נטל ההוכחה

 

"...אנחנו העיתונאים, שמביאים את בשורת החדשנות, ואלו מאיתנו אשר מתלהבים מכל שיפור ושינוי בתחום החשמלי, מתבאסים מרכב שגורם לכל הספקנים והמתנדנדים להמשיך ולזמר את המנטרה שרכב חשמלי זה עוד לא זה, ודווקא כשיש כבר מספיק נציגים בכל קשת המחירים שמחקו את צמד המילים "חרדת טווח" מהלקסיקון שלהם, מגיע זה, שלכאורה היה אמור לדלג בקלילות מעל המשוכה, ומחזיר את חוסר האמון..."

מבחן דרכים להונגצ'י 9

במילים אלו ממש, סיכמתי בדיוק לפני שלוש שנים את מבחן הדרכים להונגצ'י ESH9 EXCLUSIVE, שאפילו לבטא נכון את שמו עוד לא ממש ידעתי, אבל הייתה שם בעיקר בשורת החמצה גדולה.

גדולה כמו הרכב, המחיר שלו, והבשורה אותה רצה להביא.

 

אורז רב נאכל בצד השני של הכדור, ויתכן כי המילים שאני כתבתי בעברית תורגמו לסינית, ונמסרו אישית ביד לחבורת מהנדסים רצינית (כפי שאני מדמיין את כוחי והשפעתי בתחום), וראש המחלקה בוודאי אמר להם ככה (אבל בסינית).

"חברים יקרים, יושב לו שם במזרח התיכון איזה אחד שמחזיק מעצמו יותר מידי, והוא החליט שהרכב הכי מכובד שלנו פשוט לא שווה את מחירו, אני צריך שתתנו פה עבודה ותראו לו כי הונגצ'י (שפירושו דגל אדום), לא מרימה דגל לבן.

אין יציאות ואין חופשות עד שיש לנו רכב שישנה את החשיבה של אותו בחורצ'יק, כן?"

אצו רצו כל אותם מהנדסים אל שולחנות השרטוט והמחשבים שלהם ושברו את הראש איך לרצות אותי, ממש באופן אישי.

לפחות ככה אני רוצה להאמין.

 

קצת תזכורת מי ומהי אותה חברה שלא נורא נוכחת ברחובות ישראל מאז.

 

הונגצ'י היא חברת הרכב הראשונה בסין. כיום הוא היצרן השלישי בגודלו בסין, וייצרה בשנה החולפת אחד מכל 3.3 יחידות הנעות על הכבישים במדינה הגדולה ההיא.

זו חברה ממשלתית המעסיקה מעל 130 אלף עובדים.

היא מייצרת רכבים למותגים שונים לשוק המקומי.

בשנת 2022 החלה החברה לשווק באירופה ובישראל.

בשנת 2024 הקימה החברה תת חברה שמתרכזת ברכבים חשמליים בלבד.

בסין החברה ממוצבת חמישית בדגמי היוקרה.

הונגצ'י מתכננת להשיק בסין 10 דגמים בשנה הקרובה, ובישראל עוד 4 דגמים נוספים.

 

ובחזרה לישראל שנת 2025.

בתחילת השנה הוזמנו העיתונאים לסקר את בואן של שתי יחידות חדשות.

האחת בתצורת סדאן ושניה (איך לא?) SUV אופנתי.

שני הדגמים מגיעים בשלוש רמות גימור, ובשתי סוללות בקיבולת שונה. 85-111 קווט"ש המספקים טווח מובטח של 475 - 655 ק"מ (לשני הדגמים).

מובן מאליו כי מי שנכווה ברותחין יזהר בצוננים, על כן ביקשתי  לקבל לידי לא את זו הכי חזקה ונותנת את הביצועים מסמרי השיער, אלא את זו שתתן את הטווח הגדול ביותר, ולו בשביל לפייס את דעתי.

 

ועם איזו תחמושת מגיע זה שאמור לנצח את הקרב?

טכנולוגיה מתקדמת, עיצוב משכנע, איכות חומרים והרכבה ללא רבב, מערכות בטיחות (ציון 7 מתוך 8), חמישה כוכבי ריסוק בתקן האירופאי (NCAP), אחריות ארוכת טווח לחמש שנות רכב ושמונה שנים לסוללה, מה שמאפיין יצרן הבטוח באיכות המוצר שלו, ומוכן לתת אחריות ארוכה מהמתחרים.

