 |
| כשהחיים מחייכים אליך, חייך בחזרה. |
את הפאנקי קאט של אורה מבית גרייטוול, פגשתי
לראשונה בתוך מרכז קניות ענק בלב בנגקוק בשנה שעברה.
כבר שם שמתי עין על המכונית החמודה עם הקימורים
הנחשקים, והצבעים הפסטליים שהיו אחרים מכל מה שהסתובב בחוץ.
לא העליתי על דעתי כי תחלוף שנה ודגם זה יעלה לארץ, יחד עם אחיו הגדול שנחת אצל יבואן אחר, וגם הוא נבחן אצלי לאחרונה.
האורה מגיעה כאמור מקונצרן GWM אשר יוצא לשווקי אירופה, וישראל מהווה עבורו שוק משמעותי בשיווק המותג.
גרייטוול
הינו יצרן וותיק עם ניסיון עצום, אשר הקים מרכז פיתוח באירופה.
את
הפנקי קאט עיצב מעצב נועז ומתוחכם, שרקח אשליה אופטית למראה רכב קטן, אבל בתוכו
הוא גדול הרבה יותר.
קשה
להתעלם מהרכב המלא בסטייל. רכב מחייך בסגנון רטרו עתידני, וכל זאת בתכנון מראש
לרכב חשמלי.
מעבר לעיצוב המיוחד, לרשות הלקוח עומדים לבחירה 28 שילובי צבע שונים, המתאימים לסגנון
חייו, ואני לא מקנא בזה שיצטרך להתלבט בין האפשרויות הרבות והיפות.
לאורה
אבזור בסטנדרט פרמיום.
רמת
פינוק שלא מקובלת לגודל כזה, ולרמות מחיר כאלו.
הרכב
צוייד ברמת טכנולוגיה גבוהה, כמו עוזרת קולית חכמה, פרופיל משתמש לפי זיהוי פנים, חווית
משתמש מותאמת אישית, ועוד.
רמת
בטיחות גבוהה, שמקנה מקום ראשון בקטגוריה במבחן ריסוק.
בקיצור, לאחר שעברתי על מה שמספרים לעיתונאים
במסיבת החשיפה שנערכה לא מזמן, קיבלתי את האורה בעלת הטווח הגדול (זו ששמה 400
פרו), למבחן דרכים מקובל.
.
האורה
שונה לחלוטין מכל רכב שהבאתי הביתה בשנים האחרונות.
עיצובה החיצוני, והפנימי שובה לב, ועין.
שימת
לב לפרטים עיצוביים קטנטנים ההופכים את המכלול לכזה היוצר תגובה מיידית "איזה
חמודה", ומייד אחרי זה מתחילים לחפש את המקור להשוואה.
זאת חיפושית או מיני מיינור/קופר מודרנית?
והאמת
שזה לא זאת, ולא זאת, ועם כל הכבוד להיסטוריה המוטורית, הפאנקי קאט הזאת היא היא
בעצמה.
אולי
יום אחד גם היא תהיה זאת שתתן השראה לאחרים.
בהיצע
באולם המכירות הצבעוני והמיוחד ברחוב אבן גבירול בתל אביב ניתן לבחור בין דגם עם
סוללה קטנה המספקת טווח של עד 310 ק"מ לבין דגם המגיע עד 420 ק"מ, כאשר בין
הדגמים יש חלוקה פנימית נוספת.
כאמור,
הלקוח יכול לבחור מתוך 28 שילובי הצבעים העליזים שעושים לחתולה הזאת טוב, ורכב
המבחן שמגיע בטורקיז באור השמש, וכחול בערב, עם גג לבן הוא אחד היותר יפים.
מישהו
אמר סיני?
כמו
ברכבים יקרים יותר גם כאן אין כאן כפתור התנעה וכיבוי.
מרגע
שנפתחת הדלת כל שנשאר הוא ללחוץ על דוושת הבלם, לסובב את חוגת מצבי הנסיעה, קדימה
(או אחורה), ולצאת לדרך.
החתולה
מתגלה כנוחה גמישה וקלילה כבר במטרים הראשונים של התנועה העירונית, ומשתלבת בצורה
חלקה בזרימה.
התאוצה
מהירה וחלקה, ובין רמזור לרמזור רואים את מבטי הסקרנות.
אני
לא מאמין באסטרולוגיה, אבל יש מי שאומר שהכדורים בשמיים צריכים להסתדר באיזה טור
הנדסי מיוחד על מנת ליצור מציאות אחרת.
אמרתם
כדורים, אמרתם מציאות?
תשמעו
סיפור.
לא מזמן, באחת מאותן השקות, התכבדו העיתונאים במארז
יוקרתי בתוכו נחו שישה חצאי כדור צבעוניים במיוחד, שהתגלו כפרלינים מהזן הטעים
בצורה קיצונית.
מאד סיקרן אותי מי עומד מאחורי המותג, קוקו.
