הגנים המופלאים בים המלח

בבוקר לח,

בשנת תשע"ח,

עת קציר הענבים,

החלטנו עם הרכב להדרים.

הכנו תיק ופיצוחים,

קרם הגנה ובירה בפחים,

ונסענו למקום הכי עמוק,

40 בצל. וזה לא בצחוק.

שוב הגיע קיץ ועימו עונת הנדודים.

יש אנשים שחום יולי אוגוסט גורם להם לצאת מהמזגן, רק בשביל לצאת לנתב"ג ולחפש לעצמם קרירות אירופאית באלפים השוויצרים, או לטפס על הקלימנג'רו באפריקה כתירוץ.

אני לא כזה.

אולי זה כהכנה לשנות הגימלאות המתקרבות בצעדי רפורמה מהירים, או סתם בגלל שאני חובב חום שמש ובטלה, אני מארגן לעצמי חופשה של מספר ימים בים המלח, או ליתר דיוק במלון השוכן על חופי עין בוקק, מזמן לא ביקרתי כאן.

הפעם בחרתי במלון גנים השייך לרשת ישרוטל.

יש לי היכרות רבת שנים וזיכרונות טובים עם המלון הזה עוד כשהיה שייך לרשת מוריה אי אז בתחילת שנות התשעים, ועם הסביבה כולה.

מים רבים התאדו מאז במקום הכי עמוק בעולם, וביקרתי במספר מתחרים שלו, (עוד לא הספקתי בכולם לצערי) אבל כשמסתכלים בתנ"ך של החופשות ובתי המלון הלוא הוא אתר טריפאדוויזור הידוע רואים כי בכל קטגוריה כמעט מדורג המלון הצנוע הזה במקום השני מתוך ח"י  אפשרויות.

אם כך, התפלאתי ביני לבין עצמי הגיע העת לחקור את התופעה הזאת.

אנחנו אומנם מקום שני אמר פעם מישהו חכם - אבל מתאמצים יותר.

ברשת ישרוטל כך התרשמתי אכן מנסים כל הזמן ויותר כדי להוציא אורח מרוצה כל הזמן.

המלון הזה שנבנה ממש לפני המון שנים, עומד בכבוד בעיצובו המאופק אך המכובד, לא מהסוג המנצנץ ומנקר העיניים אלא יותר בוגר וסולידי, במקומות מסויימים יקראו לזה קלאסי.

 כשיודעים למה לצפות אין בדרך כלל הפתעות ברם מרגע שכף רגלך דורכת במבואה המוארת, יש תחושה של נעימות וחופשה שהולכת להיות כזאת על אף ולמרות החום.

כל חדרי המלון פונים מזרחה לכיוון החוף. החדר בקומה השלישית  מול המעליות גודלו כחדר סטנדרטי במלונות ישראל. המרפסת שלו יושבת על גגו של אחד מאגפי המלון אז הנוף היחיד הנשקף ממנו הוא של המשכו של אותו גג.מצד שני יש לחדר הרבה יותר אור ואוויר, וגם זה חשוב.

 מרבית החדרים נטולי מרפסת משקיפים אל חוף הרחצה הציבורי היפהפה ו\או על הבריכה הממוקמת למרגלות המלון.

הבריכה הזאת (לא ממש גדולה במידותיה) מוקפת דק עץ מכל עבריה ומרבצי סטלבט עם קצת צל שזז כל הזמן. לצערי אף מלון עוד לא מצא דרך להזיז את הצל בהתאם.

הזמן הזה של תחילת יולי והמיקום לא דוחף לכאן עדיין את עדרי עמישראל שיצאו לחופשת קיץ ובאים לחופשה צבעונית ותוססת.

נהפוך הוא.

אולי זה הרוגע המפורסם או השפעת הברום באוויר מייצרים גם שקט נינוח בבריכה.

  

בשעת צהריים אני יורד אל החוף הציבורי שנמצא מתחת לאח "ישרוטל ים המלח" החדיש יותר. כל רצועת החוף עברה לאחרונה מהפך משמעותי שמנגיש את חופי הרחצה בצורה יותר ידידותית ונעימה ממה שהיה בעבר.

שבילים מרוצפים. מלתחות ושירותים ציבוריים ומבריקים וחוף ציבורי נעים ורחב מקדמים את פני הבאים.

חוף ישרוטל (נשבע לכם שזהו שמו הרישמי של מקטע החופי הזה) פתוח לכל דיכפין, אך מיטות השיזוף הן לאורחי רשת ישרוטל. המים חמים מאד ומתקררים כידוע ככל שמעמיקים.

אם היו פה ציפורים הן בטח היו מצייצות בשמחה, אבל בטמפרטורה של 46 מעלות (!!!)  בשיא החום נדמה לי כי המשוגעים היחידים שמחפשים דווקא קרן שמש הם הנופשים.

מאוחר יותר בשעות אחר הצהריים המאוחרות השמש כבר נושקת להרים במערב, וצל יורד על הבריכה. צל שמשאיר את האוויר החם והיבש שעוטף אותך כמו שמיכה מפנקת, ומוזיקת רקע באווירה שקטה לוקחת אותך עם הדמיון לכל מחוז שתחפוץ.

זהו זמן הקסם. באוזניות שלי אני מאזין לקצת רגאיי ובלוז ועם הבירה הצוננת שלצידי, והספר שהבאתי, המנוחה והרוגע מקבלים משמעות  של שלמות, גם אם השלמות הזאת פירושה ריקנות ממעשה כדי להגיע אל שדות הנירוונה הניצחיים.

ככה זה נופש.

לטעמי האישי לפחות.

שעת הערב יורדת על איזור ים המלח. כשהירח מאיר מעל, אנו יורדים אל חדר האוכל לארוחת ערב.

מלון ישרוטל גנים התברך בשף שיודע להכין מעדנים שטעימים למגוון האורחים הרחב של המלון. מכאן לא יוצאים שבעים או מאוכזבים.

המזון טרי, צבעוני, מגוון וטעים.

אולי כדי להשלים את החוויה למיצוי מלא עומדים לרשות האורחים ברזי משקאות קלים מכל הסוגים - התוססים, המתוקים, מיצים טבעיים ואפילו שני סוגים של בירה מקומית קרה.

מבחינתי שאפו על הסעיף הזה לבדו.

יום חג היום בעולם הגדול. גמר הגביע העולמי בכדורגל.

הנהלת המלון הקצתה את אחד האולמות, הציבה בו מסך גדול עליו הוקרן המשחק וציבור הגברים הוזמן להינות מהחברותא של צפייה משותפת.

יש ארועים בחיים שחייבים להיות חלק מקהל כדי להעצים את החוויה. גמר גביע עולמי בכדורגל הוא אחד כזה.

היה מוי כיף.

משחק רווי מתח ואדרנלין שנותן לחופשה שלנו בוסט חזק של אנרגיה וציפיות להמשך.

על מיטתי לפני השינה אני שואל את עצמי אם ככה מתחיל היום הראשון איך נמשיך עוד ארבעה כאלו?

נצטרך לקום בבוקר ולראות, אין דרך אחרת כנראה.

בוקר עולה, והשמש איכשהו תמיד מצליחה לחדור את המעטה של הוילונות ולהאיר את החדר. אני מושך עוד ועוד עד שמחליט שאני מספיק רעב ומוכן להסתער על ארוחת הבוקר.

אין לי מספיק הסברים איך חדר האוכל לא הומה ורוגש כמקובל במלונות אחרים בתקופה זו של השנה, אבל אותו רוגע ממשיך להוביל אותנו גם כאן.

צוות המלון משרה אווירה נעימה ומחוייכת לאורחי הבוקר, הייתי פעם מלצר בבית מלון, אני יודע כמה זה קשה  וכמה הדבר האחרון שעולה לך בראש זה לחייך מוקדם בבוקר, ובכל זאת הצוות המיומן קשוב לצרכי האורחים והופך את זמן הארוחה לחוויה מתמשכת של חופשה.

הרי מה אנו מפנטזים במילה חופשה? שיגישו לנו, יפנקו אותנו, יעשו בשבילנו הכל על מנת שאנחנו בסופו של דבר נעשה מעט ככל האפשר.

וזה בדיוק מה שקורה כאן.

נראה לי כי אם היה אפשר לקחת מישהו שאפילו ילעס ויאכל במקומנו כבר היה לזה איש צוות של המלון.

גם בארוחת הבוקר כל הסלטים קורצים עם טריות הרכיבים, מהשפע המגוון והמזון הטעים.

מאפים ריחניים במיוחד, דוכן גבינות שלא מבייש מעדניה בצרפת, סלטים בקומבינציות שונות מירקות שיש רק פה, ביצים בכל צורת הכנה, מתוקים ומלוחים וקפה מעורר.

כשיודעים שזה זמין וכל יום כזה, כבר לא ממש חייבים להעמיס יותר ממה שהקיבה יכולה להכיל. הרי הכל יהיה פה גם מחר.

לא ככה??

