יום ראשון, 4 בינואר 2015

מקס ברנר - חלומות שוקולד



תשעה קבין של מתיקות ירדו לעולם. תשעה נטלו מקס ברנר, ועשו מזה קונספט. (פרקי אבות, מסכת מות"ק)



זר כי יגיע לאחת מחנויות\מסעדות רשת מקס ברנר לא ידע להחליט אם הגיע לגן עדן או שמא לביתה של המכשפה מהסיפור על עמי ותמי.


הריח כבר מכה בך מבחוץ. ריח שאי אפשר לטעות בו, והוא מושך אותך פנימה בכבלי פלא. יכול להיות שמה שנמכר שם מכיל חומרים  ממכרים – עובדה היא כי אנו חוזרים לשם פעם אחר פעם.


לרשת סניפים רבים בארץ וכמה בעולם הגדול (נתקלנו באחד מהם בשדירה היפה של מלון סיזרס בלאס ווגאס),והיא וותיקה בנוף הישראלי מאז שעודד ברנר שינה כמה וכמה דפוסי חשיבה בנוף הישראלי , ומכל הסניפים יש לנו חיבה מיוחדת לזה שבפתחו הצפוני של נמל תל אביב.


בימים בהם מזג האוויר משכנע רבים להשאר בבית הסיכוי לאי עמידה בתור גדול יותר. שבתות שמשיות באביב הן מתכון מנצח לבדיקת הסבלנות המשפחתית, היות ואין אפשרות להזמין מקומות מראש. מצד שלישי אומר המשפט הידוע כי מיליארד זבובים לא יכולים לטעות, ואומנם זה בהקשר אחר אבל כשיש תור זו סיבה טובה לעמוד בו. במרבית המקרים העמידה מתגלה כהמלצה שווה.


התפריט הגדול והמגוון עלול לגרום  לכל דיאטנית הרהורי כפירה והכאה על חטא, אבל לנו יש סימפטיה מיוחדת לארוחות הבוקר, ככה הורגים שתי ציפורים במכה אחת. גם אוכלים ארוחת בוקר עשירה וטובה, ונהנים מעליה דרמתית בשיעור המתוק בדם, ומנגד פטורים מארוחת צהרים.


ככה מתחילים בוקרו של יום שבת רגוע.


בכניסה למסעדה נתקלים בפינת החנות.
 חלום רטוב של כל חובב שוקולד,

אבל לזה נגיע בהמשך.עיצוב המסעדות מתאפיין בצינורות המכילים שוקולד נוזלי (ככה לפחות כתוב), ובהחלט עושה חשק להתיישב ולטרוף ככל אשר נחפוץ.


שולחנות רבועים (קטנים מידי לטעמי האישי) מאפשרים שלל אפשרויות לכמות הסועדים. החל בזוג וכלה ביותר. אי אפשר לפספס את צוות המלצרים הצעיר עם החולצות הססגוניות ,
ולכן אחד מהם מתייצב במהרה ולוקח הזמנה לביצים (חביתה, מקושקשת,עין וכו')  – שזהו הרכיב העיקרי והמשתנה של הארוחה. יחד עם ההזמנה אפשר להזמין שתיה חמה\קרה לבחירה- כאשר כל סועד רשאי להזמין שתיים במהלך הארוחה.
סלסילת לחמניות מגיעה עד מהרה, ובתוכה  באגטונים (כלומר באגט קטנטן) טעימים בטירוף, לחמניות דגנים, לחמניות רגילות, ומאפינ'ס.





היא אוהבת לפתוח באמריקנו חזק, אני דווקא הולך על הלימונענע הגרוס,



  הנוער שלא מתחשב בבריאות הולך על משקה שוקולד שמכיל בעיקר המון המון קלוריות ידידותיות לאדם (הרזה והצעיר).  


מגש של צלוחיות מגיע עד מהרה ועליו מונחים בקפידה – גבינת לאבנה בשמן זית, גבינת פסטו, סלט טונה, גבינה עם חצילים ,ריבה, ושוקולד נוזלי (שאותו משאירים לסוף), 


החביתות מגיעות עם סלט ירקות או סלט עלים מתובל.



כמו כן על המגש נחה מנה אישית של יוגורט עם גרנולה פירות טריים ושבבי שוקולד, מה שבפי העם נקרא מוזלי.



כל צלוחית שמתרוקנת ניתנת למילוי מחדש כמו סלסלת הלחמים. יש מקומות שגובים תשלום  על כך ויש מי שבוחר שלא. במקס ברנר לא, ועל כך מגיעה הברכה .שאפו.


כשמגיעים לסיום הארוחה, אחרי כל המתוק הזה, אפשר (ורצוי) לקנח בעוד מבחר שוקולדים ופרלינים שמציע דוכן החנות. השפע יכול לבלבל כל חובב.


המחירים סבירים, השירות מהיר (בד"כ) ואדיב.


למתמידים יש כרטיס חבר המקנה הנחות והטבות ככל שאוכלים יותר במקום.


אכילה במסעדת מקס ברנר היא אטרקציה לתיירים וחוויה אפשרית למקומיים.


חוויה מתוקה, לגמרי.


מקס ברנר, נמל תל אביב, שפך הירקון (ליד הגשר לרידינג)


טל: 035445480


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל