הרהרתי
רבות לאחרונה מי תהיה כלת השמחה של חגיגות הכתבה ה-50 (כן כן, בכל זאת הגענו
לחמישים), ואך סימבולי בעיניי כי אחותה התאומה של זאת שפתחה אצלי את השערים, תהיה
זאת שתציין את היובל, ולא לדאוג, אני לא הולך לשום מקום, מכאן רק ממריאים הלאה, כי
החמישים זה השלושים החדש, כפי שאנו נוהגים לשקר לעצמנו, וכל עוד רוצים אותנו כאן,
אנחנו נבעט ונודיע לעולם על קיומנו.
ברוכים
הבאים לקרנבל.
מה
כבר לא נאמר על סגמנט מכוניות המנהלים שפעם היה אחד המשפיעים ביותר, הרמה המכובדת
והמאובזרת ביותר של כל יצרן, אבל מאז שהמנהלים למדו שעבור אותו כסף הם יכולים לקבל
רכב פנאי- שטח מאובזר ומפואר שצובע את תדמיתם באור יותר ספורטיבי (גם אם אין ממש
בהגדרה), ירד נתח שוק רכבי המנהלים ונשחק, עד כי כמעט ונעלם.
ובכל
זאת פיז'ו שומרים על הגחלת עם ה-508 הכול כך מיוחדת ויפה, (חייבים להודות שבנושא
העיצוב זו תמיד הייתה נושאת דגל היוקרה וההשקעה) ועם המנוע הספורטיבי והחזק שכבר
הכרנו ב 308 מקבלים כאן חבילה ראויה לכל מנהל שרוצה לשמור על פאסון מתחייב.
גם
נראית טוב וגם יודעת לתת בראש, כשצריך.
על
הניר (ובאולם התצוגה) נראה שיש פה קלף מנצח.
כאשר
הושקה ה-508 לפני מספר חודשים ברוב הדר ופאר, התאספו רבים לראות במה מדובר, כך
שהסקרנות האנושית עדיין צמאה כנראה לראות שיש מי ששומר על המורשת, גם אם הכסף
הגדול לא יגיע ליצרן מהאגף הזה, אבל לדעתי כל יצרן שמכבד את עצמו צריך שיהיה לו
דגם אחד בו הוא נותן את הכי טוב והכי הרבה שהוא יכול. למה? כדי ליצור פסגה כלשהי.
לא
כל פסגה נכבשת על ידי ההמונים, אלא רק על ידי מתי מעט, יחידים ומיוחדים.
ואם
זאת הכוונה הרי שזאת שקיבלתי היום בדיוק שם.
"היי",
אומר לי הבן שלי שבא איתי לסיבוב, "יש לי עיסוי במושב".
אהה,
אני מהנהנן בהסכמה, כמו באחותה מבית הDS7
היוקרתית, גם כאן למושבים הקדמיים יש עיסוי שיאצו מענג, שזה רק אחד מהפיצ'רים
הכיפיים שה508 מצוידת בהם.
 |
| כפתור להפעלת עיסוי וזיכרות למושב הנהג |
כנראה
מנהלים צריכים משהו שימריץ אותם כאשר הם בדרכים.
ה –GT508 שקיבלתי היום מגיעה
בצבע אדום אש שהולם אותה הרבה יותר מהצבעים הלבן והאפור השבלוניים של הדגמים שנמצאים באולם התצוגה בגן שורק.
הצבע
מדגיש את יופי העיצוב ואת הקימורים החושניים, (ממש ככה) שגורמים לך להתאהב בשנייה
או לקנא (תלוי מאיזו עמדה אתה מגיע).
פנים
ה FASTBACK (כפי שנקרא שם הדגם
המלא) משאיר אותך מוכה תדהמה.
זהו
סוג של פאר אלגנטי מתון.
לא
כזה המאפיין רכבים של המאיון העליון מחד, ולא זה של רכבי ליסינג משפחתיים מאידך.
יש
כאן משהו מכבד עם טאץ' יוקרתי ואלגנטי. עיתונאים מתחום הרכב מעדיפים לקרוא לזה "קוקפיט"
מתוך דימוי של תא טייס.
 |
| מהר,אבל אפשר גם יותר * צולם על ידי הנוסע שלצידי |
(ואפשר
להיות בטוחים שהיא תגיע).
אורחי
היום לטיול הם יעל וערן, חברים וותיקים שזו להם פעם ראשונה איתי בסוג כזה של טיול.
היות
וקיבלתי השבוע מייל עם סיפור מעניין על הגן הלאומי חמת טבריה (להבדיל מחמי
טבריה הסמוכה), אך טבעי הוא להזמין את יעל, ילידת העיר, להצטרף, ואולי, כמקומית
לשעבר אזכה להכיר פינות חדשות באזור.
ברור
גם כי כל דיווח על עליית המפלס של האגם הלאומי מרטיטה את ליבו של כל ישראלי, יצאנו
לראות ולדווח מהשטח בתקווה שמי האגם עוד לא גלשו לכבישים.
מה
שעוד שווה זה הכביש הצר והמתפתל כנחש שנדמה כאילו נועד לאדומה הזאת. הנוסעים שלי
מחזיקים את המושב בחוזקה כשאני מתאמן כאן לקראת מירוצי הגרנדפרי בהם לבטח אשתתף
פעם.
פניות
חדות בצורת U מצליחות להציף באדרנלין.
איזה כיף.
למעלה
על ההר קר באופן יחסי. פעם ראשונה שאני מגיע לכאן וחצר הכנסייה פתוחה למבקרים (
ויש הרבה כאלה היום), ובהחלט כדאי להיכנס.
הכנסייה
יושבת על חורבות עתיקות שכדאי לקרוא קצת על עבר המקום.
".... בשל חשיבותו של הר
תבור במסורת הנוצרית, הוא הפך למוקד עלייה לרגל החל מהמאה ה-4. על פי תיאורי
נוסעים, שכנו על פסגתו שלוש
כנסיות בסוף המאה ה-6 והוא שימש כמקום מושבו של בישוף. עדויות מהמאה ה-8 ציינו ארבע כנסיות
ומנזר במקום. בראשית תקופה הצלבנית, ולכל המאוחר בשנת 1101, הקים טנקרד נסיך
הגליל מנזר בנדיקטיני על ההר, וביצר את פסגתו. אולם הביצורים לא
הועילו לנזירים שחוסלו בידי המוסלמים בשנת 1113. זמן קצר לאחר מכן
שוקמו המבנים על ההר, והנוכחות הבנדיקטינית במקום התחדשה.
במהלך המאה ה-12 פונו שרידי הכנסייה
הביזנטית באופן יזום, ובמקומם הוקמה כנסייה צלבנית בסגנון רומנסקי, אשר שימרה את מסורת
ההשתנות, בכך שחולקה לשלושה חלקים - שתי קפלות עבור משה ואליהו במקום בו
ניצבות קפלות דומות גם כיום, וקריפטה שסמלה את מעמד ההשתנות עצמו. ההר נכבש בידי סלאח
א-דין ב-1187, וב-1212 הקים עליו הסולטאן
האיובי אל-מלכ אל-עאדל מבצר; אולם האיובים הרסו את שבנו ב-1218 מתוך חשש כי אלה ישמשו את הצלבנים במסע
הצלב החמישי. השליטים המוסלמים אפשרו את המשך הפולחן הנוצרי במקום, ואף מסרו לידי
הנוצרים את החזקה בו. ב-1263 כבש השליט הממלוכי ביברס את ההר, החריב את המבנים על פסגתו והפקיעו מידי
הנוצרים.
באמצע המאה ה-17 הותר לפרנציסקנים
לשוב אל האתר, ובמאה ה-18 הם הקימו בו קפלה קטנה. כנסיית ההשתנות הנוכחית תוכננה
בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, והוקמה בין השנים 1919–1924. הכנסייה החדשה קמה
מעל שרידי הכנסייה הצלבנית, ושרידים מהכנסייה העתיקה שולבו בה...."
קראתי
כי קק"ל הכשירה דרך נוף שמתחילה בפאתי יבניאל ויורדת עד מנחמיה.
זו
דרך עפר זרועת מהמורות שעלולה לפגוע בפיז'ו הנמוכה מידי, וכדי להימנע מנזק אחזור
לכאן עם רכב גבוה וקשיח יותר.
בכל
מקרה ברור מנסיעה של כמה מאות מטרים כי כדאי להשקיע היות והמסלול נראה חביב וראוי.
יעל הביאה איתה
כרטיסים והמלצה, שכשוך חמים ביום חורפי.
היה לי קשה לסרב
להצעתה הקוסמת.
בדרך
לחמת גדר עוברים במקטע כביש 98 שהמשכו האחד מטפס לדרום רמת
הגולן והאחר ממשיך אל חמת גדר.
גם
זה וגם ההוא מאפשרים לנהג המיומן להתבטא
ולהפגין את כישוריו ויכולותיו עם המכונית המופלאה הזאת, ורק כמה מעכירי שמחות
מפריעים בנהיגה איטית ומעצבנת במיוחד.
במקרים
כאלו מתפרץ ממני הגן האנטי חברתי, שדורש מידית את העמדתם לדין, עם גזר דין מוכן
מראש, אבל אני נשבע כי האשמה לא בי.
225
סוסים רוצים להשתולל, מתלים אדפטיביים איכותיים רוצים להפגין שיכוך מהו, והצמיגים
הרחבים שיודעים דבר או שניים על היצמדות לאספלט באופן שנותן לנהג את הביטחון שאפשר
לקחת את מקדם הביטחון מעבר לקו המקובל, הם הסיבה כי כאשר לוחצים על דוושת הגז כל
השדים כולם יוצאים במחול.
ואיזה
מחול מופלא זה.
החיוכים
של הנהג (או הנהגת) יוצאים מאליהם.
מי
צריך ציפרלקס כשעומדת לך בחניה חיה כזאת?
אם
התנינים בחמת גדר היו רואים מי הגיע מן הסתם היו מתנדבים לצאת מעורם, (יצאה לי
הברקה, הא ??) בינתיים המוני המונים גודשים את האתר היפהפה הזה, אבל לא צפוף מידי.
לא
זכור לי שאי פעם ממש נכנסתי כדי שגם ארבוץ כמו היפופוטם במים החמים.
אין יום מושלם מהיום
כדי לבלות כאן כמה שעות. אני לא חושב שבימים חמים (ויש באזור הזה למכביר) זאת הנאה
גדולה, אבל מאז שהרומאיים נהגו לבלות כאן נראה כי יש סיבה טובה.
החורף הוא הסיבה הכי
טובה להגיע לכאן.
 |
| התנוחה החביבה עלי ביותר |
כל
מי שאוחז בהגה של הצרפתייה מוצא את עצמו נדהם מקלות הניהוג. אתה מצפה לקרב קשה
שמחייב ריכוז ותשומת לב מרובה, ובמקום זה ההגה הנמוך שיושב לך בין הרגליים נותן לך
את התחושה שזה שאתה שם עליו יד זה רק בשביל לומר לו, סע חביבי, אני סומך עליך.
זאת
הקלות.
ההגה,
המנוע, הצמיגים, המתלים של מכונה שבנויה בדיוק מופלא, ובמושלמות כדי לתת לנהג את
התמורה המלאה לכספו, (גם אם זה הכסף של החברה של המנהל).
כאשר
אתה מטייל בשטח עם מישהו שיש לו קשרים מקומיים, אין זה פלא שתוך כדי טיול מקבלים
מידע שמשנה תכניות ברגע.
יש
גישה לנהריים, הגיעה בת קול סלולארית, טוסו לשם מיד.
הייתה
לי ברירה ?
אומנם
ישראל החזירה לאחרונה לירדן שטח שעד לא מזמן היה נגיש לכל ישראלי, אבל בעקבות
הגשמים המרובים וזרימת המים בירמוך, אפשר תמורת עשרה שקלים, לחצות את גדר המערכת
ולטייל ממש על גדת הנחל הגועש.
"מסלול שאול" מוביל את המטייל למצפור גבוה ולסכר המעקף כדי ליהנות מכל יופיו של המקטע.
יש מי שיחשוב שאם
מדובר במכונית עם כל כך הרבה כוח, וכוח שמזמין אותך ללחוץ כדי להפיק ממנו מנעמים
יסתכם בסופו של דבר בכמה זה עולה לנו, אבל בתחנת הדלק מתגלה האמת המפתיעה.
גם כאשר נוהגים באופן
אגרסיבי למדי צריכת הדלק עומדת על ליטר לכל 12 ק"מ. כאשר בוחרים לנסוע רגוע
כשבקרת השיוט האדפטיבית והמצוינת מכתיבה את התנהלות הנסיעה הנתון משתפר פלאות עד
אפילו 1:14 ק"מ \ ליטר.
אני משער כי אלו
שרוכשים את ה
508GT FASTBACK –
פחות מוטרדים מזוטות כגון צריכת דלק, אבל גם אם אתה מאלו שמשאירים כרבע מיליון ₪ בקופת
"לובינסקי" חשוב לך לדעת על מה שילמת ומה תקבל.
גם
עוד לפני שיצאת משערי אולם התצוגה.
 |
| מבט לכנרת המלאה |
מזג
אוויר מושלם והמקום הזה, שיש בו כל כך הרבה היסטוריה לאומית, יחד עם חברה מושלמת
ומכונית מרגשת (בלי ציניות, ממש ככה, מרגשת ) עושים כל טיול להנאה בטוחה.
אפשר
כמובן לבודד כל רכיב בנפרד, אבל תמיד אם תחבר את המשתנה הבודד עם המכונית הזאת
תקבל תוצאה זהה.
מזג
אויר ומכונית.
חברה
ומכונית.
מקום
ומכונית.
העיקר
שתהיה שם מכונית.
GT508
זאת
מכונית !!
 |
| חברים ומכונית |
ירון הולנדר (יעל
וערן)
פברואר 2020
פיז'ו GT FASTBACK 508, 1.6 ל' טורבו.
225 כ"ס, 30
קג"מ
כנסיית
ההשתנות הר תבור.
יבניאל.
דרך
נוף יבניאל מנחמיה.
כביש 98.
חמת
גדר.
נהריים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל