יום חמישי, 18 ביוני 2015

טיול ליפו,(ללא קשר לשלום חנוך)


"יושב כבר מהבוקר, כל היום בבית
קראתי כבר את כל הרכילות שבעיתון
מוכרח לצאת החוצה לתפוס איזה שמיים
עליתי על הקורקינט, הכנסתי לראשון " (שלום חנוך – טיול ליפו)
אפרים קישון המנוח היה מתחיל את הסיפורים שלו בביטוי "באחד האמשים"... אז בשבת האחרונה, "הקטנה" (עוד ביטוי של הנ"ל) ביקשה שאנצל קפיצה מתוכננת ליפו ואביא לה מוצר כלשהו מבית מרקחת מזדמן.
אחד היתרונות של ערים מעורבות (חיפה, נצרת, עכו, תל אביב ועוד) הוא באופציה השימושית להגיע לכל מיני עסקים שפתוחים בשבת כשנוצר הצורך הזה בבית.
"המוצר הזה שאני צריכה", אמרה הזוגית, "עולה בסופרפארם כ-80-85 שקלים, אם תמצא את זה זול יותר תביא"...כשביקשתי שתמצא לי בית מרקחת על הדרך שלי היא אמרה שמצאה אחד ביפת 65, ביפו.
נסעתי, מזמזם לעצמי שירים מהרדיו. יפו בשבת הומה מבקרים הבאים לתור בסמטאות השונות או סתם, כמוני לתקן פנצ'ר או לסעוד במסעדה מקומית.
מצאתי חניה בסמטה צרה, על המדרכה ניצבות שתי  דלתות כנף מברזל גדולת וירוקות  הנותנות לך תחושה כאילו הגעת למוסך כלשהו, הן מהוות שער לדלת קטנה יותר שפתיחה שלה זרקה אותי אחורה בזמן וגרמה לפניי לזרוח משמחה.
אי אפשר להסביר את ההרגשה הזו, התרגלנו כבר לרשתות פארמים מעוצבות עם דיילות וריחות ומדפים עמוסי תרופות ותוספים, מוצצים משחות שיניים ועוגיות.. ופתאום זה.


חנות שנעצרה בזמן. עיצוב מינימליסטי אמיתי של שנות החמישים-שישים. חנות מוארת באור יום החודר פנימה ומציגה שולחן קבלה "של פעם" שיש בו ויטרינה של זכוכיות גדולות, המציגות לראווה את תוכנו, כיסאות צבועים בירוק חזק ניצבים לאורך הירות למקרה של תור פתאומי.( לא שהיה),
והשוס של המקום- משקל אדם עתיק שסוג של קופה תלויה עליו, כלומר מי שרוצה להישקל שישים איזו תרומה למוסד...כמו פעם, כבר אמרתי.


הרוקח האדיב הביא לי את המוצר שחיפשתי וציין שמחירו 65 שקלים בלבד. ציינתי באוזניו כי יש משהו בחנות הזאת שעושה את חווית הקניה לאחרת. לקוחה שהייתה שם אמרה לי כי היא נכנסת לקבל אנרגיות חיוביות.
ברור לי כי אין אפשרות למשהו אחר.

יצאתי משם והמשכתי הלאה- לאטליז של אבו-חלווה ברחוב יפת 142 צמוד לגלידת אנדריי.
התוודעתי למוסד הזה בעקבות המלצה של חבר קרניבור, ומאז התמכרתי, ואני לא היחיד.
החנות הומה אנשים כמוני שבאו לקחת משהו לפיקניק של שבת או מעבר לזה. בשרים וכל מה שצריך ליד ועל יד.


 זהו אטליז מבריק בניקיונו, עם צוות עובדים גדול וקשוב, השירות מהיר ואפשר כמובן לעשות גם הזמנה טלפונית, ורק לבוא ולקחת.
יש להם בשרים מופלאים שהופכים כל ארוחה לחוויה.
יש מי שיחשוב שהמחירים אולי גבוהים, אבל כשמחלקים את מחיר הבשר לכמות הסועדים מסתבר שהתוצאה לא נופלת מארוחה במסעדה ממוצעת.
אני אוהב לקנות כאן סטייק אנטריקוט וטי בון טלה.
הפעם באתי בשביל הסטייקים.
ארבע יחידות במשקל של 1.4 ק"ג במחיר 195 שקלים. במושגים שציינתי לעיל זה לא נורא.

בבית הנחתי אותם על מחבת ברזל לוהט עם פלפל גרוס ומלח גס. וליקקנו את האצבעות.

מי שאכל בשר טרי או מיושן כדבעי לא יחזור לעולם לרכוש את אותם נתחים מעובדים המכילים מים וחומרים שונים שנמכרים בסופרמרקטים בחצי מחיר וברבע טעם.

* האטליז אינו כשר אך מוכר רק בשר עופות, בקר וכבשים בלבד !


סתם קפצתי ליפו בשבת וחזרתי עם סיפור והמלצות.

יפת 142, יפו 
טל: 03-5187362 
ימי א-שבת 
08:00-20:00

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל