יום שני, 5 באוקטובר 2026

פשר הרז היפני

 


מה שוקל יותר, קילו ברזל או קילו נוצות?

השאלה הזאת צפה אצלי בבואי לסכם מבחן ללקסוס RZ 500e שהייתה אצלי מספר ימים.

ומדוע שאפתח בשאלה פילוסופית שכזאת, אם יש תשובה ידועה מראש?

קיבלת מוצר איכותי ומשובח לידיים, מה הבעיה שלך?

או, טוב ששאלתם, כי לשמחתי ולצערי (ביחד), זו לא הבעיה האישית שלי, אלא סוג של דילמה מוסרית, (שמשקלה בשקלים רבים), מה שווה יותר, הכוח או האופי?

ומכאן אני יכול להתחיל.

בדיוק לפני 20 שנה הושק מותג לקסוס בישראל.

הרעיון המרכזי היה לבנות את המותג באופן יסודי ונכון, ולא כחלק מטויוטה אלא חטיבה נפרדת ונבדלת.

ההתחלה היתה צנועה, ובניית מותג יוקרה צריכה להבנות תוך יצירת ערך ליד שנייה, ולאורך שנים.

לקסוס מחוייבת לרכבים מחושמלים מזה כ- 20 שנים.

לאט לאט נוספו דגמים היברידיים, ורכבי פלאג אין היברידיים.

משנת 2019 ההנעות המחושמלות דוחקות לחלוטין את מנועי הבעירה הפנימית משוק הפרמיום.

בשנת 2026 יושלם חזון החברה ל 100% רכבים מונעים סוללה או חשמליים לחלוטין.

ה-D.N.A של לקסוס מדבר על שלושה ערכים מרכזיים.

שאיפה לשלמות.

חווית אירוח מתמשכת.

וחתימת נהיגה.


ההיסטוריה של הדגם הזה לא מתחילה הרחק בשנים, אלא ממש בקע מביצה לפני ארבע שנים בלבד.

באפריל 2022 הדגם נחשף רשמית בעולם כדגם ה-RZ 450e, המבוסס על פלטפורמת ה-e-TNGA המשותפת לקבוצת טויוטה (ומקבילו לטויוטה bZ4X ולסובארו סולטרה), אך עם מפרט יוקרתי וביצועים חזקים יותר (313 כ"ס).

בפברואר–מרץ 2023: לקסוס RZ 450e הושק רשמי בישראל על ידי היבואן, עם ביקושים גבוהים והזמנות מוקדמות.

אף שה-RZ הוא הרכב החשמלי הייעודי הראשון של לקסוס על פלטפורמה ייעודית, לקסוס הציעה בעבר גרסה חשמלית גם לדגם ה-UX (ה-UX 300e שהוצג בסוף 2020).

השנה (2026) הדגם עבר עדכונים ושדרוגים (כולל הרחבת ההיצע וגרסאות כמו RZ 550e / עדכוני טווח וביצועים), ועל כן התכנסנו חגיגית לראות במה דברים אמורים.

הדגם המחודש מביא את הידע והניסיון של לקסוס ביצירת רכב חדש.

כמשתמע מכך בלקסוס השתדלו לשמור על מוטיבים מרכזיים כמו האצה ליניארית, ניהוג טבעי, וסינכרון מושלם בין הרכב לנהג.

כל זה יפה בסיסמאות שיווקיות, אבל היכן זה פוגש אותך, הלקוח הפוטנציאלי?

ההתרשמות הראשונית תמיד תהיה בעיצוב החיצוני.

ה-RZ הינו רכב בתצורת SUV פופולרית.

חרטום הרכב משתפל בחדות אל הגריל האטום, ומעניק מראה דינמי של אחד שבא לרוץ.

שני גופי התאורה בצדדים נראים גדולים יותר בשילוב עם פלסטיק שחור המהווה כיחידה אחת מובדלת.

הגג הקמור מסתיים בשתי כנפיים לא ברורות, עם המשך לחלון אחורי גדול במיוחד בעל שיפוע חד, ובולט חסרונו של מגב אחורי. (פרט שגיליתי בטיפטוף סתווי).

פתיחת הדלת מגלה למתעניין כי מדובר בדלת כבדה ומסיבית.

זו לא מכונית זולה עשויה פח דק.

יתכן כי משקל הדלתות הינו חלק משמעותי משני טון פלוס, יוקרתי המסתובב על הכביש.

פתיחת הדלת חושפת את המביט במספר אלמנטים הצדים את העין.

ראשית, בסיס גלגלים של 285 ס"מ מעניק המון מקום בתא הנוסעים, ובעיקר הדברים אמורים אצל יושבי השורה השנייה הנהנים ממרווח רגליים מכובד.

שנית, ה-גימיק של שני הדגמים הבכירים בסדרת RZ מגיעים עם הגה שונה ואחר.

כמה שונה ולמה אחר?

ההגה הזה צורתו מלבנית עם ידיות אחיזה צידיות.

חלק מהאנשים שיראו זאת לראשונה יגידו שזה מזכיר להם הגה של מטוס, מביני עניין יגידו בנון שאלנטיות "הא, כמו בפורמולה 1".


טווח הסיבוב הינו חצי היגוי לימין, וחצי לשמאל. (למדקדקים בפרטים 200 מעלות לכל כיוון).

מה שאומר בנסיעה כי זהו הגה חד ומדוייק מאד.

מאידך, צריך להסתגל לצורת הנהיגה כי למשל בפנייה רחבה העיניים מסתכלות לצד הפנייה בעוד היד נשלחת באופן אוטומטי אל ה-אין הגה בקימור החסר. ולי חלפה מחשבה בראש האם יכול להיות שהגה כזה חש כאבי פאנטום?


פרט טכני מעניין מסביר כי לא רק שצורת ההגה שונה, אלא החיבור שלו הלאה, אל הגלגלים אינו דומה בכלל לשאר המשוטטים בכבישים, ששם זהו מוט ברזל המתחבר לברזלים אחרים.

פה העניין הרבה יותר מתקדם, ולקוח באמת מעולם התעופה עם חיישנים ואלקטרוניקה, מה שמותיר מקום פנוי במקומות הנסתרים של הרכב.

ולכל החוששים מתקלות של משהו שלא מחובר פיזית למשהו אחר, מרגיעים אנשי לקסוס ומספרים כי א. הפרט הזה נבדק ונבחן בתנאי קיצון לאורך זמן. ב. יש גיבוי לכל חיישן וחיבור. ג. תסמכו על האנשים החכמים ביפן שיודעים מה הם עושים.


מתחת לאותן ידיות אחיזה נמצאים שני מוטות קצרים במיוחד של הפעלת המגבים ושל האיתות לצדדים.

לא פעם ולא פעמיים חיפשתי את הידית המתאימה לפי האורך המקובל והן לא היו שם.

הישיבה גבוהה דיה לראות סביב, ועל השמשה הקדמית מופיעה תצוגה עילית שניתן לשחק ולשנות את גובה התצוגה שלה, לפי נוחות הנהג.ת.

מול עיני הנהג, מעל חצי ההגה החסר, ישנו לוח מכוונים רבוע, ובמרכז הקונסולה צג מולטימדיה ענק.

עכשיו אני שואל בשיא הרצינות, איך זה שמכונית מודרנית מתקדמת ומשוכללת שמחירה נושק כמעט לחצי מיליון שקלים  עדיין דורשת כבל בין הטלפון למסך??

לא שמעו שם ביפן על חיבור אלחוטי פשוט ומהיר???


דגם RZ מגיע בארבע רמות גימור כשמחיר הכניסה לגרסה הבסיסית עומד על 310,889, וטיפוס במדרגות הדגמים יעפיל עד  445,489 שקלים.

לכל הדגמים סוללה בקיבולת 77 קווט"ש (תוצרת פנסוניק), היכולה להספיק לטווחים של 558 ק"מ במקרה של דגם הבסיס עם הנעה קדמית ו-224 כ"ס, או טווח של 463 ק"מ לדגם החזק ביותר, כפול המנועים עם הספק מטורף של 408 כוחות סוס.

על מסך המולטימדיה ניתן לבחור ב-4 מצבי נהיגה.

חסכוני, ספורטיבי, נורמל, וטווח, שמשמעו כיבוי מזגן  וצרכנים אחרים, על מנת להגיע להגדלת הטווח למקסימום האפשרי. 

כדרכי בקודש בנהיגה ברכבים חשמליים בכלל, ובחזקים מאד בפרט, אני משלב למצב חסכוני, ונוסע בכבישים המהירים ביותר במהירות שאינה עולה על 90-110 קמ"ש, בלבד.



לרשותי הועמד דגם Takumi השלישי ברמות הגימור, עם ההגה המיוחד, וצמד מנועים חשמליים בהספק "צנוע" של 380 סוסים נמרצים במיוחד.

בבוקר, אני יוצא ליום טיול עם סוללה מלאה עד הפקק, ורון בלב לקראת הלא נודע.

לרשותי עומדים 440 ק"מ ללא מזגן, או 390 עם.

(האם ניתן לנסוע בישראל בחודש אוקטובר ללא מזגן?)


בכבישים הפתוחים מוקדם בבוקר קל מאד להיסחף עם הכוח ולרצות ללחוץ, עדר של 380 סוסים זה כוח מתפרץ בצורה מהירה ואינטנסיבית.אבל רואים בעיניים כיצד הסוללה מאבדת אחוזים במהירות, ולא לשם כך התכנסנו היום.


לאורכו של כביש 505 חוצה שומרון נטעו מאות דגלי ישראל, להביע אולי סוג של ריבונות, אבל דגלים אלו מסמורטטים וקרועים ברובם, ומשדרים בעיקר עולב וביזיון, ולא כבוד ראוי. הייתי ממליץ למי שתלה או שיחליף אותם או שיוריד אותם. 

כביש זה, שאני לא מרבה לפקוד בשל חששות (לא מוצדקים) כאלו או אחרים, עובר בנופים קסומים, שבימים אחרים ובתקופות אחרות, היו שואבים לכאן הרבה יותר מטיילים, אולם יתרונו הגדול הוא בקיצור הזמן והדרך להגיע ממרכז הארץ אל בקעת הירדן, שם ארכז את מרבית אתרי הטיול שייעדתי לעצמי.

בירידות המפותלות אני רואה כיצד הלקסוס מאחזר אנרגיה באחוזים קטנים, אני משוכנע כי בירידות ארוכות יותר האחוזים הללו יגדלו משמעותית.


מצפה בן נמצא על כביש  505 — סמוך למעלה אפרים – בנקודה בה הכביש מתפצל ל 2 כיוונים – מצפה בן נמצא בדיוק בצומת ה T – מס' מטרים לכיוון דרום.

ראיתי סוכה בנויה בצד הדרך, ועדר פרות גדול משוטט כאילו מדובר בערבות הפמפאס בארגנטינה, והחלטתי לראות במה מדובר.

"...מה יש במצפה בן?

תצפית מדהימה לאיזור ואפילו את הפסגה של הסרטבה רואים באופק. תצפית נעימה, בור מים עם פתח צר, מים עמוקים וסולם היורד לתוכו, שלט הנצחה…

סרן בן ברונשטיין נפל בקרב ביום כ״ב בתשרי תשפ"ד(7.10.2023). בן עשרים וארבע בנופלו…"

מצפה בן


האמת? מתוך סקרנות עליתי על הדק, הסתכלתי על הנוף, ימינה ושמאלה, הראות בשעות המוקדמות של הבוקר אינה בשיאה, ואז הבחנתי במרכז הדק, רבוע נמוך יותר, ובמרכזו מסגרת ברזל על בטון.

הרמתי את מכסה הברזל ולעיניי התגלה סולם ברזל היורד לעומק בור מים.

עובדת היותי לבד, במקום הזה, לא שכנעה אותי לרדת למטה, וגם העובדה כי איני חסיד גדול של מקומות סגורים מידי, למען האמת גרמה לי לסגת מבלי לדווח לעולם מה מידת הטמפרטורה של המים למטה.

לא נורא, שכנעתי את עצמי בשקט, יש עוד הזדמנויות להרטב היום.


אחת האטרקציות האינסטגרמיות של הקיץ הנוכחי נקראת בריכת הורדוס, והסיפור עליה (תכל'ס זו בריכה אחת) הוא כזה.


"...בריכת הורדוס (נקראת גם: בריכת פצאל ובריכת סמסם היא בריכת אגירה בבקעת פצאל, כקילומטר מערבית למושב פצאל…הבריכה מהווה חלק מהאתר הארכאולוגי הרחב תל שייח' א-דיאב שצמוד אליה מצפון, שעיקרו הוקם ככל הנראה בתקופת הברזל  סביב סוף המאה ה-7 והמאה ה-6 לפנה"ס…צורת הבריכה היא כמעט ריבוע. אורך הפן החיצוני של קירות הבריכה נע בין 41.75 מטרים ל-43.75 מטרים, עומקה הממוצע הוא 5 מטרים אך ניכר כי הייתה עמוקה יותר בעבר…"

בריכת הורדוס

הארכיאולוגים נוטים להאמין כי הבריכה נבנתה בימי הורדוס, ומכאן נובע שם המקום. דרך אספלט נוחה, בחלקה חדשה לחלוטין מובילה לבריכות הורדוס. בשנה האחרונה החלו גורמים בעלי עניין למלא מים באופן פיראטי, וכאשר המוני בית ישראל הביעו רצונם להינות מהמקום נטלו אותו פוליטיקאים תחת חסותם, תקצבו סכום לפיתוח המקום לפיתוח התיירות המקומית. בינתיים הבוקר, יום לפני סגירת האתר לשיפוץ ושיקום אני המבקר היחיד, וקומץ תותחניות שנשארו חג, מאבטחות אותי

למרות שאחת מהן התנדבה להיות מצילה למקרה ש… (לא קרה) הלכלוך במים לא הצליח לשכנע אותי לטבול גם כאן.

לא נורא, אמרתי לעצמי בפעם השנייה תוך שעה, יהיו עוד הזדמנויות להרטב היום.


לא הרחק משם, פחות מחמש דקות נסיעה אני ניצב בעליה לאנדרטת הבקעה אשר חסומה בשער צהוב גדול. ממש במקרה צד את עיני שלט בצד עם מספר טלפון למוקד (029943320) שיפתח את השער.

השער נפתח ואני עליתי אל מגרש החנייה.

"...אנדרטת הבקעה הוקמה לזכר חיילי צה"ל שנפלו בבקעת הירדן. מיקומה , בקרבת כביש 90, כ 2 ק"מ צפון מזרח לישוב פצאל. את הרעיון להקמתה, הוביל אלוף פיקוד המרכז דאז  ולימים שר התיירות בממשלת ישראל, רחבעם זאבי-גנדי ז"ל, שגייס לרעיון אנשי ציבור רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית ובעזרת "הועד הציבורי להקמת האנדרטה" שהקים, פעל במרץ רב להוציא את הרעיון אל הפועל.


ביום 28 בנובמבר 1972, התקיים טקס חנוכת האנדרטה… הפסל יגאל תומרקין בנה ועיצב אנדרטה מיוחדת הבנויה כמערכת של צורות אופקיות, לבנות, יציקות בטון, המצילות עצמן ללא הרף בצללים משתנים עם נטיית אור השמש. הצורות מתלכדות ומנחות את המטייל אל המרפסת תצפית – אל נופה המיוחד של בקעת הירדן. הגבעה, הממוקמת במרכז הבקעה, הנראה לעין כל העוברים בדרך משלבת היבטים המגשרים בין עברו ההיסטורי של עם ישראל במרחב-נהר הירדן, אתר הגלגל והסרטבה, לבין הווה של הנצחה, זיכרון והקמת ישובים – כאבני דרך הצופים אל עבר העתיד. אנדרטת הבקעה, הינה סמל בנוף הזיכרון הלאומי והמקומי המאפיין את המרחב בו הוקמה ותורמת לחיזוק תחושת השייכות והזהות למרחב הבקעה.…"

אנדרטת הבקעה

ממרומי האנדרטה רואים ושומעים את רעם המנועים הספורטיביים של אלו המנצלים את המתחם הסגור של מסלול המרוצים פצאל הסמוך  כדי לשחרר את כל ההורמונים המתרוצצים אצלם בדם, ועדיף שיעשו זאת במקום סגור ומפוקח, ולא על הכביש הציבורי.


