יום שבת, 5 ביולי 2025

מהלך משולב

 



מאז שהחל המהפך של קיה בכלל, והספורטאג' בפרט, אי שם לפני 15 שנה, עבר הספורטאג' שינויים הדרגתיים בעיצובו, אך מנועי הבנזין נשארו כשהיו, גם כאשר העולם התקדם והציג מנועים חסכוניים ועוצמתיים יותר, בקיה לא מיהרו לשנות את התמהיל.

יחד עם האח טוסון ממשפחת יונדאיי, עבר איזה שינוי מחשבתי אצל מקבלי ההחלטות בדרום קוריאה, ובאולם התצוגה ברחוב המסגר, ספרתי לפחות עוד שני דגמים יקרים יותר המוצעים עם מנוע היברידי.

דגם זה היה הראשון מתוך עשרת הדגמים שרכשתי מאותו יבואן בשנים שלאחר מכן, מעדכן את עצמו כל הזמן ובין מתיחות הפנים הקוסמטיות הגיע הזמן (יש שיוסיפו "סופסוף"), לשנות את המנוע של המוביל הפופולארי.

עוד לא ראינו ספורטאג' חשמלי, (ולמען האמת לא נראה לי שיהיה דגם מוסב, אלא אולי דגם חדש לחלוטין שיתוכנן ויבנה ברוח השם), אבל מנוע היברידי כבר התבקש מזמן.


כמי שהחזיק בעברו שני רכבי ספורטאג', אני זוכר את טעם ההחמצה של רכב מצוין עם מנוע רעב במיוחד לנקטר מאובנים שחור.

כבר אז הטכנולוגיה הייתה קיימת ומוכרת, וטוב שהגיע הזמן, גם אם קצת באיחור.

בעוד העולם המוטורי דוהר לכיוון חשמלי יותר או פחות, נשארו יצרנים שהעדיפו לשמור על גחלת מנועי הבעירה המוכרים, וזה לא דבר שבא לידי ביטוי במחיר זול יותר למשל, אלא משיקולים לא ממש ברורים ונהירים, אפילו לאלו שנחשפים לשלל המותגים הנמכרים כאן.


קיה, כיצרן עולמי מוביל, בעל מוניטין מצוינים, יודע לכוון ולבנות מכוניות שיש להם קהל אוהדים עצום ששומר להן אמונים, ומוכן בשם כל אלו להתקדם עם היצרנים צעד צעד, ובמעבר ממנוע בעירה פנימי טהור גזע, אל כזה המשלב סוללה חשמלית למען הפחתת מזהמים, והשגת חיסכון בצריכת הדלק, נזקק היצרן לפצות בשמירה על כל מה שטוב היה עד כה, ולהוסיף במה שכבר קיים.

וכך הספורטאג' הנוכחי מציע עיצוב פנימי עם פריטים זהים שניתן למצוא גם בדגמים אחרים של המותג, כמו מערכת מולטימדיה או כפתור בורר מצבי נהיגה, כפי שיש בנירו החשמלית שלי.

פנל דו שימושי לתפעול מערכת המיזוג ו/או מערכת מולטימדיה נוכח אף הוא בקשת הדגמים של היצרן, ונמצא כאן מתחת לצג המרכזי.

להפתעתי, קישוריות אנדרואיד אוטו עובד כאן עם כבל בלבד, נדמה שקצת התקדמנו, לא?

מאידך, ולשם שינוי כיסא הנוסע לצד הנהג קיבל סוף סוף אפשרויות שינוי חשמליים, והמרווח לאחור נותר מרווח כשהיה תמיד, למרות בסיס הגלגלים הנמתח על 268 סנטימטרים, בלבד.

ומדוע אני מוסיף את המילה "בלבד"?

באחת ממסיבות העיתונאים חשף אחד הבכירים בענף את מספר הקסם 270.

מספר זה מסמן את המרחק (בסנטימטרים) בין הסרן הקדמי לאחורי.

כל מה שמעל מספר זה, סביר להניח כי ליושבי השורה השנייה יהיה מרווח רגליים משופר, ולמעלה מזה. וכל מה שמתחת, יחשב צפוף.

ובכל זאת, הרי שכאן כאמור הנתון צנום יותר, אך מאחור דיי מרווח.

(לא נבדק בנסיעה עם שלושה מבוגרים, אלא לתחושתי האישית כאשר ישבתי שם לבדי).


מה עוד בנמצא?

גג פנורמי ענק, הנפתח לכל אורכו מחדיר אל חלל הנוסעים אור רב, וביחד עם ריפוד פנים בהיר, יוצר קומפוזיציה נעימה לעין של מרחב פנימי גדול, חום אגב לא חדר פנימה.

(נבדק בעמק בית שאן בחום של 35 מעלות!!!).

תא מטען מכובד

גלגל חלופי (נדמה שנעלם).

גם אני וגם זוגתי ציינו כי זכרנו רכב גדול יותר (חיצונית), אך משנכנסנו פנימה לא הרגשנו כי משהו התכווץ.

יתכן ותכיפות הפעמים בהן אני מביא הביתה רכבים גדולים יותר למבחן, שינו לנו את הפרופורציות לחלוטין.

אין הפתעות מאכזבות בכניסה לספורטאג', וזהו נתון בעל חשיבות מאד גדולה.

אין כאן סוגיות של למה ככה? כי כל מי שכבר מכיר את הרכבים של קיה יחוש כאן ממש בבית.

אם אלו המתגים המוחשיים שעל ההגה, אם זו תנוחת הישיבה, כיוון פתחי המיזוג, סוגי הריפוד, אופי הנסיעה, תחושות בנסיעה, איכות חומרי הבניה ואיכות הרכבתם.





הכול ידוע מוכר, ועל כן קל להתחבר אל הרכב כבר מנגיעה ראשונה.

ובכל זאת, מנוע היברידי.

ועם איזו נדוניה מגיע המנוע הזה?

מנוע בנזין בנפח 1.6 ל' בתוספת מנוע חשמלי מנפקים הספק מכובד ומשולב של 210 כוחות סוס, ומומנט משולב של 35.7 קג"מ.

על נייר אלו נתונים מכובדים ביותר.

מתג ההתנעה נמצא על הקונסולה שבין המושבים, ולחיצה על המתג מעירה את לוח המכוונים לתחייה בשלל אורות צבעוניים.

המנוע מצידו בינתיים שומר על דממה.

תחילת הנסיעה שקטה באופן מעורר חשד לחשמלי, ואין כאן מעבר פתאומי לתחילת פעילותו של מנוע הבנזין, וגם כאשר הוא נכנס לפעולה לא מרגישים זאת בכלל.

בקיה החליטו לוותר על ידית הילוכים, וכפי שציינתי בורר מצבי הנסיעה מצוי אף הוא על אותה קונסולה ובו שני מצבי נסיעה בלבד.

קדימה או אחורה, ומצב ניוטרל כמובן.



מי שיחפוץ לשלוט על ההילוכים יוכל לעשות כן באמצעות מנופי שליטה הנמצאים מתחת להגה.

לעזרתם של אלו, יש בנמצא גם כפתור להפעלת מערכת סיוע בירידה, (ואשכרה בדקתי במורד תלול), מערכות בטיחות מקיפות ומוכרות של קיה מביאות את הרכב לציון בטיחות 6 (מתוך 8) ברמת הגימור הנבחנת.

המנוע ההיברידי שומר על שקט מתון מרבית הנסיעות, ורק רגל עצבנית במיוחד תוציא ממנו שאגות בסל"ד גבוה.

בורר מצבי נהיגה קטן יותר, מציע אפשרות בין נהיגה ספורטיבית לנהיגה חסכונית, כאשר באופציה הראשונה חשים כאילו נפתחו לרכב הריאות והוא יכול לרוץ חזק יותר.

למרות השם המפתה אין מה לחפש ביצועיים ספורטיביים.

לא בדקתי לעומק מה הפרש צריכת הדלק בין השניים, אך לתחושתי לא מדובר בפער משמעותי.

 


כהרגלי, זימנתי את חברי עודי להצטרף ליום טיול, מתוך כוונה לא להישאר יבשים, אלא למצוא מקומות שיצננו את להט היום.

צפון מדינת ישראל מציע הרבה יותר אפשרויות, ועל כן החלטנו להחליט תוך כדי תנועה, ולחפש מקומות שיצמצמו את משך התנועה מהרכב אל הרביצה המיוחלת.

ימי אמצע השבוע מאתגרים יותר מבחינת תנועת כלי הרכב בכבישים, ולשמחתנו לא נתקלנו בפקקים ועומסים, ובדרכנו מפה לשם מצאנו עצמנו במקום בשם יאנוח-ג'ת.

"... יש חוקרים המזהים את העיר המקראית ינוח הגלילית באתר סמוך ליאנוח, שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות. ישוב בשם זה נזכר במקרא בספר מלכים ב' (ט"ו כ"ט), שם הוא נמנה כאחד היישובים שכבש תגלת-פלאסר מלך אשור והגלה את תושביהם.

לפי מסורת תושבי המקום, מקור השם 'יאנוח' הוא במיקומו על אם הדרך מלבנון למרכז הגליל, ושעוברי דרכים היו נחים בו..."

יאנוח -ג'ת

במפת הגוגל הפרטית שלי סימנתי אתרים שמסקרנים אותי וכך הגענו למצפה סיף ביסאן.






"...מצפור סיף ביסאן הוא מצפה חדש יחסית לצד כביש ינוח – ג'ת. המצפה מאפשר תצפית נהדרת לכיוון דרום-מערב. אפשר לראות ממנו בבירור את הכפרים ג'ת הגלילית, ירכא, אבו סנאן וכפר יאסיף וגם את עמק זבולון ומישור חוף הגליל עד חיפה והכרמל. במצפה יש רחבה מרוצפת גדולה ונאה, פינות ישיבה מול הנוף ופסלי אבן יפים, כולל אנדרטה לזכרו של סיף ביסאן.




סיף נולד בשנת 1987 בכפר ג'ת שתושביו בני העדה הדרוזית. סיף הוא בן למשפחת ביסאן – אחת המשפחות הגדולות והמוכרות בכפר. סיף התגייס לחטיבת גולני והיה בין הבודדים מבני העדה הדרוזית שהצליחו להתקבל ליחידת העילית "אגוז" ולסיים בה את מסלול ההכשרה. סיף נהרג בקרב ברצועת עזה בחודש אפריל 2008 כשהוא בן 21 בלבד..."

מצפה סיף ביסאן


בדרכנו החוצה אל כביש ראשי כלשהו, חצינו דרך כבישים צדדיים וצרים המתפתלים בין ערוצים ומטפסים למרומי הגבעות, מקומות אליהם לא נגיע באופן תדיר, ומוכרים מן הסתם לתושבי האזור בלבד.





לבסוף, התקבלה החלטה לחתור לכיוון הר מירון וסביבתו, והנקודה הבאה שנקבעה לניווט הייתה בתוך
מושב שפר.

"... עין רמיאל או בשמו הנוסף: מעיין שפר; נח בלב ליבו של מושב שפר. כאן במקום שעוצמתו של הטבע מורגשת היטב – עם פסגות רכס מירון הצמודות ונופה המרהיב של בקעת בית הכרם למטה – אפשר לשבת בשקט, ולהקשיב לרחש המים הצונחים במפלים הקטנים והרבים. להביט בעצים, להקשיב לציוץ הציפורים – ופשוט להירגע כליל... בריכה טבעית קטנה, למרגלות ההר הגבוה שמעליה; ואליה מתנקזים בימות החורף ובתחילת האביב מימי הנביעה של עין רמיאל.

מי הנביעה מוזרמים אל תוך הבריכה, ובאופן זה נוצר מפל יפיפייה. ואם לא די בכל היופי הזה, הרי שבהמשך נוצרים עוד מפלים רבים וקטנים; שכן, מתחת לבריכה ישנם סלעים, היוצרים אשדים – כך שהמראה הנוצר הוא של מפלים קטנים ורבים הנופלים בגעש ובקצף, וממשיכים אל חלקו העליון של נחל צלמון..."

עין רמיאל (מעיין שפר-רומלה)




למקרא התיאור הציורי חשנו צורך בלתי נשלט להגיע למקום שלא היכרנו, חום היום לא שכנע את התושבים במקום להסתובב ברחוב שלא לצורך, ולא היה את מי לשאול אם אנחנו בכלל בכיוון הנכון, אך להפתעתנו מצאנו את עצמנו לבסוף ליד גדר ברזל מעוצבת עם שלט המורה על המקום, אך לאכזבתנו הברורה לא נשמע כל פכפוך מי מעיין, ולא חזינו בכל אותם מפלונים משובבי נפש, כי אם רק בריכת אגירה יבשה .


כפי הנראה מיעוט הגשמים השנה פגע אנושות גם כאן, ונצטרך לשוב לכאן לאחר חורף משמעותי יותר, בעתיד.

הלאה משם, לכיוון מירון, על כביש 866, ליד מושב בית שמאי, בין אבן קילומטר 40 ל-41 נמצאת הכניסה לשמורת נחל עמוד (עליון).

לדעתי ולמיטב זיכרוני לא טיילתי בערוץ הנחל הזה מאז שהמטבע בישראל נקרא לירה, ואין כמו חזרה אל אותם ימים בניסיון לזכור מה השתנה.

"... נחל עמוד מתפתל בין בריכות, בוסתנים, עצי פרי, סימני התיישבות קדומים ומעיינות, ומקנה תחושה של טיול בגן עדן - במיוחד כשמתחילות הפריחות (בעונה),  טיול מים בשמורת טבע ציורית ויפה, המתאים ומומלץ בכל עונות השנה..."



שמורת נחל עמוד עליון

הפקחית בכניסה אמרה לנו כי מהחנייה אל המים הקרובים ביותר נדרשת הליכה של כחצי שעה.

לא אנחנו נהיה אלו שמאיימים עליהם בצעידה של חצי שעה אם בסיומה מובטח גן עדן רטוב, ועדיין, שביל ההליכה היוצא מהחניון פחות נוח לצעידה בסנדלים (כפי שבאנו), וחשוף לשמש היוקדת במרביתו.



בקצה המסלול המישורי, בטרם פונה השביל שמאלה אל מורד הערוץ, ניצב מבנה בטון גדול שסימני פגיעת כדורים רבים על דפנותיו.

מה זה, ולמה זה כאן?

שוב פניתי אל המקורות.

"... דרך זו נסללה בתקופת המנדט הבריטי כדי לאפשר גישה למשטרה. מבנה המשטרה נותרה בשטח – מבנה בטון מוכה קליעים. תחנת משטרה זו הוקמה בימי "המרד הערבי"

(1939-1936) כדי לפקח על מבנה המשאבות שבעין יקים, על רקע פגיעות של ערבים במתקנים אסטרטגיים באותם הימים. עין יקים היה אז מקור המים של העיר צפת..."

בניין משטרת עין טינה




הפגיעות החיצוניות נעשו אגב, על ידי צה"ל כאשר המבנה שימש לצורך אימונים.

מכאן כאמור מתחילה הדרך לרדת אל הערוץ במסלול מרובה מדרגות, ובחלקו האחרון צל מכסה את השביל, וכבר פחות מעיק לרדת בו.










הירידה מסתיימת בשביל אופקי העובר במקביל לזרימת מי הנחל, ואנו ממשיכים עד להסתעפות שבילים. האחת ממשיכיה לבוסתנים ואל בריכות שכווי, ושנייה אל גשר חוצה.

כאן למרגלות הגשר יש שוב שתי אפשרויות לשכשוך.

האחת משמאל לגשר אל בריכות רדודות יחסית, ומעבר לגשר מצד ימין בריכה אחת עמוקה יותר המקבלת את מימיה מצניחת המים מצדו הרדוד יותר.


עומס מבקרים בצד העמוק שלח אותנו אל הצד הרדוד, והנינוח יותר.

הפרשי הטמפרטורה בין חום היום לקור המים גורם לגוף להתכווץ מרגע ראשון, אך מרגע ההסתגלות כבר הרבה יותר נעים.

כמה נעים?






שעה ויותר בילינו כאן ברביצה בסגנון ג'אמוס מצוי.

מה שיורדים צריך אחר כך לעלות, וכך אני ספרתי 269 מדרגות ואילו עמיתי המכובד ספר 320, והאמת כנראה אי שם באמצע (למרות שאני מדייק יותר, לשיטתי), אבל למרות החששות הטיפוס בחזרה לא היה נורא כל כך, אולי כי הגוף עדיין אצר את קרירות המים.




בדיעבד, הסתבר כי התכנון הראשוני שלנו שכיוון לחצי שעה הלוך, חצי שעה חזור, ועוד שעה במים, עמד במבחן המציאות.

אבל, זה עדיין לא הספיק לנו.

מה דעתך שנקנח בחוף ים פסטורלי? שאל האורח שלי, זה ממילא בדרך שלנו (פחות או יותר), ניסה להוסיף גרם שכנוע.

בעוד שהוא התכוון לחוף אכזיב הפתוח, אני דווקא כיוונתי את הספורטאג' שאיתנו אל הגן הלאומי אכזיב שלא מאכזב אף פעם.

אומנם זהו חוף בתשלום (חצי מחיר למנויי מטמון), אבל זהו חוף מסודר עם שירותים ומקלחות, והחשוב מכל- לגונה סגורה מכל עבר, וגם כשהים גלי, הלגונה הזאת נקיה ושלווה.

רק לאחר שכבר נכנסנו נזכרתי שאנחנו בעיצומה של עונת המדוזות, ולמרות החששות נראה כי הסלעים מונעים את כניסתן לאותה בריכה יפהפייה, ורק עקצוץ קל במים מזכיר את נוכחותן.


פרסומת סמויה לחוף כיפי

לשמחתנו לא היו מתרחצים רבים, המים היו צלולים ונעימים, ועוד שעה העברנו כאן לסגור יום שהחל בחוסר בהירות למה שנעשה בו, והסתיים בתחושת סיפוק גדולה.

ניתן לומר כי תחושת הסיפוק הזאת תלווה בכל זמן את רוכשי הספורטאג' ההיברידי החדש.

הספורטאג היה מאבי אבות בשורת ה-suv המודרני, וככזה שמר תמיד על מיקום מכובד שנבע ממוניטין שנבנה לאורך שנים.

לאורך ההיסטוריה המוטורית בישראל ניתן לראות כי היו מספר דגמים שזכו להצלחה מסחרית גדולה מאחרים (כמו סובארו ליאונה, מאזדה 3 וטויוטה קורולה, לדוגמא), והמשותף לכל אלו לא נבע מהיותן הכי יפות, הכי ספורטיביות או הכי זולות.

הצלחתן נבעה מהקליעה לטעם הבורגני של הרכב הנכון בזמן הנכון, לקבוצת האנשים שזה בדיוק מה שהן רוצות באותה עת.

ואין באמירה הזאת שום דבר שלילי.

נהפוך הוא.

הספורטאג' בנוי ועשוי מאותם חומרים איכותיים שהעניקו לו את אהבת הקהל, והוספת מנוע היברידי להיצע עשויה בהחלט להפוך אותו לאחד המבוקשים בסגמנט.





אבל, אגע כאן בסעיף שאני ממעיט להדגיש, המחיר שלו עלול למנוע זאת.

הספורטאג' תמיד היה רכב משובח, ועכשיו השתבחותו קיבלה חיזוק משמעותי.

המנוע ההיברידי הגביר את כוחו וצמצם משמעותית את צריכת הדלק, מבלי לפגוע בחוויית הנסיעה הכוללת.

יש מכוניות שכיף לחזור אליהם בכל שינוי, והספורטאג' הוא אחד הבודדים שעושים את זה.

 


ירון הולנדר (שירה ועודי)

יולי 2025

 

קיה ספורטאג' היברידי.

רמת גימור PREMIUM.

 

מנוע בנזין HEV 1.6 ל' טורבו.

הספק משולב 210 כ"ס.

מומנט משולב 35.7 קג"מ.

צריכת דלק (יצרן) 1:17.2 ק"מ/ל'.

צריכת דלק (מבחן) 1:15.8 ק"מ/ל'.

מחיר: 209,622 ₪ (כולל אגרה).

 


 



יאנוח-ג'ת.

מצפה סיף בסאן.

מושב שפר.

מעיין שפר רומלה.

שמורת נחל עמוד עליון.

גן לאומי אכזיב.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל