באולם התצוגה המעוצב כבית קפה איטלקי,
שנמצא ברחוב יגאל אלון בתל אביב (מבית סמל"ת), ניצבות שלש דוגמיות של הממתק החשמלי.
הייתי כאן לא מזמן בהשקה המושקעת
והמרשימה, זו המבשרת על עידן חדש בחייה של ה-500 האלמותית.
קיאנטי רב זרם מאז הושק הדגם הראשון
והמקורי של מכונית ששינתה דפוסי חשיבה, וקניה, וממש כמו אז, גם ה-500 הנוכחית באה להכתיב את ההווה עם הפנים
קדימה, אבל עם כבוד רב למורשת העבר המפוארת.
ל-500 הנוכחית ארבע רמות גימור
שמחירן מתחיל ב-119,900
ש"ח עד הגירסה המפוארת והחזקה ב154,900
ש"ח.
קצת אחרי שחגגו בעולם (4.7.57), את יום ההולדת ה-50 להולדתה של פיאט 500, שהביאה לעולם 4,000,000 יחידות, הושק הדור השני שייצר למעלה מ-2,500,000 יחידות, וישראל זכתה להבחר למדינה הראשונה מחוץ ליבשת אירופה,בה מושק הדור החדש, והחשמלי.
כתפיסת עולם אקולוגית הפיאט החדשה בנויה
כולה מחומרים ממוחזרים, וכולה אומרת חדשנות בחשיבה ובתפיסת הרכב בעולם צפוף
ומזוהם.
ומהי חדשנות?
מערכות בטיחות שכבר הפכו לסטנדרט כמו בקרת
שיוט אדפטיבית, מערכת שמירה על נתיב נסיעה, (מה שנקרא "נהיגה אוטונומית שלב 2 "), התראת רכב בשטח מת, בלימת חירום
אוטונומית, זיהוי תמרורים בדרך, נקודות עיגון למושב תינוק במושב קידמי, ואפילו מה שמתבקש כבר מזמן, שיקוף אלחוטי
של הטלפון אל מסך המולטימדיה, אומנם (לצער האנדרואידים) פועל חלק רק על מכשירי
אייפון באפליקציית אפל קאר, אבל למדנו כבר כי מה שעובד טוב בתקן אחד, זו רק שאלה
של זמן מתי יעבוד באותו אופן גם עבור הציבור שבוחר אחרת.
הטכנולוגיה כאן, עכשיו רק צריך לישם אותה.
ה-500 הזאת מושכת מבטים מהרגע הראשון,
ומבחוץ.
אולי אלו הפנסים העגולים שעושים לך
עיניים? אולי הצדודית המעוגלת? אולי הצמיגים הגדולים (יחסית), שהם, בלי שתשים לב,
הפרט שבונה את המכלול, ואולי כמו שאמר לי ילד ברחוב כשראה את ה-500 חשופת גג, ופלט
"איזו מכונית יפה", זה סוד הקסם.
קל לנו הגברים להתייחס אל ה-500 בלשון
נקבה, ויתכן כי התת מודע שלנו הופך את המכונית החמודה הזאת לסקסית עם מאפייני נשיות מפתה.
אבל אם אנחנו חושבים ככה, מה חושבות
הנשים?
לפחות אחת מחברותיי שלחה לי הודעה ישירה,
כשראתה את התמונה שהצגתי ברשתות.
"כזאת אני רוצה". אופסי, גם
נשים רואות בה משהו נשי, ואוהבות את מה שהן רואות.
ה-500 הזאת איננה עוד מכונית משפחתית שבלונית, אלא סוכריה מעוצבת עם קריצה שובבה והיסטורית. אמרנו כבר שבפיאט שמרו על קשר לעבר מתוך ראיית העתיד, וזו אמנם מכונית חדשה לחלוטין עם מאפיינים בני זמננו, אבל כול מי שמכיר את המורשת רואה קו המשך של מה שהיה, והיה מוצלח, לבין מה שנמצא כאן.
כפי שציינתי לעיל היבואן מציע ארבע רמות
גימור, אבל בעוד הבסיסית מציעה גרסת מנוע המפיק 95 סוסים, שלוש הגרסאות האחרות
הכניסו לארווה שלהן 118 סוסים, וטווח נסיעה מוגדל.(הטווחים נעים מ-190 עד 320
ק"מ, בהתאמה)
בכל הארבע מומנט המנוע זהה ועומד על 22.4
קג"מ, אשר ביחס לגודל הרכב הינו נתון מעורר ציפיות.
כמובן שכל רמת גימור מביאה איתה תוספות כאלו ואחרות.
תא המטען של כל הדגמים זערורי למדי בעל נפח של 185 ליטרים וגם החלל הפנימי אומנם מציע 4 מושבים אבל בעוד יושבי השורה הראשונה נהנים משפע מקום לאורך ולגובה, אלו מאחור יאלצו להתכווץ. יתכן כי אם יסעו בזו שיש לה גג רך ומתקפל (גרסת לה פרימה) יהיה להם נעים יותר.
סיבה זו לבדה גרמה לשלישי שבנינו לוותר
הפעם על הצטרפתו ליום טיול, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר.
מדד נקודות הטעינה והחיבורים מציג שתי
נקודות חיבור USB, אחת של 12 וולט ומשטח טעינה אלחוטי. בהתחשב
בעובדה כי כאמור הטלפון מתמשק עם מסך המולטימדיה באופו אלחוטי, יהיה כאן צורך
בפחות חיבורים. מי שישב מאחור כנראה יאלץ לחלוק את הנקודה עם אלו שיושבים מקדימה,
לא משהו בעייתי ברכב עם חלל נוסעים קטן.
מעודי לא לקחתי רכב מבחן הישר מתוך אולם
התצוגה עצמו, והיתה זו התנסות ראשונה של התמודדות עם רכב קטן בתוך חלל דחוס, אבל
הקטנה הזאת מוכיחה שעם הקוטן בא הגודל.
יכולות התמרון במקומות קטנים, הופכים אותה לנכונה ביותר בערים הצפופות.
עשר דקות משם ואני בגבעתיים, שגם בה יש
רחובות קטנים וגדושים, וה-500
מתמרנת בקלילות וכל חניה מינימאלית היא עבורה בונוס אפשרי.
קלות התמרון, הכניסה והיציאה הופכים את
תוצאות הקרב העירוני לידוע מראש.
ל-500 יש שלושה מצבי נהיגה. החסכוני שבהם לא יתן לרכב לנסוע יותר מ-80 קמ"ש ואין אפשרות להפעיל את המזגן.
בורר מצבי נהיגה (משמאל) |
נסו לנסוע באוגוסט בתל אביב ללא מזגן,
יאללה, שיעלה כמה שיעלה.
מזגן חובה, אופציית נסיעה חסכונית ירד
מהפרק.
(לפחות בין החודשים מאי-אוקטובר, במשך
היום),
מצד שני, אם לא נורא חם, אפשר לפתוח את
הגג ואת החלונות, ואז נהנים מבריזה קלה, ובעיקר ממבטים של עוברי אורח.
יש מי שמוכן לסבול ולו רק בשביל תשומת הלב
הזאת.
מה לא נעשה בשביל הפוזה? אז 35 מעלות... |
המצב הקיצוני נקרא דווקא
"נורמל". יתכן וזה נורמלי, אבל מאד לא חסכוני. קצב שתיית הקילווואטים
מדאיג ומאלץ את העיניים להשאר כל הזמן בהיכון.
"חרדת טווח"? כן ובהחלט !!
מצב הנהיגה רנג', הוא המעניין והשימושי
ביותר, ברם, אופי הנהיגה העירונית מקבל כאן גישה אחרת, השימוש בבלמים כמעט מיותר.
כל הורדת הרגל מדוושת הגז, בולם מיידית את הרכב. בדיוק כפי שזה קורה בעגלת גולף.
אגב, פעולה זו גם מטעינה בחזרה קצת אנרגיה
למצבר
בוקר יום שלישי יצאו להם שני גימלאים של
חברת החשמל לבחון, האם כדאי להם לרכוש רכב חשמלי, בהתחשב בעובדה הידועה כי חשמל
הינו מוצר מוזל עבורם, וכל הדרך דנו בשיקולים לכאן ולכאן, הויכוחים היו ערים ועלו
בהם מכלול שלם של סוגיות.
עמדה לפנינו נסיעה הלוך וחזור לחיפה, וזה
זמן ודרך מספיקים בשביל ההתרשמות והמסקנות.
על השעון מד הטווח הראה 240 ק"מ עם
למעלה מ-90% סוללה.
בטח יספיק, אמרתי לאבי שהצטרף אלינו.
עלינו על כביש 6 על מנת לבחון את התאוצות
והנסיעה.
חם היום, ולכן כזכור מזגן הוא פרט חובה.
ה-500 מזנקת בכל רמזור בקלילות, שהרי מנועי החשמל מספקים מומנט מיידי. בטבלת המפרט
הטכני מצויין כי מ-0 ל-100 קמ"ש נדרש ל-500 9 שניות, אולם במבחן הכביש (ולא
מדדנו), הזינוק והתאוצה מהירים מאד, והנוסעים חווים תחושת שיגור טיל.
והפלא הגדול שזה לא מלווה ביללות מנוע
גונח, ובצפירות סל"ד רוויות ניקוטין, אלא בשקט מתעתע.
פשוט נפלא וכיפי בצורה שאי אפשר לתאר.
שיקוף מכשיר טלפון אפל |
אבל, לכל שבת יש מוצאי שבת, כפי שנהוג
לומר בצבא. ולכל פעולה קיצונית ברכב חשמלי יש השפעות מיידיות על לוח השעונים.
כחלק ממבחן של רכב חשמלי אנו לומדים על
אופן הטעינה בעמדות ציבוריות.
על כביש 6 יש 4 תחנות עצירה שתיים בדרום ושתיים בצפון, ובהן מותקנות עמדות טעינה מהירות, (עד 175 קוט"ש).
מי שנזקק לחשמל יעצור כאן, יתחבר בנוחות,
ובזמן הזה יכבד עצמו בקפה ומאפה, ילך לשירותים או סתם יבהה בתנועה.
תהליך הטעינה הציבורית עדיין מסורבל למי
שזו לו פעם ראשונה או שניה, אני מניח כי אנשים שיש להם עמדה ביתית לא ידעו בכלל על
מה אני מדבר, השימוש באפליקציה קצת איטי, ולוקח זמן לאפליקציה להתממשק עם העמדה,
ומי שמורגל בכניסה ויציאה מתחנת דלק תוך מספר דקות יראה בתהליך מגבלה.
בינתיים אנחנו יושבים על כוס קפה. נתנו
לעמדה לחדש לנו את מלאי האנרגיה מ65% אל מעל 80, גם הטווח חזר לקידמות מאתיים
(פלוס) ובלב שקט כיוונו את עצמנו אל מוזיאון רכבת ישראל שנמצא בדרך חטיבת
גולני בחיפה, בתחנת "חיפה מזרח".
מי שבוחר להגיע ברכבת ביום חופש עם
הילדים, יוכל לעשות זאת ישירות אל המוזיאון.
"...מוזיאון רכבת ישראל הוא מוזיאון
הרכבת הלאומי בישראל. המוזיאון נמצא בבעלות רכבת ישראל.
המוזיאון מציג את ההיסטוריה של התחבורה המסילתית בישראל ובמדינות השכנות החל מתחילתה בשנת 1892. למיקומו של המוזיאון חשיבות היסטורית, המבנה בו מוצג ציוד נייד שימש בעבר כמוסך קטרים של הרכבת החיג'זית, אשר פעלה במקום החל משנת 1905 ואילו המבנה בו מוצגים קטנים יותר, שימש בעבר כאחד המחסנים בתחנת הרכבת בימי השלטון העות'מאני. במוזיאון אוספים של ציוד נייד כולל קרונות, קטרים וציוד הנדסי, שלטי רכבות, כרטיסי רכבות מתקופות שונות, אוסף בולי רכבות, ועוד. חלק מן התצוגות במוזיאון נמצאות במבנים וחלקם בחצרות המוזיאון. למוזיאון ספרייה הכוללת ספרות מגוונת בנושאי הרכבת..."
מוזיאון רכבת ישראללטעמי, יש קסם במוזיאון שכזה, ומניסיוני במוזיאונים דומים בחו"ל, אני מוצא בו עניין.
ההיסטוריה של ארץ ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות רצופה מסילות ברזל אשר התפתחו וצמחו בעקבות שלטון האימפריה העות'מנית ברחבי המזרח התיכון, מלחמת העולם הראשונה, שהביאה הנה את הבריטים, שהמשיכו את פיתוח התשתיות, ועד ימינו אלו בהם נבנית רכב קלה בערים, עם מסילות תת קרקעיות בלב ערים יצרו המשכיות תחבורתית.
הרכבת תמיד היתה אופציה נוחה לשינוע
המונים, ובמיוחד בארצות ענקיות ולא מפותחות, הרכבת היא זו שמאפשרת את הקשר הרציף,
המהיר והזול ביותר להתנייד.
כילדים, יום בו היתה נסיעה ברכבת ממקום למקום היה יום חגיגי, וכל אחד מבני גילי זוכר את הרכבות עם קרון המזנון, ואת תריסי העץ שהיו מגוננים מהשמש, ואת הקרונות שהיה צריך לעבור בניהם מעל החיבור דרכו ראו את המסילה, בסוג מבחן התגברות על הפחד.
גם זה שהיתה לנו בבית רכבת חשמלית מרובת
פסים וקרונות (שאבא שלי כנראה קנה בעיקר לעצמו...), חיבר אותי לנושא,
וכחיפאי לשעבר שהכרמלית (פוניקולור ולא
רכבת תחתית כפי שטועה לומר מי שלא מבין), היתה עבורו עניין של מה בכך, ולא
אטרקציה, אני דווקא רואה חיבור מעניין בעובדה ששבתי לעיר הולדתי, למוזיאון רכבות
שמציג היסטוריה מכובדת, עם רכב חשמלי שפניו אל העתיד.
כאן אפשר ללמוד רבות על התהפוכות שעברו על כלי התחבורה הזה, על עובדות בשטח שהכתיבו את אופי הרכבת, (רוחב המסילות למשל), את ההתפתחויות הטכנולוגיות שקידמו את הענף, מקטרי הקיטור הענקיים דרך מנועי הדיזל לוגמי הסולר, אל אלו החשמליים.
יש כאן קרונות מעניינים עם היסטוריה
וסיפורים, והכל בתוך מבנים שהזמן עצר בהם מלכת.
אם מבוגרים שכמונו מצאו כאן עניין וזמן,
ברור מאליו כי משפחות עם ילדים יהנו כאן אף יותר.
טלפון שקיבלתי בצהרי היום מקצר לנו את
התכניות שרקמתי וימתינו להזדמנות אחרת, מצב הסוללה והרצון לחזור אל המרכז טעונים
מספיק שלחו אותנו לחפש עמדת טעינה נוספת.
הפעם מצאנו אחת לא רחוק משם, במרכז ביג
בצומת הצ'ק פוסט.
שתי עמדות טעינה איטית (22 קוט"ש), מסומנות באופן ברור ובולט, נמצאות כאן וקל למצוא אותן.
היום אנחנו נעזרים בשימוש חברת
אפקון, וכל העמדות שראינו בדרך של חברה זו צבועות באופן בולט וגם
באפליקציה יש הסבר ברור איך והיכן למצוא אותן. ("מתחת לשלט הגדול", קשה לפספס)
בזמן שסעדנו קלות במקדולנדס הסמוך, הפיאט
החביבה לגמה וואטים מרעננים להמשך היום.
כאן נדרשו לנו כארבעים דקות להחזיר לסוללה
כ-30%, שיספיקו לנו בדרך חזרה.
על כביש החוף אני מקבע את המהירות ל-90
קמ"ש, ורואה כי בקצב זה הצריכה יורדת לאט יותר מכפי שזה היה על כביש 6,
הנסיעה מאד נינוחה ורגועה, וזו העת
לסיכומים של התרשמות בת כמה שעות.
אז איך ומה?
התשובות שלנו יתחלקו למספר מאפיינים, והם
השיקולים של רוכש ה-500.
האם כן או לא זו השאלה הברורה ביותר.
אז קודם כול - כן.
עכשיו התשובה מקבלת תפניות.
למי הרכב הזה הוא כן וודאי.
א. לבעלי עמדת טעינה ביתית.
ב. למי שלא זקוק יותר מטווח נסיעה יומי
שלא עולה על 200 ק"מ.
ג. למי שלא זקוק להרבה מקום, בקיצור
רווקים, זוגות צעירים מאד, או מבוגרים מאד.
ד. למי שחי במקום בו אין הרבה חניה, או
באזור של רחובות קטנים וצפופים.
ה. לאוהבי הפוזה וחובבי הקדמה. ה-500 היא
סוכריה של סטייל ומיצוב חברתי.
ו. למי שיש יותר מרכב אחד בבית, ורוצה
שהשני יפחית עלויות שימוש.
להם ולבני ביתם, חד משמעית.
שניים שהמכונית הזאת תפורה למידותיהם |
ה-500 החשמלית מספקת המון רגעי חוויה
ופאן, היא נעימה, זריזה, מיוחדת, ואין עוד אחת כמוה בסביבה.
יש מי שסעיפים אלו לבדם יספיקו לו, אחרים
יעמיקו בטבלת המפרט, ישקלו את שאר הבונוסים ויקבלו את ההחלטה הנכונה.
ברגע בו פגשת את ה-500 החשמלית הוא רגע
ממנו כבר אי אפשר לסגת חזרה.
קוראים לזה אהבה ממבט ראשון.
לא מאמינים לי?
תראו איך היא קורצת.
ירון הולנדר (ואבי)
אוגוסט 2021
פיאט 500 חשמלית רמת גימור לה פרימה.
מנוע חשמלי 118 כ"ס.
מומנט 22.4 קג"מ
מחיר 154,900 ש"ח
עמדת טעינה מהירה בתחנת דור אלון כביש 6
צפון
מוזיאון הרכבת, חיפה
עמדת טעינה איטית, מרכז ביג. צומת הצ'ק
פוסט, חיפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל