יום ראשון, 28 בנובמבר 2021

מחפשים המלצות לדברים טובים? מסעדות? מכוניות? בתי מלון או סתם יום טיול מהנה? יש כאן המלצות משובחות, אפשר גם לפנות אלי אישית

זר מושלם *

 


 

מיצובישי אאוטלנדר, הדגם החדש עשה עליה לארץ בתחילת יולי, והנה הגיעה העת שגם אני אזכה בו לנסיעת מבחן שתנסה לרדת אל סודותיו.

הדגם הזה, שהוא חדש לחלוטין אחרי שמיצובישי לא שינתה את הדגם הקודם עשור שלם, (כי כידוע אי אפשר להרוג סוס מנצח), ובעקבות שיתוף הפעולה עם ניסאן שהחל בשנת 2017, זכה הדגם האייקוני בדורו הרביעי לתחייה מחודשת. התקינה האמריקאית, לפיה בנוי הרכב המגיע לכאן, הוסיפה לו מן הסתם כמה פרמטרים הנהוגים ביבשת המוזהבת, ומכל מיני שיקולים חלק מהמערכות המוצעות שם, לא הגיעו הנה, אבל כך או כך, בקטלוג של היבואן ניתן לבחור באחת מתוך ארבע רמות גימור לדגם עם הנעה יחידה, או שלוש לדגם בעל הנעה כפולה.


כלומר, קשת הטעמים תאפשר לכל רוכש למצוא את מה שהוא מעוניין ברזולוציה מקסימאלית.

הברית שנכרתה עם ניסאן מביאה איתה שילוב של ניסיון ומורשת. (תזכרו את המילה הזאת שעוד תשוב בהמשך).

האאוטלנדר הפופולארי לא סתם הוא המוביל במכירות לסגמנט בישראל, עם נתון מכירות מעל 60 אחוז.

האאוטלנדר מביא פתרון של SUV בעל שבעה מקומות, מוניטין משובח, אמינות, וסחירות טובה.

אם כך היה במשך שנים, מה כבר אפשר לחדש?  שאלתי את עצמי.

 


כתשובה סיפרו לי כי היפנים השרישו את תרבותם בתכנון הרכב, והם בנו את הרכב לפי הנראות הפנימית והחיצונית, הביצועים והאיכות.

ואכן, אי אפשר להתווכח עם הנראות.

לרכב יש נראות חיצונית מרשימה ובולטת.

חרטום מאסיבי עם נוכחות פלסטיק שחור הרבה ניקל נוצץ, וגופי תאורה בולטים ומרשימים.

יש מי שקורא לזה "אפקט הגעה".

ואם את האפקט הזה מקבלים מבחוץ, הרי מרגע שנפתחת הדלת ונגלה לעיניך החלל הפנימי אפשר לומר שנרשמת פה קריאת התפעלות.

וואו.


הריפוד המהודר, הסידור הפנימי, איכות החומרים משדרים יוקרה ששווה את מחירה.

שעון החורף מכתיב לנו יום קצר (יחסית), ואי לכך הכנתי לנו יום קליל שישתדל להקיף דרכים שונות בהן נוכל לתהות על קנקנו של היפני הגדול הזה.

אתה מקבל את גרסת הלאקצ'רי, בישר לי נציג היבואן שמוסר לי את הרכב. זו הגרסה הבכירה והמהודרת בהיצע.

בחנייה ממתין לי אאוטלנדר בצבע לבן מסוג אחר. זו צביעת יהלום שמעניקה לצבע עומק ונראות שונה.



בחלל הנוסעים מושבי עור לבן בתפירה מיוחדת, גם היא במוטיב יהלום.

אחד הדברים הראשונים שאני נוהג לבדוק עם כניסתי, כמה נקודות חשמליות להטענת מה מה שאנו נושאים עמנו כיום יש ברכב, וכאן מצאתי שקע 12 וולט בחזית, ועוד אחד לטובת יושבי השורה השלישית, צמד שקעי USB עבור הנהג והנוסע שלצדו, וזוג נוסף לשימוש דרי השורה השנייה,  ובנוסף, וכמתחייב גם משטח טעינה אלחוטי.

סך הכול הגיוני וסביר.

ואם כבר נגענו בתחום האלחוטי הרי שאנדרואיד אוטו ואפל קאר עדיין מתחברים כאן בכבל ולא באלחוט.

מושב הנהג מתכוונן חשמלית, בעוד זה שלצדו נותר נמוך יותר משום מה ללא אפשרות כיוונון. כאשר יושבים גבוה רואים רחוק יותר וטוב יותר, וחבל שרק הנהג זוכה לזה.

מאחור יש המון מקום, גם אם השורה השלישית תפוסה, וגם כאשר היא מקופלת. האאוטלנדר מרווח ומיועד לשנע נוסעים בנוחות וברווחה.

מנוע שני הליטר ומחצה מתעורר חרישית עם לחיצה על מתג ההתנעה. ידית ההילוכים הקצרה בעלת שני מצבי נסיעה (קדימה ואחורה), וגם הנסיעה קדימה מתחלקת לשניים, לאוטומטי או ידני.



בנוסף לכול אלו, כדי להוסיף עניין כנראה, מתחת לידית ההילוכים נמצא גלגל ובו חמש אפשרויות נסיעה לפי סוג הדרך, כאשר בגרסה עם ההנעה הכפולה מתווספת כאן אופציה של שילוב 4X4  לצורך ירידה מהאספלט.

בקיצור, עוד לפני שבכלל מתחילים לנסוע צריך להפעיל שקול דעת, ולהחליט מהי הדרך הנכונה ביותר לגמל הגדול הזה, כאשר מראש אני יכול להבטיח כי מרבית הנהגים ישאירו את מצב ברירת המחדל כזו שתנהל אותם במרבית הנסיעות.

לא שזה רע, רק תמיד חשוב לדעת מהן גבולות המעטפת של המוביל שלך, (כך דעתי).

בכל מקרה, ארגנתי לנו סיור פרטי במוזיאון ייחודי שנמצא במרחק שעתיים נסיעה מהמרכז.



צאלים, זה שם מקום שמעורר אצלי לעיתים דפיקות לב מואצות וזיעה קרה, ואני תמיד חושש שמא קצינת הקישור שלי (בוודאי בעצמה כבר סבתא לכמה נכדים, כנראה), תקבל דיווח שאני בסביבה, ותזמן אותי במיידית ל-30 ימי אימון כלשהו במתקן הזה שאלוהים שכח כאשר הוא ברא את העולם, אבל צאלים זה לא רק מרכז אימונים של חילות השדה, אלא כאן גם נמצא קיבוץ, מראשוני המתיישבים בנגב,


"... הקיבוץ נוסד בינואר 1947 על ידי גרעיני תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה. חלק מחברי הקיבוץ הקימו את הנקודה בנגב והתיישבו בה בחודש זה, ושאר חברי הקיבוץ התיישבו בינתיים, באפריל 1947, ליד רחובות, מערבית לגבתון, כקבוצות עבודה. עד שהנקודה תוכשר לקלוט את כולם. היישוב הוקם בהמשך למגמה שהנחתה את ייסוד אחד-עשר היישובים בנגב,


חשיבותם של יישובים אלו היה שהם עלו כהיאחזויות שעל קו המים לנגב. קו מים זה היה עורק החיים של יישובי הנגב טרום הקמת המדינה ובעת מלחמת העצמאות...."

קיבוץ צאלים-ויקיפדיה

קיבוץ צאלים מכניס את המבקר לרוגע, נוכח השקט והמקום המטופח שלא השתנה יותר מידי בשנים שחלפו, ושומר על צביון של קיבוץ קלאסי.

יש כאן גם מלון אורחים שחדריו מפוזרים במתחם סגור על פני הקרקע,ולא מתנשא לגובה, כמקובל.

מעניין מי האנשים שבאים לכאן להתארח.




את פנינו מקבל בועז קרצ'מר , מנהל (ומקים) מוזיאון ברזל ומורשת.

בועז הוא בנו של אליהו, ונכדו של שמואל קרצ'מר שנולד בשנת 1891 בפולין. מנעוריו גילה נטיות למלאכת מחשבת, עבד ולמד בבית מלאכה לחריטה שבו התמחה. כציוני נלהב, עלה לראשונה ארצה בשנת 1912, התיישב בירושלים, התקבל ל"בצלאל" שם למד ציור והחל לעבור כחרט אמן בבית הספר. ב-1920 הקים בירושלים ברחוב יפו, בית מלאכה אומנותי לחותמות ולפיתוחים בשם 'פתוח' של ש.  קרצ'מר מאורעות תרפ"א והמשבר הכלכלי בארץ הכריחו את קרצ'מר לסגור את חנותו ולשוב לווינה,

ב-1933 עלה קרצ'מר עם משפחתו לארץ, ועם בואם ארצה פתחו  קרצ'מר ובניו בית מלאכה, ובשנת 1951 הוא עבר לאזור התעשייה במקור ברוך בירושלים.

מורשת צאן ברזל (1)





אליהו, בנו של שמואל החל לעבוד במפעל של אביו, והמפעל פעל עד שנת 2003.

בועז, נכדו של אליהו החליט להקים מקום בו יוצגו עבודות האמנות של סבו ואביו, שלא רק שיש בהם יופי אמנותי של חרשות ברזל, אלא לכל אחד ואחד מן הפריטים הרבים שיצאו משערי המפעל יש סיפור מעניין מאחוריו, וכמעט כל הפריטים שזורים בתולדות המפעל הציוני ומדינת ישראל.

קיבוץ צאלים העמיד לרשות בועז את בית הילדים הישן, ובעבודה קשה ויצירתיות רבה הוקם כאן מוזיאון מרתק שאין כמותו בשום מקום אחר.

אנחנו זכינו לסיור פרטי מקוצר, ובועז מספר לנו כי עיקר פעילות המוזיאון מתקיימת כאשר מגיעות לכאן קבוצות מטיילים, ואז הקבוצה מקבלת סיור ארוך וממצה של כשעה וחצי של הסברים, וסיפורים מרתקים.

לא תמיד אנחנו נותנים למילה "מורשת" את הכבוד הראוי לה, אולם ביקור במוזיאון הזה ממחיש את המשמעות העמוקה של המושג.

ביקור במוזיאון כרוך בעלות של 25 שקלים.

מוזיאון מורשת צאן ברזל (2)

בדיעבד, ולאחר שאבק הדרכים שקע, שמתי לב כי התחלנו בסיפור על רכב שמשלב מורשת במולדתו, ועברנו לסיפור מורשת משלנו, כך שהתבקש מבלי ששמנו לב לכך שכל היום הזה יכיל בתוכו את המושג, גם אם לא ככותרת אלא כזה שניווט אותנו כל היום.

צמוד לשער קיבוץ צאלים עומד מבנה בטון מתנשא, הוא חדר הביטחון של צאלים הישנה.

שרידי צאלים הישנה הוכרזו כאתר לאומי סביב בית הביטחון ההיסטורי.

בין השרידים אפשר למצוא שלטים המספרים את תיאור מבני המשק שעמדו כאן.

צאלים הישנה. מבט אווירי
אם אנחנו כבר כאן, אמרה לי זוגתי, שהצטרפה אלי היום, אולי ניכנס למושב ישע הסמוך?

יש לדעת כי כאשר מזכירים בחוג המשפחתי של זוגתי את המילים "מושב ישע", מקבל הדבר רמז כי מעכשיו תיסוב השיחה סביב הנושא, והזיכרונות של המשפחה הגדולה. בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.

כאשר עלו משפחת ממצרים, הופנו סבא וסבתא אל מושב ישע שהיה בסוף העולם, ימינה, ושם קיבלו משק חקלאי. בכל חופשה, חג, סוף שבוע או אירוע התאספו כל בני המשפחה במושב, וחגגו כחמולה צבעונית ועליזה.


כאשר נכנסנו בשערי המושב החל שידור וידאו נרגש לכל המשפחה, " היי תראו את זה, ואת ההוא, ואת הבית של.." כפי שצפוי, מה שהיה גדול ורחוק בעיני ילדה קטנה, הפך עם השנים לקטן וקרוב, ואפילו דיירת שיצאה מבית סמוך התגלתה כזיכרון מוכר מן העבר.

נרגשת  מגל הזיכרונות שצף ועלה, היפנו אותנו להמשיך לחפש עדויות ורישומים מן העבר.

סעו אל מרכז הצעירים באשכול, יעצו לנו. שם אולי יעזרו לכם.

סובבנו את האאוטלנדר (אולי זה הזמן לעברת את שמו ל"הנודד"?) ופנינו אל המקום שהווייז (והמקומיים) יודעים היכן הוא.

אחרי מאמץ לאתר עדויות לפועלו הציבורי של סבה, שבה זוגתי אל הרכב, והחלטנו להמשיך במסע.

הנקודה הבאה בה בחרתי כיאות לשלטי ההכוונה החומים לצד הדרך שמסעירים את דמיוני.

דרך אספלט צרה, שראתה ימים מפוארים יותר מביאה את המבקר, דרך חלקות חקלאיות מעובדות אל שרידי מצפה גבולות.



"... מצפה גבולות (אתר לאומי) היה חלוץ ההתיישבות בנגב, ראשון מבין שלושת המצפים שהוקמו, עלה לקרקע במאי 1943 והיווה בסיס להקמת קיבוץ גבולות... מטרת הקמת שלושת המצפים הייתה שמירה על הקרקע שנרכשו על ידי הקק"ל, לימוד הכרת תנאי הקרקע והאקלים לקראת פיתוח חקלאות והקמת יישובים בעתיד... הוחלט כי את מבני הקבע במצפים יבנו מחומר מקומי. ולפיכך הוחלט לבנות את מבני המצפה והחומה המקיפה אותו מחומר מקומי, 'אדובה' (לבני בוץ מאדמת הלס המקומית)..."



מצפה גבולות - ויקיפדיה


אתר מצפה גבולות עוסק בהנצחת סיפור החלוצים וההתיישבות החקלאית בנגב, הוא מוקף גדר, ויש צורך בתיאום מראש לביקור במקום.

אולם, משראיתי כי שער המקום פתוח ואנשים עובדים בו, ניגשתי וביקשתי רשות כניסה וביקור.


חבר קיבוץ ( בשם ג'ימי או ג'וני כמדומני) חביב, הסכים בחפץ לב לעשות לנו סיור קטן, להסביר על המקום, ובעיקר תאר והסביר על הטכניקה של בנייה עם לבני בוץ המשמשים כיום לשחזור המצפה.



היה מרתק.







לא הרחק משם, חזרנו לכיוון צאלים אל הגשר התלוי בנחל הבשור.

לא פעם ולא פעמיים הייתי כאן, ואי אפשר להשתעמם אף פעם מנופי המדבר, שערוץ ירוק עז חוצה אותו, ומים (כנראה מי גשמים מהשבוע האחרון) זורמים באפיקו.


הייתה לי כוונה לקחת את האאוטלנדר לסיבוב ארוך בדרך נוף הבשור המוכרת לי על מנת לבחון את גלגל המזלות של הנעת הרכב, אבל אילוצי האור והזמן משכו אותנו הלאה.

בימים אלו חושקת כל עיר דרומית במקווה מים בגבולותיה. ראשונה הייתה ירוחם עם האגם שלה, שהפך עם השנים לאטרקציה מושכת תיירים. לאחרונה נבנה בבאר שבע אגם ענק ויפהפה בפארק חדש ויפה לא פחות (פארק נחל באר שבע), ואני לא יודע מי הקדים את מי, אבל פרנסי העיר  נתיבות התקנאו בשכנותיהן, וכך קראתי שבין חצר בבא אחד למשנהו הוקם פארק ובליבו אגם.

שלא ניסע לראות?

"... פארק האגם בנתיבות, המהווה מוקד מפגש לקהילה בשכונה ובעיר, ממוקם במרחק הליכה רגלית מכל חלקי השכונה ובסמוך לקריית החינוך. הפארק בשטח של 64 דונם כולל אגם אקולוגי מרהיב, שבילי אופניים, מתקני משחק וכושר, נקודת תצפית ואזורי פיקניק ושהייה.

 


פארק אגם נתיבות הוא שטח ציבורי פתוח הקושר בין העיר הותיקה במזרח להתרחבות העיר העתידית במערב. שטח הפארק עטוף בשטחי נחל בוהו ובוואדיות היוצאים ממנו במטרה להופכו למוקד משיכה שיחבר בין העיר לנחל ויהפוך לאטרקצית מים והפנינג למבקרים. בתכנון הפארק הושקע מאמץ רב על מנת לשוות לו מראה ייחודי שמשתלב בנופי האזור והוא כולל אגם גדול, אזורי ספורט, תצפיות, נקודות ישיבה, פנאי ונופש. הקמת האגם מהווה שלב ראשון בפרויקט ענק להפיכת המרחבים הסמוכים לנחל בוהו והנחל עצמו למיזם תיירות ואטרקציה מרהיבה...

פארק אגם נתיבות

שנים רבות לא פקדתי סתם כך את העיר נתיבות. ואף פעם לא ידעתי כי נחל בוהו עובר בה. (עכשיו רק צריך למצוא את מערת בוהו ואז נדע בוודאות היכן תוהו ובוהו, חלפה מחשבה בראשי היצירתי).

אני לא יודע מדוע אבל אותם אלו שהקימו את הפארק היפה הזה הקיפו אותו גדר וקבעו שעות פעילות.

כאילו, אין חושך בנתיבות בימים אלו אחרי השעה ארבע וחצי?

בכל מקום בעולם פארקים הם מרחב ציבורי פתוח להנאה התושבים ולא אתר שמכתיב שעות פעילות.

נתיבות העיר עוברת מהפיכה של ממש בימים אלו, ושכונות חדשות עם מגדלים נישאים הוקמו בעיר המטופחת.

אתר חדש נוסף שהקים הקבלן והיזם עודד שריקי, הוא פריז סנטר עודד שריקי. מרכז קניות גדול ופתוח בסגנון שמשדר יוקרה וסטייל כמו בערים הגדולות בעולם, ובמרכז האתר ניצב העתק של מגדל אייפל שמככב בכל אינסטאגרם אפשרי.


בקומות התחתונות יש חנויות מותגים מוכרות, ואילו הקומות העליונות להן יש מרפסת שמשקיפה מעל יש משרדים וקליניקות.

יום ארוך וגדוש פעילות גובה מחיר.

מה נאכל? שאלה זו שהצטרפה אלי.

נראה לי שיש כאן כמה מקומות ששווים בדיקה.

עניתי.

כלל בדוק יש לי. היכן שמצטופפים אנשים, שווה לבדוק למה.

זה תופס באטרקציות בטבע.

בדוכני מזון ברחוב.

במסעדות.

ובכלל.

מסעדת  טעם העמק שנמצאת עם שלוחה אחת כמסעדה בכניסה למרכז הקניות, ושנייה כמקור לאוכל מהיר בצד השני של המבנה, שוקקת מבקרים.

היכלה הגדול מרווח ומואר וצוות מלצרים צעירים מתפעל במהירות כל הזמנה.

ארוחה עסקית במחיר של 79 שקלים לסועד ממלאת את השולחן במבחר סלטי ירקות טריים וטעימים. בחרנו בקציצות בשר וקבב חרפרף, ובמחבת רוחש עם ירקות צרובים.




האוכל הגיע מהר, חם וטעים.

עובדה, חיסלנו הכול.

אם אתם כבר מגיעים לבבא לקבל ברכה, או לנוח באגם המקסים, קחו המלצה טעימה ולא מאכזבת.

עוד המלצה שאני יכול לצרף היא הצטיידות במיצובישי אאוטלנדר שהכיל והוביל אותנו בשקט וללא מאמץ, ללא טרוניה וללא שום תלונה.

לא מצידו ולא מצדנו.

לא פלא שהדגם הזה בעבר כל כך הצליח.

וכאשר  אתה סוחב על הגב שלך כזו מורשת אין שום סיכוי שמשהו יתקלקל בדרך.

 

 


ירון הולנדר (ושירה)

נובמבר 2021

 

מיצובישי אאוטלנדר רמת גימור LUXURY

מנוע :2.5 ל'

הספק 181 כ"ס.

מומנט:24.9 קג"מ

מחירים החל מ 184,000 עד 242,000 שח

 * למי שלא הבין את בכותרת, OUTLANDER= זר 

צאלים

מוזיאון ברזל ומורשת

צאלים הישנה

מושב ישע

מרכז צעירים אשכול

מצפה גבולות

הגשר התלוי נחל הבשור.

אגם נתיבות

קניון פריז סנטר עודד שריקי

מסעדת טעם העמק



 

יום שבת, 30 באוקטובר 2021

המוביל הארצי

 


 

תביא לטיול הבא רכב גדול, ביקש אחד מחבריי המועדון, ולא הדגיש או פירט במה הכוונה לגדול.

האמת, לא ידעתי אם הוא רוצה להעביר דירה, או לקחת את כל משפחתו הענפה אתנו לטיול.

היות ואין לי רישיון נהיגה למשאית או אוטובוס, הגודל הוא כבר נתון שיש לו ערך מקסימלי.


אחרי מבול של רכבים מרובי מושבים שהיה לי בקיץ האחרון, שמתי לב כי מזמן לא בחנתי עוד מוביל עם שבעה מקומות ישיבה.

(ספויילר, יהיו עוד בקרוב).

חיפשתי בין אלו שמוסרים לי רכבים לנסיעות מבחן, והבחנתי באחת, שעומדת באולם התצוגה, ככה, די בצד. בעוד אחיותיה הצבעוניות והאופנתיות קוצרות שבחים, היא עומדת מבוישת בפינה, כאילו אין לה מה להציע.


הופה, חשבתי בליבי, יש לנו כאן עסק עם צנועה ושומרת נגיעה.

תגיד, פניתי, אל זה שבחסדו סוגרים עניינים, יש מצב לאיזה דייט עם ההיא?

סגר.

הגעתי בבוקרו של יום אל לובינסקי שבגן שורק על מנת לקחת את זו שיש לה שם ארוך במיוחד, שבעה מושבים והמון המון סקרנות.

סיטרואן c4 spacetourer

אם הרכב גדול כמו השם שלו, אנחנו כבר מסודרים, שלח לי הודעה ההוא שרצה את זה בגדול.



לסיטרואן הזאת יש שני דברים בולטים (מלבד השם הארוך) ממבט ראשון.

האחד, השמשה הקדמית העצומה, שנראית מבפנים גדולה הרבה יותר מכל שמשה אחרת, והשני הוא ההגה עמוס הכפתורים והמתגים.

מצד אחד זה חיוני לבטיחות, אבל מצד שני זה מעמיס יותר מידי דברים.

וכמובן בסיטרואן, כמו בסיטרואן אין שום דבר פשוט וברור, ואין רכב אחד שממשיך קו של אחר. והאנדרואיד אוטו שמזהה מידית את הטלפון (וזה טוב !), לא מצליח לעבוד כי השעון של הרכב לא היה מסוכרן לזה של הטלפון, ועד שמצאתי איך מבצעים כיוון השעון, סיימתי כמעט בו זמנית תואר שני במדעי המוח, (ומיותר לציין כי אין לי אפילו את הראשון...).

הדרך לגן עדן, אמר פעם מישהו, רצופה כוונות טובות.

אני מסתכל ובוחן מה עומד לרשותי, ורואה כי בשורה הראשונה יש כורסאות עם משענת יד הן לנהג והן לנוסע שלצדו.



באופן מפתיע (או שלא), מהנדסי הסיטרואן לא גרעו  בשל כך מקומות אחסון מקובלים ברווח שבין המושבים. נהפוך הוא. תא האחסון גדול ומרווח.

גם מיקומה של ידית ההילוכים מעל ההגה, (מיקום מוזר שמצריך הסתגלות), חוסך מקום מסורתי.

ידית הילוכים קטנה ומוזרה

מאחור, השורה השנייה בנויה משלושה מושבים נפרדים, שכל אחד מהם יכול להתקפל קדימה או אחורה, על מנת להגדיל את הנפח הפנימי, ולרשותם של יושבי השורה השנייה יש אפשרות למגש מתקפל הנמצא בגב המושבים הקדמיים.


מי שיבחר לקפל את המושב האמצעי של השורה השנייה יזכה בנוחות מרבית.

מושבי השורה השלישית הקטנים, והמיועדים מן הסתם לילדים, נכנסים אל תוך הרצפה, ברצותך ישלפו, וכאשר אין בהם צורך יעניקו גם הם מקום ענק למטען.

(ארבעה מטיילים עם תיקים וציוד רב לא הצליחו למלא את התא עד תומו).

במבחן נקודות החשמל הסיטרואן הזאת המיועדת לשנע משפחה גדולה נוחלת כישלון חרוץ.

לנהג עומדת נקודת USB בודדה שמשמשת בחיבור לאפליקציה, עוד שקע 12 וולט נמצא בתחתית תא האחסון שבין המושבים עבור יושבי השורה השנייה. ועוד שקע כזה בדופן האחורי לטובת יושבי השורה השלישית או משהו שדורש טעינה בתא המטען.

למה 12 וולט ולא USB?

בעידן בו כל נוסע מגיע עם מכשיר טלפון, ויש מן הסתם תמיד עוד  אביזר שצריך הטענה או חיבור חשמלי, שלושת האפשרויות הללו הן מעט מידי ביחס לגודל.

אבל כאן מסתיימת שורת הביקורת ומתחיל שיר ההלל.



מאידך, ולהבדיל, פתחי מיזוג מאחור בקורות צד הן שיחוק של יעילות ומחשבה.

בסיטרואן, כפי שצפוי, שום דבר לא כמו אצל אף יצרן אחר, לוח שעונים גדול נמצא במרכז הדשבורד.

רחוק וברור.

צריך להתרגל להסיט את העיניים למרכז על מנת לקבל את המידע הנדרש בזמן הנסיעות.

מסך המולטימדיה דווקא קטן יותר ונמצא מתחתיו, והפעלת כל אופרציה ברכב עובר דרכו.

(זוכרים את כיוון השעון?)

לוח שעונים (למעלה) ומסך מולטימדיה (למטה)
תצוגת מצלמת הרברס למשל תופיע על כשליש מלוח השעונים דווקא, ולא על מסך המולטימדיה הגדול יותר, (באופן יחסי).

על הניר מנוע טורבו בנפח צנוע של 1.2 ליטרים ממנו בוקעים 130 סוסים, נשמע כמשהו שמתאים לגזרת הסופר מיני, האם בכוחו של המנוע  הזה גם להוביל 7 נוסעים אל האופק והחוגים ?

 

הספייסטורר אינו ניצב בקטגוריה הפופולארית SUV, ובכל זאת הישיבה כאן גבוהה, (אני תמיד מעדיף להגיע לפיק העליון של כל מושב) , בזכות קורת A הדקיקה, ותוספת השמשה המשולשת בפינות, ועם חזית הזכוכית העצומה, מתקבל כאן שדה ראייה מעולה. השמש הישראלית ששולחת קרניים חמות נעצרת על ידי מסילה המאפשרת למשוך את מגן השמש כלפי מטה בעוד כעשרים ס"מ. בנסיעה לילית האפקט של שטח השמשות הגדול מרהיב, והראות טובה מכל מכונית שזכרוני מעיד כי נסעתי בה.

הדבר דומה לחופת מסוק שקופה. פשוט חוויה.


באינטרנט ראיתי כי מעבר לים נמכרת הגרסה הזאת גם בתוספת של גג שמש פנורמי עצום, ואני רק יכול לשער את מידת ההנאה בנסיעה ברכב כמעט שקוף.

 

עומד לרשותי טורבו דיזל צרפתי עם שבעה מושבים, דיווחתי ברשתות, באמת כבר לא היה לי כזה הרבה זמן.

מזמן גם לא התכנס הפורום הגימלאי, זה המתקרא "טיולים בשלייקס", לסוג של מסע חברי.

נכנסו חבריי אל המוביל, התמקמו איש איש במושבו. דיווחו שכבר נוח להם ומרווח, ויצאנו לחפש את האושר בדרכים.

מה הכנת לנו? שאלו חבריי.

לעיתים אני מוכן לחלוק במידע מראש על מנת למנוע הפתעות, ועל כן העברתי להם את המסלול המתוכנן, שיש בו גם מקום לספונטניות על הדרך.

מסע ספונטני מתוכנן הוא סוג של מסע שיש בו הפתעות בלתי צפויות.

על הכביש המהיר הסיטרואן שומר על דממה לא אופיינית למנוע מוזן סולר. ההילוכים מחליקים בלי להודיע על קיומם, והמתלים המפורסמים של סיטרואן מעבירים תחושה של נועם.

אתה בטוח שזה מנוע של ליטר מאתיים? שואל אותי אחד הנוכחים, אני לא מאמין.



למדו משהו החברים שלי מכל הטיולים המשותפים.




חברת הפייסבוק שלי,  מלי הטוריסטית המליצה לי לתאם ביקור בכנסיית 12 השליחים אשר על שפת הכנרת, סמוך לגן הלאומי כפר נחום.

יש לתאם מראש עם  הנזיר אירינארכוס,בוואטספ,053-2840991. כתבה לי מלי, והמקום  פתוח לביקורים רק בשבתות.

הייתי כנראה נחמד מאד, או אולי הנזיר אירינארכוס החביב שמע אודותיי, שכן הוא העביר לי מסר חוזר כי אתקשר אליו כשאגיע, למרות שלא שבת היום.


התייצבנו בשער הברזל הכחול בשעה מוקדמת של היום, ואכן הנזיר מאיר הפנים בא לקבל את פנינו.

הוא מלווה אותנו ברחבי המתחם של הכנסייה היפה והמיוחדת שיש לה צריחים מעוגלים בצבע ורוד.

אנחנו מתחילים את הסיור במקום הנושק לקו המים. יש לכנסיה כאן שתי בריכות פתוחות לאגם, ורציף מקורה עם שולחן ארוך במרכזו, לטובת אלו שמגיעים לבקר.


"... הכנסייה מוקדשת לשנים עשר השליחים שנבחרו על ידי ישו בכפר נחום הסמוך. במשך שנים היה המקום מוזנח, מכיוון שהיה בשטח ההפקר שבין ישראל לסוריה. אולם בסוף שנות השישים הגיע הנזיר ארי נרכוס ("אב השלום") ובמו ידיו הפריח את הבוסתן, שיקם את המעגן ושיפץ את הכנסייה.

פינות ישיבה רבות מפוזרות במקום. גפנים ארוכות זמורה נותנות צל, טווסים הדורים מהלכים בבוסתן והכל בשקט המופרע מדי פעם בצלצול הפעמונים..."

כנסיית 12 השליחים

אנחנו נכנסים אל חלל הכנסייה, והצבעוניות של המקום גורמת לקריאות התפעמות.




סיפורי התנ"ך מקיפים מכל עבר בציורים שנעשו על ידי אומנים שונים שהובאו לכאן מארצות ניכר, ותרמו איש איש מכישרונו.

מצד אחד זו כנסיה צנועה בממדיה, אבל מצד שני עשירה באומנות דתית מקסימה.


הנזיר אירינארכוס מבאר באריכות כל סצנה, ומסביר גם על הטכניקה של כל יצירה.



האווירה הקסומה של המקום מהפנטת, ויש רצון להישאר שם עוד ועוד, ולספוג את השלווה הזאת , אבל היות ויום ארוך עוד לפנינו אנו נפרדים בתודה, ופונים אל הגן הלאומי כפר נחום.

לא פעם עצרתי כאן, בדיוק לאותה מטרה, היום המקום עומד בתקופת שיקום ושיפוץ ואין בו פעילות, אבל ניתן להיכנס אל המתחם ולעלות על המזח אליו מגיעה ספינה לשייט צליינים על הכנרת.



אותה שלווה ורוח אלוהית קסומה נמצאת גם כאן בכל פעם שאני מגיע הנה.


שלפנו בקבוקי בירה צוננת ולגמנו את ההנאה מהרגע.

החברים שלי באים לטיולים עם בגדי ים ומגבות ואנחנו תמיד מחפשים מקום להרטיב רגליים ויותר, אי לכך הפניתי את חרטום המוביל אל עין נון שנמצא סמוך לישוב מגדל.

"... עין נון הוא מעיין נובע אל תוך שתי בריכות – האחת טבעית והשנייה מלאכותית, שהוקמה עוד בתקופה הרומית. זהו מקום יפה ומרענן, ואין פלא שהוא אף מהווה את אחת העצירות השוות בשביל ישראל (נמצא בדיוק על התוואי).

באזור ישנם שלל כוכים, פינות מוצלות תחת עצי דקל ועצים נוספים וגם כאלו שטופות שמש. כל זמן שאתם לבד תוכלו ליהנות מאווירה פסטורלית ובריזה נעימה תחת האקליפטוס שצמוד לבריכה, אך יש לקחת בחשבון שבסופי שבוע המקום מושך אליו לא מעט מבקרים.

המקום מתאים לפיקניק, לא מנגל. אסור להכניס למקום מערכת הגברה ובעלי חיים. הכניסה חינמית והמקום נגיש..."


עין נון - אתר טיולי

במקום ניצב שלט האומר כי הרחצה אסורה, היות ואנו מכבדים את החוק, אנו נשארים יבשים, ולאחר שגם כאן לגמנו את השלווה, החליטה מועצת הסיור העליונה (יעני אני), כי נמשיך מספר דקות ונתקדם אל בית יגאל אלון שנמצא בצדו השני של הכביש ובמרחק של שתי דקות נסיעה משם, בקיבוץ גינוסר.

"... בית יגאל אלון או מוזיאון אדם בגליל הוא מוזיאון ומרכז חינוכי השוכן בקיבוץ גינוסר לחוף הכנרת. המוסד נפתח ב-1987 על שמו של יגאל אלון, שהיה חבר הקיבוץ ונקבר בו, ומשמש מוזיאון לתולדות הגליל ומרכז לפעילויות חינוכיות וחברתיות לנוער, חיילים וסטודנטים. המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך..."

אחת הסיבות לשמן אנשים נכנסים אל המוזיאון הינה לצורך צפיה בסירה הקדומה.

"... הסירה מגינוסר מוצגת באולם תצוגה מיוחד במוזיאון. זוהי סירת עץ שנתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופייה של הסירה ובדיקה באמצעות תיארוך פחמן-14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה..."


בית יגאל אלון-ויקיפדיה

יצאנו מהמוזיאון רוויי תרבות והיסטוריה, וחזרנו אל כביש 90, רק על מנת לנסוע מספר דקות, בטרם נפנה אל כביש 8077 המרהיב שעולה אל קיבוץ חוקוק.

צמוד לשער הקיבוץ בצד ימין מתחילה דרך עפר שמובילה את המבקר אל מצפור של מקורות שצריך לתאם בו ביקור מראש, אנו שלא תיאמנו, עצרנו בשוליו של בית העלמין של הקיבוץ לשם תצפית מרהיבה על ערוצו של נחל עמוד שעובר עמוק מתחת למצפור.


כנסייה אחת ביום כנראה זה לא מספיק, כי מטיילים רבים כבר שלחו את דמיוני לאור הצילומים שלהם אל דומוס גלילאה ביה"ס לכמורה שנמצא סמוך לוורד הגליל.

וכך מצאתי ברשת:

"... לעיתים זקוק אדם, גם אם איננו בן דתו של ישוע, למקום אחד ומיוחד שייתן לו, ולו לרגע, טעימה קטנה מן הרוגע והשלווה שקנו את עולמם של נזירים. כנסיית דומוס גלילאה היא אחת מיני מעט כנסיות הזוכות לתואר הנשגב – מקום למלא את הנפש.


על הר האושר, אל מול ימת הכנרת הכחולה, במרחב חייו ונסיו של ישוע בגליל, התכנסו יחדיו כל היופי הנשגב וכל האהבה הרוחנית. מרכז ההכשרה ללימודים והתבודדות, דומוס גלילאה, הוא מרכזם ומשכנם של הנוצרים השייכים לזרם הדרך הניאו-קאטקומנאלית – קבוצה "החוזרת לשורשיה היהודיים במטרה להבין את משמעות התפילה, החגים והליטורגיה היהודית שהיו לחם חוקו של ישוע".



המקום בו ניצבת הכנסייה נחשב לאחד המקומות המקודשים לעולם הנוצרי. מחלונות הכנסייה ניתן לצפות אל המרחב בו התרחשו אירועים משמעותיים בחייו של ישוע. נס הלחם והדגים, הענקת הבכורה לפטרוס, דרשת ההר, כפר נחום בו קבע ישוע את פעילותו, כורסי בה ביצע את "נס החזירים", וכמובן ימת הכנרת המקודשת..."


דומוס גלילאה- אתר מסע

גם כאן אנחנו לא יכולים להסתובב לבד, ואנו מתכבדים במלווה ממוצא ברזילאי שנמצא כאן במסגרת לימודי כמורה.

בעברית מתגלגלת בקצב סמבה, גם הוא מאריך ומסביר על כל מיצג ופריט במקום המעוצב למשעי הזה.


למרות 21 שנות קיומו המקום מצוחצח ובוהק כאילו ונפתח אתמול. אנו מרותקים להסברים המעניינים, והכנסייה הזאת שאין בה פסלים ואיקונים נוצריים שאנו פוגשים בכל כנסייה מכילה בתוכה אפילו ספר תורה יהודי.

טעות קלה בניווט אל היעד הבא שולחת אותנו אל מושב אלמגור שבתחומיו נימצא תל מוטילה המפורסם.





"... קרב תל מוטילה (או תל אל-מוטילה) היה רצף של קרבות ואירועי אש, אשר התחוללו במשך חמישה ימים, החל מ-2 במאי עד 6 במאי 1951, מצפון לכנרת (באזור בו נמצא כיום היישוב אלמגור), בין הצבא הסורי ובין צה"ל. השם תל-מוטילה מתייחס לשלוש גבעות ממערב לאזור המפורז, שנודעו בשמות תל אל-מוטילה, מוצב "השפך" ומוצב "הדמות". בסוף אפריל ותחילת מאי 1951, יחידות סוריות חצו את הגבול והשתלטו על שלוש גבעות אלו. במהלך ימי הקרב נהרגו 41 חיילי צה"ל ונפצעו למעלה מ-70, בסופו נסוגו הכוחות הסורים מהאזור..."

תל מוטילה- ויקיפדיה

הנוף מתל מוטילה משקיף אל בקעת הבטיחה, צפון הכנרת, ויישובי דרום רמת הגולן.

קרני שמש אחרונות, מבשרות כי יום ארוך זה הגיע אל סיומו.

אז איך היה לכם? שאלתי את חבריי המותשים שנפלו שדודים מרצף יומי של כנסיות, היסטוריה  ונופים.

חיוך של שביעות רצון הוכיחה לי גם הפעם המי יודע כמה, כי כאשר המוביל נוח והחברה נעימה, הדרך עצמה הופכת לחוויה.

והחוויה לדרך.

דגם הסיטרואן ספייסטורר הזה נוכח כאן כבר שנתיים, באותו מפרט בדיוק. בחיי רכב זהו נצח, אבל בכבישים כמעט ולא רואים רבים כמותו. וזהו פספוס עצום לקהל היעד שלו.

ומי קהל היעד שלו?

אותם אלו שמחפשים רכב נוח, מרווח לשבעה נוסעים,חסכוני מהנה ובטוח.

במחיר שלו ובמה שהוא מציע אין לו תחרות.

 


ירון הולנדר (אבי מושיק ועודי)

אוקטובר 2021

 


סיטרואן c4 spacetourer

מנוע טורבו דיזל 1.2 ליטר

הספק: 130כ"ס.

מומנט: 23.4 קג"מ.

צריכת דלק במבחן 1:16.3 ק"מ \לליטר

מחיר: 169,369 ₪

 


 

 




כנסיית 12 השליחים, כפר נחום.

עתיקות כפר נחום

עין נון (ליד מגדל וגנוסר)

בית יגאל אלון. גנוסר.

מצפור, חוקוק

דומוס גליליי ביה"ס לכמורה וורד הגליל.

תל מוטילה. אלמגור