זו הקטנה גדולה תהיה.

 

 

בכביש 31 היורד מערד אל ים המלח, קיבעתי את בקרת השיוט האדפטיבי ל-70 קמ"ש, נתתי לטונה לזמר לי ברמקולים, וללא שימוש בבלמים, ולו פעם אחת, ירדתי בנינוחות את עשרים ושבעת הקילומטרים עד חוף נווה זוהר, שהפך לחניון קראוונים, ללא צריכת גרם אנרגיה, וכבונוס על התנהגות טובה, התווספו לטווח למעלה מעשרים קילומטרים נוספים.

משמע, סעו תמיד בירידות.

 

24 ק"מ נסיעה, 0 צריכה

שנה לאחר שהושקה בישראל האחות הגדולה 9EV שזכתה בתואר רכב השנה בעולם, הגיעה האחות הקטנה, שנוצרה בדמותה ובצלמה (ואף חולקת מכלולים זהים, ואת התפיסה העיצובית), ואף היא זכתה באותו תואר, שנה אחת אחרי.

אין זה מובן מאליו כי אותו יצרן מצליח להוציא שנה אחר שנה, רכב שקוצר תשבחות ברחבי העולם כולו, וכפי הנראה יש לכך סיבות רבות.

בשנת 24 נמכרו בישראל מעל 67 אלף רכבים חשמליים, השנה נמכרו עד חודש אוגוסט כ- 38 אלף המהווים כ 15% מסך המכירות.

מבחינת מותגים הנמכרים, טויוטה יונדאיי וקיה ממשיכים להוביל את המכירות.

כניסתם של המתחרים הסיניים גרמה לנגיסה במותגים הישנים יותר.

שלושת תת הסגמנטים במשפחתSUV (A,B,C)  הם המובילים בשוק.

אז ממה מתחילים? מהעיצוב יוצא הדופן? מהמנוע? מתוכנו של הקנקן הנאה?

אין ספק כי האיווי הקטנה מושכת מבטים.

זה קורה לה פחות בצבעים השבלוניים (שחור-אפור-לבן), ויותר בצבעוניים יותר, אבל הקווים החדים, כנפי גלגלים התפוחים והחזית הגבוהה והמוגבהת, יוצרים מבנה מהסוג הפחות שגרתי שנע על כבישי ישראל, וזו לכשעצמה כבר מחמאה גדולה בעידן בו רכבים נבדלים בניהם בעיקר בסמל שעל מכסה המנוע.

ה-3EV הזאת מתהדרת במנוע החשמלי המתקדם בעולם.

זהו מנוע ייחודי שקיה פיתחה.

שילוב המנוע בסוללות בעלות קיבולות שונות, נותן לרכב טווחים הנעים בין 432 עד 589 ק"מ של נסיעות משולבות. (בנסיעות העירוניות הטווחים גדלים אף יותר מזה).

קיה, המחויבת לקיימות ואיכות הסביבה, משתמשת גם ברכב זה בחלקים רבים המיוצרים מחומרים ממוחזרים או מתמחזרים, ובתחליפים סינטטיים למוצרים הבאים מן החי כמו ריפודי המושבים מבד ועור מלאכותי.

"... החומרים נבחרו בקפידה כדי לשלב אסתטיקה, נוחות ומודעות סביבתית, וליצור חוויית נהיגה איכותית וידידותית יותר לסביבה..." (כפי שכתוב בקטלוג).

ואם כבר הזכרתי את איכות החומרים, ניכר באיווי 3 שיש בה איכות חומרים טובה, תחושה של פלסטיק עמיד ואיכותי, ופסי אלומיניום משולבים בדש בורד.

ומה עוד כוללת רשימת האבזור?

כאשר מתקרבים אל הרכב המראות המתקפלות נפתחות, ומגע על ידיות הרכב יפתחו את הרכב, אך בניגוד לרכבים חשמליים אחרים, הידיות הללו אינן נשלפות החוצה, אלא יש להוציא אותן ידנית.

תפעול ידני יפגוש אותנו גם בפתיחה של תא המטען, וגם במושב הנוסע הקדמי.

למה לא חשמלי?

משנפתחת הדלת מתגלה תא נוסעים מעוצב באלגנטיות אוורירית.

זאת אומרת, הנדסת האנוש הטובה של היצרן, לא מעמיסה על העין ועל הנוכחות, ביותר מידי אלמנטים.

