זמן סליחות

מה אומרות לך שילוש האותיות GTI?

אם היית על הכדור הזה בגיל ההבנה, נחשפת מן הסתם לשם שהפך סגמנט רכב פופולרי, אך בינוני, למותג סוער ומסעיר, שכבש לבבות רבים, שיפר לחלוטין את המיתוג המשפחתי, והפך לנושא הלפיד של זאבים בעור כבש.

ה-GTI הראשונה הגיעה מהצד של פולקסווגן גולף, אחריה הפציעו גרסאות ספורטיביות של פיז'ו 205, סיטרואן BX. רנו וסיאט.

שילוש האותיות בא לומר ש־GTI (Grand Tourer Injection) בדרך כלל מסמן גרסאות האצ'בק ספורטיביות עם מנועי בנזין מוזרקים, והשם התפרסם מאוד בזכות ה־Volkswagen Golf GTI.

רוב הדגמים האלו יצאו בעיקר באירופה, והם נחשבים אגדיים בקרב חובבי "hot hatch" בזכות שילוב של גודל קומפקטי, משקל קל וביצועים חדים.

למרות שהגולף הספורטיבית באה לעולם כבר באמצע שנות השבעים בדגם שנקרא MK1, דווקא הדגם המחודש שהגיע אחריו ונקרא MK2, הפך לאייקון מוטורי שסחף חיקויים ומתחרים על פסגת הג'אנר, אבל בעוד אותם מתחרים כבר לא על המגרש, דגם הגולף שחוגג 50 שנות חיים, נוכח ומביט למציאות בלבן של פנסי המטריקס לד.

אגדות לא מתות אם לא מתאמצים להרוג אותן, וכל עוד אנשים יקנו את דגם הגולף, אחד הפופולריים בעולם כולו, פולקסווגן מצידה כנראה תמשיך להציע גרסת ביצועים ספורטיבית, שמכורים יזילו ריר לידה.

על כן, באיחור אופנתי של מספר עשורים, לאחר שהייתי מאותם אלו שנכבשו בקסם, מבלי לדעת אותו באמת, אלא מפי השמועה בלבד, אני מוזמן אחר כבוד לפתוח דלת, ולקחת את שנינו למסע סליחות.

סליחה שרק עכשיו, וסליחה שלא לפני כן.

שבוע בדיוק אחרי שדגמתי את האחות הלוהטת מבית סקודה, מגיע אלי דגם הגולף המבטיח, המצויד באותו מנוע בדיוק, עם אותם נתונים טכניים, אך על מרכב שונה, וכפי הנראה גם אופי וביצועים אחרים, ואני תוהה ביני לבין עצמי עד כמה החוויה תהיה שונה, אם בכלל.

אני מבטיח כי לא תהיה כאן בכלל השוואה בין שתי המכוניות המגיעות מאותו יצרן ענק (סטלנטיס), ולכל אחת הייחוד שלה, וכאן מסתיים האזכור המשותף.

מאז שבאה לעולם כאמור אי שם באמצע שנות השבעים, חברת פולקסווגן הידועה בשמרנות שלה, מציעה את הדגם הזה בדור השמיני (וחצי למען הדיוק), של הדגם, כלומר, היצרן משיקוליו שלו שמר את העדכונים וחילק אותן במשורה לאורך השנים.

העיצוב של הגולף מאופק ושמרני ולא זועק "אני אחרת", ומול הגולף של השכנה ממול כמעט ולא נבחין בהבדלים חיצוניים בולטים.

אמנם שילוש האותיות המקיפות את הרכב מכל צדדיו, למקרה שמישהו עלול לפספס, בולט דיו, אך עם הצבע הכהה והשבלוני (אחד מתוך תשע אפשרויות ורכב מבחן שמגיע באפור דולפין מטאלי, כפי שכתוב בקטלוג), אף אחד מאלו שעקפתי בנון שאלנט כנראה לא צרח לילדים שלו באקסטזה "וואו, איזו GTI עקפה אותי עכשיו".

משנפתחת הדלת מתגלה קוקפיט מדוגם, נאה למראה.

המושבים, כמצופה ואי אפשר אחרת, ארגונומיים ומעוצבים לאחיזה ונוחות.

הם מגיעים בשילובי צבעים של שחור ואפור עם נגיעות אדומות וכיתוב בולט שלא נחשוב לרגע שהגענו למשהו אחר של אותן אותיות מקודשות.

(ספויילר מקדים, בכבישים מפותלים אברך בשקט את מי שתכנן אותם).

אחרי שהורגלנו בשנים האחרונות לרכבים מרווחים, מגיעה הגולף הזאת, שנהגתה בשנים בהן אנשים היו כנראה קטנים ורזים יותר, עם מושבים אחוריים המתאימים בעיקר לשני בני נוער במקרה הקיצוני.

יש גלגל ספייר

קצת צפוף שם מאחור, וגם תא המטען הוא לא מאלה שיכבשו משפחות שאוהבות לסחוב חצי בית מאחור.

מצד שני, פולקסווגן כיצרן וותיק ומשובח, לא ייתן ידו להוציא מוצר שאינו בנוי היטב, ועם חומרי גלם מאיכות ירודה.

ממש לא.

הגולף בנויה למופת בלי לפגוע במוניטין הגרמני.

הנדסת האנוש כולה מתכתבת עם כל מבקר, שירגיש בנוח לקראת ההרפתקה המצפה בכל נסיעה.

 

על הקונסולה המרכזית צומחת ידית הילוכים קצרה, שלא ברור למה היא נחוצה בעידן של גלגלות וכפתורים, בעיקר שיש לה שניים וחצי מצבים. (אחורה, ניוטרל, קדימה רגיל וקדימה ספורטיבי), אם הייתה זו גרסה ידנית הייתי מבין את השימושיות, יתכן והבליטה הקטנה הזאת באה אולי כניסיון לשמר את רוח "ההיא".

לשימושיות ספורטיבית קיימים אותם מנופים קטנים מתחת להגה (ושליטה בשבעה הילוכים), וברור שהשתמשתי בהם בכל הזדמנות.

למעבר בין מצבי הנהיגה (אקו-(לא שימושי), נוחות (רק במקרה קיצון), ספורט (למתי בעצם לא?) ומצב אישי (למביני עניין בלבד), ניתן לעבור דרך תפריט על המסך, או באמצעות לחצן קיצור דרך בתחתית המסך.

לידו יש עוד קיצורי דרך לבקרת האקלים, תפריט לחניה, והפעלת מערך המצלמות.

מסך תצוגה גדול, ברור ודובר עברית, ולוח מחוונים עם תפריטים משתנים לפי עדיפויות.

פס קרבון נמתח לאורך הדש בורד כפי שנהוג למצוא בדגמי יוקרה.

מערכת קול של הרמן קרדון אחראית על סאונד משובח המגיע משלל רמקולים המפוזרים בחלל הקטן.

מעל ראשי נמצא גג שמש נפתח חשמלית, עם וילון ידני.

ידני הוא גם מושב הנוסע מימין לנהג.

מסתבר כי כסף לא קונה הכול.

תצוגה עילית משתקפת על השמשה מול עיני הנהג, ושימושית ביותר כאשר השריר התלת ראשי של רגל ימין עובד יותר מאחיו השמאלי.

אחד הדברים המשמעותיים בהם מתהדר הדגם הספציפי הוא בבלמים האדפטיביים, שיש להם חמש עשרה דרגות קושי, להתאמה על פי הדרך ואופי הנהיגה.

כל עוד נוסעים באופן מתון ומהוגן בתוך העיר לא נרגיש בקיומם של הבולמים האדפטיביים הללו, את זה נשאיר לרגעים בהם היצר הרע דופק לך על הכתף בדיוק בפנייה חדה עם עליה או ירידה, וצועק לך באוזן שאם לא תלחץ חזק הוא פשוט יעמוד לך על הרגל עד שתבין.

בנסיעה מנהלתית (הייתי חייב למען אמינות הדיווח), הגולף הספורטיבית משייטת בנוחות, ובשקט, אבל זה המשאיר ערימה נאה של הונו בחשבון היבואן, לא רוכש אותו בשביל השקט.

אלא אם יש לו במשפחה משביתות שמחה שיצעקו עליו אם יחצה קו כלשהו, אבל לקח לי זמן, למצוא את נקודת הג'י של המכונית הזאת בה מגלים את מוקד העונג.

קו אלפיים סל"ד הוא המפריד בין חול לקודש.

כלומר, אם הרכב משייט בנינוחות, בשלווה, סביב מאה קמ"ש, השריר ההוא קופץ לך, והרגל נצמדת בעוצמה לרצפה שמתחת לדוושה, פטיש כבד פוגע לך בתחתית הגב התחתון, וכמו במקרה ההוא, בוקעת לך מהגרון יללה שנעה בין פחד לתחושת ריחוף לא מובן, משהו מקביל לנפילה חדה של רכבת הרים פסיכית.

זה כל כך כיפי ופתאומי, שחייבים להוריד את קו סיבובי המנוע בחזרה לאלפיים, ושוב פצצה לוורידים.

הצרה הראשונה בהצגה הזאת הן אותן מכוניות שעומדות בסביבה, מלאות פליאה מהטיל הכהה הזה שעף להן מול העיניים, והשאיר אותן לדגור על הביצים  בנתיב המתון של החיים.

הצרה השנייה היא כי התרגיל הזה אינו מומלץ בכלל בקרבת ניידות של משטרת התנועה, או סמוך למצלמת מהירות.

 

מתנה נוספת מגיעה עם המנוע במצבו הספורטיבי בשלבי בלימה (בעיקר בירידות), ומשתמשים במנופי ההילוכים שמתחת להגה, ואז מהצד של המנוע נשמע חירחור מחוספס ומגרגר.

זהו סאונד ששווה 300 אלף שקלים כי כבר אין כאלו המשתווים לו.

אחח, כל החיררר הזה עושה לי טוב בנשמה.

 

האחראי על הקונצ'רטו

סוף השבוע שלי תוכנן לנסיעה מאד ארוכה ומקיפה, אבל כידוע יש מי שמתכנן דברים, והמציאות מכתיבה אחרת, כך שאומנם הספקתי הרבה, אבל לא מספיק.

 

עם בוקר הצטרפה אפרת, שבאה מתלהבת מהצפוי לנו, לא שואלת יותר מידי לגבי התוכניות הצפויות, רק שוקעת במושב שלה, מתבאסת בשקט שאין כאן עיסוי במושב, אך מתענגת על הצלילים שעוטפים אותנו, ובכביש המהיר כשאין איומים בסביבה אני מדגים לה איך מרגישים עם מומנט נושך של 37 קג"מים.

אומנם היא מנוסה כתאוצות כאלו מבילויים משותפים קודמים, אך מופתעת בכל פעם מחדש.

לזכותה יאמר כי היא לא מאלו שצועקות ודורשות שאפסיק.

 

היום שלנו לא אמור לכלול כאמור עצירה לצורך טעינה, אלא לתדלוק קצר שייתן לנו אורך נשימה לבאות.

אחרי שחצינו את קריית שמונה, מבלי לדעת כי נאלץ לשוב אליה מאוחר יותר, פנינו בכביש 886 המטפס ועולה במעלה הדרך.

זהו כביש שעבר סלילה מחודשת, והאספלט השחור דוחף אותי לקחת את ה-GTI אל גבולות המעטפת האפשריים.

לאורחת שלי אני מדגים הלכה למעשה מהי דינמיות של האייקון, ועל מה נולדה תהילתו.

הגולף הזאת נצמדת לכביש כמו ראש ממשלה מסוים שלא משחרר את הכיסא שלו, ובעוד שבמקרה אחד אני מקווה שהדבק ימס, במקרה של הגולף לא קורה שום דבר שימיס את הלב שלי, נהפוך הוא.

קצב הלב שלי ממריא במקביל למחט סיבוב המנוע, ואני בטוח כי אני פתח פה עמידות חזקה יותר ללב במבחן סיבולת לב-ריאות.

ככל שאעבור את האתגר בהצלחה, ארחיב את גבולות הניסיון הבא ליותר ממנו.

בצידי הדרך ניתן להבחין בדיסהרמוניה בין הכביש המחודש לצמחיה השרופה מהשנה האחרונה.

בפנייה הראשונה שמאלה אני חותך ועולה עם הכביש אל מצפור על שם אמנון ליפקין שחק ליד מרגליות.

יש לדעת כי בישראל ישנם שני מצפורים על שמו, היום אנחנו בנקודה הצפונית.

"... מצפור מרגליות מספק תצפית ייחודית ומרהיבה, מומלץ להגיע לכאן בימים בהם הראות טובה וגם בזכות השבילים הנגישים במקום, נוח להגיע ולצפות בנוף גם בימים גשומים עם מטריה ומעיל חם.

מצפור מרגליות נמצא במושב מרגליות שברכס רמים והוקם לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר רא"ל אמנון ליפקין שחק ז"ל. המצפור מהווה נקודת תצפית מרהיבה אל עבר קריית שמונה, עמק החולה, רמת הגולן ורכסי החרמון. במקום מרפסת תצפית, פרגולה, ספסלי ישיבה ושבילים נגישים הבנויים בצורה המשתלבת עם הנוף המרשים. כמו כן הוצב במצפור פסל של האומנית אורנה בן עמי, בשם “אחריי”, הממחיש את הקשר בין הרמטכ"ל לשעבר ולפקודיו ואהבת הארץ..."

מצפור אמנון ליפקין שחק

למעשה המצפור הזה הוא רק תירוץ ליעד שלשמו התכנסנו.

מעבר לכביש נמצאים שרידי מצודת הונין. מבצר צלבני עם מעט יחסי ציבור בשל הריחוק מדרכים ראשיות.

"... מצודת הונין אשר בגליל העליון היא מבצר צלבני שחלש על כל האזור של אצבע הגליל. המבצר הוקם באזור 1100 לספירה ע" צלבנים ומכונה גם "שאטו נף". הייחודיות הגדולה ביותר שלו טמונה בכך שיש בתוכו בו מים גדול פעיל. בישראל מבצרים רבים למשל :מבצר אפולוניה, מבצר יחיעם ועוד. כולם מרשימים ועשירים בשרידים של בורות, חומות, חפירים ומאגרי מים. אך באף אחד אין מאגר עם מים  חיים... המבצר כמו מרבית המבצרים הצלבניים עבר מספר כיבושים בחלקם נחרב והוקם שנית. הראשון שבהם היה ע"י המצביא המוסלמי "נור  -א-דין" בשנת 1176 לספירה הנוצרית.

אחריו הגיע בשנת 1220 אלמלך אלעאדל שהחריב עד יסוד את מבצר הונין לאחר שצר עליו כמעט חצי שנה. לאחר מכן בשנת 1240 הוא שיפץ אותו מחדש. אחריו הגיע השליט האכזרי הידוע לשימצה הלא הוא ביבראס הממלוכי. בשנת 1266 החריב ביברס את מצודת הונין באופן כליל..."

מצודת הונין

תצפית ללבנון הסמוכה ממבצר מתקופתנו

למען האמת, ביקרתי כאן מספר פעמים ולאחרונה קפץ לי אזכור לאותו בור מים באחת הרשתות, ולא זכרתי את קיומו, ועל כן חשבתי לעצמי שאם אני כבר כאן אז...כשראיתי את הפתח הצר, ואבן שהטלתי בישרה על קיומם של מים מתחת, החלטתי לסגת מהרעיון של ירידה אל מעמקי הבור.

 

בור המים

המשכו של הכביש המטפס מוביל אל מצפור נוסף.

זהו מצפור משגב עם שהוקם על ידי קק"ל כהוקרה לידידיה בארה"ב שתמכו בישראל במלחמת לבנון ב-2006.

עכירות האוויר היום לא מאפשרת תצפית רחוקה.

אנחנו ממשיכים על הכביש אל הכניסה לקיבוץ משגב עם, שנפגע קשות בשנה וחצי האחרונות, ועולים בכביש אל המצפור העליון של משגב עם.

סימני פגיעות ניכרים בביתן הכניסה אל מתחם מרכז המבקרים.

המרכז נטוש ואינו פועל שכן חטף פגיעה ישירה של טיל נ"ט, וחסרונות חלונותיו מעיד על כך.

כל שנותר הוא להביט אל מעבר לגדרות, אל הנוף השלו והשקט חסר השכנים.

בביקור הקודם שלי כאן בתקופת הקורונה, קיבלנו הסבר על כל בית עליו התנוססו דגלי חיזבאללה, ועכשיו אין דגלים ואין בתים.

מצד שני, באופן מפתיע לגמרי זוהתה נפילה סמוך לגדר, וזעקותיה של האורחת שלי שמעדה בשביל ונפגעה בברכיה, שינה את המשך היום המתוכנן.

דקה לפני הנפילה

מטייל אלמוני הזעיק את רוני הרבש"צ, שהגיע עם תיק עזרה ראשונה מאובזר לטיפול ראשוני.

העדפנו על פי המלצתו להגיע במהירות אל מוקד הרפואה דחופה (צמוד לבניין מד"א), בקריית שמונה.

המכשפה שעל הניוון ניבאה כי הדרך תיקח 17 דקות, אבל כשיש לך גולף GTI מתחת לרגליים, הדרכים מתקצרות באורח פלא.

גם בירידות הפתלתלות סמכתי על התכונות הדינמיות של הגולף הזו שלא איכזבה.

האח והרופא התורנים במוקד עשו במיטב יכולתם לשפר את החבישה, אולם לדעתם המקצועית נדרשה התערבות אורתופדית-כירורגית בבית חולים.

בטרם נפנה את ההגה לכיוון מרכז הארץ, הסכמנו על ביקור חוזר ומהיר בשני אתרים מקסימים הנמצאים בלב שכונה ישנונית בקריית שמונה.

הראשון שבהם נקרא המעיין הכורדי והוא נמצא בקצהו של רחוב דוד שמעוני.

כאן, בין חצרות בתי מגורים זורם ערוצו של נחל עין זהב.

"... נחל עין זהב יורד מהרי נפתלי אל לבה של קריית שמונה. הנחל חוצה את העיר מצפון לדרום, לאורך 2.5 קילומטרים. בדרכו עובר הנחל בפארק הזהב, המשתרע על כ-100 דונם. מדרום לפארק מביא ערוצו של "מעיין שושן" מים בספיקה של עד 70 מ"ק/שעה.

נחל עין זהב ממשיך דרומה לחורשת קק"ל ומשם, דרך אזור התעשייה הדרומי, הוא נשפך לתעלה המערבית של עמק החולה, היורדת לאגמון החולה.

המעיין הראשי של הנחל – עין זהב שמו, על שום מימיו הזכים – נובע כיום באי תנועה בצד רחוב תל-חי והוא מפיק כארבעה מיליון מ"ק מים בשנה..."

 בניגוד למרבית מקווי המים והנחלים באזור לא נראה כי ישנה ירידה במפלס הנחל.

ליד מגרש חניה גדול נבנתה בריכת שכשוך רדודה (עומק כ-60 ש"מ) עד מעל הברך. דגיגונים קטנים שוחים במים השקופים, והטמפרטורה שלהם נעימה מאד, והמקום עצמו יפהפה ומטופח, ומשמש את תושבי השכונה לרביצה ונקודת מפגש שכונתית.

המים של הנחל ממשיכים לרדת בין הבתים עד שמגיעים לפארק הזהב הסמוך.

זהו פארק עירוני מטופח, אך לא תמיד נקי משיירי פיקניקים וסעודות, אך גם פה נוצרה בריכת שכשוך לילדים והמים מפכפכים הלאה במפלונים קטנים וציוריים.

ניתן בהחלט למצוא פינה מוצלת ולתת לזרם הקולח לטפוח מעדנות על הגב.

"... פארק הזהב משתרע על שטח של כ-110 דונמים. שמו ניתן לו על שם "נחל עין זהב" החוצה אותו מצפון לדרום. חלקו הצפוני של הפארק מלוטש ומסדר וחלקו הדרומי יותר פראי.

בחלקו הצפוני של הפארק ישנה בריכה גדולה. ליד הבריכה ישנו המבנה המשוקם של מסגד עתיק (של הכפר חלסה שהיה במקום עד קום המדינה), כיום המבנה משמש כמוזיאון המקומי של קריית שמונה. אחרי שחוצים את הבריכה תוכלו להגיע למתחם מגודר ובו פחונים ששימשו את התושבים הראשונים של קריית שמונה.

בחלקו הדרומי של הפארק הנוף שונה. אזור זה קיבל את הכינוי "הג'ונגל" של קריית שמונה. באזור זה צמחייה פראית וצפופה, פלגי מים שחוצים את שבילי הפארק וגשרוני עץ בעזרתם ניתן לחצות את הנחל..."

פארק הזהב, קריית שמונה

כאמור, יום טיול מתוכנן השתבש קלות, וכל הכבישים המיוחדים שנשמרו  להפגנת יכולות וירטואוזיות, יצטרכו להמתין לרכב אחר.

כך או כך גיבשתי את כל הנדרש לאור הניסיון שהצטבר במהלך שלושת הימים בהם נהגתי באייקון.

נוכחתי לדעת כי ברמזורים יש לעמוד חזק על הבלם, כי כל עדר בסוסים רוצה לרוץ.

ואם רק יתנו להם הם יפתחו בתאוצה חזקה שתדהיר אותם אל קו מאת הקמ"ש ב-5.9 שניות.

היצרן מבטיח כי צריכת הדלק תעמוד על קרוב ל-14 קילומטרים לכל ליטר בנזין בנסיעות משולבות.

אני לא יודע למה הכוונה, כי המציאות הוכיחה מספר אחר.

יש מכוניות שנוסעים בהן כדי להגיע, ויש כאלו שהיעד הוא רק תירוץ להאריך את הדרך, גם אם לא ממש נחוץ.

אני נשבע שניסיתי לנהוג (גם) במצב חסכוני, באמ'שלי, אבל זה הרגיש לי כמו נהיגה ברכב חשמלי.

איפה הנשמה? איפה הכיף?

לקח בדיוק 2 דקות למען האובייקטיביות העיתונאית בשביל לחזור למצב מפיח החיים, והסאונד השמיימי.

622 הקילומטרים שבילינו יחדיו יכולים להעיד שזה לא מספיק.

אומנם את המסקנות כולן אפשר לרכז אחרי עשר דקות, אבל כדי להעמיק ולזקק כל אחת ואחת מהן, רצוי בילוי משותף שימשך שבועיים שלושה, במינימום, ואם היבואן יסכים אולי אפילו יותר.

ומי שיכול, ורוצה, שלא יחכה, כי הגולף הזאת מבשרת על סופה של תקופה.

גולף GTI היית חלום, ונשארת אגדה.

 

ירון הולנדר (ואפרת)

ספטמבר 2025

 

פולקסווגן גולף GTI.

מנוע טורבו בנזין.

נפח 2 ליטר.

הספק 265 כ"ס.

מומנט 37 קג"מ.

צריכת דלק (יצרן) 13.88 ק"מ לליטר. (בנסיעה משולבת)

צריכת דלק (מבחן) 11.5 ק"מ לליטר.

מחיר 308,706 ש"ח כולל אגרה.

 

כביש 886

מצודת הונין

מצפור משגב עם.

מרכז מבקרים משגב עם.

מוקד רפואה דחופה ק. שמונה.

המעיין הכורדי, רח' דויד שמעוני.

פארק הזהב.

 

תודה מיוחדת מוקדשת לרוני, רבש"צ משגב עם, שהתייצב ברגע כואב עם תרמיל מאובזר של עזרה ראשונה, להגיש עזרה ראשונה, ועידוד.