מי פה הכי 9?

   

מותג מקסוס הוא המותג היחיד בישראל שיש לו שלושה יבואנים "רשמיים" המייבאים את אותם רכבים.

יש אומנם יבוא מקביל של דגמים ספציפיים בכל הענף, אבל מה שנקרא "רשמי" יש רק למותג אחד, והוא זה העומד למבחן מיבוא של חברת UNI 

המקסוס מיפה 9  מגיע מבית SAIC.

ונעשה קצת סדר בכל הבלאגן.

מקסוס (Maxus) הוא מותג רכב סיני המתמחה בייצור רכבים מסחריים, טנדרים ורכבי פנאי (SUVs). המותג נמצא בבעלות קבוצת SAIC Motor, שהיא אחת מיצרניות הרכב הגדולות בסין.

המותג Maxus התחיל במקור כרכבים מסחריים של החברה הבריטית LDV. 

לאחר קריסתה, SAIC רכשה את הזכויות והחלה לפתח את המותג תחת שם חדש. כיום, מקסוס מציעה מגוון רחב של דגמים בשוק הבינלאומי, כולל רכבים מסחריים קלים, רכבי פנאי חשמליים וטנדרים.

חברת UMI מייבאת לישראל שני דגמים של וואן גדול המיועד להובלת 7-8 נוסעים, לפי קונפיגורציה שונה. דגמים אלו נקראים MIFA 7 ו- 9.

היות ועבורי זהו מפגש ראשון עם מקסוס בכלל, ועם סדרת רכבי מיפה בפרט, ביקשתי לבחון את זה הניצב בראש רמות הגימור.

המיפה 9 הוא קודם כל, כמתחייב מסוגו, הוא רכב גדול מאד.

חמישה מטרים ועשרים ושבעה ס"מ אורכו, שני מטרים רוחבו, ומטר ושמונים וארבע ס"מ גובהו, מה שמבטיח נוחות מרובה לכל הנוסעים, בשלושת רמות הגימור.

ההנעה קדמית וחשמלית.

מנוע בהספק 245 כ"ס, מומנט מירבי35.7 קג"מ, סוללה בקיבולת 90 קווט"ש שתביא את הרכב הגדול הזה עד 433 ק"מ.

עד כאן הפרטים הטכניים, "היבשים".

גרסת הקצה הזאת מרשימה מרגע פתיחת הדלתות, והפעם לא משנה איזו אם כי זו שתפתח עיניים וקריאות וואו, היא דווקא אחת מהדלתות האחוריות המובילה לשתי השורות האחוריות.

ולמה דווקא אלו?

כי מרגע בו נפתחת הדלת הגדולה הנעה על מסילה, מתגלה חלל עצום ובמרכזו שתי כורסאות קפטיין מהזן המפנק ביותר.

אלו הם כורסאות עור אמיתי (כמו של כל המושבים ברכב). מסך מגע שהוא חלק מידית המושב, אחראי על שלל מצבי נוחות, כולל אפשרות להביא את הכורסא למצב אופקי מלא כולל הדום לרגליים, חימום קירור ועיסוי עדין. את המושבים הללו ניתן להזיז קדימה ואחורה וגם ימינה ושמאלה

בנוסף יושבי שורה זו יכולים לשלוט על מיזוג החלק הזה של הרכב, פתיחה וסגירה של הגג הפנורמי, ועוד.

גם שקע חשמל ביתי יש כאן, למקרה ש...

עכשיו, לאחר ההתרשמות הראשונה נפתח את הדלתות הקדמיות להתרשמות.

משום מה, הפרט הראשון שתפס לי את העין זו מראה הנהג. ולמה זה תפס? אולי בשל העובדה שזו לא מראה, אלא  מסך של מצלמה חיצונית.

בעוד מראה מאבדת חלק ניכר מהתצוגה כי היא כוללת את שתי שורות המושבים, מצלמה מביאה את מה שקורה בדיוק מקצה הרכב והלאה, ברזולוציה מצוינת, בכל תאורה ומזג אוויר.

מסך גדול ניצב במרכז הדשבורד, ואילו מאחורי ההגה ניצב מסך קטן מהמקובל (מקובל = כל רכב שאינו סיני),

הישיבה גבוהה, והראות קדימה ולצדדים מצוינת.

על הקורה הקדמית משמאל לנהג ישנו חיישן קטן לניתור ערנות הנהג.

חיישן ערנות נהג, על הקורה.

בקונסולה שבין במושבים יש תא אחסון גדול ועמוק, והיא גם בנויה משני מפלסים שניתן לאחסן בהם לא מעט פריטים נחוצים, ובכלל בגודל של רכב כזה אחסון הוא לא אישו.

כמקובל במקום היוולדו של הוואן הזה אין כפתורים פיזיים, למעט אלו שעל ההגה. כל תפעול מערכות הרכב מופעל על המסך הגדול, ועד מהרה אני מגלה כי בכל תחילת נסיעה יש לכייל את כל העדיפויות שבחרתי שוב ושוב, כי אין שמירה למצבים שנקבעו, ויש בזה משהו מעצבן מאד.

דבר נוסף שתפס לי את העין היא חסרונה המורגש (מאד) של תצוגה עילית. אני סבור כי רכב גדול, במחיר כזה, שכל כולו משדר יוקרתיות, לא יכול להיות חסר פריט בטיחותי שכזה.

התפריט שעבר עיברות, נראה כזה ששחזר את הימים הראשונים של גוגל טרנסלייט. רכבים המגיעים מסין כבר התברכו בעברית ברורה ומדויקת יותר.

מאידך, הטלפון שלי זוהה מידית, והפעלת האנדרואיד אוטו עובדת חלק ובאופן אלחוטי, וזוהי כבר נקודת זכות על פרט אלמנטרי.

אין כפתור התנעה, נכנסים לרכב, מעבירים את הידית הממוקמת מתחת להגה, מימין למטה, ומתחילים לנסוע.

הפעלת בקרת השיוט מחייבת עוד נגיעה למטה של אותה ידית. ואז משחק עם הכפתורים שעל ההגה בצד שמאל.

בנסיעה בנתיבי איילון שמתי לב כי ברגע שהעליתי את המהירות, הרכב לא שומר על אותה מהירות, אלא מוריד אותה, עד שהבנתי כי הרכב מזהה את תמרורי המהירות ומוריד את מהירות הרכב לזה הרשום, ולך תיסע 70 כשכל התנועה הרבה מעבר לזה, ורק כיבוי אופציה זו  בתת תפריט כלשהו במסך, מאפשר חיים נוחים, ושוב, עצם העובדה כי אופציה זו נדרשת לכיול בכל תחילת נסיעה (או במהלכה) מטריפה את הדעת.

החלטתי לקחת את עצמי לטיול בגליל המערבי.

אחד מבני משפחתי הפציר בי להימנע כי זה עדיין "מסוכן".

אבל, אני יודע לדעתי לנהל סיכונים, ועם מזג אוויר כל כך מזמין, ושום הודעה מהגופים האמורים להתריע, לקחתי סיכון מחושב ויצאתי לדרך.

התנועה צפונה, של רכבים רבים, בישרו לי לדעתי כי החששות נמצאים אצל אלו שלא נמצאים בשטח עצמו.

על מנת לבחון את הפרט החשוב ביותר אצל רוכשי רכבים חשמליים, יצאתי מהמרכז עם טווח מובטח 430 ק"מ, הווייז מודיע לי כי הטווח מביתי לתחנה הראשונה עומד על כ- 115 ק"מ.

נהגתי נינוח במהירות קבועה של 90 קמ"ש בנהיגה חסכונית, ולאחר 117 ק"מ נסיעה נותרתי עם 74% סוללה וטווח של 306 ק"מ נותר על השעון.

הגיוני וסביר.

 

לא זכור לי שאי פעם נכנסתי לבוסתן הגליל.

מושב זה, הנמצא צפונית לעכו, מפתיע את הבאים.

בתים יפים ושדרת אקליפטוסים גבוהים לאורך השדרה.

"... מושב בוסתן הגליל השוכן הגליל המערבי, על חוף הים התיכון, נוסד בשנת 1948 על ידי קבוצת ניצולי שואה מהונגריה ורומניה. שמו של היישוב לקוח מהבוסתן שבו שכן המבנה המקורי בו התיישבו בני גרעין ההקמה של המושב. אחרי מלחמת העצמאות הגיעו לבוסתן הגליל 6 משפחות ממושב בית יוסף שבעמק הירדן. שש המשפחות התיישבו במבנים נטושים על כביש עכו נהרייה ולאחר מכן הצטרפו אליהן משפחות נוספות שרצו לעסוק בחקלאות, אך היו מחוסרות קרקע. כיום נמצא המושב בהרחבה המיועדת לקליטת בנים ממשיכים, אך לפני מספר שנים נקלטו במושב משפחות ממפוני חבל עזה..."

בוסתן הגליל

הכביש לוקח את הבאים אל כביש משוקע בשל מסילת הרכבת החוצה את המושב.

פאק, אין פתח לדלק

מעבר למסילה, בהמשך הכביש ניצב שער (פתוח)  המוביל אל כפר הנוער, נירים.

מכיוון שלא ביקרתי מעולם במקום מאד סיקרן אותי במה מדובר.

"... באפריל 2002, נפל רס"ל ניר קריצ'מן במהלך פעולת שייטת 13 מצפון לשכם. מפקדו, רס"ן זיו גרשוני, אביו של זיו, יעקב (קוקי) גרשוני, משפחתו של ניר והרבה מאד אנשים טובים, החליטו להנציחו בפרויקט חינוכי ייחודי.

עמותת נירים שהוקמה על שמו, שמה לה למטרה להיות נושאת הדגל בכל הנוגע לחינוך למצוינות של נוער ישראלי בסיכון גבוה, שנשר, או נמצא בסכנת נשירה, ממסגרות החינוך.

עמותת נירים מעניקה לבני ובנות נוער בקצה רצף הסיכון, הזדמנות נוספת, לעיתים האחרונה, לחזור אל לב החברה הישראלית כאזרחים התורמים לעצמם, למשפחותיהם ולמדינה.

עמותת נירים מחויבת ליצירת תהליכים חינוכיים – טיפוליים משמעותיים, המציבים רף גבוה ומביאים בני נוער בסיכון, משכבות חברתיות וכלכליות שונות, לקבלת ונטילת אחריות ומחויבות חברתית, לאימוץ ערכים הומאניים, ציוניים ויהודיים, לפיתוח עצמי בתחומי עניין אישיים, להישגים לימודיים ברמת תעודת בגרות מלאה ולשרות ערכי ומשמעותי בצה"ל..."

כפר הנוער נירים

אין לדעתי הרבה מוסדות חינוך בישראל (אם בכלל),  הנמצאים ממש על קו החוף, מה שנותן למונח "חינוך ים תיכוני" דו משמעותיות.

יצאתי מהמושב ודילגתי עם הכביש הפונה לצפון אל מה שהיה לפני שנים מעברת קליטה לעולים מאתיופיה ונודע בשם חצרות יסף.

מדובר בשטח מישורי של כבישי אספלט רחבים ברמה כזו או אחרת של שרידות, ובין אותם כבישים עצים גבוהים התוחמים כל בלוק שכזה.

"... חצרות יסף (היה גם ידוע בשם סנג'ין) היה שמו של אתר קראוונים שהוקם לקליטת גלי העלייה הגדולים מאתיופיה של מבצע שלמה, והעלייה מברית המועצות בשנת 1991. האתר הוקם על שטח אש של מחנה שרגא, שהופשר במיוחד לצורך העניין, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מטה אשר, מצפון לעכו, בין היישובים בוסתן הגליל ושבי ציון, על גדתו הצפונית של נחל יסף ומכאן שמו. האתר פעל עד 2004.  

במהלך 13 שנות קיומו התגוררו בו בעיקר עולים מאתיופיה וכ־8,000 מברית המועצות לשעבר... אתרי הקרוונים הוקמו בהוראתו של שר הבינוי והשיכון אריאל שרון בממשלת יצחק שמיר, כפתרון דיור זמני, לגלי העלייה ההמוניים בהיקפם, ותוכננו לשמש עד חמש שנים וכשלב מעבר לדיור קבע..."

חצרות יסף

מהאתר הזה יש דרך המובילה ישירות לחוף הים הבתולי והמקסים.

מנקודה זו אפשר להגיע בהליכה על החוף צפונה אל חוף שבי ציון או דרומה עד עכו.

ואם כבר ללכת על שפת הים, מדוע לא אעשה זאת במקום ששמעו יצא למרחוק לפני המלחמה.

לשם כך חזרתי אל המיפה ונסעתי לנהריה.

נכנסתי לנהריה מהכניסה הדרומית.

זוהי שדרה רחבה שמשני צדדיה בתים נמוכים ויפים.

הכביש מוביל עד לקו הטיילת (טיילת נהריה, בווייז), כאן נמצאת חניה (חינמית), וגם כאן ניתן לבחור בהליכה צפונה או דרומה, הצד הדרומי נראה שקט יותר, ללא תנועת רכבים, ויש בו רק תנועת הולכי רגל וגלגלים למינם (אופניים סקטים וקורקינטים).

רציתי להיכנס בדרכי אל המדינה היחידה שיש במדינה, אבל בטלפון נאמר לי שהמדינה בשיפוץ, ועד כמה שזה נשמע אבסורדי מצד אחד, זה ממש נשמע נדרש למדינת האם מצד שני.

הוזמנתי לחזור עוד חודש חודשיים. אני מקווה שגם המדינה תתחיל לחזור לעצמה בזמן הזה.

המדינה בשיפוצים

אי לכך, המשכתי באיטיות בנסיעה על הכביש הפנימי של חופי אכזיב.

גם חופים אלו נשארים עם פחות התערבות אנושית מתוך כוונה לשמור על יופיים הטבעי, והתוצאה לזה היא ריבוי המבקרים בכל עונות השנה, בין אם אלו מתרחצים, משתזפים, אורחים לרגע או דייגים.

בימים אלו ניתן להגיע אל מרומי ראש הנקרה אבל לא לרדת אל הנקרות, אלא להסתפק בתצפית על נוף שלא משעמם אף פעם.

אלו המגיעים לכאן (ויש תנועה כל הזמן), מסתפקים בעצירה הקצרה, וחוזרים לאחור.

אני בחרתי לרדת, ובכביש הראשון לפנות שמאלה אל כביש 899.

כביש זה שפעם נקרא "כביש הצפון" מתחיל כאן, מסתיים במפגש עם כביש 90 בצומת כח.

זהו אחד הכבישים היפים בישראל, שחלקו הראשון כולל עליות בסיבובים חדים, ופניות הדוקות.

מי שמגיע לכאן עם רכב ספורטיבי יתקשה שלא ללחוץ כדי להתרגש, אבל עם רכב חשמלי גבוה וארוך לא זה המקום לנסות להפגין כישורי נהיגה.

בשלב מסוים ישנה פנייה שמאלה אל כביש 8993.

מי שיכתוב בווייז (אגב, מאז שנרשם שקט בגזרה, פסקו שיבושי הניווט אחרי שנה וחצי, לערך), " מצפור פלוגת פברואר 1981, גדוד צפע" יגיע ליעד הבא.

לאחר שעברנו את פארק אדמית (ומערת הקשת) ממשיכים בכביש עד עראמשה.

על כביש 8993 המטפס מערמשה, ניכרים סימני קרבות השנה האחרונה.

יערות שרופים, שבילים שנפרצו, הכביש עצמו עבר טראומה, חלקו חסר אספלט, במקומות אחרים יש שברים וסדקים.

בשיפולי הכפר שצמוד אל חומת הגבול המבוטנת, ישנה דרך אספלט צרה המטפסת אל האנדרטה המספרת את סיפורה של פלוגת פברואר 1981, וחייליה שנפלו במלחמת של"ג 1982.

כנראה פעם, הייתה כאן תצפית לצד הלבנוני, אך מאז שהוקמה החומה, ניתן לראות למטה, כלפי מדינת ישראל.

אם כבר אנחנו בענייני תצפית, למה שלא אדלג אל התצפית הכי הכי בסביבה?

כ-20 דקות נסיעה משם והכביש מוביל אל מצפור הר אדיר.

הייתי בטוח כי הכבישים בגזרה הפתוחה יהיו סגורים, אולם להפתעתי לא רק שהיו פתוחים, אלא שמבקרים רבים הגיעו אל התצפית המשקיפה לשכנתנו, ואל הכפרים שאנחנו מכירים את שמותיהם כאילו והיו חלק מישראל.

"... בסמוך ליישובים סאסא, מתת וחורפיש תוכלו להגיע אל הר אדיר או בשמו הערבי ג’בל עדתיר והוא חלק משמורת הר מירון שבגליל העליון. גובהו של ההר עומד על 1,008 מטר מעל פני הים והוא נחשב לאחד ההרים הגבוהים בישראל. בקצה העליון של ההר ישנו בסיס צבאי ובסמוך לו הוקם מצפור לאחר מלחמת לבנון השנייה.

מצפור הר אדיר הוקם לאחר בקשת המשפחות השכולות שביקשו להקים במקום זה מצפור לזכר כל חללי מלחמת לבנון השנייה. רשות הטבע והגנים ובסיוע של הקרן הקיימת לישראל ומהשפחות השכולות המצפור נחנך בטקס ממלכתי ב 3/7/12. יש כאן מרפסת עץ גדולה ולאורך כל המעקה של המצפור יש הסברים על מהלך המצלמה. בנוסף יש כאן את שמות 121 הלוחמים שנפלו ומפת איזור. מהמצפור ניתן לראות את כל איזור דרום לבנון..."

מצפור הר אדיר

מכאן באורח פלא הוויז כתב לי כי נותרו לי די אלקטרונים לטווח של 172 ק"מ, וגם הטווח הנותר ברכב הצביע על אותו נתון בדיוק.

קשה עד מאד להסתמך על נתון זה בעיקר כשמדובר מכאן בשעתיים נסיעה, ובמהלכה אכנס לפקקים, לכן ביוקנעם מצאתי עמדה שהוסיפה לי דיי ק"מ עד שאגיע הביתה בבטחה.

שורת הסיכום

ומכאן שורות הסיכום.

המיפה 9 מיועדת בראש ובראשונה למי שצריך להוביל יותר מחישה נוסעים ברווחה ובנוחות.

בין אם מדובר בהובלת נוסעים מזדמנים (תיירים, אנשי עסקים וכיוצ"ב) ובין במשפחות ברוכות ילדים.

לצערי, בכל סוף השבוע לא מצאתי מישהו שיש מאחור, כך שאני רק יכול לשער את החוויה של הנוסעים.

לפחות בחניה

המיפה אינו רכב לביצועים מסמרי שיער (למרות שכח לא חסר), ויש לו מגרעות במקומות שכבר חשבנו שאין.

רכב מפואר במחיר כזה לא יכול שרשימת האכזבה תכלול גם מעבר מסובך בין מצבי נהיגה, ללא פקודות קוליות, עם מערכת הרכב לא ידידותית, אשר אינה שומרת פרמטרים ,אלא יש צורך לכייל את כולם בתחילת כל נסיעה. מאד לא סביר. ועם כושר תמרון בעייתי, ואין סיוע בחניה.

אלו הם פרטים קטנים שהפריעו לי, ויתכן שלאחרים ממש לא.

אבל,

וזהו אבל גדול כגודל הרכב,

יתרונותיו של הרכב מחפים על מגרעותיו.

והחשוב מכולם יש דיוק בין החיזוי לתחילת הנסיעה, לבין כמות האנרגיה שנצרכה.

הרכב גדול, מרווח ומפנק מאד.

כזכור זו גרסת הקצה היקרה, של דגם 9 שיש לו ארבע רמות גימור, ויש את דגם 7 הדומה מאד שגם לו שתי רמות גימור, שמחירו מתחיל ב- 217,633 ₪, משמע טווח המחירים הגדול מותיר את מרחב ההתפשרות גדול לא פחות, למי שצריך להוביל עד שמונה נוסעים.

יתרונו הברור והעיקרי הוא באבזור המקיף, במרחב הפנימי שפע הטכנולוגיה המגיעה עם הרכב, ואמינות בין ההבטחה לטווח האמיתי.

 

ירון הולנדר

פברואר 2025

 

MAXUS

9 MIFA  רמת גימור פרמיום

קיבולת סוללה 90 קווט"ש.

טווח נסיעה 433 ק"מ.

מנוע חשמלי קדמי

הספק 245 כ"ס.

מומנט (מירבי) 37.5 קג"מ.

צריכת אנרגיה (יצרן) 21.4 קווט"ש לכל 100 ק"מ.

צריכת אנרגיה (מבחן) 23.7 קווט"ש לכל 100 ק"מ. (ונהגתי מאד מתון).

מחיר 360,193 ₪ (כולל אגרה).

 

 

בוסתן הגליל.

כפר הנוער נירים.

חצרות יסף.

חוף שבי ציון.

טיילת נהריה.

טיילת אכזיב.

ראש הנקרה.

כביש 899.

כביש 8993.

מצפור פלוגת פברואר 1981, גדוד צפע.

מצפור הר אדיר.