איון שמה וי גדול.

 

 בישראל נמכרים היום מעל 30 מותגים סיניים כאשר שמונה מהם מחזיקים מעל 70% מהשוק.

זהו שוק מאתגר רווי תחרות וצפוף.

הצרכנים הישראליים מבולבלים ודואגים, כי בהקשר החשמלי  ישנה עדיין חרדת טווח, ובהיבט של הראיה העתידית, הצרכן רוצה להיות רגוע.

ברגע שזוהו הנקודות "הבעייתיות" כבר קל יותר לבודד ולזקק את הפתרון המתבקש.

GAC (ראשי תיבות של Guangzhou Automobile Group Co., Ltd) היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות בסין.

תתרגלו לסמל

החברה מייצרת רכבים תחת מותגים שונים, ומשתפת פעולה גם עם יצרנים בינלאומיים כמו טויוטה, הונדה, מיצובישי וסטלנטיס (פיאט-קרייזלר).

המותג  GAC החל ליצר רכבים כבר ב-1954.

החברה מייצרת 2.2 מיליון רכבים (בשנה!!!), מחציתם עבור טויוטה כאמור עקב שותפויות עסקיות.

השותפות של טויוטה והונדה עם GAC, מגיעה לידי ביטוי ביצור הרכבים בסין, וכתוצאה מהשותפות הזאת בת 30 השנים, נוצרה חברת AYON.

AION הוא מותג־בת של GAC, המתמקד רק ברכבים חשמליים. הוא הוקם לראשונה כקו דגמים חשמליים תחת GAC בשנת 2018, ולאחר מכן הפך למותג עצמאי למחצה.

AION פיתחה תהליכי עבודה בסגנון יפני.

AION הוא המותג החמישי בסין, במכירות רכבים חשמליים בלבד.

משמעות השם "AION" היא "עידן" או "זמן נצחי" ביוונית, והיא מייצגת את שאיפת המותג להוביל את עידן הרכב החשמלי.

כל רכבי AION מיוצרים ומפותחים על ידי GAC, אך משווקים כמותג עצמאי, כדי להתחרות בשוק רכבי היוקרה החשמליים מול מותגים כמו Tesla, BYD ו-NIO.

שלושת הערכים  אשר חברת AION שמה עליהם דגש והקפדה הינם: איכות, טכנולוגיה ובטיחות.

החדשנות מבוססת טכנולוגיה מתקדמת

ב-AION מאמינים באיכות המוצר שלהם, על כן האחריות למוצרים שלהם תהיה המקיפה ביותר.

8 שנים  או 200 אלף ק"מ לסוללה, ו-8 שנים או 160 אלף ק"מ לרכב עצמו.

הרכבים מגיעים באבזור המפורט ביותר, וברמת הבטיחות הגבוהה ביותר.

 

כל המידע הזה הוא רק מה שנדרש ממני לדעת כאשר קיבלתי לידיי את מודל V השחקן המרכזי בנבחרת המוצרים של AION שעלתה ארצה.

מכל הסיבות שאסקור בהמשך, ברור כי דגם זה מוכוון להיות מוצר הליבה לחדור אל הצרכן הישראלי, עם חבילת יתרונות שיתנו מענה לחששות שהוזכרו לעיל, ובעיקר גם ליצור מוניטין.

קשישי העיר העברית וסביבתה זוכרים כי היה ניסיון קודם לייבא ארצה רכבים של GAC, אולם השיווק שלהם לא זכה לעדנה בשל קיבולת סוללה נמוכה שהניבה טווחי נסיעה קצרים מידי, ומהלכים שיווקיים  שלא העמיקו את אחיזת המותג בחדירתו לישראל.

כעת המגמה אחרת, הרכבים הרבה יותר מאובזרים ומשוכללים, ואלו שהגיעו לכאן באו על מנת לתקוע יתד ונוכחות.

רכב המבחן הגיע בצבע שלטעמי האישי פחות מוחצן ומבליט את עיצובו המיוחד. בחצר עמד רכב אדום עם גג לבן בולט הרבה יותר מזה שהגיע בצבע חום, אבל צבעים הם בעיקר עניין של העדפה אישית.

מזל שיש שבע אפשרויות בחירה.

סימנתי וי על סעיף הצבעים.

 

דגם V מציע רמת גימור אחת אחידה שיש בה רשימה גדולה של פלוסים.

המנוע החשמלי (הקדמי) מפיק 204 כוחות סוס ומומנט של 21.4 קג"מ, שזה נתון סביר לחלוטין לרכב שאין לו יומרות להיות ספורטיבי מידי, מהיר מידי, או יותר מידי בקטגוריות שלא חשבתי עליהן.

מטרתו העיקרית לשנע משפחות (בעיקר) בנוחות, בשלווה, בביטחון מקסימלי, ללא כל דאגה.

ועל כן, בסעיף המנוע החשמלי סימנתי וי.

 

היצרן מצהיר על טווח נסיעה של עד 510 ק"מ המתקבלים מסוללה בקיבולת של 75.3 קווט"ש, אבל אם תתקרבו בשקט למסך, אספר לכם בסוד, כי בנסיעות בהן הקפדתי לנסוע כחוק ובאופן מתון, הצלחתי לגרד נתונים הרבה יותר משמעותיים מזה, ולא שטווח ריאלי של 500 ק"מ, ויותר, זה רע, חלילה.

זה מספיק די ויותר למרבית הנסיעות היומיות, ואף לכאלו שדורשות משימות מיוחדות.

סימנו וי על סעיף חרדת הטווח, ומחקנו אותו.

 

מרחב הפנים של AION  מפתיע את זה המגיע בשעריו.

ראשית, חומרי הגלם אותם אנו פוגשים כאן נעימים למגע, משדרים איכות, וניכרת עין טובה שידעה למקם כל פרט במקום הגיוני וברור.

צבעי ריפוד הפנים מגיעים בשלוש אפשרויות בחירה.

תא כפפות, לעומת זאת, לא נמצא במקום המקובל, ובמקומו תא האחסון בין המושבים הקדמיים גדול ומכיל.

כמו גם כיסי האחסון בדלתות.

 

נתון מכובד של 277 ס"מ בין צירי הגלגלים הקדמיים לאחוריים מבטיח לנוסעים מאחור המון מקום.

הברכיים לא יפגשו במושבים הקדמיים, באמצע יכול לשבת מבוגר שלישי בשל הרצפה השטוחה.

בונוס חביב העומד לרשות יושבי השורה האחורית הוא באפשרות הטיית גב המושב בזווית משתנה.

יעיל מאד במצבי חרופ.

הגג הפנורמי העצום מכניס אור ונוף, ומעניק תחושה של קבריולט עם מזגן.

ידית להטיית גב המושב

חום לא הורגש כי נכנס לחלל, ובמקרה הצורך גלילת הווילון החשמלי תבודד אותו.

מאידך, המזגן עשה עבודה טובה, והפעלתו לא גזלה משאבי אנרגיה, או לפחות לא נרשם הבדל בנסיעה עם או בלי מזגן מבחינת הצריכה.

שנסמן וי גם על כול אלו?

 

ברכב מותקנות 13 מערכות בטיחות שונות המביאות את ציון הבטיחות בישראל לציון 7 (מתוך 8).

זוכרים שהובטח דגש בטיחות?

יאללה, שימו וי.

 

וי נוסף נרשם בסעיף תא המטען בעל הרצפה הכפולה המאפשרת הגדלת הנפח אם מנמיכים אותה.

 

כמרבית הרכבים המגיעים אלינו מסין, גם כאן נפקדו ממקומם הכפתורים הפיזיים, לטובת תפעול דרך מסך המגע הגדול.

אולי הסינים אוהבים את זה וחושבים שזה מדליק, פה נרשמה אכזבה קטנה.

יש פרטים שאסור לשנות לטובת הניקיון העיצובי.

תשאירו לנו בבקשה כל מאלו, הבסיסיים ביותר.

כמו תפעול מזגן פשוט, כמו שליטה קלה (יותר) בתפריטים, ורצוי גם לעברת את השפה ברכב.

בכל זאת, כבר נוכחנו לראות כמה זה פשוט ואפשרי, אפילו אם עברית עבורם, היא כמו סינית עבורנו.

כרכב סיני, ישנה התחברות אלחוטית אך ורק לבעלי טלפון מבית התפוח, חובבי האנדרואיד זוכים פה לחיבור אלחוטי באמצעות דונגל ייעודי, שעובד מצוין אחרי התחברות ראשונית.

גם על זה וי??

 

לאחר קביעת זוויות המושב וכיוון המראות, ניתן לשמור זאת כזיכרון קבוע, ואפשר לצאת לדרך.

 

לרכב אין כפתור התנעה, מרגע שנכנסים ומתמקמים, מסיטים את הידית הקטנה הנמצאת מתחת להגה מצד ימין, כלפי מטה וזהו מצב נסיעה קדימה. הסטה נוספת למטה מפעילה את בקרת השיוט האדפטיבי ואם נסיט פעמיים למטה נקבל גם בקרת שיוט וגם שמירה על נתיב.

ידית ההילוכים

את המהירות מקבעים בעזרת גלגלת ג'וי סטיק שנמצאת על גלגל ההגה מימין, בעוד שזו מצד שמאל אחראית על כיוון עוצמת הווליום, וכאן בסעיף הזה נרשמה דרמה קטנה.

ומהי אותה דרמה?

עוצמת השמע אינה קבועה למוזיקה, הוראות נסיעה של ווייז והעוזרת האישית.

לא הצלחתי (למרות שניסיתי) להביא אותן לעוצמה אחידה.

פעם זה היה חזק יותר ופעם זו. זה מסוג הפתרונות שעדכון תוכנתי יכול לפתור.

גם העוזרת האישית לא תורמת את חלקה במעמסה הכללית, ולא הצלחתי למצוא לה (ברור שזאת היא, נכון?) משימות שתבצע עבורי.

הוי הזה זקוק לתגבור כלשהו.

 

אפרת שבאה איתי בכל פעם שאני מזמן אותה, הצטערה מעומק ליבה לשמוע, כי הדגם אינו מגיע עם עיסוי לנוסעים, והתנחמה בהבטחה לקחת אותה למקומות שיסעירו את נפשה בכמה אספקטים שונים.

 

קורות גגון מרחפות

יש לי תיאוריה (שהיא שלי בלבד), כי מי שרוכש רכב חשמלי עד סכום של 200-220 אלף שקל, רוצה לראות את החיסכון המובטח בעיניים, ואי לכך ובהתאם לזאת, אופי הנסיעה הצפוי  שלו (או שלה) יהיה חסכוני עד כמה שיותר, ועל כן אתרכז במהלך סוף השבוע, לדבוק בתיאוריה הזאת, ולראות עד כמה אוכל לסחוט את הסוללה, ולהשאיר אותה שלמה, כלומר, האם אוכל לחצות את הטווח המוצהר, ולנסוע יותר עבור פחות.

קיבעתי את סוג הנהיגה לחסכוני (אחת מתוך שלוש אפשרויות), את הבלימה הגנרטיבית למקסימום רגישות, ועם סוללה טעונה במאה אחוז אלקטרונים טריים ו-510 ק"מ פוטנציאליים יצאנו לדרך ארוכה.

על הכביש הכי מהיר קיבעתי את המהירות ל-100 קמ"ש, ובמהירות זו נסעתי כל הדרך ללא עצירות עד תחנת הדלק בצומת מחניים.

מהירות הטעינה עושה את ההבדל

כבר סיפרתי לא אחת על המנהג שיש לי לנסוע מרחק גדול עד קרבת היעד הראשון, להטעין למען שלווה אישית, ולטייל ברוגע כל היום מבלי להזדקק לטעינות בשעות אחר הצהריים כאשר המוני המטיילים כובשים כל עמדת טעינה בדרך.

בנסיעה רצופה מגבעתיים לצומת מחניים השתמשתי ב- 36% סוללה על טווח של 157 ק"מ, ונותרו במד הטווח 329 ק"מ, מה שמעמיד את הטווח הריאלי (לפי הנסיעה הזאת ) סביב 485 ק"מ.

הצריכה המצטברת אגב לנסיעה הזו עמדה על 16.6 קווט"ש לכל מאה ק"מ. (היצרן אומר 16.7).

מה שבולט על צג הנתונים מאחורי ההגה הוא חסרונו של נתון אחוזי סוללה, וכן נתונים מצטברים לאורך הנסיעות כולן. לתצוגה יש נטייה לאפס את עצמה בכל תחילת נסיעה.

החברים בסין, מתבקשים למצוא לזה תיקון בבקשה.

 

היצרן מבטיח כי הרכב יכול לקבל טעינה מהירה עד קצב 180 קווט"ש, ועבור טעינה שבין 30%-80% ידרשו 18 דקות בלבד.

בזמן הפסקת קפה וכריך (כחצי שעה) מילאתי את הסוללה עד מלוא הקיבולת, כאשר קצב הטעינה ההתחלתי עמד על 130 קווט"ש, נשאר קבוע כמעט עד סוף הטעינה, ובסופה שוב הופיע על מד הטווח 510 הק"מ המובטחים.

יש לזכור כי זהו רכב חדש, שנוהגים בו רבים באופנים שונים על כן, קצב צריכת האנרגיה משתנה כל הזמן, וכי נתוני הצריכה משתנים בכל עצירה, אז החישובים ככל שיהיו, יכולים להראות כיוון כללי של אפשרויות.

 

לא הרחק מצומת מחניים מתחילה ארץ האפשרויות הרטובות הבלתי נגמרות, של חבל הארץ היפהפה הזה, יש כאן אינספור מקומות מוכרים יותר, ומוכרים פחות, ואחד מאלו שטרם התוודעתי אליהם נמצא במושב בית הלל, על גדת נחל שניר.

צמוד לסדנת בית הלל (מיקום ניווט בווייז) משאירים את הרכב ברחבת עפר גדולה, פונים ימינה על השביל הסלול התחום בצד אחד בעצי ברוש תמירים, ובצד השני בגדר של מטעי פרי, והולכים עד השער הראשון שפתוח מצד שמאל.

יורדים בשביל הכבוש, ובוחרים היכן רוצים לעצור, בנקודות שנפרצו בין השיחים.

יש כאן המון מקומות כאלו, ומיעוט הגשמים בחורף משפיע עד היום על זרימת המים הצנועה.

מקום זה נקרא ברשתות החברתיות חוף קולומביה, ומי שיחפש ימצא ללא ספק שפע סרטונים מעוררי תאווה.

"... לאורכו של נחל שניר תוכלו למצוא המון פינות מוצלות להתמקם בהן ולהנות ממי הטורקיז הנעימים והקרירים, ואם חשקה נפשכם בטיול רגלי של כמה שעות לאורכו תוכלו לצאת למסלול שכזה מקיבוץ מעיין ברוך, המיקום של שמורת הטבע של נחל שניר. אבל הנקודה הכי מהפנטת, הכי כיפית וגם הכי אהובה על תושבי האזור היא ללא ספק – חוף קולומביה, או בשמו השני "בריכת גן העדן".

על אף השם המטעה אין כאן חול לבן סטייל חופי הים של דרום אמריקה, אבל המראה לא פחות מהפנט ולטעמי הרבה יותר פראי וטבעי. לאורך הנחל ישנה טיילת נוחה ומוצלת והישיבה לצידו היא ממש על האדמה (אם הגעתם בחורף – תצפו כאן להרבה בוץ) ומי הנחל מלאים בחלוקים ואבנים אז כניסה עם סנדלים, למי שרגיש בכפות הרגליים, בהחלט מומלצת. בנקודת חוף קולומביה נחל שניר מתרחב עד כ-20 מטר, עם אזורים עמוקים אידיאליים לשחייה נמרצת. לטובת אלו מאתנו שטבילה במי הנחל הקרירים דורשת הדרגתיות (מבינה אתכם) ישנו מפלס מים נמוך ורדוד יותר בתחילת החוף שנראה ממש כמו אי קטן באמצע המים.  כל אלו הופכים את המקום לאידיאלי לשהייה של כמה שעות טובות..."

חוף קולומביה, נחל שניר

התיאור יש לומר, קולע לאמת, ויש פה המון פינות חמד שכיף לתפוס בהן מקום שקט, ללא המולה, ופשוט ליהנות.

אפשר חצי שעה-שעה, חצי יום ולמעלה מזה.

אם כל כך נעים וכיף, למה לזוז?

אבל אנחנו כמו המרגלים ששלח משה לתור את הארץ

באים למצוא את המקום, לתקוע יתד, לספר על שבחו של המקום, ולזכור להגיע לכאן כשנהיה פחות חדורי מטרה ויותר בשאנטי.

עשרים דקות נסיעה מביאות אותנו אל פתחו של הישוב היחידי בישראל שיש לו היסטוריה מרתקת ומיוחדת.

"... עַ'גַ'ר (מבוטא בעברית רַגַ'ר) הוא כפר עלווי השוכן על גבול ישראל–לבנון. חלקו הדרומי מוגדר כמועצה מקומית ישראלית. הכפר שוכן במחוז הצפון, בין הגליל העליון לרמת הגולן והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982 לאחר שסופח בחלקו יחד עם רמת הגולן תחת חוק רמת הגולן ב-1981.

ע'ג'ר הוא היישוב היחיד בישראל שרוב תושביו הם עלווים...עד לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006, היה הכפר בשליטה חלקית של ישראל. חלקו הצפוני נמצא מעבר לגבול ישראל–לבנון ולכן בעצם המעבר מצפון הכפר לדרומו או להפך נדרשו תושביו לחצות את הגבול. מצב זה גרם אי־נוחות רבה לתושבים. הם אומנם אזרחים ישראלים, אך חלק ניכר מבתיהם ואדמותיהם החקלאיות נמצאים בשטח לבנון ואינו יכול לקבל שירותים מהרשויות הישראליות. על פי החוק הישראלי מוגדרים התושבים בחלקו הצפוני של הכפר "אזרחים ישראלים על שטח עוין". המצב הזה יצר בעיות קשות גם לצה"ל ולמשטרת ישראל. שוטרים וחיילים ישראלים לא נכנסו בגלוי לצפונו של הכפר כדי שלא יואשמו בהפרת החוק הבין-לאומי..."

ע'ג'ר

הכפר היפהפה והשקט פתח שעריו לתיירות הישראלית בעיקר לאחר סילוק הצד העוין מעבר לגדר, ואנחנו באים הנה בעקבות ההמלצות.

הכפר עמוס מבקרים ולא פשוט למצוא חנייה פנויה, (מקומיים סיפרו על אכיפה ודו"חות), ונכנסנו ראשונים למסעדת הקו הכחול המוכרת בשמה BLUE LINE.

הבנות  החביבות שעובדות במסעדה, צחקו כשאמרתי שאנשים רואים לאן אני מגיע ובאים בעקבותיי, עובדתית, כשיצאנו המסעדה הייתה מפוצצת.

אבל נניח לרגע את האגו בצד.

הזמנו מהתפריט, שמחיריו נקובים בלירות מתקופת המנדט, את המנות שנראו לנו מיוחדות.

סלט פטוש שיש בו עגבנייה, מלפפון, בצל ירוק, נענע, צנונית, סומק גבינה בולגרית ושבבי לחם קריספי, שהספיק לשנינו.

כל אחד מאיתנו רצה לדגום את  מנת הדגל פאטה חומוס סורי, עם יוגורט, טחינה, לחם מטוגן, סמנה (חמאה מזוקקת) שקדים ורימונים, שזה הדבר הכי רחוק מחומוס שכולנו מכירים, מגיע עם יופי משלו, טעים ומיוחד במינו.

הרעבה שבנינו חשקה בשיש ברק בשר ברוטב יוגורט, שהיה מאכזב באופן יחסי.

בקבוקי בירה עולים כאן 12 שקלים, ואין שום בעיה במסעדה לשתות אלכוהול.

פרסומת סמויה לפרזנטור אפשרי

לא בכדי יצאו למסעדה מוניטין משובחים, כי ניכרת יד טובה שיודעת לאזן טעמים, ולהביא את הסועדים לידי ריגוש.

אין ספק כי עוד נשוב.

 

הארוחה הטעימה והחניה המאושרת אפשרו לנו לצאת לטיול רגלי נינוח, אל התצפית שמעל ערוץ הוואזני, וממנו בירידה מתונה של אנשים שבעים אל גן השלום ושביל הדו קיום.

"...תושבי הכפר ע'ג'ר שוחרי שלום ומכבדים את בני ובנות כל הדתות. יש אומרים כי הם מאמינים שאין האל מוגבל בתחומה של דת כלשהי. הדבר בא לידי ביטוי למשל בפארק השלום. פנינה ירוקה מוצלת בלב הכפר, ובה מדשאות, מזרקה ופסלים. השהייה בפארק זה משרה שלווה ונועם. מלבד הגינון המושקע ומזרקת אריות יפה, מצאתי שם פסלים המייצגים את כל הדתות - מריה הקדושה אם ישו הנוצרי, ספר הקוראן, דגם של המרכז החשוב ביותר לדרוזים - נבי שועייב (למרגלות קרני חיטין) וגם מנורה ומגן דוד..."

גן השלום, ע'ג'ר

גם אנחנו התלהבנו מהגן השקט והשלו הנמצא בלב הכפר, ועל מנת לקנח את הטיול במקום הזה בצורה המתוקה ביותר נכנסנו בדרכנו אל ממתקי אל חטיב.

כל חובבי הקינוחים הערביים, חייבים לסיים כאן ביקור בכפר. לאכול במקום ולקחת הביתה טעם טוב שנשאר גם אחרי (לבעלי יכולת איפוק יוצאת דופן).

 

לא שכחנו שבאנו בכלל עם רכב שיש לו יכולות מוטוריות מסוימות, ואנחנו כאן על מנת לחוש בהן,

הכביש העולה אל רמת הגולן מלא בפיתולים וסיבובים בזוויות חדות, ומאפשר לי לחוש עד כמה כוח זמין עומד לרשותי בכל עת (ועומד !), עד כמה גמישות יש למנוע לעבור ממצבים שונים בכביש המחייבים אותו להשתנות בהתאם, וכמה אחוזים תגבה ממני הסוללה על המאמץ המיוחד.

היעד הנבחר אל הנקודה הבאה היה מפורסם בשעתו וזכה לשם "גבעת הצעקות" במג'דל שמס.

חו"ל זה פה ממש ממול

(בכלל התפלאנו מאד לראות עד כמה הכפר הדרוזי הזה גדול ולקרוא לו כפר חוטא לאמת).

זוהי עיר של ממש.

"...הכיבוש הישראלי  במלחמת ששת הימים, הביא לניתוק תושבי הכפר מסוריה.

גבולות המדינה נקבעו באופן שחוצה את משפחות הדרוזים- חלקן נמצאות ברמת הגולן בשטח ישראל וחלקן בצד הסורי של הרמה.

בעבר, כשלא היו אמצעי תקשורת כמו טלפון, אימייל, שיחות טלפון וכו׳, כדי ליצור קשר אחד עם השני משני עברי הגבול,

הגיעו הדרוזים לגבעה והיו צועקים אחד לשני וכך הצליחו ליצור קשר עם בני משפחותיהם שנותרו בצד הסורי למרות הגבול שמפריד בין המשפחות, מכאן שמה ׳גבעת הצעקות׳ המכונה גם לעיתים ׳ ואדי הדמעות׳.

בהמשך כבר השתמשו הדרוזים משני עברי הגבול במגפונים שהביאו עימם ודרכם היו מתקשרים.

במהלך השנים התמעטו הפגישות בגבעת הצעקות בשל המצב הבלתי יציב בגבול ובעקבות פיתוח אמצעי התקשורת האינטרנטיים..."

גבעת הצעקות מג'דל שמס

 

אישה מקומית שחלפה שם סיפרה לנו כי כיום, בעקבות השינויים במשטר הסורי, בני משפה דרוזים החיים בצד הסורי מגיעים עד הגדר עצמה, וכבר אין צורך בצעקות ורמקולים.

כל הצד הסורי ממול נראה רגוע ושקט לאחר שחורשי הרעות פונו משם.

 

פרסום נוסף זכתה העיירה הצנועה במהלך המלחמה האחרונה כאשר נפל טיל של החיזבאללה במרכז מגרש כדורגל וקיפח את חייהם של תריסר מילדי המקום.

האירוע זכה לשם "אסון מגרש הכדורגל" ושילוט מכוון למגרש.

לא מצאנו (ודווקא חיפשנו ) אנדרטה לזכרם, למרות שההיגיון שלנו אמר לחפש כזאת סביב המגרש, אולם ההיגיון המקומי חשב אחרת.

רצינו לקנח את הטיול שלנו אצל איברהים כנאפה בבוקעתא, אולם שלט בכניסה בישר כי "המלאי הלך לישון, נחזור כשהוא יתעורר".

בירור מעמיק גילה כי אירוע חגיגי שנערך יום קודם, חיסל כל פירור מתוק, ולנו נותרה תאווה בלתי מושגת.

עלינו על רכס בני רסן לצלם את הנציגה החשמלית בצל שבשבות הענק המייצרות חשמל ירוק מהרוח כסמליות לרוח החשמל ואיכות הסביבה,  ומכאן בנסיעה ישירה למרכז ללא עצירות.

ושוב הגיע הזמן לסמן וי על הצריכה החשמלית.

 

בנסיעה רצופה של 170 קילומטר ממרכז רמת הגולן אל המרכז במהירות קבועה של 100 קמ"ש הגעתי לצריכה ממוצעת של 13.3 קילוואט ל-100 קילומטר, מה שנותן לי טווח ריאלי של 568 קילומטר לו הייתי נוסע ככה כל הזמן.

ואם זה לא וי גדול אז מה כן?

 

יכולתי להמשיך ולהשתפך על כל יתרון ש-AION V  מעמידה מול המתחרות, אבל אני לא נוהג כך.

 

מעל 600 ק"מ נסעתי בסוף השבוע עם AION V וכשמה כן היא.

סימנתי וי על כל חוזקותיה, ואלה שימשכו אליה את הלקוחות הפוטנציאליים שייהנו מרכב מרווח מאד, נוח במידה רבה, שימושי למשפחה ביומיום, ולטיולים קצרים וארוכים, עם טווח סביר שניתן לשלוט בו בנהיגה חכמה ומתונה, אשר מעמיד אופציה ראויה ששווה לבדוק.

הרכב הזה מציג שפע יכולות ואפשרויות המגיעות עם תג מחיר מאד מפתה ותחרותי, וכל זאת ברכב נאה חדשני וטכנולוגי, ומגיע עם אחריות מקיפה ורבת שנים.

זוכרים עם מה פתחתי?

אני שמתי וי על ה- AION

 

ירון הולנדר (ואפרת)

אוקטובר 2025

 

AION V

מנוע חשמלי.

הנעה קדמית

הספק 204 כ"ס.

מומנט 21.4 קג"מ.

קיבולת סוללה 75.3 קווט"ש.

טווח רשמי (יצרן) עד 510 ק"מ.

טווח (במבחן קצר יחסית) עד 568 ק"מ.

מחיר 166,990 ₪.

 

הבהרה חשובה:

אני מתייחס לטווח המקסימלי שהשגתי הודות לנהיגה מתונה מאד, היו בה מספר מקטעים בירידה, שכפי הנראה הוסיפו קצת לטווח, וגם אם אני מגזים ומקצין נראה לי כי ניתן לייחס ל-AYON V הזאת טווחי נסיעה ריאליים של 500 ק"מ לפחות אם לא למעלה מזה בשימוש היומי, וזה מכובד ומספיק לכל צרכינו.

  

man at work

סדנת בית הלל

נחל שניר, חוף קולומביה.

מסעדת בלו ליין, ע'ג'ר.

גן השלום שביל הדו קיום ע'ג'ר, .

ממתקי אל חטיב, ע'ג'ר.

גבעת הצעקות, מג'דל שמס.

אסון מגרש הכדורגל, מג'דל שמס.

איברהים כנאפה בוקעתא.

הר בני רסן.

 

טעינה בעמדת EV EDGE מהירה 180 קווט"ש, בצומת מחניים.