חדי העין, יבחינו כי חסר תא אחסון בין המושבים. מאידך יש מדף נמוך פתוח המשמש גם כמשטח אלחוטי.

בנוסף, יש חיבורי C TYPE בחזית, ועוד זוג בגב המושבים הקדמיים לטובת היושבים מאחור.

מסך מגע מלבני  פנורמי ארוך מחולק לשלושה צגים משולבים, כאשר חלק מתפעול המערכות השונות מתבצע (כרגיל אצל קיה) על ידי כפתורים פיזיים ופנל מגע ייעודי.

לרכב יש מפת ניווט מובנית מקורית, בעברית, כולל מיקום עמדות טעינה. (לא ברור כרגע אם הרשימה תעודכן מידי פעם).

הטלפון מתממשק מידית עם מערכת המולטימדיה באופן אלחוטי ו/או חוטי.

לרשות הנהג עומדים חמישה מצבי נהיגה (אקו, נורמל, ספורט, שלג, ומתואם אישי).

אפשרות שימוש ב- I pedal עם שלושה מצבים.

ולמי שאינו בקיא, אסביר כי זהו מצב ברכב חשמלי, המאפשר שימוש בדוושה אחת בלבד, כיוון שהרכב יבלום עצמו בקצב משתנה כאשר מרימים את הרגל מדוושת התאוצה.

מצב הפדאל נשאר קבוע גם בתחילת נסיעה חדשה, עד לשינוי.

בנוסף, קביעת רמת רגנרציה (אחזור אנרגיה) בעל מספר אפשרויות.

אגב, וזו הפתעה חריגה, מצב זה פועל גם ברברס (לא שנראה לי כי מישהו הולך להחזיר לעצמו אחוזי סוללה בנסיעה לאחור).

הדגם החדש מגיע לישראל בשלוש רמות גימור ועם שני סוגי סוללות בקיבולות 58 קווט"ש ו-81 קווט"ש, כהשפעה לכך, נעים גם הטווחים של הרכב בין  432 ק"מ או 589 ק"מ.

 

ביקשתי, וקיבלתי לרשותי את הדגם הבכיר עם הטווח המוגדל, רכב הדגמה מגיע לבוש באפור בטון, וגם הריפוד הפנימי אפור מידי, באופן אישי הייתי מעדיף בהיר יותר.

מערכת הסאונד אינה ממותגת עם שם מפואר של יצרן מוביל, וזה לעצמו אינו מונע מסאונד נעים וסביר לאוזן הממוצעת, להנעים את זמנם של הנוסעים.

מתג ההתנעה ממוקם עמוק (מידי) על מוט בורר ההילוכים מתחת להגה, (בדיוק כמו אצל האחות הגדולה), וצריך להתרגל למיקום הזה.

עכשיו אפשר לצאת לדרך ארוכה של סוף שבוע עמוס.

 

הסוללה המלאה עד תומה מבשרת לי כי עומדים לרשותי 526 ק"מ (נתון שהושפע מנהגים שקדמו לי, וכי מדובר ברכב חדש יחסית שלא צבר מספיק קילומטרים על הכביש כדי לקבע נתון טוב מזה).

יש לזכור תמיד כי נתון היצרן מדבר תמיד על מצב נהיגה חסכוני וללא מזגן, כאשר הפער בין מצב ספורט ומזגן בשיא עוצמת המפוח ועם טמפרטורה מינימלית, יעמוד על טווח משמעותי של סביב 120-130 קילומטרים.

 

כאמור בפתיח, בחרתי להתחיל את סוף השבוע בנסיעה אחת ארוכה, שיש בה כבישים מהירים, עליות וירידות, ותנאי חום גבוהים מהממוצע, וכך יצאתי מהמרכז אל ערד, בה בחרתי לעצור למילוי סוללה עד הפקק, למרות שנותרו לי עוד כ-71%, כי לך תדע, אם וכאשר.

בעמדה מהירה (180  קווט"ש) ובחצי שעה של הפסקת פיפי- קפה-וכריך (מה שזכה לשם פק"כ), האיווי החזירה לעצמה את מרבית מיכל האלקטרונים.

ומדוע מרבית ולא הכול?

מכיוון שידעתי כי עומדת לפניי ירידה גדולה, השארתי מרווח מילוי, וכך באמת זה התרחש.

כביש 31 מעבר להיותו אחד הכבישים היפים והמיוחדים בישראל, סיבוביו ועיקוליו החדים מאפשרים לרכב להציג יכולות דינמיות, לעיתים אני עושה את הדרך הזאת בעלייה לבחון תאוצות (אם אין תנועה, וזה נדיר), או במקרה של ירידה, בלימה עצמית במהירות קבועה וניצול הירידה לאחזור אנרגיה.

בנוסף, הקוריאנית הקטנה הפגינה היצמדות מופתית לכביש, לא נתנה לי סיבות למהר ללחוץ על הבלמים מלחץ של איבוד שליטה, ולתחושותיי לא היה הבדל בין כביש ישר ומישורי לבין הכביש הזה.

יתכן כי מי שינסה לקחת אותה אל הקצוות יחוש אחרת, אך ככל שנוהגים במתינות המתבקשת אלו יהיו התוצאות.

 

חוף נווה זוהר הסמוך הפך בחג לחניון קראוונים עמוס אך שקט, ובחוף ליאונרדו קלאב תמיד כיף ורגוע.

החוף הזה עובר כל הזמן מקצי שיפור, ורואים את ההבדלים בין ביקור אחד למשנהו.

כאן אגב, החנייה (בכחול-לבן, בתשלום) בד"כ פנויה יותר משאר החופים בהמשך.

המשכתי בנסיעה על כביש 90 עד עינות צוקים, שם חייבים לעצור בסופי שבוע, כשהבריכות מלאות.

פרסומת סמויה לעינות צוקים

אין מתבקש יותר מיום בו המעלות מעל 32 מעלות, לטבול פעם במלח ופעם במתוק, כסימן למען השנה החדשה שתביאי איתה רק מתיקות ובשורות טובות.

בבוקר למחרת החלטתי לנסוע דווקא קרוב למרכז, אל שלל מקומות מסקרנים, ולבחון את ה-3 בתוך תנועה עירונית בעיקר.

לא פעם ולא פעמיים בחולפי על כביש החוף שאלתי את עצמי מהו אותו שופר ענק הבולט למרחקים.

"... שופר החירות הוא פסל גדל ממדים מונומנטלי המעוצב בצורת שופר, המוצב בפארק איינשטיין בנתניה, בסמוך לרחוב איסר הראל... הפסל עוצב על ידי הפסל היהודי-אמריקאי סם פיליפ, והוא מתואר כשופר הגדול ביותר שנעשה אי פעם. סביבו שובצו דגליהן של 33 המדינות שהצביעו בעד תוכנית החלוקה של האו"ם בשנת 1947. מיקומו של הפסל על גבעה מקנה לו נראות רחבה, כולל לנוסעים בכביש החוף, והוא נושא מסר סמלי של חירות, גאולה וקיבוץ גלויות, בהשראת החלטת כ"ט בנובמבר..."

שופר החירות, נתניה

העיר נתניה וסביבתה מלאה אתרים היסטוריים, כמו גם הנקודה הבאה אליה כיוונתי את הגה הקיה.

הידעתם כי בנתניה היה קיבוץ?

בקצה המקום הגבוה ביותר ברחוב הגדוד העברי בשכונת עין התכלת, טיפה לפני המצוק, ממנו נשמעים גלי הים, ניצב מגדל המים ההיסטורי בנתניה, ששמו אגב, מצפה הים, והוא כאן כבר 90 שנה.

"...מצפה הים" - חוף הים של עין התכלת, בו ישבו גרעיני ההתיישבות של השומר הצעיר עמיר, יד מרדכי ושובל.

מייסדי קיבוץ "מצפה הים" נמנו עם שלשה גרעיני התיישבות של תנועת השומר הצעיר. הראשון היה "קבוץ השומר הצעיר הליטאי המקביל ב'" הם ישבו במקום כשנה (1933-1934) בצריפי עץ לא מרוצפים ועבדו בפרדסי הסביבה וסייעו בעליה הבלתי לגלית, שאז החלה, לקחו חלק בשמירת החוף... על המצוק הצופה אל הים, התפתח קיבוץ "מצפה הים"...

מצפה הים

"מצפה הים" הוקם כקיבוץ ימי שבסיס פרנסתו היה ענף הדיג, אבל מטרתו המוסווית הסודית הייתה  לשמש נמל לקליטת מעפילים.

מגדל המים נבנה ב-1936 על ידי אנשי שכונת עין התכלת ובשיתוף מצפה הים.

כיום, מגדל המים סגור למבקרים, אך סביבתו עוברת שיקום וחידוש.

מצפור הקורנית ושמורת צוקי ים  הסמוכה, נמצאים ברחוב החוף בחבצלת השרון. יש להקפיד לחנות אך ורק השלטים מתירים לכל אחד, היות ומרבית מקומות החניה מיועדים לבעלי תו אזורי בלבד. ורק במקטע צפוני מצאתי חניה כחול לבן עם פנגו.

יש פה המון ירידות לים שנסללו מהמצוק אל קו המים על ידי הולכי רגל.

פה ושם מציצים ראשוני פרחי הסתיו של החולות, מבשרים על השינויים המתקרבים בלוח השנה.

רצועת החוף הרחבה מרובדת בלגונות קטנות ומפרצים חביבים.

כך זה נמתח גם למקום צפוני יותר ברצועה, הנקרא חוף הלגונות, נעורים.

כלומר, מרגע שירדת אל קו המים אתה יכול לבחור לעצמך את המקום הנוח ביותר עבורך, ולהנות משקט והמיית הגלים.

לגמרי באופן מפתיע נתקלתי פה באנדרטה הזאת המתחברת לימינו אלה

יש לזכור כי חופים אלו אינם תחת השגחת מציל, והרחצה על אחריות הרוחצים.

 

יצאתי מהשכונה הנתנייתית וחזרתי אל כביש 2, רק בשביל לנסוע עוד מספר דקות אל מחלף בית ינאי.

כאן מצאתי מספר נקודות עניין.

"... בצד הדרומי של גן לאומי חוף בית ינאי ישנו מצפה – מצפה העפלה. במצפה תוכלו למצוא פינת ישבה קטנה ואינטימית אל מול הים המרהיב והפתוח. לצד פינת הישיבה ישנו שלט המספר על ולוס ספינת המעפילים הראשונה, אשר הגיעה לחופי ארץ ישראל. ולוס הגיעה לחוף זה, חוף כפר ויתקין ביולי 1934. על הספינה הגיעו 350 מעפילים, קבוצות נוער מ – “החלוץ” אשר הכשירו עצמם לעבודות חקלאות והכשרת קרקע, והם התקבלו ע”י אנשי “ההגנה” והיישוב... על החוף נראים שרידיו של מזח כפר ויתקין.

המזח נבנה בשנים 1939-1938 ביוזמתו של משה המאירי מכפר ויתקין, בשיתוף עם קק”ל, הסוכנות היהודית, חברת “נחשון” וגוש יישובי עמר חפר.

המזח רישמית נבנה לצורכי חקלאות האזור, בתקופת שיא של נטיעות פרדסים. המזח נבנה בשני שלבים: תחילה הוא נבנה מקורות עץ, שלאחר מכן הוחלפו בקורות בטון ועליהן רצפת עץ. בדיוק כאשר סיימו את בניית המזרח, פרצה מלחמת העולם השנייה ולמעשה המזח מעולם לא מילא את תפקידיו. ביוני 1948 הגיעה אוניית אלטלנה לכיוון החוף, והייתה כ 40 מטרים מהמזח, אך לא יכלה להתקדם לעגינה כי מפלס המים היה נמוך. הנשק שהיה על האונייה הועבר לחוף בעזרת סירות של אנשי מכמורת. כהחלטת שימור ההיסטוריה והמורשת עמודי המזח שנותרו כאן הם כסמל לפרק מרתק בהיסטוריה של המדינה שבדרך..."

מזח כפר ויתקין

לא רבים מאלו המכירים היטב את הארץ, מכירים גם את האגם הקטן הנמצא מעבר לכביש הגישה למושב, ותחום מכל צדדיו בכבישים.

אגם בית ינאי נוצר במהלך הקמת מחלף בית ינאי, בשנת 1991. במהלך עבודות חציבה ברכס הכורכר התגלתה שכבה של מי תהום.

כיום מי התהום יוצרים אגם קטן ממערב למחלף בית ינאי, ממש בכניסה למושב בית ינאי.

באגם צמחיית נחלים: קנה, סוף, הרדוף הנחלים וגם אירוס ענף שפורח בחודש אפריל. פרחי האירוס הענף צהובים.

ריח טחב ועזובה כללית פוגשת את המטייל המגיע אל האגם הקטן שידע כנראה ימים יפים יותר כשהיו כאן יותר מים, כי הצמחייה העבותה שצמחה כאן מסתירה כל רמז למה שיבול להיות, וכנראה כבר לא.

דק תצפית מעץ שנבנה בעבר, הבנוי בחצי קשת, וכנראה ממנו ניתן היה להשקיף על מים, אך כיום רואים ממנו רק את הצמחייה שצמחה פרא.

זה שלא הכרתי את המקום לא אומר שלא היה אטרקטיבי, ואולי ימים יגיעו ותחזור למקום תהילת עברו.

כאשר בוחרים לעלות ברגל אל הכביש היוצא מבית ינאי, מתגלה מרחוק אגם ירקרק התחום באותה צמחייה סבוכה.

 

נסיעות ארוכות וקצרות עם ה-3EV לאורך מאות קילומטרים האירו את צדדיה הנעימים של מכונית השנה, שזכתה בתואר הנכסף בעקבות רשימת הפלוסים הארוכה המרכיבה את סך נכסיה.

ומה אני יכול לספר בשורת הסיכום?

על רכב קטן מידות (באופן יחסי) שנותן תחושה של רכב גדול יותר, על תאוצות חזקות כמצופה מרכב חשמלי, אך הן אינן אגרסיביות.

האיווי המקסימה מושכת מבטים בשל עיצובה המיוחד, וגוררת שיחות בעיקר בעמדות טעינה, בהן היא נראית שונה ואחרת מכל העדר החשמלי.

היא נוחה מאד, חדשנית, וטכנולוגית דיה לא בצורה שתבריח את כל אלו שחדשנות עושה להם צמרמורת, היא מכונית שתיקח אותך לכל מקום בשקט ובביטחון.

ועם הטווח הגדול המובטח, ברור שיש כאן סוג של שובר שוויון.

אבל,

יש כאן כוכבית.

וליתר דיוק מספר.

ומספר הקסם הוא 14.

ככל שהצריכה המצטברת תנוע סביב 14 קווט"ש לכל מאה קילומטרים, תדע שאתה ממקסם את קיבולת הסוללה אל הצהרת היצרן ואף רחוק ממנה, ואם תישאר סביב 17 קווט"ש הטווח הריאלי יהיה סביב 450 ק"מ.

הפער הזה יכול להגיע עד 130-140 ק"מ, ככה שתמיד תנוע מתוך מוטיבציה לנצח את השיטה.

היצרן מצידו מצהיר על נתון של 15.4, אני, עם ניסיוני בנהיגת רכבים חשמליים הגעתי ליותר מזה, ואת הסיבות האפשריות ציינתי לעיל.

 

מרוב זה שהאיווי 3 הזו  "בסדר", וחפה מכל גימיק כזה או אחר, המכלול שלם מסך חלקיו, וזוהי מחמאה גדולה לרכב להיות בסדר, כלומר לו היה עוד זה וזה וזה (שכולם בסעיף האבזור), הציון היה מושלם, אך גם ככה האיווי נוחה, נמרצת, דינמית, מעניינת, מרווחת, ועושה את מה שהיא צריכה לעשות באופן המיטבי ביותר, ולפעמים ציון שמונה, הוא תכל'ס עשר.

 

ירון הולנדר

אוקטובר 2025

קיה 3EV

רמת גימור L R Executive

הספק 204 כ"ס.

מומנט 29 קג"מ.

קיבולת סוללה 81 קווט"ש.

צריכת אנרגיה (יצרן) 15.4 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

צריכת אנרגיה (מבחן) 16.7 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

טווח מקסימלי (יצרן) 589 ק"מ.

טווח מעשי במבחן 485 ק"מ (עם מזגן).

 מחיר (רכב מבחן) 189,622 ש"ח.

הרכב מגיע עם מערכות בטיחות מתקדמות 5 כוכבי ריסוק ncap וציון בטיחות 7 בישראל.

אחריות יצרן 3 שנים ללא הגבלת ק"מ לרכב,

לסוללה 7 שנים או 150 אלף ק"מ.

 

 

כביש 31.

חוף ליאונרדו קלאב, עין בוקק.

שמורת עינות צוקים.

 

השופר הגדול.

מגדל מים היסטורי.

מצפור הקורנית.

שמורת טבע צוקי ים.

חוף הלגונות, נעורים.

מצפה העפלה.

מזח כפר ויתקין.

אגם בית ינאי.

 

עמדת טעינה מהירה (189 קווט"ש),תחנת דור אלון, ערד