כל מסע לאלף מילין מתחיל בסיני אחד.

 

מעטים הם כלי הרכב שאתה אומר לעצמך, הכול פה יותר מידי בסדר, ולמרות שבאת לפרגן, אתה מחפש סיבה קטנה לומר, הנה, מצאתי משהו, שמפריע לי (אישית), והמבחן הזה כמעט הגיע את סופו עד שהגענו לעליה מים המלח לירושלים.

אבל למה להקדים?

סוף שבוע ארוך בילינו יחדיו עם זה שבא להפתיע.

100%חשמלי, טווח מובטח 982 ק"מ לפנינו

חברת BYD כבר תקעה יתד משמעותי בשוק הרכב הישראלי, ובכל אשר תפנה את הראש תראה בוודאי בקרבתך נציג אחד או יותר של התאגיד הסיני.

אזכיר למי ששכח (או לא ידע), BYD (Build Your Dreams) הוא תאגיד סיני מוביל המתמחה בייצור כלי רכב חשמליים, סוללות נטענות, רכבות קלות, פתרונות אנרגיה מתחדשת ועוד. החברה נוסדה בשנת 1995 ונחשבת לאחת מהיצרניות הגדולות בעולם בתחום הרכב החשמלי.

החברה החלה את דרכה כיצרנית סוללות ליתיום, וכיום היא מספקת פתרונות לאגירת אנרגיה עבור תחנות כוח סולאריות ורשתות חשמל חכמות.

הפעם זימנתי לעצמי את דגם SEAL U DMi שהושק בישראל בחודש ספטמבר האחרון.

ומדוע דווקא את הדגם הזה?

כמעט לפני שנה בחנתי את הדגם החשמלי של SEAL (גרסת סדאן), ואילו זה שקיבל את האות U  מסמל דגם דומה אך אחר.

ראשית מדובר ברכב פנאי בתצורת SUV פופולרית, מה שאומר גבוה ומרווח, שנית לדגם זה יש שתי גרסאות. חשמלית ופלאג אין היברידי.

אותי דווקא מעניין יותר האחרון, שכן הפרסומים המקדימים דיברו על טווח נסיעה של מעל אלף !!! ק"מ נסיעה למיכל דלק אחד.

רכבי הפלאג אין הם הפתרון המושלם למי שרוצה רכב חשמלי אך חושש מעניין הטווח.

בעוד שבמהלך ימות השבוע הטווח החשמלי נותן מענה חסכוני לכל מי שנוסע 50-100 ק"מ ביום, תוספת מנוע הבנזין מוריד כל חשש להיתקע אי שם בדרך.

טווח כל כך גדול על אחת כמה וכמה.

BYD SUPER DM Technology" זוהי טכנולוגיית פלאג-אין היברידית (PHEV) חכמה ובלעדית שפותחה ע"י BYD.

היא כוללת מגוון יתרונות, כמו יעילות אנרגטית, צריכת דלק נמוכה, ביצועי נהיגה משודרגים ונוחות שמשנים את כללי המשחק". (מתוך קטלוג היצרן).

על מנת לראות מה יש לחתן להציע מתחת למכסה המנוע ניגש לפרטים הטכניים.

הדגם מיובא לישראל בשלוש רמות גימור, ואני קיבלתי את דגם הכניסה הנקרא BOOST.

פערי המחיר בין הקצוות נעים סביב 35,000 ₪.

לסיל U מנוע בנזין בנפח 1.5 ל'.

ההספק  המרבי עומד על 218 כ"ס והמומנט של 30 קג"מ.

לרכב כמובן יש גם מנוע חשמלי המקבל את כוחו מסוללה בנפח 18.3 קווט"ש, המעניקה טווח חשמלי עד 80 ק"מ (היצרן מצהיר על 68, אבל בפועל מגיעים ליותר).

כאשר טעינת הסוללה נמוכה, מנוע הבנזין פועל כגנרטור לטעינת הסוללה, בעוד המנוע החשמלי ממשיך להניע את הגלגלים, והרכב ייסע במצב היברידי.