 

כפי שציינתי יש שלוש רמות גימור כאשר השתיים הראשונות משתמשות במנוע חשמלי אחורי המפיק 340 כוחות סוס ומומנט 45.9 קג"מ, ואילו דגם הביצועים מחזיק צמד מנועים עם הספק עצום של 610 כ"ס ומומנט בשרני של 77.1 קג"מ שיעיפו את הרכב ממצב עמידה אל מאה קמ"ש בפחות מארבע שניות ואילו לדגם השני בדירוג ייקח עוד 2.5 שניות.

למי שאינו בקיא בתחום אסביר כי רכבים חשמליים מציעים מנועים חזקים מאד המאפשרים כוח מתפרץ בחלקיקי שניות, שכן המנוע לא נזקק לסיבובי מנוע על מנת להגיע לאיזו פסגה בה נמדד שיא כוחו, אלא שיא הכוח זמין באופי הלחיצה על הדוושה הימנית.

למרבית הנהגים (השפויים והאחראיים) יספיק גם זמן כפול מאלו כדי להתחיל נסיעה ברמזור בקצב רגוע, אבל כאשר אתה מגיע ביומרה להפגין יכולות, אלו המספרים המרשימים את המתעניין, עוד בטרם פתח את הדלת הכבדה.

ומה תופס לך את העין ברגע זה?

הגה, בצורת טרפז קמור, (כלומר, כבר לא עיגול מלא, אלא סוג קטום שחלקו העליון קטן מבסיסו), דש בורד נקי בעל שני מסכים, קונסולה החוצה את שני המושבים הקדמיים, ומרחפת בניהם, כאשר חלקה התחתון הפתוח משמש כתא אחסון, וטבעת גדולה ולא ברורה במרכזה.

תפקיד הטבעת הזו הוא לפזר בושם פנימי המופק משתי קפסולות הנמצאות במעמקי תא האחסון העליון שבין המושבים הקדמיים.

הסינים כידוע, אינם מאמינם בכפתורים פיזיים לתפעול הרכב, על כן מרבית הפעולות מתבצעות על מסך המולטימדיה המרכזי, ואילו על ההגה נותרו הפעולות הפונקציונליות של תפעול מערכת הקול והטלפון בצד ימין, ומערכות בקרת השיוט ומעבר בין תפריטים, משמאל.

באופן חריג, משמאל ללוח המכוונים יש לוח מגע נוסף עבור מערכת התאורה והתצוגה העילית.

רכב המבחן השחור מציג טווח (אופטימי) של 600 ק"מ, ואני חושב לעצמי כי גם אם זהו סוג של יומרה, אצא מרוצה מ-500 ק:מ "בלבד".

אירוע משפחתי מהסוג העצוב שולח אותנו כבר באותו יום אל באר שבע, ובחזרה.

אפשר לומר סוג של התרשמות ראשונית. הנסיעה נינוחה רכה וחלקה. זו שישבה מאחור נהנתה ממרווח ענק המושג מבסיס גלגלים ענק של שלושה מטרים, בקרת השיוט נקבעה (כרגיל) על מהירויות שנעו בין 90 ל110 קמ"ש (בהתאם לדרך) והמספרים דיברו בעד עצמם.

44% סוללה ו- 225 ק"מ של נסיעה כשבסיומם נשאר טווח של 335 ק"מ. ואם נחבר את שני המספרים הללו יצא טווח ריאלי של 560 ק"מ.

הלוך וחזור לבאר שבע.

אפשר לומר מכובד מאד.

הנסיעה הזו נתנה לי נקודת התרשמות ראשונית.

הישיבה גבוהה ונוחה. התאוצות חזקות, כמצופה, ויציבות בכביש, אם כי בלימות של בקרת השיוט היו אגרסיביות מידי לדעת זו שישבה בכיסא השופט המחמיר.

יתכן והגדרת סוג הבלימה השפיע על אופייה וזה ניתן לשינוי.

 

הבאתי את הרכב אל אחת מעמדות הטעינה המהירות בישראל (בצומת מסובים).

זוהי עמדה היכולה להוציא עד 360 קווט"ש, וההונגצ'י 7 שאיתי לגמה (ולא בפעם היחידה במבחן) אלקטרונים במהירות 180 קווט"ש עד 80% מקיבולת הסוללה, ואז הקצב יורד למען שמירת בריאות הסוללה.

זמן הטעינה הכולל עמד על כ- 45 דקות בהן עדכנתי סטטוס בפייסבוק וקראתי וואטספים. (כאילו מה כבר אפשר לעשות בזמן הזה?).

 

לטיול היום למחרת הזמנתי את אבי, שלא טייל איתי מזה זמן, וביקש שנבקר באיזה יקב בדרך, (החברים שלי מכירים את סדרי העדיפויות שלי, כנראה) ואם אפשר שיהיה גם איזה מקום רטוב.

אני מצדי מעדיף לגלות לפחות מקום אחד חדש שלא הכרתי, ואם אפשר לחזור על חוויה שהותירה חותם חיובי בעבר, על אחת כמה וכמה.

וככה נבנה סוג של מסלול ליום מלא, שיעמיד אותנו ואת השבע המכובדת שאיתנו, במבחן סיבולת, בעיקר בגלל החום הגדול.

כרכב גדול ומפנק מגיע דגם זה עם תקרה פנורמית עצומה (שאינה נפתחת), לכל אורך תא הנוסעים, אך ללא וילון פנימי.

שי, נציג היבואן, סיפר לי כי בכוונתם להוסיף עוד שכבה כהה לגג על מנת לתגבר את העמידות, ולהקטין את חדירת החום פנימה, וביקש את חוות דעתי על הגג הנוכחי, לאחר נסיעות ארוכות שמחתי לדווח כי לא חשנו בכלל בחסרון וילון פנימי ולא בחדירת חום.

אני מאד אוהב גגות פנורמיים המכניסים אור יום אל חלל הנוסעים, ואכן ישנם כאלו שהשהייה בהם בימים חמים הופכת לבעייתית בשמש הישראלית.

עוד נקודת זכות לסינית הזאת.

 

את לימור ודורון מיקב אלבר פגשתי כבר בעבר, ושמחתי מאד להכיר אנשים שקיבלו החלטה לשנות את חייהם מקצה אל הקצה, לעשות חקלאות עברית מתוך תפיסה ציונית של חיזוק אחיזתנו בקרקע, להפיק ממנה כל טוב בעבודה קשה המניבה תוצרת, ואז בנוסף לארח בשמחה כל מבקר בודד או קבוצה ממפעל וארגון לסיור בבוסתן עברי הממוקם סמוך לקיבוץ איילת השחר, ולשתף אותם בטעימות מפירות עמלם (ויש הרבה).

גם אם תגיעו לכאן ברכב מצוחצח וגם אם ברכב שראה ימים טובים יותר, תתמלאו מאבק דרך הכורכר המגיע אל פתח החווה.

מאידך, החיוך של לימור והעליצות שלה, תכבוש אתכם כבר מהרגע הראשון. הפעם הגעתי על מנת לשמוע כיצד הצליחו להחזיק מעמד בשנה וחצי האחרונות, כאשר נאלצו לעזוב את החווה ולהתגורר במרכז הארץ.

לימור מספרת כי החיים אומנם עברו בפוקוס למקום אחר, אך התוצרת והמלאי אפשרו להם להחזיק את עצמם בתקופה הקשה, ומי שיש לו פרדס לימונים יודע להפיק ממנו לימונדה, ואילו הם כבעלי מטע רימונים למדו לייצר ליקר רימונים, שחייב אותי לבקש טעימה, כי פרי הרימון הוא אחד האהובים עלי ביותר, ואני פתוח לכל ניסיון שנעשה איתו.

אך לפני שהגענו אל הליקר בעל הצבע האדמדם, טעמנו גם מיינות היקב שלימור ודורון מפיקים ממנו ביחד, יינות טעימים במיוחד.

לימור מספרת לנו כי ענבי קברנה  לדוגמה צריכים קור וגובה, והיות ואין כאן את התנאים הללו, נוצר יין קל יותר.

לטענתה ענבי יין טעימים יותר מענבי מאכל, והיין נעשה מיידית עם הבציר.

היין שלהם אינו רווי חומרים משמרים, לכן חיי המדף שלהם קצרים יחסית, ומומלץ לשתות אותם בהקדם.

בחווה יש גם חלקה של תירס צבעוני ומתוק שניתן לאכול טרי ללא כל בישול, זיתים, וכמו כן תאנים מתוקות כדבש.

אוף, כמה שזה טעים.

ואז כמובטח, טעמנו מליקר הרימונים, ולא יכולתי לצאת מכל ללא בקבוק של נוזל עם ארומה מהפנטת, צבע מהמם  וטעם של פרי שמח.

כנראה נשוב שוב ושוב.

יקב אלבר, שווה להכיר, טעים לבקר.

טלפון: 052-510-4449.

יקב אלבר

 זוגתי הנצחית שומעת שאני נוסע "לצפון", ומבחינתה רמת הגולן, מושב שתולה וראש הנקרה זה אותו "צפון", ושולחת אותי לאסוף עבורה פריט שנרכש בקיבוץ שמיר.

וכאן אני חייב לציין נרשמה הפתעה חיובית.

בתוך מבנה קיבוצי מאופק שוכנת חנות שריחה נישא למרחוק, ומרגע שהדלת נפתחת צוללים אל תוך עולם ריחני של סבונים, שמנים, קוסמטיקה טבעית ומוצרים משלימים, כשכול זה ארוז בבליל ריחות מעודנים של צמחי תבלין ובישום.

זוהי חנות בשם קסם צמחים, ולפי המבקרים הנוספים שמעו עליה גם אחרים.

התעכבנו שם יותר ממה שתכננו כי פגשנו אנשים סקרנים וחביבים, וכאשר יש סוג של אנרגיה חיובית באוויר, לא מרגישים צורך לרוץ הלאה,

קסם צמחים

 

היות ואנחנו כבר כאן, התייעצתי עם מי שמבין ויודע (בקיצור גוגל מפות), על כן כיוונתי עצמי אל נחל ירדינון העובר בסמיכות לקיבוץ.

הדרך למקום הקרוב כרוכה בהליכה, אלא אם אתה ממש מקומי שמכיר את הגישה לדרך העפר אליה נגיע בהמשך, אבל מי שלא כזה, יחנה את רכבו ליד שער הגדר מספר 18 מול מפעל עדשות שמיר.

יש לדעת כי לקיבוץ שערים רבים וכולם נעולים למעט זה.

מכאן אנו יוצאים בדרך עפר בסביבות 20 דקות הליכה.

השמש היוקדת לא מפריעה למטיילים חדורי מטרה למצוא אתר טבילה.

בשלב מסוים, הדרך פונה ימינה ומגיעה לעץ עצום, שתחתיו פזורים כיסאות ושולחנות, מנגל ומחצלות, ואפילו מערום עצים למדורה מסודרת.

ישנם אנשים בסביבה כפי הנראה, שזה מקום הבילוי שלהם.

בלב הצמחייה אנו פוגשים ספסל בנוי אל מול שתי בריכות שכשוך המאפשרות רביצה נעימה במים הקרירים.

איפשהו על הנחל הזה יש גם מפל קטן שמצולם באינסטגראם, אבל אנחנו הסתפקנו ברביצה הנעימה הזאת.

טבילה אחת ביום באזור שיש בו כל כך הרבה אפשרויות, לא מספיק, על כן הפניתי את ההגה דרומה דרך כביש 918 האהוב והמיוחד.

חניון דרדרה היפהפה אוצר סיפור היסטורי שלא רבים מכירים.

"... דרדרה (לימים אשמורה) הייתה נקודת התיישבות מבודדת למרגלות הגולן. עם רכישת זיכיון החולה ע"י חברת הכשרת היישוב בשנת 1934, עלה הצורך ברכישתן של הקרקעות ממזרח לחולה, עד גבול סוריה דאז. אדמת דרדרה נרכשה בידי הקק"ל בשנת 1937, בשטח כ- 1300 דונם.

הגישה למקום הייתה קשה, וחייבה הפלגה על פני אגם החולה שמימיו הגיעו עד פאתי היישוב.

בשנת 1942 הציעו אנשי קק"ל לחברי קיבוץ חולתה הסמוך לעבד את אדמות דרדרה. אנשי חולתה הקימו יישוב זמני, כולל מגדל תצפית, מזח לסירות וחומת אבן היקפית. מאוחר יותר, עברו חברי חולתה ליישוב הקבע ליד יסוד המעלה, אך המשיכו לאייש את דרדרה ששימשה גם כנקודת הברחה של מעפילים בדרך היבשה מסוריה לארץ ישראל..."

דרדרה

החורשה השלווה אשר פכפוך מים בפלג קטן חוצה אותה, משמשת נקודת עצירה ורוגע למטיילים, וכאן אנו פוגשים את ליאת גולדי המגדירה עצמה כבתולת ים, שיושבת עם רגלים במים וממתינה לקבוצה המגיעה להתפנק.

ליאת, מנהלת תוכנית על"ה (ערכים לפני נכל) ומסעות ג'יפים, מספרת לנו על מה שהיא עושה, ואנחנו מספרים לה מה אנחנו עושים, ואולי מתישהו נעשה משהו אחד למען השני.

הפלג הזעיר הוא לא זה שיעשה לנו את הגרנד פינאלה של היום הזה, על כן המשכנו בכביש עד לחיבור שלו לכביש 91 המגיע מצומת מחניים ומטפס אל רמת הגולן.

אנחנו פונים שמאלה, ותוך מספר דקות אני מחנה את ההונגצ'י 7 על אחת מפינותיו של גשר בנות יעקב הישן.

גם לנקודה שמתחת נמשכו הרבה כתרי ניצחון כמקום חובה לעצירה מרעננת במימי הירדן.

היופי הטבעי של המקום גובה מחיר.

ערמות הטינופת והלכלוך שהותירו מבקרים מעוררות פלצות.

בכל אשר תפנה מבט תראה שיירי ארוחות, אריזות פלסטיק ופח, ניירות ואשפה לא מזוהה.

איך אפשר להשאיר ככה את רישומי ביקורך?

זבל, קח אותו איתך.

מכאן יורדים לערוץ, אל מימי הירדן.

בחורף, לאחר הגשמים המים גועשים ושוצפים, ואילו כעת מפלס הירדן כה רדוד, שחייבים לרבוץ במים בשכיבה על מנת לצנן את כל הגוף.

עצוב מאד, ואני מקווה כי חורף גשום במיוחד יכסה את הכמות החסרה.

 

בדרכנו חזרה אני כבר מסכם לעצמי את החוויה עם ההונגצ'י 7 SUV.

 

מועד ב' זה לקחת את מי שהתאכזב בפעם הקודמת לטיול, ולהגיע למקומות שאנחנו מכירים וכבר היינו בהם, ולא התאכזבנו, וגם למקומות חדשים, ולראות האם הצליחה אותה חבורת מהנדסים סיניים במקום בו כשלו בעבר.

ההונגצ'י EHs7  הוא קודם כול כלי רכב נוח. מאד.

מפנק, מאד.

מרווח, מאד.

וגם הסיני הזה מגיע עם מחסנית שלמה של צלילים והתראות, וצליל ספציפי עבור כל התראה וצריך ללמוד ולהכיר את כולם ולדעת למה להתייחס ברצינות ולמה פחות, ובכל מקרה יש גם אפשרות להשתיק את כולם.

המתלים רכים ומשככים היטב.

הדלתות הכבדות נהנות ממנגנון טריקה שקטה, כפי שיש ברכבי יוקרה אירופאיים.

התצוגה העילית מציגה מעבר למהירות גם ציון טווח הקילומטרים שנותר.

ותמיד אנסה לבדוק עם עצמי איזה נתון יותר משמעותי- המרחק שנותר או אחוז הסוללה, ונדמה לי כי השני הוא זה שקובע.

גימיק נוסף שקפץ לי בעין ארע כאשר רכב שחתך אותי מימין הפעיל על התצוגה העילית את ההודעה הבאה "אנא השתלט על הרכב", ואני חושב כי יותר חשוב להשתלט על הנהגים סביבי.

 

ההונגצ'י 7 שסחבה אותי יומיים הוכיחה חד משמעית כי הבטחות חייבים לקיים.

ואם כתוב 600 ק"מ טווח אפשר לבנות על המספר הזה באמינות של 90 אחוז לפחות, וזה לא מעט.

אם במבחן הקודם נותרתי עם טעם של החמצה בפה, עכשיו אני גאה לומר כי דגם 7 החזיר לי את האמונה.

בחופי הים נוהגים להניף דגל אדום כאשר הים סוער, ההונגצ'י 7 מסמנת את גובה הגלים בים החשמלי.

 

ירון הולנדר (נועה, שירה ואבי)

יולי 2025

 

הונגצ'י EHs7.

רמת גימור LONG RANGE.

מנוע חשמלי אחורי.

הספק 340 כ"ס.

מומנט 45.9 קג"מ.

קיבולת סוללה 111 קווט"ש.

צריכת אנרגיה (במבחן) 21.6 קווט"ש לכל 100 ק"מ.

טווח (יצרן) 600 ק"מ.

טווח (מבחן) 515 עד 560 ק"מ.

 מחיר: (רכב מבחן) 263,706 ש"ח

 

 

 

יקב אלבר בוסתן אלבר

קסם צמחים, שמיר

סכר נחל ירדינון

דרדרה

גשר בנות יעקב הישן