"תבוא רעב" פסק הילד, "אנחנו הולכים לשוק".
"שוק ?" שאלתי, "בלילה ???"
מי הולך לאכול בשוק, ובלילה??
מסתבר שלא מעט.
שוק הכרמל עובר בשנים האחרונות טלטלה קולינרית כשנפתחים בו בזה אחר זה מקומות של אוכל לא יומרני, כזה שנהנה מטריות וזמינות של חומרי הגלם, וצריך רק יד מיומנת שתהפוך אותם לארוחה מהירה.
כזה הוא M25.
כשעוברים ביום בסמטת הקצבים לא מבינים מה אלה השולחנות הבודדים הסמוכים לפתח אפל בקיר.
עברתי שם מספר פעמים בעבר, ורק ריח צליית בשר שלח רמזים אל המתחולל בתוך המערה.
שוק הכרמל בשעות לילה הוא המקום האחרון שהיית מעדיף להסתובב בו, לא שמסוכן חלילה, כמו שמעבר בין הבסטות הסגורות כשהכול חשוך ואפל מהווה גורם פסיכולוגי להאיץ צעדים.
פתחה של מסעדת M25 אינו מעיד על פנימיותה. כאמור בחוץ יש מספר קטן של שולחנות קטנים, אבל כשנכנסים פנימה מתגלה חלל גדול שבמרכזו ויטרינה שקופה המאכלסת נתחים מובחרים של בשר, מטבח חשוף לעין כול, ושולחנות, לא מעט שולחנות. בגדלים שונים.
מספר מדרגות מובילות לחלל פנימי נוסף המכיל הרבה שולחנות קק"ל, כאלה שפוגשים ביערות וחורשות.
האווירה לא פורמלית, המקום לא מתהדר בעיצוב מושקע. לכאן באים לאכול.
נקודה.
מלצר מיומן ממליץ לנו על מנת פתיחה.
קוראים לזה ערייס.
פיתה ממולאת בבשר טחון העוברת דרך תנור שהופך את כל העניין למעין טוסט מלא טעם.
אל היצירה הזאת המחולקת מראש לארבעה חלקים ומוגש בשקית נייר מצורף סלט טחינה עם עגבניות ומעל לימון מרוסק. אחד הסלטים המדהימים ביותר שאפשר לפגוש פה.
כל כך אהבנו את הסלט הזה שהמלצר החביב רץ להביא לנו עוד אחד כזה מלווה בפיתה בשרנית טרייה, שהלסתות יעבדו בזמן שמחכים לפרה.
אני ניגש אל הוויטרינה, מתייעץ עם האחראי איזה נתח מתאים לנו. הייתה שם פרה שקרצה לי בעין שנועדנו להתאחד.
36 שקלים לכל מאה גרם בשר, נתח הפריים ריב שקל 750 גרם והכיל תערובת של שומן עצם ובשר. זהו נתח עבה במיוחד המונח בשלמותו על הגחלים ונפרס לאחר מכן לפיסות גדולות.
מומלץ לנו ללכת על רמת צליה מדיום בלבד, שהחלק החיצוני ייצרב ואילו הפנים יישאר כמעט נא. אני לא נוהג להתווכח עם מנוסים ממני.
ואכן, הציפייה השתלמה.ובגדול.
המלצר הביא לשולחן מגש גדול, מעין תבנית ובה מונח הנתח היפהפה שלנו מגיר נוזלים ומריח למרחוק. צרוב כמו שוודי שישב יותר מידי שעות בחוף פרישמן באוגוסט, ותוכו אדמדם מפתה. נלוו לנתח חצאי תפוחי אדמה מטוגנים ואפויים, ועגבניות ובצל שעברו על הגריל. בקבוק בירה "מלכה" קרה במיוחד נתנה את הליווי המלכותי המתבקש.
שלפנו חרבות והסתערנו על היעד.
זה היה קרב קצר שהיו בו בעיקר מצמוצי הנאה וגניחות עונג.
בכורי, שמסתייג מבשר שלא עבר וידוא הריגה, עצם עיניים והתמסר בקלות.
בקרב הזה לא נלקחו שבויים.
יודע הדבר הזמין קראק פאי (34 ₪) שסיים את החגיגה.
בקושי הספקתי להרים את המצלמה לתעד את משולש הפאי שלצידו ענן לבן של אויר קסום שמשתלב נפלא אחד בשני וכבר נעלם. קינוח מושלם לארוחת לילה שהורגשה היטב גם למחרת.
380 שקלים לפני תשר.
שווה? מומלץ בכל פה. ורצוי לבוא רעב.
ת'כלס – חטפתי שוק (אפשר לנקד את זה בכל צורה).
M25 שוק הכרמל
סמטת הכרמל 30
תל אביב יפו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל