יום חמישי, 14 ביולי 2016

שביל הבריחה





המייל היה קצר ותמציתי.

תאריך, מקום, שעה.
היה גם טלפון קצר לוודא שמגיעים.
אנחנו משפחה שיש בה גם צד בטחוני עשיר (שנתיים בסיירת בפלה ועוד חצי שנה בהתנדבות בשירות "מעל המצופה"), בעיקר בשדות המודיעין והמידע, וגם בעלי יכולות אינטליגנטיות מעל הממוצע.
הרבה מעל.
כך שלא הופתעתי.
המדינה קוראת ואנו מתייצבים אל הדגל.
"יש חניה" ? שאלתי את הקול הנשי שמעבר לקו.
"תסתדרו", אמרה ולא יספה בקול מצווה.
כבר ראיתי באות הזה את המבחן הראשון לאתגר.
לך תמצא חניה באחד המקומות הכי מרכזיים בתל אביב.
מצאנו.
הזוגית התנדבה להישאר צוות שמירה מאחור, לפגוע ישירות בכל פקח אימתני שרק ינסה.
הם לא התקרבו אפילו.
גם להם יש קווים אדומים, כנראה .
במקרה שלנו הקווים היו בכחול לבן,
אחרי שעות התשלום.
יש!!!
בשעת השין היא חברה לכוחותינו שעמדנו לפני הסתערות לחדר המדרגות.
גם שם כבר חיכתה לנו משימה לא פשוטה.
להתגבר על לוח בקרה מוצפן ולחדור פנימה.
אל "המתקן".
לא הייתה  ברירה.
מישהו היה צריך לקבל החלטה.
החלטה קשה.
לחצתי על האינטרקום.
"מי זה? " שאל קול בריטון עמוק במבטא שאי אפשר לפספס.
"אנחנו", עניתי בקול הכי דרמטי שיכולתי לגייס, שכן כבר שקשקתי מרוב מתח עד כי רק מהרעידות יכולתי לחפור את התחנה התחתית של הרכבת העתידית העוברת בסמוך.
את פנינו קיבל בשמחה גלויה בחור צעיר אשר הפנה אותנו לחדר סמוך.
שתי כורסאות ומספר כיסאות, ארונית עם תאי אכסון, מספר כובעים לתלבושת רצויה לצורך המשימה מים וכוסות.
"תשתו קצת עד שיבוא המדריך", אמר הבחור ונעלם אל מרחבי המסדרונות שמסביב.
האמת?
הבנתי אותו.
לא כל יום נתקלים פנים מול פנים בחבורה משובחת כזאת.
קטלנית חדה ומדויקת.
קיבלנו חמש דקות להתרעננות (בכל זאת 30 מעלות בחוץ, והמסע הארוך מהחניה למזגן הקרוב נתן אותותיו) .
לחדר נכנס צעיר נוסף אוחז בידו מחשב נייד.
"תראו, יש לנו בעיה", הוא פתח ואמר.
"אנחנו כאן". אמר והצביע על מפה על צג המחשב.. "בדרך לא דרך נודע לנו כי יש כאן נציג של הק.ג.ב. שפועל במסווה ומפעיל מתקן מסווג. אנחנו לא יודעים מיהו ומהו המתקן. עליכם לחדור אל מבנה השגרירות הרוסית, למצוא את האיש, להתגבר עליו, ולנטרל את המתקן הזה.
יש לכם שעה לצורך העניין.
אתם יכולים להיות כל דבר שתרצו, רק תכנסו פנימה, בהצלחה"
הייתי מצפה שהודעה זו תשמיד את עצמה אחרי 30 שניות אבל אני כנראה רואה יותר מידי סרטים.
הוא התפוגג באפילה לא לפני ששלח אותנו לעמוד בפני דלת מסתורית.
אשנב נפתח וראש גדול דובר רוסית ביקש לדעת מי זה המפריע את מנוחתו.
הצגנו  את עצמנו .
אני הגנרל הידוע איוון איוונוביץ', הזוגית הוצגה בתור  החברה יקטרינה  מפקדת פלוגת המשמר האוזבקית, הבכור המזוקן הוא  החבר  ההאקר סרגיי,   הסנדוויץ הגבוה קיבל את הכינוי ואדים  ("ועדיף שלא תדע מה הוא עושה", סיפקתי סקרנות למבקש) ונסיכת הכתר היא היא החברה אולגה, סטודנטית למדעי המחשב והנדסת המרחב.
הוזמנו להיכנס לחדר קבלה גדול.
היו בו מדפים וארונות, תמונות ושולחנות.
התפרשנו בחדר והתחלנו לחפש רמזים לקנוניה.
המארח שלנו ניסה להפריע מצד אחד, והתעניין מצד שני למעשינו.
לא טרחנו להסביר.
נתנו לו להתבשל.
המפתח הראשון שמצאנו מוסלק באיזו תיקיה פתח לנו צוהר.
חלונות החלו לזוז. פתחים נסתרים בקירות נפתחו
רמזים נתנו לנו כיוון.
הכיוונים נתנו לחקירה שלנו תפניות מפתיעות ומרגשות.
לא כל מה שקרה שם ניתן עדיין לספר.
ישנם דברים סמויים מן העין שיישארו כאלה לעוד הרבה שנים.
דבר אחד בטוח.
הבחירה בצוות המבריק שלנו הוכיחה את עצמה.
הצלחנו לאתר את הסוכן ולאחריו גם את המתקן המסווג.
הצלחנו לנטרל אותו בזמן שעמד לרשותנו.
אני גאה לומר שעמדתי בצילם של לוחמים עשויים ללא חת.
גברים ונשים שלא נתנו לאגו שלהם להשתלט עליהם, ובסיעור מוחות מרתק פיצח את אחת התוכניות הזדוניות ביותר של ממשל זר להשתלט על שרונה מרקט הסמוך ולחתוך בחצי את מחיריו. (פעולה שהייתה גורמת לכאוס איום ונורא).
זו הייתה משימה קשה, מפחידה ומלחיצה.
אפילו ביבי כמעט התקשר להודות.
מזל שאנו צנועים ונשארים מאחורי הקלעים.
או לפחות עד שהתמונות יצוצו בפייסבוק וברחבי הרשת.


ועכשיו ברצינות
משחק חדש פרץ לאחרונה לתודעה.
"חדר בריחה" או בשמו הלועזי "escape room"
ישנם בחרי הארץ חדרים שכאלה במספר מתארי עלילה.
הרעיון המרכזי הוא משחק קבוצתי  (2-7) משתתפים בחדר, עם עלילה סבוכה שצריך לפצח על מנת להצליח לצאת מהחדר תוך שעה.
העלילה שעברנו הייתה סיפור ריגול שהופכת כל משתתף לשחקן במותחן הוליוודי, כמעט.
כל אחד מהמשתתפים צריך להיות שנון וסקרן, מנתח ומפענח וביחד כקבוצה המשחק הופך לחוויה משעשעת רבת תהפוכות ומפתיעה.
הורים למתבגרים, קבוצת חברים, עמיתים לעבודה, ומשפחות ספורטיביות הם קהל היעד של החדרים האלה.
כל מי ששיחק בעברו (אי שם בשנות התשעים)  במשחקי מחשב מורכבים מג'אנר ה"קווסט" ימצא כאן קווי דמיון וזיכרון לימים ההם.
החיוכים המצולמים  ברשת מעידים על ההנאה הרבה שהמשחק גורם.
בשיחה שערכתי עם יולי נציגת החדר היא סיפרה לי על הרעיון של החדרים, על שיתופי הפעולה שיש בניהם, למשל, ככל שמשתתפים ביותר חדרים כך ניתן  לקבל יותר אחוזי הנחה, ועל כך שהמשחקים הופכים לפופולריים בכל העולם ונהיים יותר ויותר מורכבים ומסובכים.
אכן יש למה לצפות.
והיי,
זהו כיף לא רגיל.
לכו.


אסקייפ רום
"ק.ג.ב עדיין צופה בך"
קרליבך 3
תל אביב
טל: 0546000966 נייד: 0556688441

דף פייסבוק

https://www.facebook.com/EscapeGame.il


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל