דובדבן נטען

 

 לסופ"ש האחרון הבאתי הביתה את הג'יפון שמגיע מהעיר וואהו שבמחוז אנחווי, ומביא אתו הרבה יותר מסתם קנקן יפה, אלא בעיקר מביא אתו בשורה לשוק המקומי.

ישראל מהווה כר מצוין ליצרן, היות והמשפחה הישראלית גדולה מהמקובל. (באירופה בכלל ובסין בפרט),

היות וכך, והישראלי הממוצע לא אוהב שדופקים אותו מחד, אבל אוהב לדפוק את השיטה ולהרוויח יותר היכן שאפשר, מגיעה כאן הזדמנות המצריכה חישוב מסלול מחדש.

פלאג אין סיני, עם שבעה מושבים. במחיר אטרקטיבי במיוחד.

 

מדובר ביצרנית רכב עם אמביציה של טסלה, וקצב עבודה של פס ייצור סיני.

Chery Automobile Co., Ltd" נוסדה בשנת 1997. זהו מותג רכב גלובלי הממוקם בסין. במהלך 20 השנים האחרונות, צ'רי התעקשה על חדשנות עצמאית, הקימה מרכזי מו"פ בסין, גרמניה, ארצות הברית וברזיל. החברה גם כוללת צוות מו"פ עולמי של יותר מ-5,500 אנשים, שיישמו בהדרגה את מערכת המו"פ והטכנולוגיה ההוליסטית של המוצר". (מתוך דף פרסום של החברה).

צ'רי טיגו 8 מציע עיצוב שמתכתב עם המערב – חזית קרבית, פסי לד ומרכב גבוה שנותן הרגשה של "באתי לקחת את הילדים מהחוג, אבל גם לכבוש את השטח".

(אומנם זהו מראה גבוה, אבל לכבוש שטח, נו באמת...)

 

מתחת למכסה, הטיגו 8 פלאג-אין מציג עוצמה בנוסח עממי.

סוללה נטענת (PHEV) בנפח 18.3 קוט"ש מספקת טווח חשמלי של כ-75 ק"מ – מספיק בשביל לסיים את כל הסידורים בעיר מבלי לגעת בדלק.

(היצרן אגב אומר תשעים ק"מ, אנחנו נהיה סלחניים יותר).

מנוע בנזין טורבו בנפח 1.5 ליטר משולב עם מנוע חשמלי חזק, מייצרים ביחד הספק של 347 כוחות סוס.

התוצאה? גם חיסכון, גם ביצועים – וגם תחושת "ירוק, אבל לא פראייר".

הוא בהחלט יודע להזיז את עצמו כשצריך.

היצרן מבטיח 1,100 ק"מ נסיעה למיכל מלא נוזל מאובנים ואלקטרונים בסוללה.

זהו טווח גדול ומכובד אשר בוודאי מונע כל חרדת טווח כלשהי לכל סוג אנרגיה שימושית.

 

אי אפשר לפספס את הטיגו 8 – גם בגלל שהוא די גדול (כמעט 4.7 מטרים של נוכחות על הכביש), וגם בגלל שהוא נראה כאילו בילה קצת יותר מדי זמן באינסטגרם של ריינג' רובר. קווים חדים, ופנסי LED עדכניים, צמיגים גדולים בקוטר 19 אינצ', פסי כרום לכל אורכו ורוחבו, מכסה מנוע תפוח וגריל עצום מייצרים מראה שרירי וקשוח.

בתוך חלל הנוסעים פוגשים נפח מזמין ונעים.

בסיס גלגלים 271 ס"מ, מבטיח מראש רווחה.

זהו חלל מרווח, נוח ומאובזר גם בתאי אחסון, לצורך שינוע נוח לשבעה נוסעים.

יש לזכור (כתמיד) כי קיומה של שורה שלישית גורע משמעותית מנפח האחסון, וקיפול שורה זו, ולפעמים גם של השורה השנייה הופכים את הטיגו 8 למחסן ענק ומתנייע.

מאידך, צמצום מרווח הרגליים של השורה השנייה, יאפשר לשני ילדים לחיות בשורה השלישית ברווחה מסוימת.

מושבי העור הטבעוני בגרסה הבכירה בין השתיים, מגיעים בצבע חום בהיר, בעוד שבגרסה הזולה בעשרת אלפי השקלים, הצבע הוא שחור.

הבדל נוסף בין גרסאות הדגם, הוא במספר הרמקולים תוצרת SONY שנדמה שכבר שכחנו את המותג המוביל משנות ה-80.

בגרסה הזולה יש 8 רמקולים, ומי שמשלם יותר, מקבל עוד ארבעה.

כך או כך מדובר בסאונד משובח ומהנה.

כאמור הרכב מגיע בשתי  רמות גימור.

אחריות לרכב 6 שנים, ולסוללה 8 שנים.

מחירים 199,900-209,990 ₪ בהתאם לרמת הגימור.

 

זו שמצטרפת אלי תדיר לטיולים, שמחה לגלות כי רק עבורה נמצא ברכב אופציית עיסוי (מושב הנוסע הקדמי בלבד), ואני שואל, למה? כלום לנהג המתאמץ לא מגיע גם רפיון שרירים תוך כדי הנהיגה למען בטיחותו?

 

עיסוי רק לנוסע הקדמי

איוורור לכולם

בנסיעה עירונית – הטיגו 8 שקט, רך ונעים, במיוחד כשנוסעים רק על חשמל.

מחוץ לעיר, כשמופעלים כל הסוסים – מתקבל ביצוע מרשים עם יציבות סבירה עם נטייה לריקוד, ההגה קצת אנמי והמתלים מעדיפים אספלט ולא שדות.

 

התאוצות חזקות ומורגשות מאד, והמעבר מ-80 קמ"ש אל עבר שלילת הרישיון, קצר ומהיר משנדמה.

באופן מוזר למדי, ידית העברת מצב הנהיגה מקדימה לאחור או הפוך, נעצרת לעיתים ללא סיבה ברורה על ניוטרל למשך מספר שניות, בטרם תעבור למצב הנדרש.

אם זה היה קורה רק לי. ניחא, אבל כאשר אחד מעמיתיי שיתף שזה קרה גם לו, התחלתי לחשוד שהבעיה הזאת היא לא בנו.

עוד בצד הפחות נוח, ניתן להבחין כי השמשה האחורית צרה מידי ואינה מעבירה את מלוא המידע על המתרחש מאחורי הרכב בנסיעה.

יש בנמצא תא מקורר עמוק, בין המושבים הקדמיים, ומשטח אחסון מתחת לקונסולה המרכזית.

הקונסולה המרכזית , שקעי טעינה ומקום אחסון

ברמה הבכירה יש תצוגה עילית על השמשה הקדמית.

מאד הופתעתי לשמוע את העוזרת האישית דוברת עברית ולא עושה הרבה למען האמת, מבקשת שאעיר אותה אם אצטרך אותה. ואני שואל אם את לא עושה הרבה, למה להפריע?

בנקודה זאת עלה חשד שמא הרכב מיוצר בפולין ולא בסין.

היות והעוזרת האישית לא מצליחה לזהות את הרצונות שלי ולפעול בהתאם, אני נאלץ להפעיל את מרבית תפעולי הרכב דרך המסך הגדול, ולא תמיד זה נוח, ובטח לא באמצע נהיגה.

הקישוריות האלחוטית למכשיר אנדרואיד עובדת מצוין, כך שבנושא תפעול, הרכב יקבל ציון טוב אך ראוי למאמץ נוסף כדי להשתפר.

יש ווייז, כל השאר בונוס

הרעיון המוביל יצרנים רבים המגיעים (בעיקר) מסין, כי ככל שיותר תפעולים יהיו על מסך ולא עם כפתורים פיזיים הרכב יראה יוקרתי יותר, עושה לעיתים פעולה הפוכה מקו המחשבה של הישראלים, שיעדיפו תפעול מזגן למשל באמצעות כפתור או מתג פיזי, ולא לחפש אותו אי שם בתפריט ותת תפריט.

 

שנצא לעוד יום של טיול מפרך?

על מנת לקבל את הרושם המקיף ביותר שניתן לקבל במסגרת הזמן העומד לרשותי, תכננתי יום ארוך גדוש אתרים ומקומות, חלקם לא מוכרים לי מספיק, ואת חלקם כבר פגשתי בעבר.

הרכב ייסע בדרכים שונות, וזה שהחזאי מבטיח יום חם במיוחד יהיה רק בונוס שיבחן התנהגות רכב חשמלי בתנאי קיצון, וגם אפשרות להגיע למקומות בהם אין אספלט קשיח יבחנו התמודדות עם דרכי גישה פחות נוחים.

 

אפרת שהצטרפה גילתה מהר איך להפעיל את אופציית העיסוי (קל מאד להתבלבל ולהפעיל במקום זה את החימום), היא בחרה באופציית כפות חתול ואני יכולתי רק לקנא,

בקרת המהירות נקבעה על הנתון החוקי הגבוה ביותר, ועם מוזיקה רגועה פניתי אל הכביש הכי מהיר בישראל.

לא היו רעשים מצד החלונות או הצמיגים שגברו על המוזיקה, ועל עוצמת השיחה בחלל הנוסעים.

מאוחר יותר בשעות החשיכה הבחנתי כי תאורת האווירה מרצדת בצבעים שונים לפי מקצב המוזיקה.

כל המכלים מולאו עד הפקק, והטווח המובטח עמד על מעל אלף ק"מ, כך שלא אצטרך לבזבז שנייה על תדלוק במהלך סופהשבוע.

יש לדעת כי רכב פלאג אין היוצא לנסיעות ארוכות מחוץ לעיר, יכלה את הטווח החשמלי די מהר, אלא אם יבחר מראש באופציה ההיברידית, ואז הסוללה תתרוקן לאט יותר.

אל העצירה הראשונה הגענו תוך כדי רצון להגיע ליעד אחר בכלל, אחר, אבל על הדרך.

"... הירדנית היא אתר קדוש לצליינים נוצרים הנמצא ממש בסמיכות לקבוצת כנרת. נהר הירדן נכנס לכנרת מאזור עמק החולה. מתחתר ומתפתל בתוך קניון צר (ומכאן שמו ירדן הררי). עד אשר זורם לתוך האזור הצפוני של אגם הכנרת. נקודת היציאה שלו בדרום הכנרת באזור סכר דגניה. הוא זורם באזור מאוד רחב עד שמימיו נעצרים. לאחר כ- 2 קילומטרים לערך בסכר אלומות. וזו למעשה הסיבה שהאזור הזה כל כך מלא במים כל ימות השנה (עומק ממוצע של כ – 3 מטרים).

הירדנית  נמצאת בדיוק באזור זה בו הירדן “לכוד” בין שני הסכרים. ובכך מאפשרת לעשרות אלפי צליינים נוצרים. אשר מגיעים לכאן במהלך כל השנה ובימי חג, לטבול בירדן.  זהו אינו האתר הרשמי לטבילה, על- פי הנצרות, קאסר אל יהוד הוא האתר הרשמי בו נטבל ישו ע”י יוחנן המטביל. אז מדוע מגיעים לכאן צליינים  מכל רחבי העולם לטבול דווקא כאן ?

הסיבה היא שבתקופת מלחמת ששת הימים, אזור קאסר אל יהוד היה בעייתי לביקור, מאחר ששכן בגבול עם ירדן, שאז יחסיה עם ישראל היו עכורים ולכן הוכשר אתר טבילה חלופי כאן – הירדנית. הכניסה והרחצה למים אסורה למי שאינו צליין או לחלופין למי שאינו נכנס למים בלבוש צנוע..."

הירדנית

תיירות כידוע אינה בנמצא כמעט כיום, ומידי פעם ניתן לראות הטבלה של מאמינים, והתמזל מזלנו לחזות בטקס כזה.

בזמנו, ראיתי טקס כזה בקאסר אל יאהוד, עם מאות מאמינים, ובצפייה מהצד רואים תהליך קתרזיס מלא שנבנה צעד צעד עד לטבילה עצמה.

זו שאיתי התלהבה, כי לא עצרה כאן מעולם, לא כאן ולא באתר של רוב רוי שנמצא כמה מאות מטרים משם במורד אותו ירדן.

"... "רוב רוי" הינו אתר מיוחד לשייט קאנו וקיאקים על הירדן הדרומי, המלא במים כל השנה.

האתר כולו בנוי מחומרים טבעיים: עץ וחימר, ומשלב בתוכו מוטיבים אתניים אינדיאנים.

אופיו השקט והפסטורלי של המקום בשילוב השייט במימיי הירדן, מאפשר לחוש מגוון רחב של תחושות הנעות מרוגע ונינוחות ועד אקשן ואדרנלין במים.

משך השייט כשעה וחצי, 3 ק"מ סה"כ (1.5 ק"מ לכל כיוון)..."

רוב רוי

המקום אכן פסטורלי ושלו וניתן לקחת קנו לשעה פלוס מינוס לשייט רגוע, אבל כאמור אלו רק עצירות בדרכנו ליעד העיקרי להיום.

סכר אלומות החדש בא להחליף את סכר אלומות החוסם את זרימת הירדן דרומה, ואליו ניתן להגיע בהליכה על שביל בטון מאתר רוב רוי. המשכה של דרך העפר העבירה לכל רכב, מביא אותנו בעקבות ההמונים שנחשפו לפרסומים ברשתות החברתיות.

מדובר באתר חדש ויפהפה, שעבודות הפיתוח שלו טרם הסתיימו, אבל כבר עכשיו ניתן לשכשך שם בבריכות השכשוך היפות שנבנו שם.

מי הירדן עוברים מדרגות מעוגלות הממתנות את המורד לכמה וכמה מדרגות, שבכל אחת ואחת מהן ניתן לרבוץ בעומקים שונים, ותחת זרמים בעוצמה משתנה.

היות והאתר טרם קיבל את צורתו הסופית יש מי שאינו מקפיד על שמירה על ניקיון מתבקש, ולא על קביעת מקום המרבץ שלו באופן שלא יפריע למבקרים אחרים.

אני מקווה שבעתיד יבנו מקומות מוצללים, שולחנות ומדשאות יפות.

בווייז אפשר לכתוב "גן מורד ירדן דרומי", שיביא את הרוצה בדיוק למקום, מצד שני מי שיחפש מקום טבילה לפני הסכר, יכנס לקיבוץ דגניה ב' ויחפש שם גישה לאותו שם בדיוק (במפות גוגל), ויגיע לגדת ירדן רדודה בה ניתן להיכנס למים לשחייה וטבילה.

אחרי שציננו את החום אפשר להמשיך על דרך העפר הממשיכה לכיוון דרום בצמידות לגדת הירדן אל האתר הבא.

גשר בית זרע (המחודש) מביא את המטייל למקום קסום.

"... במלחמת השחרור ברחו ערביי הכפר עבודייה וכפרים נוספים ממערב לירדן והותירו שטחי מרעה נטושים. חברי קיבוץ בית-זרע בעמק הירדן ביקשו להשתמש בשטחים אלה לשם רעיית הצאן של הקיבוץ, אולם נהר הירדן שממול הקיבוץ הקשה על מעבר קל ובטוח של הצאן וכן של כלים חקלאיים משטח הקיבוץ לשטחי המרעה של הכפרים הנטושים.

כדי לאפשר מעבר ישיר בין השדות שמשני צדי הירדן. החליטו אנשי הקיבוץ בית זרע להקים ביוזמתם ובעצמם מעל מקטע נחל הירדן העובר מול הקיבוץ, גשר עץ שישמש למעבר צאן וכלים חקלאיים לגדה השנייה של הירדן ולהגעה נוחה וקלה יותר לשטחי המרעה שננטשו על-ידי הערבים..."

גשר בית זרע

הגשר התבלה עם השנים, עד ששוקם לפני כעשר שנים, וכיום יש שני גשרים מעל הנהר. האחד, שחזור של זה ההיסטורי להולכי רגל, וגשר מאסיבי יותר למעבר כלי רכב.

כאן ניתן לעצור לפיקנוק על גדת הנהר. מתחת לגשר הבטון הזרם נשבר עם מסלעות שונות היוצרות נקודות רביצה מדהימות בתוך במים ותחת הצל שמטיל הגשר.

אם לא היה לי חשוב להמשיך בדרכנו, כנראה היינו מקימים שם היאחזות לכמה שנים.

ולאן נמשיך מכאן?

היום הבטחתי לאורחת שלי הפתעות, (מבלי שידעתי עד כמה), ומילים שנאמרות הופכות למציאות, ולהלן הדוגמה.

בצהרי היום נכנסנו לחצר הקדמית של קיבוץ אפיקים. רצינו לשאול אנשים איך להגיע אל בית העלמין של הקיבוץ, שכן כל הדרכים מתוך הקיבוץ חסומות בשערים שרק המקומיים יכולים לפתוח, אך מכיוון שנכנסנו, ראינו סמוך לחנייה הגדולה שלט עליו כתוב "גלידה נשגבת", וזו רבותיי הבטחה.

אם מישהו מכתיר את המוצר שלו בתואר מכובד שכזה חובה עלינו לבדוק לעומקם של דברים במה מדובר.

באחד מבתי המשק הישנים הוקמה לפני מספר חודשים גלידריה מבריקה ונוצצת בשם גלידה גליאלה.

את פנינו מקדמות שתי נציגות חייכניות. האחת צעירה מאד והשנייה זוגתו של שף הגלידה האיטלקית גיא מגן שעבר הנה מקיבוץ אורים.

גלידה נשגבת, גליאלה, אפיקים

היות וכבר למדתי את ההבדלים בין גלידות איטלקיות, למדתי לשאול את השאלות הנכונות, ובחרתי בגלידה בטעם תאנים (מפתיעה מאד) ואילו אפרת ניסתה שני טעמים ודיווחה על התלהבותה במצמוץ שפתיים.

דף פייסבוק גליאלה

יאמי !!!

אני מאמין כי הגלידה המעולה הזאת תהפוך אצלי לנקודת עצירה, בין אם אזדקק לעמדת הטעינה החשמלית הצמודה, ובין אם ללא שום סיבה.

ועדיין היינו בדרכנו לבית העלמין של הקיבוץ, שלאחר שיטוטים רבים בדרכי העפר מעבר לגדרות הקיבוץ, הצלחתי לנווט את עצמי בדיוק עד שם.

ומה אנחנו מחפשים ביום שבת בבית עלמין?

בכניסה לבית העלמין ישנם שני לוחות גדולים, בראשון שמות הקבורים בו, ובשני מיקום הקבר.

באתי לכאן בעקבות קברה של שרה רובינשטיין (הלנה שמט) חסידת אומות העולם.

כאשר ראיתי שיש כאן קבר כזה הבנתי שיש כאן סיפור מעניין וכך מצאתי אודותיה  "... הלנה שהייתה נוצרייה, התחזתה לאימם של הילדים, הוציאה אותם מהגיטו והסתירה אותם מעיני זרים במשך כל תקופת המלחמה. בזמנים הקשים ביותר, כאשר חששה שמא יכירו שלא ילדיה הם, נדדה איתם והחליפה מקום מגורים ולא נרתעה משום קושי כדי למלא מחסורם ולמצוא להם מקום מבטחים..."

חסד אחרון, שרה רובינשטיין

לעולם לא נצליח להבין את אותם אנשים שקשרו גורלם עם אנשים שבחרו להציל ממוות, בנוטלם על עצמם סכנת מוות, וראוי שניתן לכל אחד מהם את הכבוד המגיע, בזכר אומץ ליבם.

יש מי שלא יבין כי בתי עלמין אוגרים סיפורים מרתקים

אם אנחנו כבר כאן בחרתי לקחת את האורחת שלי בהמשך הכביש אל גשר הרכבת הטורקי העובר מעל נחל תבור, בעבר הגעתי דרך כביש 90 והליכה בתוך סבך קוצני, הפעם בחרתי לנווט דרך משטרת גשר הישנה, מכאן מוביל כביש אספלט ישן בדיוק עד הגשר עצמו.

המים בנחל הפעם לא שכנעו אותנו לרבוץ בהם, בהיותם במפלס נמוך מרובה ברחשים ויתושים.

מצד שני, בפעם הקודמת שהייתי כאן הרמתי את הראש למעלה וראיתי סוג של מצפור ששימש יחידה צבאית. הפעם הצבא כבר לא נוכח שם, כך שניתן לחזור אל כביש 90, לנסוע אל הכניסה לגשר הרכבת הטורקי אולם בעיקול, ישנה סטייה אל דרך עפר חומה המטפסת על מרומי גבעה נישאת.

"... "מצפור השלושה מבארי", עמק הירדן

"מצפור השלושה מבארי" הוא מצפור חדש שהוקם לזכר שלושה תושבי קיבוץ בארי שנרצחו בקיבוץ ב7.10.23: גיל בויום, ענבר בויום ואילן וייס. שלושתם גיבורים שיצאו ראשונים להילחם במחבלים בבוקר שבת ונרצחו על ידי מחבלי החמאס.

המצפור, שהוקם על ידי אחיו של גיל, ירון בר-בויום, חבר קיבוץ נווה אור, ממוקם על גבעה בעמק הירדן, בפנייה קטנה מכביש 90, בין הישובים נווה אור וגשר, ליד גשר הרכבת הישנה.

"במותם ציוו לנו חיים"

במצפור תמצאו ספסלים ושולחנות לפיקניק וגם פעמון רוח ולצידו שני רהיטים מפויחים – שולחן האוכל והערסל של משפחת וייס, שרק שלד המתכת נותר מהם..."

מצפור השלושה מבארי

שישובו החטופים במהרה, מראה מהתצפית

 יום ארוך בו בילינו עם הצ'רי המפנק הותיר את רישומו המיוחד, והוא בעיקר עמידה בהבטחה לטווח ארוך ונסיעה ללא דאגות.

 

בנסיעה עירונית רק על חשמל בלבד השגתי תוצאה של ליטר דלק לכל חמישים ק"מ (לערך) ואני משער כי בשימוש קבוע הטווח המשולב יהיה בערך מחצית מזה.

במהלך סוף השבוע נסעתי כ- 650 ק"מ בצריכה משולבת של 21.7 ק"מ לליטר, כאשר כמובן ניתן לשפר זאת היות ומרבית הנסיעות היו בין עירוניות.

זה שירכוש את הפלאג אין וישתמש בעיקר לצרכים עירוניים יגיע לנתוני צריכה על גבול הדמיוני.

צ'רי טיגו 8 פלאג אין נותן מענה מדויק למי שזקוק לרכב גבוה וגדול, שיחסוך לו עלויות, מבלי שישלם על כך בהתפשרות כלשהי.

הצ'רי הזאת. דובדבן שקל לאהוב.

(נ.ב. אני יודע שבאנגלית הכתיב שונה)

 

ירון הולנדר (ואפרת)

מאי 2025

צ'רי טיגו 8 פלאג אין.

רמת גימור אולטימייט.

מנוע טורבו בנזין 1.5 ל'.

הספק משולב 347  כ"ס .

מומנט משולב 52.5 קג"מ.

קיבולת סוללה 18.3 קווט"ש.

טווח חשמלי 90 ק"מ.

טווח נסיעה בין תדלוקים 1,100 ק"מ.

צריכת דלק (במבחן) 21.7 ק"מ לכל ליטר.

מחיר 212,712 ש"ח  (כולל אגרת רישוי).

 

 

ירדנית.

רוב רוי.

גן מורד ירדן דרומי.

סכר אלומות החדש.

גשר בית זרע.

גלידה גליאלה, גלידה נשגבת, אפיקים.

חסד אחרון, קבר שרה רובינשטיין, בית עלמין אפיקים.

גשר הרכבת הטורקי, כניסה ממשטרת גשר הישנה.

מצפור השלושה מבארי.