מחפשים המלצות לדברים טובים? מסעדות? מכוניות? בתי מלון או סתם יום טיול מהנה? יש כאן המלצות משובחות, אפשר גם לפנות אלי אישית

דברים טובים באים באריזות קטנות.

 

(בלטינית: הפתגם העתיק "Inest sua gratia parvis" בתרגום חופשי אומר "גם לדברים קטנים יש קסם משלהם".)

 

וזה דבר הצ'אט.

(הייתי חייב לשאול בר סמכא אופנתי).

לשם מה נועד מצב L בבורר מצבי הנהיגה של מיני קופר S שהועמדה לרשותי השבוע?

 

הכפתור האופקי משמאל

הילוך L (שפירושו Low - הילוך נמוך) בתיבת ההילוכים של מיני קופר S (ובמכוניות אוטומטיות בכלל) נועד למצבים שבהם אתה זקוק ליותר כוח זמין (מומנט) או לבלימת מנוע מוגברת, במקום מהירות.

כשאתה מעביר ל-L, אתה למעשה מורה למחשב של תיבת ההילוכים "לנעול" את הרכב בהילוכים הנמוכים ביותר (בדרך כלל הילוך ראשון או שני בלבד) ולא לאפשר לו להעלות להילוכים גבוהים וחסכוניים (כמו 4, 5 או 6), גם אם הסל"ד (סיבובי המנוע) עולה.

הנה הרעיון המרכזי והשימושים העיקריים שלו במיני קופר S:

1. בלימת מנוע בירידות תלולות (Engine Braking)

זהו השימוש הנפוץ ביותר. כשנוסעים בירידה ארוכה ותלולה (כמו בדרך לאילת או מהחרמון), לחיצה ממושכת על הבלמים עלולה לחמם אותם יתר על המידה, מה שמפחית את יעילות הבלימה ומסוכן מאוד.

איך הילוך L עוזר? הוא משתמש בהתנגדות הטבעית של המנוע כדי להאט את הרכב. המכונית תשמור על מהירות נמוכה ומבוקרת בלי שתצטרך "לשבת" על דוושת הבלם.

2. טיפוס בעליות קשות.

בעליות תלולות מאוד, תיבת הילוכים אוטומטית רגילה עלולה "להתבלבל" – להעלות הילוך כדי לחסוך בדלק, להבין שאין לה מספיק כוח, ואז להוריד הילוך שוב (תופעה המכונה "ציד הילוכים").

איך הילוך L עוזר? הוא שומר על המנוע ברצועת הכוח האופטימלית שלו (סל"ד גבוה שבו מגדש הטורבו של הקופר S מספק מקסימום מומנט), מה שמאפשר טיפוס חלק ורציף ללא אובדן כוח.

3. נהיגה בתנאי אחיזה נמוכים (בוץ, שלג או גשם כבד)

בגלל שהמיני קופר S היא מכונית עם הנעה קדמית וכוח מתפרץ יפה, זינוק מהיר על משטח חלק עלול לגרום לגלגלים להסתחרר במקום (Wheel spin).

איך הילוך L עוזר? הוא מאפשר העברת כוח מבוקרת וליניארית יותר לגלגלים במהירות נמוכה, מה שעוזר לצמיגים למצוא אחיזה ולחלץ את הרכב.

 

ולמה אני פותח מבחן דרכים לרכב בפירוט שכזה?

יש מכוניות שכובשות אותך ברגע, חלקן בעיצוב מיוחד, חלקן עם תהילה מסוימת שנבנתה לאורך שנים רבות, חלקן בשל הבטחה כלשהי, וחלקן בשל פרט קטן שעושה הבדל גדול.

ואם יש משהו בקופר הקטנה והמוגדלת (5 דלתות) שתופס ברגע, זה אותו מתג מצבי נהיגה שמעביר את מצב הרוח בהיפוך מוחלט משמו (LOW).

הסטת המתג הופכת את המנוע השקט והצייתן לגרגרי ומחוספס, רגיש לניואנסים של לחיצה, ובעיקר עושה שמח בלב ומייצר חיוך על השפתיים.

בעיר שטוחה כמרבית ערי גוש דן מטרת המהנדסים תבוא לידי ביטוי בהאצות בין רמזורים, אולם בערים שיש בהן עליות ומורדות, פיתולים ועיקולים, ישמח חובב ההגה לגלות רכב אוטומטי שמתנהג כמו כזה עם הילוכים ידניים (לאחיי בגיל שמתגעגעים בנוסטלגיה לתקופה), ולדוגמא, כאשר מתקרבים לצומת עמוס, ועושים שימוש בבקרת שיוט אדפטיבית, הרכב יבלום ויוריד הילוכים בסאונד שמזכיר נשכחות, וכל זאת מבלי שנשתמש במנופים מאחורי ההגה או בידית הילוכים כלשהי.

וכפתור ה-L הזה הוא לא ההפתעה היחידה שהמיני קופר S מביאה איתה.

 

כזכור, סדרת מכוניות המיני המקורית יוצרה החל מ-1959 על ידי תאגיד בריטיש מוטור, שהוקם ב-1952 כמיזוג של היצרנים הבריטיים מוריס ואוסטין. ב-1968 מוזגה החברה והפכה לבריטיש ליילנד ושנה אחר כך הפך מיני למותג עצמאי. הוא היה בבעלות של קבוצת רובר החל מ-1988 וב-1994 נרכשה רובר על ידי ב.מ.וו. ב-1995 החל תכנון של דור חדש למיני ולקראת השקתו הופסק בשנת 2000 ייצור המיני. באותה שנה מכרה ב.מ.וו את רובר, אך הותירה את המותג בידיה, והדגם החדש הושק בשנת 2001.

 

הסדרה המקורית של מיני כללה מספר דגמים כמו מוריס מיני מיינור, אוסטין סבן, קאונטרימן וקלאבמן. גרסאות ביצועים של דגמים אלו כונו קופר. הסדרה המודרנית עושה שימוש בחלק ניכר מהשמות ההיסטוריים או בוואריציה שלהם. גרסאות קופר S השתתפו המהלך השנים בתחרויות ספורט מוטורי וזכו בראלי מונטה קרלו ב-1964, 1965 ו-1967.

 

בקטלוג היבואן (ובאולם התצוגה) ניתן לראות כי כיום משפחת המיני מאופיינת בכאלו המציעים הנעה חשמלית, לבין אלו ששומרים אמונים למנועי בנזין.

בין אלו שלוגמים את הזהב השחור, יש חלוקה תת מגדרית המבודלת בין סוגי המנועים והעיצוב החיצוני.

רמת גימור S מציעה שתי רמות גימור, ולרשותי הועמדה זו הנקראת Favorite.

כנראה שמי שהגה את התוספת S לשם, חשב על המילה שמחה, שכן תחת מכסה המנוע שוכן מנוע בנזין טורבו בנזין בנפח של שני ליטרים, ממנו פורצים בשקיקה עוצמתית 204 סוסי מרוץ גזעיים, במומנט מירבי של 30.6 קג"מ.

ומדוע זה נתון שחייבים לציין? כי כפי שציינתי כפתור הקסם המגרגר, יעודד את הרוצה בכך לתת לחיצה חזקה בתחילת נסיעה (רמזור למשל), לשבריר של רגע חשים בהגה את עוצמת הצמיגים הקדמיים מתחפרים באספלט, רטט של כאילו איבוד שליטה אפשרי מתקרב, אבל המיני הזאת דבוקה לקרקע בתחושה הקרובה ביותר לנהיגה ברכב קארטינג, ואותה עוצמה מתפרצת משגרת את המיני בקול תרועה מרנין אל קו שלילת רישיון הנהיגה תוך שניות ספורות.

(נתון רשמי 6.8 שניות).

בכביש מהיר בנסיעה במהירות קבועה, לחיצה חזקה ופתאומית על דוושת הגז, תשגר לנהג דחיפה חזקה בגב, והרכבים שלצידך בכביש יהפכו מטושטשים.

אגב, לא חייבים לעבור למצב L, מצב הנסיעה "הרגיל" יעשה את אותו דבר רק עם פחות רעש וצלצולים, ופחות ריגושים בלב.

את הריגושים מתחילים לקבל כבר ברגע שבאים לקראת הרכב.

עיצובים ששינו את המרכב המקורי התפיחו את המיני הזערורית המקורית לרכב מודרני, עם שיק וחן ייחודי.

אין באף חניון רכב דומה למיני.

כל דגמי המיני מגיעים כיום בעיצוב פנימי דומה, שגם הוא לא דומה לשום דבר.

בעולם של מסכים וטכנולוגיות מוטמעות, מגיעה המיני עם מסך מרכזי בודד, עגול, ומאד ברור ומתקשר.

כל מה שחשוב לדעת מופיע כנתון, רק חשוב לזכור את הדרך לשם.

מי שלא רוצה להתעסק יתר על המידה בהסחת דעת, יגלה גישה מהירה וקלה לתפעול המיזוג, למשל, או בשימוש עם אפליקציות של הטלפון אנדרואיד אוטו ואפל קאר הפועלות מייד באופן אלחוטי.

פנל קטן ועליו מתגים שונים ממוקם אופקית מתחת למסך העגול, ועליו יש כאמור את בורר מצבי הנהיגה (קדימה, אחורה, ניוטרל ומצב L), מפתח התנעה מובנה, ומימין מתג קטן מתחת לכיתוב Experience

ומה עושה כפתור זה?

מערכת ה-Experience Modes במיני קופר נועדה לשנות את אווירת תא הנוסעים (תאורה, צבעים, צלילי נהיגה) ואת אופי הנהיגה (תגובת דוושה והיגוי) בהתאם למצב הרוח או לסגנון הנהיגה המועדף עליך. בלחיצת כפתור או דרך מסך המגע העגול, ניתן לבחור מבין מספר מצבים עיקריים.

מצב Go-Kart: מצב ספורטיבי המקשה את ההיגוי, מחדד את תגובת דוושת הגז, מעניק צלילי מנוע דינמיים ומשנה את תאורת המסך לגווני שחור ואדום.

מצב Green: מצב חסכוני באנרגיה המייעל את צריכת הדלק ומציג נתונים ירוקים על גבי המסך.

מצב Core: מצב ברירת המחדל היומיומי שנועד לספק נסיעה רגועה עם צלילים ניטרליים.

מצבי אווירה נוספים (Vivid, Balance, Timeless): מתאימים את תצוגת מסך ה-OLED, את צבעי תאורת האווירה ואת הפסקול ברכב כדי ליצור חוויות שונות כמו רוגע, מוזיקה עשירה או עיצוב רטרו.

מצב Personal: מאפשר להתאים אישית את המסך, למשל על ידי הגדרת תמונה אישית מרקע הטלפון כטפט למסך.

בקיצור, 48 שעות בהן הוקצב לי לגלות כל פרט כנראה לא יספיקו לעבור על כולם, אבל הם שם.

מעבר למסך הגדול, העיצוב הכללי משדר פונקציונליות מחד, ועמידות לאורך שנים מאידך.

כל נגיעה ומישוש מביאה למסקנה כי ברכב הזה משתמשים בחומרי גלם משובחים ביותר, בכדי להוסיף ולהעצים את חווית המשתמש לאורך שנים.

בשם הקיימות האופנתית, הרכב בנוי מחומרים ממוחזרים, הדשבורד (לוח המחוונים) ודיפוני הדלתות מכוסים בטקסטיל סרוג ייחודי העשוי כולו מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים, השטיחים ברצפת הרכב מיוצרים מניילון ממוחזר שמקורו ברשתות דייג ישנות שנמשו מהאוקיינוס.

ריפוד העור הסינתטי פותח עבור תעשיית הרכב והריהוט כחלופה טבעונית, מתקדמת ואקולוגית, בהיר אף הוא, וכתוספת לזה יש שני חלונות שמש חצויים, שיש לכל אחד וילון רשת (נגלל ידנית) למסתור מפני שמש חזקה מידי.

 

רכב ההדגמה מגיע אומנם לבוש לבן אולם הגג צבוע דו גווני, כאשר חזיתו בכחול זוהר וככל שיורד אל הירכתיים מתבהר עד ללבן תואם לצבע המרכב.

אנשים שאוהבים לשבת כמוני בפיסוק, ירגישו באי נוחות מסוימת בשל חלק בולט בדלת שמתחכך ברגל.

מושב העור תומך מצוין, מאחור אומנם מתוכננים לשבת שלושה, אבל נראה לי שגם באורך וגם ברוחב יהיה צפוף ולחוץ.

 

כדי לשתף בחוויות הגילוי, קראתי לדגל את זו המוכנה להתייצב גם בהתרעה של שעה לפניי, אומנם כאן אין למתפנקת אופציית עיסוי, כפי שכבר הורגלה מרכבי יוקרה אחרים, אבל יש לה מספיק מקום לרגליים ולציוד הנלווה.

 

הפעם, גם שלא כהרגלי, סיפרתי לה את הצפוי לנו מראש, כאשר במספר מקומות בדרכנו לא הייתי מעולם, כך שנתרגש ביחד.

בעבר הגעתי פעמיים אל פתחו של מקום בשם ליפתא, שעל פי השמועות והסרטונים ברשתות יש בו מעיין וניקבה, ובריכת שכשוך, אולם שותפים עצלים שראו את המדרון, מיהרו להודיע כי הם מצביעים ברגליים תרתי משמע, היום הודעתי לשותפתי כי עליה להתמודד עם האתגר, ויהי מה.

"... ליפתא הוא כפר נטוש במבואותיה המערביים של ירושלים, המצוי בתוך שמורת הטבע מי־נפתוח (ליפתא). הכפר הנטוש ממוקם מצפון לכביש 1, במדרון היורד לנחל שורק, בגובה ממוצע של כ־700 מטר מעל פני הים. יש המזהים את הכפר עם היישוב המקראי "מי נפתוח"... ככל הנראה בתק' הברזל התפתח יישוב יהודי סמוך למעין, בתקופת המרד הגדול נודע הכפר בשם בית לפתפי. מקורות מהתקופה הביזנטית מזכירים יישוב בשם ׳נפטו׳ שסבל מבצורת ובתקופה הצלבנית נקרא המקום קלפסטה...

מבני היישוב המודרני נבנו ברובם בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט, אך יש מבנה אחד שמתוארך לתקופה הצלבנית. תושבי הכפר היו ערבים עד תחילת מלחמת העצמאות... ב־2017, הוכרז המקום כשמורת טבע לאומית..."

ליפתא - מי נפתוח

ההגעה למקום עוברת דרך קצרה וצרה ומקומות חנייה אפשריים מועטים מאד, כך שהחניתי את המני צנומת הממדים, (יתרון גדול לקוטן), ומכאן התחלנו לרדת במדרון. כמאה מטר מתחילת הירידה ישנו מחסום, שכן הדרך סלולה עד לתחתית הערוץ, אבל כיוון שזו דרך צרה ואין חנייה למטה כפי הנראה החליט מי שהחליט על סגירת האפשרות למי שלא חייב.

המדרון הזה תלול מאד בירידה (לא מסוכן חלילה), ואנחנו זוכרים בכל רגע כי מה שיורדים חייבים אחר כך לעלות בחזרה.

בבריכה של המעיין רחצו הבוקר ילדים חרדים שהגיעו לכאן עם מורים שלהם, כך שלנו, כמי שמגיע למקום בפעם הראשונה, היה בעיקר רצון להסתובב בין בתי הכפר הנטוש, חלקם כאמור מסוכנים ולא מומלצים לכניסה, אך בחלקם יש עדויות צבעוניות לביקור של מתעדים שהשאירו חותם גרפיטי על הקירות הפנימיים והחיצוניים.

בשל הזנחה של הרשויות המקום הציורי הזה סובל מערימות של פסולת ולכלוך ברמה מעצבנת.

מאידך, הבתים הנטושים מעידים על מקום יפהפה במקור שטבל בבוסתני פרי וחלקות חקלאיות שנסמכו מ הסתם על מי המעיין.

לפני שהחלטנו לטפס בחזרה, ראיתי חובה לעצמי לחדור אל מעמקי הניקבה.

זוהי ניקבה צרה במיוחד (רוחב של אדם ממוצע), גובה המים הזורמים משתנה מגובה כף רגל עד ברך לכל היותר, אורך הניקבה כ-60 מטרים וחייבים תאורה כלשהי (גם זו של הטלפון תספיק). הניקבה צוננת והמים קרירים ונעימים, אבל אנשים הסובלים מקלסטרופוביה יעשו טוב לעצמם אם ימנעו מכניסה אליה.

מי הבריכה החיצונית היו בצבע חום אולי מרוב המתרחצים, ולא זימנה טבילה. עומק המים כמטר אחד, ונראה כי היא פופולרית מאד לאלה המגיעים מקרוב. גם סביבת הבריכה מלוכלכת מאד משאריות מבקרים.

פתח הניקבה ממש במרכז התמונה  , מלבן כהה

בעוד א' דידתה עקב בצד אגודל בשביל המטפס, אני בחרתי (במודע ובטיפשות יש לומר) לקצר את הדרך ולטפס דרך השיחים והקוצים בזווית יותר חדה אך בדרך יותר קצרה, שעברה גם דרך חצר של בית פרטי.

למה טיפשות? כי בעונה זו יש סיכוי לפגוש נחש לא רצוי, וזו לא תהיה סיטואציה נעימה לנסיגה מהירה.

בכל מקרה שנינו נפגשנו ליד הרכב שהמתין, מחוסרי אוויר, צמאים ומיוזעים מאד.

סיכום הביקור- ירידה חדה ועלייה אכזרית, כפר יפה ולכלוך רב. נביעה ייחודית ובריכה מומלצת לביקור בשבתות.

 

ירושלים היא עיר לא קלה לניווט. התנועה בה סואנת, בלתי מתחשבת, לא סולחת ועצבנית, ומי שלא מתמצא בין רובעיה השונים מתבלבל בקלות. מסיבה לא ברורה גם מערכות הניווט חטפו היום וירוס והן שינו את דעתן כל הזמן, גם כאשר בחרתי נתיב כלשהו וכבר הייתי בטוח כי אני נוסע נכון, הצוענייה החליטה להקשות.

כאשר ראיתי את חומות העיר העתיקה ידעתי כי אני במקום הנכון וחיפשתי חנייה נוחה.

באזור שער שכם, יש מספר חניונים ולשמחתי התפנה מקום באחד מהם שמחיריו שפויים (יחסית), וכך יתאפשר לנו להשאיר את הרכב במקום בטוח ולצאת אל היעד הבא שנמצא 500 מטר משם.

מעולם לא ביקרתי במערת צידקיהו, אבל שמעתי עליה רבות. המערה הייתה סגורה מספר שנים, וכיום, לאחר תקופת שיפוצים נרחבת היא זמינה לביקורים.

"....מערת צדקיהו היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל, הנמצאת בירושלים. הכניסה אליה היא מחוץ לחומות ירושלים, כ-100 מטר מזרחית לשער שכם, והיא משתרעת מתחת לבתי הרובע המוסלמי. היא הייתה חסומה למבקרים במשך דורות רבים. למערה נקשרו מסורות רבות, והמפורסמת בהן קשורה במנוסתו של צדקיהו מלך יהודה מפני הבבלים עם חורבן בית המקדש הראשון. מסורת זו העניקה למערה את שמה... שטחה כ-9,000 מ"ר, אורכה הוא כ-300 מטרים, רוחבה המרבי כ-100 מטרים, וגובהה המרבי כ-15 מטרים. פתחה היחיד של המערה קטן יחסית, והוא שוכן בין שער שכם לשער הפרחים. המערה משתרעת מתחת לבתי הרובע המוסלמי... מערת צדקיהו הייתה בתחילתה מערה טבעית קטנה, כפי שמעיד פתחה, שהוא המרכיב הטבעי היחיד בה. המערה הפכה מחצבה, וחללה רחב הממדים נוצר בעקבות פעולות החציבה הרבות שנערכו בה במשך מאות שנים. החללים במערה מופרדים בקירות ובזקיפי סלע, אומנות שהשאירו החוצבים כדי לתמוך בתקרת המערה עם התקדמות החציבה והעמקתה..."

מערת צידקיהו

כאמור, מעולם לא היינו כאן, והמערה הזאת, עם התאורה המיוחדת, והאווירה הקסומה נותנת לביקור קסם מיוחד.

הבאים עם רכב, אמר לנו השומר בכניסה, יכולים להתקשר למשרד, ולתאם כניסה לחניון של האתר ללא תשלום.

אנחנו, שחנינו סמוך, החלטנו לנצל את המיקום הצמוד לתחנת הרכבת הקלה, ובמקום להסתבך עם תנועה וחנייה נוספת, להשאיר כאן את הרכב ולקפוץ למסעדה חביבה עלי במיוחד במרחק 3 תחנות בלבד.

מסעדת חבש – נמצאת בסמטת משיח ברוכוף 5, סמוך מאד לתחנת הרכבת הקלה בכיכר הדווידקה. זוהי מסעדה אתיופית עם אוכל טרי, וטעים מאד במחיר סביר.

בחרנו במגש צמחוני גדול עליו פרוסה תחתית של לחם אתיופי בשם אינגי'רה חמצמץ, מטבלים מבוססים על קטניות בצבעים שונים, כשבמרכז סלט ירקות רענן, יחד עם בירה קרה, מה כבר צריך הבנאדם בצהרי היום?

גם שותפתי למסע שהגיעה לכאן לראשונה, נהנתה מאד.

כשגילינו את המסעדה בתקופת הקורונה היא הייתה זולה מאד, הפעם נדרשתי לשלם הרבה יותר, ואני לא בטוח בדיוק מדוע.

כך או כך מדובר במסעדה זולה יחסית.

 

אל התחנה הבאה במסע היומי, החלטתי להגיע אל אף ולמרות כל שיבושי הניווט, ולהסתמך על הנס.

הנס הבטיח מעיין בתוך מערה והצילומים הבטיחו חוויה.

ואנחנו, הרי חיים בשביל איסוף חוויות. לא ככה?

ראשית צריך להגיע לגבעת זאב.

"...בשנת 1981, החליטה ממשלת ישראל במסגרת תכנית כללית לבניית חגורת יישובי לוויין סביב ירושלים, לממש תכנית קודמת משנת 1975, ולהקים את הישוב העירוני "קריית גבעון".

לבקשת ראש הממשלה דאז, מר מנחם בגין, החליטה ועדת השמות הממשלתית לשנות את שמו ל"גבעת זאב" על שמו של זאב ז'בוטינסקי ז"ל, ראש בית"ר, לציון 100 שנים להולדתו..."

גבעת זאב

הדרך לשם כללה מעבר בכבישים מהירים, מחלפים שונים, מעבר לצד כפרים מוקפי חומה, עד שהגענו אל פתחה של השכונה.

עכשיו, אמרו ההמלצות, כשהגעת, נסה לחפש את רחוב התן.

הגענו

נתתי אמון לרגע בניווט ששלח אותי בירידה רציפה אל עבר שכונה חדשה יחסית למראה, בתחתית ערוץ עמוק.

בקצה רחוב התן יש שני מוסדות לימוד.

כיאה לשכונה בעלת ציביון חרדי, אחד לבנים ושני לבנות.

שם המוסד החינוכי "תורת חסד".

יש כאן חניון בו ניתן להשאיר את הרכב או להתקדם עם דרך העפר הממשיכה את הרחוב עוד כמה מאות מטרים עד לאחר גדר מתחם בתי הספר. מצד ימין רואים שביל מוביל אל סככה בולטת בתוך צמחייה ירוקה.

מעיין אוריאל

"... המקום, שהוקם בשנים האחרונות כפרי יוזמה של תושבים מקומיים, נקרא בתחילה "מעיין חנה" על שם חנה אם שמואל הנביא, שלפי המסורת נקבר בסמוך בנבי סמואל.

בקיץ תשפ"ה קיבל המעיין משמעות מיוחדת ועמוקה, כשחבריו של אוריאל ברוך הי"ד, שנחטף ונרצח בעזה ב-7.10.23, שיפצו וניקו את המקום. מאז נקרא המעיין על שמו - "מעיין אוריאל", לזכר אדם אהוב שהיה ידוע באהבתו לאנשים ובשמחת החיים שהפיץ סביבו... הבריכה היא חלק מח'ריבת אל מדרה, אתר מימי בית שני שהיה בעבר יישוב יהודי משגשג. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום נחשפו מקווה טהרה ורצפת פסיפס של גת ביזנטית... המראה מדהים: טיפות מים מטפטפות מהתקרה כמו וילון קריסטלים נוצץ בשמש, ספסלי עץ בכניסה ומדרגות חצובות בסלע יוצרים אווירה מיוחדת במינה. הבריכה, שנבנתה על גבי מקווה עתיק וניזונה ממי ברז, אמנם אינה גדולה (1.5x1.5 מטר) אך מספקת חוויית טבילה ייחודית ומרעננת..."

מעיין אוריאל

בימים חמים זו אתנחתא צוננת נעימה, חבל שהמבקרים במקום לא שומרים על טיפוח וניקיון סביבתי, אבל המים הצלולים, ואם מגיעים ואין אף אחד נוסף כאן, זו חוויה כיפית ומיוחדת.

 

בדרכנו בחזרה אל המרכז נתתי למיני המפתיעה להחליט בעצמה באיזה הילוך לרדת את מורדות הקסטל, לשמור על נתיב ההתקדמות, תוך התענגות על מוזיקה נבחרת שנשמעת היטב ברמקולים המותקנים.

ברחובות ירושלים הצפופה ומתעקלת מגלה המיני את אופייה העירוני הנוח.

המנוע שלה גמיש ועוצמתי, ההגה מדויק והרכב יציב מאד,  דינמי ונכון לכל גחמה של הנוהג בו, מבלי להתלונן או להשמיע התנגדויות כלשהן.

יש מכוניות המשעממות את בעליהן, ושכל תכליתן להביא אותך מנקודה לנקודה, ויש מכוניות שאתה שמח לפגוש בכל בוקר וערב, ונהנה בכל רגע נתון כשאתם יחד.

והקופר הזאת (שאני קורא לה שמחה) היא בדיוק אחת מאלו.

 

 

ירון הולנדר (ואפרת)

יוני 2026

 

מיני קופר S

רמת גימור Favorite.

מנוע טורבו בנזין 2 ל'.

הספק 204 כ"ס.

מומנט 30.6 קג"מ.

צריכת דלק (יצרן) 15.6 ק"מ לכל ליטר.

צריכת דלק (מבחן) 11 ק"מ לכל ליטר.

מחיר 305,799 ₪ (כולל אגרה)

 

ליפתא,

מי נפתוח.

מערת צידקיהו.

חניון שער שכם.

רכבת קלה תחנות שער שכם והדווידקה.

מסעדת חבש.

גבעת זאב.

עין אוריאל.