זר מושלם *

 

 

מיצובישי אאוטלנדר, הדגם החדש עשה עליה לארץ בתחילת יולי, והנה הגיעה העת שגם אני אזכה בו לנסיעת מבחן שתנסה לרדת אל סודותיו.

הדגם הזה, שהוא חדש לחלוטין אחרי שמיצובישי לא שינתה את הדגם הקודם עשור שלם, (כי כידוע אי אפשר להרוג סוס מנצח), ובעקבות שיתוף הפעולה עם ניסאן שהחל בשנת 2017, זכה הדגם האייקוני בדורו הרביעי לתחייה מחודשת. התקינה האמריקאית, לפיה בנוי הרכב המגיע לכאן, הוסיפה לו מן הסתם כמה פרמטרים הנהוגים ביבשת המוזהבת, ומכל מיני שיקולים חלק מהמערכות המוצעות שם, לא הגיעו הנה, אבל כך או כך, בקטלוג של היבואן ניתן לבחור באחת מתוך ארבע רמות גימור לדגם עם הנעה יחידה, או שלוש לדגם בעל הנעה כפולה.

כלומר, קשת הטעמים תאפשר לכל רוכש למצוא את מה שהוא מעוניין ברזולוציה מקסימאלית.

הברית שנכרתה עם ניסאן מביאה איתה שילוב של ניסיון ומורשת. (תזכרו את המילה הזאת שעוד תשוב בהמשך).

האאוטלנדר הפופולארי לא סתם הוא המוביל במכירות לסגמנט בישראל, עם נתון מכירות מעל 60 אחוז.

האאוטלנדר מביא פתרון של SUV בעל שבעה מקומות, מוניטין משובח, אמינות, וסחירות טובה.

אם כך היה במשך שנים, מה כבר אפשר לחדש?  שאלתי את עצמי.

 

כתשובה סיפרו לי כי היפנים השרישו את תרבותם בתכנון הרכב, והם בנו את הרכב לפי הנראות הפנימית והחיצונית, הביצועים והאיכות.

ואכן, אי אפשר להתווכח עם הנראות.

לרכב יש נראות חיצונית מרשימה ובולטת.

חרטום מאסיבי עם נוכחות פלסטיק שחור הרבה ניקל נוצץ, וגופי תאורה בולטים ומרשימים.

יש מי שקורא לזה "אפקט הגעה".

ואם את האפקט הזה מקבלים מבחוץ, הרי מרגע שנפתחת הדלת ונגלה לעיניך החלל הפנימי אפשר לומר שנרשמת פה קריאת התפעלות.

וואו.

הריפוד המהודר, הסידור הפנימי, איכות החומרים משדרים יוקרה ששווה את מחירה.

שעון החורף מכתיב לנו יום קצר (יחסית), ואי לכך הכנתי לנו יום קליל שישתדל להקיף דרכים שונות בהן נוכל לתהות על קנקנו של היפני הגדול הזה.

אתה מקבל את גרסת הלאקצ'רי, בישר לי נציג היבואן שמוסר לי את הרכב. זו הגרסה הבכירה והמהודרת בהיצע.

בחנייה ממתין לי אאוטלנדר בצבע לבן מסוג אחר. זו צביעת יהלום שמעניקה לצבע עומק ונראות שונה.

בחלל הנוסעים מושבי עור לבן בתפירה מיוחדת, גם היא במוטיב יהלום.

אחד הדברים הראשונים שאני נוהג לבדוק עם כניסתי, כמה נקודות חשמליות להטענת מה מה שאנו נושאים עמנו כיום יש ברכב, וכאן מצאתי שקע 12 וולט בחזית, ועוד אחד לטובת יושבי השורה השלישית, צמד שקעי USB עבור הנהג והנוסע שלצדו, וזוג נוסף לשימוש דרי השורה השנייה,  ובנוסף, וכמתחייב גם משטח טעינה אלחוטי.

סך הכול הגיוני וסביר.

ואם כבר נגענו בתחום האלחוטי הרי שאנדרואיד אוטו ואפל קאר עדיין מתחברים כאן בכבל ולא באלחוט.

מושב הנהג מתכוונן חשמלית, בעוד זה שלצדו נותר נמוך יותר משום מה ללא אפשרות כיוונון. כאשר יושבים גבוה רואים רחוק יותר וטוב יותר, וחבל שרק הנהג זוכה לזה.

מאחור יש המון מקום, גם אם השורה השלישית תפוסה, וגם כאשר היא מקופלת. האאוטלנדר מרווח ומיועד לשנע נוסעים בנוחות וברווחה.

מנוע שני הליטר ומחצה מתעורר חרישית עם לחיצה על מתג ההתנעה. ידית ההילוכים הקצרה בעלת שני מצבי נסיעה (קדימה ואחורה), וגם הנסיעה קדימה מתחלקת לשניים, לאוטומטי או ידני.

בנוסף לכול אלו, כדי להוסיף עניין כנראה, מתחת לידית ההילוכים נמצא גלגל ובו חמש אפשרויות נסיעה לפי סוג הדרך, כאשר בגרסה עם ההנעה הכפולה מתווספת כאן אופציה של שילוב 4X4  לצורך ירידה מהאספלט.

בקיצור, עוד לפני שבכלל מתחילים לנסוע צריך להפעיל שקול דעת, ולהחליט מהי הדרך הנכונה ביותר לגמל הגדול הזה, כאשר מראש אני יכול להבטיח כי מרבית הנהגים ישאירו את מצב ברירת המחדל כזו שתנהל אותם במרבית הנסיעות.

לא שזה רע, רק תמיד חשוב לדעת מהן גבולות המעטפת של המוביל שלך, (כך דעתי).

בכל מקרה, ארגנתי לנו סיור פרטי במוזיאון ייחודי שנמצא במרחק שעתיים נסיעה מהמרכז.

צאלים, זה שם מקום שמעורר אצלי לעיתים דפיקות לב מואצות וזיעה קרה, ואני תמיד חושש שמא קצינת הקישור שלי (בוודאי בעצמה כבר סבתא לכמה נכדים, כנראה), תקבל דיווח שאני בסביבה, ותזמן אותי במיידית ל-30 ימי אימון כלשהו במתקן הזה שאלוהים שכח כאשר הוא ברא את העולם, אבל צאלים זה לא רק מרכז אימונים של חילות השדה, אלא כאן גם נמצא קיבוץ, מראשוני המתיישבים בנגב,

"... הקיבוץ נוסד בינואר 1947 על ידי גרעיני תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה. חלק מחברי הקיבוץ הקימו את הנקודה בנגב והתיישבו בה בחודש זה, ושאר חברי הקיבוץ התיישבו בינתיים, באפריל 1947, ליד רחובות, מערבית לגבתון, כקבוצות עבודה. עד שהנקודה תוכשר לקלוט את כולם. היישוב הוקם בהמשך למגמה שהנחתה את ייסוד אחד-עשר היישובים בנגב,

חשיבותם של יישובים אלו היה שהם עלו כהיאחזויות שעל קו המים לנגב. קו מים זה היה עורק החיים של יישובי הנגב טרום הקמת המדינה ובעת מלחמת העצמאות...."

קיבוץ צאלים-ויקיפדיה

קיבוץ צאלים מכניס את המבקר לרוגע, נוכח השקט והמקום המטופח שלא השתנה יותר מידי בשנים שחלפו, ושומר על צביון של קיבוץ קלאסי.

יש כאן גם מלון אורחים שחדריו מפוזרים במתחם סגור על פני הקרקע,ולא מתנשא לגובה, כמקובל.

מעניין מי האנשים שבאים לכאן להתארח.

את פנינו מקבל בועז קרצ'מר , מנהל (ומקים) מוזיאון ברזל ומורשת.

בועז הוא בנו של אליהו, ונכדו של שמואל קרצ'מר שנולד בשנת 1891 בפולין. מנעוריו גילה נטיות למלאכת מחשבת, עבד ולמד בבית מלאכה לחריטה שבו התמחה. כציוני נלהב, עלה לראשונה ארצה בשנת 1912, התיישב בירושלים, התקבל ל"בצלאל" שם למד ציור והחל לעבור כחרט אמן בבית הספר. ב-1920 הקים בירושלים ברחוב יפו, בית מלאכה אומנותי לחותמות ולפיתוחים בשם 'פתוח' של ש.  קרצ'מר מאורעות תרפ"א והמשבר הכלכלי בארץ הכריחו את קרצ'מר לסגור את חנותו ולשוב לווינה,

ב-1933 עלה קרצ'מר עם משפחתו לארץ, ועם בואם ארצה פתחו  קרצ'מר ובניו בית מלאכה, ובשנת 1951 הוא עבר לאזור התעשייה במקור ברוך בירושלים.

מורשת צאן ברזל (1)

אליהו, בנו של שמואל החל לעבוד במפעל של אביו, והמפעל פעל עד שנת 2003.

בועז, נכדו של אליהו החליט להקים מקום בו יוצגו עבודות האמנות של סבו ואביו, שלא רק שיש בהם יופי אמנותי של חרשות ברזל, אלא לכל אחד ואחד מן הפריטים הרבים שיצאו משערי המפעל יש סיפור מעניין מאחוריו, וכמעט כל הפריטים שזורים בתולדות המפעל הציוני ומדינת ישראל.

קיבוץ צאלים העמיד לרשות בועז את בית הילדים הישן, ובעבודה קשה ויצירתיות רבה הוקם כאן מוזיאון מרתק שאין כמותו בשום מקום אחר.

אנחנו זכינו לסיור פרטי מקוצר, ובועז מספר לנו כי עיקר פעילות המוזיאון מתקיימת כאשר מגיעות לכאן קבוצות מטיילים, ואז הקבוצה מקבלת סיור ארוך וממצה של כשעה וחצי של הסברים, וסיפורים מרתקים.

לא תמיד אנחנו נותנים למילה "מורשת" את הכבוד הראוי לה, אולם ביקור במוזיאון הזה ממחיש את המשמעות העמוקה של המושג.

ביקור במוזיאון כרוך בעלות של 25 שקלים.

מוזיאון מורשת צאן ברזל (2)

בדיעבד, ולאחר שאבק הדרכים שקע, שמתי לב כי התחלנו בסיפור על רכב שמשלב מורשת במולדתו, ועברנו לסיפור מורשת משלנו, כך שהתבקש מבלי ששמנו לב לכך שכל היום הזה יכיל בתוכו את המושג, גם אם לא ככותרת אלא כזה שניווט אותנו כל היום.

צמוד לשער קיבוץ צאלים עומד מבנה בטון מתנשא, הוא חדר הביטחון של צאלים הישנה.

שרידי צאלים הישנה הוכרזו כאתר לאומי סביב בית הביטחון ההיסטורי.

בין השרידים אפשר למצוא שלטים המספרים את תיאור מבני המשק שעמדו כאן.

צאלים הישנה. מבט אווירי

אם אנחנו כבר כאן, אמרה לי זוגתי, שהצטרפה אלי היום, אולי ניכנס למושב ישע הסמוך?

יש לדעת כי כאשר מזכירים בחוג המשפחתי של זוגתי את המילים "מושב ישע", מקבל הדבר רמז כי מעכשיו תיסוב השיחה סביב הנושא, והזיכרונות של המשפחה הגדולה. בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.

כאשר עלו משפחת ממצרים, הופנו סבא וסבתא אל מושב ישע שהיה בסוף העולם, ימינה, ושם קיבלו משק חקלאי. בכל חופשה, חג, סוף שבוע או אירוע התאספו כל בני המשפחה במושב, וחגגו כחמולה צבעונית ועליזה.

כאשר נכנסנו בשערי המושב החל שידור וידאו נרגש לכל המשפחה, " היי תראו את זה, ואת ההוא, ואת הבית של.." כפי שצפוי, מה שהיה גדול ורחוק בעיני ילדה קטנה, הפך עם השנים לקטן וקרוב, ואפילו דיירת שיצאה מבית סמוך התגלתה כזיכרון מוכר מן העבר.

נרגשת  מגל הזיכרונות שצף ועלה, היפנו אותנו להמשיך לחפש עדויות ורישומים מן העבר.

סעו אל מרכז הצעירים באשכול, יעצו לנו. שם אולי יעזרו לכם.

