תביא
לטיול הבא רכב גדול, ביקש אחד מחבריי המועדון, ולא הדגיש או פירט במה הכוונה
לגדול.
האמת, לא ידעתי אם
הוא רוצה להעביר דירה, או לקחת את כל משפחתו הענפה אתנו לטיול.
היות ואין לי רישיון נהיגה למשאית או אוטובוס, הגודל הוא כבר נתון שיש לו ערך מקסימלי.
אחרי
מבול של רכבים מרובי מושבים שהיה לי בקיץ האחרון, שמתי לב כי מזמן לא בחנתי עוד מוביל
עם שבעה מקומות ישיבה.
(ספויילר, יהיו עוד
בקרוב).
חיפשתי בין אלו שמוסרים לי רכבים לנסיעות מבחן, והבחנתי באחת, שעומדת באולם התצוגה, ככה, די בצד. בעוד אחיותיה הצבעוניות והאופנתיות קוצרות שבחים, היא עומדת מבוישת בפינה, כאילו אין לה מה להציע.
הופה, חשבתי בליבי,
יש לנו כאן עסק עם צנועה ושומרת נגיעה.
תגיד, פניתי, אל זה
שבחסדו סוגרים עניינים, יש מצב לאיזה דייט עם ההיא?
סגר.
הגעתי בבוקרו של יום
אל לובינסקי שבגן שורק על מנת לקחת את זו שיש לה שם ארוך במיוחד, שבעה מושבים
והמון המון סקרנות.
סיטרואן c4 spacetourer
אם הרכב גדול כמו השם
שלו, אנחנו כבר מסודרים, שלח לי הודעה ההוא שרצה את זה בגדול.
לסיטרואן
הזאת יש שני דברים בולטים (מלבד השם הארוך) ממבט ראשון.
האחד,
השמשה הקדמית העצומה, שנראית מבפנים גדולה הרבה יותר מכל שמשה אחרת, והשני הוא
ההגה עמוס הכפתורים והמתגים.
מצד
אחד זה חיוני לבטיחות, אבל מצד שני זה מעמיס יותר מידי דברים.
וכמובן
בסיטרואן, כמו בסיטרואן אין שום דבר פשוט וברור, ואין רכב אחד שממשיך קו של אחר.
והאנדרואיד אוטו שמזהה מידית את הטלפון (וזה טוב !), לא מצליח לעבוד כי השעון של
הרכב לא היה מסוכרן לזה של הטלפון, ועד שמצאתי איך מבצעים כיוון השעון, סיימתי
כמעט בו זמנית תואר שני במדעי המוח, (ומיותר לציין כי אין לי אפילו את הראשון...).
הדרך
לגן עדן, אמר פעם מישהו, רצופה כוונות טובות.
אני מסתכל ובוחן מה
עומד לרשותי, ורואה כי בשורה הראשונה יש כורסאות עם משענת יד הן לנהג והן לנוסע שלצדו.
באופן מפתיע (או שלא),
מהנדסי הסיטרואן לא גרעו בשל כך מקומות אחסון
מקובלים ברווח שבין המושבים. נהפוך הוא. תא האחסון גדול ומרווח.
גם מיקומה של ידית
ההילוכים מעל ההגה, (מיקום מוזר שמצריך הסתגלות), חוסך מקום מסורתי.
ידית הילוכים קטנה ומוזרה |
מאחור, השורה השנייה בנויה משלושה מושבים נפרדים, שכל אחד מהם יכול להתקפל קדימה או אחורה, על מנת להגדיל את הנפח הפנימי, ולרשותם של יושבי השורה השנייה יש אפשרות למגש מתקפל הנמצא בגב המושבים הקדמיים.
מי שיבחר לקפל את
המושב האמצעי של השורה השנייה יזכה בנוחות מרבית.
מושבי השורה השלישית
הקטנים, והמיועדים מן הסתם לילדים, נכנסים אל תוך הרצפה, ברצותך ישלפו, וכאשר אין
בהם צורך יעניקו גם הם מקום ענק למטען.
(ארבעה מטיילים עם
תיקים וציוד רב לא הצליחו למלא את התא עד תומו).
במבחן נקודות החשמל
הסיטרואן הזאת המיועדת לשנע משפחה גדולה נוחלת כישלון חרוץ.
לנהג עומדת נקודת USB בודדה שמשמשת בחיבור לאפליקציה, עוד שקע 12 וולט נמצא בתחתית תא
האחסון שבין המושבים עבור יושבי השורה השנייה. ועוד שקע כזה בדופן האחורי לטובת
יושבי השורה השלישית או משהו שדורש טעינה בתא המטען.
למה 12 וולט ולא USB?
בעידן בו כל נוסע
מגיע עם מכשיר טלפון, ויש מן הסתם תמיד עוד
אביזר שצריך הטענה או חיבור חשמלי, שלושת האפשרויות הללו הן מעט מידי ביחס
לגודל.
אבל כאן מסתיימת שורת
הביקורת ומתחיל שיר ההלל.
מאידך, ולהבדיל, פתחי מיזוג מאחור בקורות צד הן שיחוק
של יעילות ומחשבה.
בסיטרואן,
כפי שצפוי, שום דבר לא כמו אצל אף יצרן אחר, לוח שעונים גדול נמצא במרכז הדשבורד.
רחוק וברור.
צריך
להתרגל להסיט את העיניים למרכז על מנת לקבל את המידע הנדרש בזמן הנסיעות.
מסך המולטימדיה דווקא
קטן יותר ונמצא מתחתיו, והפעלת כל אופרציה ברכב עובר דרכו.
(זוכרים את כיוון
השעון?)
לוח שעונים (למעלה) ומסך מולטימדיה (למטה) |
על
הניר מנוע טורבו בנפח צנוע של 1.2 ליטרים ממנו בוקעים 130 סוסים, נשמע כמשהו
שמתאים לגזרת הסופר מיני, האם בכוחו של המנוע
הזה גם להוביל 7 נוסעים אל האופק והחוגים ?
הספייסטורר אינו ניצב
בקטגוריה הפופולארית SUV, ובכל זאת הישיבה כאן
גבוהה, (אני תמיד מעדיף להגיע לפיק העליון של כל מושב) , בזכות קורת A הדקיקה,
ותוספת השמשה המשולשת בפינות, ועם חזית הזכוכית העצומה, מתקבל כאן שדה ראייה
מעולה. השמש הישראלית ששולחת קרניים חמות נעצרת על ידי מסילה המאפשרת למשוך את מגן
השמש כלפי מטה בעוד כעשרים ס"מ. בנסיעה לילית האפקט של שטח השמשות
הגדול מרהיב, והראות טובה מכל מכונית שזכרוני מעיד כי נסעתי בה.
הדבר
דומה לחופת מסוק שקופה. פשוט חוויה.
באינטרנט ראיתי כי מעבר לים נמכרת הגרסה הזאת גם בתוספת של גג שמש פנורמי עצום, ואני רק יכול לשער את מידת ההנאה בנסיעה ברכב כמעט שקוף.
עומד
לרשותי טורבו דיזל צרפתי עם שבעה מושבים, דיווחתי ברשתות, באמת כבר לא היה לי כזה
הרבה זמן.
מזמן
גם לא התכנס הפורום הגימלאי, זה המתקרא "טיולים בשלייקס", לסוג של מסע
חברי.
נכנסו
חבריי אל המוביל, התמקמו איש איש במושבו. דיווחו שכבר נוח להם ומרווח, ויצאנו לחפש
את האושר בדרכים.
מה הכנת לנו? שאלו
חבריי.
לעיתים אני מוכן
לחלוק במידע מראש על מנת למנוע הפתעות, ועל כן העברתי להם את המסלול המתוכנן, שיש
בו גם מקום לספונטניות על הדרך.
מסע ספונטני מתוכנן
הוא סוג של מסע שיש בו הפתעות בלתי צפויות.
על הכביש המהיר
הסיטרואן שומר על דממה לא אופיינית למנוע מוזן סולר. ההילוכים מחליקים בלי להודיע
על קיומם, והמתלים המפורסמים של סיטרואן מעבירים תחושה של נועם.
אתה בטוח שזה מנוע של
ליטר מאתיים? שואל אותי אחד הנוכחים, אני לא מאמין.
למדו משהו החברים שלי
מכל הטיולים המשותפים.
חברת הפייסבוק שלי, מלי הטוריסטית המליצה לי לתאם ביקור בכנסיית 12 השליחים אשר על שפת הכנרת,
סמוך לגן הלאומי כפר נחום.
הייתי כנראה נחמד מאד, או אולי הנזיר אירינארכוס החביב שמע אודותיי, שכן הוא העביר לי מסר חוזר כי אתקשר אליו כשאגיע, למרות שלא שבת היום.
התייצבנו בשער הברזל
הכחול בשעה מוקדמת של היום, ואכן הנזיר מאיר הפנים בא לקבל את פנינו.
הוא מלווה אותנו ברחבי המתחם של הכנסייה היפה והמיוחדת שיש לה צריחים מעוגלים בצבע ורוד.
אנחנו מתחילים את הסיור במקום הנושק לקו המים. יש לכנסיה כאן שתי בריכות פתוחות לאגם, ורציף מקורה עם שולחן ארוך במרכזו, לטובת אלו שמגיעים לבקר.
"... הכנסייה מוקדשת לשנים עשר השליחים
שנבחרו על ידי ישו בכפר נחום הסמוך. במשך שנים היה המקום מוזנח, מכיוון שהיה בשטח
ההפקר שבין ישראל לסוריה. אולם בסוף שנות השישים הגיע הנזיר ארי נרכוס ("אב
השלום") ובמו ידיו הפריח את הבוסתן, שיקם את המעגן ושיפץ את הכנסייה.
פינות ישיבה רבות מפוזרות במקום. גפנים ארוכות זמורה נותנות צל, טווסים הדורים מהלכים בבוסתן והכל בשקט המופרע מדי פעם בצלצול הפעמונים..."
אנחנו נכנסים אל חלל הכנסייה, והצבעוניות של המקום גורמת לקריאות התפעמות.
סיפורי התנ"ך
מקיפים מכל עבר בציורים שנעשו על ידי אומנים שונים שהובאו לכאן מארצות ניכר, ותרמו
איש איש מכישרונו.
מצד אחד זו כנסיה
צנועה בממדיה, אבל מצד שני עשירה באומנות דתית מקסימה.
הנזיר אירינארכוס מבאר באריכות כל סצנה, ומסביר גם על הטכניקה של כל יצירה.
האווירה הקסומה של
המקום מהפנטת, ויש רצון להישאר שם עוד ועוד, ולספוג את השלווה הזאת , אבל היות
ויום ארוך עוד לפנינו אנו נפרדים בתודה, ופונים אל הגן הלאומי כפר נחום.
לא פעם עצרתי כאן,
בדיוק לאותה מטרה, היום המקום עומד בתקופת שיקום ושיפוץ ואין בו פעילות, אבל ניתן
להיכנס אל המתחם ולעלות על המזח אליו מגיעה ספינה לשייט צליינים על הכנרת.
אותה שלווה ורוח אלוהית קסומה נמצאת גם כאן בכל פעם שאני מגיע הנה.
שלפנו בקבוקי בירה
צוננת ולגמנו את ההנאה מהרגע.
החברים שלי באים
לטיולים עם בגדי ים ומגבות ואנחנו תמיד מחפשים מקום להרטיב רגליים ויותר, אי לכך הפניתי
את חרטום המוביל אל עין נון שנמצא סמוך לישוב מגדל.
באזור
ישנם שלל כוכים, פינות מוצלות תחת עצי דקל ועצים נוספים וגם כאלו שטופות שמש. כל
זמן שאתם לבד תוכלו ליהנות מאווירה פסטורלית ובריזה נעימה תחת האקליפטוס שצמוד
לבריכה, אך יש לקחת בחשבון שבסופי שבוע המקום מושך אליו לא מעט מבקרים.
המקום מתאים לפיקניק, לא מנגל. אסור להכניס למקום מערכת הגברה ובעלי חיים. הכניסה חינמית והמקום נגיש..."
במקום ניצב שלט האומר
כי הרחצה אסורה, היות ואנו מכבדים את החוק, אנו נשארים יבשים, ולאחר שגם כאן לגמנו
את השלווה, החליטה מועצת הסיור העליונה (יעני אני), כי נמשיך מספר דקות ונתקדם אל בית
יגאל אלון שנמצא בצדו השני של הכביש ובמרחק של שתי דקות נסיעה משם, בקיבוץ גינוסר.
"... בית יגאל אלון או מוזיאון אדם בגליל
הוא מוזיאון ומרכז חינוכי השוכן בקיבוץ גינוסר לחוף הכנרת. המוסד נפתח ב-1987 על
שמו של יגאל אלון, שהיה חבר הקיבוץ ונקבר בו, ומשמש מוזיאון לתולדות הגליל ומרכז
לפעילויות חינוכיות וחברתיות לנוער, חיילים וסטודנטים. המוזיאון הוכר כאתר מורשת
על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך..."
אחת הסיבות לשמן אנשים נכנסים אל המוזיאון הינה לצורך צפיה בסירה הקדומה.
"... הסירה מגינוסר מוצגת באולם תצוגה מיוחד במוזיאון. זוהי סירת עץ שנתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופייה של הסירה ובדיקה באמצעות תיארוך פחמן-14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה..."
יצאנו מהמוזיאון רוויי תרבות והיסטוריה, וחזרנו אל כביש 90, רק על מנת לנסוע מספר דקות, בטרם נפנה אל כביש 8077 המרהיב שעולה אל קיבוץ חוקוק.
צמוד לשער הקיבוץ בצד
ימין מתחילה דרך עפר שמובילה את המבקר אל מצפור של מקורות שצריך לתאם בו ביקור
מראש, אנו שלא תיאמנו, עצרנו בשוליו של בית העלמין של הקיבוץ לשם תצפית מרהיבה על
ערוצו של נחל עמוד שעובר עמוק מתחת למצפור.
כנסייה אחת ביום כנראה זה לא מספיק, כי מטיילים רבים כבר שלחו את דמיוני לאור הצילומים שלהם אל דומוס גלילאה ביה"ס לכמורה שנמצא סמוך לוורד הגליל.וכך מצאתי ברשת:
"... לעיתים זקוק אדם, גם אם איננו בן דתו של ישוע, למקום אחד ומיוחד שייתן לו, ולו לרגע, טעימה קטנה מן הרוגע והשלווה שקנו את עולמם של נזירים. כנסיית דומוס גלילאה היא אחת מיני מעט כנסיות הזוכות לתואר הנשגב – מקום למלא את הנפש.
על
הר האושר, אל מול ימת הכנרת הכחולה, במרחב חייו ונסיו של ישוע בגליל, התכנסו יחדיו
כל היופי הנשגב וכל האהבה הרוחנית. מרכז ההכשרה ללימודים והתבודדות, דומוס גלילאה,
הוא מרכזם ומשכנם של הנוצרים השייכים לזרם הדרך הניאו-קאטקומנאלית – קבוצה
"החוזרת לשורשיה היהודיים במטרה להבין את משמעות התפילה, החגים והליטורגיה
היהודית שהיו לחם חוקו של ישוע".
המקום בו ניצבת הכנסייה נחשב לאחד המקומות המקודשים לעולם הנוצרי. מחלונות הכנסייה ניתן לצפות אל המרחב בו התרחשו אירועים משמעותיים בחייו של ישוע. נס הלחם והדגים, הענקת הבכורה לפטרוס, דרשת ההר, כפר נחום בו קבע ישוע את פעילותו, כורסי בה ביצע את "נס החזירים", וכמובן ימת הכנרת המקודשת..."
גם כאן אנחנו לא
יכולים להסתובב לבד, ואנו מתכבדים במלווה ממוצא ברזילאי שנמצא כאן במסגרת לימודי
כמורה.
בעברית מתגלגלת בקצב סמבה, גם הוא מאריך ומסביר על כל מיצג ופריט במקום המעוצב למשעי הזה.
למרות 21 שנות קיומו
המקום מצוחצח ובוהק כאילו ונפתח אתמול. אנו מרותקים להסברים המעניינים, והכנסייה
הזאת שאין בה פסלים ואיקונים נוצריים שאנו פוגשים בכל כנסייה מכילה בתוכה אפילו
ספר תורה יהודי.
טעות קלה בניווט אל
היעד הבא שולחת אותנו אל מושב אלמגור שבתחומיו נימצא תל מוטילה המפורסם.
"... קרב תל מוטילה (או תל אל-מוטילה) היה רצף של קרבות ואירועי אש, אשר התחוללו במשך חמישה ימים, החל מ-2 במאי עד 6 במאי 1951, מצפון לכנרת (באזור בו נמצא כיום היישוב אלמגור), בין הצבא הסורי ובין צה"ל. השם תל-מוטילה מתייחס לשלוש גבעות ממערב לאזור המפורז, שנודעו בשמות תל אל-מוטילה, מוצב "השפך" ומוצב "הדמות". בסוף אפריל ותחילת מאי 1951, יחידות סוריות חצו את הגבול והשתלטו על שלוש גבעות אלו. במהלך ימי הקרב נהרגו 41 חיילי צה"ל ונפצעו למעלה מ-70, בסופו נסוגו הכוחות הסורים מהאזור..."
הנוף מתל מוטילה משקיף אל בקעת הבטיחה, צפון הכנרת, ויישובי דרום רמת הגולן.
קרני שמש אחרונות, מבשרות
כי יום ארוך זה הגיע אל סיומו.
אז איך היה לכם? שאלתי את חבריי המותשים שנפלו שדודים מרצף יומי של כנסיות, היסטוריה ונופים.
חיוך של שביעות רצון
הוכיחה לי גם הפעם המי יודע כמה, כי כאשר המוביל נוח והחברה נעימה, הדרך עצמה
הופכת לחוויה.
והחוויה לדרך.
דגם הסיטרואן ספייסטורר
הזה נוכח כאן כבר שנתיים, באותו מפרט בדיוק. בחיי רכב זהו נצח, אבל בכבישים כמעט
ולא רואים רבים כמותו. וזהו פספוס עצום לקהל היעד שלו.
ומי קהל היעד שלו?
אותם אלו שמחפשים רכב נוח, מרווח לשבעה נוסעים,חסכוני מהנה ובטוח.
במחיר שלו ובמה שהוא
מציע אין לו תחרות.
ירון הולנדר (אבי
מושיק ועודי)
אוקטובר 2021
סיטרואן
c4 spacetourer
מנוע טורבו דיזל 1.2
ליטר
הספק: 130כ"ס.
מומנט: 23.4
קג"מ.
צריכת דלק במבחן
1:16.3 ק"מ \לליטר
מחיר: 169,369 ₪
כנסיית
12 השליחים, כפר נחום.
עתיקות
כפר נחום
עין
נון (ליד מגדל וגנוסר)
בית
יגאל אלון. גנוסר.
מצפור,
חוקוק
דומוס
גליליי ביה"ס לכמורה וורד הגליל.
תל
מוטילה. אלמגור
כרגיל מענג לקרא
השבמחקהאתרים נראים מאד מיוחדים