"...מסלול פצאל הוא מסלול האספלט החוקי הראשון שהוקם בישראל. המסלול הוקם בזכות שני ארגונים, המועצה האזורית בקעת הירדן והעומד בראשה מר דוד אלחייני וחברת קרוס קאונטרי, בהובלת מר מיקי יוחאי…למסלול פצאל מבנה ייחודי המאפשר למשתמשים תנועה עם או נגד כיוון השעון. במסלול בין 15-22 נקודות שינויי כיוון (משתנה על פי כיוון הנסיעה) והפרשי גובה, אשר יוצרים עניין רב.

המסלול משלב קטעים טכניים וקטעים מהירים ומאפשר התנסות בחווית מרוץ וצפייה אולטימטיביים…"

מסלול פצאל


 

אומנם אני כתב רכב, ובאתי עם ענק (יחסי) וחזק, אבל היות וזה לא רכבי הפרטי, ולא הגעתי על מנת לבחון גבולות מעטפת שלי או של הרכב, אסתפק בתצוגה של אלו שעל המסלול ואשאוף הרבה אדי אוקטן גבוה שחסרים לי בינתיים.

מכאן אמשיך הלאה צפונה על כביש 90 המאד לא עמוס.


על המפה של גוגל מצאתי מקום בשם מצפה רייצ'ל. מה יכול להיות שאלתי את עצמי? שלא אסע לחפש?

בוודאי שכן, כל עוד יש מספיק וואטים באמתחתי, ורצון לגלות מקומות נסתרים. מי יודע מה אמצא?

אף מנוע חיפוש לא יכל לתרום לי מהידע שלו, כך שנאלצתי להסתמך על מפת גוגל בלבד.

כביש צדדי המתחבר אל כביש 90 ועולה אל מעלה גלבוע, מלכישוע וקיבוץ מירב, לוקח אותי אל לב שדות חקלאיים, ובצומת בה ניצב שלט הפנייה אל בריכת שלוחות על שם דוד לוי (ז"ל), אני פונה ימינה לכיוון מחצבה.

עליתי ועליתי עד שהדרך מסתיימת במחסום. העמדתי את הלקסוס בצד ועליתי ברגל בדרך המתאימה לרכבי שטח, לכיוון בריכת מים עגולה.

הבריכה מגודרת בגדר, ובצדה נטעים מספר עצי זית צמודים לגדר.

בפאה המזרחית של הגדר, מול הרי ירדן הנראים ממול וערוץ העמק, יש שני שולחנות וספסלים שראו ימים יותר טובים בהם לא היו מוקפים קוצים ודרדר.

מצד שני, אין כאן בדל לכלוך כי אף אחד לא מגיע סתם כך.

על מי ועל מה נקרא המצפה, לא אדע. האם מישהו מקוראיי יודע?


שעת צהריים, אני בעמק בית שאן, חם.

הבטחתי לעצמי שלא אסיים את היום הזה יבש.

נכון?

עמק המעיינות נמצא ממש בהמשך הדרך וכל מה שצריך זה להמשיך בנסיעה של עשרים דקות לערך.

בכניסה לסחנה רואים כי החניה הראשונה הקרובה לכביש די מלאה.

אבל אני לא באתי לסחנה, עם כל הכבוד.

כביש המעקף לסחנה מוביל לחניה מס' 3.

חניון עמק המעיינות, כצפוי ביום ובשעה,  גדוש רכבים, המתחלקים לאלו המעדיפים כניסה לסחנה, לאלו הפונים אל נחל הקיבוצים, ומטיבי הלכת צועדים אל עין שוקק ותחנת הקמח. מרחק של כעשר דקות הליכה.

בעין מגדל עם המים הצלולים, כרגיל יש המולת מבלים שמשאירים אחריהם חותם מלוכלך.

המשכתי הלאה.

מאז ביקורי האחרון כאן, שביל בטון חדש נסלל לטובת הולכי רגל, לכיוון עין שוקק, שביל צביקה, ותחנת הקמח, הרבה יותר נוח ונעים מצעידה על כביש האספלט הצמוד.

בעין שוקק, הרבה יותר נעים. לאחרונה ביצעו כאן פעולת גזם של הצמחייה והתחושה כאילו הבריכה גדלה.

המים צוננים (כרגיל), נעימים (כרגיל), וגם הדגים הקטנים שמנקרים ברגליים לא מפסיקים ממנהגם רק בגלל שזה חג.

תענוג להגיע לכאן תמיד.


"...עד לפני מספר שנים אזור עמק המעיינות והמעיינות אשר סביבו סבלו מהזנחה פושעת. טרקטורונים, ג’יפים עשו כבשלהם הגיעו לכל פינה השחיתו ולכלכו כאילו הם האדונים של הטבע. מאז שהמקום נסגר לכלי רכב ממונעים והפך לפארק מונגש ומסודר.  המעיינות שבתוך השמורה כולם ככולם נקיים, מטופחים ומזמינים מאוד…רקע

עין שוקק הוא מעיין שקט בצבע טורקיז בעמק המעיינות.  נירוונה היא שמו השני של המעיין היפהפה הזה  הנובע היישר לתוך בריכה יפיפייה עם קימורי קשתות .המעיין שופץ ונפתח מחדש  ב – 6/2025 לאחר השקעה גדולה של 6 מיליון שקלים שכוללת הנגשה מלאה עד לבריכה…"

עין שוקק


עכשיו, לאחר שהצטננתי ונרגעתי (השקט פה יכול לשגע חרשים), הגיע הזמן, לחזור אל היפני המלווה אותי במשך כל היום, לשלב את בקרת השיוט, ולתת לטכנולוגיה להחזיר אותי הביתה בשלום.


גרסה זו, כפולת המנועים ומרובת העוצמה דורשת מחיר כבד בחשמל עבור שירותיה.

גם הכח הכפול, וגם המזגן, לוגמים בהנאה לא מוסתרת אחוזים ניכרים מקיבולת הסוללה, המביאה את הטווח הריאלי (לדעתי האישית בלבד), ועל סמך כ- 600 ק"מ מצטברים, לאזור ה-380 ק"מ פלוס מינוס, וכאן רבותי חוזרת חרדת הטווח למילון המושגים של הבעלים הפוטנציאליים.

גרסת הבסיס הזולה במאה וחמישים אלף שקלים (שזה פער של שליש כסף עצום), ומגיעה עם כוח מנוע העומד "רק" על 224 כ"ס, וטווח גדול כמעט במאה ק"מ, תהיה הרבה יותר הגיונית לרכישה.

נכון, ההגה לא יגיע מעולם הפנטזיה, ואולי יהיו פחות אבזורים, אבל פער של מאה חמישים אלף שקל זה המון כסף, שלטעמי אינו מצדיק.


ה-RZ, הוא רכב כיפי, באמת. הוא עוצמתי בטירוף, נוסע נהדר, באופן חלק ונינוח, אבל מבאס שכל נסיעה בין עירונית מחייבת לשמור על עין בלתי מכוונת על תוף הטווחים.

יתכן מאד כי אלו שנסעו עליו לפניי, לחצו ללא רחם, וגם עצם היותו חדש שטרם קיבע ממוצע סביר, מעניק ציון סופי פחות טוב ממה שהיינו מצפים להגיע אליו.

וכאן גם מגיעה התשובה לשאלה ששאלתי בפתיח.

האם נכון לרכוש רכב חזק אבל עם טווח קצר, או לשלם פחות עבור כוח, אבל לקבל יותר נוחות בטווח הארוך תרתי משמע.

הפער הכספי הגדול כל כך, עוזר ללא ספק למתלבטים.



ירון הולנדר

אוקטובר 2026


לקסוס RZ 500e

רמת גימור Takumi

הספק: 380 כ"ס

קיבולת סוללה: 77 קוט"ש.

טווח (יצרן, ללא מזגן) 458 ק"מ.

טווח (במבחן, עם מזגן) 386 ק"מ.

צריכת אנרגיה (יצרן) 18.1 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

צריכת אנרגיה (מבחן) 19.9 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

אחריות לרכב 3 שנים, או 100,000 ק"מ.

לסוללה 5 שנים 100,000

הארכת אחריות לסוללה עד 10 שנים.

מחיר 425,489 ש"ח.



כביש 505 חוצה שומרון.

מצפה בן. מצפור ובור מים.

עינות פצאל, בריכת הורדוס.

אנדרטת הבקעה.

מסלול פצאל.

כביש 90.

מצפה רייצ'ל.

עין שוקק.


עמדת טעינה דור אלון מסובים 360 קווט"ש

עמדת טעינה דור אלון דבירה 360 קווט"ש.

עמדת טעינה דור אלון בית השיטה 150 קווט"ש


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל