Your life is honey , honey

העולם האסוציאטיבי שלי נזכר בכל מה שיש בשם שלו את שילוב הספרות אפס חמש (05) ועוד משהו.

זה מתחיל בילדותי עם סדרת הטלוויזיה האלמותית הוואיי חמש-אפס, עבר לימי התיכון בהם למדתי שרטוט (ידני) עם עט רפידוגרף אפס חמש, המשיך לצבא בו הכרתי מקרוב את המקלע הכבד המוכר בשם אפס חמש...וכן הלאה והלאה דוגמאות שהקיפו את חיי, וכך באמצע העשור השביעי (מי סופר?) אני ניצב בפתחו של אקזמפלר חדש שהוריו סבלו כפי הנראה ממחסור בכושר המצאה, ובחרו עבורו שם סתמי.

אפס חמש.

ומדוע זה משנה?

עולם הרכב מייצר פנטזיות.

מרבית אנשים לא קונים רכב חדש רק בשביל שייקח אותם מנקודה אלף לנקודה בית.

מרביתם (גם אם לא יודו בזה), ירצו חוויה, התרגשות כלשהי, ציפייה מידי יום, וקשר עם הרכב שקנו במיטב כספם.

מאידך היצרנים עושים מצידם את מירב המאמצים ברצון ליצור פנטזיה ותשוקה.

משקיעים הון עתק בעיצוב ובחירת צבעים הולמים, משתמשים בדמויות מוכרות, מריצים קמפיינים פרסומיים במטרה למשוך את הקונים, וכל זאת על מנת ליצר לרכב הילה שתבדיל אותו משאר הרכבים בסביבה.

אחד הכלים החזקים ביותר בתעשייה הזו היא יצירת אייקון, ואייקון לא נוצר רק מחיבור פלסטיק עץ ופח.

הוא מתחיל בשם.

ואם לרגע אקח את הפרפרזה הפיוטית שכתבה המשוררת זלדה (לא זו שעל שמה נקרא הנגמ"ש).

" לכל איש יש שם,

שנתן לו אלוהים,

ונתנו לו אביו ואימו.

לכל איש יש שם,

שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו,

ונתן לו האריג.

לכל איש יש שם,

שנתנו לו ההרים,

ונתנו לו כתליו..."

ומה קשור שיר יפה למכונית סינית?

השם.

בעזרת השם זה לא רק איחול עם אופי דתי.

שם של מותג ושל רכב ספציפי, יכול לקבע את דמותו הרבה שנים קדימה.

הסתפקותם של היצרנים הסינים במספר סתמי לא יגרום לצ'אנגן דיפאל אפס חמש להפוך לאייקון שנזכור אותו בזכות שמו בשנים הבאות.

זה מה שיש כאן ועכשיו, ומה יהיה בעתיד?

אם היה לי חוש נבואי כלשהו כנראה כבר הייתי זוכה בלוטו מן הסתם.

לתזכורת, חברת צ'אנגן נוסדה בשנת 1862, עם היסטוריה ארוכה בתחום התחבורה הסינית, והיא אחת מהיצרניות הגדולות והחשובות ביותר בתחום הרכב בסין, והיא בשליטה מלאה של הממשלה הסינית.

החברה משקיעה רבות בטכנולוגיות חדשות, כולל פיתוח רכבים חשמליים ומערכות ניהול חכמות.

מותג דיפאל הוקם במטרה לייצר רכבים שמתחרים במותגים המובילים בשוק העולמי והסיני כמו Tesla, BYD ואחרים. הוא מתמקד בעיצוב מודרני, טכנולוגיות מתקדמות ואבזור עשיר, כדי לפנות לקהל שמחפש חוויית נהיגה מתקדמת.

החברה שמה לה ליעד להגיע לשנת 2025 עם יצור של 3 מיליון רכבים, וכיוון שאנחנו כבר ב2026, סביר להניח כי הם עמדו ביעד שהציבו לעצמם, ואני חושב כי יצרן שיש בכוחו וביכולתו לייצר מיליוני כלי רכב בשנה, אסור לזלזל בו בשום אופן.

אבל ראבאק, שם נורמלי לדגמים שלכם, זה קשה?

ובכל זאת, מה לפנינו?

דגם האפס חמש זכה בשנה החולפת בשני פרסים יוקרתיים בתחום העיצוב והתכנון, כלומר, יש מי שיסווגו מיידית את הרכב כ-"יפה", בשל המידות והפרופורציות הנאות שלו.

אומנם הדגם ניצב בסגמנט SUV-C אך הוא מכוון לרמה הגבוהה יותר.

מידותיו המכובדות (אורך 4.62 מ' ובסיס גלגלים 2.88 מ') מספרות מראש את היותו מרווח לאורחיו.

תא מטען גדול מאחור ועוד אחד גדול בחזית, יאפשרו שינוע ואחסון לכל מטרה.

היצרן מתהדר בשפע של נקודות זכות הגבוהות ביותר בקטגוריה (כמו מרווח פנים, זמן טעינה, טווח נסיעה, נפחי תאי המטען ועוד).

כאשר נכנסים אל חלל הנוסעים מתגלים כמה פרטים שתופסים את העין, וכל אחד עושה לעצמו את הבחירה האם זה בא לו טוב, או פחות מזה.

למשל, מסך המולטימדיה הוא הצג היחיד הנוכח ברכב, במרכז הדשבורד, כאשר הוא מוטה בזווית כלפי הנהג.

אין צג מכוונים מאחורי ההגה (וצריך להסתגל לחיסרון הזה שהורגלנו לו), מאידך נתוני הנהיגה המשמעותיים ביותר משתקפים בתצוגה עילית על השמשה מול עיני הנהג.

אז מי צריך צג?

תצוגה עילית

בכל מקרה, הוסיף היצרן על דופן קורה A את היחידה המפקחת על עיני הנהג ומתריעה מפני הסטת המבט מהכביש.

אין תא כפפות, אך כפיצוי (אולי?), תא האחסון שבין המושבים הקדמיים עמוק וניתן לקירור.

מערכות הרכב נשלטות מהמסך, אך פתחי המיזוג ניתנים לשינויי כיוון באופן ידני כל אחד בנפרד.

מערכת הסאונד מבית "סוני" מפיקה צליל צלול ומשובח המועבר לאוזניים באמצעות מערך של 14 רמקולים.

לא מומלץ לנהוג בשיא העוצמה שלהם, אבל זו חוויה מענגת.

העוזרת האישית העונה לשם "היי דיפאל" דוברת עברית, אך הפקודות לתפעולה חייבות להיות בדיוק לפי מה שהיא יודעת לבצע. (יש פירוט מיוחד לכל פעולה).

בחירת אופי הסאונד הנשמע

לרכב 24 מערכות בטיחות, והוא זוכה לציון בטיחות 8 (המקסימלי !!!) של משרד התחבורה הישראלי, ומכוון לחמשת כוכבי ריסוק במבחן המכובד EURO NCAP.

הרכב מגיע בשלוש רמות גימור ובשתי צורות הינע.

שתיים עם מנוע אחורי בעל הספק 272 כ"ס ומומנט 29.2 קג"מ, ושלישית עם הנעה כפולה, הספק 435 כ"ס, ומומנט 51 קג"מ.

שלוש הרמות ניזונות מסוללה זהה בקיבולת 68.8 קווט"ש וטווחי הנסיעה הינם עד 485 למנוע הבודד, ועד 445 לכפול המנועים.

כמקובל ברכבים הסינים, פנים הרכב מדופן ומרופד בעור "טבעוני", המראה הכללי משדר יוקרתיות והמושבים נוחים אך מורגש חסרונה של אופציית עיסוי.

חשבתי לעצמי, (לאחר סקירה מהירה) כי הרכב הזה חף מכל גימיק, עד שנתקלתי ב"תיבת ההפתעות" (ככה כתוב במסך).

לחיצה על הפעלת ההפתעה פוחת את כל החלונות, מפעילה מוזיקה חיצונית דרך רמקולים בתוך בית הגלגלים, ואורות הרכב החיצוניים יוצאים במחול.

גימיק? בהחלט.

כמו גם פינת המשחקים שאפשר לשחק למשל בזמן שהרכב בטעינה, למשל.

גימיק, כזה או אחר לא הופך רכב לאייקוני.

גג לכזה שיביא אותך במהירות, בבטיחות ובנוחות מנקודה לנקודה.

על מנת לראות ולהיווכח האם הנסיעה יכולה להיות גם סוג של חוויה יצאתי ליום טיול ארוך ומקיף, במטרה למצוא הפתעות, ללא צורך להשתמש בתיבה כזאת שמגיעה עם הרכב.

לא מזמן, במסגרת מבחן אחר, שמעתי המלצה חמה על יקב קרוב.

אני לא נמנה על אנשים שיפסחו על המלצות בכלל ועל יקבים בפרט, על כן על הבוקר כיוונתי את הגה האפס חמש, לכיוון צפון להתחיל יום טיול ביקב מרקוס, הנמצא במושב כפר מונאש, בשרון.

הכניסה למושב מתחילה בכביש כפרי ציורי עם שם מקסים "דרך הטרקטור", שמחבר את המבקר מיידית עם אופיו הכפרי של הישוב הוותיק.

ליקב עצמו אין שילוט הכוונה למעט השם "מרקוס", ויודע כל מי שמגיע (עצמאית או בעזרת ניווט) כי הגיע למקום הנכון.

שביל צר מכניס את הבאים אל חצר, בה תראו חביות יין המעידות כבר בכניסה, כי הגעת ליעד הנכסף.

את פני מקבלים אבי ובנו אור, במאור פנים חייכניות, וזה כבר סימן חיובי לבאות.

אבי ואור מרקוס

סיפורו של היקב מתחיל בשנת 2002, כמקום קטן ותחביב, עם רצון לחבר בין אנשים, ההתחלה הייתה צנועה ולאט לאט התחביב הפך לעסק, ואור, כאביו למד והשתלם בגידול גפנים והכנת יינות, והיקב הקטן הפך למקום שמארח אורחים לרגע (כמוני) וקבועים, ארגונים וחברות.

כיום מייצרים כמה סוגי יין בהתמקדות דווקא ביינות הלבנים.

כל זן מגיע ממקום אחר בארץ

הענבים מגיעים מעמק האלה, אזור בן זמרה, מירון, רמת הגולן ועוד. במקום מתקיימות סדנאות וערבים קולינריים שיש בהם גם הרבה יותר מיין לבדו.

בינתיים בשעות הבוקר יושבים כאן זוג חברות, ועוד זוג צעיר עם תינוק שבאים להתחרדן בשמש הנעימה, בחברה נעימה וטעימה.

אור עובר בין הנוכחים מוודא שלאף אחד אין כוס ריקה, ובין לבין משתבץ בשיחות, וניכר כי אורחיו הקבועים כבר הפכו לחלק ממעגל קרוב, והשיחות הן יותר מדא והא.

פעם קיבעתי משפט שאומר כי "יין הופך אנשים לחביבים, ואלו שעושים יין חביבים אף יותר", וככל שאני פוגש יותר ויותר מאלו, אני נוכח עד כמה המשפט הזה מדויק ונכון.(ואני מתנצל על חוסר צניעותי האישית).

אור מספר לי עד כמה חשוב החיבור בין עבודת האדמה לתוצר המוגמר, וכמה חשיבות הם מעמידים בבחירת כרמים ספציפיים בכל הארץ ליצירת יינות משובחים.

היינות שלהם רכים ונעימים, מחליקים בגרון, לא תוקפים באגרסיביות עם רמת אלכוהול גבוהה מדי, והחוויה נשארת איתך גם מאוחר יותר.

היקב שלהם הוא בוטיקי, מבחירה, ומייצר בסביבות 6,000 בקבוקים בשנה, לבנים ואדומים, היינות אינם כשרים, ואינם נחשבים זולים (בהשוואה ליינות הנמכרים בסופר למשל), אבל טעימים מאד.

החצר היפה, האווירה המיוחדת, היין הטוב והאנשים המקסימים שפגשתי, הם אלו ההופכים את המקום ל"מקום".

ברור לי כי זו תחילתה של ידידות מופלאה.

יקב מרקוס

אור מרקוס

בוקר שבת, המונים מתאספים בשמורת נחל השופט מתעלמים מצינת הבוקר, ובונים על תכול השמים והשמש שהפציעה, כאילו למה שנהיה לבד, בבית, ביום כל כך יפה?

קצת קריר אבל יפה, והמוני בית ישראל פושטים על השדות ועל המסלולים.

המסלול בנחל, שעבר שיפוץ ושיקום (ונפתח שוב בשנה שעברה) הינו מעגלי ועובר בין פינת חמד אחת לרעותה.

אין כמו קול פכפוך זרימת מים לשלווה נינוחה של בוקר חורפי ושמש זורחת.

"... הנחל מתחיל את זרימתו ליד קיבוץ עין השופט ונשפך לנחל הקישון, צפון-מזרחית לקיבוץ הזורע. בסוף החורף מציפים את גדות הנחל מרבדי פרחים משלל סוגים, כמו רקפת, כלנית מצויה, עיריוני צהוב, חרצית מצויה ועוד. על גדות הנחל צומחים עצי ערבה, אולמוס שעיר, כמו גם שיחי פטל קדוש, המעניקים בקיץ פרי עסיסי וטעים. מאחר והמים זורמים פה כל השנה מומלץ לבקר פה גם בקיץ. לאורך הנחל יש מסלול מסומן בסימון שבילים אדום, שתחילתו ליד עין העמק וסיומו ליד קיבוץ הזורע..."

שמורת נחל השופט

אפרת שהתלוותה אלי (גם היום) נהנית כמוני מהיציאה לטבע, גם אם המונים סובבים אותנו, אך ככל שהשביל הולך ומעמיק, נדמה כי מספר המשפחות והילדים הולכים ופוחתים, לא שזה מסלול קשה ומפרך, כמו כל אלו שעוצרים לנשנש משהו כבר בתחילת המסלול.

הטבע אומנם קיבל מנת גשמים נאה, אך למעט רקפות עוד לא נצפית כאן פריחה מסיבית, ואני משער שבעוד חודש האזור כולו יצבע בססגוניותם של פרחי האביב.

היום יוקדש לטיילות באזור, הודעתי לאורחת שלי, וזו הראשונה שבהן.

"... נחל הקישון הוא נחל איתן. הזורם לאורך כ 70 ק"מ מאזור ג'נין ועד לתחנה האחרונה שלו בסוף במפרץ חיפה. בחודשי החורף שיש גשמים חזקים הנחל עולה על גדותיו. ויוצר מחזה מיוחד להגיע ולהביט בשיטפונות.

לאורכו של נחל הקישון הוקם פארק העמקים באזור שבין אלרואי לקריית חרושת (לא הרחק מקרית טבעון)... פארק העמקים הוקם בשנת 2004 ונמצא על גדות נחל קישון , מאחר שהפארק נמצא משני צידיו של כביש 75 שהוא כביש ראשי, קל מאוד להגיע למקום. האטרקציה הגדולה של הפארק היא גשר הרכבת הטורקי אשר בנוי מאבן בעלת שש קשתות, מה שמוסיף לפארק חם ויופי, בשיטפונות זהו חוויה לראות את הנחל זורם בעוצמה בדיוק מתחת לגשר. הגשר נבנה לפני כ 120 שנה בשנת 1905 ע"י מהנדס רכבות גרמני, מטרתו המרכזית הייתה לאפשר לרכבת העמק לעבור מעל נחל הקישון..."

פארק העמקים

גם פה קק"ל עושה מאמץ ליצור רצף של טיילת לאורך 90 ק"מ. מעמק בית שאן אל מעגן היאכטות בנמל הקישון.

כרגע הטיילת בנויה ממקטעים נגישים במסלול בטול שחלקו בוצי כתוצאה מהגשמים האחרונים (לא קריטי).

המסלול נהנה משקט יחסי וצעידה נינוחה עם ציוץ ציפורים ברקע.

הגענו לפי הניווט לחניון הנמצא בשיפולי כפר חסידים, ואומנם זו שבת ויש שער צהוב גדול, אבל הוא נפתח ונסגר חלופות.

מהנקודה בה חנינו אל היעד עלינו לצעוד כשני קילומטרים לכל כיוון.

השביל אינו ישר ומפולס אלא זורם עם התוואי, חלקו מתפתל ורובו מישורי בזוויות משתנות.

אבל, והיות ואנחנו לא לבד (גם כאן), ברור שמדובר בלהיט מקומי.

כאמור קבעתי יעד להליכת השבת הזאת והוא נקרא במפת גוגל "עין כ"ח".

"... עין סודות, המכונה גם מעיין כ"ח או עין יגור, הוא מעיין צלול שנובע ממש בסמוך לנחל הקישון, בין היישוב כפר חסידים לקיבוץ יגור. לאורך שנים רבות היה המקום מוזנח, ומי שהגיע יכול היה לשכשך בבריכה קטנה במיוחד. בשנים האחרונות שופץ המקום, והפך לפינת חמד יפהפייה. במקום יש בריכה רדודה שהמים בה צלולים בדרך כלל, כך שתענוג לשכב בתוכם, או להשתעשע בהם יחד עם הילדים. לאחר מכן אפשר לשבת תחת עצי האיקליפטוס הגבוהים, ליהנות מהצל הרחב שלהם, ולנוח..."

עין סודות/ מעיין כ"ח

ברשימות שלי, המקום נכתב עוד לפני ששופץ, ואני שמח לגלות מקום מקסים, המוכר בעיקר לשכניו.

עוד מקום שמוכר לשכנים אבל לא בשמו נמצא עוד חצי שעה נסיעה מכאן לכיוון צפון.

חלפנו על פני הקריות ולפני עכו נכנסו עם הכביש לכיוון כפר מסריק.

"... פארק נחל נעמן הוקם דרומית לשביל נחל נעמן, למעשה מדובר על המשך רציף של אותם השבילים. כאן תוכלו לצאת למסלול הליכה או רכיבה על אופניים לאורכו של נחל נעמן עד לשמורת עין נימפית.

עין נמפית מהווה חלק מרצף שטחים פתוחים שיש לאורך גדות נחל הנעמן, נופי האחו והביצות סביב מרחב הפארק הם בתי גידול חשובים מאוד. ביוזמת רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי נעשה כאן תהליך שיקום אקולוגי ותוכן פארק נגיש לציבור. במסלולי ההליכה שיש בפארק נחל נעמן אפשר לצפות בבעלי החיים והצמחים שהיו נפוצים כאן בשנות ה 40 של המאה ה 20 וממש עכשיו בעקבות שיקום המקום החלו לחזור לכאן. יש כאן צבעים על הסלעים בשולי הנחל, ציפורים עפות, מגוון צומח ופרחים בצבעים שונים..."

פארק נחל נעמן-עין נימפית

נוטריה לא ביישנית

אינספור פעמים חלפתי בכביש הזה בדרכי משם לשם, ולא ידעתי על קיומו של המקום היפה והמיוחד הזה.

כן, אני מכיר את נחל נעמן ואת שמורת עין אפק הסמוכה, אך החיבור של נעמן לפארק לא היה לי מוכר, וטוב לגלות מקומות שכאלו.

גם האורחת שלי הופתעה מהמקום החביב הזה שיש לו מרחב חנייה גדול, דרך קלה ונוחה לצעידה ושוטטות סתמית, לראות פריחות ואפילו נוטריות שלא מתביישות מבני אדם.

נראה כי התושבים המקומיים לא מתרגשים כמונו, ובאים לכאן אפילו סתם בשביל לרבוץ בדשא או להטיל חכה למים.

עין נימפית

הצ'אנגן דיפאל שהובילה אותנו לכל אלה, עמדה בהבטחה לטווח נסיעה ארוך, אם כי על פי המבחן שערכתי (שנמתח על פני מאות ק"מ בלבד), קיבלתי טווח נסיעה של קצת מעל 460 ק"מ, שזה מכובד בפני עצמו אבל קצת פחות מזה המובטח.

(ואפשר לחיות עם הסטייה המכובדת).

ברור כי זהו נתון שיכול להשתפר ככל שנוסעים יותר, כך או כך אין לאפס חמש הזאת במה להתבייש.

מכל זווית שנסתכל על הרכב, הוא נראה רכב מרשים ויוקרתי.

האפס חמש לא מושכת מבטים, אבל מי שיסתכל עליה יתרשם מהפרטים הקטנים.

הנסיעה הנוחה, המרווח הפנימי, שטחי אחסון גדולים, טכנולוגיה ובעיקר ומעל הכול רמת הבטיחות הגבוהה מבטיחה עסקה ראויה, גם כאשר המחיר הסביר והיבואן הוותיק מבטיחים לרוכש שקט נפשי.

אבל אפס חמש?