פינוק מלא - הכל כלול כולל הכול.

פרולוג:
כמה נחמד לחזור למקום שהיית בו ונהנית לפני שנתיים, למשל, ולגלות שלא רק שכל מה שראית וחווית  נשאר אותו דבר אלא  אותם דברים אפילו  הלכו והשתפרו.

מאי 2013- מכל חודשי השנה, האהוב עלי ביותר מסיבה שאיני יודע הוא דווקא חודש מאי. כבר לא חורף והקיץ שולח אתו רמזים ראשונים של חמסינים ואויר חמים ונעים. פסח מאחורינו ויום העצמאות בד"כ לפנינו וזה נותן תקופה מצויינת לרדת לאילת למלון מפנק לפני שעדרי הילדים ומשפחותיהם כובשים את עיר הקייט הדרומית.

ברור איפה שאני טיפוס של קיץ, בריכה וים עושים לי את זה בגדול.

לשמחתי הרבה יש לי חבר , אח בדם שמלווה אותי כבר שנים רבות במשעולי החיים וטעמנו זהה בתחומים רבים, אי לכך כאשר הרמתי טלפון לרפי והזמנתי אותו להצטרף אלי לארבעה ימים במלון קורל ביץ באילת, לקח לו זמן קצר להתלבט. לי היה ברור כי היות וכבר שהיתי בעבר במלון רפי יתאהב מיידית.

מלון יו קורל ביץ קלאב הינו מוסד וותיק באילת, ואני מכיר אותו עוד מתחילת שנות השמונים, כשהתגוררתי בעיר.אז נקרא מלון "לרום", כמדומני.
המלון מתהדר עם 282 חדרים המתחלקים לשש רמות מהפשוט ביותר  עד לסוויטה משפחתית גדולה.
מאז התגלגל לידיים רבות  ואף השתייך לרשת קלאב מד הבינלאומי, ומזה מספר שנים מנוהל על ידי רשת פתאל.

כאשר המלון היה תחת המותג  קלאב מד, התפריט היה החלק המשמעותי שבו  כולל המסעדה הלא כשרה שעל החוף ומאידך 

מדיניות הרשת בוחרת מרצון שלא לטפח חדרים מושקעים בשל כוונתה למשוך את הנופשים לפעילות בשטחי הציבור.

כאשר פתאל לקחה לידיה את המלון היא העבירה אותו שיפוץ עדכני מחד, והשאירה את התפריט מאידך, כפרט שמושך את האורח בהיותו "כולל הכל" פשוטו כמשמעו.

אם פעם הביטוי כלל בעיקר ארטיק ונקניקיות בבריכה לילדים, הרי שבמלון לקחו את המושג רחוק יותר.

אלכוהול תוצרת חוץ, בירה גלידות ,עוגות פיצות ומטעמים לאורך כל היום והלילה. רעבים לא יוצאים פה.EVER!

עם התייצבותך בקבלה תענד ידך בצמיד צבעוני המבהיר את היותך אורח במלון, פן חלילה יתגנבו אנשים מבחוץ יאכלו את כל האוכל ויגמרו לנו את כל האורנג'דה.

כזוג גברים (לא מאלה הנמנים על "הקהילה") ובאים  בעיקר ליהנות הסתפקנו בחדר צנוע בקומת הקרקע. זהו חדר נעים ,לא גדול ומרווח אבל סביר.כמה דרישות כבר יכולות להיות לשני גברים שפסגת חייהם הסתכמה בתחרות עד כמה אפשר לשרוד ללא מקלחות אחרי עבודה במשק חי??

אפרופו מקלחת, מאד אהבתי את המקלחת הפינתית עם מזלף הגשם בתקרתו. כמה שאני לא אוהב גשם אני אוהב את ראש המקלחת הזה. אישיות מפוצלת.מאחר וכבשתי את המיטה הזוגית, רפי בחר דווקא את זו שצמודה לחלון גדול שהשמש הניבטת ממנו מושכת אותך לרבוץ שם שעות.מצד שני יש את הבריכה.

גם לרפי יש את הפטיש הזה.

הבריכה גדולה ומוקפת במיטות שיזוף קונבנציונליות ובמיטות גדולות מאד המשמשות כמרבץ. מי שתופס כזו לא ממהר לעזוב. מומלץ לתפוס מקום עם זריחה.

בר אחד שצמוד לבריכה מנפק משקאות בקצב מהיר, קוקטילים אלכוהוליים ושתיה קרה לצד ארטיקים משובבי נפש.

חובבי הים ימהרו להצטייד במשקה האהוב עליהם ויעלו על הגשר החוצה את הכביש לכיוון חוף הים. שלא יתייבשו בדרך. חלילה.

מיד אחרי הירידה מהגשר רואים מימין את המסעדה (נגיע אליה בהמשך) ומשמאל את "איזור הסתלבט". אין דרך טובה יותר לתאר את האזור הזה מרובה המרבצים השונים, מיטות ואפיריונים, נדנדות וכורסאות .

 נבהיר כי חובב בטלה ימצא כאן את המקום מתאים ביותר. דשא סינטטי ובר נוסף לקהל המקומי, ושקט מבורך.

בהמשך לידו יש אזור תחום – מטווח החץ וקשת.(נרחיב בהמשך)

ירידה לחוף הים מגלה שורות שורות של מיטות שיזוף מוצלות.

 המלון מתפעל דוכן להשכרת שנורקלים וסנפירים לצוללים חובבים וכן גלשני רוח לאלה שרוצים לנסות, ולאלה שכבר יודעים.

חיסרון השיטה מתגלה בשעות לא רציפות בהן הדוכן פעיל וניתן לקבל ציוד.

אחרי כמה קוקטילים ובירה הפכנו רעבים  ובשעה היעודה התייצבנו בחדר האוכל הגדול.

כמויות  עצומות של אוכל טעים ומגוון, סלטים טריים ומגרים וגם כאן – יינות ובירה חופשי, כל כך מובן מאליו – למה זה לא ככה בכל מלון??

לאורחי המלון עומדת אפשרות לאכול במסעדה שעל החוף לפחות פעם אחת בתקופת האירוח, לארוחת ערב.

בצהריים מופעל שם עמדת גריל-כמה קל לסגור עניין עם כמה בשרים על האש וצ'יפס בכמויות.

ככה אפשר לשמור על רצף עם החוף בלי להגיע לחדר החל משעות הבוקר עד הערב.

כמביני עניין לקחנו כסא נוח, מיקמנו אותו בקו המים הראשון ונתנו למים הקרירים ללכך את כפות רגלינו.

לארוחת הערב בחרנו להזמין מקום מראש למסעדה שעל החוף.

כאורח במלון אתה מבין מיד את המשמעות וההבדל בין מסעדה, שהאוכל מוגש בה בנחת, לפי תפריט א-לה קארט, לבין חדר אוכל המוני ורועש שיש בו תור לכל דבר כמעט.

מסעדה. תמיד עדיפה.

אנשים שבוחרים לשבת אחר ארוחת הערב על המרפסות של הלובי, לשיחות עם חברים יכולים להתכבד (כאילו לא אכלו דיי) בעוגות, פירות יבשים ופיצות חמות עד לשעות הקטנות של הלילה.

האוויר והאווירה לא ממהרות לשלוח אותך למיטה.

אבל יום ארוך של חוסר פעילות גופנית שולח אותנו לבסוף למיטה לקראת בוקר חדש של אותו דבר, וקצת יותר.

לפני שהשינה נפלה עלי התקשרתי הביתה.

"יקירתי", אמרתי לזוגתי. "מצאתי את גן עדן, לא חוזר הביתה".

זריחת השמש בחלון הגדול העירה אותנו בציפיה דרוכה.

אחד האתגרים של כל מלון בישראל הינו מבחן ארוחת הבוקר. או האם הוא יצליח לעמוד במבחן העין הגדולה של הסועד הממוצע שבא לדפוק את השיטה.

לעיתים, כצופה מן הצד, זה נראה כאילו אנו אוהבים להרעיב את עצמנו כשבוע לפני כל נופש, כדי שיהיה לנו את התירוץ להסתער ולכבוש הררי גבינות וסלטים, ביצים בכל צורה, רטבים ולחמים.

ראבאק, זה מסוכן ללב להתחיל ככה נופש.

אבל במלחמה כמו במלחמה, המלונות יודעים כבר את נפש אורחיהם, ולכן ככל שהמלון גדול ומנוסה כך נראה בופה ארוחת הבוקר.

בהיותך משוחרר מכל כבל חברתי ומשפחתי ("אברם, תביא חביתה לילדה ,שקשוקה בשבילי, בלי מלח, עם הרבה שום ופטרוזיליה שלא יתקמצן, והילד רוצה שוקו וקורנפלקס מלאכים"...משהו כזה מוכר), אתה יכול לשבת בנינוחות ולדגום פריט פריט לאט ובלי כל דחף.

ארוחת בוקר מהזן הזה תארך לפחות שעה.

אבל היום צריך להזדרז. בשעה עשר יוצאת יאכטה של המלון לשיט קצר וחבל לפספס.

מתנדנדים קלות יצאנו את שערי המלון לכיוון המזח הקרוב. שם מחכה קאטמרן גדול ומזמין.

כשמוודאים שכל מי שהזמין הפלגה הגיע, מרימים עוגן ומול הרוח מפליגים לכיוון העיר.

על הסיפון מנוגנת מוזיקה שמחה, הגלים מקציפים לעומת החרטום. אין מה לעשות מלבד בהיה בנוף המתחלף.

חולפים על פני ריף הדולפינים והנמל,

עד שמגיעים פחות או יותר אל מול מספנות חיל הים ואז היאכטה מסתובבת ומתחילה דרכה חזרה.

זה הזמן בו מוצאים לציבור המפליגים פלטות עליהן פלחי אבטיחים ומלונים, תפוזים וענבים.

לה דולצ'ה ויטה.

ככה. תענוג.

אחרי שחזרנו לחוף הזכרנו לעצמנו שהבטחנו לנסות את כוחנו במטווח החץ וקשת.

מאד נדיר למצוא מקומות בישראל בהם אפשר להתנסות בירי הספורטיבי הזה.

שיחקנו אותה רובין הוד עד שהשמש שקפחה מעל הודיעה שמזמן לא לגמנו איזה מוחיטו מרענן.

המוחיטו גרר עוד וודקה עם רד בול ואחר כך קצת בירה ועוד אחת ..ככה בקטנה ואחר כך...

לא זוכר מה היה עד שהתעוררתי על אחת ממיטות השיזוף שבמרבץ הגדול.

מפליא כמה חוסר מעש הופך לתיאבון גדול כשאוכל זמין ללא הפסק.

אז אוכלים...

ושותים

ונאנחים שהמצב קשה..

אחר הצהריים כשהרוח קצת התגברה החלטנו שצריכים להראות את כוחנו בגלישת רוח.

זה שמנוסה עלה על הגלשן והחל מרחף על הגלים, וזה שפחות נעמד על הלוח ונפל מידי כמה דקות למים כמו היה שקית תה.

בשני המקרים נרשמה הנאה .

כשנמאס מחוף הים הולכים לבריכה, הרפתקנים אנחנו כבר לא אז ויתרנו על האפשרות לתמרן על הטרפז הגדול משל היינו לולייני קרקס.

לכל גיל יש את הריגושים שלו.

ככה מבלי שנשים לב, לאחר שכבר התרגלנו איכשהו לאורח החיים הזה קיבלנו באחד הבקרים את הודעת הגירוש.

עצובים ארזנו את עצמנו מלאים סיפוק ותחושת רוויה.

"יקירתי" ,התקשרתי הביתה אחרי ארבעה ימים, שפוף ומדוכא -"גורשתי ,ואני בדרך חזרה".

ביציאה, ליד הבל בוי, סובבתי ראשי אחורנית, וכמו ארנולד שווארצנגר פלטתי בנון שלנטיות:

I'll be back""

אפילוג:  (מאי 2015)

(עם מתכון מוצלח בסופו)
כפי שכתבתי לעיל-מלון יו קורל קלאב הוא מלון מוצלח שנותן תמורה מלאה ויותר לאורח.
כשאומרים "הכל כלול" הכוונה היום שגם האינטרנט, שהיה פעם מילה גסה בעיקר במלונות אילת ועלה הון, הופך להיות חלק מהעיסקה, וזה ברור מאליו, היות וכולם היום מחוברים נון סטופ לרשתות החברתיות ולעידכונים שוטפים הכרחיים. שאפו.

**********************

בארוחת הערב האחרונה שלנו, אחרי שכבר נחשפנו שוב ושוב לאוכל ברמה גבוהה וטעימה במיוחד (וגם סיפרו לנו בלחש כי השף הוחלף לאחרונה) גילתי מנה שהשאירה אותי המום לגמרי
כמה פשוט ככה טעים.אז צילמתי וגם סחטתי מתכון מנצח.

פילה דג מוסר ברוטב סלסה.
 מטגנים פיסות פילה דג מוסר בשמן זית
בוזקים מלח גס ופלפל שחור  גרוס.
מוסיפים יין לבן

מוסיפים סלסה המורכבת מ-
בזיליקום
כוסברה
שום
לימון
בצל ירוק
עגבניות

לפני סיום מוסיפים מעל זר נבטי חמניה.
טעים בטירוף ותודה לשף שלומי.

יו קורל ביץ' קלאב אילת אולטרה הכל כלול

חוף אלמוג, אילת,

טלפון המלון 08-6350000  טלפון להזמנות 03-5110050

http://www.fattal.co.il/u-coral-beach-club-eilat-hotel