הזוהר הצפוני

 

 קשים הם חייו של זה הבוחר לסקר מכוניות חדשות, שכן הוא נאלץ להתמודד עם דילמות מוסריות קשות, המקבילות לעולמו של ילד שניצב בחנות ממתקים ואומרים לו לבחור אחד.

ומדוע אני פותח ככה את הכתבה על הכוכב הצפוני החדש שהפציע לא מזמן בכבישי ארצנו?

כי כאשר הגיע זמני לאחוז בהגה השבדי הזה, נשאלתי ברוב חסד איזו גרסה אני מעדיף לקבל, שכן הפולסטאר 2 מגיעה בארבע אפשרויות בחירה, החל מזאת  הצנומה "והחלשה" (228 כ"ס) בעלת מנוע יחיד וטווח הנושק ל 470 ק"מ, במחיר  255,000 ₪, וכלה בגרסת הפרפורמנס, כפולת המנועים  החזקה (469 כ"ס) עם טווח מובטח 460 ק"מ שמחירה נושק ל-335,000 ש"ח.

וכאן רבותיי לקחתי נשימה עמוקה, התאפקתי שלא לפתוח בצרחות עולות ויורדות, שמא תושבי גוש דן ירוצו למקלטים, ובטון הכי נון שאלנט שהצלחתי לגייס, עניתי אגבית, "נראה לי שהפרפומנס תתאים לי".

שמעתם ??

"נראה לי ש.."

הוא אשר אמרתי, ילד בחנות ממתקים.

אבל, מאחורי הבחירה הזאת, הלכאורה מונעת הרגש הזאת שרוצה את הכי הכי, עומד הגיון פשוט. (לטעמי).

יותר קל להביט מהפסגה ולהשליך כלפי מטה, מאשר לבחון את הדגם הפשוט ביותר, ולנסות לדמיין איך זה הכי טוב, והכי מאובזר.

ובמקרה הכי טוב הוא גם הכי יקר.

ככה זה.

ובכלל, מה זה הפולסטאר הזה ומניין הוא מגיע אלינו?

פולסטאר  הוא מותג רכב שוודי שהוקם בשנת 1996 על ידי חברת "Flash Engineering", שנרכשה ב-2015 על ידי וולוו. משרדיה הראשיים נמצאים ליד העיר גטבורג, שוודיה, וייצור כלי רכב שלה מתבצע ברפובליקה העממית של סין. החברה מפתחת מכוניות ספורט ויוקרה חשמליות, ומציעה שדרוגי חומרה ואופטימיזציות של תוכנת מנוע עבור דגמי וולוו.

ביוני 2017, הודיעה "וולוו" כי "פולסטאר" תתחיל לייצר מכוניות חשמליות בעלות ביצועים גבוהים תחת המותג "פולסטאר".

 

באמצע השנה החולפת הוצג בארץ דגם 2 שהוא דגם חדש (כלומר לא מתבסס על פלטפורמה קיימת של רכב אחר), מונע חשמלית.

אין מקום לוויכוח - לרכב נוכחות מרשימה. ההבדלים ברמות האבזור והמנועים הם פנימיים בלבד, ורק חדי עין יבחינו בפרטים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול, כמו הבדל בגודל חישוק הצמיגים ועוד.

הרכב משתמש בפלטפורמה של אנדרואיד וגוגל מובנות, כדי לזכות בכמה יתרונות מובנים כמו ניווט, פקודות קוליות ועוד..

האפליקציות עוזרות בתכנון נסיעה, התראות טווח וכו',

כיאה לרכב "ירוק" עם מודעות חזקה לאיכות הסביבה, הרעיונות שעומדים מאחורי תכנון הרכב הם:

עיצוב יוצא דופן, טכנולוגיה בתכנון מנוע חשמלי חזק, קיימות, ומודעות לסביבה, ושימוש בחומרים ידידותיים ומתמחזרים.

אי לכך הרכב מכוון ל- 3 סוגי אנשים:

שוחרי איכות הסביבה, אותם אלו אשר עיצוב, חומרים ופרשנות הם מוטיבים הקרובים לליבם, ואנשים שביצועים של הרכב מדברים אליהם ישירות.

אני לא מבין גדול בכל אלה, ולא מתיימר לדבר גבוהה, אבל כאשר נכנסים אל החלל המעוצב במינימליזם אלגנטי אי אפשר שלא לחוש אריסטוקרט אצילי.

הקווים הרכים והזורמים של כל מה שמקיף אותך, הצבעים שנעים משחור לאפור, איכות החומרים המוחשיים, כפתורים שהוחלפו במסך גדול אנכי בו מוטמעות כל הפעולות הדרושות, והמושבים הקשיחים שולחים לך איתות מידי כי כאן הסטייל מכוון גבוה.

את חדגוניות העיצוב המאופק של חלל הנוסעים, שובר בצבע הצהוב זוהר של חגורות הביטחון. וגג זכוכית פנורמי עצום ללא וילון פנימי או יכולת פתיחה, שמכניס הרבה אור אל חלל הנוסעים.

לאלו המודאגים מהשפעות קרני השמש הישראלית, אני יכול להעיד ממקור ראשון, כמי שנסע ביום קייצי במושב האחורי יום שלם כי לא הורגש צל צילה של קרן מרדנית שהצליחה לחדור את שכבות ההגנה.

מורשתה של האם השבדית מורגשת מרגע בו נוחת ישבנך על המושב הנוקשה העוטף אותך מכל עבר.

קשה להסביר איך ולמה, אבל זאת תחושה שלא עוזבת אותך לרגע.

אין כאן כפתור התנעה, פשוט שולחים יד ומסיתים את בורר מצבי הנהיגה המיוחד שמעוצב במעין מעוין אנכי, על מנת לנסוע קדימה או אחורה, וזהו.

רצוי לפני תחילת הנהיגה לבחור את רמת אחזור האנרגיה הדרושה, אפשר לבחור בין בלימה באמצעות דוושת בלם או באמצעות עוצמת המנועים, כאשר פשוט עוזבים את דוושת התאוצה.

גם בחירה בין אופי הנהיגה הצפוי ישפיע מן הסתם על הדרך, אך כך או כך הפולסטאר הזאת מאיצה אם רוצים ממצב עמידה למאה קמ"ש ב-4.4 שניות!!!

כמה זה מהר? בערך מצמוץ אחד שיעיף את רישיון הנהיגה שלך אל מעבר להרי החושך. (רק צריך שוטר שיהיה מהיר יותר שיצליח להשיג את הנהג שעושה את זה, ועם מה שיש למשטרת ישראל קשה לי להאמין בהצלחה במרדף, ולא שחלילה אני פותח כאן עידוד לעבריינות ומרדפים סטייל אמריקה).

תאוצות הביניים על הכביש המהיר גרמו לחברים שלי להחסיר פעימה או שתיים, ולאחר התאוששות מהירה לפצוח בשטף קללות שכלל מספר דורות אחורה במשפחתי הענפה, על הבום הפתאומי שהדביק אותם אל גב המושב, בעוד אני זורח לעצמי עם חיוך דבילי שנשאר כזה עוד הרבה זמן רב לאחר מכן.

רק בשביל התאוצות הללו המרימות את הפולסטאר כטיל שיוט בין הנתיבים, שווה לקום מוקדם בשבת בבוקר, ולחפש כבישים ריקים, ויבשים.

מומנט בשרני של 68 קג"מ משמעותם היא אחת, העקיפות שלך יהיו קצרות מאד ומהירות מאד, רק תשאיר ידיים על ההגה ומבט מרוכז על הכביש.

כל מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני מתעב את החורף, ואם לדייק יותר את הקור והגשם בעיקר, ולכן יהיה זה תמוה במיוחד אם ביום בו החזאים מבשרים על ירידה בטמפרטורות, אקח את השבדית הזאת, שאמורה לא להתרגש מחמסין ימתיכוני שכזה, אל הרי הגולן דווקא לחפש מקורות מים חמים.

מה לא נעשה למען השליחות העיתונאית?

מאידך יאמרו אלו שאוהבים את החורף,

מזג האוויר הקודר כאילו בא לאפיין את מורשתה של השבדית הזאת שתרגיש כמו בבית, הלוא זו בדיוק האווירה בה נהגתה ויוצרה הפולסטאר הזאת, וקור של רמת הגולן הוא כקיץ סקנדינבי עבורה, ובטוח שהאפור הזה מסביב יהלום אותה.

לא נותר לנו אלא להתעטף היטב ולצאת אל הכבישים.

 

380 ק"מ על מד הטווח עומדים לרשותי בשבת בבוקר בטרם נצא לשעוט בין הטיפות, וכהרגלי אני מחפש את מיקומן של העמדות המהירות שנזדקק להן לבטח על מנת להוסיף חמצן שלא יחסר, בנסיעה רגועה אני יודע שנהיה על הקשקש, אך כדי לא להיות שם רצוי להוסיף בדרך איזה 100-150 ק"מ למען השקט הנפשי.

בטרם נתחיל את העלייה אל רמת הגולן, עצרנו בצומת גומא האהובה, והפנויה בד"כ למילוי אלקטרונים לאחר שנשארנו עם טווח קצר מידי להמשך היום.

שעה שהקדשנו לקפה חם, סנדוויץ' שירותים ופטפוטים מילאו אותה כמעט עד הפקק, ועכשיו אפשר להתחיל לטפס במעלה ההר ולרדת במורדות הקור.

אי אפשר לכנס שלושה ישראלים או יותר בחלל אחד ליותר מ-10 דקות מבלי שמתי שהוא תגלוש השיחה הסתמית לכיוונים פוליטיים, גם אם הנוכחים כולם אוחזים באותן דעות.

וככה התברר לנו כי היושב בספסל האחורי מתהדר בהישג שלא ידענו (או הפנמנו) עד לרגע בו עמדנו בשערי הישוב רמת טראמפ.

"... ממשלת ישראל התכנסה ביום 16 ביוני 2019 במקום המתוכנן - ביישוב הנטוש ברוכים, סמוך מאוד לקלע אלון שבצפון-מערב רמת הגולן, והכריזה על הקמת היישוב החדש כהכרת תודה לדונלד טראמפ, על תמיכתו הרבה בישראל, ולאחר הצהרתו על הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן. לפי הצעת ההחלטה של הממשלה, יוקם היישוב "מתוך הערכה לפועלו של נשיא ארצות הברית ה-45 הנשיא דונלד טראמפ למען מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים ומתוך הבעת תודה על ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל, וההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן שאותה הוביל הנשיא דונלד טראמפ, הוחלט ליזום הקמתו של יישוב קהילתי חדש ברמת הגולן בשם 'רמת טראמפ'".

.. רמת טראמפ הוא יישוב ברמת הגולן שקרוי על שמו של נשיא ארצות הברית ה-45, דונלד טראמפ, והוא היישוב השני בישראל שנקרא על שם נשיא ארצות הברית, אחרי כפר טרומן שנקרא על שם הנשיא הארי טרומן..." 

רמת טראמפ

ובכן אבי, עכשיו אתה יודע שאתם השניים, אבל למעשה הראשונים.

כביש 959 ממשיך ועולה ואנחנו ממשיכים אתו עד לתחנה המיועדת הראשונה.

הגשם לא מפסיק לרגע ומד המעלות מורה על 6 מעלות מעל האפס.

חניון מאגר בנטל עמוס ברכבים של כאלו שכבר הגיעו לבין כאלה יוצאים.

השלטים לא מפחידים אף אחד

למרות מזג האוויר והבוץ הדביק, אנשים מתהלכים כאן כאילו הם על חוף הים של תל אביב בחודש אוגוסט.

כפכפים ובגדי ים לאמיצים, חלוקים ומגבות לאלו שפחות, והכי פחות אמיצים הם אלו שבוחרים לוותר, (כמונו).

מצינור מים עבה של מקורות נשפכים כאן מים חמים הפורצים אל חלל האוויר בזרם קולח, להנאת המשתכשכים בבורות שהתהוו כאן, שמעלות אדים אל היום האפור.

קר מאד בחוץ וככל הנראה השהות בתוך המים נעימה למדי

אם היו פה מינימום תנאים, ספסלים או משהו שאפשר לשים את הבגדים שלא יירטבו או יתמלאו בוץ, אפשר היה להתקדם.

היות ויש לנו תוכניות להמשך, ולא נעים לטנף רכב שהוא לא בבעלותי, נאלץ לחזור ביום פחות גשום, למען אותה מטרה, אם כי לא אמרנו נואש לגבי ההמשך.

הבאנו בגדי ים, כנראה עוד יעשה בהם שימוש.

מעולם לא אהבתי את חימום המושבים וההגה כפי שאהבתי אותם היום.

הקור המצמית של רמת הגולן קיבל נוק אאוט מהאווירה החמה בחלל הנוסעים. איזה עונג.

היות ולא ראינו כל סיכוי לחלון בין שמיכת העננות הכבדה, הוחלט פה אחד (שלי), על שינויים תוך כדי תנועה.

אם נראה משהו שראוי לעצור בשבילו, נצא.

רחפן לצערי אי אפשר להרים כאשר יורד גשם, על מנת לא לגרום לנזקי חלודה במנועים העדינים, אבל אפשר לצלם גם מגובה קרקע.

בכביש 87 פנינו בצומת המפלים שמאלה אל כביש 808, בצומת דליות פנינו ימינה אל כביש 869 שיוריד אותנו מרמת הגולן אל בקעת הכנרת.

באחד העיקולים כלפי מטה בצד שמאל של הכביש ניצב מצפור בית ציידה.

"... המצפור הוקם בתחילה כפרוייקט בר מצווה של ילדי מושב מעלה גמלא בשנת 1993 לאחר מכן פותח ע”י משרד התיירות והמועצה האזורית גולן באמצעות החברה הממשלתית לתיירות לזכרו של דני קטסן ז”ל, חבר ויו”ר מועצת המנהלים של החמ”ת ויו”ר איגוד הכדורסל בישראל.

השביל המוליך לנקודת התצפית עובר כשדרה בין סלעי בזלת ענקיים בהשראת “דולמנים”. קברים מתקופת הברונזה שמצבותיהם עשויות מסלעי ענק- שניים ניצבים ועוד סלע מונח מעל. פירוש השם, שמקורו בשפה הבריטית העתיקה, הוא “שולחן אבן” (“דול”= שולחן, “מן”= אבן). בעולם מצויים אלפי דולמנים, בניהם רבים בארץ ובמיוחד בגולן. שדה ובו כ-700 דולמנים נמצא ליד העיר העתיקה גמלא..."

מצפור בית ציידא

מזג האוויר כאמור לא מאפשר תצפית למרחקים, לכן אני יכול לצרף צילום מתקופה אחרת, צלולה יותר.

ירדנו אל הכביש המקיף את הכנרת ובחרנו להיכנס אל הגן הלאומי מג'רסה, שעבר שדרוג וטיפוח מקיף.

 

הפקחית בכניסה שמחה לראות מטיילים שהפיגו את בדידותה, והיא הציעה לנו לזכות בהדרכה אישית של אלכס, מדריך מטעם משרד התיירות, שלוקח אותנו בשבילי השמורה, במסלול היבש (למרות הגשם שלא מפסיק לרדת).

"... בקעת בית צידה (בטייחה) היא המקום היחיד בארץ שעדיין קיים בו מגוון עשיר כל כך של נופי מים מתוקים. יש כאן לגונות, פלגי מים שזורמים כל השנה ופלגים עונתיים, בריכות, מעיינות ושטחי הצפה ונסיגה של הכנרת. חמשת הנחלים שמתנקזים אל בקעת בית צידה הם (מצפון לדרום): הירדן, נחל משושים (הכולל בחלקו הסופי גם את זרימת נחל הזוויתן), נחל יהודיה, נחל דליות ונחל שפמנון. בערבית ידועים שפכי היהודיה והמשושים בשם הערבי זאכי, ושפך נחל דליות מוכר בשם העממי מג'רסה. נופי מים אלה הוכרזו כשמורת טבע, והם משתרעים על פני שטח של כמעט 5,000 דונם, כולל מובלעות של שטחים חקלאיים. חשיבות מיוחדת נודעת לעובדה כי הלגונות והנחלים מהווים בית גידול טוב לדגי הכנרת, בעיקר לאמנוני הגליל בעונת ההטלה. מכיוון שכך, חלקים משמורת הטבע סגורים למטיילים, כדי למנוע הפרעה לרביית האמנונים, שמהווים חלק חשוב באקולוגיית האגם וגם משמשים כמקור פרנסה לדייגי טבריה..."

גן לאומי המג'רסה

בימי הקיץ החמים מספר לנו אלכס המקום הומה מטיילים הנהנים מהסיור במסלול הרטוב.

האתר מונגש למוגבלי תנועה, ויש בו מקום לפיקניקים ונופש.

 

נו, סתם הבאנו בגדי ים? שאלו אלו שתפקידם להתלונן תמידית כאשר הם לא מקבלים מה שהובטח להם (מסקנת הבדיעבד, אם לא תבטיח לא תצטרך לקיים), אי לכך נותר לנו להפנות את חרטום הפולסטאר ולהמשיך לכיוון חמת גדר. בימים כתיקונם הכביש הזה שמתחיל כאן מהווה נקודת זינוק לכל מי שיש מנוע עצבני בקרבתו, כי כביש 98 שעולה מכאן אל דרום רמת הגולן צופן בחובו כל מה שחובב הגה אוהב.

אבל, היום לא ניקח אף סיכון, ולמראה שתי מכוניות שלא חשבו כמונו, וסיימו את טיול השבת שלהן בתאונה חזיתית לא נעימה, ועמדו מרוסקות באחד העיקולים, היו הן אות וסימן כי היום לא נעמיד במבחן גם מי שיש לה על הנייר את כל מה שימנע ממנה להגיע אל גבולות המעטפת.

לכן מי שמחפש כאן משוב להתנהגות דינמית מקיפה של הפולסטאר שעימנו, יאלץ למצוא תשובות אצל אחרים.

בחניון של חמת גדר פונים אל צדו השמאלי שם יש דרך שממשיכה עוד כמה עשרות מטרים אל חורשה גדולה שבימים חמים מטילה צל גדול, אבל היום היא חניון ענק מלא בוץ טינופת ולכלוך.

כאן משאירים את כלי הרכב, ויוצאים בהליכה אל מעבר בין קני סוף אל כביש המערכת צמוד הגדר הנמצא במרחק קצר מאד משם.

על הכביש פונים ימינה ומגיעים בעקבות ריח הגופרית אל עין ג'ונס.

מעניין מי בחר את השם

ביקרתי כאן כבר מספר פעמים ועדיין לא הצלחתי להבין איך לא קם עד היום יזם או רשות שייקח ויטפח את המקום הפוטנציאלי הזה.

"...על עין ג'ונס נכתב המשפט "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"

המבנה הרוס וישן, ריח הגופרית לא בריח לבנדר, הגישה אליו לא נוחה והציורים על הקירות, איך נאמר, לא של קדישמן.

אבל, המים החמים בטמפרטורה של כ-45 מעלות שנובעים כל השנה, מספקים לכם מרחצאות טבעיות ובימי החורף ביקור כאן, יחד עם טיול באזור סוגרים לכם את הפינה.

המעיין טבעי לחלוטין וריח המים לא משאיר ספק לגבי המינרלים השונים הקיימים במים.

אני לא גיאולוג ובטח שלא אינדיאנה ג'ונס, אך ניתן להבין שהמים מכילים מגנזיום, גופרית וסידן והם בעלי ערך רפואי נהדר לגוף האדם..."

עין ג'ונס

הבריכה המרכזית (והחמה ביותר) המתה המון מבלים בגילאים צעירים בעיקר, שערבבו אלכוהול עשבים ומוזיקה רועשת, ואנחנו מצאנו מקלט בבריכה אחרת בצד אחר של המבנה שיש לה מפלס מים נמוך (עד חצי מטר), פחות חמים, אך שקטה ורגועה יותר.

הגשם לא הפסיק לרדת וזוהי בהחלט חוויה מוזרה כאשר יורדים מים קרים מעל, והגוף נמצא בתוך מים חמים.

ביציאה משם הבנו מדוע אנשים צועדים בחזרה לחניון עם בגדי ים בלבד, חום המים ממשיך להשפיע על הגוף גם זמן רב אחרי שיוצאים משם.

אכן חוויה מסוג אחר.

 מכאן אל המרכז כבר לא הפריע לנו הגשם שיורד או מה שקורה בחוץ.

 

גם ערפל כבד וסמיך ליווה אותנו בדרך

660 ק"מ בילינו יחדיו, בצריכת חשמל שעמדה סביב 20 קווט"ש לכל 100 ק"מ, או בחשבון פשוט צרכתי  כ-132 קווט"ש אשר בתרגום לכסף יהיה כ-90 שקלים.

(השתמשתי באומדנים ולא במספרים מדוייקים שיכולים להיות שקלים בודדים לכאן או לכאן).

פולסטאר 2 היא רק סימן ראשון לבאות אחריה. ואם זה הראשון אני כבר מת מסקרנות מה יביא העתיד.

כאמור, לקחתי את היקרה שבין הגרסאות, ואני מאמין כי גם הצנועות יותר נותנות תמורה מלאה לכל שקל.

הפולסטאר הנאמנה שליוותה אותנו כל סוף השבוע שמרה על שלוותה גם כאשר העמדנו אותה בניסיון, ולא השמיעה צפצוף מחאה, למעט אם מישהו מאתנו שכח לחגור את חגורת הבטיחות שלו.

המורשת הסקנדינבית של קשיחות בתנאי קיצון (רמת הגולן בינואר זה הכי קיצון מבחינתי), האלגנטיות והסקס אפיל הם אלו שייקחו כל אחד לכל קצה.

לחיצה חזקה ברגל ימין תביא אותו (ואותה) לשם הרבה יותר מהר ממה שחשבו קודם לכן.

החוויה תישאר זמן רב לאחר מכן.

 

 

ירון הולנדר (עודי ואבי)

ינואר 2023

 

פולסטאר 2

Long range motor Dual

Performance

שני מנועים

הספק 476 כ"ס

מומנט 68 קג"מ

טווח חשמלי (יצרן) 462 ק"מ.

מחיר (רכב מבחן) 335,000 ש"ח

 

 רמת טראמפ.

מאגר מים חמים בנטל.

מצפה בית ציידא.

שפך דליות.

גן לאומי מגרסה בית ציידא.

עין ג'ונס.