שיעור גמרא יפני

 

 הביטוי העברי "מתוך שלא בא לשמה, בא לשמה" הוא פתגם חכם שמלמד אותנו על כוחן של כוונות משתנות, ועל כך שגם אם התחלנו מסיבה לא טהורה, בסופו של דבר יכולה לצמוח מכך מטרה חיובית.

הסבר:

הפתגם מתאר מצב שבו אדם עושה מעשה כלשהו ממניעים אגואיסטיים, אינטרסנטיים או אפילו שליליים ("שלא בא לשמה" - לא לשם המטרה האמיתית או הנכונה). למרות זאת, מתוך הפעולה הזו, באופן לא צפוי או אפילו בניגוד לכוונת הראשונית, עשויה לצמוח תוצאה חיובית או שהאדם עצמו עשוי להגיע להבנה ולפעולה "לשמה" - לשם מטרה טובה וטהורה.

במילים אחרות, הדרך למטרה טובה לא תמיד מתחילה במקום מושלם, ולעיתים דווקא מתוך מעשים שנעשו מסיבות לא ראויות, אנו יכולים להגיע למקום טוב יותר או להשיג תוצאות חיוביות.

מקור:

מקור הביטוי הוא בתלמוד הבבלי, במסכת פסחים (דף כ"ב, עמוד ב'). הגמרא דנה שם במצוות שונות ובכוונות העומדות מאחוריהן. בהקשר זה מובא הפתגם:

לעולם ילמד אדם תורה ושלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.

הגמרא משתמשת בפתגם כדי לעודד לימוד תורה גם אם בתחילה המניע אינו טהור לחלוטין (כגון רצון בכבוד או פרסום). היא טוענת כי בסופו של דבר, מתוך העיסוק בתורה, האדם עשוי להגיע להבנה אמיתית וללמוד "לשמה" - מתוך אהבה ויראת שמים.

לסיכום:

הפתגם "מתוך שלא בא לשמה, בא לשמה" מעביר מסר אופטימי ומעודד. הוא מלמד אותנו לא לפסול מעשים או תהליכים רק בגלל התחלה לא מושלמת, מכיוון שלעיתים, דווקא מתוך מקום לא אידיאלי, יכולים לצמוח דברים טובים ומשמעותיים.

 

ומדוע בחרתי לפתוח את הכתבה שלי הפעם עם הביטוי הזה, ומשמעותו?

(כל האחריות אגב על הצ'אט הזה, ג'יפיטי)

מעשה שהיה, כך היה.

בחמישי האחרון התייצבתי בראשון לציון לאסוף מותג שעשה עליה לאחרונה.

מטעמים אנושיים מישהו לא הבין מישהו אחר, והרכב המיועד לא נשאר עבורי, אלא נדד הלאה לצרכים אחרים.

מכיוון שכבר סגרתי תוכניות לסוף השבוע הוצעה לי חלופה.

קח מה שתרצה מכל נבחרת היבואן שמציג בחמישה-שישה אולמות צמודים, מותגים שונים.

חככתי בדעתי הנה והנה, מה מסקרן אותי, ומה לא בחנתי עדיין, ולפתע זה היכה בי.

ניסן קשקאי.

 

נדמה כי דגם זה מלווה אותנו בצנעה ובשקט שנים לא מעטות.

מה אני יודע עליו? (או לפחות סבא ג'פטו שיודע יותר ממני).

" הדור ראשון – 2006–2013.

הרכב הושק לראשונה באירופה בסוף 2006 (כמודל 2007). ונקרא Qashqai באירופה, על שם שבט נוודים באיראן.

הגיע לישראל לראשונה בשנת 2007.

או בחשבון פשוט לפחות 18 שנים שאנו מכירים את השם.

הדור שני – 2014–2021.

השקה עולמית, הוצג ב-2013 (כמודל 2014).

הגיע לישראל בשנת 2014.

דור זה עבר עיצוב מודרני ומעודכן.

תא נוסעים הפך איכותי יותר עם טכנולוגיה מתקדמת.

ללקוחות הוצעו גרסאות עם מנועים חסכוניים יותר (כולל טורבו).

הדור שלישי – 2021–היום:

השקה עולמית: הוצג ב-2021.

הגיע לישראל בשנת 2022.

מציע גרסאות עם הנעה היברידית קלה (Mild Hybrid) וגם מערכת e-POWER (מערכת חשמלית עם מנוע בנזין לטעינה).

תא נוסעים חדשני, עם מסכים גדולים וטכנולוגיה מתקדמת.

שדרוגים נרחבים בבטיחות ובנוחות.

הרכב מיובא לישראל בשש רמות גימור כאשר 4 מתוכן עם מנוע בנפח 1.3 טורבו ושתיים עם מנוע גדול יותר בנפח ליטר וחצי טורבו".

באולם התצוגה עומדים שניים מתוך אלו, ולרשותי הועמד זה שרמת הגימור שלו נקראתTekna  והוא השלישי בהיררכיה, וההבדל בינו לבין זה שניצב בראש הסולם היא בצביעה החיצונית בעלת שני הגוונים, מה שמוסיף למחיר כארבעת אלפי שקלים.

ניסן, אשר כזכור נמצא כאן לא מעט זמן, ומגיע ממשפחה טובה ומכובדת, וארץ שיצא מוניטין מצוין לתוצריה, לא זוכה כאן לעדנה מתפרצת.

אולי כי קשה להתחרות בשפע הסיני הכי טכנולוגי ונוצץ, אולי כי התרגלנו לראות מה מביאים אלו הנמצאים בצמרת טבלת המסירות, ואילו אלו שנמצאים במרכז או בתחתית הטבלה פחות מעניינים את מרבית הציבור שמרביתו רוכש רכבים לפי אופנה כזו או אחרת??

כך או כך, הקשקאי מגיע בתצורת פנאי שטח אהובה, גבוה מספיק על מנת לקרוץ לאותם אלו שזה מה שמתאים להם.

כאשר נפתחת הדלת מתגלה חלל נעים.

מסך מולטימדיה בגודל בינוני (אחרי שהורגלנו לראות מסכי ענק), נובט במרכז הדשבורד, למטה, בין המושבים הקדמיים ניצב מוט הילוכים קטנטן, מתחתיו כפתור לבחירת אופי הנהיגה ומתג בלם חניה.

כמובן לא נפקד מקומם של תאי אחסון, ומשטח טעינה אלחוטי.

מאחורי ההגה, לוח מכוונים, סביר וברור, אולם למעשה אין בו צורך ממשי, שכן רמת הגימור הזאת מגיעה עם תצוגה עלית חדה וברורה המסירה צורך השפלת מבט.

פנים הרכב משולב פלסטיק ועור. איכות החומרים טובה ואיכות ההרכבה בהתאם.

מנוע דגם זה בנפח 1.3 ליטרים (טורבו בנזין), משולב עם מנוע חשמלי קטן (מה שמתקרא בשם mild hybrid), וסוללה קטנה, בכדי לסייע למנוע הבנזין, במיוחד בהאצה או בעומס נמוך, לשפר את תגובת הרכב ולהביא לשיפור קל בצריכת הדלק.

מנוע זה מוציא מקרבו הספק של 156 כוחות סוס, ומומנט נאה של 27.5 קג"מ.

לא סוס מהיר במיוחד ולא פרד עצל.

רגל כבדה על דוושת הגז תביא את הקשקאי אל קו מאת הקמ"שים בתשע פסיק שתיים שניות, שזה בסדר גמור, למי שלא חי על הקצה.

צריכת הדלק המובטחת תעמוד על פי היצרן על 15.6 ק"מ לכל ליטר נוזל מאובנים.

רכב המבחן מגיע בצבע ירוק/ טורקיז מהמם, אך פחות התחברתי לריפוד העור הפנימי בצבעים חום ושחור.

אם זה היה תלוי בי הייתי מעדיף שילובים אחרים, אם יש.

