יום שבת, 4 בדצמבר 2021

מחפשים המלצות לדברים טובים? מסעדות? מכוניות? בתי מלון או סתם יום טיול מהנה? יש כאן המלצות משובחות, אפשר גם לפנות אלי אישית

רומיאו ויוליה גרסת וולוצ'ה

 



 

שוב הגיע הבלאק פריידיי, וכנהוג בחג, חשבתי לעצמי, איך אני יכול להפתיע את עצמי במתנה נאה שתרומם את ליבי ותחמם את נימי נשמתי?

 


חככתי פה ושם, והנה לפתע קיבלתי הודעה הולמת את האירוע.

מתאים לך אלפא רומיאו ג'וליה וולוצ'ה 280 כ"ס ? נשאלתי.

אם מתאים לי ? זה כמו לשאול את מנחם הורוביץ (להבדיל), אם מתאים לו לבוא לארוחת טעימות במסעדה הכי טובה בארץ.

ברור שכן.


 א. כי אלפא רומיאו תצית דמיון של כל חובב רכב, גם אם ייצרו סקטים.

ב. כי טרם בחנתי לעומק אף אלפא.

ג. אולי בזכות הרכב הזה, יהיה מי שאראה בעיניו "זכר אלפא", (ורק מלחשוב על זה כבר צומחת לי בלורית חדשה, כנראה).

מה כבר יכול להיות ?

יש גם בצבע לבן

280 סוסים ויותר כבר רתמתי לכל מיני כרכרות הדורות, מקסימום נהנה על הדרך.

לג'ולייה יש לדעת שתי גרסאות מנוע, ולשתיהן מנוע זהה של שני ליטרים.

הגרסה המתונה מפיקה 200 כוחות סוס, והבכירה מפיקה 80 סוסים נוספים,ו- 4 רמות גימור שונות, ואני כאמור עם הגרסה הבכירה והיקרה ביותר.

אי לכך ובהתאם לזאת, התייצבתי נרגש ונפעם בסוכנות אלפא רומיאו בתל אביב, כדי להחליק את אחורי על מושב עור איטלקי משובח, ולצאת לרוץ אל מרחבי האספלט.

ראשית, וכהרגלי אני בוחן את מדד החשמל.


4 כניסות usb.

1 של 12 וולט.

ומשטח אלחוטי.

אני משער שזה יספיק לי ולאורחיי בימים הקרובים.

אנדרואיד אוטו ואפל קאר כמובן.

 


אחת ל... מביא כתב הרכב הביתה רכב שמזכיר לו מדוע בחר בעיסוק המרגש הזה.

יש מכוניות יפות, יש חכמות ויש הכי מתקדמות טכנולוגית, ויש את היקרות להחריד.

אבל, מפעם לפעם נתקלים באחת שמד הסל"ד שלה מסתכרן מיידית עם פעימות הלב שלך.

זוכרים את המשפט החכם והגאוני של הפרסומת ?

זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי...

אז הג'ולייה הזאת בטוח עשתה מעשה מגונה עם הרומיאו שלה.

 

באולם התצוגה המרכזי חיכתה לי הכלה לבושה בכחול מהמם, מהסוג שמסובב ראשים.

מושב עור מהזן שעוטף ומחזיק אותך באופן הדוק מקבל את ישבני ברכות.

את אופן ההידוק ניתן לכוון בעזרת כפתור חשמלי בצד המושב, עד רמה שיש מי שהגדיר זאת כי תיכף הצלעות שלו עומדות לפרוץ החוצה.

אם זה כל כך הדוק כנראה שיש לזה סיבה טובה.(ספויילר, סיבה טובה תגיע, כנראה בהמשך)

 

מה הדי אן איי? שלך שואלת ג'וליה איך שהתיישבתי על מושב הנהג.

למה את מתכוונת שאלתי.

תסתכל למטה. זה כתוב, ענתה.

השפלתי מבט אל הקונסולה המרכזית, ושם, מתחת למוט ההילוכים נמצאת טבעת עגולה ועליה הסימנים הברורים.

D

N

A



וכך אמר לי גל, שמסר לי את הרכב.

ספורטיבי, נורמלי, אקונומי.

נותנים לך רכב שבא מבית עם מוניטין ספורטיבי, והמון סוסים מתרוצצים לו מתחת למכסה המנוע, ואתה תיסע חסכוני?

עד כמה רחוק אפשר לקחת את הבושה?

ברור שהדי אן איי שלי עם הג'וליה הולך לתת בראש, חזק הרבה ומהר.

(בגבולות החוק כמובן).

 

יום שישי בבוקר, כאמור, בעולם חוגגים את הבלאק פריידיי, כחג קניות, אולם מחויבות חברתית שולחת אותי לנסוע לבית עלמין במיתר, לטקס אזכרה לחברי האדריכל ומהנדס מועצת עומר, אלי כהן שנטש את עולמנו לפני שנה, בפתאומיות .

בהקבלה למושגים השאובים מהמוכר לנו בתחום הרכב, כנראה שזאת ההגדרה "ממאה לאפס".

חד כואב ומיידי.

 


בדרך אני נזכר באלי, שהיה שותף בעבר הרחוק לתיעוד מעללי נהיגה פרועה, (אבל מתוכננת), בגיל בו נחשפנו אל העולם המוטורי שאינו רק על כביש האספלט.

צילום:אלי כהן ז"ל 1985 חוף דדו חיפה










אני לא מתחבר לטקס הדתי, ומעדיף לזכור אדם ברגעים השמחים והעליזים שחלקנו יחדיו. ואין מתאים לכך חשבתי בדרך, אם אבחר בכביש מרגש, שיזכיר לי בדיוק את אותם רגעים אי שם בשנות ה-80 הסוערות.

אחרי הפנייה לבית קמה על כביש 40 לבאר שבע יש פניה מזרחה לכיוון קיבוץ להב בכביש 325, וממנו מסתעף בהמשך כביש 3253, לכיוון סנסנה.

לא מזמן כתבתי על כביש זה שמי שבוחר בו כדאי שיעבור בו ברכב שיקפיץ לו את הדופק, כי זה כביש מהסוג הזה בדיוק.

והג'ולייה שאיתי, גנחה מאושר בכל סיבוב, וניסתה להוציא אותי משיווי המשקל הרגוע המאפיין אותי.

אחיזת הכביש המופתית שלה משכנעת אותך להעז יותר ממה שאתה רגיל. הצמדות לקו הנתיב בסיבובים ובעיקולים במהירות הגורמת לזוגתי האוהבת לשגר נגדי ברגעים שכאלו: "השתגעת? אתה מנסה להרוג אותנו?".

נהג מיומן ומרוכז ישאב אל קרבו ברגעים אלו ממש אדי ניקוטין מזוקקים, ויחוש איך אי שם בתחתית הגב שלו בועט כל עדר הסוסים המופלא הזה אל האינסוף ומעבר לו.

אל תיסע בכביש כזה, עם מכונה כזאת, עם אנשים  משביתי שמחות.

אלי שייזכר תמיד כאדם שמח וחיובי, היה מן הסתם שמח להיות איתי ברכב במקום הזה מאותן סיבות בדיוק.

נסיעה הלוך ושוב באותו מקטע תכפיל את העונג ,ותוכיח כי מה שנסעת לצד אחד יראה אחרת לגמרי כשתיסע עליו בכיוון ההפוך.

אפשר כמובן לנסוע הלוך וחזור, הלוך וחזור, ולהתפלא שזה בכלל לא נמאס.

רק אומר...

 


שבת בבוקר.

השמיים הכחולים, יתאימו ככפפה לכחול הזוהר של ג'ולייה, וישתלבו להפליא לא פחות עם כחול של ים או אגם ברקע.

לא?

עודי הציע שנצא לסיבוב בנתיב שעשה אלי כהן, כמרגל, ואני מצאתי הקשר חיובי לטיול שנעשה ברכב שאף ג'יימס בונד לא היה פוסל על הסף, כלומר, יש פה את כל מה שנדרש למרגל אגדי ופעלתן.

את אבי אני אוסף בנחשונים, והוא שכבר חלק איתי כבר רכבים נאים, החל מתלהב כמו ילד קטן שקיבל את הצעצוע שחלם עליו.


על הכביש המהיר אני לוחץ בקטנה כדי להמחיש  למי שבא איתי כי סוסים זה דבר נחמד לכשעצמו, אבל מומנט בשרני ונושך (40.8 קג"מ במקרה זה), הוא זה שנותן לטיל הכחול את הדחף המתפרץ, לשלוח אותך חיש קל אל עבר השלילה הפוטנציאלית, מצד אחד, אבל אחראי לחיוך הדבילי שמתפשט על פניך, מהצד השני.

עודי מצטרף כהרגלו בצומת אלונים, שרגועה מאד בשעה זו של היום. כנראה אנשים עוד שקועים בקניות החג, ולא יוצאים אל הטבע.

גם הוא לא מפסיק להתפעל ולצלם, ולשלוח לכל עולם תפוצתו, את גורלו הטוב להיום.

כאלה אנשים חביבים אנחנו.

אוהבים להעביר קנאה לאחרים.

 


טיפ חשוב שרצוי ליישם תמיד:

לפני שיוצאים לדרך צריך לבדוק שמא אין איזה מרתון או מרוץ אופניים סובב כנרת.

ומדוע אני מציין זאת ?

כי לא בדקתי, ונפלנו על אירוע כנ"ל ששלח אותנו לכבישים צדדיים ומחסומים לרוב ששיבשו במקצת את הלו"ז המתוכנן.

על מנת להגיע אל התחנה הראשונה במסענו, היא חמת גדר, נאלצנו לסטות אל כבישי אספלט צרים בין מטעי בננות של הקיבוצים שנמצאים בדרום הכנרת.

מאיפה שלא תסובב תראה רק כחול


שביל אלי כהן הוא שביל הנצחה המורכב משמונה תחנות הפזורות לאורך כביש 98 אשר קשורות לפועלו של כהן ברמת הגולן בין השנים 1962–1965. בתחנות השונות לאורך השביל ניתן לראות לוחיות זיכרון, עמדות מסבירן ופסלים פרי יצירתו של הפסל יובל לופן מקיבוץ גינוסר.

באותם ימים רמת הגולן כידוע הייתה תחת שליטה סורית, וממנה דאגו הסורים לשבש את חיי התושבים באזור במתקפות יזומות.

על מנת לנווט בין הנקודות נעזרנו באתר :

שביל אלי כהן


כאן מרוכזות כל הנקודות, תיאורן, הסבר כללי ובדרך להגיע אל כל אחת ואחת מהן.

גם הווייז יודע להביא את המבקר לאותן נקודות בדיוק.

נקודה מס’ 1, הנמצאת בסמוך לחמת גדר היא כאמור התחנה הראשונה במסענו.

בחמת גדר חנינו במגרש החניה בצדו הצפוני עברנו את המחסום החשמלי (השבור) שנמצא בפינת מגרש החניה(צמוד לגדר של האתר) ומשם על שביל בטון סלול  כ-150 מטרים לעבר רחבה.

הנקודה נמצאת מעבר לגדר האתר. במקום סלע עליו חקוק אשכול ענבים נישא בידי שני אנשים המזכיר את המרגלים ששלח משה לתור את הארץ, עמדת שמע המסבירה על המבנה הנטוש הסמוך ששימש כמלון , בו התארח אלי כהן בביקורו בעיר אל חמה הסורית.

אי אפשר לבקר בחמת גדר ולא לקפוץ מרחק יריקה אל עין ג'ונס הסמוך, ולו רק מהסיבה כי עודי לא היה כאן.





דברים השתנו כאן מביקורנו האחרון באביב. במבנה אחד סתמו את הבריכה בשקי ענק עם בטון, ואילו הבריכה האחרת זכתה לניקיון המים אבל מסביב היה מלוכלך יותר.

המקום כל כך פוטנציאלי ששווה יזם שישקם את המקום, וידאג לפיתוחו.

הכביש המוביל אל חמת גדר הוא זה שנותן את הפרומו לחבריי שהצטרפו היום על העתיד לבוא בהמשך.

למזלנו הכביש שומם וריק מתנועה מה שמאפשר לג'ולייה להציג חלק מיכולותיה המופתיות.


בחזרה מחמת גדר אנו פונים אל כביש 98 שמטפס אל רמת הגולן.

מי שמכיר יודע כי זה כביש תענוגות למכוניות שבנויות לריגושים.

אבל תחנה 2 בנתיב עוצרת אותנו ממש עם הכניסה לכביש.

כ-2 ק”מ מהנקודה הראשונה בכביש מחמת גדר העולה לגולן, נראה בצומת מצד ימין מבנה בטון ישן עליו מוטבע הפרופיל של אלי כהן. עצרנו בזהירות בשוליים,(במקום אין חניה מסודרת).



במבנה יש תמונות של אלי וגם את אישורי המעבר שלו חקוקים על לוחיות ברזל. למה דווקא כאן? כי במקום זה הייתה עמדת שמירה סורית שאפשרה רק לבעלי אישורי כניסה להיכנס לאזור, מכיוון שמחנות הצבא הרבים שהיו בו היה שטח צבאי סגור.

עלינו בהמשך הכביש מספר דקות עד לשלט המכוון אל מוצב ברכה ומצפה גשר אל חמא.


מכאן ניתן ליהנות  מהנוף היפה של  ערוץ הירמוך וגבול ישראל- ירדן.

בדרכנו אל התחנה השלישית  מתחיל הכיף שלשמו התכנסנו.

הג'ולייה הזאת מוציאה מחבריי קריאות הלקוחות מאתרי אקסטרים. ואם הם מרגישים ככה, איך מרגיש הנהג, זה שלוחץ?

פניות הדוקות תוך כדי עלייה, סיבובים חדים על צלע ההר, זוויות טיפוס שעשויות להלחיץ את מי שלא נסע כאן אף פעם, ומי שמסתכל בנוף המהפנט ולא על הכביש שעולה עלול להפוך לחלק מהנוף.

חי ולא רק נושם...מזמזמת לי המנטרה הזאת. כמה מדוייק.

תחנה 3 , בהמשך הכביש מצד שמאל ניצבות בשתי שורות של קוביות בטון גדולות.



קוביות הבטון שימשו כמחסום טנקים
של הצבא הסורי. על קובית בטון הצמודה לכביש, פסל בצורה של ראש אדם הצופה לארבעה כיוונים,  ארבעת הפרצופים מסמלים את היכולת של אלי כהן לתפקד כמרגל ולהציג פרצופים שונים.

נקודה מס’ 4, נמצאת בקיבוץ אפיק.

13 ק”מ מהנקודה השלישית פנינו לכיוון קיבוץ אפיק. נכנסנו בשער הקיבוץ, ועל הכביש ההיקפי של הקיבוץ עד מבנה ישן מצד שמאל.

 



המבנה הישן הוא מועדון הקצינים הסורי של מחנות פיק  אשר בו התארח אלי כהן מספר פעמים. על המרפסת ישנו שלט “מרפסת הר נבו” משום שבה עמד אלי כהן וצפה בגעגועים ממדינת האויב לכיוון הארץ כשהוא לא יכול לעבור בחופשיות. סמוך למבנה ספסלי ישיבה, תצפית מרהיבה אל העיר הרומית סוסיתא ואל נחל עין גב ועמדת מסבירן על האזור.

כאן הכביש נמצא במישורי הדרומי של רמת הגולן, ומפסיק לספק ריגושי אחיזה, אבל כאשר האופק ריק מתנועה הפיתוי הבלתי נגמר מושך אותך אל הקצוות.

מושב אליעד

קרוי על שמו של אלי כהן. בנקודה החמישית  אפשר לראות באבן גזר- הדין המוצבת בסמוך למחנה אל על,  שהיה בשימוש כוחות הצבא הסורים.  משני צדי האבן נטועים שני ברושים. צמוד לאבן עמדת מסבירן המתארת את תפיסתו ותלייתו של אלי כהן במאי 1965. על האבן חקוק גזר דינו  לתליה. הוא הואשם בכך שעבר על איסור כניסה לשטח סוריה בזהות בדויה והשגת גבול בעת כניסתו לגזרת אל על, שהייתה שטח צבאי סגור.


כמאה מטר צפונית לכניסה לחספין ,מצד ימין, מוצב סלע המציין שעל כביש זה נסע אלי כהן בין מחנות הצבא הסורים. הסלע מונח בנקודה בה נמצאו שרידים של הכביש הסורי הישן שחיבר בין קונטרה לאל חמה. משני צדי הסלע ניטעו שני ברושים. במקום שולחנות פיקניק.

זה מקום חביב לעצירה לקפה ואורחה קלה בימים בהם השמש לא קופחת על הראש. אם היה כאן קצת צל המקום היה מושלם.

הכביש ממשיך ועולה אל צפון רמת הגולן, ואל הנקודות האחרונות צריך לנסוע כ-35 ק"מ.

אנו חוצים את כל רמת הגולן לרוחבה, על מנת להגיע לצפונה.

נקודה מס’ 7, הנמצאת במפקדה הסורית הישנה, סמוך לקוניטרה ומתחת להר בנטל.

זהו בית החזית הסורית ששימש כמפקדת המודיעין הסורי ברמת הגולן. בחצר המבנה מול החזית, עומד פסל של מנעול המדמה את אלי כהן שהציץ לסודותיה של סוריה. אלי כהן ביקר בבניין זה מספר פעמים במהלך שהותו בסוריה.

הבניין הנטוש והגדול הזה מהווה עד היום כמוקד משיכה למבקרים, ואמני גרפיטי שצבעו את כל הבניין הזה בצבעים זוהרים, כתובות, קשקושים וציורים אמנותיים.



אפשר לשוטט בין המון החדרים, ולהתפלא בפעם האלף איך אף אחד לא לקח על עצמו את שיקום הבניין והפיכתו למלון, למשל.

הנקודה אחרונה בנתיב נמצאת לא הרחק משם.

