כשסין הרימה דגל אדום.

 

בשבוע שעבר טיילתי באחד המקומות היותר קרים שאפשר למצוא בקיץ, שיש בו, מעבר לנופי בראשית מדהימים, גם קרחונים ושלוגיות (שם עברי לשאריות שלג בהרים הגבוהים), והבטחתי לעצמי כי עם החזרה לארץ אנסה לחזור אל קרקע המציאות, ועל כן החלטתי כי אין טוב יותר ממה שעושה לי טוב.

אוכל.

משפחה.

חום וטיולים מעניינים.

(ספויילר לבאות, מחשבה יוצרת מציאות. לא מאמינים??)

 

לשמחתי, יש מי שמשתף איתי פעולה, וכך בצהרי יום שישי, קצת אחרי שהתאוששתי מהג'ט לג הקצר והשפעותיו, התייצבתי נרגש באולם התצוגה היפהפה של הונגאצ'י ברחוב קרמניצקי בתל אביב.

יודה הקורא (או הקוראת) הממוצע, ואפילו אלו שעוקבים אחרי, כי מעולם לא שמעו על השם הזה.

וזה בסדר.

הונגאצ'י (דגל אדום בסינית),הינו מותג היוקרה המוביל של סין מבית קבוצתFAW .   

המותג מייצר את רכבי השרד המפוארים לצמרת החברה והשלטון הסיניים.

המעצב של הדגם שחיכה לי, נמנה בעברו על המעצבים של רולס רויס הבריטית, ולכן הרכב שחיכה לי דומה מאד להוא האנגלי, ויש מי שמכנה אותו הרולס רויס הסיני.

באולם התצוגה עומדים שני דגמים המייצגים שניים מתוך שלושת רמות הגימור, אבל לי המתין הדגם המפואר והמאובזר מכל.

זה שתווית המחיר שלו מציינת את המספר- חצי מליון !!!

(בנינו, זה לא הרכב היקר ביותר בו נהגתי, ומאידך לא תדיר לקבל כאלו, ככה שיש גם למה להשוות, לכאן ולכאן)

 

אם כך, חשבתי לעצמי, בוא נראה במה דברים אמורים.

בכל זאת, עם כזה מחיר צריכה להיות כאן תמורה בהתאם.

נציג היבואן ישב איתי דקות רבות כדי להראות לי מה עושה כל פעולה בכל מסך. ויש כאן ארבעה (!) כאלו, שיש לכל אחד תפריטים, ותת תפריט, וכנראה לא יספיק סוף שבוע קצר כדי לעמוד על קנקנו של כל אחד ואחד מהם, גם אם אשן ברכב.

(וגם זה אפילו אפשרי, אם מתעקשים), אבל חשוב לדעת מה מפעיל את עיסוי השיאצ'ו המעולה, איך מקבעים זיכרון למושב החשמלי, איך מפעילים את ההוא, ואיך מכבים את הזה.

ממש יום לימודים ארוך.

ההונגאצ'י הזה מאד משוכלל מפואר, ומרובה טכנולוגיות, וזה הגיוני לחלוטין, כאשר חושבים את מי הוא משרת, בארץ המוצא.

אבל, בשורה התחתונה אני מתעניין בשלושה נתונים פשוטים לכאורה.

עוצמת המנוע, ויש כאן שניים כאלה (!) שמנפקים 551 כוחות סוס. (שזה בערך כמו שישה וחצי רכבי פיקנטו), ומומנט בשרני של 76.5 קג"מ, (שזה בערך עוצמה מתפרצת של הר געש בינוני באיסלנד), וטווח נסיעה אפשרי ל-441 ק"מ נסיעה.

אם כך חשבתי לעצמי, בשקט, כדי לא להפריע להוד מעלתו המגודל, צפויה לי שבת מאד מאד אטרקטיבית.

ואם הרכב הזה משמש את ראשי סין ביום יום שלהם, ברור כי גם לגורו שכמותי, להנאות, מגיע להתפנק כמה ימים אחרי חזרתי מאיסלנד.

היות ומדובר ברכב לראשי מדינה עצומה כמו סין, ברור כי כל נתון חייב להיות כאן גדול. הכי גדול, והכי הכי.

אורך של 5.2 מטר ורוחב של שני מטרים, מעמיד כאן חתיכת קובייה עצומה, שעלולה להיתקל במקומות שקטנים עליה, ועל כן זקוקים פה להכנה נפשית עם התנעה ראשונה.

או יותר נכון להגדיר זאת  כך - הרכב הזה דורש הסתגלות.

נקרא לזה מסע להכרת המרכב.

כי יש כאן כל כך הרבה פרטים, וכל כך המון אפשרויות שסוף שבוע קצר לא יכול להכיל, אבל ננסה להוציא את המיטב מכל הלימונדה הזאת.

מד הטווח ביציאה הורה על המספר 438 ק"מ העומדים לרשותי, וכך יצאתי עם חיוך גדול מאד משערי חניון היבואן.

חיוך, וחשש.

ההונגאצ'י הזה גדול וכבד.

ועם שניים וחצי טון משקל הוא מאיץ למאה קמ"ש בחמש שניות.

גדול, כבד, ומאד מהיר, אם רוצים.

 

יצאתי אל המבחן הראשון והפשוט. נסיעה מהמרכז צפונה, כביש ישר, רגוע, ללא דרמה גדולה מזו שמייצר ההונגאצ'י בכל רמזור.

שמתי את בקרת השיוט על הסף החוקי, ועם כל העוצמה של צמד המנועים אשר עוברים את הסף הזה כל כך מהר וכל כך בשקט שלא שמים לב, מזל שיש רכבים לפני, כך שההונאצ'י המגודל בולם את עצמו לפני שמשטרת התנועה תעשה בי מעשה מגונה, בפומבי, ואגב כך מאחזר אחוזי אנרגיה (רק במצב אקו).

לרכב ארבעה מצבי נהיגה שונים (אקו-קומפורט-ספורט ואוף רואד (יעני דרכי עפר)), ולא ממש הצלחתי להבחין בדקויות שבניהם.

ברכבים חשמליים, בדרך כלל, יש לכל מצב נסיעה, השפעה על הטווח, כאן זה לא בא לידי ביטוי.

 

פלאפל חניה והונגאצ'י אחד

במרכז בנימינה, בכיכר, פועל דוכן פלאפל בשם "הפלאפל של סבא", ואחד מחוקי היקום אומר, כי אם יש חניה פנויה ליד דוכן פלאפל, חייבים לעצור גם אם לא ממש רעבים, אבל היות ואני גם רעב, ולמצוא חניה לחמשת המטרים פלוס פלוס, הוא לא עניין של מה בכך, גם לא בבינימינה, עצרתי בחניה, ולעיני הקהל המקומי הנדהם יצאתי בנון שאלנט לקראת אחד הפלאפלים הטעימים שאפשר למצוא על הדרך.

טרי, חם וטעים.

לא צריך יותר מזה.

כבר בעצירה הראשונה נוכחתי למשיכה הפיזית שהרכב מייצר, ואת תשומת הלב הרבה שהוא מושך, ומתפתחים דיונים על יפה-לא יפה בין הנוכחים, שלא יכולים להישאר אדישים מולו.

 

 בדוריס קצבים, ליד גני רמת הנדיב אפשר למצוא נקניקיות בקר גרמניות (ואחרות), מסוג של נקניקיות, שמרגע שנוגסים בהן, כבר אי אפשר ללכת אחורה.

מי שלא ממהר במיוחד יכול להישאר לארוחה מלאה, או לבחור ממבחר הבשרים המגרים התלויים לראווה. ניתן כמובן לפני או אחרי כל זה, להיכנס לסיור בגני הנדיב הסמוכים, ולו רק בגלל הסיבה הפשוטה שתמיד יפה שם.

 

בסניף המשפחתי של משפחת הולנדר בזיכרון יעקב חיכו לי עם קפה חם, עוגות וסקרנות.

 

ככה משלבים יעדים ומסע קצר, שיפתח את התיאבון למסע הגדול יותר שיקרה מחר, בשבת, וגם נותן רושם ראשוני.

 

חזרתי למרכז עם טווח שנותר 160 ק"מ, ובניתי על העמדה הביתית שתמלא קצת חשמל חסר לקראת המסע שנצא אליו בבוקר.

 

שבת בבוקר,

כאשר יצאתי הבוקר לדרכים חשבתי לעצמי כי אומר לאבי, שמצטרף אלי, שנצא לקושש לנו הרפתקאות, ולא ידעתי כי מחשבות שכאלו יצרו לנו מציאות, ושהרפתקאות לא תמיד הן באות טוב, אבל ללא ספק מכל אחת כזאת לומדים משהו.

יצאתי מהבית עם 345 ק"מ טווח, ועם שתי החלטות.

א.  הכיוון שלנו היום יהיה ים המלח.

ב.  היות וקשה לבנות על כל הטווח שיעמוד לרשותנו ראוי שנעצור בדרך, נמלא קצת חשמל באחת מתחנות הטעינה המהירות בכביש 6, וזה אמור להספיק.

לא?

אז ליקום (זה שדואג לחניה ליד דוכני פלאפל מצוינים), מסתבר היו תוכניות אחרות עבורנו.

אבי נכנס לרכב, וכמו כל מי שהיה לפניו או אחריו, גם הוא מתלהב משפע המרחב, איכות חומרי הבנייה, איכות ההרכבה, ובעיקר מהפוזה המאוד מיוחדת שהרכב מגיע איתה.

כמי שכבר התנייד איתי בלא מעט רכבים, הוא מגלה עניין ושאלות בכל מה שיש לי תשובה.

גם הוא מסכים איתי כי ראוי לעצור למילוי מצברים (תרתי משמע) בתחנה הראשונה שנמצא.

ההונגאצ'י הזה התעורר רעב מאד הבוקר, כנראה, כי הוואטים נושרים ממנו בקצב הדומה למים הנופלים במפלי הניאגרה.

הרבה ומהר.

עמדת הטעינה המהירה של אפקון היי

תה פנויה, וזה כבר סימן מעודד, אבל האפליקציה לא מאפשרת תשלום ללקוח מזדמן, ושירות לקוחות לא פעיל בשבת.

מקומם ומפתיע.

אם כך העניין בוא נעשה חושבים ונשנה את התיכנון, מציע שותפי ומכוון אותי אל פאתי קריית גת, שם נמצא עמדת טעינה מהירה של חברה מתחרה.

הגענו בניווט מהיר, אך לדאבוננו היא הייתה תפוסה, ובעמדה אחרת לא היה כבל מצורף.

עוד שינוי בתוכניות ובחרנו לנווט אל העיר הגדולה באר שבע, שם לבטח נמצא מענה כלשהו.

לאחר נדודים בין עמדות שונות, הגענו נואשים על סף וואטים אחרונים אל גרנד קניון באר שבע, שם נמצאת עמדה מהירה של חברת ג'ינרג'י.

הונגאצ'י עוברת החייאה

כאן המקום לגלות כי כאשר יש חברים זה יותר טוב מקשרים, וגם אם לא מצליחים להפעיל את הטעינה דרך האפליקציה, מכל מיני סיבות, נחלץ לעזרתי חבר, ממנהלי החברה, שפתח לי מרחוק את העמדה והחזיר לי את החיים למסלולם.

בזמן שהרכב לגם את החשמל היקר, הלכנו לשתות קפה בתחנת דלק סמוכה, וענינו באדיבות לכל סקרן ששאל מה זאת המכונית הזאת.

אגב, לשם ההשכלה, חברת ג'ינרג'י היא ספקית של עמדות טעינה  ביתיות וציבוריות, ובעלת פריסה ארצית רחבה, זה שנזקק לשירות טעינה ציבורי, יגלה כי היא גם הזולה ביותר מכל המתחרות, העמדות שלה ברורות ומסומנות  באופן בולט, וטעינה מהירה היא אכן טעינה מהירה.

אני לא יכול להעלות בדעתי כיצד הייתי נחלץ מצרה זו לולא העזרה שקיבלתי.

המון המון תודות לחברים בג'ינרג'י.

ג'ינרג'י

חיווי חיצוני לרמת טעינה

 

היות והתמלאנו במספיק חשמל שיביא אותנו בשלום הביתה, החלטתי כי כל תכנית היא בסיס לשינויים, וננצל כבר את המקום והזמן.

בלב העיר העתיקה של באר שבוע עומד בשיממונו בית המושל.

"... הבניין בן שתי הקומות ניצב בפינת הרחובות הרצל והעצמאות והוא אחד מבנייני הציבור הראשונים שהוקמו בעיר. הוא נבנה בשנת 1906,כחלק משרשרת מבני ציבור מכובדים, אשר מטרתם הייתה לחזק את השלטון התורכי באזור ובתושביו.

צילום:אבני גזית

בית המושל נבנה בסגנון התורכי האופייני למבני הציבור התורכיים בעיר, בית בן קומתיים, עם אכסדרת-כניסה בעלת שלוש קשתות בקומה התחתונה וגג רעפים... מתחילת 1950 ועד סוף שנות ה – 70 שימש  הבניין כבית עיריית באר-שבע העברית. לאחר מכן נפתח במקום  האגף לאמנות של מוזיאון הנגב..."

בית המושל, באר שבע

לצערי המקום סגור, ואי אפשר להיכנס פנימה בשבת, אבל ניתן להתרשם מיופיו וייחודיותו בסביבה.

צמוד אליו  גן רמז.

"... גן רמז הינו גן פסלים ייחודי הממוקם בעיר העתיקה של באר שבע. הוא נקרא על שמו של דוד רמז (1886 – 1951)... השטח עליו ניצב כיום הגן שימש בשנת 1917 את בית החולים האוסטרי לחיילים האוסטרים והגרמנים שלחמו לצד הצבא העות’מאני לאחר כיבוש ביר א סבע הוא שימש את הבריטים כבית חולים שדה לחיילי האנז”ק שלחמו לצד הבריטים בכיבוש באר שבע... ב 2021, במסגרת חידוש הפיסול העירוני בעיר, ובעקבות תרומת פסלי חוץ למוזאון הנגב לאמנות, הוסב הגן לגן פסלים כחלק בלתי נפרד ממתחם המוזאונים הממוקם בסמוך לגן..."

גן רמז, באר שבע

היות וכבר נגענו במורשת לוחמי האנז"ק, וכבר פקדתי בעבר חלק ממסלול הכיבושים שלהם בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, נותר לי חוב ישן של ביקור בגן הלאומי תל באר שבע.

"... תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר... השרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים לאלף הרביעי לפנה"ס (התקופה הכלקוליתית). התל היה נטוש במשך כאלפיים שנים, במהלך תקופת הברונזה. הוא יושב מחדש במהלך המאה ה-11 לפנה"ס... חפירות באתר חשפו עיר מבוצרת מתקופת השופטים עד חורבן בית ראשון. באתר התגלו גם שרידים מן התקופה ההלניסטית, מימי הורדוס ומן התקופה הרומית. היה במקום יישוב גם בתקופה הביזנטית והצלבנית, אך הוא חרב ונשאר בחורבנו עד 1880, כאשר הטורקים החלו בבניית העיר באר שבע באתר מערבי יותר מתל באר שבע... ב-31 באוקטובר 1917 בשעות הבוקר נשלחו כוחות פרשים קלים ניו זילנדים לכבוש את התל... בשעות הצהריים כוחות אוסטרלים רכובים התווספו לכוחות התוקפים, עד שלבסוף, בשעה 15:00 נכבש התל..."

גן לאומי תל באר שבע-ויקיפדיה

כאשר החום עלה, נותר לצנן אותו במקור נוזלי.

כזה מצאנו בדרכנו בחזרה בלהבים, בביתם של חיים וחגית (ח"ח), שגרמו ליום שלנו לקבל חיזוק חיובי.

בריכה וארוחת צהרים.

הוא אשר אמרתי מראש.

מה שעושה לנו טוב.

חום אוכל ומשפחה.

(עוד הוכחה למחשבה שיוצרת מציאות?)

 חזרתי למרכז עם טווח של 208 ק"מ.

 

שורת סיכום.

לא סתם אני מתעקש לבצע נסיעה ארוכה בכל רכב שאני מקבל.

500-700 ק"מ נהיגה ישקפו התנהגות בשלל מצבים ודרכים, ויתנו לי מספיק נתונים כדי שיהיה לי מה לומר על הרכב מכל מיני היבטים.

מעולם לא חשתי בכזאת אי נוחות בבואי לסקר רכב שניתן לי להדגמה.

ומדוע ?

לכאורה על השולחן ההונגאצ'י הוא קלף מנצח.

יש לו את כל מה שצריך, ברמת המחיר שלו.

עיצוב מוחצן יוצא דופן.

"אפקט הגעה" ללא תחרות.

צמד מנועים חזקים.

מומנט אימתני.

נוחות נסיעה מדהימה.

איכות חומרים טובה.

מרחב ובטיחות.

ובכל זאת הוא נכשל כישלון מוחץ וחד משמעתי ביכולות שלו לגמוע מרחקים ללא חרדת טווח.

חרדת טווח, אמרת ?

הרי היצרן מצהיר על מעל 400 ק"מ בין טעינות.

הלוואי והנתון הזה היה קרוב אל האמת.

נסיעה רגועה במצב נסיעה חסכוני, בין ת"א לבאר שבע, לא אמרתי אילת, או לחרמון, רק כביש מהיר, ישר, ללא עליות,

התחלתי עם 350 והגעתי עם 130 ק"מ, שנותרו בטווח.

בדרך חזרה התחלתי עם 450 והגעתי עם 208.

זה לא המרחק בין הערים.

גם אם נכניס את העצירות והסטיות הקצרות מהקו הישר, זה ממש לא המרחק האמיתי.

 

זהו לא הרכב החשמלי הראשון או השני שאני בוחן, אבל זה הרכב עם צניחת הוולאטז' המהיר ביותר שהגיע לידיי.

לשים חצי מיליון שקל על רכב שיסע 200-250 ק"מ (אמיתיים), במקסימום, זה בדיוק הרכב שיוציא שם רע לכלל החשמליות שעולות עליו בביצועים (החשמליים), ועולות פחות מחצי.

 

אני משתדל מאד לדבר רק חיובי על כל רכב שמגיע לידי, כי לדעתי אין מכוניות גרועות, אבל במבחן התוצאה ההונגאצ'י הזה, נכשל במדד החשוב ביותר בעולם החשמלי.

חרדת טווח?

אוהו, והרבה.

אבל בסטייל.

כי בכול מה שקשור לפוזה, הוא אלוף הארץ.

 

אנחנו העיתונאים, שמביאים את בשורת החדשנות, ואלו מאיתנו אשר מתלהבים מכל שיפור ושינוי בתחום החשמלי, מתבאסים מרכב שגורם לכל הספקנים והמתנדנדים להמשיך ולזמר את המנטרה שרכב חשמלי זה עוד לא זה, ודווקא כשיש כבר מספיק נציגים בכל קשת המחירים שמחקו את צמד המילים חרדת טווח מהלקסיקון שלהם, מגיע זה, שלכאורה היה אמור לדלג בקלילות מעל המשוכה, ומחזיר את חוסר האמון.

וחבל.

מאד חבל.

לו הייתי נשיא סין, מחר בבוקר כבר היה לי רכב טוב מזה.

 

 

ירון הולנדר (ואבי)

יולי 2022

 

הונגאצ'י ESH9 EXCLUSIVE

הספק צמד מנועים: 551 כ"ס

מומנט: 76.5 קג"מ.

נפח סוללה: 99 קוואט"ש.

טווח מירבי: עד 411 ק"מ.

מחיר:499,537 ₪.

 

פלאפל של סבא, בנימינה.

דוריס קצבים, זיכרון יעקב

 

בית המושל באר שבע

גן רמז באר שבע

תל באר שבע

 

עמדת טעינה ג'ינרג'י