מחפשים המלצות לדברים טובים? מסעדות? מכוניות? בתי מלון או סתם יום טיול מהנה? יש כאן המלצות משובחות, אפשר גם לפנות אלי אישית

שמונה בעקבות אחד.

  

 במהלך השנה האחרונה, ובעיקר החל ממחציתה בערך, עולם הרכב הישראלי עבר הפיכה מחשבתית של ממש, שהורגשה בשני אופנים.

ראשית הבאאז הגדול סביב רכבים חשמליים נדמה כי קצת ירד עקב עליית המיסוי, בעיקר, ולמרות שכל רכב חשמלי המוצג כיום, כבר מציג טווחי נסיעה שלא ידירו שינה מעיניו של כל לקוח פוטנציאלי, אך במקביל לעליית הטווחים החשמליים, וירידה מסוימת בביקוש לרכבים חשמליים, נרשמת התעוררות חוזרת בסגמנט של רכבי הפלאג אין היברידיים, המאפשרים הנאה מכל עולמות ההנעות, (חשמלי, בעירה פנימית ושילוב היברידי בין השניים), וגם הטווחים החשמליים ברכבים אלו עולים בהדרגה, ובמקביל, ובעיקר במותגים המגיעים מסין, נרשמת תחרות מחירים כלפי מטה ברכבים החשמליים נטו, מה שעושה גלים בבריכה הקטנה של הענף עם כל דגם חדש שמושק.

בקיצור סלט גדול של החלטות ושינויים מהירים.

ועדיין, ואולי בשל הפופולאריות והעדנה של רכבי הפלאג אין הנטענים, מחירם של אלו לא ממהר לרדת.

מצד שלישי, ישנה קפיצת דור מהירה בכל המגיע מהצד השני של הכדור, וכל דגם חדש מביא עמו בשורות של עיצוב, חומרים, איכות הרכבה, טכנולוגיה ובטיחות.

לינק אנד קו, שהפציעה בארץ הקודש  עם דגם 01 פלאג אין  היברידי, לפני 3 שנים הביאה בשורה של טווח חשמלי גדול מהמקובל באותה עת.

דגם 02 החשמלי שעלה לארץ בשנה שעברה שם דגש על עיצוב מוקפד, המגיע כמובן כבר עם כל מה שהורגלנו לקבל כמובן מאליו.

ועתה, אני ניצב באולם התצוגה הנאה בתל אביב, ליד רכב גדול שטרם הושק, שיש בו הבטחה גדולה להפתעות, אבל למעשה הגעתי על מנת לאסוף את זה הנושא את המספר 08 בסדרת המספרים של המותג.

מה אני יודע לספר על סמך המספרים היבשים?

נתחיל עם העובדה שהרכב מגיע בשתי רמות אבזור, בעוד שמבחינה מכנית שתי הרמות זהות לחלוטין, וההבדלים בגימור הוא בניואנסים, הפער הכספי משמעותי ועומד סביב 25,000 שקל, וזה לא מעט כסף אם השיקולים שלך הם האם הישבן שלך ירגיש הבדל אם הוא מונח על מושב מרופד בעור או על תחליף עור, ואם המוזיקה תגיע לאוזניך משמונה רמקולים או דרך 23 כאלו.

עיקר העיקרים של הדגם הוא הלב הפועם בחזיתו.

מדובר במנוע טורבו בנזין בנפח אחד וחצי ליטרים, המשודך למנוע חשמלי, וביחד יוצרים הספק חזק של 350 כוחות סוס ומומנט משולב 59.1 קג"מ.

על הנייר מדובר ברכב שידע להתמודד עם כל תנאי כביש. ו(כנראה) לעולם לא תגיש כי חסר לך אוויר בעלייה או בעקיפה.

סוללה בקיבולת 39.6 קווט"ש מאפשרת לרכב לנסוע עד 200 ק"מ על חשמל נטו, וזה רבותיי סעיף שמחזיק לבדו את הנימוק המשמעותי ביותר לרכישת הרכב.

מרביתנו לא נוסעים מידי יום 200 קילומטרים.

למטה משמאל כל הטווחים

הלקוח הפוטנציאלי יקום בבוקר, ייסע לעבודה ויחזור (מה שמן הסתם יכול להגיע עד 100 ק"מ פלוס מינוס) ועוד תישאר לו יתרה קטנה לקחת את הילדים לחוגים או לצאת בערב לבילוי.

שלוש אפשרויות שליטה באופי הנהיגה מאפשרים לנהג (או לנהגת, כמובן), לדלג בין מצב חשמלי נטו, למצב היברידי בו הרכב "מדלג" בין המנועים לשם הצריכה האופטימלית, לבין מצב POWER בו הרכב משתמש בכל כוחותיו.

היצרן מצהיר כי צריכת הדלק במצב משולב תעמוד על 0.9 ליטר לכל מאה ק"מ, בעוד שצריכה משולבת היברידית שנמדדת לאחר התרוקנות הסוללה החשמלית תעמוד על 6.5 ליטרים של דלק לכל מאה ק"מ, שזה בעברית פשוטה יותר  כ- 15.4 ק"מ לכל ליטר דלק.

נתון שהוא לא בעננים ולא בתחתית, אלא איפה שהוא באמצע.

אני מן הסתם אסע אתו במהלך הזמן שהוקצב לי כמה מאות קילומטרים בכבישים משתנים, לראות האם אגיע לנתון שונה או קרוב לזה המוצהר.

בעוד שבנסיעה עירונית אבחר כמובן להתנהל חשמלית בלבד, ברגע שאצא אל הכביש המהיר אשנה זאת למצב היברידי.

הילוך הכוח נבדק (כי צריך), אבל לא מצאתי לו צידוק להפעלה קבועה. הבחירה באופן ההיברידי היא הנכונה והיעילה ביותר.

 

העוזרת האישית עונה לקריאה "היי פרנק (!?)", ומשיבה לבקשות שלי שהן דיי בסיסיות. (פתיחה וסגירה של הגג הפנורמי, למשל), והשימוש בה היה נכון, לו מרחב הפקודות שלה היה רחב יותר, שכן השילוב של מוצא ההורים מביא אומנם את הדגש הסקנדינבי על בטיחות (מצד האבא) אך העדר כפתורים ושימוש במסך גדול ותפריטים כנהוג בעדת הסינים (מצד האם) פוגם עד מפריע בהתנהלו השוטפת.

ולמה כוונתי?

הרכב עם הבינה ששתולה בו, יודע להדליק תאורת הפנסים אם החיישן שלו מזהה חשיכה. הוא לא יודע להפעיל את התאורה החיצונית בגלל שיש חוק כזה בשעות היום, ועל כן בכל תחילת נסיעה יש לחפש את ההגדרה הנכונה בסט הפקודות שעל המסך, למצוא את הפנסים הראשיים ולהפעיל אותם, ותודה לצוענייה המנווטת שמזכירה זאת בכל פעם.

ואת כל הסבל הזה היה אפשר למחוק, לו הפקודה לגברת פרנק הייתה "תדליקי את האורות בבקשה", וכן, יש רכבים שעושים את זה פשוט וקל.

מאידך, תאורת אורות הדרך הבנויים מתאורת לד זוהרים כמו אלפי קריסטלים זעירים ומקנים לרכב חתימת אור מיוחדת ויפה.

גם מלפנים, וגם מאחור.

בתוך תא הנוסעים תאורת האווירה מורכבת מפסים עדינים של צבע שניתן כמובן לקבוע.

שילוב תאורה ובטיחות יגרום בנסיעה לאחור במקרה של זיהוי מכשול קרוב, לריצוד אורות אדומים בדפנות הדלתות, שלא נתעלם חלילה.

פרט עיצובי שקשה להתעלם ממנו הן מראות הצד חסרות המסגרת, מה שנותן את התחושה שמדובר במראות גדולת יותר המכילות יותר שדה ראיה לצדדים ולאחור.

שפע התרעות מצפצפות כאשר רכב נמצא בשטח מת או סמוך מידי אלינו, יגרום לכל אלו היראים מהצרמוניה לאטום אוזניים או לדרוש השתקה כללית של כל אלו.

מי שנוהג ברכב המתהדר בציון בטיחות 7 (מתוך 8), לא יכול לבטל חלק מהמערכות הללו רק בגלל שזה לא בא לו טוב באוזן.

סע בריכוז כמו שצריך, וכך תזכה לשקט המיוחל.

הימצאם של 23 רמקולים (ברכב המבחן) גרמו לי יותר מפעמיים להגביר את העוצמה אל קו העונג, ומעבר לו, שכן מדובר בחוויה אל-חושית של ממש, אם כי ממש לא בטיחותית.

 

יצאנו ליום טיול ארוך, אומנם אין בכוונתי לנצל את כל  1,032 הקילומטרים העומדים בבוקר לרשותי, אשר מתוכם אוכל לנסוע 190 קילומטר על החשמל, ו-842 קילומטר על בנזין אך נראה איך נתקדם עם זה לאורך הדרך כולה.

שותפתי חובבת העיסויים תהנה מן הסתם משפע האפשרויות שהרכב מציע, לנהג ולנוסע(ת) שלצידו.

תפריט עיסויים, אחד לנהג ושני לנוסע(ת)

ה-08 (אוף איזה שם מעצבן!!!), מתנהל בקלילות ובנוחות.

מנוף ההילוכים נמצא כמקובל אצל הסינים על עמוד ההגה, מימין, והמיקום הזה כבר כל כך חלחל לי להתנהלותי האישית, שאני מפעיל וישרים במקום לנסוע קדימה, ברכב החשמלי הפרטי שלי, שלא הגיע מסין.

למעט התרעות קוליות כאמור, ניתן לסמוך על הרכב שייסע במרכז הנתיב, בחירה להשתמש בבקרת השיוט האדפטיבי היעילה תחסוך הרבה דפיקות לב מואצות, ובפעם היחידה שנהג טיפש החליט לחתוך בפתאומיות מנתיבו לנתיב שלי, גרם לי לעמוד על דוושת הבלם, ולסוליות הגומי של הצמיגים להשאיר חותמת נוכחות על האספלט.

בחרנו לטייל ביום היפה ביותר של השבוע. אומנם השמיים כוסו בדוק ערפילי שמנע ראות צלולה, אבל בתור פיצוי הטמפרטורות היו נוחות לטיול (גם רגלי), לא היה צפי לגשם, רוח או קור, וזה לכשעצמו כבר מתנה גדולה בעונה הזאת של השנה.

 

תחנת הדלק בצומת גומא מציעה תמיד שירותים נקיים וגלידה משובחת. משום מה הגלידה סגורה, אבל השירותים לא מאכזבים.

 

הרכב הזה אינו נזקק לטעינות כרכב חשמלי, אך תפקידו של הבוחן הוא גם להתייחס לאפשרות הזו, ולא משנה מהי מהירות עמדת הטעינה, קצב ההטענה של רכב פלאג אין נמוך משמעותית מקצב של רכב חשמלי, ולדוגמא בעמדות המציעות טעינה עד 180 קווט"ש, הקצב המקסימלי היה 40 ומטה.

את זמן מילוי חלק מהסוללה ניצלנו לארוחה קלה ושימוש בשירותי המקום.

בחרתי לטייל היום במספר יעדים שניסינו להגיע אליהם לאחרונה, ובשל עומסי תנועה המוניים נאלצנו לחשב מסלול מחדש, וכך בדרכנו אל זה שנבחר להיות ראשון היום, עצרנו בדרכנו בחורשת טל.

"... בחורשת טל נמצא יער פארק של עצי אלון התבור, המשתרע על פני מאות דונמים.

יער זה שרד כתוצאה ממסורות ערביות המייחסות קדושה לאתר. בבדיקות שנערכו לעצים, נמצא שגילם הוא כמה מאות שנים (סביבות 350-400 שנה). שמו הערבי - סג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) - מוסבר באגדה ערבית לפיה עשרה ממלווי מוחמד חנו בפלגי הדן, אך לא היו באזור עצים לקשור אליהם את הסוסים. לפיכך תקעו המלווים את מקלותיהם באדמה וקשרו אליהם את הסוסים, והמקלות היכו שורשים והפכו לעצים גדולים, מהם התפתחה החורשה. השם העברי - חורשת טל - ניתן על רקע הפסוק בתהילים קל"ג "כטל חרמון שיורד על הררי ציון..."

חורשת טל

פקחית הרשות שקידמה את פנינו אמרה משהו על "הפריחה", ואני נשבע שלא ידעתי למה היא מתכוונת.

לא ידעתי בכלל שהגן הלאומי הופך בתקופת החורף לגן פורח עם מרבדי כלניות בשלל צבעים.

רק במקטע אחד של הגן סמוך לפרחים זורם בעוז פלג מים רוחש חיים, בעוד שאתר הפיקניקים ובריכות השכשוך שעברו מהפך עיצובי גדול נראים מיותמים.

עלים גדולים ויבשים על הקרקע מקנים לאזור לוק אירופאי שאינו שייך לכאן. נראה כי לפני עונת הקיץ יעמלו אנשי השמורה בעבודה קשה להכשיר את האתר היפהפה לקליטת מבלים ונופשים.

נצטרך כנראה לחזור להתרשמות אחרת.

בפעם הקודמת שהייתה לא ממש מזמן ניסינו להגיע אל שמורה קרובה נוספת-שמורת הבניאס והשביל התלוי.

"...השביל התלוי בשמורת הבניאס, הלא הוא  נחל חרמון. מייצגת טבע במלוא עוצמתו. צמחייה רבה בצבע ירוק עז, מים שזורמים ללא הרף ושבילי הליכה – לא פלא שהוכתר ע”י המגזינים המובילים לתיירות בעולם כגן העדן הישראלי... שמורת נחל חרמון, הבניאס, היא שמורת טבע יפהפייה עשירה במים צומח וחי. לא סתם השמורה זוכה לביקורים חוזרים ונשנים של אלפי מטיילים, באמצע השבוע אילו אוטובוסים עמוסים לעייפה בתלמידי בתי ספר שמגיעים לכאן להתגבש יחדיו ולהנות ממופע בלתי רגיל של מים  המופיעים בתצורות שונות : מפלים; מעיינות; בריכות ועוד..."

מפל הבניאס והשביל התלוי

באחד הקייצים האחרונים הגענו במקרה אל עמק יעפורי (ע"ע) במג'דל שמס.

ראינו מבנה תפילה בולט על העדה הדרוזית, אולם היות והגענו עם לבוש קיץ קצרצר, התבקשנו בנימוס להגיע בהזדמנות אחרת עם בגדים צנועים ומכבדים יותר.

אם כן, מדוע לא ננצל את מזג האוויר החורפי, ונסגור את הפינה הזאת אודות נבי יעפורי?

וכאן רבותי אני נתקל בדילמה גדולה של אמינות, ומדוע?

"... נבי יעפורי הוא אתר הקבורה של הקדוש הדרוזי יעפורי, הנמצא בצפון רמת הגולן, כחצי קילומטר מצפון לברכת רם וסמוך ממזרח לנחל סער. הבקעה שבה שוכן מבנה הקבר מכונה "בקעת יעפורי", על שמו. המבנה, התחום בחומה, נבנה בשנת 1840 לערך, והוא נושא כיפה לבנה. סביבו קמו במשך השנים מספר מבנים נוספים דוגמת מטבח וחדר אוכל, ובמקום נוהג שוק איכרים.

נבי יעפורי היה קדוש שנודע בערכיו המוסריים הגבוהים, ואלה הועברו בעל-פה מדור לדור. הוא מגלם את דמותו של אלע'פרי, מאנשיו של הנביא מוחמד, והוא מקובל על הדרוזים אף על פי שחי זמן רב לפני שאמונתם התגבשה. לפי המסורת שהה נבי יעפורי באתר. השייח' אמין טריף קבע את יום 25 באוגוסט כיום העלייה לרגל (זיארה) אל קברו של יעפורי, ובמקום נערך טקס התרת נדרים..."

נבי יעפורי

קבר או לא קבר?

זה מה שמסופר בויקיפדיה, שנכתבת כידוע על ידי אנשים שונים.

אבל, היות וזכינו באירוח וליווי של השומר בכניסה, שמבאר לנו אודות המבנה והרגלי התפילות והמנהגים במקום, והוא מספר לנו כי הדרוזים מאמינים כי הקדוש (והנביא) יעפורי רק ישב במקום הזה, ואין מדובר בכלל בקבר.

תקרה מגולפת בעץ

עצם ישיבתו כאן הפכה את המקום למקודש עבור העדה, וקברו נמצא בכלל בסעודיה או בעירק.

אז מי צודק?

בכל מקרה, הדרוזים אינם מתפללים לפי נוסח קבוע (כמו היהודים והנוצרים), והמקום משמש בעיקר כמקום תמיכה קהילתית לאנשים שנודרים נדרים, ותפילה אישית וארוחה במקום מציינים את סופו של נדר שהובטח.

מי שיזדמן לבקעה הזו בעונת הקיץ יראה מטעים של דובדבנים, אפרסקים שזיפים ותפוחים בכל פינה פנויה.

אדמת העמק פורייה מאד ותנאי מזג האוויר מניבים יבולים עסיסיים במיוחד.

אני מחליט לקחת את האורחת שלי אל מקום שרצינו להגיע בעבר, אך מסיבות טכניות הביקור לא צלח, וכיוון שסטינו מכביש 98 החוצה את מג'ל שמס וממשיך דרומה ומזרחה, לקחה אותנו דרך פיתולים דרך אספלט צרה במיוחד העוברת בין המטעים השונים של העמק, ונחשפנו לנופים מרהיבים של עצים עירומים מוקפים עלי שלכת בגווני חום וכתום, כשברקע מורדות החרמון המושלגים בחלקם מבצבצים מבעד לאוויר העכור.

ביום יפה החרמון בולט יותר

על אם הדרך ישנה רחבה עליה מספר בתי עסק.

האמת שכיוונתי לאיברהים כנאפה אבל משראינו את השלט של העסק הצמוד בשם סאפי שווארמה, התערבבו לנו מיצי הקיבה, והחלטנו לבדוק את טיב ההמלצות ששלחו אותנו לכאן.

על מנת לעמוד במשימה החלטנו ללכת על עמוד הבשר ולחלוק במנה המתוקה.

השווארמה הייתה טרייה טעימה וגדושה, מפתיעה ממחירה הזול (מנה בפיתה+ שתיה בחמישים שקלים בלבד), הכנאפה המתוקה במתינות התגלתה כזו שפגשנו טובות ממנה, אם נורא חייבים משהו היא תהיה בסדר, לבוא במיוחד עד לכאן, לא חייבים.

גם הקובייה שנחה חגיגית על הצלחת הגיעה עם תג מחיר של שנות השמונים, שאומר, אולי לא פסגת הקולינריה אבל מצד שני לא שחטנו אתכם במחיר.

גם זה משהו, לא?

 

בשעה זו של היום כאשר צבעי השמיים כבר החלו לאבד מזוהרם, חלפנו על פני מאגר בנטל המוכר, ואם כבר יש לנו בגדי ים ומגבות למקרה ו.. והמקרה אכן ו.. אנחנו כבר כאן, שלא נטבול במים החמים?

ברור שרצינו, החניון היה ריק מרכבים (אמצע שבוע מה הפלא?), משטח החנייה לא היה בוצי שכן הגשם האחרון ירד לפני ימים אחדים, אך משהתקרבנו אל הצינור הארוך, ממנו פורצים בשגרה זרם קולח של מים חמים מבטן האדמה, ועליו הודבקו מאות מדבקות לזכרם של לוחמים צעירים שנפלו במלחמה האחרונה, הסתבר כי מישהו הפסיק את הזרם, ורק שרידי שלוליות העידו כי פעם זרמו כאן מים אל המאגר שמפלסו הרדוד מזכיר עד כמה מצב המים ברמת הגולן בשפל חמור.

אם זה המצב אצא לחפש את עינות פאחם הסמוכות לישוב קשת בדרום הרמה, כי גם לשם כיוונתי פעם להגיע, ובשבתות קשה עד בלתי אפשרי, ואם אנחנו כבר כאן, אתם יודעים.

כביש אספלט דק וארוך (מוכר יותר בשמו "ציר הנפט" ) לוקח אותנו מצומת הג'יפ התלוי, שפעם התנוססה על מבנה סמוך כתובת גרפיטי "אל תקרא לי שחור", אל קשת.

"... כביש הנפט (באנגלית: Petroleum Road, מכונה גם ציר הנפט) הוא כביש אספלט אורכי משובש ברמת הגולן בבעלות פרטית באורך של 47 ק"מ, הנמשך מהגבול הסורי סמוך להר פרס במזרח הגולן המרכזי, ועד גבול לבנון בצפונו של הגולן, סמוך לע'ג'ר. שמו של הכביש נגזר מקו צינור הנפט "טראנס־אראביאן פייפליין" (Trans-Arabian Pipeline Company, "צינור הנפט הטרנס־ערבי") שלאורכו הוקם. כביש זה הוא חלק קטן מציר רצוף המלווה את צינור הנפט לכל אורכו..."

ציר הנפט

שתי אפליקציות הניווט מתעקשות להכניס אותי  אל לב השטח בדרך חתחתים, אולם בגלל השעה והרכב הפחות מתאים למשימה, החלטתי לעצור, ולא לנסות לאתגר את עצמי.

באמצע הנתיב ישנה חורשה בעלת שמות רבים "בני התותחנים ו/או אנדרטת שבטה" לזכרם של 15 חיילי חיל התותחנים שנפלו במלחמת יום הכיפורים.

"... לאחר השעה 4 לפנות בוקר קיבלה הסוללה, שהייתה פרוסה בתל פארס, הוראה לסגת מערבה. הסוללה החלה לנוע מערבה אולם זמן קצר לאחר מכן נכנסה שיירת התומ"תים לתוך חניון לילה של פלוגת טנקים סורית. שני הכלים הראשונים (נגמ"ש המפי"ק והתומ"ת שהיה אחריו בטור) הצליחו לעבור את הפלוגה הסורית בטרם זוהו, אולם אז הבינו הסורים כי מולם כוח הישראלי והחלו לירות על השיירה מטווחים קצרים. שלושת התומ"תים הנותרים נפגעו מהירי. 15 חיילים נהרגו..."

אנדרטת שבטה/ בני התותחנים

 

אומנם הוריו של לינק אנד קו באים משבדיה, אך ההשפעה הסינית של הבעלים הנוכחיים לא פוסחת על סעיף השם 08, ועם המסך הגדול הבלתי נמנע.

ה-08 משאיר את הנוהג בו בסוג של בלבול והשלמה.

מצד אחד כל החוזקות של הרכב, הכוללות כמובן את הבטיחות הטכנולוגיה, הנוחות הכללית וצריכת האנרגיה החסכונית להפליא, מצד שני, מסך ותפריטים פחות נוחים לעיכול והרגל, גם אחרי שנהגתי באינספור דוגמאות דומות לנ"ל.

יש דברים שחייבים להישאר בכפתור פיזי נגיש ומהיר, ופחות בחיפושים תוך כדי נהיגה.

ה-08 לא מביא בשורה של מחיר צרכני מתאים לכל כיס, מאידך, רכישתו תחזיר את ההשקעה בשקט הכלכלי והכללי.

אז מהי השורה התחתונה?

רכב מוצלח מאד, אבל...

 

ירון הולנדר (אבי ואפרת)

ינואר 2026

 

CO 08&LYNK

רמת גימור HALO.

פלאג אין היבריד

מנוע טורבו בנזין 1.5 ליטר

סוללה חשמלית 39.5 קווט"ש

טווח חשמלי 200 ק"מ

הספק משולב 350 כ"ס

מומנט משולב 35.7 קג"מ.

צריכת דלק (משולב- יצרן) 15.4 ק"מ לליטר.

צריכת דלק (משולב- מבחן) 28.6 ק"מ לליטר.

ציון בטיחות 7

מחיר 253,706 ₪ (כולל אגרה)

 

חורשת טל, פריחה

מפל בניאס והשביל התלוי.

נבי יעפורי

שווארמה סאפי/ איברהים כנאפה

מאגר בנטל

ציר הנפט

עינות פאחם

אנדרטת תותחנים.(בני התותחנים/אנדרטת שבטה)

 

עמדת טעינה צומת מסובים 180 קווט"ש.

עמדת טעינה צומת גומא 180 קווט"ש.