וכאשר משהו מעניין אותי במיוחד אני עושה מאמץ
ויוצר קשר.
היי קרן, כתבתי לה, אהבתי מאד את השוקולד שלך.
קרן הזמינה אותי מייד לפגוש אותה, אבל אני
המתנתי.
המתנתי עד שירגיש לי הרגע הנכון לחבר את השוקולד
לאיזו חוויה מיוחדת שתתחבר לרגע.
כאשר תואמה עבורי האורה היפה, הרמתי לקרן טלפון.
אני מגיע עם סוכריה. הודעתי לה.
יופי היא ענתה. באיזה צבע זה מגיע?
הסיפור של קרן עם השוקולד הוא סיפור ארוך, שיסופר במקום אחר, אבל בקצרה אספר כי קרן עסקה בעיצוב פנים עד לפני 9 שנים, והגיעה לתחום לאחר שחיפשה תחום יצירתי חדש.
קרן
נותנת לנו גם מרשמלו מעשה ידיה, שמעולם לא טעמתי כמותו. ענן ענוג של תות נמס בפה, רך ועוטף כמו
שמיכת פוך מפנקת. המתיקות שבו מתונה ולא נושכת ובהחלט רוצים עוד
ועוד מהנשיקות המתוקות הללו.
נדמה כי כל פרט אוצר בקרבו ים קטן של אהבה,
שחודרת עמוק עמוק בכל ביס ונגיסה.
 |
| רוקחת הקסמים |
עברנו
אצלה חוויה אל-חושית מטורפת.
כשיצאנו
משם התקשרתי אל רופא המשפחה שלי, וביקשתי שירשום לי לקחת שני כדורים ליום.
איזה
כדורים בדיוק? שאל הרופא.
עזוב,
עניתי, אלו כדורים לבריאות שלי. רק תרשום בבקשה, שניים.
ועם הפנייה לקליניקה של דוקטור קרן הרוקחת.
אגב,
ומהי אותה הפתעה שקרן הכינה עבורנו?
כדורי
שוקולד זהים בצבע של החתולה הסינית.
פשוט
מרהיב, וכל כך מתחבר.
כוכבים
מסתבר אין רק בשמים, הם נמצאים לגמרי כאן בנינו.
על מנת שלא אשאר לבד עם התחושות שלי הזמנתי את חברי מועדון הגמלאים ליום טיול.
לאחר
שווידאתי שהשוקולדים המשובחים נשארו עמוק במקרר הביתי, (ולא בגלל שאני לא אוהב את
החברים שלי), קבענו לבדוק איך החתולה תסתובב על אספלט לוהט בכבישי הצפון.
מזמן
כבר לא טבלנו באיזה מקור מים כזה או אחר, אי לכך חיפשתי יעדים שירטיבו אותנו
במידה, יפתיעו במידה נוספת, וימתיקו את הטיול באופן המושלם.
403
ק"מ חשמליים עומדים לרשותנו היום, ביציאה מגבעתיים, נראה מה נספיק איתם.
אבי
ועודי שכבר עברו איתי טיול או שניים לא שואלים לאן, מתרווחים במושביהם, מדווחים
שנוח להם ונעים, המיזוג שעובד קשה היום לא גורע במאום מהטווח החשמלי, וגם הגג
הפנורמי הפתוח במלואו לא מאפשר לחום השמש לחדור פנימה, המוזיקה אופפת אותנו,
והאורה יוצאת בריקוד עליז בכבישים.
כאשר
צריך להאיץ האורה פותחת מבער, למרות המומנט החלש יחסית למנועים חשמליים (25
קג"מ), התחושה היא כי החתלתולה יותר פנתרה מסתם חתול רחוב, וכל זה קורה ללא
דרמה גדולה. לוחצים וטסים.
בסעיף
הטווחים, להאצות אלו אין כל השפעה בטווח המיידי, וזאת נקודה טובה בשלל נקודות
הזכות.
במתחם
ביג פוריה בטבריה ניצבות מספר עמדות טעינה, בחרנו בזו האיטית שבניהן (60
קווט"ש) וישבנו לקפה ומאפה בסניף גרג הסמוך.
מי
שמגיע לכאן בשבתות ימצא מן הסתם עמדות מיותמות כמו כל חנויות המתחם.
לאחר
שצברנו מספיק על מנת שלא להיתקע בהמשך היום, נסענו מספר דקות אל שער קיבוץ
דגניה ב'.
כאן
פנינו סמוך לשער הקיבוץ ימינה אל דרך המקיפה את הקיבוץ,
בגוגל
ראיתי אתר ששמו גן מורד הירדן דרומי, ומכיוון שאף פעם לא הייתי כאן רציתי
להגיע. החנינו את החתולה בצל אקליפטוס ענק, וירדנו אל שפת המים.
מכאן
ראינו כי לגדה ממול יש דרך קלה יותר להגעה, אבל גם כאן ניתן לרדת אל המים בנוחות
ולהתענג על המים הצוננים.
היתרון
הוא שגדה זו מן הסתם פחות המונית, ובימים עמוסים כנראה כאן יהיה ריק יותר.
לאחר
שמיצינו, חזרנו אל הרכב רק על מנת להגיע אל אום ג'וני. אתר שנמצא שתיים-שלוש
דקות נסיעה ממקום החניה שלנו.
גם כאן לא היה אף אחד מהחברים אי פעם, ובמקום היפה והשקט, ליד שחזור מבנה הקומונה, ניצבת סוכת תצפית גדולה הצופה אל סיבובי הירדן הירוק בין החלקות החקלאיות.
פשוט
מקום שלו הממלא את הנפש.
"חצר
ראשונים".
שער
פתוח אמר לי פעם מישהו, הוא שער מזמין, ולכן סובבתי במהירות את ההגה הגדול ונכנסנו
בשערי קיבוץ דגניה א'.
בכניסה
למקום אתה עוצר, נדהם.
זה
קיבוץ או עיירה אירופאית?
במקום
פועלת מסעדה ששמעה יצאה למרחוק, אבל אליה נגיע בהזדמנות אחרת.
השמש
כבר עמדה באמצע השמים, ואנחנו הרגשנו יבשים מידי, האורה לא התרגשה משינויי מזג האוויר,
וציננה אותנו במהירות.
 |
| האשפה |
 |
| ומעבר לה |
סכר
אלומות המבטיח
שנמצא במורד הירדן התגלה במקום בו נעצרת זוהמת מטיילים שזרקו אשפה למי
הנהר, והמים הנקיים מפסולת עוברים דרך צינור עבה אל הערוץ הממשיך דרומה, שביל בטון
מוביל אל הגדה השנייה של הירדן אותה ראינו מקודם.
לא
ברור מדוע אין כאן היום הרבה אנשים (וזה דווקא מתאים לנו), כך שטבילה שבצדה פלחי
אבטיח קר ובירה צוננת עשו לנו רק טוב.
במקום
הזה יש לשון יבשתית הנכנסת אל המים ויוצרת כאן מפרץ מחד וסוג של תחילת נהר מנגד.
המקום
מתגלה כאתר קמפינג גדול ומצויד בהתאם, ושלט גדול מבשר כי הפעלת רמקולים אסורה (וזה
בהחלט מבורך), סיור קצר שערכנו במקום מוכיח כי לאלו שאוהבים את האופציה הזאת יש
כאן אפשרות נוחה מאד להתגורר כאן בנוחות מרבית.
אז
מה יש לנו כאן מעבר לכל הכיופים?
מכונית
נאה ביותר, קלה ונעימה לנהיגה, רכה ויציבה, הנהג נהנה משדה ראיה רחב, צריכת החשמל
מתונה, והאבזור הכללי מניח את הדעת.
חסר
לנו חיבור של הטלפון אל מערכת המולטימדיה בכלל, ואל מערכת ניווט בפרט, וכמו באח
הגדול, נמסר כי העניין יטופל במשלוחים הבאים. אני מאמין שזו בעיה קלה לפתרון היות
וזה בעיקר עובר דרך תוכנה כזו או אחרת.
ותמיד
בסוף אנחנו מוצאים את עצמנו בשאלה אל מי מכוונת האורה הזאת?
וכנראה כמו במקרים אחרים היא קודם במי שרוצה להיות אחר ושונה. אנשים שחיים בסטייל, אוהבים פינוק שלא בא עם תג מחיר גבוה. אנשים שיודעים כי הכדורים הסתדרו עבורם בשורה הנכונה והם רוצים לקחת את ההפתעות שיגיעו על הדרך.
לסיכום
היומיים שבילינו יחדיו מצאתי את עצמי מתחבר לשיר עכשווי של ג'ין בורדו.
איך
אפשר שלא להתאהב בך?
או במילים אחרות מן המקורות שלנו – שם זה נאמר מפורשות.
וליהודים
הייתה אורה ושמחה.
ירון הולנדר (עומרי, עודי ואבי)
מאי 2023
ORA FUNKY CAT 400 PRO
מנוע חשמלי 171 כ"ס.
מומנט 25 קג"מ.
צריכת חשמל (במבחן) 17.1 קווט"ש ל-100
ק"מ. קרוב מאד לנתוני יצרן
לרכב
5 שנות אחריות ללא הגבלה כלשהי.
8
שנות אחריות לסוללה 160 אלף ק"מ.
מחירים.
138,000-165,000 ש"ח
דגם
GT 175,000 ש"ח
קוקו,
קרן טל (טלפון 054-5374402)
גן
מורד ירדן דרומי (כניסה מדגניה ב').
אום
ג'וני, אתר ארכיאולוגי.
חצר
ראשונים דגניה א'
סכר
אלומות
הכנרת
כתבה מעולה
השבמחק