סובבנו את האאוטלנדר (אולי זה הזמן לעברת את שמו ל"הנודד"?) ופנינו אל המקום שהווייז (והמקומיים) יודעים היכן הוא.

אחרי מאמץ לאתר עדויות לפועלו הציבורי של סבה, שבה זוגתי אל הרכב, והחלטנו להמשיך במסע.

הנקודה הבאה בה בחרתי כיאות לשלטי ההכוונה החומים לצד הדרך שמסעירים את דמיוני.

דרך אספלט צרה, שראתה ימים מפוארים יותר מביאה את המבקר, דרך חלקות חקלאיות מעובדות אל שרידי מצפה גבולות.

"... מצפה גבולות (אתר לאומי) היה חלוץ ההתיישבות בנגב, ראשון מבין שלושת המצפים שהוקמו, עלה לקרקע במאי 1943 והיווה בסיס להקמת קיבוץ גבולות... מטרת הקמת שלושת המצפים הייתה שמירה על הקרקע שנרכשו על ידי הקק"ל, לימוד הכרת תנאי הקרקע והאקלים לקראת פיתוח חקלאות והקמת יישובים בעתיד... הוחלט כי את מבני הקבע במצפים יבנו מחומר מקומי. ולפיכך הוחלט לבנות את מבני המצפה והחומה המקיפה אותו מחומר מקומי, 'אדובה' (לבני בוץ מאדמת הלס המקומית)..."

מצפה גבולות - ויקיפדיה

אתר מצפה גבולות עוסק בהנצחת סיפור החלוצים וההתיישבות החקלאית בנגב, הוא מוקף גדר, ויש צורך בתיאום מראש לביקור במקום.

אולם, משראיתי כי שער המקום פתוח ואנשים עובדים בו, ניגשתי וביקשתי רשות כניסה וביקור.

חבר קיבוץ ( בשם ג'ימי או ג'וני כמדומני) חביב, הסכים בחפץ לב לעשות לנו סיור קטן, להסביר על המקום, ובעיקר תאר והסביר על הטכניקה של בנייה עם לבני בוץ המשמשים כיום לשחזור המצפה.

היה מרתק.

לא הרחק משם, חזרנו לכיוון צאלים אל הגשר התלוי בנחל הבשור.

לא פעם ולא פעמיים הייתי כאן, ואי אפשר להשתעמם אף פעם מנופי המדבר, שערוץ ירוק עז חוצה אותו, ומים (כנראה מי גשמים מהשבוע האחרון) זורמים באפיקו.

הייתה לי כוונה לקחת את האאוטלנדר לסיבוב ארוך בדרך נוף הבשור המוכרת לי על מנת לבחון את גלגל המזלות של הנעת הרכב, אבל אילוצי האור והזמן משכו אותנו הלאה.

בימים אלו חושקת כל עיר דרומית במקווה מים בגבולותיה. ראשונה הייתה ירוחם עם האגם שלה, שהפך עם השנים לאטרקציה מושכת תיירים. לאחרונה נבנה בבאר שבע אגם ענק ויפהפה בפארק חדש ויפה לא פחות (פארק נחל באר שבע), ואני לא יודע מי הקדים את מי, אבל פרנסי העיר  נתיבות התקנאו בשכנותיהן, וכך קראתי שבין חצר בבא אחד למשנהו הוקם פארק ובליבו אגם.

שלא ניסע לראות?

"... פארק האגם בנתיבות, המהווה מוקד מפגש לקהילה בשכונה ובעיר, ממוקם במרחק הליכה רגלית מכל חלקי השכונה ובסמוך לקריית החינוך. הפארק בשטח של 64 דונם כולל אגם אקולוגי מרהיב, שבילי אופניים, מתקני משחק וכושר, נקודת תצפית ואזורי פיקניק ושהייה.

 

פארק אגם נתיבות הוא שטח ציבורי פתוח הקושר בין העיר הותיקה במזרח להתרחבות העיר העתידית במערב. שטח הפארק עטוף בשטחי נחל בוהו ובוואדיות היוצאים ממנו במטרה להופכו למוקד משיכה שיחבר בין העיר לנחל ויהפוך לאטרקצית מים והפנינג למבקרים. בתכנון הפארק הושקע מאמץ רב על מנת לשוות לו מראה ייחודי שמשתלב בנופי האזור והוא כולל אגם גדול, אזורי ספורט, תצפיות, נקודות ישיבה, פנאי ונופש. הקמת האגם מהווה שלב ראשון בפרויקט ענק להפיכת המרחבים הסמוכים לנחל בוהו והנחל עצמו למיזם תיירות ואטרקציה מרהיבה...

פארק אגם נתיבות

שנים רבות לא פקדתי סתם כך את העיר נתיבות. ואף פעם לא ידעתי כי נחל בוהו עובר בה. (עכשיו רק צריך למצוא את מערת בוהו ואז נדע בוודאות היכן תוהו ובוהו, חלפה מחשבה בראשי היצירתי).

אני לא יודע מדוע אבל אותם אלו שהקימו את הפארק היפה הזה הקיפו אותו גדר וקבעו שעות פעילות.

כאילו, אין חושך בנתיבות בימים אלו אחרי השעה ארבע וחצי?

בכל מקום בעולם פארקים הם מרחב ציבורי פתוח להנאה התושבים ולא אתר שמכתיב שעות פעילות.

נתיבות העיר עוברת מהפיכה של ממש בימים אלו, ושכונות חדשות עם מגדלים נישאים הוקמו בעיר המטופחת.

אתר חדש נוסף שהקים הקבלן והיזם עודד שריקי, הוא פריז סנטר עודד שריקי. מרכז קניות גדול ופתוח בסגנון שמשדר יוקרה וסטייל כמו בערים הגדולות בעולם, ובמרכז האתר ניצב העתק של מגדל אייפל שמככב בכל אינסטאגרם אפשרי.

בקומות התחתונות יש חנויות מותגים מוכרות, ואילו הקומות העליונות להן יש מרפסת שמשקיפה מעל יש משרדים וקליניקות.

יום ארוך וגדוש פעילות גובה מחיר.

מה נאכל? שאלה זו שהצטרפה אלי.

נראה לי שיש כאן כמה מקומות ששווים בדיקה.

עניתי.

כלל בדוק יש לי. היכן שמצטופפים אנשים, שווה לבדוק למה.

זה תופס באטרקציות בטבע.

בדוכני מזון ברחוב.

במסעדות.

ובכלל.

מסעדת  טעם העמק שנמצאת עם שלוחה אחת כמסעדה בכניסה למרכז הקניות, ושנייה כמקור לאוכל מהיר בצד השני של המבנה, שוקקת מבקרים.

היכלה הגדול מרווח ומואר וצוות מלצרים צעירים מתפעל במהירות כל הזמנה.

ארוחה עסקית במחיר של 79 שקלים לסועד ממלאת את השולחן במבחר סלטי ירקות טריים וטעימים. בחרנו בקציצות בשר וקבב חרפרף, ובמחבת רוחש עם ירקות צרובים.

האוכל הגיע מהר, חם וטעים.

עובדה, חיסלנו הכול.

אם אתם כבר מגיעים לבבא לקבל ברכה, או לנוח באגם המקסים, קחו המלצה טעימה ולא מאכזבת.

עוד המלצה שאני יכול לצרף היא הצטיידות במיצובישי אאוטלנדר שהכיל והוביל אותנו בשקט וללא מאמץ, ללא טרוניה וללא שום תלונה.

לא מצידו ולא מצדנו.

לא פלא שהדגם הזה בעבר כל כך הצליח.

וכאשר  אתה סוחב על הגב שלך כזו מורשת אין שום סיכוי שמשהו יתקלקל בדרך.

 

 

ירון הולנדר (ושירה)

נובמבר 2021

 

מיצובישי אאוטלנדר רמת גימור LUXURY

מנוע :2.5 ל'

הספק 181 כ"ס.

מומנט:24.9 קג"מ

מחירים החל מ 184,000 עד 242,000 שח

 * למי שלא הבין את בכותרת, OUTLANDER= זר 

צאלים

מוזיאון ברזל ומורשת

צאלים הישנה

מושב ישע

מרכז צעירים אשכול

מצפה גבולות

הגשר התלוי נחל הבשור.

אגם נתיבות

קניון פריז סנטר עודד שריקי

מסעדת טעם העמק