היום החלטתי לגוון.

קצת אחרי התאוששות קלה ונדרשת אני יורד אל מתחם הספא של המלון.

אם באנו לנירוונה אז ניקח אותה עד הקצה.

מכון הספא של המלון מצוייד בשתי בריכות מי ים המלח השמנוניים שמציפים אותך כמו היית גוש קלקר.

 

המים חמימים ונעימים, וכאשר צפים הגוף מרגיש קליל  הרבה יותר ממה שהוא מלא לאחר הארוחה.

במקום יש גם שני אמבטי ג'קוזי מבעבעים, ומיטות שיזוף למנוחה על המרפסת.

לחושקים בכך ישנה אפשרות לקבל טיפולי עיסוי במקום לפי מגוון טיפולים ידוע ומוכר.

אחרי שהחזרתי את הדופק למצבו הבסיסי ביותר, החלטתי לתת לגוף קצת מאמץ כדי לשרוף כמה קלוריות על מנת שיווצר מקום לעוגות של אחר הצהריים.

צמוד לספא עומד לרשות האורחים מכון כושר צנוע שהכניסה אליו הינה באמצעות הכרטיס המגנטי של החדר.

משקולות, מולטי טריינר, הליכונים וסטפר הם מעמודי התווך של כל חדר כושר בסיסי. החדר כאן  מאפשר לכל מתאמן לקבל אפשרויות אימון כאוות נפשו.

אם הייתי מגיע לכאן עם ילדים צעירים, הייתי יכול להפקיד אותם ברגע זה ממש במועדון ילדודס המועדון צמוד לספא בחלקו החיצוני של המלון ליד הבריכה.

סדר יום עמוס וגדוש מחכה לפעוטות. ציורים ועבודות יצירה, סדנאות וצפייה בסרטי ילדים כדי לאפשר להוריהם כמה שיותר מנוחה ומרגוע.

הילדים שבפנים שקועים בעמל והפעילות ואינם שמים לב למתעניינים בהם.

היות וילדיי כבר מעבר לתחום הזה ולא הצטרפו אלי, אני מרשה לעצמי להתפרקד על אחד ממשטחי הרביצה הגדולים שעל שפת הבריכה, לנמנם בנים לא נם, להגיב על כל מה שלא ממש חשוב בפייסבוק, לקרוא רכילות ולהרגיש תייר בארצי.

אני עוקב בעניין אחר ניר המציל שרגיש כמוני לעשן סיגריות, ומעיר בעדינות ובנימוס  על איסור העישון בבריכה. לי אישית לא ברור מדוע המעשנים (שיודעים את זה) עדיין ממשיכים לנסות. טוב שיש מדיניות ברורה ומחייבת.

במזנון הבריכה הצמוד ניתן לרכוש ארוחות קלות שתיה וגלידות, בחום הזה ולאחר ארוחת בוקר משביעה יש מקום לנישנושים קטנים מידי פעם.

חיי הנופש נעים בין הארוחות לנימנום וחוסר המעש. יש מי שחושב שזה קל, האמת זה לא פשוט בכלל, ככה שמספר ימים כאלה כמתואר להלן מנקים את הנפש ומחזירים לגוף אנרגיות לקראת הבאות.

אורח לרגע אמרה לי פעם מישהי, רואה כל פגע.

באמת שחיפשתי פגמים או הזנחה, ולמרות גילו המתקדם של המלון הזה לא מצאתי אפילו אחד.

מישהו פה שם עין בוחנת על כל מסדרון ופינה. זה מעיד על מיקצוענות והשקעה.

מלון ישרוטל גנים עוזר לכל החפץ  בכך לקחת את המנוחה שלו עד הקצה. שלווה נינוחות, שקט ורוגע יחד, הבאים במעטפת של מזון משובח, דאגה, שירות משובח, ותנאים סביבתיים הולמים ומתאימים בדיוק לצורך הזה.

כאילו מה צריך יותר מזה?

מלון ישרוטל גנים,

תגידו שאני המלצתי.

תודה לגיא גוטמן מנכ"ל המלון על הזמן והאוזן.

לשרינה  המהממת מנהלת יחסי הציבור על היחס החם והאיכפתי.

לניר המציל בבריכה,

לשימי שיודע להפעיל ולעשות טוב ונעים למי שהולך אחריו.

לבחור השקט והמסור (מתנצל שאינו זוכר את שמו) שניקה וארגן את החדר שלנו כל יום למופת.

ולכל צוות העובדים שעושה לנופשים רק טוב.

אתם רק במקום השני אבל שווים יותר.