גג פנורמי עצום מכניס פנימה הרבה אור, אולם גג זה אינו נפתח, ויכול להסגר עם וילון פנימי חשמלי, למניעת כניסת חום שמש ישירה.

הרכב מזהה את מכשיר הטלפון שלי במהירות, ומתחבר אליו אלחוטית, ואין כמו קישוריות נאותה המאפשרת יציאה נוחה אל הכבישים המהירים.

הקשקאי נוח לנהיגה מהרגע הראשון.

הרכב נענה למגע הלחיצה על דוושת התאוצה, ונוצרת התאמה מהירה של רכב-נהג.

יש כאן תחושה של נעימות כללית והתאהבות קלילה.

איך לא חשבנו עליו קודם?

 

שוב קראתי לדגל את זו שמעדיפה לטייל בטבע מאשר לרבוץ בבית בחוסר מעש, והפעם הבטחתי לה טיול שלא צריך לנסוע בו שעות, אך האטרקציות שנפגוש יכניסו עניין, וגם נרד לכל יכולותיו של היפני החביב הזה.

"מה, אין כאן מסאג'?" שאלה בטרוניה מרגע שנכנסה.

ככה זה, מרגע שגילית את מנעמי החיים (היקרים מן הסתם), קשה לצנוח אל רכב שאין בו פינוקים מיותרים.

השמש טרם התרוממה מעל הרי ירושלים כאשר כבר דהרנו על פי חוקי המקום לכיוון מזרח.

פארק קנדה הוא אזור חורש גדול אולם, נכנסתי הנה למען סיבה אחת.

בעוד הכניסה לפארק גדושה בעשרות כלי רכב שבעליהם מעדיפים לצאת מכאן ברכיבה על אופניים, אני יורד עם הכביש המתעקל אל הבריכה הרומית הגדולה.

מישהו ציין ברשתות כי המים כאן טורקיזיים וצלולים, ומהיכרות אישית אני יודע שלא כך הוא הדבר, אם ככה חשבתי לעצמי, מדוע שלא ניסע לבדוק זאת. אם אנחנו כאן כבר בסביבה?

"...עמק איילון שוכן בצומת דרכים אסטרטגי ובמהלך ההיסטוריה התנהלו קרבות רבים על השליטה במקום. כאן, על פי המקרא, נלחם יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ וכאן קרא את הקריאה המפורסמת "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". בתקופה החשמונאית ניהל כאן יהודה המכבי את קרב אמאוס המפורסם (165 לפנה"ס) והביס את הצבא הסלאוקי בפיקודו של המצביא גורגיאס.

בפארק נמצאו שרידים מימי הבית השני. זה היה אז מקומה של העיר הקדומה חמת (ביוונית אמאוס), שנקראה כך על שם מעיינותיה החמים...בתקופה הרומית נקרא המקום ניקופוליס, עיר שהתפרסמה בבתי המרחץ שבה. נותרו ממנה שרידי בית מרחץ, אמת מים ושרידי מבנים אחרים... ליד הבריכה נמצא מבנה אבן קטן שפתחו המסורג מכסה על נקבה חצובה שחודרת אופקית אל שכבת הקרקע הנושאת את המים. זהו מעיין התמרים. מי הנקבה מתנקזים לחדר ובו בריכה קטנה. קמרון אבן, בנוי באיכות גבוהה, מכסה על החדר שממנו הגיחו מי המעיין לאוויר העולם וזרמו באמה שאורכה 16 מ' לבריכת אגירה רבועה."

פארק קנדה

הבריכה נאה, לא הכי צלולה, וממילא אסורה כאן הרחצה.

אם כבר בריכה נאה, אמרתי לאורחת שהביאה בגד ים (למקרה ו...), מכירה את עין מח"ר הסמוך?

מבט הפליאה שלה גרם לי לסובב את הגה הקשקאי, לצאת מפארק קנדה, לפנות ימינה על הכביש ממנו הגענו, ולנסוע לכיוון הישוב מבוא חורון.

כאן, במקום להמשיך על הכביש המתעקל אל פתח הישוב, (דתי, וסגור בשבת), ממשיכים עם הדרך ישר, ובעיקול הפונים שמאלה יורדים אל דרך עפר קצרה העוברת בתוך כרם זיתים.

"...באזור פארק איילון קנדה אין לנו הרבה מעיינות או מקורות מים, אך יש לנו בריכה טבעית ועתיקה ומוכרת לרוב בשם בית הקשתות.

בריכה מנביעה שמוציאה מים כחולים טורקיז מדהימים אך מלאה רק בעונת החורף וקצת אחריה.

כמה מבני הנוער באזור מבוא חורון הרימו את הכפפה ויצרו יש מאין בריכה חדשה וסופר מושקעת,

עמוקה, צלולה ונקייה ברוב הזמן (כשאנשים משאירים נקי אחריהם).

הבריכה שבשיאה בגובה כ- 1.80 נמצאת בתוך חורש טבעי, חפורה באדמה ומבוטנת עם צינור

שמשכו פנימה שימלא את הבריכה.

במקום שולחנות פיקניק, כמה עמדות ישיבה ומלא צל.

כל התענוג הזה מטר מהרכב שכן ניתן לחנות ממש בפתח הבריכה..."

עין מח"ר

לצערי, יש מי שמגיע למקום הקסום הזה, נהנה ומשאיר עדויות רבות לביקורו, כך שהמקום לא תמיד נקי (וחבל מאד, שכן הפוטנציאל גדול), אי לכך הפעם התאפקתי, וגם העובדה שעוד לא חם כל כך, הקלה על הבחירה שלי שלא לטבול הפעם.

(ספויילר, אם אני בא עם בגד ים, יבש הוא לא יישאר).

גשר הרכבת הסמוך לא עומד שם סתם ככה, עם עוברים עם רכב מבחן. צילומים נאים תמיד יצליחו שם.

כל מה שראינו עד עכשיו הם המתאבן לטיול המתוכנן להיום.

 

לאפליקציית הניווט הכנסתי את הערך חורבת סעדים הנמצאת בהרי ירושלים.

מכאן אפשר להגיע ליעדים נוספים סמוכים.

"... שמה של החורבה נגזר משמה הערבי - אלחִ'רְבֶה א-צַעִידָה ("החורבה הגבוהה"), על שם העצים העתיקים והגבוהים שבה, וכן ח'ירבת סעידה (המאושרת), מאחר ששיח' אחמד שאליו מוקדש המסגד, היה ידוע כמרפא עקרות.

ממבנה המסגד נותרו שני קירות בגובה שני מטרים, אחד מהם נושא קשת שלמה.

החורבה נמצאת באזור חורש ים תיכוני. במקום כמה מן העצים העתיקים בארץ ישראל, עצים המגיעים לממדים עצומים, זאת עקב האמונה בעצים קדושים - אמונה לפיה במקום בו נמצא מסגד או קבר שייח אין לכרות את העצים עקב קדושת המקום. איסור זה מאפשר לעצים לצמוח פרא באין מפריע..."

חורבת סעדים

סבבנו בחורש היפה, ראינו את השרידים המדוברים, יצאנו משם ופנינו שמאלה עם הרכב אל תחילתה של דרך עפר, עבירה ונוחה לכל רכב.

כאן השארנו את היפני לנום בצל צץ, ועם שלט הכוונה ירדנו בשביל אל עין סעדים.

"... עין סעדים נמצא כ-400 מ' מערבית לחורבה. זהו מעיין ניקבה, הבוקע בשלושה מקומות. מנהרות חצובות ומדופנות אבני גזית, מוליכות את המים לשתי בריכות אגירה. מהבריכות, הוזרמו המים בתעלות למערכת טראסות הבנוייה במדרון. שפיעת המעיין כיום דלה לאחר רצף של שנים שחונות. בקרבת מקום, יש שרידי מבנה מגורים של בעל המעיין והשטח החקלאי..."

עין סעדים

נתיב השביל בו ירדנו הוא ישר ללא סטיות לצדדים, וכך מגיעים למדרגות היורדות לשרידי ישוב קדום.

מצאתי את הבריכות, אך לצערי כולן היו ריקות ממים, אבל השקט השלווה וציוץ הפרפרים (ברור שאין דבר כזה, נכון?) נותנים למקום הזה אווירה של נעימות, גם אם אין מים.

דם המכבים

נבוא שוב באיזה חורף רציני.

דרך העפר איתה הגענו לכאן ממשיכה על צלע ההר עד לחיבור עם כביש, במקביל על ההר יש דרך להולכי רגל בלבד, המגיעה למספר בריכות מים, אני מכוון את הצוענייה שעל הניווט שתביא אותי הכי קרוב לעין עוזי.

"...מימיו של עין עוזי נובעים במדרונותיו הדרומיים של נחל שורק, מעל המושב אבן ספיר. מי המעיין נובעים במספר מוקדים, וכיום הם ממלאים שתי בריכות. הבריכה הראשונה נמצאת ממש על השביל, ואי אפשר לפספס אותה. זוהי בריכה גדולה שמוצלת תחת עצי אורן, ולצידה יש מקום רחב בו ניתן לשבת ולהשקיף על נוף הרי יהודה שפרוש לפנינו. כדי להגיע אל הבריכה השנייה פונים שמאלה (מזרחה) בשביל המסומן בירוק, ובתוך כ-50 מטר רואים את הבריכה למרגלות השביל, מצד שמאל. אפשר לשכשך בבריכה הריבועית, ליהנות מהנוף הנהדר, ולהתרשם מניקבת המים שמזינה אותה..."

עין עוזי

מספר רכבים חונים בצידי דרך העפר מעידים שכנראה כאן עוצרים.

דופן ההר תלולה מאד ולשם תחילת הטיפוס מישהו חיבר כאן חבל לעזרה.

המרחק אומנם קצר (כ-300 מטר בקו אווירי) אבל הטיפוס לא קל בכלל.

הדרך מתחילה ככה

מתנשף עמוקות הגעתי אל הבריכה אשר מי שכבר נמצא בתוכה העיד על מימיה הקרירים.

הנוף והבריכה

הפעם, זה לא מקום לוותר עליו, וכואב רק פעם אחת, וגם זה לא להרבה זמן.

עומק המים כמטר וחצי, ולאחר ההתרעננות ניתן לרדת את שעליתי לאט ובזהירות.

זו שאיתי ויתרה על הטיפוס ונותרה כצוות שמירה, והופתעה לראות אותי מטפטף אך שמח.

דרך העפר ממשיכה אל נקודת ההתחלה שלה (מצדה השני) ביער עם השם הכול כך אקטואלי "יער פדויי השבי".

(ושיחזרו כבר כולם במהרה, אמן).

מכאן אנו נוסעים על כביש 386 שהוא אחד האהובים על רוכבי אופנועים ורכבי ספורט נמרצים.

זה המקום לבחון בזהירות המתבקשת את אופיו הדינמי של הקשקאי, ולזכור שהוא אינו נמנה על קטגוריית ספורט כלשהי.

מנופי שליטה ידניים מתחת להגה מאפשרים משחק עם שבעת הילוכיו, אולם אופיו של הרכב ישכנע את הנהג לנהוג בו במתינות.

הנסיעה אל פארק עדולם אורכת כחצי שעה בנופים משתנים, אך מרגע שנכנסים אל תחומי הפארק העצום נפקחות העיניים מתדהמת יפי האזור כולו.

קשת צבעים של צהוב החיטה שנקצרה לא מזמן, כחול השמים, ירוק הצמחייה, עם טקסטורה משתנה של פני הקרקע בונה כאן תפאורה מושלמת לטיול כיפי.

"... חורבת עתרי (ETRI) שוכנת בלב פארק עדולם-צרפת, בראש גבעה המתנשא 406 מ' מעל פני הים. במקום התגלו שרידים מרשימים של יישוב יהודי מימי בית שני, שהתקיים עד ימי מרד בר כוכבא... עם המבנים שנחשפו בכפר נמנים שלוש מקוואות טהרה, מטבעות מימי המרד הגדול, נרות מעוטרים בעיטורים יהודיים אופייניים וכלי חרס רבים...."

חורבת עתרי

בעוונותיי אציין כי לא הייתי כאן מעולם, והאתר הגדול, שיש בו שרידי מבנים גדולים, מפעים כל מי שזו לו הפעם הראשונה בביקור.

 

זוכרים את כל העניין הזה של "מתוך שבא לשמה לא בא לשמה" איתו פתחתי?

למה אני מציין זאת שוב?

ראשית בגלל הרכב שהתחלף לי, ולקח אותנו בהנאה רבה למקומות מופלאים, ושנית בשל העובדה כי למרות שיום שבת וצהריים, ויש רק מעט אופציות קולינריות בסביבה, הציעה האורחת שלי שניכנס למושב שריגים.

כאן נמצאת מבשלת שריגים המפורסמת שפקדנו כבר יותר מפעמיים, ולמרות כל נתוני הפתיחה הגרועים (בד"כ), אם נמצא חנייה במקום, ואם לא יהיה תור, למה שלא נשקול איזו נקניקיה טובה וכוס בירה צוננת?

נימוקים מהזן הזה מאד פוגעים ביכולת הניתוח החדה שלי, ומותירה אותי עם לשון מטפטפת וציפייה דרוכה לחוויה מהזן הטעים, וכאשר כל הכוכבים הסתדרו בדיוק בקו כדי לאפשר את כל זה (ז"א יש חנייה, אין תור בכלל ויש אפילו שולחנות פנויים), לקחנו את האופציות בשתי הידיים.

בירה מהחבית צוננת בדיוק במידה, ונקניקיות עגל טעימות עם צ'יפס בצד, היו בדיוק החתיכה החסרה שתשתבץ לפאזל הנפלא של יום טיול, שאינו ארוך מידי, שהיו בו הפתעות, ובעיקר עם מוביל נעים שאיפשר את כל זה בקלילות של אחד שיודע שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות.

 

עם כל הידע הזה שאחרי שנסענו, ראינו וחווינו נשאלת השאלה, למה?

למה הקשקאי לא זוכה להצלחה לה הוא ראוי?

במחיר המתחיל ב-179,000 ₪ הקשקאי מביא נדוניה של ניסיון ומוניטין, איכות ונוחות, בטיחות וביטחון שמעניקות שקט נפשי לכל מי שמחפש כאלו.

נו, מה יש לך רע לומר על הרכב? נשאלתי כאשר החזרתי אותו לחניון היבואן.

האמת, עניתי, שום דבר.

שום דבר? אפילו לא קטן ומעצבן? הקשה השואל.

כלום, עניתי, פשוט אחלה רכב.

 

ירון הולנדר (ואפרת)

אפריל 2025

ניסן קשקאי.

רמת גימור Tekna.

מנוע טורבו בנזין 1.3 ל'.

הספק 156 כ"ס.

מומנט 27.5 קג"מ.

צריכת דלק (יצרן) 15.6 ק"מ לליטר

צריכת דלק (מבחן)  13.3 ק"מ לליטר.

מחיר: 202,712   ₪ (כולל אגרה, לא כולל צבי מטאלי)

 

 

פארק קנדה.

מעיין התמרים.

עין מח"ר

גשר הרכבת.

עין סעדים.

חרבת סעדים.

עין עוזי.

יער פדויי השבי.

כביש 386.

פארק עדולם.

חורבת עתרי.

מבשלת שריגים.

* כתבה זו נכתבת כאשר האש עודנה משתוללת בהרי ירושלים, ומקומות מצולמים בכתבה זו הינם אודים עשנים של הצתות זדוניות, והטבע ידע לשקם את עצמו ולחזור אל יופיו הקדמוני.