יום שבת, 29 באוגוסט 2015

מלך הדיונה באשדוד




 יש אנשים שלא מבינים את זה. אשתי למשל.
"מה אתה מתרגש מזה? אתה אפילו לא נוהג"...יש בטענה הזו מן הצדק, אבל מאות מיליוני אנשים שלא נוהגים נהנים ממרוצי מכוניות או ממשחק כדורגל משובח גם אם הם לא ממש משתתפים בו..
לא ככה?
זאת אולי הסיבה שאלפי אנשים מוכנים ביום חם במיוחד, לצאת מהבית הקריר, לוותר על חוף הים או סיבוב בקניון כזה או אחר (ואני מתכוון לקניון עירוני, לא כזה שיש בטבע), לגרור עצמם מקצוות ארץ עד אשדוד כדי להזיע עם עוד כמה אלפים כמותם שבאו לחגוג בהפנינג מוטורי משפחתי שכל כולו אבק ואדרנלין.
זאת כבר מסורת שכזו... במשך חודשים מועברת הקריאה מפה לאוזן, ובעיקר בפייסבוק כי ב.. יתקיים אירוע "מלך הדיונה".

אנו מורגלים כבר באירועים שכאלה שיוזם ורותם חיים כהן, איש יקר חובב עבירויות מהזן שיש בהן בוץ חול וסלעים, ומכיר מספיק משיגנ'ס שמסכימים לבוא עם שלל כלי רכב, על שני גלגלים על ארבעה ושישה או בלי בכלל..כל מה שיש לו מנוע שעושה פררררר ארוך וצרוד ופולט אדי אוקטן שעושים ריגושים קטנים בלב.
פעם זה "מלך הבוץ" ופעם "מלך הסלעים", הכול בהתאם לעונה ולמזג האוויר.
השנה חברו להם חבורות של משביתי שמחות ופגמו בהנאות הצופים והמשתתפים, באירועים קודמים, אך מול אתגר הדיונה לא יכלו.
שינוי ההגדרה ממרוץ למפגש חברי ומבחני עבירות, לא הביא את המשטרה וכל פקחי ה.. לבוא ולהפריע.
יום חג לחובבי הג'אנר.

כשמגיעים מספיק מוקדם לחולות אשדוד מוצאים חניה מתחת לעצי האלה הגדולים, המאחרים יחנו את רכבם בשמש הקופחת ובצידי דרכי העפר. אלה שהתברכו ברכבי שטח יפליגו אל לב הדיונות.
אחרי החניה מתחילים לצעוד, בין לבין מנסר את השקט של הבוקר צרצורו של מנוע אופנוע או רייזר שמגיח מאיי שם, חוצה את הנתיב ודוהר את האופק.
אני הולך בעקבות הריח, מעבר לאחד השיפולים כבר מתגלים רכבים ראשונים על קו הרכס. עוד כמה דקות הליכה ומגיעים אל מקום האירוע שמצוין כבר בכמה שמשיות מצילות ודגלים.
חיים מנווט את המתנדבים לגדר את השטח, ולהכין את הרצוי. כמה בעלי רכבים כבר מתחילים "להתחרע" על השטח החולי, חורצים בו תלמים ומרימים גלי חול אל על.

אני עובר בין הסככות השונות, לפגוש מכרים ולהכיר חדשים.
בין האחרונים אפשר למנות את חברי "מסייעת 4X4".

חבורת אנשים טובים בעלי ג'יפים שמתנדבים לארגן ולהוביל טיולי שטח עם ילדים וארגונים, שרוצים טיולי שטח ואינם יכולים מכל סיבה שהיא. חברי העמותה (בראשה עומד דור מאיר 050-2989302) מטפלים ללא שכר או תמורה באלה שהגורל לא הטיב עימם, ולמען הקהילה והחברה תורמים את זמנם ויכולתם לסייע. ישבתי עימם לשעה קלה והתרשמתי מנכונותם לעזור לחלשים בחברה ומתרומתם לקירוב לבבות. מחמם את הלב לפגוש אנשים כאלה בצהרי היום.
מתנדבים שרוצים להצטרף לפעילות העמותה מוזמנים לפנות לטלפון המצורף או באתר :מסייעת בשטח
ככל שמד המעלות טיפס כל התווספו עוד ועוד משוגעים לדבר, ומכל עבר נשמעו קולות מנועים מייבבים ממאמץ, ואנשים מבוגרים עם חיוך דבילי על פרצופם דוהרים בדיונה.

אחד הכלים המפתיעים של היום מתרוצצת (אם אפשר לקרוא לזה כך) על משטח חולי בשיפולי הדיונה .זו  רחפת קטנה המסוגלת לשאת 4 נוסעים שיש למנוע שלה 65 כ"ס, ראשונה ויחידה מסוגה בארץ. היא יכולה לשוט על פני מים , לרחף על חול ודשא, כורכר ואפילו אספלט.
פלא הנדסי מזמין ומפתה.
אני משוחח עם היבואן והמפעיל שמספר לי על יתרונות הכלי והאפשרויות השונות, זהו הכלי היבשתי היחיד שמחייב לצורך תנועה רישיון משיט (כמו שנדרש מאופנוע ים). אכן פרט ביורוקרטי מוזר משהו.
בין אלה שנוהגים באחריות ובשיקול דעת מתרוצצים כאלה שאינם מצוידים באביזרי בטיחות (כמו קסדות וחליפות), ומזלזלים במופגן בסדר המתחייב. זה מאד צורם לעין ובמזל אין נפגעים מכל אלה.
בשעה טובה מתייצבים על המסלול ראשוני הטרקטורונים.
מרשל עם דגל מפוספס עומד בצד ומניף את הדגל.

עם הורדתו לרצפה פותחים הטרקטורונים בשעטה אל מול קיר החול שניצב מולם בזווית מאיימת.
קהל הצופים שעומד מאחוריהם זוכה במטר חלקיקי חול חם, אבל למי אכפת?
יש מוזיקה קצבית באוויר, יש רעם מנועים, יש ריח צמיגים חרוך. האנרגיה הזאת גורמת לריגושים.
מקצה אחר מקצה מוזנקים מתחרים מכל מיני קטגוריות, מהקל ביותר אל הכבד.

הקהל מנומס וקשוב יושב או עומד בתחום שהוגדר למענו ולא מנסה להתפרץ אל המסלולים,
בין  המתחרים ובעלי הכלים יש  כאלה שלא עומד להם יצרם והם מגיחים בדהרה בין המקצים ומפגינים בעיקר השתוללות חסרת רסן. אחד מהם מאבד שליטה על הכלי שלו ומתהפך. למזלו זה רק חול ובמזל יותר גדול לא נפגע אף אחד. חבריו עוזרים לו להפוך את הכלי בחזרה והוא נעלם בקהל (כנראה מחמת הבושה).


אירועים מסוג זה מראים כמה צמא הקהל בישראל לאירועים מוטוריים, ובעיקר לכאלה שאינם עושקים את הכיס.
בואם של אלפים מוכיח כי הפוטנציאל שווה את ההשקעה, ובחינוך נכון ובמתקנים הולמים אפשר לשנות גם את תרבות הנהיגה בכביש, ובשטח.
יפה עושים הורים שמביאים גם ילדים צעירים ורכים לאירועים כאלה. הם דור העתיד שלנו, מצד שני מאד צרמה לי העובדה כי לא השתתפה אף אישה כמתחרה, וגם בקהל עצמו נוכחות המין הנשי הייתה בשפל.

מצד שני אם באת רעב או צמא לא תתאכזב. דוכני שתיה ואוכל, אביזרים ופטנטים מעולם הרכב הקיפו את המתחם מכל עבר, כמו גם שמשיות של יבואני ומפיצי מותגי 4X4 שונים, מוקפים בני משפחה וחברים שיושבים עם שתיה קרה ופיצוחים ונהנים מההצגה הכי טובה בשטח.


ההצגה של "השרוטים".
העסק הפעם עבד ועבר טוב. וטוב שהיה.
נפגש במלך ה..בא!


2 תגובות:

  1. תבדוק את הפרטים, החבורה המקסימה של "המסייעת" אינם עמותה אלא קבוצת מתנדבים מקסימה שעושה את ההתנדבות כדרך ארץ (אני מתנדב בכל מסע בצפון שמתאפשר), לגבי חברי העמותה (בראשה עומד דור מאיר ) דור הוא לא מנהל העמותה-קבוצה אלא אחראי הגיוס והתפעול של המתנדבים - אבל הוא בהחלט מאנשי הצוות המובילים והחזית ואיש הקשר עם המתנדבים

    השבמחק
  2. תודה על תגובתך המאירה.
    אנשים טובים בכל קנה מידה, העיקר פרסום הפעילות והפן האישי (על אף חשיבותו ) מתגמד לנוכח מה שהקבוצה הזאת עושה למען אלה שלא שפר עליהם גורלם.

    השבמחק

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל