מחפשים המלצות לדברים טובים? מסעדות? מכוניות? בתי מלון או סתם יום טיול מהנה? יש כאן המלצות משובחות, אפשר גם לפנות אלי אישית

ללכת שבי אחריו

 

אחת ל... יבקש זה הלוחש לבוכנות מההוא שאחראי על סידור הדברים וארגונם, שיארגן במחילה עבורו משהו, שיזכיר לו נשכחות, וירמוז ממה הוא נהנה בעצם עיסוקו הנוכחי.

על כן התייצב הנ"ל במתחם הנהלת חברת UMI בעיר לוד, וקיבל לידיו המסוקסות אקזמפלר אדמוני שריח הניילון טרם התאדה בין כתליו, ו-30 ק"מ רשומים על מד האוץ שלו מרגע שיצא את שערי המפעל ביבשת המוזהבת.

זהו חלל נדיב ביותר המסוגל להכיל שבעה נוסעים ברווחה, כמקובל ביבשת ההיא, ועם אורך כולל של חמישה מטרים ותשעה עשר סנטימטרים, ברור שיש לנו בחור מהזן הגדול והמגודל.

כמו שאני אוהב.

מנוע בנזין בנפח 3.6 ליטרים בתצורה של V6, אשר מפיק 310 סוסי מוסטנג אצילים, ייקח אותי במהלך סוף השבוע אל אותם שדות ציד אלמותיים, בהם נדהר אל האופק.

התבקשתי מראש, לחשב מסלול זהיר, על כן אתחשב בבקשה ולא אכוון אל גבולות המעטפת, אלא אל שימוש סביר והגיוני, בלבד.

סביר והגיוני עם טראוורס? נשמע כמו משימה בלתי אפשרית, אבל נוכחנו שאין דבר כזה.

 

הכביש המהיר הוא החמאה על הלחם שלשמה נוצר הרכב הזה.

לגמוע מרחקים ארוכים בכבישים ישרים בנוחות מרבית וללא דרמות מיותרות.

מקבעים את המהירות בבקרת השיוט, מגבירים את המוזיקה הבוקעת מרמקולים מצוינים של bose, ובעיקר משגיחים שהכול מתנהל כסדרו.

מה שהיה מתבקש בנוסף ברמת גימור כזו (RS) הם מערכת עיסוי מובנית במושב הנהג, ותצוגה עילית על השמשה.

חוצמזה מרקיז, הכול בסדר.

שברולט טראוורס.

דגם מוכר שעבר מתיחת פנים עדכנית, ובאולמות התצוגה ניתן לבחור אחת מתוך שבע (!) רמות אבזור שונות.

המכנה המשותף לכולן היא מידות חיצוניות, ומנוע בנזין אדיר בנפח 3.6 ליטר.

יש מנוע? בהחלט !!

כל השאר זה קוסמטיקה.

3 הרמות הראשונות שמחירן מתחיל ב- 298,683 ₪, מיועדות להסעת 8 נוסעים. ואילו הארבע האחרות, שמתחילות ברמת LT במחיר 333,684 ₪, וממריא עד דגם High Country במחיר 405,193 ₪, ומיועדות להסעת שבעה נוסעים.

כדי לסבך את העניינים אציין כי שתי רמות הגימור הראשונות הן עם הנעה קדמית בלבד, ואילו החמש האחרות עם הנעה כפולה.

אבל בואו לא נתבלבל לרגע. הנעה כפולה אין משמעותה ביכולת הרכב לטפס את הסלעים במורדות החרמון.

ממש לא.

בורר מצבי נהיגה

אומנם מרווח הגחון הוא בגובה 19 ס"מ, ועל כפתור בורר מצבי הנהיגה יש מצב OFFROAD, אבל השתפלות הפגוש הקדמי עד לכעשרה ס"מ מעל הקרקע לא יאפשר שום נסיעה מעבר לדרך עפר כבוש, ללא גרימת נזקים ממשיים לרכב הגדול.

שרכי העודף הללו בחרטום ובירכתיים, או בשפה המקצועית זווית גישה וזווית נטישה מעידים כי הרכב לא מיועד לשום דרך לא מפולסת.

בקיצור, מי שרוצה להימנע מצרות, שלא יחפש אותן עם הטראוורס.

מצד שני, הרכב הגדול מציע נוחות. ונוחות מרבית היא שם המשחק ונקודת החוזקה של השברולט הזה.

ראשית, מבחוץ הטראוורס מרשים.

יש לו מוכחות הנובעת מעצם גודלו הפיזי, והצבע האדום של רכב ההדגמה עדיף בעיני פי אלף מונים מכל אופציה אחרת בקטלוג.

כאשר נפתחת הדלת הכבדה מבחינים במושבים עטויי עור (בד ברמות הנמוכות), המושב מאסיבי חשמלי (כמובן) וגדול.

הגבהת מושב הנהג למקסימום (כפי שאני אוהב) נותנת תחושת גובה נוספת.

נוסעי השורה השנייה נהנים ממושבי קפטן נפרדים, ובניהם מקום מרווח למטען קטן, ויושבי השורה השלישית יבקשו בנימוס מאלו בשורה השנייה להתקדם טיפה על מנת שיהיה גם להם נוח יותר.

אפשר לצאת לקרוז

בסיס גלגלים של שלושה מטרים מאפשר בהחלט נוחות נסיעה לשבעה נוסעים, אבל תצורה זו פוגמת בנפח האחסון מאחור.

ללא קיפול השורה השלישית יעמוד לרשות הנוסעים נפח של 651 ליטרים, אבל אם נקפל את השורה השלישית יצמח הנפח ל-1637 ליטר, משמעותיים הרבה יותר.

באמריקה, כמו באמריקה נותנים תיעדוף לנוחות לפני הכול, כך שגם יושבי השורות האחוריות נהנים מזרימת מזגן אליהם, (לא שיצא לי לשבת מאחור בכל הסופ"ש הזה). יש מספיק חיבורים לשקעים כמעט לכל מטרה, וכולל כמובן גם שקע מתח ביתי, למי שטורח לסחוב אתו את מכונת האספרסו המועדפת עליו, למשל.

אבל, בניגוד לרכבי מיניוואן הנפוצים באותה יבשת, יושבי השורה השלישית יזקקו ליותר גמישות בכניסה וביציאה, ובעיקר כי הדלתות האחוריות נפתחות באופן רגיל ולא כדלת הזזה מקבילה לאורך הרכב.

כידוע אלו בעיות של מי שאינו נוהג, לכן אני רק יכול לשער ולא להסתמך על ניסיוני.

 

בבוקר שישי הצעתי לזאת שמצטרפת אלי כאשר יש המלצה שווה במיוחד, לסור אל העיר הדרומית אשדוד, שם השמועה (וההמלצה של רונן טופלברג הצלם הדגול), סיפרה כי בטרם ייהרס קניון לב העיר, התבקשו חבורת אמנים לקשט את כתליו בגרפיטי מסוגנן.

ישנם אנשים שתחביב מוזר להם, לקשקש על קירות.

כל עוד זה נעשה ברשות ובטעם טוב, ניחא, אבל כאשר כל זאטוט אוחז ספריי צבע מרסס כאוות נפשו על כל משטח ציבורי זה לא רק נראה רע, אלא גם מבשר על סוג אנרכיה חסרת משילות.

ואכן לאחרונה נפוצה האופנה לאפשר לאומנים להביע עצמם על כותליהם של בניינים רבים לפני שיהפכו לאבק ויבנה במקומם מבנה חדיש.

המתחם האמור, מוקף גדר זמנית ופתוח לביקור במהלך החודשיים הקרובים, וכפי שראינו הקהל המקומי לא ממש יוצא מגדרו כדי להגיע.

יתכן וזה השעות ויתכן כי זה היום בשבוע.

פנסים רבי עוצמה המפוזרים סביב מעידים כי בלילה המקום מקבל חשיפה רבה המוסיפה לצבעוניות שלו.

צילום:רונן טופלברג

באנו, ראינו, צילמנו, ועברנו ממול אל הצ'יבוריקיה. מוסד קטן הנחבא בפסאג', ומבטיח "אוכל גיאורגי אוטנטי". (כשר).

דגמנו מאפה מטוגן  מבצק רך כמו סופגנייה ממולא במחית תפוח אדמה, ובמאפה אחר (גם הוא מטוגן), שהוא כיסון בצק דקיק ותוכו בשר בקר טחון מתובל בעדינות.

שני המאפים היו טעימים מאד, וסגרו פינה קטנה.

עכשיו אפשר לדלג אל גבעת יונה הצופה אל הנמל והחוף.

סימן זיהוי לגבעת יונה

"... על פי מסורות מקומיות יונה הנביא, שהלוויתן בלע אותו ביפו ופלט אותו באשדוד, קבור כאן. במפת מידבא שנמצאה בירדן מוזכר “הקדוש יונה” עם התייחסות לגבעה הזו. המוסלמים המשיכו את הקו של המסורת שלנו ומאמינים שנבי יונס, שייח’ מהמאה ה-8 לפני הספירה קבור כאן.

בעבר לא העריכו את חשיבות המקום והוא נהרס. כיום אפשר לראות את קבר יונה בן אמיתי ואת מיקום קבר השייח’ במרפסת עם פרגולה שבגבעה..."

גבעת יונה, אשדוד

עוד אתר שמשך את תשומת ליבנו לבקר בסביבתו הוא משכן אומנויות הבמה, שנמצא ליד כיכר המפרשים.

מצאנו חנייה מקורה בחניון בית יד לבנים, ועלינו אל הרחבה הגדולה.

הבניין הזה עצום בגודלו ומרשים מאד בארכיטקטורה שלו.

יש סביבו פירמידת זכוכית המזכירה את הלובר בפריז וכן בריכות ובהן צמחי מים כפי שיש ליד הבימה בתל אביב.

 

השבי והמפרשים

לטיול שבת ארוך יותר הזמנתי חבר בכיר במועדון הגמלאים.

לאן ניסע? דרש לדעת במפגיע יומיים לפני האירוע.

אמצא משהו שיהיה לך כיפי, רק תביא בגד ים, כי החזאי מבטיח שיהיה נעים, אמרתי.

בערב לפני, ישבתי עם עצמי, והזכרתי את ההבטחה שלא להגזים מצד אחד, אבל להשתדל להראות את אופיו הטיולי של הטראוורס.

דרך נוף נחל חרוד מתחילה משתי נקודות סמוכות בעפולה המשתלבות לאחת, ומסתיימת בקניון בזלת בפאתי בית שאן.

הכניסה הראשונה מתחילה באזור תעשייה עפולה (כותבים בווייז "קהילת ציון" ומגיעים לדרך עפר), ואילו הכניסה השנייה "הרשמית" מתחילה במתחם תעשיה אחר על כביש 60, מכוונים בווייז ל-"אקוסיק חברה מחזור והריסת מבנים", וממש ממול, בפנייה שמאלה מתחילה דרך עפר נוספת והיא דרך נוף נחל חרוד.

מוזר שאין כאן שום שילוט ותחילתה של הדרך הזו מרובת מהמורות שהשבי צולח בקלילות אך בזהירות.

המתלים סופגים את כל הטלטלות ולא מעבירים את הגלים פנימה אל חלל הנוסעים.

סובבתי את בורר מצבי הנהיגה לOFFROAD- למרות שלא מצאתי כל סיבה שתחייב זאת.

דרך הנוף הזאת עוברת לכל אורכו של ערוץ הנחל שסופח נוזלים מכל עבר, ומה שמתחיל כזרזיף יהפוך בהמשך לנחל שוצף.

יום חג היום למגזר והמוניו יצאו אל הטבע, לא שיש לי באופן אישי בעיה עם מגזר כזה או אחר כל עוד נשמר היופי והניקיון, אבל בעין יזרעאל זה לא קורה.

ערמות לכלוך וזבל "מפארות" את האתר שיש בו ייחודיות ויופי.

"... זהו המעיין המערבי ביותר מבין מעיינות עמק חרוד ומכונה בערבית ‘עין אל מיתה’ כלומר: המעיין המת וזה משום שיבש לחלוטין בקיץ.

עד למחצית המאה ה-19 המעיין היה נובע רק בחורף, והוא הלך והתייבש. על מנת לחדש את הזרימה היה על תושבי הכפר ‘זרעין’ הסמוך לחצוב נקבה כדי להגיע אל מי התהום שמפלסם ירד.

הנביעה כאן, כמעט כמו כל הנביעות למרגלות הגלבוע מקורה במעיין העתק. כלומר מדובר במים שמחלחלים לשכבות עמוקות ועולים לאורך קו שבירה גיאולוגי. בבטן האדמה מתחממים המים ולכן נובעים בטמפ’ נעימה של כ-28 מעלות לאורך כל השנה (והמפורסם שבאלו הוא כמובן הסח’נה).

מימי המעיין נלכדים ומובלים בנקבת בטון אל תעלה הנשפכת לבריכה רחבת ידיים. רוב המתקנים בשטח עשויים בטון ונבנו בתקופת המנדט. בלב הבריכה בית משאבות בן 3 חדרים, שחלק מהמנגנון שלו שרד.

בראשית שנות האלפיים שוב הלך המעיין והתייבש. עד שבשנת 2009 הזרימה אליו מקורות מים מקידוח סמוך, וכך עד היום..."

עין יזרעאל

שבנו אל השבי הגדול שהמתין בסבלנות. והמשכנו על דרך הנוף.

בהמשכה של הדרך, ישנו פיצול, וישנה פנייה שמאלה על מעבר החוצה את הנחל אל תחנת הרכבת כפר יחזקאל.

לאן ממשיך השביל???

"...בתחילת המאה שעברה בנתה האימפריה העות'מאנית את שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית מחיפה לדרעא שבסוריה. המסילה נחנכה ונפתחה ב-1905. קטע המסילה מחיפה לצמח נקרא לימים בפי העם "רכבת העמק". בשנים הראשונות לפעילותה פעלו לאורך קו מסילה זו שמונה תחנות: חיפה מזרח, בלד-א-שיך (תל-חנן), תל שמם (כפר-יהושע), פולה (עפולה) ביסאן (בית-שאן) ג’יסר-א-מגעמי (קיבוץ גשר) סמח (צמח) ואל-חמה (חמת גדר).

עם הקמת הישובים היהודים בעמק בשנות ה-20 וההתפתחות המואצת של ההתיישבות העברית בעמק יזרעאל עמק בית שאן ועמק הירדן נוספו בקו מסילת רכבת העמק ההיסטורית תחנות נוספות ליד הישובים שהוקמו... אחת מתחנות רכבת העמק ההיסטורית הייתה תחנת עין חרוד. הממוקמת לא רחוק ממעין עין חרוד (גדעונה) 45.7 ק"מ מחיפה. תחנה זו עברה מספר שלבים. תחילה כמקום חניה (ללא מבנה) עבור תושבי הכפר הערבי נוריס ששכן לא רחוק מהתחנה..."

תחנת רכבת כפר יחזקאל

בביקור במקום בולטת העובדה כי מישהו, מתישהו שם כסף, שיפצו את הנדרש, אולם מאז לא נעשו עבודות אחזקה מינימליות, והאתר ההיסטורי עומד בקלונו. משופץ אבל עזוב.

שיחי בר השתלטו על השבילים והשולחנות, ובמקום להיות פנינת מרגוע על הדרך המקום לא מושך אפילו לעצור, וחבל.

על מנת לשפר במעט את עוגמת הנפש, פניתי ימינה בהזדמנות הראשונה אל חורשת גדעון.

"... חורשת גדעון אשר באזור עמק המעיינות  ובריכת גדעונה שהיא פלג מים של נחל חרוד, מהווים יחדיו מתכון משובח ומוצלח במיוחד לבילוי בטבע. הכולל זרימת מים מלבבת העוברת כחוט השני בתוך חורשת עצים. תוסיפו לזה טחנות קמח עתיקות הפזורות לאורך הנחל וקיבלתם טיול לעילא ועילא... בריכת גדעונה היא בעלת מבנה מלבני אורכה כ -15 מטרים לערך ועומקה כ 60 ס"מ בממוצע, דבר זה מאפשר לילדים ללכת ולרחוץ במים בבטחה ולהנות מרחצה בטוחה ביחס לבריכות ומקורות מים עמוקים יותר..."

חורשת גדעון

בעוד ילדים משתכשכים המבוגרים יכולים להתרווח בצל העצים, ולהנות מקפה וארוחות קלות מעגלת הקפה החיננית שבאתר.

היות ולא באנו עד לכאן בשביל חצי מטר מים, חזרנו אל הענק האדום כדי להמשיך בדרכנו.

התחנה הבאה לעצירה מחייבת נסיעה על הכביש, וממש מול הכניסה לקיבוץ ניר דוד פונים (בזהירות בגלל התנועה הנגדית) שמאלה, וחוזרים אל דרכי העפר.

"...גשר קנטרה- גשר הנבנה בתקופה הממלוכית כדי להעביר עליו אמת מים ממי נחל עמל ("הסחנה") להשקיית שטחים מצפון לנחל חרוד. מקור השם מהמילה הערבית קנטר – קשת. הגשר בנוי משלוש קשתות שאחת מהן התמוטטה ותוקנה בבטון בימי המנדט הבריטי, הקשת שוקמה ושוחזרה במסגרת שיקום נחל חרוד. ניתן לעבור על הקשת בגובה של עשרות מטרים מעל הנחל ולצפות בנחל. במקום חניון נופש פעיל הכולל מתקני נופש ושולחנות פיקניק..."

גשר קנטרה

גם לכאן מגיעים היום מטיילים ומבלים, וגם כאן המקום מלוכלך ברמות לא מובנות, כיצד אנשים באים להנעים את זמנם ביופי הטבע ומחרבים את ההנאה לאחרים.

המים הזורמים בעוז דרך הקשתות חומים (כנראה מתוספות עפר במים), ואף הבריכה מתחת למפל חומה מהרגיל.

לאור כל היום הזה, ועל מנת לסיים אותו במתיקות הפניתי את ההגה הרך אל עמק המעיינות הסמוך, שם לבטח נמצא פינה ראויה.

ממש לפני כשבועיים ראיתי דיווח כי הדרך המובילה מהכניסה לסחנ'ה אל החנייה האחורית ממנה יש גישה לעמק המעיינות עברה סופסוף אחרי דורות של הזנחה, שיפוץ ראוי וסלילה מחדש, וכבר אין יותר בורות ושברים באספלט, וגם החנייה בחניון עברה שינויי סדר עמידה.

מצאתי מספיק מקום לגמל הגדול (לא עניין מובן מאליו), וצעדנו באיזי אל עין שוקק.

מקום שאינו מאכזב אף פעם.

בעוד חודש או חודשיים מקטע ההליכה הזה (כעשר דקות בלבד) יהיה הרבה פחות נעים, אולם היום הרוח מלטפת, ומד המעלות אפילו לא חוצה את ה-30.

גם כאן יש הרבה מבלים אבל הבריכה גדולה דיה להכיל מסביבה ובה את מי שמגיע.

המים צלולים ונעימים מאד.

לאחר טבילה ראויה, התיישבנו בשולחן סמוך לנשנושים קלים ובירה שנשלפה ממעמקי ערימת הקרח, לסכם עוד יום מוצלח בחברתו של מי שנועד לעשות את כל זה בדיוק כפי שתפרתי לו.

נסיעה למרחק בינוני (פלוס), גם על כבישים וגם בדרכי עפר לצד הכביש. הגעה למקומות כיפיים ומיוחדים (שרק יעברו ניקיון לקראת הפסח, ובכלל), בשיא הנוחות המתבקשת, ומבלי להתלונן על כלום.

אולי על העובדה ששעות היממה קצרות מידי? כי יכולנו למשוך אפילו כפליים.

הטראוורס הזה חזק מאד, ברגע בו לוחצים חזק על דוושת הגז מעירים את כל העדר מתנומתו, והמהירות עולה בפתאומיות.

זאת לא התאוצה האופיינית לרכבים חשמליים, אבל כשזה מתפרץ הטראוורס עף בקלילות אל מחוזות שלילת הרישיון.

אי אפשר להתייחס לצריכת דלק עם רכב חדש לחלוטין, זה ממש לא רלוונטי, אבל ברור כי מנוע בנזין בנפח כזה, ובעוצמה כזו דורש לשתות הרבה.

כמה זה הרבה?

על פי דיווחי אחרים מדובר בליטר לכל עשרה ק"מ ואפילו פחות מזה.

אבל תמיד יהיה צד נוסף שיגיד, אבל נהנית, לא?

ועל הנאות משלמים.

 

שניים שהשתדלו להתאים צבעים

ירון הולנדר (שירה ועודי)

אפריל 2024

שברולט טראוורס

רמת גימור RS

מנוע 3.6 ל'.

הספק 310 כ"ס.

מומנט: 36.7 קג"מ.

מחיר: 370,192 ₪

 

 

אשדוד, קניון לב העיר.

הצ'יבוריקיה.

גבעת יונה.

משכן אומנויות הבמה.

 

דרך נוף נחל חרוד.

עין יזרעאל.

תחנת רכבת העמק כפר יחזקאל.

חורשת גדעון.

גשר קנטרה.

עמק המעיינות, עין שוקק.

 

·       ומילה לרשות ניקוז ירדן דרומי.

בפעם הקודמת שעשיתי את המסלול הזה החמאתי לרשות על עבודת הקודש בפיתוח והנגשת האתרים לאורך דרך הנוף. ראוי לדעתי לעבור אחת לשנה לפחות על דרך העפר, לסתום את הבורות שנפערו ולישר זווית שהתהוו, למען הרכבים נמוכי הגחון שירצו לעבור בתוואי היפהפה הזה מבלי שיינזקו.

גם מבצעי ניקיון בכל האתרים הכרחיים, או שכירת פקחים בימי מועד שימנעו את השלכת הפסולת ברשות הרבים.