מחפשים המלצות לדברים טובים? מסעדות? מכוניות? בתי מלון או סתם יום טיול מהנה? יש כאן המלצות משובחות, אפשר גם לפנות אלי אישית

מקור החיים של סקודה

  

 קורה מידי פעם כי דגם כזה או אחר מתפספס לי מרגע השקתו בארץ, וכך אני מגיע אליו לאחר שביסס מעמד ומוניטין, ומלאכתו של הבוחן כבר קלה יותר מן הסתם.

סקודה, שכבר שנים נמצאת בראש המותגים הנמכרים בישראל נהנית ממיצוב זה עקב רכבים מוצלחים ואמינים.

קהל הלקוחות של המותג יודע בדיוק למה לצפות, והתמורה על כן בהתאם.

סוג של נאמנות לאורך זמן.

רכבים חשמליים לעומת זאת, עדיין בתחום שצריך להוכיח את הטכנולוגיה, ואת ההשקעה (הלא זולה) הנדרשת לרכישת רכב חשמלי.

אחד המכשולים העיקריים המונע (לדעתי) את המעבר המאסיבי לכיוון החשמלי נעוץ בטווח הסוללה.

יש קהל שעדיין חרד להיתקע בדרך, ושאולי הסוללה לא תספיק לכל צרכיו, ומעדיף לשבת על הגדר ולהמתין.

חברות רבות המציעות רכבים עם טווח מובטח העולה על 500 ק"מ מבטיחות בדרך זו לקצר את התהליך, שכן טווח זה מפחית חרדות מכל סוג, ומן הסתם בעתיד הקרוב נראה התפתחויות מואצות בתחום הסוללות שיוזילו את מחירן היקר (יחסית) כיום, ויגדילו את טווחי הנסיעות, עד כי הטיעון הזה יהפוך ללא רלוונטי.

בדף הפתיחה של קטלוג החברה נאמר כך:

"סקודה אניאק, ה-SUV ה-100% החשמלי של סקודה, הוא הרכב הראשון מתוצרתה שמבוסס על פלטפורמה ייעודית לרכבים חשמליים. הוא מתבלט מיד עם עיצוב אלגנטי ומרשים, תא נוסעים ייחודי ומרווח במיוחד, אבזור עשיר, מערכות בטיחות מתקדמות ורמות גבוהות של נוחות ושל שימושיות."

למותג הצ'כי יש מסורת של שמות הנשמעים לנו לעיתים קצת מוזר, אבל יש לכל אחד ואחד מהם משמעות.

שם הדגם מבוסס על המילה Enya, שבשפה האירית משמעותו "מקור החיים". האות E היא הסימון המקובל למכוניות חשמליות והאות Q נוספה בסיום בדומה לדגמי SUV האחרים של החברה: הקאמיק, הקארוק והקודיאק.

(פירוש המילה KAMIQ בשפת ילידי גרינלנד וקנדה הינו "מתאים בשלמות לכל סיטואציה" או כפי שאנו מכירים "מתאים כמו כפפה ליד". או קודיאק שמקור השם, הוא בארכיפלג באלסקה, שגם האי והעיירה הראשיים נושאים אותו - והדוב הנפוץ שם; קודיאק הוא תת–מין של הדוב החום, וכו').

אם כן, אני, (וכל האחריות עליי) אתייחס לאניאק בקישור לשמו כ"לעשות חיים".

האניאק משווק בישראל בשתי רמות מרכב (רגיל וקופה), כאשר לראשון ארבע רמות גימור ומחירים הנעים בין 254,467 ₪ ועד 278,467 ₪, ואילו מחירי דגמי הקופה מ-277,467 ₪ עד 288,467 ₪.

מבחינת קיבולת הסוללה שני הדגמים חולקים את אותה סוללה, אבל בעוד הדגם "הרגיל" ייסע עד 517 ק"מ (לפי תקן WLTP), דגמי הקופה ייסעו בין 537-550 ק"מ.

המנוע החשמלי זהה בכל הדגמים ומפיק 204 כ"ס, ועם מומנט של 31.6 קג"מ מובטח מראש כי הרכב חזק מספיק לכל מטרה משפחתית, ויתכן ותרשם גם סוג של הנאה מנהיגה בו.

האניאק נהנה ממראה חיצוני מוקפד, ולא ניתן לקטלג אותו כזהה לכל הדגמים המגיעים ממזרח.

השפה העיצובית ייחודית, ונפלאות הקריסטל הצ'כי הנודע באה לידי ביטוי בפנסי החזית והגריל בצורת שבכה של פסים אנכיים, המעניקים חתימת תאורה מרהיבה.

האניאק הוא מסוג הרכבים שאנשים מסובבים ראשם לראות ולבחון.

ואם זה כך מבחוץ הרי שמרגע בו תפתח הדלת יתגלה אל מול עיני המבקר אולם מהודר.

כבר ברמת הגימור הבסיסית (כל המידות זהות אגב, דגמי הקופה נבדלים במספרים קלים), ניתן להבחין כי זהו רכב מרווח מאד.

יושבי השורה האחורית נהנים ממרווח ברכיים נדיב בזכות מרחק סרנים של 2.76 מ', ושלושה מבוגרים ישבו בנוחות שכן הרצפה שטוחה ורוחב של מטר וחצי יאפשרו זאת.

הנהג\ת והנוסע שלצידו זוכים באזור נקי כאשר בניהם מפרידה קונסולה רחבה ועל הדשבורד מסך מרכזי גדול, כשמתחתיו מספר לחצנים פיזיים לתפעול קל ומיידי (סוגי נהיגה, בקרת אקלים וכו')

מול עיני הנהג מסך מכוונים קטן יחסית, והגה נעים וקטום.

לחיצה על מתג הפעלה על עמוד ההגה, מעירה לחיים את המערכות, וכמה שלא אסע ברכבים חשמליים שקטים אני עדיין מחכה לשמוע נהמת מנוע מתעורר.

על הקונסולה המרכזית ניצב מלבן קטנטן שהסטתו מאפשרת נסיעה קדימה ואחורה.

לנסיעה הקדמית שתי אפשרות שאחת מהן מאפשרת אחזור אנרגיה רב יותר.

בחניה חיכתה לי דוגמנית אפורה שהסוללה שלה הייתה מלאה 99% אך הטווח המצוין עמד על 380 ק"מ (מתוך 517), אות וסימן כי מי שנסע כאן לפניי לא ריחם ולחץ בכל הכוח. וכנראה היה פחות בעניין החיסכון.

שנצא סופסוף לדרכים?

זו שבחרה לחלוק עימי את מרבית חייה מציבה תנאים להצטרפותה, ועל כן בחרתי במיוחד עבורה מסלול שיספיק לנו ליום טיול מעניין וגם שלא תתעייף חלילה, אלא תרצה לשוב בפעמים נוספות.

יום הטיול יהיה כצפוי מנקודות מתוכננות עם צפי לבלת"מים מפתיעים.

וכאשר זו התוכנית מה הפלא כי הדברים אכן מתרחשים כך?

בטרם נקדים מאוחר לסיפור, חיברתי עם כבל את מכשיר הטלפון שלי לרכב (רק אפל קאר מתחבר אלחוטית, ומשתמשי האנדרואיד מופלים כאן לרעה), נתנו לספוטיפיי לבחור עבורנו גוון מוזיקלי ליום שלם, ומכוון ולא היו שיבושי ניווט, יכולנו לבחור יעדים ללא בעיה.

על הכביש המהיר מתקבעת המהירות בעזרת מנוף קטן מתחת להגה האחראי על בקרת השיוט, והאניאק, בניגוד למותגים אחרים, בולמת באופן מאד עדין כאשר נוצרת קרבה לרכבים אחרים, וגם אין בה יותר מידי חיוויים קולים מעצבנים בשלל צפצופים.

הנוחות והנעימות הם מהדברים הבולטים כבר מהרגע הראשון.

היום ניסע על כביש 65, נחצה את וואדי ערה, ונתרכז באזור התבור, שזכה אצלי לאחרונה לפריחה מסוימת, בעיקר בשל הנופים שצבעיהם מתחלפים לפי עונות השנה, וגם בשל אילוצי ביטחון המונעים אזורי טיול שלמים.

הטיול שלנו באזור הזה של הר תבור יתחיל תמיד במאפיית אלטאבון בכפר דבוריה.

המאפייה הזו, שיש לה שני תנורי אבן לוהטים מאש תמיד, מנפקת מוצרי בצק טריים וטעימים, ובכל ביקור שלנו אנו מנסים משהו חדש, שלא דגמנו בעבר.

והיום, בחרנו במשולש בצק ממולא תרד שהיה גם קצת חריף (מפתיע), וגם עם טעם חמצמץ.

הפיתות הגדולות הנמכרות במקום הפכו אצלנו בבית כמוצר יסוד לפיצות משובחות, במאפיה הן בסיס למוצרים רבים כמו פיצה, לאבנה עדינה, זעטר, או חריף, שנראה על פי ההזמנות הרבות שזהו הפייבוריט המקומי.

אין כמו מאפה בצק חם וטרי לפתוח את הצ'אקרות, ולהתחיל את היום הכי רגוע.

לא הרחק משם, בכמה דקות נסיעה אנו נכנסים אל כפר תבור.

"...המושבה כפר תבור נוסדה ב-25 באוקטובר 1901, י"ב בחשוון תרס"ב, על ידי קבוצה של בני הדור השני מהעלייה הראשונה. הקבוצה מנתה 21 משפחות שמוצאן מהמושבות זכרון יעקב, מטולה, ראש פינה ושפיה. בראשית ההתיישבות, נקראה המושבה "מֶסְחָה" כשמו של תל מסחה והיישוב הקדום ששכן לידם... בשנת 1903, במסגרת סיורו השני בארץ ישראל, התפלא אוסישקין על כך שלמושבה אין עדיין שם עברי. הוא הציע לתושבים לעשות שימוש בשם ההר הר תבור... בכפר תבור, הוחלט על פירוק הארגון החשאי "בר גיורא", ובו-בזמן על הקמתו של ארגון "השומר" כארגון השמירה היהודית הארצית. הוחלט ש"השומר" יהיה ארגון שיעסוק בהגנה וביטחון ויהיה בסיס לכוח צבאי עברי. "השומר" ביקש ליטול לידיו את השמירה בכל המושבות היהודיות, במקום ערבים מקומיים אותם נהגו עד אז להעסיק בתפקידי השמירה..."

כפר תבור

סיור איטי ברחוב המייסדים, המעיד כשמו על המקום ממנו החל הכפר, חושף לעיני המבקר בתים נאים שיושבים על חלקות אדמה גדולות. חלק מהבתים משופצים וחלקם נבנו מחדש. חלק מהבתים משמשים כעסקים ליושבים בהם, ובנוסף יש בכפר גם יקב גדול ומוזיאון, אליהם נגיע בפעם אחרת.

שיטוט מקרי ברחוב הביא אותנו אל חצרה של מלכה, המורה לספרות מבית הספר כדורי, אשר הכניסה אותנו בנדיבות אל חצר ביתה מלאת פסלי הקרמיקה המרהיבים שנוצרו בעקבות מקומות בעולם בהם טיילו היא ואברמל'ה בעלה, שהיה חקלאי בן המקום, ושיתפה אותנו בסיפור חייה המרתקים, וכמובן עם הסברים מעמיקים על מקור ההשראה לכל אחד ואחד מהפסלים הרבים.

גן הפסלים היפהפה בחצר ביתה, ובשטח החיצוני הצמוד פתוח לכל מבקר, ולא נותר אלא להתפעל מכל יצירה צבעונית יציר ידיה.

מספר דקות נסיעה משם ואנחנו שוב בכפר כמא.

אחרי ביקור חובה בחנות מחלבת אלברוס פנינו  לביקור ספונטני במוזיאון הצ'רקסי.

זוהיר המדריך מעביר הדרכה מרתקת על המורשת המקומית שמתחילה מבית סבתו, ולאחר הסברים ארוכים על מנהגים ומסורת, יצאנו לסיור קצר בסמטאות הכפר.

מי שמגיע לראשונה לכפר כמא יבחין מיידית בשני דברים בולטים מאד, והם השקט המוחלט באוויר המופרע רק על ידי ציוץ ציפורים, וקריאות מואזין לתפילה, והניקיון של הכפר.

בין אם זה בתחום הציבורי ובין אם בחצרות הבתים הנאים.

שני ערכים אלו, מסביר לנו זוהיר, הם ערכי ליבה של המיעוט הצ'רקסי בישראל, כמו גם התנגדות לאלימות בכל צורה, וכבוד הדדי בין התושבים לבין עצמם, ובינם למבקרים בכפרם.

"...הצ'רקסים הם אחד העמים הילידים של צפון מערב הקווקז עם היסטוריה של למעלה מארבעת אלפים שנים לפני הספירה. התרבות שלהם  נחשבת לאחת הקדומות בעולם, ועם השנים היא התפתחה להיות עשירה ומפוארת. היא כוללת בין היתר: מיתולוגיה עתיקה הידועה בשם 'אפוס הנארתים', מנהגים ייחודיים, מאכלים, לבוש יוצא דופן, פולקלור וכמובן "האדיגאבזה" שהיא השפה הצ'רקסית העתיקה. במאה ה-19, נכבשה צ'רקסיה מולדתם על ידי האימפריה הרוסית תוך שהיא משמידה יותר ממחצית אוכלוסייתם ומגרשת כמעט את כל הנותרים לרחבי האימפריה העות'מאנית..."

המוזיאון הצ'רקסי כפר כמא

אני בהחלט ממליץ על ביקור במקום והזמנת סיור.

(טלפון 0505857640)

אין הרבה אופציות קולינריות בכפר כמא אך אחת המרכזיות שבהן היא כנאפה חסוס  אשר נמצאת על הכביש הראשי בין חנות הגבינות למוזיאון, ואך טבעי הוא כי לאחר הביקור במוזיאון, וכדי שנוכל למשוך עוד קצת בהמשך, נטעין עצמנו בקצת סוכרים.

למרות השם, יש במקום גם מוצרים שאינם רק כנאפה או מתיקות, אבל, וזהו אבל חשוב, הכנאפה כאן היא הטעימה ביותר שנתקלתי בישראל !!!!

ראשית, והכי חשוב, היא נעשית במקום פר לקוח, כך שהיא מוגשת טרייה לחלוטין.

מתיקותה עדינה, ושערות הבצק דקיקות מאד. הגבינה בכנאפה היא הגבינה המסורתית הנמכרת בחנות, והתוצאה המתקבלת מפתיעה וטעימה ביותר.

ניתן לקבל גם עם תוספת גלידה (למי שחייב).

מנה המספיקה לזוג עולה 28 שקלים, ועבור ספל אספרסו (מתחייב), מוסיפים עוד חמישה שקלים בסך הכול.

מחירים הגונים לתמורה מצוינת.

הימים החמים מזמינים ומחייבים גם טבילה כלשהי, ואם בעבר עין קזאן הצמוד לכפר כמא, היה ברירת המחדל, הצעתי היום לזוגתי הנצחית, שנצא לאתר מקום אחר, הכרוך בהליכה רגלית.

מכפר כמא ממשיכים על כביש 767 כשני ק"מ לכיוון יבניאל, מצד ימין יש ירידה לדרך עפר קצרה (כ-200 מטר), עד לחניון.

כאן בצד אקליפטוס עב גזע במיוחד ניתן לפקנק ליד השולחנות המפוזרים, או ללכת במסלול של קו שחור אל עין שרונה.

מרחק הליכה של כעשר דקות, לא קשה ולא מסובך.

"...במורדות הגליל התחתון בסמוך למושב שרונה נובע מעיין ושמו עין שרונה, שקיבל את שמו בשל קרבתו אל המושבה שרונה. המעיין נובע בתוך מבנה חצוב בהר ומימיו מובלים היישר אל תוך בריכה קטנה שצורתה כאליפסה. בהליכה קצרה ופשוטה תגיעו אל מעיין יפהפה שמסתתר לו בין השיחים והעצים... מעיין שרונה שופץ ויש בו מים זורמים בכל ימות השנה. מדובר במקום קטן, עם מעט מקומות ישיבה סביבו, אך הוא מומלץ למי שמחפש מקום עצירה פסטורלי בלב הטבע. מדובר בבריכה קטנה בלב היער באזור שקט יחסית ורגוע..."

עין שרונה

על שלט הניצב סמוך לנקבה, מצוין כי המקום מוכר כבר מימי בית שני והתקופה הרומית בזכות מימיו הצלולים וטעמם המיוחד לאורך דורות, אולם בתקופת בית שלישי המים חומים מידי, ולא הייתי מסתכן בטעימתם.

ברכת המעיין רדודה ולא מזמינה טבילה כלשהי, אבל היא בהחלט מקום נעים וחביב לעצירה קצרה.

כאן בנקודת הזמן החליט זה שרוצה לשמור על שלום בית כי די לנו להיום וניתן לחזור אל המקום ממנו יצאנו.

בתחנת הדלק ליד כלא מגידו ניצבות שתי עמדות טעינה.

המהירה, זו שמוצהר בה כי תספק עד 175 קווט"ש הוציאה עבורי רק 33 קווט"ש, וכאשר דילגתי אל שכנתה "האיטית", (100 קווט"ש), הרכב קיבל 85 קווט"ש, והוסיף לי מאה ק"מ לסוללה בזמן ששתיתי קפה ועשיתי פיפי.

רכב חדש (2900 ק"מ) עד כה, המשמש כרכב הדגמה לא ישקף נאמנה את צריכת החשמל המיטבית, אבל אם הצריכה הכוללת (שנוצרה על ידי נהגים רבים, שניסו מן הסתם להוציא יותר ביצועים), עומדת כרגע על 19.6 והצריכה מהטעינה האחרונה (שלי) עומדת על 17.7 סביר להניח כי בעלים של האניאק אשר ינהגו באופן מתון כמוני, ויגיעו ככל הנראה לנתון זה, וכך יגיעו (או אף יעקפו) את נתוני היצרן המבטיחים עד 517 ק"מ טווח נסיעה.

חשוב לציין כי בנסיעות שלי המזגן פועל תמיד, מה שמוריד אחוזים קטנים מהטווחים.

 

צריכה מצטברת

צריכה במקטע אחרון מטעינה

כמו דגמים אחרים של סקודה גם כאן לרשות הנוסעים יש חללי אכסון רבים המאפשרים למלא את הרכב בכמה שיותר, ובנוסף סקודה, כזו המובילה סלוגן עקבי בשם SIMPLI CLEVER (יעני פשוט חכם) מחביאה בכל דגם גימיק שימושי, והפעם זה מתזים ייעודיים לפנסים, ומקום אחסון למטריה בדלת הנהג (כפי שיש ברולס רוייס, למשל). רכב המבחן הגיע ללא המטריה.

איפה המטריה?

סקודה, בניגוד ליצרנים עלומים מהמזרח כבר פטורה מחובת ההוכחה, על כן יודע הלקוח המיועד כי איכות חומרי הרכב והרכבתם היא ברמה גבוהה ואיכותית, והתחושה של מוצקות החומר תהיה זו שתשמור עליו לשנים רבות.

העיצוב המאופק, (יש מי שיקראו לו שמרני), קוסם לדעת רבים, אם כי אני באופן אישי, אהבתי יותר את מבנה הקופה, אבל לא נשכח כי מחירי הקופה מתחילים היכן שרמת הגימור העליונה ביותר (הספורט ליין) מסתיימת, ופער של עוד עשרת אלפים שקלים הם שיקול משמעותי.

סקודה אניאק. בהחלט מקור לחיים טובים. (יותר).

 

ירון הולנדר (ושירה)

אפריל 2024

סקודה אניאק רמת גימור SPORT LINE

מנוע חשמלי (אחורי).

קיבולת סוללה 82 קווט"ש.

טווח נסיעה עד 517 ק"מ.

הספק 204 כ"ס.

מומנט 31.6 קג"מ.

צריכת חשמל (במבחן) כ-17.5 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

מחיר 278,467 (כולל אגרה)

 

מאפיית אלטאבון

כפר תבור

כפר כמא,

גבינות אלברוס

המוזיאון הצ'רקסי

כנאפה חסוס

עין שרונה