על גבעה הצופה לסוריה, מוצב הפסל האחרון בו נראית אם ושלושה ילדים קטנים. פסל זה מתאר את הציפיה של משפחתו של אלי כהן, נדיה אלמנתו ושלושת ילדיה לשובו של אלי מסוריה, והבאתו לקבורה במדינת ישראל.

חזרנו על עקבותינו דרומה על כביש ,98 היות וראינו מקום מעניין בדרך.

מצפה קוניטרה-רונן הסמוך לקיבוץ עין זיוון נמצא על כביש 98 במורדותיו של הר הגעש אביטל וצופה על מטעי התפוח והדובדבן שבעמק קוניטרה.


הגבול הסורי נמצא כקילומטר מזרחה ומהמצפה ניתן לראות את מחנה האו”ם ואת גדר הגבול. מעבר לגדר הגבול ניתן להבחין בתילי הגעש שבצד הסורי, בעיירה הסורית הנטושה ‘קוניטרה הישנה’ ובמאגר קוניטרה- מאגר מים שנבנה על ידי הסורים לצורך אגירת מים נחל רוקד לצורך השקיה חקלאית.

נוף המטעים השייכים לקיבוצי הסביבה צובע את העמק בצבעי ירוק. בסתיו שולטים כאן צבעי השלכת באדום ובכתום. מהמצפה ניתן לראות גם את הרי בני רסן וחוות הטורבינות האייקונית. סמוך למצפה ישנו מסבירן קולי המתאר את הקרבות שהתקיימו באזור במלחמות יום כיפור וששת הימים.

מצפה רונן


מהמצפה יורד שביל בטון אל פארק וולקני אביטל, שלצערנו מתגלה כנעול בהמשכו, מה שמכריח אותנו לחזור לג'ולייה שהמתינה בסבלנות ולרדת אל החניון של הפארק.

" הפארק הוולקני אביטל ממוקם בצד המזרחי של הר אביטל שהוא הר געש רדום שהוא חלק מקו התלים של רמת הגולן. הפארק נבנה על גבי איזור שהיה בעבר מחצבה ישנה שננטשה, ובשנים האחרונות נחשפו במקום תופעות מרהיבות אשר מלמדות בצורה מדויקת על הגיאולוגיה וההיסטוריה הגעשית של המקום. הר אביטל נמצא בצמוד להר בנטל..."

פארק וולקני אביטל

 לאחר נסיעה ארוכה של כ-700 ק"מ שאלתי את עצמי בסופו של מבחן מי יהיה זה שישים על השולחן 340 אלף שקלים, והגעתי למסקנה כי כפי שיש מי שרוכש רכב שטח, וכל השבוע מסיע את הילדים לחוגים ואת האשה (או להיפך, האשה אותו) לקניות, הרי שיש בדיוק את אלו שהחיים לקחו אותם אל הנתיבים הישרים, אבל פעם בשבוע הם בורחים אל הכבישים השוממים, העקלתונים, שיש בהם ירידות חדות, פניות מסמרות שיער, עליות חדות ואפילו לא גרם אספלט אופקי אחד.

הם אותם זכרי (ונקבות) אלפא.

ושום דבר אחר לא יוכיח אחרת.

 

שלושה זכרי(ם) (ו)אלפא

 

 

      







באופן סימבולי מיקרי לחלוטין המסע  הזה החל באזכרה לאלי כהן החבר, שעזב בטרם עת לפני שנה, והמשיך בנתיב שסלל אלי כהן, האחר, שגם הוא סיים את חייו מוקדם מידי.

גם זה וגם זה עשו רבות למען מדינת ישראל, ויהא טור זה מוקדש לזכרם.

 

ירון הולנדר (אבי ועודי)

נובמבר 2021

 

אלפא רומיאו ג'ולייה וולוצ'ה.

מנוע: 2.0 ל'.

הספק: 280 כ"ס.

מומנט 40.8 קג"מ.

צריכת דלק (למי שחשוב ): 1:10 ק"מ\ ל'.

מחיר: (רכב מבחן) 339,132 ₪.



 




כביש 3253

בית עלמין מיתר.

 

שביל אלי כהן 1-8

1.חמת גדר.

עין ג'ונס.

2.מבנה על כביש 98.

מוצב ברכה, מצפה גשר אל חמא.

3.מחסום אנטי טנקי.

4.מועדון הקצינים בקיבוץ אפיק.

5. כניסה לאליעד.

6. סמוך לחיספין.

7. בניין מפקדת המודיעין הסורי.

8. גבעה שצופה לסוריה.

מצפור רונן

פארק וולקני אביטל

ועוד אחת לקינוח שמראה איך נראית אהבה שקשה לשחרר.