אדרנלין פורטה

כבר מזה זמן, וכמה פעמים, קפץ לי בפייסבוק הסיפור על הכלי המיוחד הזה, שאין לו שום הגדרה מוטורית (עדיין).

זה לא קורקינט, ולא סגאווי לשטח. זו לא מכונית (למרות ארבעת גלגליו) ולא טרקטורון. לא גלשן ממונע ולא אופנוע.

(לקשר עם גלשנים דווקא אגיע מאוחר יותר).

כמי שגדל בשנות ה-70 זכור הסרט איזי ריידר שנקרא בישראל משום מה "אדם בעקבות גורלו". הפוסטרים (שכל מתבגר תלה בחדרו באותם ימים) מאותו הסרט בו כיכבו ג'יק ניקולסון והנרי פונדה עם האופנועים שלהם, סימלו את הכמיהה לחופש ועצמאות לא מוגבלים, ואולי היה זה הסרט שהעניק את ההשראה לממציא והמפתח.

עד שתתכנס האקדמיה ותיתן לכלי הזה שם אחר נקרא לו בשם שהעניק לו ממציאו האיזיריידר, ואולי כפי שקרה למותגים כמו ג'יפ, ג'קוזי וגו פרו, שהפכו לשם גנרי כולל לכל המוצרים שבאו בעקבותיהם יקרה גם כאן, וכל כלי שכזה יקרא מעתה ואילך בשם ריידר.

גם פרסומים שצצו לאחרונה על טיולים אורבניים בתל אביב, ובמסלולי טבע שונים על ידי כל מיני יזמים מהירים סייעו ותמרצו אותי ליזום פעולה.

הרמתי טלפון ליוסף ממוסך דרך השטח בשפיים, הצגתי את עצמי בקצרה, ואת פועליי במרשתת בנושאים מוטוריים, ועד מהרה מצאנו כמה נושאי שיחה משותפים.

אי לכך יוסף השתכנע עד מהרה להזמין אותי לנסיעת מבחן באחד מסופי השבוע, ויש יותר מסיכוי סביר כי תהיה זו תחילתה של ידידות מופלאה.

קל מאד להלהיב אותי עם גאדג'טים כאלו כחובב כלי תחבורה שלא נועדו לדרכי אספלט, ושיש בהם יחוד.

יוסף סיפר לי על המיזם הזה שהחל כאן בישראל וכבר נוחל הצלחה בצבאות זרים, ואפילו כמה יחידות מובחרות בצה"ל הצטיידו בכלי הזה שיכול לנייד לוחמים על ציודם למרחק גדול, בשקט ובבטחה.

חיכינו בסבלנות עד שתתבהר איזו שבת פנויה מכל גשם וענן, כדי לקבוע להרפתקה.

ומה שטוב לטובי הלוחמים ולמג"ב יכול להתאים גם לי, ולכן אני כאן.

להתרשם.

ליהנות (בטוח שזה יקרה),

ובסוף לספר על זה לכל מי שרק מוכן לשמוע.

דברים טובים, אתם יודעים, אנחנו אוהבים לשתף עם כל העולם.

נתחיל עם רקע בסיסי ונתונים חשובים:

הסיפור של הכלי הזה החל אצל הממציא והמפתח ארז אברמוב ממושב חגור שבונה ומפתח כלי רכב למרוצים כתחביב כבר עשרות שנים. ארז חלם על גלשן ממונע שייקח את הרוכב שישתמש בגופו לניהוג, ואחרי אין ספור ניסויים החליט להוסיף לגלשן גם כידון, שייתן יותר אפשרויות שליטה בכלי, וגם יוסיף ביטחון לרוכב.

פיתוח ושיווק כלי שכזה מחייב מבחינת החוק שימוש במוסך מורשה.

היכרות עם ניר בן ארי שהשתתף במרוצי אשקלון בשנות ה-80 (למי שזוכר או ראה) הולידה שיתוף פעולה עסקי, מכיוון שניר הוא הבעלים של מוסך דרך השטח שנמצא בשפיים.

הכלי מוגדר על פי החוק כקלנועית. ביצור הוא מוגבל ל -12 קמ"ש, וישנה מגבלה אלקטרונית בבקר של הכלי, להגבלת מהירותו.

לכל גלגל אחורי יש מנוע בהספק 1200 וואט (חזק מאד, נשבע לכם), ויש אפילו גרסת ארבע על ארבע (כלומר הנעה נפרדת לכל הגלגלים).

הכלים מיוצרים במפעל במגדל העמק, בו מועסקים עשרות עובדים, וניתן לרכוש אותו דרך משווקים שונים בתצורות שונות (פרטים בסוף הכתבה).

המנועים המיוחדים מיוצרים ספציפית לדגם הזה, ומתוכננים למינימום הוצאות אפשריות.

ואם כבר הזכרתי הוצאות - למעט ארבעה טיפולים בשנה הראשונה (מתוקף האחריות) אין לכלי כל הוצאה לצרכי אחזקה שוטפת.

למקפידים והאחראיים מוצע ביטוח לנזקי גוף, דרך פול חברות הביטוח בעלות של 750 שקלים בשנה, נתון שיוסף שמציג את הכלי לפניי מציין בשמחה, ומוסיף " ההוצאה נגמרת ביום הקניה ".

וואלה!!!

לריידר סוללת ליטיום איון (1740 וואט), עם טעינה מהירה ב-4 וחצי שעות לנסיעה מלאה דרך חיבור ביתי רגיל.

טווח הנסיעה (תנאי מעבדה 12 קמ"ש) עומדים על כ-40 ק"מ לדגם הנבחן וישנם דגמים שיכולים להכפיל את טווח הנסיעה.

מד צריכת החשמל

אפשרות העמסה עד 250 ק"ג, (שני נוסעים למשל, או אדם ומטען), מעניקים לכלי יתרונות מעשיים לניוד מהיר וקל.

מרכז הכובד הנמוך (משקל כ-90 ק"ג), מחד, ומבנה פשוט אבל מאסיבי יוצרים כלי שמאפשר נסיעה מהירה על פני משטחים שונים בעבירות מדהימה.

חוצה אגם גדול

חול, אספלט, בוץ, כורכר ואפילו סלעים ומדרגות  לא יפריעו לכלי הזה להתקדם.

מומלץ לא להיכנס עם הכלי למים עמוקים אבל שלוליות בעומק עד חצי צמיג לא יהוו מכשול.

הנדסת האנוש של הכלי מאפשרת לקפל אותו בקלות, ולהעמיסו על כל כלי רכב.

עד כאן הפרטים היבשים, אבל למה בכלל הגענו?

אני מקבל לידי את הריידר, יוסף עובר איתי בזריזות על הכללים לתפעול, שמזכירים אופנוע, גלשן, טרקטורון וקורקינט בכלי אחד.(נו, כל אחד עם עולם הדימויים שלו).

הריידר מצויד במושב המאפשר לנהוג בו בנינוחות של קלנועית על כביש אספלט, או בשבילים כבושים במהירות שיוט איטית.

בהמשך היום אמצא למושב הזה שימוש נוסף, כאשר רוצים לאפשר לידיים קצת מנוחה מהמאמץ הכרוך בנהיגה בעמידה.

גלגלי הבלון השמנמנים מעבירים מסר הרגעה. התחושה הראשונית היא סוג של ריחוף נעים על פני השטח.

יום השמש המדהים שבחרנו, הוא היום האידיאלי לצאת אל השדות והמרחבים בעקבות כל רכבי השטח, ולהראות להם שיש פה מישהו שהוא לא פראייר בכלל, ויכול לתת להם פייט משמעותי להנאות.

אני עוקף ג'יפים ורכבים שנזהרים מכל מהמורה ובור בדרך בקלילות שחצנית. מאחור אני שומע קריאות התפעלות וסקרנות.

היי, אבא מה זה? קורקינט לשטח? שאל ילד שכלוא בתוך הרכב המשפחתי את אביו.

השלוליות שנוצרו כאן השבוע מכריחות אותי לחצות אותן בעדינות, נקי אני כבר לא אצא מכאן, חשבתי לעצמי, אבל זה רק מחיר קטנטן לכיף המתגלגל.

ככל שחולף הזמן כך גדל גם הביטחון למה שהכלי מאפשר לעשות איתו.

סיבובים חדים בהטיית הגוף, זריקות ישבן מענגות, ירידת מדרונות תלולים, טיפוס זוויות חדות, ודילוג על מדרגות ואבנים.

קצת תכנון מראש של גישה לזהירה והכל פתאום אפשרי וקל.

יתרונו החשמלי של הריידר הוא בשקט הנסיעה וההתמזגות עם הטבע.

מעבר להצלחה המקומית יוסף מספר לי על ההצלחה של הריידר בארצות שמעבר לים, שם הוא להיט בעיקר אצל ציידים, שהכלי מאפשר להם תנועה שקטה עם ציוד רב למרחקים גדולים וכל זאת ללא מאמץ.

לעצמי אני חושב כי אחרי היום הזה אני חייב לצוד איזה ארנק שמן כדי לארגן לעצמי צעצוע שכזה.

מחיר הריידר מתחיל ב-33,250 ש"ח (פלוס מע"מ), ניתן להוסיף תוספות שונות (ארגז, כסא לילד, עגלה נגררת ועוד) כך שמחיר ממוצע  עמד על כ-40,000 ש"ח כולל מע"מ.

את החיוך שלי יהיה קשה למחוק לזמן רב למרות שכבות הבוץ הכבדות שעוטפות אותי בסיומה של הנסיעה הזאת.

ואם לי זה קרה אחרי שעתיים איך מרגיש מישהו שזה היום יום שלו?

יש אנשים שלוקחים תרופות להירגע.

אחרים רוכבים על איזי ריידר.

רוצה כזה?

יוסף, 
מוסך דרך השטח
 052-8082834

Yosef.dhs@gmail.com