במצבי האצה חזקה או טיפוס בעלייה, שני המנועים פועלים יחד כדי לספק כוח מרבי.

כאמור, היצרן מצהיר על טווח נסיעה (משוקלל) של 1,080 ק"מ למיכל של 60 ליטר.

 

האמת חייבת להיאמר, הסיל יו נראית מבחוץ מרשימה ביותר.

צמיגי 19 אינץ' לטעמי הם אלו שתופסים לך את העין. עליהם יושבת מסגרת המשדרת דינמיות ואופנתיות עכשווית.

אם אקח רחוק את הדמיון שלי (ועל אחריותי בלבד), יש משהו קרוב לדגמי יוקרה המגיעים מגרמניה בקווים הכללים של הסיל הזה, וזוהי מחמאה גדולה.

עם אורך של 4.77 מ' ומרווח סרנים העומד על 2.76 מ' ברור מראש כי זהו רכב מרווח.

ואכן התחושה בפנים היא שחמישה מבוגרים ישבו בנוחות.

(אני הסעתי עוד 3 שלא התלוננו).

גם תא המטען מציג נפח מכובד, ועזבו מספרים. רואים ומרגישים כי זה חלל נדיב.

כמובן אין גלגל חלופי אלא רק ערכת ניפוח בחלק התחתון של תא המטען.

היות והרכב משדר ידידותיות לסביבה, ריפוד הפנים הינו "טבעוני", (דמוי עור), שנראה מאד דומה לדבר האמיתי.

חיבורים ותיפורים של החלקים השונים נראים איכותיים, והתחושה הכללית נוחה ומכובדת מאד.

כמו בכל הדגמים שהגיעו לכאן עד כה, במרכז הדשבורד נוכח מסך מולטימדיה עצום בגודלו, אולי אפילו גדול מידי.

כל התפריט שבו כתוב עברית תקנית, וקל למצוא מה שמחפשים.

יש כמובן גם עוזרת קולית העונה לשם "היי BYD", ואם התחברת לאנדרואיד אוטו, אתה מתוגבר גם בגברת מבית גוגל.

(שרק לא יתחילו לרכל עלי באמצע נסיעה שתי הבינות הללו, אני חושב לעצמי).

ברגע שלוחצים על מתג ההתנעה, נגלית מול עיני הנהג תצוגה עילית מהטובות ביותר לדעתי שנתקלתי עד כה.

גדולה ברורה וקלה לתפעול.

ניתן כמובן גם לשלוט בגובה התצוגה.

פשוט מושלם.

בפרס הגימיק התורן (למעט המסך המסתובב שהפך לנורמה), זוכה פריט קטנטן הנחבא בדופן תא אחסון שבין המושבים. זהו גליל קטן שקצהו האחד חד ומיועד לניפוץ שמשות, ובקצהו השני סוג של סכין לחיתוך חגורות הבטיחות. זהו פריט חיוני ונחוץ, ופחות בגדר "גימיק".

 

הלחיצה על מתג ההתנעה מדליקה את כל אורות המסכים והתצוגות, ועם בורר נסיעה שנמצא על הקונסולה המרכזית ניתן לבחור אם רוצים נסיעה חשמלית נטו או במצב היברידי.

נסיעות עירוניות כמובן יקבלו תיעדוף חשמלי בלבד, ובנסיעה שקטה ורכה תצא לדרך.

במצב זה לא מצאתי כל הבדל בין כל רכב חשמלי לסיל ההבירידי.

 

שקע טעינה ביתי (מהירות טעינה איטית 2.5 קווט"ש), מטעין את הסוללה הזאת בשש שעות לערך. עמדת טעינה מהירה יותר תעשה את זה הרבה יותר מהר.

 

שבת בבוקר.

יצאנו לדרך ארוכה ביום שכאילו הוזמן מאגף מזג האוויר של אליאקספרס.

שמים חפים מכל ענן, ושמש חמימה שמלווה אותנו כל הדרך.

נהדר!

שוב מצטרפת זו שכבר הקיפה איתי את כל קצות הארץ, ולקול המוזיקה הצלולה הבוקעת ממערכת שמע בעלת 10 רמקולים מבית ©Infinit, אנחנו נוסעים לכיוון דרום.

היום, אני מודיע לה חגיגית, החלטתי לשנות.

ניסע לכיוון ים המלח (האהוב על שנינו), אבל הפעם נתחיל הפוך, ובמקום להיגרר אחרי העולים בשעות אחר הצהריים בכביש 31 לערד, אנחנו דווקא נרד אותו, אבל לא לפני ש...

לפני ש...? שאלה

לפני שאקבל כמה תשובות למה שמסקרן אותי, עניתי, והשארתי אותה בסקרנות משלה.

היא, שכבר רגילה לנסיעות שלנו יודעת כי תקבל את התשובות בזמן הנכון.

 

ערד קיבלה אותו עם שמש זורחת, אבל עם קרירות מיותרת.

אתר בנייה גדולה, הסתיר לי נקודה שמצאתי בגוגל, ונדרש קצת זמן ברבור בשטח כדי להתקרב הכי קרוב ליעד.

גם מקומי שצעד ברגל לא ידע על מה שאני מדבר, למרות שהיעד היה כמאה מטרים ממנו.

מגיעים לרחוב אסא המלך. במרכז קשת הרחוב רואים מרפסת תצפית על נחל חסד.

מכאן חיפשתי דרך לרדת אל ערוץ הנחל.

המדרון תלול מאד, ואת מרביתו אפילו מסוכן לרדת מכאן, אבל מצאתי מקטע שנראה פחות מפחיד, ובהליכה מדודה ירדתי לרט לאט.

ומדוע ירדתי אותו?

בור המים הוא השקע בדופן ההר ממול במרכז הצילום

במפת גוגל מצאתי צילום תחת השם בור נחל חסד, ובמבט מאותה מרפסת תצפית נראה ריבוע חשוב בדופן ההר, שנראה לי משהו ששווה להגיע אליו. באותו צילום נראה הבור מלא מים, מה שמעלה את הצידוק להגיע אליו.

אולם, אני מצאתי את הבור ריק, אולי אלו מיעוט הגשמים השנה, או כל סיבה אחרת.

עוד סיבה שבחרתי להתחיל כאן היא המצאות מקום בשם מערת קשת נוף לנחל חסד, ואת אותה מערה לא ניתן לראות מהמרפסת.

הליכה בערוץ נחל חסד, לכיוון ממנו הגעתי, והרמת הראש כלפי המדרון חשפה פתחי מערות קטנות הנמצאות בסלע ממש מתחת למרפסת.

מהזווית ממנה הגעתי קל יותר לטפס בחזרה, והאמת, אין ממש סיבה. אלו מערות קטנטנות, והנוף הוא אותו נוף הנראה כמה מטרים מעל הראש.

חזרנו לרכב, ואל דרך רחוב יסעור, שם נמצא בקצהו מקום בשם תצפית מעוף, שגם ממנה נשקף נוף מדברי, עם פיתולי נחל חסד.

עץ מצמיח משקפיים

בדרך החוצה מהעיר חיפשתי מקום בשם מעיין הדמעות.

הניווט הביא אותי למבנה אבן דמוי סככה מקורה, ולאור העובדה כי המקום היה סגור, ללא כל שילוט, וסמיכות של חסידים שהסתובבו באזור, הנחנו (בטעות וכפי הנראה כתוצאה מדעה קדומה), כי זהו כנראה מקווה כלשהו, אולם בדיעבד מתברר לי כי זו גלריית פסלים, אליה נצטרך לחזור, בעתיד ובתיאום מראש.

אל הר המצדה ניתן להגיע בשתי דרכים כידוע.

העיקרית והקלה היא דרך כביש 90, שם יש את הרכבל אתו עולים בקלילות ובנוחות, או למען הסגפנים והעקשנים דרך שביל הנחש.

דרך שנייה מתישה יותר אך מהנה הרבה יותר אם מגיעים לכאן עם רכב ספורטיבי והמון אומץ, היא דרך כביש 3199, המגיע אל מצדה מהנקודה בה הצבא הרומי הקים את סוללת הדייק ופרץ לעיר.

לפני 2000 שנה, פלוס מינוס ידעו הרומיים, שהגיעו לכאן ברגל ועל סוסים, חמורים ופרדות, ליצור דרך המקיפה את מצדה מכל צדדיה והקימו שמונה מחנות.

אנחנו בעשור השמיני לתקומתה של מדינת ישראל העצמאית, בונים מחלפים עצומים, גשרים ומנהרות, וטרם נעשה ניסיון כלשהו לחבר את כביש 90 לכביש 3199.

למה בשם האלים כולם אי אפשר להמשיך את הכביש הזה ולחבר אותו לכביש שלמטה??

"... ההיסטוריה של מצדה מתחילה, הלכה למעשה, עם ההיסטוריה של הורדוס הגדול. הורדוס, תוך ניצול ציני של המערבולת הפוליטית באימפריה הרומית אחרי רציחתו של יוליוס קיסר, ומאבקי הכוח בין הטוענים לכתר מבני בית חשמונאי הפך לדמות מפתח בפוליטיקה של ארץ ישראל וזכה לתמיכת השליטים ברומא כמלך המיועד של פרובינקיית יהודה. עם זאת, מעמדו של הורדוס ודרכו לשלטון ידעו עליות ומורדות... ההיכרות של הורדוס עם מצדה והחשש שלו שכסאו בסכנה, הן מצד בני שושלת החשמונאים הן מצד נתיניו בני העם היהודי והן מצד קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים וממשיכי דרכה, שראו ביהודה או בחלקים ממנה חלק ממצרים, הביאו אותו להשקיע בבניה של מפלט מבוצר במצדה...בשנת 66 לספירה, בתחילת המרד היהודי נגד הרומאים, כבשה קבוצת מורדים יהודים שנקראו הסיקריים את מצדה מידי חיל המצב הרומי שהוצב שם. בשנת 70 הצטרפו אליהם סיקריים נוספים ובני משפחותיהם שגורשו מירושלים מעט לפני חורבן בית שני. במשך השנתיים הבאות השתמשו הסיקריים במצדה כבסיס לפשיטות והתנכלויות ליישובים רומיים ויהודיים כאחד, כאשר בראשם מנהיגם אלעזר בן יאיר..."

מצדה

מה לא מסמלת עבורנו מצדה?

היסטוריה של גבורה וטיפשות. מלחמה והקרבה למען עצמאות וחופש, ונקודת שבר ממנה צומחים,

סוללת הדייק הרומי

אינספור מיתוסים ואתוס לאומי כרוכים בהיסטוריה של ההר הזה, וחייבים לבקר בו אחת ל... כדי לזכור ולהזכיר כי שנית מצדה לא תהיה.

אבל שנית ושלישית רצוי בהחלט לחזור לכאן, וכיוון ולא הגעתי בשנים האחרונות מצד זה, הגיע היום ומזג האוויר האיר לנו פנים, תרתי משמע, הדרך הייתה נוחה והמוביל שיתף פעולה, וכך גם זו שהביטה בחשש בזווית הלא נוראית כל כך, הגיעה בטיפוס איטי, לנצח את עצמה, ובגאווה לא נסתרת הכריזה, עשיתי את זה.

(שתתחיל להתאמן לטפס לקלימנג'ארו? כי אני מכיר אחד שיכול לדחוף אותה לשם).

מי שנחשף לראשונה למצדה לא יכול להסתיר את תדהמתו לנוכח גודל ההר.

היות וכבר ביקרנו כאן לא אחת צמצמנו היום את נוכחותנו, והסתפקנו בסיבוב מהיר בחלקו הצפוני, מבלי לרדת את מדרגות הארמון.

הארמון הצפוני מזווית לא מוכרת

לאחרונה אגב נוסף בהר "אתגר מצדה" לאמיצים הרוצים לחוות את ההר מצידו החיצוני בשימוש עם רצועות אבטחה.

האמת, נראה מפתה.

אתגר מצדה

הדרך חזרה לערד, נמשכת כחצי שעה, שוב חולפים על פני חוות הנוקדים, מצפה עומר ושביל אסף. (נקודות מעניינות לעצירה).

כביש 31 היורד מערד לים המלח נראה אחרת בשעה הזאת ובכיוון הירידה.

כאן ניתן לרדת במהירות קבועה, ולאפשר למנוע להטעין ברגנרציה את הסוללה החשמלית, בכדי להרוויח עוד קצת טווח חשמלי בהמשך.

בחוף עין בוקק (חוף המלונות) קל יותר למצוא חנייה פנויה בשעות הצהריים ואילך. על סוכת המציל מבשר שלט גדול כי הטמפרטורה החיצונית עומדת על 25 מעלות, וזה מורגש. ממש נעים.

אבל,

המים, שבדרך כלל נעימים, קרים.

קרים במידה שלאחר שמעמיקים עוד ועוד מסתגלים אליהם, ולאחר השוק הראשוני זה כבר לא כל כך נורא, גם המקלחת החיצונית שלאחר מכן כבר אינה מורגשת.

עוד כמה מעלות והיה אפילו טוב יותר.

אין על החוף המרגיע הזה, שמחזיר כל דופק עצבני אל קו השפיות.

 

מכאן אני בוחר לחזור אל המרכז דרך ירושלים, מה שאומר לנסוע צפונה על כביש 90, עד מחלף יריחו, ואז שמאלה, דוך למרכז.

ואז מצאתי.

או יותר נכון לומר שמענו.

בעליות ממושכות מים המלח לירושלים, מנוע הבנזין של הסיל יו זועק לרחמים, ונדמה שחסר לו הילוך או שניים להוריד את הלחץ.

זה לא שקשה לו.

ממהירות 80 קמ"ש וצפונה המנוע נשמע כמתאמץ במיוחד.

והוא, יכול להגיע גם למהירות גבוהה מזו שהחוק מאפשר, אבל...

לו היו פה שיפטרים לשליטה בהילוכים (ואין) או סתם הילוכים כלשהם שניתן לשחק בהם במאמץ, היה קל יותר, ושקט הרבה יותר.

בעליה הזאת גם שמתי לב גם כי הראות מוגבלת לאחור, בשל שמשה צרה מידי ומושבים גבוהים.

 

ושוב, בירידה מירושלים אל המרכז נתתי לרכב לאחזר לעצמו אנרגיה, והרווחתי לדעת עוד 15-20 ק"מ נטולי בנזין.

 

הסיל יו פלאג אין מקיים את ההבטחה הבסיסית.

איך שלא סובבתי את זה, וכמה שנסעתי בדרכים שונות ובמהירויות שונות (ועם טעינה אחת נוספת של הסוללה החשמלית), עברתי כמעט בכל רגע נתון את טווח האלף קילומטרים למיכל אחד.

וזה יפה ומכובד קודם כל.

הרכב נוח ומפנק.

התמורה עבור כל שקל מצדיקה לחלוטין את רכישתו, אך למען השקט שלכם סעו רק בירידות.

אלף ק"מ, ויותר, באחריות.

 

ירון הולנדר (אבי, ברק, מרקו ואפרת)

פברואר 2025

BYD SEAL U DMi

מנוע בנזין 1.5 ל' פלאג אין היברידי

הספק מרבי 218 כ"ס.

מומנט מרבי 30 קג"מ

.קיבולת סוללה 18.3 קווט"ש.

טווח סוללה חשמלית עד 80 ק"מ.

טווח נסיעה משוקלל 1,080 ק"מ.

צריכת דלק משוקלל (יצרן) 15.6 ק"מ/ל'

צריכת דלק משוקלל (מצטבר ל- 8406 ק"מ שהרכב נסע עד כה) 18.86 ק"מ /ל'

·       אם נכפיל בנפח מיכל הדלק יצא טווח של 1132 ק"מ. מכובד מאד!!!

מחיר (רכב מבחן) 202,633 ₪.

 

 

 

נחל חסד.

בור נחל חסד.

מערת קשת נוף לנחל חסד.

תצפית מעוף.

מעיין הדמעות.

כביש 3199.

מצדה.

חוף עין בוקק.