יום חמישי, 10 באפריל 2025

מלך האריות

 



לקראת סוף השנה הקודמת עלה לישראל פיג'ו 3008 החדש, שעבר מהפך שלם לקראת הדור השלישי.

3008 החדש הוא הדגם הראשון של סטלנטיס (קונצרן אירופאי ענק המאחד תחתיו מספר מותגי רכב), אשר מבוסס על פלטפורמת ה'סטלה-מדיום' החדשה אשר מאפשרת לו להכיל יחידות הנעה חשמליות והיברידיות מתונות בהתאמה מושלמת.


דגם ה-3008 הינו דגם פופולארי מאד בשל התאמתו לאופנת רכבי הפנאי-שטח המוגבהים והמרווחים.

לישראל מיובאים כרגע שני דגמים. חשמלי מלא, וטורבו בנזין היברידי מתון.


קיבלתי לידי את גרסת ה-GT הבכירה מבין אלו מנועי הבנזין המוגדש, בליבו פועם מנוע בנזין 3 צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, ובנוסף מנוע חשמלי (22 כ"ס) המשולב בתוך תיבת 6 הילוכים כפולת מצמד, בהספק 145 כ"ס הנעה קדמית.


שילוב המנוע החשמלי עם מנוע הבנזין אמור לספק נסיעה שקטה וחסכונית.

רכבי פיג'ו הצטיינו בעשורים האחרונים בעיצוב מעניין, לעיתים פורץ דרך, שמבדיל אותם מעדר הרכבים שעל הכביש. גם השתייכותם לקונצרן גדול, עדיין מבדיל אותם בין אחיהם לקו היצור, אם כי ניתן למצוא אחידות בחלקים מסוימים (בעיקר בתא הנוסעים ובמנועים).

למרות המראה חדש והשונה, בדורו השלישי, האבולוציה שעבר ה-3008 מאפשרת לכל אחד לזהות מיד שלא רק שמדובר בפיג'ו, אלא באח החדש במשפחה.

הדגם החדש מאופיין בעיצוב מתקדם ואלגנטי.


סביבת הנהג RCockpit-i היא חלק בלתי נפרד מה-DNA של המותג פיג׳ו, והקוקפיט המהודר והמחודש ויתר על פסנתר המתגים (הישן, והיעיל, לזמנו), לטובת לחצנים דיגיטליים, ברורים, ובעברית.

מעל הדשבורד ניצב מסך מלבני צר וקעור המגלם בתוכו שני צגים שונים.

האחד, מעל ההגה עם כל התפריטים הנחוצים למידע הנהיגה, קרי לוח מכוונים.


מימינו הצג מכיל את מערכת המולטימדיה, ומרגע שהרכב זיהה את קישורית הבלוטוס', המסך הופך לאנדרואיד אוטו המוכר האהוב (לפחות עלי), והאלחוטי.

יש כמובן גם אופציה לחיבור חוטי, אבל הרי כיום אנחנו והחוטים (למינם) כבר לא ביחסים.

לא ככה?



שני חיבורי C TYPE ועוד שקע 12 וולט, ותא איחסון קטן
הקונסולה המרכזית מפרידה בין שני המושבים הקדמיים, ותא האחסון העמוק גם מקורר, מה שמבטיח שתיה קרה בטיולים.

הגרסה הזו (GT), מעוצבת בהנדסת אנוש טובה, ושילוב עור ובד ג'ינס אפור נותנים תחושה נעימה לנהג ולנוסע.

גג שמש פנורמי גדול מכניס פנימה אור, שהופך את השהות מוארת יותר.

כמובן לא נפקד מקום אוורור המושבים והעיסוי המרגיע, שמה היינו עושים בלעדיהם??

 

תאורת אווירה נעימה

מול הנהג ניצב חבר מוכר, ההגה האליפסי החד והמדויק של היצרן, שכבר נפגשנו עמו בעבר, ההגה עבר עיצוב מחודש, והשינוי המורגש שנעשה בו, הם המתגים החלקים, המצריכים השפלת מבט לעיתים, כדי לוודא שלוחצים במקום הנכון.



מאחורי ההגה מנופים להעברה ידנית של ההילוכים (למי שנזקק).

לראשונה בחיי כבוחן רכבים, אני פוגש כאן עוזרת אישית דוברת עברית, (ועוד 21 שפות אחרות), הנענית לקריאה "או קיי פיג'ו" או בלחיצה על כפתור ייעודי בגלגל ההגה, ומאפשרת גישה לכל התכונות הנשלטות על-ידי מערכת המולטימדיה, בקרת אקלים, שליטה ברדיו ונגינת קבצים ושיחות טלפון.


לאחר שעברתי על הפרטים הטכניים אפשר לצאת ליום טיול שיש בו כרגיל אצלי חלקים מתוכננים מראש, וחלק פתוח לשינויים על הדרך.

זוגתי הנצחית סירבה עד הפעם להצעות לנסיעה אל עוטף עזה, לביקור בכל האתרים שנודעו יותר בעקבות השביעי באוקטובר הארור, זיכרונות ילדותה הנטועים באזור, והבטחה כי בצד העצב יהא גם צד אופטימי שכנעו אותה להצטרף אלי.

גם לי יש זיכרונות שיצוצו בהמשך.

בחוות מו"פ דרום חיכה לנו בני, חבר וותיק מזה עשרות שנים.

"... מו"פ דרום, או כפי שנקרא בראשיתו מו"פ המפעל הדרומי הינו המו"פ האזורי הראשון שהוקם בארץ. בשנותיו הראשונות עסק מו"פ דרום בפיתוח ענפי החקלאות במסגרת התחלת ההתיישבות בצפון סיני.


אם תות שדה כבר לא גדל בשדה אולי צריך להחליף לו את השם?

עם השינויים שחלו בעקבות הסכם השלום שנחתם עם מצריים העתיק מו"פ דרום את פעילותו לאזור הנגב המערבי והצפוני, וכיום מתמקדת פעילותו בתחום המועצות האזוריות: אשכול, חוף עזה, מרחבים ועזתה.

מו"פ דרום הינו ארגון המשותף לקרן הקיימת לישראל, למשרד החקלאות - מנהל המחקר החקלאי ולחטיבה להתיישבות - הסתדרות הציונית העולמית.

פטל ענק וחצמצץ

מעצם הגדרתו כמו"פ אזורי, עוסק המו"פ הן בפתרונות לבעיות עכשוויות המאפיינות את החקלאות באזור והן בפיתוח ארוך טווח בתחומים של טכנולוגיות יצור מתקדמות והחדרת מוצרים חדשים. תוך ניצול היתרונות היחסים של האזור..."

מו"פ דרום

מלפפון "יפני" ארומטו


פסיפלורה


אננס

אנחנו עורכים סיור מלווה בהסברים על מהות הגידולים שחלקם כבר נוכח על השולחנות שלנו, וחלקם יהיה כזה בעתיד.

עגבניות שרי מתוקות להדהים
כמרבית הישובים סביבה, גם החווה חוותה את אירועי אוקטובר 23 באופן שפגע אנושות בפעילותה, ואחרי חודשי השבתה חזרה לפעילות מלאה והתאוששות.

ברקע נשמעים כל הזמן הדי פיצוצים מצד השכנים שממשיכים להיענש על תוקפנותם הרצחנית, אך בהפסקות בין אותם קולות שוררת כאן שלווה פסטורלית.

מכאן יצאנו בחזרה אל כביש 232 ש"זכה" לפרסום, ונכנסנו אל מושב עין הבשור.

וכאן אעשה הפסקה לשם העלאת זיכרון שיש לו קשר (איך לא?) אל רכב כלשהו בעברי.



קיץ שנת 1981.

אני משתחרר משירות סדיר ומחפש עבודה מעניינית.

אילת 1982
באחד מימי ספטמבר ראיתי בעיתון במודעת דרושים (היה פעם דבר כזה, בלי קו"ח וללא סחבת), כי דרוש בחור צעיר עם רישיון נהיגה לטרקטור לעבודה בחקלאות במושב נביעות. (מוכר גם בשם נואיבה) שהיה בדרום סיני,כ-70 ק"מ דרומית לאילת. ונואיבה באותם ימים הייתה מותג של החופש האוטופי.

הגעתי ביום חם, ופגשתי את שלמה שטרן, שגידל שם מלונים, וחלקתי חצי קראוון עם זוג צרפתים אל מול נוף הקדומים של הרי סיני.

אלו היו החודשים הקסומים והיפים ביותר של חיי.

העבודה לא הייתה קלה, אבל מה שהיה מעבר לאותן שעות היה בונוס.

יום אחד שלמה הפתיע אותי בשאלה אם ארצה לנסות לגלוש על הגלשן החדש שקנה, לא הכרתי קודם לכן את הכלי הספורטיבי הזה שהיה יחסית חדש בעולם כולו, ולא היה כמו חופי סיני לנסות.


מרגע שהציע, שלמה כבר ראה פחות את הגלשן שלו שאומץ על ידי בכל זמן שהתאפשר.

חודשים לאחר מכן, התגוררתי ועבדתי באילת, ויום אחד חשבתי לרכוש רכב יד חמש עשרה (בערך), אבל לאחר ששמעתי את הציריות שלו רועשות (תקלה מוכרת מראש המעידה על בעיה קיומית), התחרטתי ורכשתי באופן ספונטני גלשן משלי (כמו של שלמה) באותו סכום שנדרש עבור אותו הרכב.

אין כמו גיל 22 להחלטות מוזרות שאין בהן הגיון.

במהלך השנים לאחר מכן אני בטוח ששרפתי על הגלשן הזה יותר קילומטרים ממה שהייתי עושה עם אותו רכב מפוקפק.

הסכם השלום עם מצרים מחק את יישובי סיני, והחכמים שבין אותם מפונים הסכימו לקבל משק תמורת משק, וכך בא לעולם מושב עין הבשור בפתחת שלום, שתושביו המקוריים היו מפונים מאותם ישובים.

מפעם לפעם אנו שואלים את עצמנו, מעניין מה קורה עם זה ועם זו שהכרנו פעם, ומעניין מה קורה איתם היום.

לא ככה?

הפעם החלטתי להפתיע את שלמה שמתגורר במושב, ולאחר ניסיונות גידול שונים הקים מעצמה של צמחי תבלין.

פריחת מרווה רפואית

לפגוש מישהו שהשפיע על חייך בהיותך צעיר נטול דאגות, לאחר כארבעים שנה, זו תמיד תהיה פגישה מרגשת, בעיקר כשהיא ספונטנית ומקרית.

העלינו הרבה זיכרונות מאותן ימים קסומים בגן עדן, ושלמה סיפר על תהפוכות חייו שהובילו אותו לתחום הזה של גידול צמחי תבלין, ועל היותו ספק בלעדי של רשת צרכנות גדולה, דבר שמעיד על ההכרה המקצועית וכן על סוג של הצלחה כלכלית.

לא עניין פשוט להיות חקלאי במדינת ישראל.

נפרדנו לשלום, ובמעבר חד התחלנו לנסוע חזרה צפונה עם עצירות מתחייבות על הדרך.











"... מיגוניות המוות הוא כינוי למיגוניות בצומת רעים, בצומת עלומים ובצומת בארי, בהן נרצחו ומהן נחטפו עשרות צעירים שברחו מהטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023... כחלק ממתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, הגיעו מחבלי נוח'בה של ארגון הטרור חמאס אל פסטיבל נובה שהתקיים ביער ליד קיבוץ רעים בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023... עם הגעת המחבלים לזירה, כ-30 מהמבלים בפסטיבל ברחו למיגונית בצומת רעים בה מצאו מחסה. במיגונית שהו 27 בחורים ובחורות..."

מיגוניות המוות

אי אפשר לעבור בכביש הזה ולא לעצור לרגע או שניים ולהתייחד עם זכרם של הנרצחים.



בדיוק מאותה סיבה שאי אפשר שלא להיכנס אל אתר ההנצחה של מסיבת הנובה.

כביש 232 עובר בימים אלו הרחבה מתחייבת, ובכניסה לאתר נבנית כיכר למניעת תאונות (שכבר קרו), ולהסדרת התנועה.


בכל מספר חודשים אני מגיע לכאן בהרכב משתנה, ובכל פעם אני נוכח כיצד האתר משתנה בעצמו, וטרם עוצבה דמותו הסופית, וכן כיצד עדיין שורר כאן אותו שקט מצמית של חוסר אונים וזעם.





"... אתר ההנצחה לזכר חללי פסטיבל המוזיקה "נובה" ממוקם במקום בו אירע הטבח בחניון רעים, לצד כביש סעד-רעים (כביש 232). בבוקר ה-7 באוקטובר 2023 החלה מתקפת רקטות מרצועת עזה לעבר יישובי העוטף. במהלך הטבח פשטו מחבלים על מתחם הפסטיבל וסביבתו, רצחו 364 אזרחים, פצעו מאות אחרים וחטפו 44 ממשתתפי המסיבה. במקום האירוע הוקם אתר הנצחה המציג עמודים עליהם תלויות תמונות הנרצחים והחטופים, לצד כלניות אדומות שיצרו אמנים מרחבי הארץ, כדימוי לכלניות הפורחות בחורף ביער הסמוך לרעים. בט"ו בשבט תשפ"ד (ינואר 2024) שתלו משפחות הנרצחים בשטח החניון עצים לזכר יקיריהם..."

אתר מסיבת הנובה



תחנת החובה האחרונה להיום נמצאת בכניסה למושב תקומה.

באופן מקרי ככל הנראה, ואולי אירוני, נבחר האתר המצמרר של קיר הרכבים השרופים והחניון העצום של הרכבים הפגועים, במקום ששמו תקומה, אולי כסמל ותקווה לעתיד לאחר האסון שעברנו.





"... מגרש הרכבים השרופים מאחסן בתוכו 1,560 כלי רכב שפונו מכבישי ומיישובי עוטף עזה בשבועות שלאחר מתקפת הפתע של בוקר שמחת תורה, כ"ב בתשרי, תשפ"ג, ה-7/10/2023.

המגרש הוקם כפתרון לוגיסטי לקליטת כלי רכב שפונו מכבישי העוטף, במטרה לפנות את צירי התנועה ולאפשר תנועה מבצעית של כוחות לוחמים.




את פינוי כלי הרכב הובילו קצינים ולוחמי פיקוד העורף אל מול חברת נתיבי ישראל, בשיתוף עם אנשי מס רכוש אשר קלטו את כלי הרכב במטרה לזהות, ובהמשך לפצות את בעלי הרכב.

הרכבים אשר הובאו למגרש עברו, עוד במקום הימצאם, ולאחר מכן גם כאן במגרש, תהליך שכלל סילוק אמצעי חבלה כגון מטענים, רימונים וכלי לחימה נוספים שעלולים לפגוע בכוחות המטפלים ברכבים, איסוף שיירי הנרצחים כדי להביאם לקבורה, איסוף חפצים אישיים ומזהים של יושבי הרכבים, איסוף מצלמות ומידע מודיעיני מהרכבים במטרה להבין מה עלה בגורל יושבי הרכב ותהליכים נוספים..."

אתר קיר הרכבים השרופים



 מסע אל עוטף עזה, אל הישובים האתרים והזיכרונות הוא מסע לא קל של רגשות, מאידך השדות הפורחים, השיחות עם התושבים הנטועים כאן ותנופת בניה מסביב הם אלו שנותנים תקווה לעתיד טוב יותר.

העתיד הטוב יותר יהיה כפי הנראה עם רכבים שיפלטו פחות מזהמים, יהיו חסכוניים יותר, בטוחים ונוחים יותר.

האריה ה-3008 מייצג את המגמה הזו באופן אלגנטי.


הוא נוח מאד ומרווח, מציע טכנולוגיות קיימות באופן מיטבי, מערכות הבטיחות שלו הן טובות מאלו שקדמו להן, ואין לי ספק כי ימשיך את ההצלחה שהיטוו הדורות הקודמים.


יש מי שיאמר כי המנוע הזה אינו מתאמץ דיו על מנת להוציא גניחות הנאה מביצועים מסמרי שיער, אך מצד שני כאשר מחפשים פתרון חסכוני לצריכת דלק זה יבוא על חשבון ביצועים.




רוכשי ה-3008 כפי הנראה שייכים למחנה הרגוע שמשייט ברוגע, ופחות יתרגשו מעוד שתיים או שלוש שניות בדרך מאפס אל המאה הנכסף.

3008 היא צעד חשוב ביותר בהתפתחות מותג פיג'ו, והדור החדש מן הסתם יעצים את ההתפתחות, וייקח אותה הלאה.

 


 

ירון הולנדר (ושירה)

אפריל 2025

 

פיג'ו 3008

רמת גימור GT

מנוע טורבו בנזין 1.2 ל'

הספק משולב 145 כ"ס.

מומנט בנזין 23.4 קג"מ וחשמלי 5.2 קג"מ

צריכת דלק (יצרן) 17.8 ק"מ/ל'

צריכת דלק (מבחן) 13 ק"מ/ל'

מחיר (רכב מבחן) 209,712 שקל.

 


 





מו"פ דרום

צמחי תבלין בשמת, עין הבשור

מיגוניות המוות

אתר מסיבת הנובה

קיר הרכבים השרופים, תקומה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל