יום ראשון, 8 במרץ 2020

שיהיה לך יום כתום, כל היום




נקודת החזקה של טויוטה,CHR  וממנה קשה להתעלם ( לטוב או לרע) היא העיצוב  הבולט החריג.
אפשר לאהוב, ואפשר גם לא. אבל אי אפשר להתעלם.
מהנדסי טויוטה הצליחו להוציא מקובייה ריבוע חדש, אי לכך מי שאוהב יאמץ את העיצוב באופן מידי.
ואם אי אפשר להתעלם מהעיצוב הרי שמרכב ההדגמה שנמסר לי, בכלל קשה להתעלם ולו בשל הצבע הכתום המדהים ההולם אותו הרבה יותר מאחיו האפור שבאולם התצוגה.
שילוב מושלם של צבע וצורה.
אני מודה ומתוודה בפורום מכובד זה כי יש לי סלידה של ממש ממכוניות הנאחזות עדיין בשילוש הצבעים הקדוש –שחור, לבן ואפור, וניגוד לאמרה המיוחסת להנרי פורד שלא משנה הצבע של המכונית כל עוד זה צבע שחור, אני סבור כי צבעים אחרים מכניסים הרבה יותר עניין וערך למכוניות, וחלקן אפילו מאפשר לרוכש להביע בבחירת הצבע את אישיותו.
גם הצמיגים השחורים והגדולים משתלבים להפליא.
ל-CHR יש חמש רמות גימור, ולמען ההגינות אציין כי קיבלתי את הגרסה המפוארת והיקרה ביותר, ואם זו התמורה אז לפחות במה שרואים בעין, ברור כי לכסף במקרה הזה יש ערך.
אנשים שרוכשים מכונית ורוצים לקבל יותר מקופסה ניידת, ישמחו לדעת שיש כאן תמורה מלאה לכספם.

 

משנפתחת הדלת מתגלה לנגד עיניך חלל הבנוי מהחומרים שהביאו לטויוטה את תהילתה. איכותיים ובנויים בהגיון מעשי.
החל מהמושבים היפים עטויי שילוב עור ובד, ארגונומיים ותומכים, דרך מערכת מולטימדיה עם רמקולים מצוינים של JBL, וכלה בתא מטען מרווח שגוזל קצת מקום מיושבי הספסל האחורי, אבל לילדים לא תהיה כלל בעיה.
לטעמי האישי גג פנורמי מלא שהיה מכניס קצת תוספת אור לשחור הכללי של תא הנוסעים יכול להיות תוספת ראויה והכרחית.
במקום בו בדרך כלל מותקנים לחצני תפעול גג פנורמי ישנו כפתור sos המותקן בתקרה לחיוג מהיר למד"א ומשטרה במקרה תאונה, אם חלילה נפתחות כריות האוויר הכפתור מחייג באופן אוטומטי.
מסתבר כי לא רק במרצדס חושבים על מקרי קיצון.

יום שישי בבוקר. אני מחליט לקחת את עצמי בידיים ולהדרים עד מסלול המרוצים בערד, ולחזות באליפות ישראל בפיג'ו 208 רייסניג, מכונית המרוץ המקצועית של פיג'ו, הנערכת בכמה סבבים במקום.
ריח בנזין חריף נישא באוויר, ואדרנלין מתפרץ ביללות צמיגים מקבל את פני הבאים.
על רחבת הטיפולים עומדות מספר מכוניות מדגמים ויצרנים שונים, של מי שבא לשחרר לחצים על מסלול סגור, ללא קשר לאליפות המסודרת.
על המסלול עצמו עומדות מספר מתחרות זהות שמשתתפות במרוץ. הספקתי לראות סבב אחד מהיר של מספר הקפות עד שמבול אימתני מלווה בקור הבריח את הצופים לחפש מחסה.
ספורט מוטורי הוא הספורט המלהיב שמביא הכי הרבה צופים בעולם, בישראל הענף החל רוקם עור וגידים לפני כמה שנים, ואפילו ישנם כבר מספר מסלולים, אבל עד שלא יבנו יציעים מסודרים לקהל ויושקעו עוד כספים בפרסום ותשתיות הקהל לא יגיע, וחבל. בכל מקרה נצטרך לחזור בימים חמים ונעים יותר.
חשבתי לעצמי כי אם אני כאן כדאי שאעשה עוד טיול קטן. פניתי לכיוון הכביש שמוביל למצדה (מצד סוללת הדייק, היכן שאין רכבל) על מנת להגיע לכפר נוקדים.
הכביש המוביל פתלתל בצורה חריגה, צר ומשובש.
 בדיוק כזה המתאים למבחן דרכים. מיעוט התנועה (לא שממש נטוש ) מאפשר לעצור במרכז הנתיב לצילומים מרהיבים שמשלבים את הכתום הזה בתוך קדרותו של היום.
מצב B האחרון במסילה
הכביש הזה הוא גם המקום המצוין לבדוק ולהוכיח את גמישותו של המנוע ההיברידי שעל הניר לא מחזיק הרבה כוחות (122), אבל כאן הוא מתגלה כמנוע גמיש ושקט שיש לו תמיד כוח זמין ומתפרץ (במידה סבירה) לכל אתגר שהעמדתי בפניו.
ל CHR יש עוד הילוך על ידית ההילוכים שטרם ראיתי באף מכונית.
מצב B המשמש לבלימת הרכב בעזרת כוח המנוע ומיועד לירידות בעיקר בהם  לא רוצים ללחוץ על הבלמים כל הזמן. (וגם משמש לטעינת הסוללה החשמלית).
ובאמת ההילוך הזה מסייע כאן ומתגלה שמישותו כשנדרש.










בפעם האחרונה שהייתי בכפר נוקדים הייתה כאן סככה גדולה בה אירחו לחפלה בדואית וטיולי גמלים. מאז נבנה פה כפר שלם המשמש בעיקר לאירוח יחידים וקבוצות בשישים חדרים מסוגים שונים.
יש כאן אפילו חדר אוכל גדול וכל מיני פעילויות מדבריות ואחרות. 
תגידו לו שאני שלחתי אתכם (מקסימום יעזור)



אני פוגש את עודאי החייכן שמלווה אותי ומסביר לי כל שאלה שאני מפנה אליו בנוגע לכפר הנוקדים.
 שבת בבוקר.
האורחת שלי היום מגיעה סקרנית כתמיד.
בטיולנו המשותפים יש לה תפקיד קבוע - להיות זו שבוחרת לנו את הפלייליסט של הטיול.
כפי שציינתי רמת גימור הזו מתהדרת במערת מולטימדיה טובה עם רמקולים משובחים של JBL. יצרני הרכב למדו לשלב בדגמי היוקרה שלהם מותגי אודיו נחשבים ההופכים כל נסיעה לחוויה תרבותית של ממש.

הצליל הצלול צובע כל נסיעה בעונג מתמשך.
אפרת אינה מכירה את מצפור ארבל הסמוך לקיבוץ רביד.
היינו לבדנו כשהגענו למצפור ארבל אך משיצאנו כבר שולש אכלוס האתר במבקרים נוספים.



סמוך למצפור נבנה גן זיכרון המוקדש לרצח יצחק רבין, ומסלול הליכה המוביל אל מעבר לאופק.
אבל היום אנחנו בעניין נסיעה ארוכה,
בדרכנו צפונה אני מורה לצוענייה לנווט אותנו אל רמות נפתלי אבל כפי שקורה לי תדיר בטיולים שאני עורך כי בדרך למטרה הראשית יש הפתעות על הדרך.
אחת כזו נמצאת על שלט חום (מהסוג שאנחנו אוהבים במיוחד) ומכוונת את הנוסעים על כביש 899 לסטות מהדרך ימינה אל דרך עפר צרה המובילה אל מצפור הפילבוקס ושביל הפלמ"ח.
סטינו.
דרך העפר הזאת מאפשר לכל כלי רכב לנסוע על דרך עפר כבוש עד לחורשת עצים. בדרך נשקף נוף העמק המדהים שכולו ירוק ואגמי מים. בחורשה הנקראת גם מצפור הפילבוקס על שם יובל ניר.
לרשות אנשים המחפשים מקום שקט לפיקניק בלב חורש נעים הועמדו כאן מספר שולחנות.


מצודת כ"ח
בחזרה לכביש ומשם אנחנו ממשיכים אל מצודת כ"ח שהיא למעשה מסמר הטיול להיום. תכנית הטיול שלנו היום, נבנתה בזכות בתי הנמצאת בקורס מש"קיות חינוך, ששאלה אותי לגבי האתר, בעקבות ידיעותיי המעורפלות שהוסוו בחלקיקי מידע, החלטתי שטוב מראה עיניים ובתוספת זו שיודעת טוב יותר מכולם, ויקי לבית פדיה שאומרת כך:
..." מצודת כ"ח (שמה נֶהֱגֶה "מצודת כוח"; נקראת גם "מצודת ישע" ו"נבּי יושע", על שם חורבות הכפר הערבי הסמוך, נבי יושע) היא מצודת טגארט באזור הצפון בקרבת קריית שמונה. המצודה נקראת על שם 28 הלוחמים שנהרגו בכיבושה במלחמת העצמאות.
המצודה משמשת כיום כבסיס מג"ב, ולצידה אנדרטה וקבר אחים בו קבורים 19 מחללי הקרבות במקום. בראשית 2014 נפתח בסמיכות למצודה מוזיאון הרעות, המנציח את הקרבות ואת החללים שנפלו במקום.
בשנת 1937, במהלך המרד הערבי הגדול, הוחל בביצור גבול הארץ הצפוני, לצורך מניעת כניסת אנשי כנופיות ותגבורת מלבנון לארץ ישראל. במסגרת פעולות אלו נסלל כביש הצפון, נפרסה גדר הצפון בסמוך לכביש, הוקמו חמש מצודות טגארט לאורך הגדר והכביש, פרי תכנונו של המהנדס הבריטי המומחה ללוחמה בטרור, סיר צ'ארלס טגארט,
המצודה נבנתה מבטון, ובראשה צריח מתומן שבצדדיו חרכי ירי צרים הפונים לכיוונים שונים. בארבעת קירות המצודה הוצבו תיבות השלכה לרימונים, שנועדו להגן על המצודה מפני תוקפים בשטח המת של חרכי הירי, בסמוך לקירות המצודה. דגם זה של מצודה הפך לאחר מכן לדגם סטנדרטי במצודות טגארט בגודל דומה ברחבי הארץ..."







במושב רמות נפתלי הסמוך יש ארבעה יקבים.
אני בחרתי בזה שיש לו שם ייחודי.
גם מראה המקום שיש בו חניה גדולה וסככה פורחת ומסודרת נתן לנו קדימון כי הגענו למקום הנכון..

ביקב 3 הגפנים את פנינו מקבל יוסי בעל היקב  שמגדל 6 זנים של גפן.
הוא מעביר לנו סיור מפורט עם הסבר על תהליך יצור היין.
היקב קיים כבר 17 שנה ומייצר כ- 4000 בקבוקים לשנה הנמכרים כולם במקום עצמו.
יוסי החל את העסק כתחביב ולמד לימודי יין במכללת תל חי הסמוכה, ועם השנים הפך את התחביב למקצוע.
אנחנו מוזמנים לסיבוב טעימות רחב (50 ש"ח למבחר משובח), ועל דף נייר רושמים את שמו של כל בקבוק וטעמיו כדי שנוכל להחליט לבסוף מה ראוי לנו.
היינות של יוסי מצטיינים בצבעים מרהיבים ובמגוון טעמים.
מעבר לטעימות אנו למדים על רגל אחת (נו, טוב, בישיבה נינוחה) את כל התורה כולה, כמעט, במה שחשוב בשתיית יין.
וכמובן שהשיחה קולחת גם למחוזות אחרים שלא נוגעים רק ביין.
לקינוח יוסי מכבד אותנו בעראק (מי חיים) מדהים. מעטים משקאות אלכוהוליים מהם אני נמנע דרך קבע ועארק הוא הבולט שבהם, אבל כאשר אני מוזמן לדגום משהו אחר אני מוכן לשים את גרוני במבחן אמיץ, והעארק הזה רבותיי הוא פאר היצירה. בטח ובטח לאלו שממש אוהבים.
הוא עובר זיקוק 3 פעמים, ומכיל 76% אלכוהול, וטעים. טעים מאד!!
אי אפשר לצאת מהיקב מבלי לקנות בקבוק ארגז או יותר.

עליזים קלות (אך לא שתויים) חזרנו אל הכביש רק כדי לנסוע מספר דקות אל תחנת הדלק הסמוכה.
אחרי ששתינו הגיע זמן להפעיל לסתות.
בחרנו בקלות בשווראמה יניב בתחנת דלק פז בצומת אגמון החולה. זו שווארמה משובחת רכה ומלאת טעם, הבאה עם לאפה מיוחדת שמיובאת לכאן מחיפה.

 
 מבחר סלטים טריים מלווים את המנה במקום נקי ומצוחצח.

אחרי שהראש והבטן מסודרים כדבעי, והשמש מסדרת לנו יום מקסים להמשך הטיול אני מכוון את עצמי אל רמת הגולן.
יעד ראשון באזור צומת וואסט.
בדרכנו אנו סוטים לכמה דקות אל אפיקו של הירדן שבחלק זה של המקום יש בו נקודות של זרימה שקטה, וחלקו גועש במקטעים של מפלים קטנים.
פשוט מקום קסום.
לאט לאט עם העלייה בכביש הצר העולה מקיבוץ גונן אל מעלה ההר מקדירים השמים והטמפרטורה צונחת בכמה מעלות.
גם בכביש זה ה-CHR מזכיר לנו את נוכחותו השקט והנמרצת, בסיבובים החדים ובפניות הוא שומר על אוויר בריאות, ורוח נעורים של מי שהכול קטן עליו.
בצומת וואסט אנו ממשיכים על כביש 959 אל פארק וולקני גולן.
כאן ישנו פלא גיאולוגי עולמי !!!!
נקודת פליאומגנטיזם היפוך הצפון.
..." לכדור הארץ שדה מגנטי, שקטביו קרובים כיום לקטבים הגאוגרפיים של הכדור: הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. הקטבים המגנטיים ועצמתם משתנים עם הזמן, ונמדדים באופן יומי. נראה שבמאפייני השדה חלים שינויים גדולים על פני טווחי זמן גאולוגיים, המגיעים אף להיפוך הקטבים המגנטיים.
 באתר סלע בבזלת המכונה "אתר הפלאומגנטיזם" (Paleomagnetism site) ברמת הגולן שנמצא בכביש 959 היוצא מצומת גונן בגולן בואכה צומת האמיר (צומת וסט) משמאל לכביש. באתר עצמו ישנם סלעים רבים בעלי סטייה מגנטית, ואם נקרב אליהם מגנט הוא יסטה מן הצפון המגנטי בסטייה של 20 עד 40 מעלות... סטייה זו אינה תוצאה של היפוך מגנטי, אלא של מכת ברק בסלע תוך כדי התקשותו לפני גיבושו הסופי. פגיעת הברק משבשת את הסתדרות המינרלים (המולקולות) בהתאם לצפון המגנטי. כאשר הברק פוגע בסלע באמצע שלב ההתקשות שלו, המולקולות לא מספיקות להסתדר בחזרה, והן מתקשות בכיוון "שגוי"..."
( פליאומגנטיזם-תופעת טבע-ויקיפדיה )
מעבר לגדר האתר משתרע אחו ירוק עז ובו רועות פרות שלוות. על קו האופק ניצבים מבנים רבועים מוזרים בצבעי לבן ותכלת בניגוד גמור ליופיו של הטבע.
המשכו של הכביש מוביל אותנו לשער פתוח, ושער פתוח כך אני יודע הוא שער מזמין.
בשדה הפתוח מסתובבות שתי נשים דרוזיות שמלקטות עשבים שונים למאכל ותיבול מזון, ובאמצע זורם פלג מים שנותן לכל היופי זה צביון של מקומות אחרים בעולם.


 המבנים המוזרים מהווים אתר אימון בשם אל פוראן, בו מתאמנים חיילי צה"ל בלוחמה בשטח בנוי.

בין המבנים אנו מבחינים בשועל הדור זנב המדגמן עבורנו הצלמים שלל פוזות של מי שמורגל בכך.
כאן בקור הארקטי הזה שיש בו נוף סקוטי בטעם מקומי החלטנו כי רווינו להיום וזמן לחזור הביתה.
740 ק"מ ליווה אותי ה -HR  בנתיבי ישראל בכל סוף השבוע עם צריכת דלק ממוצעת העומדת על ליטר דלק לכל 18 ק"מ דרך.
מצאתי רכב נוח ושקט, חסכוני בטוח ונעים.
ובסופו של דבר מה אנחנו מחפשים במכונית?
שיהיה כל זה וגם קצת אחר? יפה וייחודי?
אז CHR, כתום.
תאמינו לי. שילוב מנצח.






                     ירון הולנדר (ואפרת)

מרס 2020

טויוטה CHR
מנוע היברידי
1.8 ליטר 122 כ"ס משולב
מומנט משולב 14.5 קג"מ
גיר רציף (ללא הילוכים)
162,000 ₪


מסלול מירוצים ערד.
כפר הנוקדים.
מצפור ארבל.
מצפור הפילבוקס. שביל הפלמ"ח.
מצודת כ"ח.
יקב 3 הגפנים.
שווארמה יניב בתחנת דלק פז .
פארק וולקני גולן – נקודת פליאומגנטיזם.
מתחם אימון שטח בנוי אל פוראן.

2 תגובות:

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל