כמו
נבואה המגשימה את עצמה, כך כנראה גם היקום שלח לי מסר איך לקבל את מה שבא, ולהשתנות
עם השינויים.
ומדוע
אני פותח דווקא כך את מבחן הדרכים הנוכחי?
שאלה
יפה, ולהלן ההסבר שבצדה.
פעמים
רבות אני מכין את עצמי לבאות, ורושם לעצמי נקודות שחשוב לי לציין בסיפור הדרך, או פתיחה
שתתן איזו הקדמה (בדיוק כמו זאת) ולכן אני מצרף את מה שכבר כתבתי ואמשיך מהיכן שהדברים
השתבשו. (ספויילר מתבקש).
(בהתנהלות
שלי, ולא של המכונית, כמובן).
מכיוון שעברתי בשבוע שעבר סוף שבוע ארוך ומפרך,
והיות ולפניי כמה שבתות רצופות של מבחני דרכים, החלטתי לקחת את השבת הזאת ברגוע.
גם החום הצפוי לא מקל.
סקודה קאמיק שהועמדה לרשותי נחשבת כקרוס אובר,
כלומר, אפשר לנסוע גם בשבילי קק"ל.
לפיכך חיפשתי נוחות, וקלות, קרוב ורטוב. ההחלטה
נפלה על מסע מעיינות בהרי ירושלים.
מה שנמצא ומה שיהיה ראוי לטבילה והתרשמות.
אודה ולא אבוש כי אני פחות מתייר באזור הזה,
וזוהי הזדמנות חגיגית (בכל זאת יום העצמאות האמריקאי) לתפוס גלים במעיינות ואתרי הטבילה
שלנו.
גם היום מצטרפת אלי שותפתי לטיולים אפרת, ששמחה
לשמוע על ההצעות שלי, וארזה מייד בגד ים וקרם הגנה.
לה אני משאיר למצוא לנו מטעמים על הדרך, והקאמיק
צריך להפתיע אותנו בדרכו...
קאמיק
פירושו עור שני, כיסוי חיצוני שמתאים לכל סיטואציה.
יש אומרים
מתאים כמו כפפה.
זה מכה
בי שכך בדיוק כתבתי על אחיו לקונצרן שבנוי על אותה פלטפורמה בדיוק, הטי קרוס של פולקסווגן,
וזה עוד לפני שתיכננתי לקחת את הקאמיק לבחינה אישית.
מובן
איפה שיש לי עכשיו קנה מידה להשוואה (כמו שכל הורה יודע לא משווים אף פעם בין ילדים),
אני לא ממש מבטיח לומר מה ההבדל בין זה לאחיו, אבל עוד בטרם קיבלתי את הגה הקאמיק לידי
אני מקבל מושג כלשהי על הצפוי לי.
האומנם
?
ביום חמישי אחר
הצהריים, אני מתייצב בצ'מפיון מוטורס בבני ברק לקבל את החתן.
כבר דגמתי את מי
שנחשב האח הגדול (הקארוק), ולאח הגדול גדול יש לי חוב פתוח, אבל היות והקאמיק נחשב
לצעיר והזעיר במשפחת הקורס אוברים של סקודה, וגם זה שעשה עלייה כאחרון מבניהם, אני
לוקח על עצמי את האחריות לבדוק את הקאמיק לגופו.
כבר במבט ובמגע ראשוני רואים כי גם הקאמיק ככל דגמי סקודה בנוי ומורכב כהלכה ומחומרים משובחים.
סקודה קבעו סלוגן – simply clever ועושים הכל בכדי להצדיק את הנוסח הזה.
פשוט (ו)חכם, נשמע
פשוט, אבל יותר חשוב להצליח לעמוד בזה.
זאת לא גרסה שהיצרן
מפציץ בה בכל החידושים הטכנולוגיים הקיימים, אבל נדמה שבסעיף הבטיחות כבר לא מתפשר
אף יצרן.
יש אביזרים שנכנסו
כסטנדרט בכל דגם.
בקרת שמירה על נתיב
(עם תיקון אקטיבי).
בקרת שיוט אדפטיבית.
ניתור שטח מת (עם
הברקה ייחודית של סקודה, שיש ממש נורות התראה בצד החיצוני של המראה, זה שקרוב לגוף
הרכב, ולא במראה עצמה כפי שעושים יצרנים רבים).
מערכת אקטיבית לניתור
מרחק מלפנים, לבלימת חירום בזיהוי סכנת התנגשות.
ועוד.
כאשר ניגשים לרכב נדהמים
מכמה הפרסום מטעה, ומדובר ברכב נמוך (יחסית), למרות שכאשר יושבים בתוכו ההרגשה
הזאת משתנה.
נמוך מבחוץ ומרווח
מבפנים.
סקודה תמיד יודעים
להפיק יותר בניצול חלל פנים.
קוסמים הצ'כים האלה.
גם תא המטען עמוק
וגדול, יחסית.
150 כוחות סוס עם
מומנט מכובד של 25 קג"מ, שמופקים ממנוע ליטר וחצי מבטיח על הנייר רכב שמתנהג
בקלילות, מאיץ כשנדרש, וחזק כשצריך.
לא מכונית ספורט
כמובן אבל גם בנהיגה עירונית וגם מחוץ לעיר יש לנו כאן מכונית ראויה.
כדי להבין שאני לא
היחיד על הכביש עם הקאמיק, מייד צץ לימיני אח זהה, שמלווה אותי כל הדרך הביתה.
יש מכוניות שעד שלא
תפתח קשר כלשהו איתן לא תבחין בהן בכביש, וכאשר יהיה כזה קשר תתפלא לראות כמה כאלו
יתגלו לעיניך.
בשישי בבוקר אני לוקח
את בני צעיר לביקור אצל הסבתא, בקריות.
את ההוכחה לנינוחות השקטה
של הקאמיק קיבלתי כאשר הצאצא הגבוה (1.85 ס"מ מקצה לקצה) גם מצא מספיק מקום, וגם נרדם חיש מהר.
באין מתלוננים ברקע
בחרתי לי פלייליסט של קשישים, והפלגנו לדרכנו.
בכביש
המהיר נדרש הקאמיק לבצע בלימת חירום במהירות 120 קמ"ש. (במצב נהיגה עם בקרת השיוט
האדפטיבית, כמובן)., בשל נהג שהחליט לבלום סתם כך באופן
פתאומי.
התגובה
היתה מהירה מאד, חגורות הבטיחות נמתחו והידקו את הגוף למושב, והקאמיק בלם עצמו
במהירות אבל לא בחריקת בלמים, ואפילו לא הגעתי למרחק נגיעה מהרכב שלפני.
מלחיץ
אבל בשליטה.
זה לא
נהוג לבחון בתנאי אמת, אבל טוב להיווכח שהמערכת המובטחת עובדת כמו שצריך, ואפשר לנסוע בראש שקט.
כאשר יצאנו מהביקור
המשפחתי ביקש הצאצא גלידה. יום חם וגלידה זה בהחלט מוצר מתבקש.
בדרכנו במעלה הדרך
חלפנו על פני עמודי הרכבל החדש המוקם בימים אלו בחיפה, ומתחיל ממרכזת לב המפרץ
עובר בטכניון וממשיך לאוניברסיטה.
אין לי ספק כי כאשר
יושלם הפרוייקט הזה, זאת תהא גם דרך נעימה להסעת המונים, וגם אטרקציה מיוחדת עם
הנוף המתגלה בהפרשי הגבהים.
בשיחה שעלתה בינינו,
עלינו על העובדה כי חיפה, מכל הערים בארץ התברכה בכל צורות התחבורה בתוכה, אליה
וממנה.
רכבות וכבישים
(כמובן), אוטובוסים בשבת, מוניות בקווי שירות, רכבת תחתית, רכבל תיירותי אחד,
ובקרוב רכבל שימושי נוסף, אוניות וכלי שיט. (הידעתם כי יש קו תחבורה ימי בין חיפה
לעכו? (לפחות היה כזה לפני הקורונה)).
בעליה דרך נשר, סמוך
לגשרים התלויים (ע"ע) בנוי מצפור גלית.
כמו מקומות רבים
בחיפה גם מכאן נשקף נוף המפרץ המדהים.
במרכז
המסחרי אוסקר 7 בחיפה מצויה גלידרייה שמבטיחה רבות.
אייססלון. (ככה במילה אחת)
בכניסה משתרך תור ארוך, ולפי חוקי היקום תור ארוך מעיד כנראה כי יש סיבה מספקת להצטרף לתור.
האם המקומיים יודעים
משהו שאנחנו לא?
לפי
התיאור ברשת אני למד כי קמה כאן תחרות ראויה לגלידריה ארטא התל אביבית המצוינת.
גם כאן יש שף גלידות שלמד את התורה באיטליה, כיצד להפיק גלידה אוורירית מחומרים משובחים, וכיצד ראש יצירתי במיוחד ממציא טעמים רבים מעבר לשבלוני והמוכר.
לפיכך
התכנסנו ובאנו עד הלום כדי לטעום ולדגום (או להפך), ולדווח רשמים.
חלל
קטן בעיצוב הכי רחוק מחנות גלידות, מכלי נירוסטה מבריקים ומעליהם תלויים פירוט הטעמים
שחלקם נע בין ביזאר למוזר, אך כבר למדנו כי הבלתי צפוי עשוי להתגלות כמפתיע ביותר.
דגמנו
גלידת שזיף, תות בננה, ושטרודל תפוחים מצוינות. טעימה של טעם לבנה זעטר וקרוטונים לא
הצליחה להעיף לי את הבלורית.
המחיר
הוגן וסביר, אבל 40 דקות תור...
עד כאן
זה למעשה מה שכתבתי כהכנה לטיול עצמו שאמור להתרחש בשבת, אבל כפי שציינתי קודם ליקום
היו תכניות אחרות בשבילי, וכפי שהקאמיק, כמתחייב משמו נכון לכל סיטואציה, אף אני צריך
להקשיב לגוף שלי שמאותת לי בפעם המי יודע כמה לרדת קצת בקצב.
בחזרה
מחיפה הרגשתי קצת אי נוחות שלא ידעתי להגדיר. חשבתי אולי המזגן השפיע על איזה שריר,
אולי תנוחת הישיבה, אולי העומס הכללי.
לא יודע.
פתאום,
בהכנות לארוחת ליל שבת התעצמו הכאבים בצד ימין בצד.
כבר
חוויתי את זה בעבר, וגם גל בחילות חיזק את האבחנה הרפואית שיש משהו בכליה.
(בפעם
הקודמת זה נאמד בגרגר חול).
מזל
שיש מוקד רפואי שתוך שעתיים החזיר אותי לרגליים.
המשך
הכאבים שצצו בשבת בבוקר גרמו לי לוותר מידית על המשך התכניות ולחשב מסלול מחדש,
ואף השותפה הנאמנה שלי נאלצה לחשוב מסלול מחדש.
הבריאות
שלי לפני הכל, אז הפעם סיפור הדרך יהיה פחות מפורט ומה שנדחה עם הקאמיק ימתין לרכב
אחר שייקח אותנו בדיוק למסלול שתכננתי.
קיץ ארוך לפנינו ועוד הרבה ימים חמים.
לסיכום:
הקאמיק חמוד. זאת
המילה הראשונה שאומרים למראה, ועוד יותר כאשר מתחילים לנהוג.
האם חמוד זה מספיק
בשביל רכב?
הקאמיק קליל ונוח
בעיר, ועף על עצמו בקלילות גם מחוצה לה.
המחיר שלו משקף תמורה
שווה עבור המכלול.
גם ביומיום וגם
בחופשות הקאמיק יתאים עצמו לכל סיטואציה, לכל כיס ולכל הרכב משפחתי.
צריך יותר מזה?
ירון
הולנדר
יולי
2020
סקודה
קאמיק אמבישן
1.5
ל'. (טורבו)
150
כ"ס. 25 קג"מ
מחיר
132,801 (על הכביש)
מצפור גלית
גלידריה אייססלון
רכב נחמד.גם הגלידה.הבלימה הפתאומית מרשימה.מה שמצדיק את המשפט שאני המצאתי. "כשאתה יוצא עם רכב לכביש. אתה יוצא לשדה הקרב" לפיכך אם אתה חמוש ומצוייד טוב.אז אתה גם נשאר בחיים.
השבמחק"אם אתה חמוש ומצוייד טוב.אז אתה גם נשאר בחיים. ..."
השבמחקממש ככה !
כאשר יש מתחרות באותו סגמנט באותה רמת מחיר אתה מסתכל בקרביים מה יש לזה ומה אין להוא. מערכות בטיחות מצילות חיים הן חובה. מי שאין לו כאלה ימכור פחות.
חד וחלק