אל הארץ הגבוהה והמובטחת

 

21 חיכינו בישראל לבואו של ה –SUV , הגדול הזה.

21 שנים וארבעה דורות בחיי רכב זה אומר שרק כאשר זיהה היבואן הרשמי בישראל כי ישנה דרישה די גדולה לרכב "כמו-שטח"  (ואתייחס לכך בהמשך), בשוק, לרכב גבוה, עם שבעה מקומות ישיבה ועוד קצת למטען, ושגם יהיה עם מנוע היברידי.

בינתיים השוק נשלט על ידי יבואנים מקבילים, ומתחרים שנתנו פייט, עם דגמים דומים שלכל אחד ואחד מהם היו את היתרונות והחסרונות שלו.

בואו של ההיילנדר לישראל בתחילת השנה פתח מהלך של מרוץ חימוש של המתחרים, וכבר בימים אלו התרחבה הקבוצה בעוד כמה שמתחרים על אותה משבצת בדיוק.

בינתיים ההיילנדר מציג חבילה שלמה של יתרונות טכנולוגיים ומעשיים לחיי היומיום של אלו שזה מה שהם צריכים.

איך אני יכול לנבא כי רכב מסוים הולך להיות נוכח במידה רבה בכבישים?

פשוט מאוד, כפי שכל הרוכשים הפוטנציאליים מחכים, ככה ארוכה הרשימה של כתבי הרכב שמקבלים את הרכב להתרשמותם האישית והמקצועית, וככל שהרשימה ארוכה יותר כך אפשר להאמין כי זה ישפיע גם על השוק.

ועתה הגיע תורי, לקח קצת זמן לחכות, אבל כשמדובר בסוף שבוע ארוך במיוחד הציפיה הופכת לזו שיכולה להכיל מספר אתגרים שונים, לרכב שאמור להציג מספר פנים של שימושיות.

באולם התצוגה אני לומד על הפרטים היבשים של ההיילנדר. כמו נפח מנוע (2.5 ל'), על כוחו (248 סוסים נמרצים) על משקלו (קצת מעל 2 טון), ומחיר רמות הגימור השונות.(החל מ-293,255 ₪).

 

לחיצה על מתג ההתנעה מדליקה את כל האורות על לוח המכוונים, וזה הסימן היחיד שאפשר לצאת לדרך.

כלומר, כמו כל היברידי זה מתחיל בשקט.

ההיילנדר, כשמו הוא קודם כל גבוה.

תנוחת הישיבה (ואני אוהב לשבת ממש על הסף הכי עליון), מאפשרת מבט רחוק מעבר  למכסה תא המנוע הענק, ולמרות זאת קשה להעריך היכן נמצא הקצה הקדמי ימני, מזל שיש חיישנים קדמיים שמתריעים על כל מפגע.

אני גם אוהב לפתוח כל גג פנורמי שמכניס אור אל חלל הנוסעים, זה מרגיש לגמרי אחרת.

בתחילת הנסיעה המנוע החשמלי הוא זה שמזיז את כל ההר קדימה בשקט, וברכות.

כמו כל התחלה חדשה אני מתחיל לאט וזהיר, ולאט לאט מגביר את הקצב.

ההיילנדר מחזיר פידבק מלא ביטחון כי אפשר להתקדם הלאה. תוך מספר דקות כבר מתעלמים מהגודל, ומשתלבים בתנועה העירונית.

המנוע זריז דיו כדי לפרוץ כשצריך, ומספיק רגוע גם להתנהלות בין הרמזורים.

 

יום שישי בבוקר הוא יום שמאפשר להתנהל ברוגע כאשר אין שום דברים אחרים שמעסיקים.

זוגתי ביקשה שאתחשב בה, ושלא ניסע רחוק מיד.

מה דעתך על אשדוד? שמעתי שיפה שם.

סבבה, ענתה. תמצא לנו נקודות עניין.

עיר יפה אשדוד.

יש בה שדרות רחבים, כיכרות רבות ומעניינות וחוף ים ארוך של 8 ק"מ חול לבן ונקי.

החנינו אם ההיילנדר בחניון מסודר (חוף פרימה), ויצאנו לשוטט בטיילת הנאה.

כאן גם נצבות שתי אנדרטאות מיוחדות.

האחת לזכר שתי אוניות מעפילים שטובעו בדרכן לישראל.

"...בסוף שנת 1941, ימי מלחמת העולם השנייה, הפליגה מרומניה ספינת מעפילים בשם "סטרומה" כשהיא נושאת כ-760 מעפילים. התוכנית הייתה להגיע לטורקיה ומשם לארץ ישראל. בלב ים התקלקלו מנועי הספינה והיא נגררה לאיסטנבול. הבריטים סירבו לאפשר הגעת הספינה לארץ, ואחרי חודשיים וחצי החליטו הטורקים לגרור את הספינה המקולקלת על כל נוסעיה לים. למחרת, ג' באדר תש"ב (24.2.1942) ירתה צוללת רוסית בספינה החשודה, אשר טבעה עם כל אנשיה למעט ניצול יחיד.ב-1944 טובעה בים השחור ספינת המעפילים "ספקורה" על למעלה מ-300 אנשיה בדרכה לארץ ישראל. האנדרטה מנציחה את כאלף ומאה מעפילי שתי הספינות שטבעו בים...."

אנדרטה לאוניה סטרומה באשדוד

האנדרטה השנייה שניצבת בקרבתה של הראשונה נקראת  יד הגבורה ומוקדשת  לרוח לוחמי "המוסד" ו"המסגרת" בעלי ההקרבה ואצילות הנפש, שתרמו תוך סיכון חייהם ליחידות ההגנה העצמית על הקהילות היהודיות בצפון אפריקה ולעלייה החשאית של יהודי מרוקו. גיבורים אלמונים המשרים מאורם המיוחד על הלוחמה החשאית. ולזכר חללי הספינה "אגוז",

אנדרטה יד הגבורה

זוהי אנדרטה מאד מיוחדת בעיצובה.

חוף הים פתוח ללא תשלום (למעט החניה)  והטיילת הנאה מרובת חנויות ומסעדות שונות.

 

שבנו להיילנדר רק בשביל להמשיך לנסוע על הכביש הנושק לקו החוף אל קצה העיר שיש בו שתי נקודות עניין.

פארק אקולוגי מצודת ים אשדוד.

"... הפארק האקולוגי מצודת ים-אשדוד מציג מרפסות תצפית אל הים, מסלולי גישה נוחים, שלטי הסבר על המקום ובעיקר – שמירה על הצמחייה ובעלי החיים הייחודיים לרצועת החוף הדרומית וקיום פעילויות חינוך והסברה לשמירה על הסביבה האקולוגית.

לאורך שבילי הפארק המשובצים בעמודי עץ וחבלים, הוקמו אזורי ישיבה מוצלים (תוך ניצול הצמחייה הקיימת), מרפסות תצפית אל הים והצבתם של שלטי הסבר על בית הגידול הייחודי של חוף הים ואזור החולות הצמוד אליו. שבילי הגישה בפארק יוצרים מסלול מעגלי היוצא ממצודת אשדוד-ים וממשיך עד לחוף באר שבע בסמוך למלון לאונרדו – וחוזר בחזרה בסמוך לכביש הטיילת דרך הקברים הביזנטים ועד למצודה שוב..."

פארק אקולוגי אשדוד

זהו פארק טבעי לחלוטין עם התערבות מינימאלית בשילוט גידור וסימון, בחוכמה שלאחר מעשה רצוי וכדאי להגיע בשעות ובימים פחות חמים.

ממש צמוד לפארק עומדים שרידיה הקדומים של מצודת ים אשדוד. שמעתי על המקום והיום זאת ההזדמנות להכיר אותו.

"... מצודת אשדוד-ים (קלעת אל-מינה) נבנתה בשלהי המאה ה-7 לפני הספירה הנוצרית על ידיד החליף עבד אל-מלכּ (685- 705 לסה"נ) על שרידיו של יישוב ביזנטי. המצודה שימשה חלק ממערכת הגנה חופית שנועדה למנוע פשיטות של הביזנטים מהים. המערכת כללה שרשרת של רבאטאת' (מצודות) לאורך הים התיכון, ששמרו על קשר עין ואפשרו איתות בעת סכנה על ידי השאת משואות אש ביום ועשן בלילה. בשנת 1033 חרבה המצודה ברעידת אדמה וננטשה. בתקופה הצלבנית (המאות ה-13-12 לסה"נ) שופצה המצודה ויושבה מחדש. שמה שונה ל'קסטל ברואר'. המצודה ננטשה סופית לאחר גירוש הצלבנים מהארץ בשנת 1290. כהכנה לפתיחת המצודה לקהל היא עברה חפירה ושימור על ידי תיירות אשדוד ורשות העתיקות בעזרת בני נוער וילדים ממוסדות החינוך בעיר..."

מצודת ים אשדוד

המצודה נושקת לחוף ים בתולי (ללא מציל) שמאפשר לכל החפץ להיות בקו הראשון לים.

 

בדרכנו בחזרה הביתה אנחנו מתעכבים בקניון ביג פאשן שממוקם ביציאה הדרומית של העיר. זהו קניון פתוח כפי שיש רבים כמותו ברחבי ארצות הברית, יש בו חניה חופשית והמון אפשרויות לשופינג אכילה ובילוי במקום.

 

שבת מוקדם בבוקר אפרת שותפתי הקבועה מצטרפת אלי, ואנחנו נוסעים לאסוף את עודי, שמתגורר בישוב מנוף בגוש שגב (ליד כרמיאל).

הכבישים הריקים מאפשרים לקבע את המהירות בקצה החוקי שלה, לבחון כיצד ההיילנדר הגדול מתנהל עם כל מערכות הבטיחות היעילות, שמחתי לגלות כי טויוטה שינו את מיקום הפעלת בקרת השיוט לכפתורים שעל ההגה , במקום הידית הקטנה שמתחת להגה בדגמים מסוימים. אפשר לסמוך על טויוטה שכל פרט יעבוד כמו שצריך ולמרות שמערכת הסאונד לא ממותגת היא עובדת מצוין.

אפרופו מצוין, עלה בדעתי כי חלה עלי חובת המבקר, ולהתחיל לציין את מספר נקודות החיבור וההטענה שיש בכל רכב שאני בוחן, ולתת ציון בהתאם. אי לכך ההיילנדר מתהדר ב-5 (!!!) כניסות USB, שתי  נקודות חשמל 12 וולט ועוד נקודה להטענה אלחוטית שנמצאת בתא האכסון שבין המושבים הקדמיים.

שאפו. בהחלט שווה את הציון 9.

 

ההיילנדר, שכאמור אינו רכב זול, מציג, כיאה למוצאו האמריקאי שפע מקומות אכסון, כך שכל משפחה ממוצעת תסתדר עם ההיילנדר בכל אתגר.

עודי ממתין לנו בישוב הנאה בו הוא מתגורר, ולוקח אותנו אל מצפור שכניה שנמצא על כביש הגישה למנוף סמוך לישובים שכניה וקורנית.

יישובי גוש משגב נמצאים על פסגות הרי הגליל ומכל מקום נשקף נוף מרהיב של הסביבה.

ביקשתי מעודי, שייקח אותנו למקומות שהמקומיים מכירים.

אל תל יודפת הסמוך מוביל כביש 7955.

"... בתל יודפת שכנה העיר הקדומה יוטבת (ששמה שובש במהלך השנים ל"יודפת"). עיר זו נהנתה מהגנה טבעית משלושה עברים ע"י מורדות תלולים, ובתקופת הבית השני התקיים בה יישוב יהודי.

עם פרוץ המרד הגדול ברומאים (שנת 66 לספירה) בוצרה העיר, יחד עם אתרים נוספים בגליל, ע"י מפקד הגליל - יוסף בן-מתתיהו.

לאחר מצור ממושך וקרבות קשים, נכבשה יודפת בשנת 67 לספירה ואחרוני המגנים הסתתרו בבורות המים של העיר. יוסף בן-מתתיהו הסגיר את עצמו לרומאים, והפך להיסטוריון בחצרם של הקיסרים אספסיאנוס (כובש יודפת) וטיטוס בנו. בזכות כתביו של בן-מתתיהו, ששינה את שמו ליוספוס פלאביוס, ידוע לנו סיפורה ההיסטורי של יודפת הקדומה..."

סיפורה של יודפת

באתר יש עמדות עם פירוט מכתבי יוסף בן מתיתיהו, ואפילו מערה מיוחדת המשמשת לעיתים למופעי מוזיקה.

אפשר לבחור שלושה נתיבי סיור באתר הנעים ממחצית השעה ועד לשעתיים.

יודעי דבר אומרים כי בסתיו  כדאי להגיע לכאן בשל שפע החצבים הפורחים על הגבעות.

המשכו של כביש 7955 המתפתל בהר מוביל אל הישוב הררית. קצת לפני הישוב נמצא מצפור הררית.

מכאן נשקף נוף מרהיב של בקעת בית נטופה, והסביבה.

לדאבוננו, גם כאן, פזורה פסולת רבה של מי שהגיע ליהנות והשאיר אחריו מזכרות.

תופעה איומה שהגיעה העת למגרה !!!

 

אל התחנה הבאה במסענו שהיא למעשה גולת היום של הטיול הזה אנחנו מכוונים את ההיילנדר אל מצפה הילה.

בדרכנו, צד את עיני שלט חום מהזן החביב עלי ובלי הרבה התלבטויות פניתי ספונטנית ימינה אל כיסרא.

קצת התרברבויות בתוך הכפר, אבל הווייז הנאמנה מובילה אותנו בדיוק רב אל פארק הסלעים.

"... פארק הסלעים שבשולי שמורת הר סנה שבגליל המערבי הוא מקום שכולו מעשה ידיו של הטבע להתפאר: סלעים במגוון צורות דמיוניות מתנשאים בלב חורש ים תיכוני מפותח. הפארק הוא הזמנה של הטבע לצאת לטיול. זה הזמן לשוטט בין הסלעים ועצי החורש,

הקטע המרכזי מכונה "שביל היערון", על שמו של אחד מדייריו – מכרסם קטן ונחמד הניזון מהפירות של האלון המצוי ומנצל את שפע הסלעים למסתור. הקטע השלישי מכונה "שביל הממותות". כאן משוטטים בין גושי סלעים ענקיים וביניהם נקיקים ומקומות מחבוא..."

פארק הסלעים כיסרא

הפארק המקסים הזה הוא בהחלט הפתעה על הדרך והמלצה מאד חמה למי שלא מכיר לבוא לכאן. אנחנו דגמנו אותו על קצה המזלג, אבל אפשר להתענג כאן שעות רבות של שהיה בתוך טבע פראי ומרהיב.

צלמים חובבים יתענגו על כול סלע וסלע.

 

הלאה משם אנחנו ממשיכים כאמור אל מצפה הילה. מכוונים את ההיילנדר למצוא חניה ראויה בכניסה אל הנתיב שמוביל למבצר מונפור. (יש מי שקורא לו מונפורט, צריך לבדוק את זה).

יש כאן היום הרבה מבקרים (וזה טוב), רק החניה קצת בעייתית.

אלו שהתמזל מזלם והם בעלי רכבי שטח "אמיתיים", יכולים להגיע עם דרך גישה נוחה אל מרגלות המבצר הצלבני.

אנחנו, דווקא אוהבים ללכת, למזלנו יש בריזה קלה שמנשבת ועננים קלים שמסתירים את השמש.

הדרך למבצר מתחילה בדרך עפר כבוש וממשיכה בשבילי מטיילים בין סלעים.

המבצר הזה נטוע על שלוחה בלב ערוץ עמוק, ולא ברורה הסיבה להקמתו, שהרי אינו נמצא על פרשת דרכים כלשהי.

מזל שהויקיפדיה קראה את מחשבותיי וכך היא אומרת בעניין:

"... המבצר עצמו נבנה בעיקר כמקלט עבור אבירי המסדר הטבטוני כנגד פגיעתם של חברי המסדרים הצבאיים הנוצריים האחרים ששלטו בעכו - הבירה של ממלכת ירושלים הצלבנית בסוף המאה ה-13 ולא כעמדה אסטרטגית כנגד אויבי ממלכת ירושלים המוסלמים. מבצר מונפורט מבודד ומרוחק מדרכים מרכזיות, עובדה ההופכת אותו לחסר כל חשיבות אסטרטגית של ממש,.."

אבל מה כל המקום הזה, שאלתי? אז היא המשיכה ואמרה,

"... מבצר המוֹנפוֹר (בצרפתית: Montfort, הר-חזק, מכונה גם מונטפורט בעקבות איות שמו בצרפתית), הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים ובו שרידי מבצר צלבני מימי ממלכת ירושלים, מבצר המונפורט מתאים  לקביעה כי כל אחד ממבצרי הצלבנים הוא מקרה ייחודי ומיוחד.

הוא לא תוכנן להכיל חיל מצב גדול או לעמוד במצור ממושך. המבצר החל את דרכו כחווה חקלאית טרם הפך לאחת מהדוגמאות היפות ביותר לבניה המבוצרת של ימי הביניים בישראל..."

מבצר מונפור (ויקיפדיה)

חשבנו כי יהיה נחמד מאד לרדת אל אפיק נחל כזיב להתרענן קצת מחום היום, אבל זווית הטיפוס בחזרה התגלתה כבעלת אפקט מרתיע.

חזרנו אל ההיילנדר, שהמתין לנו בשקט, והחלטנו לנסוע אל אגם מונפורט הסמוך.

אגם מונפורט שנמצא בפאתי מעלות משמש את תושבי הסביבה כמקום בילוי נוח.

יש כאן מדשאות נרחבות ומספיק מקום לפיקניקים משפחתיים.

מצאנו פיסת דשא מוצלת, ושלפנו בקבוקי בירה צוננת שחיכו לרגע הזה.

כל טיול מאומץ דורש את הרגע הזה של החזרה לעצמנו.

כדי לסיים את היום המאוד כיפי שלנו המשכנו מכאן אל הכניסה לישוב תרשיחא.

כאן, סמוך למקום בו מתקיים שוק בכל יום שבת נמצא סניף של גלידה בוזה.

אפרת, שהכירה לי את המותג לא מוותרת  לי, ואני מן הסתם כבר מסכים מראש שזו גלידה משובחת במיוחד. (המלצה שלי-לכו על הקשיופיאה. טעם מדהים)

 

סוף השבוע הארוך הזה התאים ככפפה לרכב גדול ומפנק כמו ההיילנדר.

נסעתי איתו 830 ק"מ ארוכים כדי להיווכח כמה שהוא נוח למרחקים ארוכים וטוב מאד גם בעיר.

למרות שיש לו הנעה כפולה (מה שנקרא בפי העם 4X4) לא הייתי מסתכן לרדת איתו לשטחים שהם יותר משבילי עפר כבושים.

זהו לא רכב שטח במהותו. אין לו הילוך כוח או נעילות של הדיפרנציאל. ההנעה הכפולה מן הסתם הרבה יותר משמעותית לבטיחות ואחיזה ופחות לירידה מהאספלט, למרות שהוא מגיע מבית עם מוניטין, לגרוס סלעים הייתי בוחר באחר.

אבל.

ההיילנדר מספק המון רגעים של נוחות וכיף. הוא חזק מצד אחד, וחסכוני מצד שני. מרווח ועם המון אפשרויות אכסון והובלה. הוא בטיחותי ומאובזר, רך במידה ונעים מאוד לנהיגה. יש בו יותר יתרונות מחסרונות, ומול כל המתחרים שצצים ובאים הוא נמצא במקום טוב

בעיקר בגלל השם.

ולפעמים זה מה שמכריע.

 

ירון הולנדר (אפרת ועודי)

יוני 2021

טויוטה היילנדר E-XCLUSIVE

 

מנוע 2.5 ל'.

הספק 248 כ"ס.

מומנט 23.6 קג"מ.

צריכת דלק ממוצעת (במבחן) 1:13.5 ק"מ\ל'

מחיר (דגם נבחן) 309,619 ש"ח.

 

 

 

טיילת חוף פרימה, אשדוד

אנדרטאות סטרומה ויד הגבורה

פארק אקולוגי מצודת אשדוד ים

מצודת ים אשדוד

ביג פאשן, אשדוד

 

 

מצפור שכניה

תל יודפת

מצפור הררית

פארק הסלעים כיסרא

מבצר מונפורט

אגם מונפורט

גלידה בוזה