יום שני, 8 ביולי 2019

יותר חשמל פחות עמל

ראש בראש- היברידי מול פלאג אין



לראשונה בתולדותיי אני מעמת את אחת ממכוניותיי הפרטיות עם דגם דומה שההבדלים בניהם זניחים מחד, ומשמעותיים מאידך. או במילים אחרות לבחון האם פער המחירים מצדיק את הגרסה היקרה הזאת שמציגה טכנולוגיה מתקדמת יותר.
לשם ההשוואה אזדקק מעבר לפן התכליתי גם לעשות כמה חישובים חשבוניים, ואקווה כי הצטיינותי בחשבון בסיסי בכיתה גימל תעמוד לי במשימה.
כדי להסיר כל לזות שפתיים אקדים ואומר כי אני מאוהב בנירו מיום שנהגתי בה לראשונה. (מבחן דרכים לקיה נירו היברידי)  יותר מחבר אחד לקח את המלצתי ורכש לעצמו כזאת, ולא שוכח לציין בפניי שוב ושוב כמה הוא מרוצה.

הנירו היא מכונית מוצלחת מאד שהסך הכולל שלה מרובה מסכום חלקיה.
בעידן בו הלקוח הממוצע בוחר ברכב שיהיה בטוח, טכנולוגי וחסכוני הנירו מציעה חבילה מושלמת עם סעיף נוסף. היא כיפית לנהיגה באופן כללי, ובמצב ספורטיבי מתגלה מכונית עצבנית ותזזיתית, לאוהבי ה-fun.
האם בשורה התחתונה אהבתי תעמוד בפני דילמה ? האם אופציית הטעינה החשמלית תהווה שיקול משמעותי בשי לחג  הבא שיקבלו עובדי חברת החשמל ?
(ספויילר שהוא רמז- התשובה, לא)
יש לפניי סופשבוע שלם לבחון את הנושא.
נסעתי לסוכנות שברחוב המסגר לקבל לידיי את הנירו הנטענת והחדשה שתקרא מעכשיו ולמען הנוחות שלי  במילה אחת פלאגין.

את סוף השבוע הירוק פתחתי בנסיעה מגבעתיים אל סוכנות קיה ברחוב המסגר על גבי קורקינט חשמלי (וקסדה) של wind. 
נסיעה מהירה קצרה ( כ-5-6 דקות בנתיבי יעודים) וחסכונית (הרבה יותר ממונית) וזמינה בקלות, שמעידה על המהפכה החשמלית של כלי הרכב העירוניים המתרחשת עלינו בעצם ימים אלו.
הכוח החשמלי להנעת כלי רכב תורם להקלה בזיהום האוויר, בשקט בכבישים, ובהפחתה כללית של בזבוז משאבי טבע מתכלים.
המדינה (כצד אינטרסנטי) לא רק שאינה מפחיתה מיסים כדי לעודד את התופעה והתפשטותה, אלא מערימה מיסים כדי לממן את הירידה ברווחים על הדלק ומחיריו הגבוהים (ממיסוי עודף).
עמדת הטענה ביתית
נירו נטענת (פלאג אין), ככה זה נראה


שבת בבוקר, שמי הבוקר הזה הם של בוקר אפרורי ומעונן ולא אופייני לעונה. חמים עם אוויר דחוס משהו. 
ככה אין חשמל. רק היברידי
אני מכין לעצמי תכנית אב כוללת עם הבנה כי מה שיכול להשתבש ולהשתנות תוך כדי, אכן ישתבש וישתנה, וצריך לקחת את הכול ברוח טובה וחיובית, אי לכך ובהתאם לזאת קבעתי כי נקודה ראשונה להיום תהיה החצר הגדולה בקיבוץ מרחביה. 75 ק"מ אל היעד, אבל כפי שקורה לי תדיר אני מחשב מסלול מחדש תוך כדי נסיעה ובוחר לי נקודת התחלה מרוחקת יותר.

קבעתי מסלול שיהיה בו נופים, היסטוריה, נוסטלגיה וזיכרונות, ואפילו קצת מים.
מערכת המולטימדיה המקורית והמותקנת בפלאגין מחייבת חיבור אלחוטי באמצעות נקודה חמה או חיבור כבל ואפליקציה apple car/  android auto .
המוזיקה שבחרתי מתחנת רדיו אינטרנטית זרה זורקת אותי למחוזות אחרים על פני כדור הארץ, יחד עם הנוף של כביש שש צפון המשובץ בחלקות חקלאיות ירוקות של מטעים וכרמים אפשר אפילו לדמיין את זה בקלות.

תוך כדי נהיגה על כביש שש אני פוגש עלמה נאה עולה חדשה מצרפת שתהיה מושא לכתבה נפרדת בקרוב, קרוב מאד.
אני מסתכל עליה בערגה מסוימת ובוחן אותה מהצד תוך כדי נסיעה, זו בחינה נדירה שאינה מתרחשת תדיר.

כאשר הגעתי ליוקנעם המשכתי בכביש "הישן" ולא זה של כביש שש צפון כדי להגיע אל פסלו של אלכסנדר זייד ליד בית שערים.

 הכניסה לאתר מתחילה בפניה שמאלה אל שיכון אלה המובילה לאתר בית שערים.
סמוך לכניסה אל הגן הלאומי בית שערים מצד שמאל עולה כביש אספלט צר שמוביל אל פסלו של אלכסנדר זייד הצופה אל העמק מתחתיו. 
...." זייד היה שותף מרכזי להחלטה שהתקבלה בפגישה, להקים את ארגון "בר גיורא" שמטרתו הייתה להקים כוח יהודי לוחם בארץ ישראל במטרה להביא לריבונות יהודית בארץ. במסגרת 'בר גיורא' עלה זייד לגליל התחתון והשתתף בהקמת הקולקטיב בסג'רה. ב-1909, היה שותף להקמת ארגון "השומר" במטרה להרחיב את השמירה היהודית לכל המושבות בארץ ישראל.
אנשי "השומר" גרו בחווה החקלאית הגלילית אילניה (סג'רה), ועסקו בשמירה ובחקלאות.
זייד בלט כשומר בארגון. הוא נשלח לכל מקום שבו צצו בעיות. במסגרת פעילותו שמר ביבנאל ובמסחה, אבטח את החריש באדמות שנויות במחלוקת, ועזר לתושבי חדרה להתמודד עם הקדחת ועם הטרדות חוזרות מצד השכנים הבדואים והצ'רקסים"...
ליד פיסלו של זייד במרחק של כמאה מטר ניצב קברו של שייח אברייק, מבנה דו-כיפתי ובו קבר שייח' אבריק הקדוש למוסלמים.
 
לפי המסורת המקומית היה שייח' אבריק מוסלמי אדוק שהקפיד להתפלל חמש פעמים ביום ולרחוץ את ידיו ורגליו במים מכד שהיה צמוד אליו ("אבריק" בערבית פירושו כד). הידוע מהשיר "אדמה אדמתי".
המשכתי לשם לכיוון רמת ישי ובתחנת הדלק שבכניסה הבחנתי במצטופפים עוברי אורח ליד דוכן ג'חנון ביתי, אם הייתי רעב מן הסתם הייתי דוגם פה משהו.

בהמשך הכביש שלט חום קטן על כביש 75 מעורר את סקרנותי ושולח אותי אל היישוב זבדה כדי להגיע עם דרך כורכר כבוש אל משטרת נהלל ההיסטורית.
..." הביקור במקום הוא הפתעה נעימה והזדמנות להעשיר את יום הטיול בעמק יזרעאל בפרק לא מוכר בהיסטוריה האזורית. יש סרט נחמד ואפשרות לשלב שחקן שיספר את סיפור המקום עם הרבה חן והומור..."
לצערי הבניין סגור ומסוגר ואי אפשר להיכנס, כנראה צריך לתאם ביום אחר ביקור באתר ההיסטורי.
מושב נהלל הסמוך היווה סיבה מספקת לסור אל תוכו. שקט פסטוראלי עומד כאן באוויר ומזכיר ימים עברו.
בית העם מושב נהלל


תושבים מקומיים צעירים ומבוגרים הולכים ברגל אל בריכת השחייה במרכז המושב ליד מגדל המים הישן. סמוך אליו (באותה כיכר ) עומד בשממונו בית העם הישן שראה ימים טובים מאלה.
בהיותי כאן חשבתי לעצמי כי אם אני כאן אז אולי זאת הזדמנות להיכנס אל בית העלמין שטמונים בו מספר סלבס בעלי שם עולמי.
מקהלת צרצרים עוצמתית נותנת לבית העלמין הקטן אקורד עצבות.

 

כאן נמצאים בין היתר קבריהם של משה, אודי ואסי דיין ובקרבתם קברי אילן ואסף רמון משקיפים על העמק השלו.

צמוד לבית העלמין מתנשא תל רם גן לאומי שמרון. תל עתיק המזוהה עם העיר שמרון בנחלת שבט זבולון, ובתקופת בית שני שכן במורדות התל הכפר סמנוניה. כיום נמצאת בפסגת התל עמדת שמירה מתקופת המנדט, ומעליה הוקם מגדל תצפית ממנו נשקפים נופי עמק יזרעאל. סביב הפסגה נטוע יער אורנים, במקום יש חפירות ארכיאולוגיות ראשוניות ומלבד נוף ורוח מלטפת אין הרבה מה לראות.









יש פעמים שאני נתקל בטיולים שלי בנקודת אור ש"עושה" את הטיול שלי למשהו מיוחד.
אבל היום לא נתקלתי באור כזה, ממש לא.
היום נפל עלי פרוג'קטור ענק של עונג מפתיע במקום לא צפוי, שסובב לי את כל היום.
דרור ברק, ONE MAN SHOW
מוזיאון א גרוייסה מציאה בקיבוץ יפעת. מפעל חיים של דרור ברק המקסים שבנה כאן מוזיאון נוסטלגי עם אינספור פריטים שמזיזים לכל פולני את נימי נפשו החבויים ביותר עד כדי בכי של התרגשות.
 
דרור אסף במשך עשרות שנים אוסף עצום של פריטי נוסטלגיה נושנים מדירות ישנות, מאתרי אשפה וסתם מציאות שאנשים השליכו מביתם, ריכז אותם במתחם ששיפץ לפי נושאים, הוסיף כל מיני אפקטים והפעלות שהופכות את התצוגה לאינטראקטיבית, ומספר בכל מתחם סיפורים במלוא כישרון משחק והתלהבות נעורים.
הביקור כאן הופך לחוויה מדהימה לילדים, נוער ואלו שעברו את גיל 40 פלוס פלוס...
זוהי חוויה מומלצת בחום, ובתשלום זניח של 30 שקלים למבקר.
רצוי לתאם ביקור למרות שפתוח בכל יום (כולל שישי ושבת)
052-8048222. ואם תספרו לדרור שהגעתם אליו לאחר שקראתם על המקום אצלי זה בכלל ישמח את דרור, שהכרתי כאן, וברגע התברר שיש לנו הרבה מן המשותף. 
אל מוזיאון העמק השוכן בפתח הקיבוץ ונראה מרשים ומעניין אצטרך להגיע בהזדמנות אחרת, בכל זאת, כמה מוזיאונים בנאדם יכול להכיל ביום אחד ??

כפי שקורה לי לא אחת, כשאני קובע יעד ולא מגיע אליו בכלל, כך גם היום.
החצר הגדולה של מרחביה תאלץ להמתין להזדמנות אחרת, בינתיים החום הכבד משכנע אותי כי את הפינאלה של הטיול שיהפוך אותו ממצוין למעולה אני צריך לסיים רטוב וצונן.
הסחנה שבעמק בית שאן הוא לטעמי אחד המקומות היפים והמיוחדים והמדהימים על כדור הארץ, ולמזלנו נמצא אצלנו.
אבל חלק ממי הסחנה (נחל האסי) זולגים לערוץ אחר הנקרא נחל הקיבוצים שנמצא בלב עמק המעיינות.
 חניון ענק וחינמי נמצא מאחורי הסחנה, וכניסה חופשית לאתר הגדול שאפשר לתור באמצעות שכירת עגלת גולף (לעשירים המפונקים, 210 שקלים), אופניים (לספורטיביים ב -50 ), או בצעידה רגלית (לחסכנים שלא מתבכיינים).
שבילי אספלט צמודים לשתי גדות הנחל עם אפשרויות רבות לרדת אל המים לכל אורך הדרך.
ניתן ללכת גם בתוך המים בעומקים משתנים, או להסתפק בצעידה בין לבין. המים עכורים מהבוץ שבקרקעית ומרעננים.
 





למרות 37 המעלות שהבעירו את העמק באוויר יבש וחם, טיפסתי עם שביל המגדל עד לתל שוכה עליו טיפסתי כדי לתצפת על הנוף  מלמעלה. (מרחק של  10-15 דקות הליכה מהחניה).


המקום המומלץ ביותר לאורך הנחל הוא דווקא בנקודת ההתחלה הנושקת לגדר הסחנה (עין מגדל) שם המים קרירים יותר צלולים להדהים וקרקעית הנחל היא חלוקי נחל וחצץ.
 למרות עדרי המבקרים שרבים מהם באים לכאן מצויידים ברמקולים ניידים המבטאים את חיבתם המיוחדת לשירי עומר אדם (במקרה הפחות נורא), ועם מוזיקת מועדונים (במקרה היותר גרוע), אבל כך או כך הנחל מספיק גדול כדי למצוא גם פיסה שקטה יותר לחפצים בכך. 
ניוד בעגלות גולף מאפשר שינוע  משפחות וציוד פיקניקים רב למרחקים גדולים ובקלות.
במילה אחת. אם חם לכם, מאד, ורוצים כיף גדול.
בואו !!!


אז מה היה לנו ?
בהעדרה של עמדת טעינה ביתית נעלם היתרון היחסי של הנסיעה החשמלית בלבד בתוך העיר, כך שנותרתי עם נסיעה היברידית "רגילה", כפי שיש במכוניתי הפרטית.
כפי שהבטחתי בתחילת הסיקור תבוא שורת הסיכום החשבוני בסוף. עם שתי מסקנות.
א. הנירו, על שלל דגמיה היא מכונית מצוינת, בטוחה מאד, מהנה מרווחת וכיפית בשימושים משתנים.
מצויינת, נקודה.
ב. בחישוב כלכלי וקר צריך לחשב כי ההפרש בין דגם ההיברידי לפלאגאין עומד כאמור על כ- 17000 שקלים.
נדרשת התקנת נקודת טעינה ביתית שעולה (פלוס מינוס) כ- 2000 שקלים נוספים.
כדי להקל על החישובים עיגלתי את המספרים למעלה ולמטה כדי לקבל פורפורציה.
אם ניקח את 20000 השקלים הללו ונחלק  ב-6 ₪  (עלות ממוצעת של ליטר דלק) נקבל בערך 3500 ליטר.
היות וצריכת הדלק בנירו עומדת באופן גס על בערך ליטר לכל 20 קילומטר נסיעה הרי ש-3500 ליטר הדלק הללו יספיקו לכ-70,000 ק"מ נסיעה.
היות ומשפחה ממוצעת נוסעת כ- 15,000 ק"מ בשנה, נתון  שמביא לידי מסקנה כי רק לאחר כחמש שנות שימוש הפלאג אין תהיה עדיפה כלכלית על הדגם ההיברידי.
אנשים שנוסעים כפול מזה יגיע לתוצאה במחצית הזמן.
היברידי או פלאג אין ?

אז למי כדאי לרכוש את הדגם הזה ?
א. לכל מי שרוצה מכונית משפחתית מעולה, שנותנת תמורה טובה.
ב. לאנשים  אידיאולוגיים סביבתית שנוסעים המון, או למעסיק שיש לו עובדים כאלה.
אני באופן אישי נהניתי מאד.
סוללה נטענת, כבל הטענה, מערכת תיקון תקרים









ירון הולנדר, יולי 2019
קיה נירו פלאג אין
1.6. ליטר היברידי, 141 כ"ס, 27 קג"מ

אנדרטת אלכסנדר זייד
משטרת נהלל ההיסטורית
נהלל
בית עלמין נהלל
תל שמרון
מוזיאון א גרוייסא מציאה, יפעת
עמק המעיינות, נחל הקיבוצים
שביל המגדל
תל שוכה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל