על גאווה ודעות קדומות.

 

מעטות הן הפעמים בחייו של כתב רכב שהוא מקבל לידיו רכב, שלדידו בא בלנקו.

לא הייתי בהשקתו, כאשר עלה ארצה, ולא הצצתי במה שכתבו אחרים.

יעני, תגיע טבולה ראסה, כמו שאומרים.

דף חלק.

נקי וחף מכל דעה קדומה, ממוניטין כזה או אחר, מידע ומשמועות.

ויתכן כי כך אולי היה עדיף, תמיד, אבל במקרה דנן, זה לא שהרכב הנדון אלמוני לחלוטין.

פה ושם נראים נציגי המותג חולפים באיוושה חשמלית שקטה, ומותירים אחריהם משב של סקרנות.

מה זה?

איך זה?

מנין זה?

היות ואני מאמין כי מה שבא, מגיע בזמן הנכון, ואם זה לא קרה כנראה לא היה צריך לקרות, הסתדרו להם יפה כוכבי השמים, ובמקום רכב גדול עם קצת חשמל, שהייתי אמור לקבל לסוף שבוע, ובוטל בהתראה של רגע, בא גדול אחר שכל כולו חשמל, ועיניים מלוכסנות, כי כאמור, מה שצריך לקרות יקרה.

כי ככה זה.

ולפיכך, עם הרבה אופטימיות בלב, הגעתי לאסוף אותו (עד שלא יוברר אחרת, זה הוא), מאולם התצוגה בהרצליה.

יתכן כי מי שקבע את האולם בין שלל המותגים היוקרתיים והמפוארים של האזור, קובע מראש מי קהל היעד אליו הוא מכוון.

כלומר, רבותיי, שימו לב.

אולי לא שמעתם עלי, אבל פראייר, אני לא!

אולם התצוגה בהרצליה פיתוח הוא מהנעימים והמעוצבים שיש, למרות שבהיצע ישנו כיום רק דגם אחד עם שתי רמות גימור.

כאשר עוברים על המפרט רואים כי ההבדלים זניחים מאד, ונוגעים בעיקר בקוסמטיקה ולא בתוכן.

המנוע והסוללה זהים, עיצוב הפנים זהה, למעט הבדלים בסוגי ריפוד המושבים, ועם הבדל של כ-17,000 ₪, יש מקום לשיקול דעת במה לבחור.

ההבדל הבולט לעין הוא בפער בטווחים  בין רמות הגימור, שעומד על 10 ק"מ בלבד. (400/410  בהתאמה).

באולם התצוגה עומד דגם בצבע ירקרק מיוחד ויפהפה לטעמי, אולם לרשותי הועמד דגם זהה, בצבע לבן, ברמת הגימור הגבוהה בין השתיים.

מרגע שנפתחת דלת כלשהי ברכב נפתחות העיניים בתימהון, יש לומר.

עיצוב, צבעים ומרחב הם אלו שיותירו את האורח בהלם.

מי שיבחר לפתוח את הדלת האחורית יגלה כי שורת המושבים האחוריים נהנית ממרווח עצום בינה לבין שני המושבים הקדמיים, ואם לרגע עלה החשש כי אלו הקדמיים יסבלו מכך, מתברר שלא כך הדבר.

ואם אמר לעצמו האורח, אם ככה, בטח תא המטען קטנטן למדי, מסתבר כי גם כאן יש מספיק מקום למספיק מטען.

תא מטען מרווח

ולאחר שהתלהבנו מהרחב הנדיב והמפתיע, אנחנו שמים לב לאיכות החומרים שאינה אופיינית לרכבים ברמת מחיר שכזאת.

כאשר עוברים איתי על תפעול הרכב מתברר כי יש כאן מידע רב שיש צורך לקלוט בזמן קצר, תפעול מרבית פעולות ה-5U הזה נעשה דרך מסך שממוקם במרכז הדשבורד, ובינתיים אין חיבור לאנדרואיד אוטו, אלא רק לאפל קאר או לאפליקציה שמשקפת את מסך הטלפון.

החיסרון בשיקוף זה הוא בעוד שהמסך מלבני לרוחב, מסך הטלפון מוצג אנכית בתוך המלבן, ולא תואם לו, כך שהתצוגה בפועל קטנה ולא ברורה, מאידך, השכילו להתקין ברכב המבחן מגנט על מוט קטן ליד חוגת מצבי הנהיגה, שהוא נוח מאד בתפעול טלפון. (לא בזמן נהיגה כמובן).

בנוסף ישנה אפליקציה ייעודית של AIWAYS לטלפון (ולמחשב), אבל לא השתמשתי בה.

דו"ח מבקר החשמל מצא כאן שתי כניסות לטעינה (אחת USB ושניה של 12 וולט) מסתתרות מתחת למסך המיזוג הייעודי, עוד כניסת USB אחת לטובת יושבי השורה השנייה, ושקע 12 וולט בתא במטען.

בעידן מרובה מכשירי חשמל ניידים, זה מעט מידי.

מפתיע שאין כאן משטח טעינה אלחוטי.

 

בפינה השמאלית ליד קורת A בדלת הנהג, יש משהו שלא ראיתי באף מכונית אחרת.

מה זה? שאלתי.

זאת מצלמה שמנטרת את עיני הנהג, ויש התראה על מצב עייפות או ערנות, נעניתי, וניתן להפעיל או לבטל דרך המסך הראשי.

תשאיר, תשאיר אמרתי, ולא ידעתי שמעכשיו הכנסתי לרכב מפקח עליון שיתפוס את תפקידה של זוגתי.

מעל ההגה יש את מסך נתוני הנסיעה שניתן לשנות בו את התצוגה לשלושה מצבים, לפי נוחות המשתמש, מסך זה מפוצל לחלק גדול מרכזי, ושניים קטנים יותר בהטיה, ובכל אחד מהם כאמור ניתן לשנות את רכיבי המידע.

צריך להתרגל לזה, לי זה לקח כמה דקות, ובמהלך סוף השבוע כבר שלטתי במרבית הפונקציות.

על מנת להתחיל לנסוע יש ללחוץ על דוושת הבלם, לסובב את חוגת מצבי הנסיעה (קדימה או אחורה), ולתת לרכב לזוז.

וכאשר מסיימים יציאה, יוצאים מהרכב, (מיזוג ורדיו פועלים), מחליקים אצבע על ידית הדלת, המנוע כבה והרכב ננעל.

פשוט ביותר.

יו, איזו רכות, אתה ממלמל לעצמך כבר על המטרים הראשונים, ומבין כנראה מדוע בחרו הסינים לקרוא לדגם הזה ככה.

היות ומדובר ברכב לא קטן ולא נמוך, התחושה היא קלילות ורכות.

לא עניין של מה בכך.

ההגה האליפטי מתגלה כנוח ומדויק, הישיבה על ריפודי העור הלבנים נוחה, גג השמש הפנורמי העצום מכניס אור אל חלל הרכב והתחושה הכללית נעימה מאד.

יש מכוניות שמעבירות לך תוך דקות ספורות את כל מה שאתה צריך לדעת עליהן ולגבש דעה.

5U היא אחת כזאת.

גם כאן נמצא שלוש אפשרויות נהיגה.

חסכוני,

נורמל,

וספורט.

לחיצה על דוושת המהירות תזניק את הרכב בתאוצה חזקה, אם מעבירים למצב ספורט זה יקרה מהר יותר, וחזק יותר, אבל גם במצב החיסכון, בו יש את אחזור האנרגיה הגבוה ביותר, לא חשים שמוותרים על משהו.

עומד לפני סוף שבוע ארוך בו אוכל לבחון כל מצב וכל הבדל.

 

עם 400 ק"מ על מד הטווח התחלתי בנסיעה מנהלתית צפונה אל עיר הכרמל, הקפדתי לשייט בעזרת בקרת השיוט האדפטיבית, ברף החוקי, וכמרבית הרכבים החשמליים הנסיעה נינוחה ורגועה, ללא שום אירועים דרמטיים.

על מנת להתחיל רגוע את יום המחר בו נצא לטיול ארוך, נכנסתי בחזרה אל תחנת טעינה מהירה, ובזמן ששתיתי כוס קפה, התמלאה הסוללה ב-40%.

היצרן מצהיר על טעינה של כחצי שעה בין 80%-20%, כוס קפה בתחנת דלק תוסיף מספיק, להבטיח המשך נסיעה רגועה וללא לחץ.

אגב, תחנות הטעינה הן מקום נהדר להחלפת דעות בין נהגים נוספים על הרכבים שלהם, ואפילו תפסתי שיחה מעניינת עם מי שכבר נוהג בחודש וחצי עם ה-5U הזאת.

 

שבת בבוקר הוא יומם של מועדון הגברים, שקיבלו פס מהאישה ויוצאים לחפש לעצמם הנאות.

וכאשר אלינור ריגבי פתחה לי בוקר חינני, הבנתי מייד כי בוקר שמתחיל כך לא יכול שלא להפוך ליום מושלם.

אבי מצטרף אלי כרגיל בחנית קיבוץ נחשונים, ועל הכביש המהיר צפונה, אנו נותנים לרכב לתת לנו מה שהוא יודע, המוזיקה הבוקעת מנעימה את הדרך, ועד העצירה הראשונה שלנו בצומת אלונים לאיסוף האורח הנוסף, אנחנו נהנים מנינוחות הבוקר.

משום מה, כנראה בשל תחילת ספטמבר, והחזרה לשגרה לאחר חופשת קיץ ארוכה וחמה, השאירה אנשים רבים בבית, כך שהכבישים המהירים אכן חזרו להיות מהירים, ובתוך זמן קצר, ובהתאם לתוכניות שלנו להיום הגענו אל התחנה הראשונה.

לא רבים מכירים, ודי מעט שמעו בכלל על שמורת עין תאו, למרות שחולפים תדיר על פניה בדרך צפונה אל מקווי המים המוכרים יותר.

"... עין תאו או עין ג’חולה, היא שמורת טבע יפיפייה  באזור הגליל העליון . שבה מתקיימים צמחים מוגנים כגון נופר המתקיימים בהרמוניה בתוך המים הצלולים יחד עם  בעלי החיים חסרי חוליות נדירים המתגוררים בה ומפאת זאת הופכים אותה לשמורה מוגנת שאסור לרחוץ בה. בשמורה מעיין נובע אשר מימיו נובעים מתוך מערה אשר בהרי נפתלי ובהמשך המים מתנקזים אל השמורה , כדי לאפשר למטיילים להתרחץ הטו חברי קיבוץ כפר גלעדי חלק ממי המעיין אל תוך בריכה מלאכותית שבה הרחצה כן מותרת..."

שמורת עין תאו

עד לא מזמן עמד כאן עץ תות גדול שהצל על מימי הבריכה, אבל השמועה מספרת כי העץ נשרף, וכיום רק גדם שלו עומד על שפת הבריכה.

המים צלולים להפליא, קרירים במידה סבילה, ודגים באים לנקר בכפות הרגליים אם עומדים כאן יותר מידי זמן במקום.

היות ואין שילוט שמוביל לכאן, צריך לסמוך על הווייז שיוביל עד למקום הנכון.

כאשר מגיעים לחניה מבחינים בשלט לצד שביל האומר שהכניסה אסורה. (אם אסורה, למה יש שביל ברור, ישאל המבקר).

שביל נוסף בתוך צמחייה עבותה במרחק 5 דקות הליכה הביא אותנו הישר אל הבריכה הזאת שפותחת לנו סיפתח ליום שכל כולו רטיבות.

לאחר שהתרעננו די והותר, המשכנו על השביל המסומן (זה שאומר כי הכניסה אסורה), אל האגם הגדול והיפהפה שמציץ מתוך הצמחייה.

ברור לחלוטין מדוע אין לשחות או לדוג כאן, כי זאת פיסת טבע בראשיתית שלא השתנתה, וכך היא צריכה להישאר.

ברור גם כי מיעוט מטיילים יביא לכך שיהיה כאן גם מיעוט לכלוך.

בצומת גומא הסמוך מרחק מספר דקות נסיעה יש לפחות שתי סיבות טובות לעצירה.

הראשונה, עמדת טעינה מהירה ופנויה, ותמיד טוב לאסוף עוד קצת וואטים, (לא עניין ברור מאליו), ובזמן שהרכב אוסף אלקטרונים אל קירבו, אנחנו בוחרים לשבת בצל וליהנות מגביע גלידה איכותית של בוזה, שזהו הסניף הרביעי שלהם, והראשון שאני פוקד.

זה לא ממש משנה איזה טעמים יש להם, כל עוד בנמצא יש את הקשיופיאה המדהים, כנראה לא אבחר באחר על פניו.

את אתרי הביקור שלי היום אספתי מתוך מעקב אחרי מטיילים באינסטגארם שמעלים צילומים מפתים, ומספרים לי על מקומות שאני טרם מכיר.

מקום נוסף שכזה נמצא בליבה של קריית שמונה.

בלב העיר נחבא פארק הזהב.

בשבת בבוקר, החניה פנויה ברובה, ואנחנו יורדים לראות מה יש כאן.

"... החלק הראשון של הפארק הוא למעשה פארק עירוני – פארק נחל הזהב. ברחבי הפארק זורם נחל הזהב ומגיע אל בריכות מים רדודות וצלולות. בנוסף לפלגי המים הזורמים, בתחומי פארק הזהב יש מתקני ספורט ומתקני שעשועים, פינות ישיבה מוצלות תחת העצים, ספסלי פיקניק מסודרים וכל השבילים כאן הם נגישים. תוכלו להתמקם כאן באחת מהפינות השקטות לצד צלילי המים הזורמים. בפארק תפגשו גם במבנה עתיק ששימש בעבר כמסגד, אך כיום הוא משמש כמוזיאון לתולדות העיר קריית שמונה. ברחבי הפארק יש מסלולי הליכה קלים למי שרוצה להוסיף עוד חוויה לביקור כאן. פארק הזהב הוא מקום מושלם לבילוי עם ילדים והוא גם נהדר לפיקניק או לעצירת התרעננות למטיילים באזור..."

פארק הזהב קריית שמונה

הפארק מתגלה, כמתואר כמקום מוצל גדול ויפהפה, אבל, עצוב לראות הזנחה ופסולת שמותירים אלו הבאים לבקר כאן.

למרות זאת יש כאן פלג זורם של מים צלולים ונעימים, בריכת שכשוך ומפלונים קטנים שניתן לרבוץ בהם שעות. שולחנות פיקניק מאפשרות שהיה ארוכה ונוחה.

המקומיים עושים זאת כנראה לא מעט.

לא המשכנו אל חלקו התחתון מחוסר ידע, כנראה נשוב לכאן בעתיד להשלמת המשימה.

התחנה הבאה במסענו נועדה מן הסתם להעניק גם מבט אל הנוף הגלילי.

הוויז לוקח אותנו במעלה הכביש, דרך חורשה ובה פסלי סלע מעניינים אל דרך נוף הרי נפתלי.

כאן בינות לאורנים החרישיים יש לא מעט אטרקציות לטיולים, מעיינות ומצפורים.

אחד כזה הוקם לזכרו של לירן סעדיה.

"... תצפית מרהיבה בגליל העליון המספקת מבט פנורמי לעבר עמק החולה, צפון רמת הגולן, החרמון וקריית שמונה - מקום הולדתו של סמ"ר לירן סעדיה שנפל במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006..."

מצפור לירן סעדיה

כאן, כשהנוף המרהיב פרוש לרגליך והרוח הקלה מפזרת את אדי החום, אפשר להוציא בירה קרה וקצת נשנושים, ולהוקיר תודה למי שמסר חייו, כדי שנוכל להמשיך לחיות כאן ברווחה ובביטחון.

שמתי לב כי חברי כבר יבשים מידי, והשמש עדיין דופקת לנו קרניים מחממות, אי לכך שאלתי בקול רם.

מישהו מכם שמע על המעיין הכורדי?

המעיין הכורדי, קרית שמונה

זה מעיין של קובות? ניסה אחד הליצנים. לא יודע, עניתי, גם אני עוד לא הייתי שם, אבל בואו ננסה למצוא אותו.

אלופה הצוענייה שעל הניווט שגררה אותנו שוב אל תוך שכונותיה המנומנמות של קריית שמונה.

כאשר הניווט הכריז כי הגענו למקום, החלפנו בנינו מבטים תמוהים, שכן עמדנו בקצה רחוב על משטח כורכר לבן עליו עמדו מספר רכבים.

איפה זה המעיין הכורדי? שאלנו אישה ששלפה ממכוניתה גלגל ים וכמה זאטוטים.

ממש כאן, והצביעה מעבר לרכבים החונים.

והנה הפתעה מהסוג הנעים.

נחל מים זכים עוברים בתוך נחל מטופח ויפהפה, עם פינות בהן ניתן לשבת בתוך המים או לצידם, וכול זאת בלב ליבה של שכונת מגורים.

לא צריך לנסוע רחוק אל אתרים הומי מטיילי שבת, יש להם את הקסם הזה ממש מתחת לבית.

איזה כיף.

אלו אותם מים שמגיעים אל פארק הזהב בו היינו קודם לכאן, ובדרכנו החוצה משם ראינו כי יש לו המשך זורם בין חצרות הבתים, שמשווע להמשך פיתוח והשקעה של הרשות המקומית לטובת אזרחי העיר.

כאילו לא דיי לנו בזה יצאנו מקריית שמונה אל כביש 99 המוביל מזרחה, כמה דקות נסיעה אל בריכת המנחת.

כאן סמוך למנחת קריית שמונה, (וואלה יש דבר כזה המשמש לטיסות פנים), ישנה פנייה מהכביש הראשי אל ערוץ נמוך יותר בו זורם חלק מנחל עיון.

האתר שפעם הושקע בו כנראה סכום פיתוח משמעותי והוקם בו חניון, ספסלים תאורה ושבילים, לא ממשיך את תנופת התחזוקה השוטפת והמקום מטונף בערמות פסולת שלא נאספה כאן תקופה ארוכה, אבל הטבע, והמים שזורמים בתוך צמחיית נחלים מוצלת, מעניקים למקום שאין בו היום כמעט אף אחד, שלווה וכיף שאף סיבה אחרת לא יכולה להרוס.

מישהו בנה כאן שתי נדנדות מעל המים, והילדים שמגיעים לכאן לא ירצו לרדת מהן.

חזרנו אל כביש 99 במטרה להגיע אל פארק הנהר הנעלם בקיבוץ הגושרים,

בניגוד להאסי הזורם בתוך קיבוץ ניר דוד, כאן שער הקיבוץ פתוח, וכל אחד יכול להיכנס.

הדרך מובילה בכביש ארוך המקיף את הקיבוץ, ומביא אותנו למקום בו ישנו שילוט ואין הרבה חנייה, אבל החום הגדול גורם לחבריי לבקש ממני להתעלות על עצמי, ולוותר.

כסיוע לבקשתם הם מבקשים לחזור לכביש אל שכונת ההרחבה של הקיבוץ שלצידה מדשאה גדולה וגישה אל נחל מים זורמים.

הייתה לי ברירה?

כאן השטח הפתוח המטופח והנקי מאפשר לכל אחד לרדת אל המים, שמתגלים כקרים ביותר, וכנראה מזינים בימים כתיקונם את הגן הלאומי חורשת טל הנמצא מעבר לגדר, אך לאחר ההלם הראשונה הקור כואב פחות.

שניים עם מודעות אפסית לטמפרטורה של המים

קל נוח וחינמי לחלוטין, אך היות ומדובר בשכונת מגורים ראוי לשמור על הקיים ולהתנהג בהתאם.

יום גדוש הנאות וגילויים עבר עלינו היום, בדיוק ככזה ששיקף נאמנה את החוויה לה זוכה כל מי שבוחר ב-5U  הזאת.

כיף גדול, נוחות ורוגע, אם כי הסוללה בנפחה הקיים לא מקיימת את ההבטחה ל-400 ק"מ, גם כאשר נוסעים רגוע וחסכוני.

טווח שנע בין 300-350 יהיה הרבה יותר ריאלי, ולכן ידרוש תכנון נסיעות ארוכות עם עצירה אחת לפחות.

מכיוון שמרבית האנשים אינם נוסעים מרחקים כאלו ביום-יום שלהם, הם ימצאו בו רכב מתאים לצרכיהם.

במחיר שלו, במרכיביו, ובתכונותיו החיוביות אין לו הרבה מתחרים, כרגע, ואם אנו נמצאים בתקופה בה ישנם קשיי אספקה של מכוניות חדשות, והצלחת לשים יד על AIWAYS  חדש, אפשר בהחלט לחוש בר מזל.

מעולם קצת מזל לא הזיק לאף אחד.

תתחדשו.

 

ירון הולנדר (אבי ועודי).

ספטמבר 2022.

AIWAYS U5 .

רמת גימור פרמיום.

 

קיבולת סוללה 63 קווט"ש.

הספק 204 כ"ס.

מומנט 31.6 קג"מ.

צריכת חשמל במבחן 19.9 קווט"ש לכל 100 ק"מ.

מחיר: 179,000 ₪.

 

עין תאו

גלידה בוזה צומת גומא

פארק הזהב

מצפה לירן סעדיה

המעיין הכורדי

בריכת המנחת

פארק הנהר הנעלם

קיבוץ הגושרים