מחפשים המלצות לדברים טובים? מסעדות? מכוניות? בתי מלון או סתם יום טיול מהנה? יש כאן המלצות משובחות, אפשר גם לפנות אלי אישית

מאצ'ו מן

 

באשמורת בוקר, כאשר ערפילי בוקר כיסו את שדות העמק בשמיכה עבה, טיפסנו (בזהירות) בעקבות הקוליסים של קשוחים מאתנו שטיפסו אל הגבעה הזאת, וויתרנו על ביקור בקברו של שייח' אבריק, ושמנו את הסוס האצילי שהביא אותנו הבוקר לכאן, בצילו של רוכב אחר שהתפרסם בפעילותו כאשר שמר על השדות.

"... אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה. פעל רבות לכיבוש העבודה וכיבוש השמירה והגשים - היה ממקימי כוח המגן העברי בארץ ישראל "בר גיורא", "השומר", "הקיבוץ" ו"אגודת השומרים", מהאישים הבולטים בעלייה השנייה ומסמליה של התנועה הציונית ותנועת העבודה. נרצח על ידי בדואי בעת המרד הערבי הגדול... זייד מונצח באנדרטת אלכסנדר זייד שהוצבה ב-1941 ליד שטחי המרעה של משפחת זייד, בקרבת הגן הלאומי בית שערים שבקריית טבעון. האנדרטה היא פסל של זייד, רכוב על סוסתו ומשקיף על עמק יזרעאל... הפסל שהיה עשוי רשת ברזל מצופה בטון התבלה עם הזמן והוחלף ב-1979 בפסל ברונזה..."

אנדרטת אלכסנדר זייד, בית שערים

ג'יפ יצרה הילה של רכבי שטח קשוחים לאנשים מחוספסים שלא נרתעים מאף אתגר, וקושי. ממש כמו אותם אלו שעלו לארץ ישראל מתוך אידיאולוגיה של כיבוש הארץ בזיעה ועבודה קשה, וכאשר התגלו חיכוכים עם השכנים גם הפעילו שרירים וגם שמרו על הקיים למען הצלחת המפעל הציוני, במעשים.

ולכן אך טבעי הוא בעיני כי אבחר להתחיל מבחן דרכים לבן ממשפחת הקשוחים הללו, במקום המסמל בדיוק ערכים אלו.

האם קיבלתי לידי רכב מתאים?

דגם הצ'ירוקי נולד ב-1974, ואכן היה מסוג הרכבים אשר ביכולתם המכנית לרדת מן האספלט אל המרחבים האמריקאיים, ועוד בטרם זוהה כסגמנט נפרד העונה לשם SUV זכה לתהילה מסוימת. 

בצה"ל זכו בעלי הדרגות הבכירות להתהדר בדגם ווגוניר שהוא אביו הביולוגי של הצ'ירוקי.

הגרנד צ'ירוקי נולד ב-1992 כ-SUV גדול, והחל לייצג דרך שונה של רכב כביש עם יכולות מסוימות לשטח,

כנראה כוחות השוק המשתנה אהבו את רוח השינוי, וכך הרכב הגדול הלך והתעדן עם השנים.

לישראל עלה לא מכבר דגם זה אחרי שעבר מתיחת פנים מתחייבת וזהו כבר הדור החמישי של הדגם. באולם התצוגה ניתן לבחור בין דגם "קצר" עם חמישה מושבים ואורך כולל העומד 4.91 מ', לבין גרסת 7 המושבים שאורכה 5.2 מ'.

גם כך וגם כך מדובר בחלל נוסעים מרווח מאד כיאה למקובל ביבשת המוזהבת.

מנוע הבנזין הגדול הינו בעל נפח של 3.6 ליטר. מספרים שכבר נדירים למצוא על הכבישים בעידן של מעבר למנועים חשמליים ברמה כזו או אחרת.

מנוע אטמוספרי זה מכיל בקרבו 6 צילנדרים בתצורת V ומוציא מקרבו עדר של 290 סוסים, ובמומנט מאד בשרני של 35 קג"מ.

ומדוע זהו פרט מעניין לקורא והמתעניין ההדיוט?

כפי שציינתי לעיל ג'יפ רוצים לשמר את המורשת מן העבר, ולהתקדם קדימה אל העתיד, וזו כנראה דרכם לשמר את רוח המותג במנוע וותיק, חזק ובעל מוניטין מוכח.

אני מקבל לידיי את גרסת לימטד (שניה ברמות הגימור), בעלת חמשת המושבים.

משנפתחת הדלת מתגלה תא נוסעים מפנק ומאובזר כיאה ליבשת.

המון חיבורי חשמל מכל סוג ולכל שימוש, (כולל שקע למכשירי חשמל ביתיים), תאי אחסון, תא מטען עצום, מרווח רגליים מכובד, גג שמש פנורמי ענק, מערכות בטיחות מתקדמות ועוד.

בניגוד לרכבים אחרים שבחנתי בעבר כאן אפשר למצוא גם בקרת שיוט רגילה וגם בקרת שיוט אדפטיבית.

למה?? אין לי תשובה. בדיון משפחתי שהעליתי את הסוגייה עלתה סברה כי ישנם אנשים באותה יבשת, שרגילים לבקרת שיוט רגילה, והם לא צריכים\רוצים מערכת שתחליט עבורם מתי לבלום.

 

מישהו צריך להעביר דירה?

הישיבה בגרנד צ'ירוקי מאד גבוהה, הרבה יותר מרכבי פנאי-שטח אחרים, וכאשר לוחצים על מתג ההתנעה (ותודה לאל שנפטרו מהצורך לשמר את השימוש במפתח), נשמע נהם מנוע עוצמתי מתחת למכסה המנוע הגדול.

מצד שני, ואולי זהו רמז לעתיד לבוא, מרווח הגחון לא מרשים ביותר ברמת הגימור הזאת עומד על 21.6 ס"מ לבד וחסר הילוך כוח, ואפשרות לנעילת דיפרנציאלים. (שני אביזרים הכרחיים לרכב שטח "אמיתי").

כבר בהשתלבות בכביש הראשון שמים לב כי זהו רכב שאי אפשר להתעלם ממנו, או לנסות לדחוק אותו הצידה.

לא, הבחור הזה שייך למשפחת הגדולים. ולגדולים נותנים כבוד.

לחיצה על דוושה הדלק משחררת את הסוסים לדהרה, אבל בניגוד למנועי חשמל חזקים והחלטיים, כאן מרגישים בטיפוס לינארי של העוצמה, וכאשר מניחים רגל חזקה ממש על הדוושה ומד הטורים של המנוע מתחיל בנסיקה, רעם המנוע מוציא קולות שנדמה כי נשכחו מן האוזן.

חשוב מאד לדעת, מצב הרכב ביחס לאופק

למזלנו מצויד הדגם הזה במערכת סאונד מצוינת מבית אלפיין, הצלילים הבוקעים מהרמקולים המפוזרים בתא הנוסעים עמוקים וצלולים מאד. רכב המבחן זקוק עדיין לכבל על מנת להתחבר אל מערכת אנדרואיד אוטו ואפל קאר, נמסר לי כי הדגמים שימסרו ללקוחות הבאים כבר יצוידו באפשרות אלחוטית.

בשורה משמחת בהחלט.

 

לפני שאצא לטיול עם חברי המטיילים אספתי את חברי גל, יועץ ומומחה לבדיקה ראשונית של הצ'ירוקי ביער בן שמן.

להגיע אל היער ביום שישי בצהריים נדמה כסיבוב בלונה פארק לילדים מגודלים.

אמצעי תעבורה שונים החל מאופניים, ואופנועים, עובר בטרקטרונים וג'יפונים, וכלה בכלי שטח כבדים, שכולם ככולם מחפשים ריגושים ואתגרי עבירות שונים, ובהתאם.

כאן אני יכול לקבל התרשמות ראשונית ממעבר בדרכי עפר פשוטים, בכאלו שהגשם הותיר בהם שלוליות נמוכות, ובמעבר על שטח טרשי ברמה קלה.

אנחנו לא מגיעים לכאן על מנת לשבור את הרכב על סלעים בלתי עבירים, או לטפס במעלות בעלי זוויות מוגזמות, אך לטעמי לפני שיוצאים לחפש הרפתקאות ראוי לדעת מהם גבולות המעטפת, ורצוי לא להגיע אליהם בכלל.

בורר ההילוכים הנמצא בין המושבים מאפשר מעבר בין מצב ספורט-אוטומטי-שלג-בוץ וחול, אבל הרכב נוסע תמיד במצב בו ארבעת הצמיגים מונעים יחד. (מה שנקרא בשפת העם ארבע על ארבע).

על הכביש המהיר אני מקבע את הבורר על המצב האוטומטי, בוחר באפשרות בקרת השיוט האדפטיבית ברף החוקי שלה, ונותן לצלילים הבוקעים מהרמקולים לעטוף אותנו בנעימים.

 

היום אבי אחד מחליף אבי אחר, ואת עודי אנחנו אוספים אחרי ביקור באנדרטת אלכסנדר זייד ליד טבעון, בתחנת הדלק הסמוכה, באלונים.

הכנתי לנו להיום מסלול מתוכנן שיקבל בסבר פנים יפות כל שינוי על הדרך.

הנתיב מושך אותנו מסיבה לא ברורה אל חופה של הכנרת, ומשאך ראינו את הכחול כחול הזה בעיניים נזכרנו כי אמורה להיות כאן איזו בריכה חדשה-ישנה על שפת הכנרת שנפתחה אליה דרך לציבור.

"... במאה ה-19, קנתה הכנסייה הרוסית הפרובוסלבית שטח נכבד בחופה של ימת הכנרת. אזור שמושך ומשך מזה עידן ועידנים נוצרים וצליינים. הסיבה הטמונה דווקא ב׳ים הגליל׳ (הכנרת) היא שישו בילה את 3 שנותיו האחרונות בחלקה הצפון מערבי של הכנרת. שם ערך ניסים רבים מול שליחיו ותלמידיו. למשל : הלך על המים, ריפא חסרי ישע, וגירש שדים וחזירים למצולות (באמת!).

זו גם הסיבה שמספר לא מועט של כנסיות שוכנות סביב הכנרת. כגון: כנסיית פטרוס הקדוש, מנזר הביאטיטים בהר האושר, המנזר היווני האורתודוקסי.

שטח הכנסייה הרוסית חולש על רצף מעיינות צלולים, מליחים במידה מסוימת. ותופתעו חמימים (28-30 מעלות) ומכונים בשם  עינות רקת (רקת היא עיר מקראית הנמנית בין ערי שבט נפתלי).

אחד מן המעיינות מוגדר לפי המסורת ׳קדוש׳ בו נטבלים מאמינים נוצרים כדי להירפא מבעיותיהם. ממש כפי שמריה מגדלנה נרפאה משבעת השדים ששהו בתוכה, על ידי ישו..."

כנסיית מריה מגדלנא-טבריה

מישהו לימד אותי פעם כלל האומר כי דלת פתוחה היא דלת מזמינה, וכך כשראינו אנשים עומדים ליד השער וממתינים שיפתח, הצטרפנו אליהם.

מעולם לא הייתי כאן בעבר, ולכן כל גילוי משמח.

שטח הכנסייה גדול מאד והירידה למטה בשבילים הבנויים חושפת גן שלו ויפהפה, כנסיה קטנטנה, פרדסים קטנים (התוצרת נמכרת במקום), עדר כבשים, ושלווה אלוהית (אולי בכל זאת יש קשר בין אמונה דתית להרגשה פנימית?).

במתחם יש כמה בריכות טבילה צלולות, והמאמינים הנוצרים המגיעים למקום רוכשים כותונת מיוחדת אותה הם לובשים לפני הטבילה במים.

טמפרטורת הבריכות משתנה מבריכה לבריכה, ודגים קטנים שטים בהן.

חוף הכנרת הופרד בגדר משטח הכנסייה, ועל מנת להגיע אליו הולכים לאורך הגדר לכיוון טבריה (כיוון דרום), ומאחורי חניון יש פתח בגדר המוביל אל שביל סלול ואל חוף שומם וציורי.

את בריכת ימק"א שחיפשנו, לא מצאנו, אבל משנכנסנו אל הרכב להמשיך בדרכנו ראינו בצד הצפוני של גדר הכנסייה שביל צר שיש פתח בקצהו, וכנראה זה שמגיע אל הבריכה.

נגיע אליה בפעם אחרת, כנראה.

סמוך לישוב כרכום הוקם מצפה מדהים על צפון הכנרת ובקעת הבטיח'ה.

מהמצפה ניתן לראות את הלגונות שיוצרים הנחלים לפני כניסתם לכנרת, אפשר למצוא כאן ספסלים ופינות ישיבה,

זהו מצפה שגב.

לפי שלט בנמצא במקום זוהי גם תחילתה של דרך נוף הירדן ההררי.

ערפילי הבוקר טרם נמוגו, כך שהראות לא הייתה במיטבה, לכן המשכנו על דרך האספלט היורדת אל הערוץ.

דרך זו ישנה מאד, ומתבלה במשך השנים מבלי שאף גורם או רשות ייקח אחריות וישפץ את הקיים, למניעת נזקים ותאונות.

ריבוי אלו המגיעים לכאן דווקא דורש התייחסות הולמת.

ה'צרוקי שעמנו מפגין את כוחו ויכולותיו, ואינו מתרגש או מסמן באיזה רעד כי הוא מתקשה, ולא שהתעקשתי להיכנס אל הבורות הללו. אבל צריך להיזהר. תמיד.

ככל שיורדים כך מתפרש נופו של הירדן ההררי המרשים שיורד כאן בפכפוך עז בין סלעים.

סופה של הדרך הסלולה נגמר בשברים באספלט שיגרמו נזק לכל רכב עם מרכב נמוך מ-30 ס"מ, או במילים אחרות אם אין לך את הרכב המתאים אל תנסה אפילו להמשיך הלאה.

 

כאן ניצב בעבר חלקו המערבי של גשר הדודות. (ע"ע).

בצד זה, ליד המקום בו ניתן להחנות את הרכב, ניצבת אנדרטה לזכרו של החייל גיא גמליאלי ז"ל.

"... מתחת ליישוב כרכום, ישנה פינת הנצחה לזכרו של גיא גמליאלי ז"ל, חייל מודיעין שדה שנהרג במקום, לאחר שקיבל פקודה לחצות את הנחל הגועש. בפינת ההנצחה שני ספסלי עץ המשקיפים על נהר הירדן. בימות החורף, כאשר המים זורמים בנהר בעוצמה רבה, מדובר בנקודת תצפית נפלאה על המים הגועשים. כאשר הנהר מתנהל לאיטו, ניתן לרדת אל שרידי גשר הדודות שעל הנהר, לרחוץ בזהירות במים הזורמים, או לשבת על הסלעים ולשכשך את הרגליים במים..."

האנדרטה לזכר גיא גמליאלי

בשנה שעברה בקיץ, הגענו אל הגדה שניה, שקל יותר להגיע אליה, אך הפעם זו עדיין לא העונה בה ניתן לטבול במים היות והם קרים מאד, וגועשים במידה מסוכנת.

גשר אחד וקצת אבק דרכים לא מיצו את תכלית הטיול שלנו להיום, לכן המשכנו אל מקום שפנטזתי עליו כבר זמן ממושך וחיכיתי לרגע ולרכב המתאים.

בפעמים קודמות שרציתי הזהירו אותי אלו שיודעים כי הדרך אל גשר כפר הנשיא, לא פשוטה ונדרש רכב עם יכולות.

ליד בית העלמין של טובא זנגריה מובילה אל תוך השטח דרך כורכר לבנה. טנדר אימתני צבוע ברסיסי בוץ עד גגו, שהגיע ממול עצר לידנו, ולשאלתי האם אוכל להגיע לשם עם הצ'רוקי, ענה המקומי בחיוב.

אני סומך על דעתם של מביני עניין.

הדרך עוברת בין שדות מעובדים וחלקות חקלאיות, וגם מאגר גדול נצפה לצד הדרך.

בשלב מסוים נגמרת הדרך הלבנה, והופכת לחומה בה יש יותר סימני צמיגים כבושים ושלוליות במקומות בהם יש בורות וקפלים בקרקע.

זוהי דרך ארוכה שאורכה 7.5 קילומטרים, והיא דורשת ריכוז ושמירה מפגעים העלולים לצוץ בפתאומית, כמו אבן בולטת או שקע בלתי צפוי.

בשלב מסוים בדרך, השיפוע המתון הופך לחד יותר, ויש לנהוג בזהירות מתונה.

סופו של הנתיב למרגלות הערוץ. כאן יש רחבה גדולה וגשר בטון רחב המאפשר חצייה אל צדו השני.

"... הירדן ההררי הוא קטע בו זורם נהר הירדן בעוצמה חזקה מאוד בייחוד בתקופת החורף והאביב. אך גם בקיץ עם תגיעו לבקר אותו תזכו להביט באשדי המים השוצפים בתוכו.

תוואי ערוץ הירדן ההררי סוער ופראי ומרתק ביופיו הוא כולל : שרידי מבצרים צלבניים (מצד עתרת), התפתלויות בנתיבו, מים רבים, צמחייה עשירה ובעלי חיים.

אורכו הכולל של קטע זרימה זה של הנהר הוא כ 10 ק"מ. הרחצה בתוך הנהר מסוכנת בגלל זרמים חזקים מאוד אבל בריכות מים שנוצרות בצדדיו מאפשרות טבילה , בדיוק כמו הבריכה בגשר כפר הנשיא..."

גשר כפר הנשיא

לפי כמו הרכבים במקום (רכבי שטח בלבד), ברור מהי מידת הפופולריות של המקום המיוחד והמבודד הזה, חבל שגם כאן לא משכילים המבקרים לשמור על הניקיון, והלכלוך מכתים את יופי המקום.

בחרנו לחזור דרך הצד השני, בו הדרך קצרה יותר (כ-3 ק"מ), אך טכנית יותר קשה, ולכן יש צורך במספר מקומות לרדת מהרכב ולכוון ידנית את הנהג, שלא יגרום לנזקים במרכב הרכב.

לצ'ירוקי הגדול לא הייתה בעיה להתמודד על האחיזה בקרקע, אבל הגחון הנמוך שלו מועד לפורענות, ולכן טוב ורצוי שיהיו מיגונים לכל מכלולי הגחון.

סופה של דרך העפר בכביש 888 ברמת הגולן בין בית המכס העליון לישוב חד נס.

שמחנו מאד יש לומר להגיע שלמים וללא נזקים אל האספלט.

בהמשך הדרך למרגלות הארבל נכנסנו לכיוון הישוב חמאם בעקבות שלט חום קטן המסמן מצפור.

"... בצד הצפוני של הר ארבל נמצא הכפר הבדווי ואדי חמאם, בכניסה לכפר הוסדרה כניסה נגישה הכוללת מקומות ישיבה לצד הגדה הדרומית של נחל ארבל. אורכו של השביל הנגיש הוא 200 מטרים, משני צידו של המסלול הנגיש תוכלו לראות את הר ארבל והר ניתאי, לאורכו יש שילוט על החי והצומח לאורך הנחל ועל אופציות המסלולים שניתן לצאת מכאן. 100 מטרים מסיום השביל הנגיש תוכלו להגיע עד לעין ארבל, מעיין הנובע כאן לאורך כל ימות השנה ומזין את החלק הדרומי של נחל ארבל..."

גן לאומי ואדי חמאם

הארבל

נהגי אוטובוס תיירים שחנו כאן, סיפרו לנו כי צליינים נוצרים רבים יורדים וצועדים בטיילת המוסדרת, כחלק מהליכה בנתיבו שלי ישו, ושביל זה מהווה עוד סממן דתי וחשוב בטיולים שלהם בישראל.

מהזווית הזאת הר הארבל נראה אחרת לגמרי, ואם מגיעים בשעה מוקדמת מומלץ לצאת לצעידה כלפי מעלה.

 

בשעה זו של היום נותר לנו רק לכוון את הצוענייה אל המקורות, ולתת לסוסים לרוץ בחזרה לאורווה, רק בהבנה כי בדרך לא יעזרו כל הסוסים כולם כאשר נצטופף בפקק הארוך עם כל העם הנודד, אבל היי, זהו כלי אמריקאי מפנק, ולפחות הבאסה תעבור בנוחות ובכיף.

ועל כך נאמר- היי הג'יפ.

 

צריך לומר ביושר, אי אפשר לקחת מהגרנד צ'ירוקי את מה שיש לו, ומאידך אי אפשר לתת לו את מה שאין.

ולכן הגרנד צ'ירוקי הוא לא הרכב שאקח לחצות אתו את הסהרה, אבל בכבישי אספלט, ובדרכי עפר ללא מכשולי סלעים ובורות הוא יתמודד בהצלחה, ובנוחות. מעבר לזה לא צריך לנסות ולשבור את הרכב היקר הזה.

 

אנשים קונים דימוי, ומי שבוחר את דמותו המסוקסת של הג'יפאי המיתולוגי שרכש את דמותו מן המותג ( ולהיפך), שיבחר בדגמים היותר קשוחים של היצרן, הגרנד צ'ירוקי הוא המטרוסקסואל המודרני.

זה שרוצה את ההילה, אבל מעודנת.

 

סימני בוץ ואבק על הפגושים, הכנפיים ומדרגות הצד הם עיטורי הכבוד של הג'יפאים שיצאו לכבוש את הטבע בסופי שבוע, ומסתובבים ככה איזה יום יומיים ברחבי העיר, ואם אין לך כאלו, אולי כדאי למצוא בשכונה איזו שלולית ולדשדש בה עד שיצוצו אותם סימני כבוד, אחרת, מה הטעם?

 

ירון הולנדר (גלי, אבי ועודי)

פברואר 2023

 

ג'יפ גרנד צ'ירוקי.

רמת גימור לימטד.

מנוע 3.6 ליטר.

הספק:290 כ"ס.

מומנט 35.5 קג"מ.

צריכת דלק (במבחן) 1:7.6 ק"מ\ל'.

מחיר (רכב מבחן)  474,900 ₪.

 

יער בן שמן

אנדרטת אלכסנדר זייד

כנסיית מריה מגדלנא, טבריה.

בריכת ימק"א.

מצפה שגב.

גשר הדודות, כרכום.

גשר כפר הנשיא.

וואדי חמאם.

כוח כסף כבוד.

 
פריצתו של האביב המוקדם לחיינו השנה, שכנעו אותי כי צריך לצאת אל הטבע והמרחבים המוריקים, ואין כמו חברה טובה להעביר איזה יום או יומיים נפלאים.

רצוי גם להביא כמה חברים שייהנו באותה חברה.

לא מכבר הושקה בישראל הגרסה העדכנית לדגם ליבה של לקסוס. דור חדש (החמישי במספר) לדגםRX  שהושק לראשונה ב-1998 (בישראל ב-2006).

דגם זה הוא סיפור הצלחה שהחל עם השקת המותג, והראשון שהיה עם הנעה היברידית.

היה זה הדגם הנמכר ביותר של לקסוס בעולם לאורך שנים.

ה-RX החדש מציג מגוון רחב יותר של מערכות הנעה חשמליות. הדגם החדש כולל במקביל גם שיפור בביצועים דינמיים, עיצוב מרהיב, תא נוסעים מפואר מרווח ופתוח, סביבת נהג מעוצבת, מערכת מולטימדיה חדישה, וטכנולוגיה מתקדמת המעניקה לנהג ביטחון, נוחות, שליטה ותחושה מתמדת של חיבור לרכב.

ה-RX החדש מוצע בישראל, בשלוש מערכות הנעה, המאפשרות לכל לקוח לבחור את מערכת ההנעה המחושמלת המתאימה לצרכים שלו.

ה-RX 500h גרסת ביצועים עם מגדש טורבו.

טכנולוגיית כוח הנעה חדשה ובלעדית של לקסוס, מערכת הנעה חכמה של כל הגלגלים. המערכת מעבירה תחושה טובה יותר בין הכביש לגלגל ההגה ומספקת יציבות משופרת ודינמיקת נסיעה במהירות גבוהה.

ה-+RX 450h הוא דגם ה-RX הראשון שמאמץ את הטכנולוגיה ההיברידית פלאג אין של לקסוס.

הרכב ההיברידי RX 350h הינו חלופה יעילה למעוניינים לעבור ממערכות הנעה של דיזל ובנזין.

מכיוון ולא בחנתי בעבר את הדגם הזה, כך שאני מגיע נקי וחף מכל דעה קדומה, ונותר לי רק להעביר יד על המשטחים השונים ולהתרשם מאיכות החומרים המשובחת.

חומרים טובים איכותיים קל לזהות. בין אם זה העור הענוג של המושבים, ההגה הנעים ליד, או חלקי פלסטיק רך.

העיצוב הפנימי נעים לעין, וניכר כאן המאמץ להפטר מכפתורים מיותרים, ולכן מרבית מערכות שונות ברכב מתופעלות דרך מסך המולטימדיה הגדול.

פנסיונר חברת החשמל, המוטרד תדיר לגבי שקעי טעינה ברכבים אותם הוא בוחן, בדק ומצא כי ה-350 הזאת מפנקת את יושבי השורה הקדמית בארבעה חיבורי usb, שקע 12 וולט ומשטח טעינה אלחוטי.

לרשות יושבי השורה האחורית נמצאים שני שקעי usb, ואילו בתא המטען נמצא עוד שקע 12 וולט.

ומכאן ברור כי אף מכשיר נטען חשמלי לא יישאר יתום בזמן הנסיעה.

 

בבוקרו של יום שמש חורפי אני מגיע אל טרקלין התצוגה הנאה בפתח תקווה, וניסים החביב מביא לי את הרכב שנועד לי, דגם ה-h350 חדש חדש, בצבע לבן פנינה מלכותי וזוהר, עובר איתי על המערכות השונות, ושולח אותי לדרכי.

 

היום הזמנתי את חברות מועדון הגמלאיות, לטיול קרוב.

היות ואני מכיר את הנפשות הפועלות, אני יודע בוודאות כי מתי שהוא במחצית היום אצטרך למצוא עבורן מקום בו לועסים מזון מוצק, אבל, וזה אבל גדול, גם הנפש צריכה לשבוע, ואני זה שאמור להפתיע אותן בכל פעם מחדש בדיוק כפי שאני מצפה מהלקסוס המחודשת שתפתיע אותי.

והפתעות מהסוג שלה לא חסרות, למשל במעבר בכביש צפוף לא רק חיישנים רבים המקיפים את הרכב מכל צדדיו מתריעים על כל סכנה מוחשית, אלא במקרה והאיום מתגבר עובר רטט במושב הנהג שמעביר מסר ברור לנהג.

חלק מן המערכות והחידושים אני מכיר תוך כדי תנועה, ומתרגל אליהם חיש קל, וזו גדולתה של הלקסוס הזאת, שניתן להגיע אליה ללא כל היכרות מוקדמות, אבל האינטימיות בינה לנהג (או הנהגת) מתחילה מהר מאד.

וזה אגב, חלק משמעותי מתפיסת העולם בתכנון שלה.

 

כך או כך, בעוד הנשים שאיתי לא מרשות לי להגביר את הסאונד המוזיקלי כדי שאבחן את רמת הצלילות של הרמקולים המשובחים, ועסוקות בינן לבין עצמן בעולמות חייהן, אני מכווין את ה-350 אל העיר חדרה.

חברתי, בלוגרית הטיולים מלי אברמוביץ (https://www.touristit.co.il ) דיווחה לאחרונה על מקום חדש הראוי לביקור, בחדרה.

ארט טו גט כהגדרתו הוא סופרמרקט של עיצוב, אשר מאחוריו ניצב מפעל חיים של אמן.

ONE MAN SHOW 

המעצב אודי יפרח  לקח מבנה שהיה בעבר קופת חולים, קולנוע, ובית ספר, תכנן, בנה ועיצב מוזיאון אוספים שכולו צלילה לפנטזיה צבעונית קסומה.

אודי, מלקט אובססיבי, שמחזיר לחיים חפצים שאיבדו את קיסמם ושימושם, ונותן תוקף לאמרה כי הזבל של האחד הוא זהב לאחר.

כל חפץ, גדול כקטן אוגר בתוכו סיפור והיסטוריה, ובעיני אודי האמן, החפצים מקבלים מקום בתוך הספקטרום העצום של הבניין בן 20 החדרים ו-2000 המטרים המרובעים לפסיפס פסיכדלי של צבעים וצורות.

במקום פועל בית כנסת בשבתות וחגים, אולם מופעי מוזיקה, מקום לגמ"ח כלות, ועוד.

אי אפשר להישאר אדישים בתוך הבליל המתוק והמיוחד הזה.

הרבה אנשים הקימו בארץ מוזיאונים הבנויים על טהרת החפצים העזובים, אבל כזה דבר טרם ראיתי.

ארט טו גט

שעה ארוכה בילינו במקום, עד שהוחלט כי יש להמשיך לאתר הבא.

מה דעתכן על קצת מרגוע בטבע? שאלתי את אורחותיי, בכיף גדול נעניתי, היות וכך הפניתי את החרטום הגדול האוצר בקרבו מנוע בנזין בן שניים וחצי ליטרים, ומנוע חשמלי קטן יותר, ונתתי ל-250 הסוסים לרוץ בדהרה קלה לכיוון אגמון חפר.

המרשעת שעל הניווט שלחה אותנו אל צירי עפר כבוש הנמצאים על גדת נחל אלכסנדר, ובדיעבד יכולנו לחוש את יכולות ה-350 להתנהג על דרכים שאינן אספלט הדוק.

מערכת המתלים הרכה, וגובה הרכב מעל הקרקע, יאפשרו לכל משפחה שתרצה לצאת אל הטבע, ולא לחשוש מדרכים בתוואי משתנה. אומנם לא מדובר במקומות הדורשים יכולות שטח אכזריים, אבל הלקסוס הזאת משייטת בנינוחות ובקלילות וללא שום מאמץ.

ניתן להגיע ביתר קלות אל האגמון דרך קיבוץ עין החורש, אבל ככה לא עוברים בין פרדסים ושדות מעובדים שמפיצים ריח טבע טרי.

"... אגמון חפר הוא פארק צפרות שהוקם על ידי קק”ל ונפתח למבקרים לראשונה בשנת 2017. הפארק כפי ששמו מרמז, נמצא באזור עמק חפר, בסמוך לנחל אלכסנדר המוכר. לאחר השיקום הפך אגמון חפר למקום המציע טיול קצר שבו תפגשו פארק גדול עם תצפיות ושבילי הליכה המתאימים לכל המשפחה. האגמון הופך לאטרקטיבי ומבוקש במיוחד בעונת הנדידה של הציפורים. באזור האגמון יש נקודות תצפית מסודרות על העופות ומסלול הליכה נחמד וקליל סביב האגם. אגמון חפר מאפשר לכם מפגש קסום עם הטבע, במרחק של מספר דק’ נסיעה מהעיר..."

אגמון חפר

אפשר להעביר כאן שעה ארוכה של מרגוע (פחות מומלץ בימים חמים), אבל קיבתן הקטנה של אורחותיי החלה לשדר אותות מצוקה.

קח אותנו מהר ללעוס משהו, אמרו, ספק ציוו,

יאללה, אמרתי, היום נדגום משהו מיוחד, והפניתי את חרטום הספינה המלכותית אל עבר העיר קלאנסווה הסמוכה.

מסעדת שווארמה אבו אדם, התפרסמה בשל היותה מסעדה אשר במאכליה מתבשלים בבורות אש עמוקים באדמה, השמועות סיפרו על טעמים שונים ומיוחדים.

היות ואנחנו ביום של חקר ומחקר, מצאתי לנכון לבדוק מה עומד מאחורי השמועות.

הבנות, יש לומר היו מופתעות, ונלהבות.

בחרנו כולנו במנות אישיות עמוסות בשר, תפוחי אדמה, ופריקי (חיטה שנקצרת בעודה ירוקה ועוברת קלייה במדורות על אש גלויה).

היה אחר, וטעים. נקודה.

שווארמה באדמה, אבו אדם

השמש עוד עמדה במרום שמים, ונותר לנו עוד זמן לעוד קצת טבע על מנת להוריד את הקלוריות שצברנו בארוחה.

יער הרקפות בכוכב יאיר היה בדיוק המקום הנכון ברגע הנכון.

זוהי פיסת קרקע גדולה, שמורה מגודרת ומטופחת בלב הישוב הנינוח הזה. שביל עץ תחום מוביל את המבקר אל מרום הגבעה, בינות למרבדי רקפות וורדרדות, בגבעה הנמצאת מחוץ לגדר החורשה עולים בשביל הכבוש אל מצפה האחים, ממנה ניבטים למרחקים נופי הסביבה.

היה יום כיף אמרו לאחר מכן הנשים שאיתי בטרם התפזרנו, אבל מכיוון שנשים פחות ביקורתיות בעניין הנדון, ומסתפקות במוביל נוח ונעים, זימנתי לטיול מקיף יותר ארוך את עמיתי הגברים, חברי הפאנל הידוע בשמו "מועדון הגמלאים-אגף הגברים".

אנחנו לא בוחלים ביציאה מוקדמת אל המרחבים, ופתוחים לכל גחמה פתאומית שתצוץ על הדרך.

אי לכך אבי ועודי שמלווים אותי רבות, המתינו לי בשעה בה אנשים אחרים יוצאים אל עמל יומם.

הם, כמי שכבר השתתף במבחני דרכים רבים בשנתיים האחרונות כבר מנוסים בעין בוחנת, ופיהם היה מלא התלהבות של שמחת הגילוי.

כאשר אתה מגיע ממקום של מקורות להשוואה, יותר קל לשים לב לדגשים שונים.

עם חבריי הגברים אני יכול להגביר את המוזיקה בחלל הנוסעים, כך שנהנה יותר ממוזיקה איכותית ופחות מקשקושים פוליטיים, והרמקולים של הלקסוס עונים בהחלט על ההגדרה משובחים.

כאן מותקנת מערכת השמע מבית פנסוניק, וברמות הגימור היקרות יותר היא מגיעה מבית היוצר של מארק לווינסון.

כך או כך, הצלילים מגיעים נקיים וצלולים, ומפרים את שלוות המנוע השקט מאד של ה-350 שעמנו.

כאשר הדרום אדום, והשדות נצבעים אדום מדם הכלניות, אך טבעי הוא שנצא אל האתרים הללו, אבל בדרך אחרת.

לאחרונה שמעתי על מסלול במ"ה, והחלטתי כי זוהי סיבה טובה עבורנו.

"...שביל במ"ה (בטחון- מים- התיישבות) הינו שביל רכוב המחבר בין 14 אתרים מרתקים המספרים את סיפור ההתיישבות בצפון הנגב, החל מלפני הקמת המדינה ועד היום.

האתרים מגוונים ומעבירים את המטיילים בין הקשיים שנבעו מההתיישבות והצורך בהבאת המים לנגב, לצד התמודדות עם החיים בצמוד לרצועת עזה לאורך השנים.

בכל אחד מן האתרים תפגשו שלט שמספר על האתר, עם סירטון שמחייה את המקום ונותן טעימה של האנשים והסיפורים מאחורי השמות..."

מסלול במ"ה

על מנת להגיע אל תחילת המסלול יש לכוון את הרכב אל צומת יד מרדכי, להמשיך 2-3 דקות דרומה, ובצד שמאל של הכביש (יש לחצות בזהירות) ישנו שילוט המפנה אל דרך נוף נחל שקמה.

"... דרך נוף שקמה הנה דרך מצעים המיועדת לרכבים 4*2 לצורכי טיילות נופש ופנאי. ציר זה מהווה את השדרה המרכזית במרחב שקמה.

הדרך עוברת ממעלה נחל שקמה באזור ההר מזרחית לכביש 40 סמוך לקיבוץ דביר ומלווה את הנחל לאורך תבניות נוף משתנות, גבעות אזור פורה, ביתרונות רוחמה דרך רכסי הכורכר והסביבה החולית עד השפך בחוף זיקים.

נסיעה לאורך התוואי יוצרת עבור המטייל חוויה ייחודית של טעימת שונות וייחודיות נופית ברצף של שטחים פתוחים לאורך שדות חקלאיים, שמורות טבע יערות וכמובן נופי ערוץ נחל שקמה ויובליו.."

דרך נוף נחל שקמה

במרבית האתרים מתואר נתיב הדרך ממזרח למערב, בעוד אנחנו בחרנו לנסוע בכיוון ההפוך.

דרכי נוף שיצרה קק"ל יהיו רובם ככולם סלולים וברורים, ואף זו עונה על ההגדרה, כאשר נקודות מסלול במ"ה יהיו מפורטות עוד יותר בשילוט ייחודי שנעשה מחלקי צינורות מים בתחנות השונות.

התחנה הראשונה בה בחרנו לעצור היא דיר סניד.

"... תחנת הרכבת המנדטורית בדיר סניד הוקמה דרומית לכפר הערבי דיר סניד ונחנכה ב-1 בנובמבר 1920. התחנה פעלה על קו קנטרה-חיפה ושימשה לנוסעים ולמשא גם יחד. דרומית ובסמוך לתחנה עברה המסילה על גשר מעל נחל שקמה (בערבית: ואדי חסי). מאוחר יותר הקימו הבריטים מחנה צבאי סביב התחנה.

לאחר מלחמת העצמאות (עם ניתוק המסילה לרצועת עזה) נסגרה התחנה לשירות נוסעים והמשיכה לשרת רכבות משא. ב-1950 החליט משרד התחבורה לשנות את שם התחנה ל"יד מרדכי". אחרי מלחמת ששת הימים ופתיחת קו הרכבת תל אביב-עזה נפתחה התחנה גם לרווחת פועלי רצועת עזה וגם לנוסעים מתל אביב שהמשיכו מעזה לסיני. בשנת 1973, עקב סגירת קו הרכבת לסיני דרך עזה נסגרה תחנת דיר סניד באופן סופי..."

דיר סניד

כאן נמצא גשר גדול מקומר בקשתות מעל ערוץ הנחל שניכר בו הזרימה מהגשמים האחרונים.

המשכנו אל הנקודה הבאה והיא תצפית נחל שקמה, אשר בזמן שאין בו זרימת מים מתגלה כערוץ רחב בנחל, ושלוליות המבשרות כי המקום מיועד למעבר רכבי שטח.

הגברים שאיתי למדו כנראה שקל לפתות אותי לסור מהדרך, וכאשר ביקשו כוס קפה בנימוק משכנע כי השכימו קום, נעניתי לבקשתם ובהתאם למסלול נכנסנו אל קפה אוריוססס (כך במקור) בקיבוץ ארז.

כבר כתבתי בעבר על המקום החביב הזה שיש בו שלל פיתויים קולינריים מצוינים, ואווירה נעימה.

לאחר הקפה והעוגות טיפסנו (רגלית) אל גבעת הפרוג'קטור, המהווה אף היא אחת מנקודות המסלול.

גבעת הפרוז'קטור הייתה נקודה חשובה ומרכזית בחיי קיבוץ ארז בתחילת קיומו, הנוף הניבט מעל שווה את מאמץ הטיפוס.

אל גבעת הגמל הנמצאת במקביל לכביש 34 אני מגיע רבות כאשר אני בסביבה, ובכל פעם הגבעה הזאת משתנה.

מהפעם האחרונה בה הייתי כאן נוספה לה גרם מדרגות אבן נוחות, ודק עץ במרומיה.

כאן זו אחת התצפיות הגבוהות באזור לעבר צפון רצועת עזה.

נתיב הבמ"ה שולח אותנו להיכנס אל קיבוץ נירעם וממנו ממשיך הנתיב דרך השדות, אולם שער ברזל גדול וצהוב מונע את ההמשך, כך שאנחנו חוזרים אל הכביש ונוסעים במעקף.

מצפור אסף סיבוני

מצפור אסף סיבוני, ומצפור נביה מרעי הסמוך מביטים אף הם אל אזור רצועת עזה הסמוך, ומה רבה הייתה שמחתם של שניים מהטיילים עת הבחינו בטנק מרכבה שמנועו חולץ מקרבו, והמתין למנוע חלופי.

שתי מרכבות מכובדות

לא שיכולנו לעזור בהתנעה עם כבלים, אבל זו הייתה הזדמנות נדירה לשתף את הנוער המשרת, בחוויות אלו שהכניסו את עידן המרכבות המודרניות לצבא. וכאשר הבחנו במבטים שלהם אל מול סיפורי הדינוזאורים הבנו כי די בכך.

המגדל ונופו

אנדרטת חץ שחור היא תחנת חובה לכל מי שמטייל באזור, בהיות המקום אנדרטה מכובדת המקיפה את מבצעי וחללי חטיבת הצנחנים לדורותיה.

המקום הומה מטיילים ביחידים ובקבוצות, וניתן למצוא במקום שתי עגלות קפה, שולחנות לפיקניק ומתקני נופש פעיל.

בשלב זה של היום חשנו כי מיצינו את המסלול, ונקודות נוספות שחיפשנו לא מצאנו, ובמקום להתברבר סתם כך בשדות, לקחתי את חבריי אל באר מרווה הפופולרית והמשובצת בשטיחים אדומי כלניות.

כאן מצאנו מקום להניח בזהירות את הלקסוס הנאה שאיתנו ולתת לתמונות לדבר.

 

אחרית דבר.

לקסוס 350h היא אמנם הזוטרה במשפחת RX אך אין בזוטרות זו שום דבר חסר.

כבר ברמת הגימור הנמוכה ביותר זהו רכב נוח מהודר ונעים מאד, הן בכביש, והן בשבילי עפר כבושים.

משפחות שיכניסו את ה-350 אל ביתם ייהנו משעות רבות של פינוק ברמה גבוהה, ואפילו חסכוני במידה.

נסעתי ביומיים הללו מעל 400 ק"מ בצריכת דלק ממוצעת של ליטר לכל 13 ק"מ.

לא רע בכלל.

זו העונה הכי מושלמת לטיולים, ומי שנוסע במוביל שכזה ייהנה אפילו יותר.

בהרהור שלאחר נסיעה רצופה נטלתי מחבר הכנסת (ה)זוהר את ההגדרה הקולעת ביותר בשלוש מילים, לתאר את מהות הרכב הזה. (הכותרת לעיל).

ירון הולנדר (שירה, סמדר, מירה, עודי ואבי)

פברואר 2023

 

לקסוס h 350RX

רמת גימור Kyushu

מנוע (היברידי בנזין) 2.5 ל'

הספק (משולב) 250 כ"ס

מחיר (רכב מבחן) 414,777 ש"ח

 

ארט טו גט.

אגמון חפר.

שווארמה באדמה אבו אדם.

יער הרקפות כוכב יאיר.

 

דרך נוף נחל שקמה.

דיר סניד.

תצפית נחל שקמה.

קפה אוריוססס.

גבעת הפרז'קטור.

גבעת הגמל.

מצפור אסף סיבוני.

מצפה נביה מרעי.

חץ שחור.

באר מרווה.