יום שישי, 23 בספטמבר 2022

מחפשים המלצות לדברים טובים? מסעדות? מכוניות? בתי מלון או סתם יום טיול מהנה? יש כאן המלצות משובחות, אפשר גם לפנות אלי אישית

הבשורה על פי סורנטו

 


 

ביום שני השבוע התייצבתי בבית קיה ברחוב המסגר על מנת לקבל לידי למבחן את הסורנטו גרסת פלאג אין.

שנה חלפה מאז שבחנתי את דגם הדיזל, ומאז צמחה נבחרת הסורנטו ומתהדרת כיום בחמישה דגמים שונים.

החל ממנוע בנזין 2.5 ל', עובר לזה שלוגם סולר עם מנוע 2.2 ל', ממשיך למנוע ההיברידי עם מנוע 1.6 ל' טורבו, וכלה במתקדם ביותר שלוקח את כל הטוב שבמנועי הבנזין, עם מנוע חשמלי וסוללה נטענת המספיקה לטווח נסיעה חשמלית עד 45 ק"מ, ובנסיעה משולבת מחוץ לעיר מסייע בצריכת דלק משופרת.


זהו גם הדגם היקר ביותר הניצב באולם התצוגה של היבואן, ומאובזר בכל מה שניתן לחשוב עליו, כך שעיון בטבלת הנתונים מראה כי לרכב ציון מקסימלי (8 מתוך 8), בסעיף הבטיחות, וציון מינימלי בדרגת זיהום האוויר (2), ובהתחשב בעובדה כי זהו רכב  מגודל המסוגל להוביל שבעה נוסעים, ועם מערכת הנעה קבועה לכל ארבעת גלגליו, ונוסיף לכל אלה עוצמת מנועים משולבת של 265 כ"ס, ומומנט חזק של 35.7 ק"ג, הרי שמתקבל כאן מכלול נתונים מכובדים מאד.

המון מקום לשבעה נוסעים

תא הנוסעים של הסורנטו משדר כי נכנסים להיכלו של מותג פרמיום כהגדרתו. ריפוד פנים בהיר, וכך גם הדיפון האלגנטי והאיכותי. הגג פנורמי עצום ומכניס את אור היום (וללא קרני שמש יוקדות).

מי שכבר מכיר את הלוגיקה של הנדסת האנוש הקוריאנית יסתגל אל הסורנטו במהירות, ומי שזו לו פגישה ראשונה יגלה אינטואיטיבית, כמה השימושיות היומית קלה להבנה, למרות כל הכפתורים והאפשרויות, וכמה נוח להתנהל ברכב גדול שכזה.

כהרגלי בקודש ספרתי ומצאתי לא פחות מ-7 (!!!) כניסות USB, שקע אחד (מתחייב) של 12 וולט, ועוד משטח לטעינה אלחוטית, קשה להאמין כי מישהו מכלל הנוסעים ברכב ימצא עצמו ללא חשמל לאביזריו.

למעט רכב אחד שעולה בערך פי ארבעה, לא זכור לי שראיתי ברכב כלשהו כמות דומה לזה.

נוסעי השורה השלישית (בד"כ מקום לשני ילדים), יכולים לווסת לעצמם את עוצמת המיזוג, וגם זה לא עניין של מה בכך.

אל מערכת המולטימדיה של הרכב ניתן להתחבר עם כבל באמצעות אפליקציית אנדרואיד אוטו או אפל קאר, או למי שמעדיף את החיבור האלחוטי באמצעות הפעלת נתב אלחוטי בטלפון המשמש כנקודה חמה, ואז למשל מסך הניווט משתמש בכל רוחב מסך התצוגה, (ולא ריבוע בשימוש בכבל).

מצבי הנהיגה

כך או כך על מנת לצאת לדרך יש לסובב את החוגה הגדולה, (קדימה אחורה או חניה), בחוגה הקטנה מתחתיו ניתן לקבוע את סוג הנהיגה, או להשאיר בברירת המחדל. (חסכוני, ספורטיבי וחכם), אפרופו חכם, מה הוא אומר? האמת אני לא סגור על זה, אבל היות והשתמשתי בבורר זה לנסיעות הארוכות אני משער כי הוא זה שאחראי על צריכת הדלק הטובה אליה הגענו לאחר כ-500 ק"מ של נסיעות.

על שמשת החלון מול עיני הנהג מופיעים בתצוגה עילית כל מה שחשוב לצורך נהיגה בטיחות, ובהשאלה מחברת האם יונדאיי, גם ברמת האבזור הזאת נמצא כי הפעלת מנוף האיתות מפעילה על לוח המכוונים מצלמה צידית, ברורה יותר ממראות הצד, ובנוסף אליהן יש כמובן גם חיישנים מרובים אשר מתריעים על כל צרה ופגע מכל עבר.

לאחר שהתמקמנו בנוחות על המושב המתכוונן חשמלית, אפשר לצאת לדרך.

עם האורחת המועדפת הלוא היא זוגתי הנצחית, אנו יוצאים לסיור מתוכנן ומוזמן במלון אלמא, בזיכרון יעקב.

 

מלון זה נבנה בסוף שנות השישים (של המאה הקודמת) במטרה לשמש כבית הבראה לחברי קופת חולים כללית של ההסתדרות.

"... בית ההבראה של "מבטחים" בזיכרון יעקב הוא בית הבראה שתוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר, נבנה על ידי "סולל בונה", ונחשב לאחד משיאי האדריכלות בישראל. הבניין שוכן בזיכרון יעקב, על רכס הכרמל, וצופה אל הים התיכון ואל שדות הקיבוצים מעיין צבי ומעגן מיכאל הנמצאים בינו ובין הים. הבניין בולט לעיניהם של הנוסעים בכביש החוף. מסוף 2014 פועל במקום מלון פאר בשם "אלמא"..."



מלון אלמא, זיכרון יעקב

אל סיפורו המיוחד ויוצא הדופן של המלון שעבר מהפכים וגלגולים שונים, נחשפנו בסיור היוצא מהלובי בשעה 11 בבוקר, ואליו צריך להירשם מראש.


אפרת המדריכה מובילה אותנו בין החללים המעוצבים בקפידה אל השטחים הציבוריים המטופחים, ומספרת את תולדות הבניין הזה שהפך מ"סתם" מלון, לאייקון תרבותי מוביל, ששהייה בו הינה מעבר לכל חווית אירוח.



היא מדגישה פרטים הנסתרים מעיני המבקר האקראי, (כמו שימוש מתוכנן מראש בחומרי הבניה על מנת להדגיש קווים מסוימים לאחריה), מפרטת על כל מיני יצירות אמנות המפוזרות ברחבי המתחם, ומובילה את הסיור באופן מעורר סקרנות והקשבה.

הסיור מקיף תחומי אמנות, אדריכלות, היסטוריה, בוטניקה ועוד.

עלות הסיור 50 שח, לאדם. והוא נמשך כשעה ורבע.

על גג חיצוני של המלון עומד מיצג של קירות גרפיטי שעוצבו על ידי אמן בתחום, והוא מבוך שנכנס לספר השיאים של גינס כעבודת STREET ART הגדולה בעולם.




לצערי, מסיבות ביטחון וביטוח המיצג סגור לכניסה אל תוכו, ואפשר להתרשם ממנו רק בצלעותיו החיצוניות.

היות והגענו אל שעת הצהריים והבטן החלה לקרקר, החלטנו לסור אל העיר הגדולה הסמוכה בה יש מספר מקדשי שווארמה מפורסמים ומוכרים.

באחת מתוכניות הטלוויזיה ראינו לאחרונה מבחן טעימות במקדשים אלו, ולכן החלטנו לסור אל זו שנבחרה פה אחד, כטובה ביותר, וכך הגענו אל מתחם בו יש מספר דוכנים הניצבים על כביש 4, ליד בית הקברות הצבאי הבריטי.

ב"בית השווארמה והגריל של משה", היא לקחה צלחת עמוסה בגרסת העגל, ואילו כותב שורות אלו שמגיע תמיד עם עיניים גדולות, קיבל לאפה מעורבת של בשר פרגיות ועגל.




גם זו וגם זו היו מנות מכובדות בכמותן וטעימות מאד.



גם הסורנטו שלקחנו הבוקר הפתיע אותנו בנסיעה חרישית, בעיקר על כבישים מהירים, ובשימוש מושכל (כנראה) של מצב נסיעה חכם, הגענו עד חיפה כאשר עדיין אגורים במנוע מספר ק"מ של טווח חשמלי.

מי שיודע ומכיר מנועי פלאג אין, יודע כי יש להם גם טעינה עצמית בבלימות, ובנסיעה מתונה בשימוש עם בקרת שיוט אדפטיבית.

כל אלו יגרמו לשימושיות נכונה, בטוחה וחסכונית, שהרי הסורנטו הזה, שמשקלו העצמי מעל שני טון לא נועד להיות רכב ספורטיבי, וככזה לא צריך לנסות להוציא ממנו דברים שאין לו, (ולא שעם מה שיש מרגישים חלשים חלילה), אך במבחן התוצאה רואים כי ניתן לחיות איתו בהשלמה ובהנאה.

 


אם לתוצאות שכאלו הגעתי בנסיעה שבלונית בעיקרה בין שתי נקודות, חשבתי לעצמי, האם זה ישתנה לאחר שנערבב קצת את החפיסה, ונשתדל לקחת אותו למחוזות אחרים, בחברה איתה ניתן להעז יותר.

בבוקר שאחרי, אספתי שני חברים מהחוג הקבוע, שלומדים לאט לאט את ההבדלים, ונותנים לי את חוות דעתם המנוסה, וברת ההשוואה, וכדי להוציא יום שלם אל הפועל, בחרתי בתא שטח די מצומצם לטיול.

חלק מהמקומות כבר מוכרים לי וחלקם חדשים לי ולאורחיי.

בדרכנו דרך בסמת טבעון הבחנו במסגד יפהפה, לא נכנסנו פנימה, אבל מצאנו כמה זוויות מעניינות לתמונות יפות.


איך מכניסים מסגד לתוך מסגרת? ככה בדיוק!

"... טחנת הנזירים נמצאת בגליל המערבי התחתון על גדת נחל ציפורי ליד הכפר ראס עלי הממוקם על גבעת עליל. אזור הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים, מעבר נוח, שפע אדמה פורייה ומעיינות. כל אלו הביאו להתיישבות אנושית באזור מהתקופות הפרה-היסטוריות ועד ימינו. עדויות להתיישבויות אלו נמצאות לכל אורכו של נחל ציפורי... 


טחנת הנזירים" הוקמה בתקופה העותומאנית ופעלה עד ראשית המאה ה- 20 בכוח מימיו השופעים של מעיין עין יבקע, השוכן 2 ק"מ מזרחית לטחנה. מי המעיין הגיעו באמצעות אמת מים בנויה אל ארובה במפלס העליון של הטחנה ובכוח נפילת המים, הונעו אבני הריחיים הכבדות שטחנו את הקמח..."


טחנת הנזירים, נחל ציפורי

היות והגענו אל המקום ביום חול באמצע שבוע, מצאנו את אפיק הנחל ריק ממבקרים, ודרך עפר מובילה אל התחנה. הערוץ הזה יפהפה, ואני בטוח כי בחורף ובאביב יפה פה שבעתיים.

החנינו את הסורנטו ברחבה שלפני התחנה, אשר לצערי מצאנו סגורה על בריח, ויצאנו לסיבוב קצר בסביבתה.

צב מים גדול התחרדן בשמש, וקפץ אל תוך המים כאשר התקרבנו אליו, משמע המים נקיים דיים לקיים פה חיים.


מטיילים שהגיעו מהמשכה של דרך העפר, המליצו לנו להמשיך משם על גדת נחל ציפורי, ואכן הסורנטו, שנהנה כזכור מיכולות מוטוריות משופרות, לא התקשה בדרך זו בכלל. זה שישב מאחור דיווח כי המתלים עושים עבודתם נאמנה, וזה שנהג יכול לומר כי לא שנזקקנו להרבה ממנו, אבל כוח לא חסר בשום שלב.

גם במעבר מים, בדרכנו, (נמדד לפני מעבר), לא נרשמה דרמה גדולה.

דרך זו שהיא חלק מנתיב "שביל ישראל" מובילה את המבקר דרך כפר כעביה אל מעיין הסוסים או בשמו הנוסף עין יבקע.









כאן מצאנו חנייה בתוך כרם זיתים, המעניקים קצת צל, יש כאן גם משטח כורכר גדול, והגישה אל המים הינה במרחק הליכה של בין דקה לשתיים.

מעיין זה מתהדר בבריכת מים צלולים להפליא, בהם משוטטים שפמנונים קטנים, והטמפרטורה שלהם נעימה ביום חם, וסבירה ביותר.

יש כאן גם מקומות מוצלים וגם חשופים וניתן להתמקם בהתאם לכמות המבקרים.

יודעי דבר סיפרו כי בסופי שבוע עמוס כאן הרבה יותר.

 


אחרי התרעננות מתחייבת יצאנו אל צדו האחר של הכפר שם ימצא גשר כעביה שניצב על טיילת נחל ציפורי.

טיילת זו בנויה משביל בטון ומאפשרת הליכה לצד הנחל. חלקה נאה ומטופחת, וחלקה פחות. ניתן להשאיר רכב אחד בקצה אחד ושני בצד השני וללכת לטיול ארוך בין הנקודות.

גשר כעביה
היות וכבר נגענו בנחל, החלטתי בהחלטה של רגע לשנות מן המתוכנן ולדלג אל גן לאומי ציפורי.

יש לי איזה חוב עם המקום הזה, שלא מילאתי בביקורי הקודם לפני אי אלו שנים. השומר המשועמם בכניסה, לא סיפר לנו כי המחילות  המרשימות והמפורסמות של האתר חסומות לרגל שיקום ושיפוץ, אבל הליכה אל עבר אמת המים הקדומה גילה כי עדיין ניתן להיכנס אל המחילה הזאת שאורכה 90 מטרים חשוכים להפליא, וגובהה משתנה מקומת אדם בוגר, עד למקום בו חייבים לרדת על ארבע כדי להמשיך הלאה.

חוויה ייחודית בלב האדמה שמחזירה את המבקר אלפי שנים אחורה.


"...
אספקת המים לציפורי נעשתה ע"י מערכת של אמות מים באורך כ- 15 ק"מ, שהובילה מים מסדרת מעיינות בהרי נצרת לעבר מאגר מים גדול. מאגר זה בנוי בסלע קירטון ואורכו 260 מ'. גובה המאגר כעשרה מטרים, ואילו רוחבו נע בין 4-2 מ'. ההליכה במאגר המים חוויתית ואינה מחייבת שימוש באמצעי תאורה. בשנות ה- 90' נחשפה מנהרה באורך 235 מטרים שהובילה מהמאגר לכיוון העיר. מנהרה זו, המכונה "מנהרת ששת הפירים" נפתחה בחלקה (90 מטרים) לביקורי קהל במרץ 2012. הניקבה חשוכה והמעבר בה מחייב הליכה כפופה והצטיידות בפנסים. למאגר המים ולמנהרה ניתן להגיע בשביל קצר היוצא מחנייה הסמוכה למבואת האתר, וניתן גם לשלב אותם במסלול ההליכה הארוך בעתיקות ציפורי.
.."




גן לאומי ציפורי

הביקור בציפורי כולל גם טיפוס אל ראש הגבעה עליה ניצבת המצודה אשר טיפוס קל אל הגג שלה, מאפשר תצפית מרהיבה 360 מעלות לכל הסביבה.



בירידה משם נחשפנו אל רצפות הפסיפס המרהיבות שהשתמרו באתר, ולאחר שמיצינו את זמננו כאן, הודענו לשומר המנומנם בכניסה כי אחרונים יצאו והוא יכול ללכת הביתה, החלטתי (שוב), ספונטנית להמתיק לחבריי המלווים אותי מימים ימימה, את יומם בקינוח הולם.



הפנינו את הגה הסורנטו אל העיר נצרת, הסמוכה.

כאן, מבלי שהתכוונתי אפשר לבחון כל רכב בטיפוס ברחובות עם זוויות טיפוס לא הגיוניות.

נצרת שופעת רחובות צרים ורחבים, מפותלים ומסובבים, בעליות חדות, ובירידות מלחיצות, ובניהם באמפרים שהעירייה פיזרה בעיר ברוחב לב.

אם חיפשתי אתגרים לסורנטו מצאתי אותם כאן בערמות, והמגודל הזה לא צפצף ולא הוציא גרגר תלונה מעבר להתרעות החיישנים אם התקרבתי לעצמים שסיכנו אותי לפעמים.

בממתקי אלמחרום בכיכר העיר ליד כנסיית הבשורה יש תמיד כנאפה עדינה במתיקות מאופקת, וליד קנקן קפה מהביל עם קפה מר, שממתן את מה שרופא המשפחה שלי היה מתפלץ לראות.


אי אפשר לצאת מכאן בלי לקחת הביתה כמה "מזכרות" מתאימות של המקום.

בני ביתי אהבו ללא תנאי.

 

שמתי עלייך עין

אהבה ללא תנאי יטפח כל מי שיכניס את הסורנטו הזה אל ביתו. ראוי שיצרף לאהבה שקע טעינה, שמוסיף את הערך המוסף שלוקח אותנו אל כל גחמה בשקט בחיסכון ובבטחה.

היה לנו מוי כיף.

8 בסולם הבטיחות זה לא רק נתון במפרט הבטיחות.

לפעמים 8 הם 100%.

אם כך מעכשיו אמרו, סורנטו, 100 אחוז בטיחות, ומאה אחוז הנאה.

 


ירון הולנדר (שירה, אבי ועודי)

ספטמבר 2022

 

קיה הסורנטו פלאג אין.

מנוע 1.6 ל'.

הספק 265 כ"ס.

מומנט (משולב) 35.7 קג"מ.

צריכת דלק (במבחן) 1:17.6 ק"מ\ל'.

מחיר 313,302 ש"ח

 


 








מלון אלמא

בית השווארמה והגריל של משה

 

טחנת הנזירים נחל ציפורי

עין יבקע, מעיין הסוסים

טיילת ציפורי

גשר כעביה

גן לאומי ציפורי

ממתקי אלמחרום, נצרת



יום שישי, 16 בספטמבר 2022

השקט שבפנים

 


מזמן לא דגמתי את הכוכב הגרמני החביב עלי, ולמעשה מאז שהגיעה לכאן החשמלית הראשונה בשלהי השנה הקודמת, לא הגיעו אלי דגמים למבחן.

בעוד הסינים משגרים מותג אחרי מותג וכובשים כל עמדת טעינה פנויה, נדמה כי האירופאים לא כל כך ממהרים. כאשר העולם מדווח כי היבשת הישנה היא זו שנמצאת במצוקה גדולה מבחינת זיהום האוויר בערים, ומגבלות שיוטלו על היצרנים בשנים הבאות.

המהפכה למי שעוד לא שם לב כבר בעיצומה, וככל שמגיעים לכאן מותגים עממיים, וזולים (יחסית), מסתבר כי גם מותגי היוקרה כבר חזק בעניינים, לכן ביקשתי להתחיל את המבחנים עם הדגמים הללו.

 


ביציאה מתל אביב להרצליה משתרכים פקקים עצומים שהפכו לחלק משמעותי מחיינו, ואני מקווה כי נסיכת היום תעביר לנו את הבאסה בסבבה.

 


אולם בהרצליה נרשמה מבוכה קלה, כשחשבתי ששריינו עבורי דגם אחד, והביאו לי אחר, אבל כאשר נותנים לך סוס מרוץ, כמאמר הפתגם הידוע, אתה לא בודק לו את השיניים, וגם לזו שכיוונתי נגיע בקרוב.

למי שלא מכיר או לא ממש בעניינים, אזכיר כי מרצדס בונה את המכוניות שלה לפי קטגוריות, או בלשונם קלאס (CLASS).

ולפיכך, בכל קלאס שכזה יש תתי דגם ברמות גימור שונות, ולעיתים גם עם מנועים שונים.


וכך ניתן למצוא קבוצות ברמות A,B,C, עוד.

הרכבים החשמליים בקבוצת מרצדס קיבלו את הקידומת EQ אליה מצורפת האות של הקלאס.

ואם כן, אלי הגיעה החשמלית של קלאס C, להלן EQC.

דגם זה, נראה כפי שאופנתי היום בתצורת קרוסאובר במידות מדיום.

כלומר, ארבעה מבוגרים ישבו בו בנוחות, ויש גם מספיק מקום למטען אישי בהתאם.

ארבעה גברים יצאו לטייל
רכב המבחן, ברמת הגימור המרכזית בין שלוש, נקרא ELECTRIC ART, ומגיע בריפודי עור לבנים (ולמי שיש בעיה, יש בעיה), החומרים  העיצוב והגימורים הם כמובן ברמה גבוהה, כפי שמקובל אצל היצרן.

אגב, אחד ההבדלים בין רמות הגימור מתבטא בקוטר הצמיג, ומאחר ויש שלוש רמות יש גם שלושה גדלים. (19,20,21 אינצ', בהתאמה).

ברגע כתיבת מילים אלו חולפת בראשי המחשבה כי כנראה מהנדסי מרצדס שירתו בצה"ל ששם כידוע כל דבר מתחלק לשלוש.


את מערכת המולטימדיה המשובחת, שפעם נראתה לי הכי מסובכת בעולם לתפעול, אני כבר מפעיל בעיניים עצומות, כמעט, ועדיין היא זו המוכרת מימים ימימה, ומדגמי מנועי הבעירה הפנימית, ולא מהסוג החדש והיותר יוקרתי שנמצא בדגמים הממש יקרים, ועדיין יש כאן את אותו עיסוי מופלא במושב שאני ממהר להפעיל, עבורי ועבור כל אורח חדש שהבעת העונג המיידית מבהירה שנרשמה כאן אהבה מיידית. יש כאן כמובן מספיק נקודות חיבור לכל מכשיר נטען, (4 USB TYPE C, 2 כניסות 12 וולט ועוד משטח אלחוטי), סאונד מדהים בוקע מכל הרמקולים שמפוזרים ( Burmester), תצוגה עילית המשתקפת מול עיני הנהג על השמשה הקדמית, אבל עיקר הסוד של הרכב הזה טמון בסוללה שלו שמניעה שני מנועים המפיקים 408 סוסים שקטים במיוחד במומנט עוצמתי של 77 קג"מ.

איך, מה, ועל מה זה משפיע ארחיב בהמשך, אבל לא משנה איזו רמת אבזור נרכשת, בפועל שלושת הדגמים יעיפו את ה-EQC מאפס למאה בחמש שניות.


כמה מהר ועוצמתי זה??? זה מאד מוחשי, ומאד מדהים.

היצרן מצהיר על טווח מקסימלי עד 415 ק"מ. מעניין כמה אנחנו נספיק עם זה, כאשר וכזכור כל שינוי בסוג הנהיגה (חסכוני, נוח, ספורט ומותאם), משנה מן הסתם את הנתון הזה לכאן ולכאן.

לפי הנהגים שקדמו לי הטווח הצפוי עומד על 350 ק"מ.

לחיצה על דוושת התאוצה מוציאה את הרכב בשיגור חרישי שמותיר את הסביבה בהלם.

נוסעים שאינם מקבלים התראה מראש מוצאים עצמם נדחפים אל גב המושב שלהם מתמודדים עם כוח ג'י פתאומי, חברי באגף הגברים אהבו, הנשים פחות.

היות וכך הם הדברים חילקתי את זמני, ועם זו שעומדת כאן למבחן, עם אלו שבאות לטייל, ועם אלו שבאים גם להתרגש.

עבור אגף הנשים תכננתי מסלול סובב אתרים ועניין בחיפה, אך היות וכל תכנית היא בסיס לשינויים זה בדיוק מה שקרה, ובכל זאת מצאנו הנאות וחידושים.

כיליד חיפה אני מתבייש לספר כי אף פעם לא הזדמנתי אל שוק הפשפשים העירוני שנמצא ברחוב קיבוץ גלויות בעיר התחתית.



"...שוק פשפשים חיפה קיים מעל ל-150 שנה, ופועל 7 ימים בשבוע, בין השעות 08:00 - 16:00 (בערך).

מיקומו של השוק במורדות שכונת ואדי סאליב ההיסטורית. הארכיטקטורה המקורית של מבני השוק מהווה אף היא גורם משיכה לאלפי אנשים מהארץ שפוקדים אותו כל שבוע.


בימי שבת מתקיים ברחוב הראשי שוק הרוכלים המפורסם!

ייחודו של שוק פשפשים חיפה הוא בנופך האותנטי ובמגוון הרחב של חנויות, סוחרים, בתי אוכל ובתי מלאכה שמוכרים הכל מהכל: וינטג' רטרו, עתיקות ויד שניה, פרטי אספנות לצד חפצים יום-יומיים, ישראליאנה לצד פריטים ארכיטקטוניים, בגדי וינטג' לצד עודפים ועוד..."

שוק הפשפשים-חיפה



אנחנו מצאנו רחוב מנומנם, כאשר חלק מהחנויות סגורות, ובחלק הסוחרים ישבו ללא מעש. יתכן וכנראה עדיף להגיע בשבתות, ועדיין שיטוט סתמי בין החנויות והדוכנים תמיד יהיה מעניין ומסקרן.





מרחק כעשר דקות נסיעה משם (אמצע שבוע כזכור), אנחנו מגיעים אל לב המפרץ.

זהו מרכז ענק שיש בו גם קניון מסחרי, גם תחנת רכבת, גם מסוף אוטובוסים, וגם...תחנת מוצא של הרכבלית החדשה שנחנכה השנה.

יש מי שזקוק לרכבל הזה כאמצעי תחבורה מהיר ונוח להגיע לטכניון ולאוניברסיטה, ויש מי שכדרכם של תיירים נהנה מאד מהאטרקציה הזאת שעולה חרישית במעלה ההר, חושפת טפח אחר טפח של הנוף המרהיב של מפרץ חיפה, וכמה שאני מכיר אותו מילדות לא משעמם אף פעם.

מבחר אפשרויות תחבורה
מחיר הנסיעה אגב עומד על 5.5 שקלים וניתן להשתמש בכרטיס רב קו.

כאשר מגיעים אל תחנת האוניברסיטה אפשר כמובן לרדת ולהסתובב באזור, או להישאר בכיסא, ולהמשיך לרדת את כל הדרך חזרה.






בהמלצתו האישית של חברי מבקר המסעדות יורם מארק רייך (אושיה חיפאית מזה מספר עשורים) הגענו אל מסעדת מנגל ברחוב מוריה 54.

כל מה שיש לתפריט להציע עולה על מתקן גחלים משוכלל של מערכת גלגלות ושרשראות, שבא להעיד כי כאן מתייחסים בכובד ראש לכל פריט נבחר.

ככה כן בונים מנגל

מצאנו מקום נעים, שירות מהיר, אוכל טעים  (וכשר), ומחירים הגיוניים שאין כמותם בתל אביב.



שלושה מבוגרים סעדו עד הפקק ב240 שקלים.

נינוחים ורגועים ירדנו ממרכז הכרמל דרך כביש שבימים אחרים היה מקפיץ לי את הדופק, (יש כמה כאלו בחיפה), אל רחוב יוברט האמפרי ליד תחנת הרכבל השנייה בחיפה המוכרת בשם "הביצים של גוראל".

כאן ברצועת החוף הכי יפה בישראל שנשמרת ככזו בזכות הטיילת הצמודה, מגיעים אל המכון לחקר ימים ואגמים.

כאן נשאיר את הEQC בחנייה, (בימי חול אין בעיה בכלל), ונצא בשביל אל התל הסמוך.

"...תל שִׁקְמוֹנָה (בערבית: תל א-סמכ, בתרגום "תל הדגים") הוא תל קדום השוכן על חוף הים במערב העיר חיפה מול שכונת עין הים, ומדרום לשכונת בת גלים וצמוד לפארק הכט. שטחו של התל כשמונה דונם וגובה הנקודה הגבוהה ביותר בתל לפני התחלת החפירות היה 12.74 מטרים מעל פני הים... רבים מן הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו בתל שקמונה, לרבות רצפות פסיפס, מוצגים כיום בתערוכה מיוחדת במוזיאון הימי הלאומי בחיפה..."

תל שקמונה-ויקיפדיה

 


מהתל נשקף נוף בתולי של חוף מחורץ ומרובה לגונות בין הסלעים המאפשרות רביצה אינסופית באמבט טבעי.

גם כאן מקפידים לשמור על הניקיון לטובת אלו שמגיעים להשתכשך, לבקר או לדוג.

 


לנסיעה הלוך וחזור מהמרכז לחיפה, הסוללה של ה-EQC מספיקה, ועוד נשאר עודף, אבל לטיול של המחר נזדקק ליותר מזה.

 

לא חלפו שלושה ימים מפגישתנו האחרונה, וכבר התייצבו חברי מועדון הגמלאים אגף הגברים, בהרכב חסר אחד, עם תוספת שחקן חיזוק שיכול בהחלט למלא את המשבצת, ליום שכולו יוקדש להנאה מהזן השקט.

זה שבא רצה לדעת לאן נוסעים, בעוד האחרים מאפשרים לי להפתיע את עצמם ואותי, וכאשר דיברנו בנינו על הטיול שיהיה, הם ביקשו משהו מיוחד.

תמצא לנו איזה יקב, מסעדה, או איזה מעיין שאנחנו לא מכירים, הם אמרו. ואני, שקשוב לאלו שנוסעים איתי (כל עוד הם משתלבים בנוף), משתדל לרצות.

במפות של גוגל מצאתי מקום שנשמע לי מסקרן.

סמוך לצומת מחניים ראיתי בלב שדות יקב, וזה כבר נשמע מבטיח.

פניתי בכניסה לקיבוץ איילת השחר ימינה, ועד מהרה הכביש הופך לדרך אספלט כבוש.



הגרמנייה שאיתנו שעד עכשיו הייתה לבנה וצחורה קיבלה מעטפת של אבק בהיר אשר עמעם את יופייה, אך מנגד חשנו, או למעשה לא חשנו בהבדל הנסיעה על אספלט לדרך עפר.

השדות כאן משובצים בחלקות מעובדות, עם מבנים בהם מתגוררים כאלו שבוחרים לגור בלב הטבע.

השלטים מכוונים אותנו אל בוסתן עברי, יקב אלבר.




את פנינו מקבל דורון, שמוביל אותנו לסיבוב בחווה.

בוסתן עברי, הוא שטח פרטי, שנרכש על ידי אבי לזרוף בשנת 2005, אשר הקים את כל החווה לבד, במו ידיו, כאשר מול עיניו עמדה מטרת על – הנגשת החווה לכל מבקר.

כיום החווה מנוהלת על ידי דורון וזוגתו לימור, שלקחו על עצמם להמשיך את מפעל החיים שנבנה כאן, באהבה ובתשומת לב.




בחווה מגדלים זיתים וגפנים, וגם חלקת תירס צבעוני מתוק להפליא אותו ניתן לאכול ללא בישול .

הזיתים עוברים לכבישה בחורפיש,

מעבר לפן החקלאי החווה משמשת לאירוח מבקרים,

החווה מייצרת כ- 1500 בקבוקים יין, כך שאפשר בהחלט לסווג את היקב כיקב בוטיק.

דורון פותח עבורנו שולחן עם טעימות יין תוצרת החווה, גבינות משובחות (משק הירש), לחמים צבעוניים וטעימים, וריבת תאנים מופלאה.







טעמי היין עדינים ומחליקים בגרון בנועם.

בקבוק יין עולה 95 שקל.

ישבנו בנועם עם דורון ואבי שקפץ לבקר, ולאור השיחות שהתפתחו כאן הנועם והכיף יכולנו להשתקע כאן להרבה יותר כי קשה לקום אחרי חוויה כל כך נעימה, אבל יום שלם עודנו לפנינו.

גילינו אנשים נדיבים ואידיאולוגיים, המחזיקים בחקלאות נגד כל הסיכויים ומארחים בשמחה וברוחב לב כל מבקר.

נפרדנו בידידות, והבטחנו זה לזה כי עוד נשוב.

בוסתן עברי-יקב אלבר


לתיאום ביקור וזכייה בחוויה דומה – 0525104449.

 

השמש כבר עמדה באמצע השמיים, כדברי הגששים, כאשר התחלתי לגשש מקום שיש בו מים, אשר טרם דגמנו.

אזור זה של הגליל מרובה מקומות בהם ניתן לרבוץ ולהשתכשך, ועדיין מפתיע לגלות מקומות חדשים.



בכניסה לקיבוץ כפר סאלד, יש גן פסלים מקסים, שחלקו נבנה מחלקי כלים חקלאיים ישנים, וחלק מהדמיון. ברחבי הקיבוץ מפוזרים פסלים נוספים ובהם כאלו העשויים ממוזאיקה צבעונית, אבל לא למען אלו הגענו עד הלום.



אגם קרעון זכור למרבית בני גילנו כמקום בבקעת הלבנון אליו הגיע צה"ל במלחמת של"ג הראשונה, אולם מישהו החליט להעתיק את השם לבריכה טבעית השוכנת ממש בלב הקיבוץ וניזונה מפלג מים מפכפך.

אין שילוט למקום וצריך הכוונה של מקומיים, אך כנראה בני הקיבוץ למדו ממקרה האסי וניר דוד, כך שהמקום פתוח לכל מבקר.



גילינו מקום שקט, מטופח ונקי (ואינשאללה שישאר ככזה), עם עץ גדול שנותן צל למי שמעדיף, ספסלים וכסאות מאולתרים מאפשרים בילוי נינוח. המים צוננים ונעימים, ועומק הבריכה לא קבוע.

כבדו את המקום, והקפידו לשמור עליו כפי שהוא.

בתקשורת סיפרו לנו השבוע כי הכפר עג'ר הנמצא למרגלות רכס הר דב, ניפתח לביקורים, ואפשר להיכנס ולצאת ללא כל בעיה.

אם כך, אמרתי לחבריי שסבאו מבירה קרה והתרעננו במים, למה שלא נקפוץ לשם, ונראה.

הכבישים פה כאילו נבנו למידותיה של ה-EQC, נוחים ופנויים, וגם בסיבובים ובעליות לא חשנו אף פעם כי הרכב מתקשה או חסר לו משהו. בדרכנו לשם סטיתי לכביש 959 העולה אל רמת הגולן בעיקולים חדים, רק על מנת לרדת אותו בחזרה, ולראות איך האנרגיה נאגרת בחזרה, ומה שירד בעלייה, חזר בירידה.

אכן פלא הנדסי.

"... הכירו את המקום היחיד בישראל שווייז לא עובד בו. לא ברור אם זה כי הצבא משבש זאת או שזה מכוון, אבל זו בדיוק בבואה קטנה של הכפר העלווי היחיד בישראל (כן, עלווים כמו אסד בסוריה) שלא מוכר כמעט לאף אחד. רג'ר לא דומה לשום מקום בארץ. למעשה, לשום מקום אחר בעולם. הוא נמצא בשטח ישראל מחד, גובל עם לבנון מאידך והיה במשך מאות שנים כפר סורי. מבולבלים? גם אנחנו..."

עג'ר


הכפר עג'ר הוא אכן משהו שונה ואחר מכל מה שמוכר לנו.

ראשית בולט כאן מאד השקט והרוגע. אולי זה הנוף של הערוץ העמוק המפריד בין ישראל ללבנון, ואולי אלו האנשים האדיבים והמנומסים המקבלים בשלום כל אורח.

אנחנו כאן, לבנון זה שם
שנית, הכפר מאד מטופח ונקי, וגם סביב בתים ישנים ופחות מטופחים אין עזובה ולכלוך.

שלישית, בכיכרות יש פסלים ומזרקות, והאווירה כאן בכלל לקוחה ממחוזות אחרים, ולך תזכור שבמרחק כמה מאות מטרים יש גבול בינלאומי עם מדינה פחות ידידותית.

לא שחיפשנו במיוחד, אבל לא ראינו מסעדות, ואני בטוח שאם היינו מתאמצים יותר היינו מוצאים משהו.

 



בשעה זו של היום מד הטווח החשמלי של ה-EQC עבר לשתי ספרות, וברור כי אנחנו צריכים למצוא מקום בו נוכל לעצור לטעינה מהירה.

בצומת גומא הזכורה לנו מביקורים קודמים, יש גם עמדת טעינה מהירה של חברת אפקון (KW 150), וגם גלידריה מצוינת (בוזה), וגם ומשהו ללעוס.

14% סוללה התבשרנו כאשר הגענו לשם, ומחשב הרכב בישר כי לפנינו עומדת שעה פלוס מינוס עד לטעינה מלאה.

בזמן שאכלנו, התפנינו, וזמן לסיגריה הכרחית (של האורח התורן), המרצדס שאבה חשמל בקצב מהיר שהביא אותה לרף של 93% בפחות משעה.

לנו זה מספיק כדי לחזור הביתה.

כפי שביקשו אורחיי להיום היה לנו מסע של גילויים וריגושים.

מצאנו חברים ומקומות שלא הכרנו, ובעיקר, ומעל הכול ליוותה אותנו מארחת שלא השמיעה ציוץ תלונה. סחבה בכל דרך, והובילה אותנו בביטחון ובשקט לכל מקום שרק רצינו.

האמת, גם ממנה קשה מאד להיפרד, אך מי שברשותו סך מתאים יכול להכניס אחת כזאת אל חייו.

ההנאה מובטחת.

איך אני בטוח?

תראו את הפרצופים של החברים שלי בסוף יום.

 



ירון הולנדר (שירה, סמדר, אבי ברק ועודי)

ספטמבר 2022

מרצדס EQC 400 רמת גימור ELECTRIC ART

שני מנועים חשמליים.

הספק 408 כ"ס.

מומנט 77 קג"מ.

קיבולת סוללה 80 קווט"ש.

טווח בין טעינות (יצרן), עד  415 ק"מ.

צריכת חשמל (במבחן) 25 קווט"ש לכל 100 ק"מ.

מחיר (רכב מבחן) 560,437 ₪.

 




 

 

 






אגף הנשים, חיפה

חיפה-

שוק הפישפשים

רכבלית

מסעדת מנגל

תל שקמונה

 

 

גברים

 

צומת מחניים

יקב אלבר, בוסתן עברי

אגם קרעון בכפר סאלד

עג'ר

צומת גומא