כוכב מעולם אחר.

 

 

Houston

We have a problem

הדהדה בראשי השורה הזאת כאשר נחתה החללית הזאת שבאה מכוכב אחר.

ומדוע?

כי אין לשום חברה שמשווקת בארץ משהו דומה, או כזה שמזכיר דומה.

מידי פעם צץ איזה מוביל נוסעים גדול, אבל אלו לא ה- money makers של היבואנים, ולא אלו שיריצו המונים אל אולמות המכירות, ברם מסתבר כי יש קהל ספציפי אליו דגמים אלו עשויים לקרוץ במיוחד, והם חברות הסעה או בעלי משפחות גדולות במיוחד שיש בהן יותר מ-7 נפשות.

ומדוע 7 הוא המספר הקובע?

כי לשבעה נוסעים יש בהחלט מבחר לא רע בשוק, ברכבי מיני וואן או SUV גדול, אולם בד"כ הפשרה היא באקסטרא מקום מעבר לנוסעים.

אם לקחת נוסעים תאלץ לוותר על אחסון. אם יש לך מטען גדול תצטרך לוותר על הנוסעים.

שומעים אותי החבר'ה בסוף?

קשה להגיע למצב בו שני המשתנים הללו יכולים לדור בכפיפה אחת תחת אותו גג, וכפי שפתחתי מעטים מאד הם אלו שיש להם גם זה וגם זה.

יונדאיי מפתחת בזמן מואץ את הדגמים הבאים, וכך באה לעולם הסטריה.

סטריה תוכננה בשנת 2019 לקראת שנת 2022, מתוך מחשבה על הנהג העתידי.

דגם זה עלה לארץ אך לפני מספר חודשים, וכידוע יש פערים בין הזמנות לבין כמויות הרכבים במלאים,.

למרות המראה החיצוני הגדול זה אינו רכב מסחרי. בהגדרה, למרות שניתן להזמין את הרכב בקונפיגורציות שונות, וגם כאלו היכולות לשמש כרכב מסחרי בשל נפחו העצום.

הרכב משדר הנאה לנוסע, וזאת בעיקר הודות לתחושת חלל פתוח ומואר, טכנולוגיה מתקדמת ומערכות בטיחות מוכחות.

מידות הסטריה חריגות בגודלן, ומאפשרות ניצול חלל מקסימאלי.

בדרך כלל אני לא מציין מידות אלא אם יש להן משמעות מאוד מיוחדת, וכפי שניתן להבין מהמספרים הללו יש כאן נדיבות וגודל לא מקובל.

עם אורך 5.23 מ', רוחב 1.99 מ' וגובה 1.98 מ', אתה (או את), מגלה מהר מאד כמה שקשה להתעלם ממך במרחב.

גם בכניסה לחניונים תת קרקעיים צריך לנסוע לאט לאט, ולבדוק שאין אף צינור או עצם מונמך העלול לפגוע בגג.

בכניסה אל חללו הגדול מגלים כי נעשתה כאן מלאכה ומחשבה רבה, על מנת להעניק חווית הנוסע, למענו עוצב ותוכנן הרכב הזה.

חווית נוסע זה אומר מרווח בין שורות המושבים, זה אומר כניסה וגישה קלה אל השורה השלישית, זה אומר קיפול מהיר של מושבים לצורך הגדלת המרחב הפנימי, וזה אומר שגם במצב מלא בנוסעים אף אחד לא יתלונן כי צפוף לו.

 

יונדאיי השקיעה בפיתוח למען הנוסעים סביבת נהג מפנקת עם שדה ראיה מוגדל.

הנהג יושב גבוה מאוד, הרבה יותר מכל וואן או ג'יפון מגודל, והראות קדימה ולצדדים מעולה בזכות השמשות העצומות, אבל יש לזה גם מחיר.

צריך להיות מאוד גבוה בהתאם, ועם זרועות ארוכות על מנת לנקות את שמשת הנהג אם יש צורך, (ואני, קצרה ידי, כמו שאומר המשפט, לא הצלחתי להגיע אל מרכז השמשה מכל כיוון).

חסרונה של ידית הילוכים, ושימוש בטכנולוגיה של כפתור לנסיעה קדימה וכפתור לאחור, יאפשר לילדים, או כאלו שלא זכו לנדיבות הבורא, לשבת בין הנהג והנוסע הקדמי בחצי מושב מתקפל, שכאשר אין בו צורך הופך למגש בין המושבים.

נדמה כי במקום בו, בכל רכב אחר יש ידית, כפתור או משהו, בחרו ביונדאיי לשים תא אחסון, שכן כמות התאים ברכב הזה היא פשוט לא סבירה במובן החיובי שלה.

כמנהגי ספרתי כאן לא פחות מ-6 (!!!) נקודות חיבור USB לטעינת טלפונים, כאשר אחד מהם ישמש במקביל גם לחיבור מערכת המולטימדיה לאנדרואיד אוטו, ועוד שקע אחד מתבקש ל-12 וולט המסורתי. משום מה מוזר כי ברכב המוגדר כיצירה חדשה מרובת טכנולוגיות, אין משטח טעינה אלחוטי, ומקום כאמור לא ממש חסר.

נוסעים בגרסת הלאקצ'רי ( 1+7 נוסעים), יזכו ליהנות מווילונות הצללה מובנים ברכב, לטובת המיגון מהשמש, וכן מגג שמש גדול ומפוצל, בין השורה הראשונה לשתיים האחוריות.

בגרסת הפרמיום (1+8 נוסעים), האבזור קצת פחות נדיב, ובעיקר בולט ריפוד המושבים בבד (מול עור), צמיגים קטנים יותר, וחסרון גג שמש, הנעדר בגרסה הזולה.

דבר נוסף ומתבקש כאן הוא פתיחה וסגירה חשמלית של דלתות הצד. זה נפוץ במיני וואנים, וכאן בשל חיסרון החשמל, עדיין משתמשים בכוח הזרוע, ונדרש להפעיל לא מעט כוח.

 

מנוע טורבו דיזל בנפח 2.2 ל' משרת את שני הדגמים, ולאחר שלאחרונה נסענו במספר רכבים חשמליים, ופלאג אין, נראה פתאום קצת מוזר לחזור אחורה אל מנועים גדולים, רועשים ולא הכי זריזים, אבל אל התחושות האמיתיות נגיע כאשר נצא לדרכים.

המנוע מתעורר לחיים עם לחיצה על כפתור ההתנעה העגול. חרחור מוכר של מנועי דיזל נשמע ברקע, המזגן העוצמתי יכול לקרר את החלל תוך דקות, יש פיצול נשלט בין החלק הקידמי לכל החלל כולו, ומי שמודע לחום יפתח לפני ההתנעה את כל הדלתות לשתיים או שלוש דקות כדי לאפשר לאוויר החם לצאת.

לסטריה שלושה מצבי נסיעה.

חסכוני, חכם וספורט.

מצב ספורט, מכוונים אדומים

לא שמרגישים הבדל תהומי בניהם, למעט שינויי צבעים בלוח המכוונים.

לרשות הנהג עומדים 8 הילוכים, כאשר השליטה בהם מתבצעת רק בעזרת מנופים (שיפטרים) הנמצאים מתחת להגה, ובעזרתם ניתן לשלוט על תגובות הגיר כרצוננו.

כאמור, לאחר ההתנעה יש ללחוץ על הכפתור המתאים לכיוון הנסיעה וללחוץ על דוושת הגז.

התנועה הראשונית תלווה תמיד בחשש קל, ונדרשות כמה דקות נסיעה ללמוד על התנהגות בכביש צפוף עם אוניית מערכה כבדה.

 

קוקפיט טייס ג'מבו

היות ואנחנו בפתחו של עידן חדש, עם דגם חדש לחלוטין, אך הוא טבעי שנקדיש את סוף השבוע לחדשנות וחידושים.

יום שישי בבוקר, כדרכם של מי שזמנם בידם החלטנו לנסוע אל הבירה, אל מוזיאון ישראל.

בעוונותיי אספר, כי למרות גילי המתקדם, טרם פקדתי את המקום.

ככה גם הדרך לשם תגלה את פניה של הסטריה הזאת בנסיעה נינוחה שיש בה עליות וירידות, סיבובים וכביש חדש לחלוטין שזה עתה נפתח.

כביש 16 בצומת מוצא במקום בו היו לא מעט עומסי תנועה, מתפצל עכשיו למנהרות מודרניות מוארות ומרווחות, המביאות את המבקר הישר אל לב העיר.

בדרך שמתי ליבי לעובדה, כי אומנם החלונות הסטריה עצומים, וזה טוב כאשר נוסעים ברכב כל כך גדול, אבל מאידך השמש פוגעת בעוצמה על ידו השמאלית של הנהג ולא היה מזיק להצליל את השליש העליון של החלון, שממילא לא תורם כלום לראות הכללית.

הסטריה, לוגמת את העליות לבירה בסדר, אבל לא בקלילות שכבר הורגלנו אליה ברכבי בנזין או חשמל.

ההילוכים אומנם מתחלפים מעצמם, אבל מפעם לפעם צריך להניח רגל יותר כבדה על מנת לזרז את החללית הזאת, שמסתדרת כנראה מצוין בשמים, אבל כאן בין בני האדם היא מתניידת בעדינות מסוימת.

כיוונתי את הסטריה אל חניון מוזיאון ישראל, שמתגלה כחינמי, וגדול מספיק אם מגיעים סמוך לשעת הפתיחה.

במוזיאון יש סיורים לפי נושאי התערוכות לפי לו"ז המופיע באתר המוזיאון.

מוזיאון ישראל

באתר ניתן להתעדכן בנושאי התצוגה, ובסיורים שיש במקום.

בימי שישי בשעה 10 בבוקר, אפשר להצטרף לסיור שבין התערוכות, ומתמקד בנקודות מרכזיות בכל תצוגה.

מבנה המוזיאון הוא עצום, ומרובה עניין ותצוגות, ולכן כדאי להגיע לתערוכה אחת או שתיים בכל פעם, ולהקדיש לה את מירב הזמן.

לא הרחק מבניין המוזיאון נמצא היכל הספר, שהוא חלק מן המוזיאון, וכניסה אליו ללא תשלום נוסף, בהצגת כרטיס המוזיאון.

היכל הספר

מומלץ להיכנס לכאן ולראות את מגילות קומראן וכרך כתר ארם צובא.

"... סיפור הולדתו של “כתר ארם צובא” מתחיל מאות שנים אחרי חורבן הבית (שנת 70 לספירה) כשחכמי טבריה מתכנסים ומבקשים לערוך את הגרסה המהימנה ביותר של הטקסט התנכ”י. המיזם שארך עשרות שנים, במהלכן אספו ותיעדו החכמים מסורות שעברו בעל פה, הסתיים בספר שזכה לכינוי “הכתר” – הטקסט עליו יתבססו מעתה והילך כל עותקי התנ”ך בעולם כולו... זהו סיפורו המופלא של כתב היד העתיק ביותר של התנ”ך. היהלום שבכתר. כיאה למי שנושא בין דפיו את האפוס המקראי רווי הדרמה והמסתורין, כך גם סיפורו מורכב מאינספור עלילות ותפניות מפתיעות..."

זה מרתק לראות היסטוריה עתיקה בת למעלה מאלף שנה !!! מונצחת כאן, להוכחת רציפות קיומו של העם היהודי.

 

כתר ארם צובא (אחד מהכרכים המקוריים)

לטיול יום שבת כולו, אני מזמין את חברי למועדון הגמלאים, ובהרכב חסר זה שנטש אותנו לטובת הדוד סם, אנחנו נצא היום, לחפש הנאות וחידושים שטרם גילינו.

מדהים לראות כי גם אנשים החיים כאן כבר עשרות שנים נהנים מחדוות גילוי מקומות חדשים, או חזרה אל כאלו שהשתנו עם השנים.

יכולתי באותה מידה להזמין את כל בוגרי התיכון שלי או את חטיבת כפיר (סתם זרקתי שם), כולה שיצטרפו לטיול, היות והתחושה המצטברת מיום ליום כי הסעות זה חלק מהחבילה המגיעה עם הרכב הזה.

שוב נסענו בעליות אל הבירה, אך הפעם גם ירדנו את המדרון על מנת להגיע אל קצהו הצפוני של ים המלח.

לשמחתנו גילינו כי מאחר והזמנתי מקום מראש, וגם ווידאתי שיש סיור בשמורת עינות צוקים, (יש כאלו שלושה בימי שבת), חיכתה לנו גילת המדריכה מלאת הידע, לסיור שנערך לשלושתנו בלבד.

אם אני כבר מוביל וי איי פי, טוב לדעת שיש לזה הטבות נלוות, חולפת לי מחשבה בראש.

חום היום עוד לא בשיאו, ואנחנו מדלגים בין מקום מוצל למשנהו, עבור עצירות להסברים, וההסברים המלומדים שאנו זוכים לשמוע, מפורטים בנושאי ארכיאולוגיה גיאולוגיה וביולוגיה.

סיור שכזה נמשך בד"כ כשעה-שעה ורבע, ובהחלט מומלץ למי שרוצה יותר ממקום בעל ייחוד.

גן לאומי עינות צוקים

גילת החביבה מספקת לנו מידע לאתר נוסף שנגיע אליו מאוחר יותר במשך היום.

מכיוון שקצת חם היום (קצת פחות מ-40 מעלות), ולח, וקמנו מוקדם כדי להגיע בזמן, אך טבעי הוא שננצל את הבריכה הגדולה שיש כאן ומימיה הצלולים והנעימים, נאכל כריך שהבאנו מהבית, נתרענן בכוס בירה קרה, כדי שיהיה לנו דלק להמשך היום.

כוס בירה קרה ביום לוהט, זה הכי הכי...

הסטריה שהמתינה בחניה צברה חום רב, אולם כאמור המזגן המותקן מתגבר על החום תוך דקות ספורות, ושוב נושב בחלל הסטריה מזג אוויר אירופאי-סתווי. (פחות מ-16 מעלות ועננות קלה).

התחנה הבאה במסענו דורשת טיפוס ארוך בכביש צר ומתפתל.

בפעם הקודמת שהייתי כאן (בעידן טרום קורונה), מצאתי על פסגת אחד ההרים מנחת מסוקים נטוש עם מצפור מרהיב, אולם בקצה הכביש מתגלה כי הנתיב למנחת חסום ונאלץ למצוא תצפית אחרת.

שער הכניסה אל מצוקי דרגות נפתח אחת לכמה דקות, ואם יש צורך ניתן לבקש דרך רמקול סמוך לשער, אישור להיכנס אל כפר הנופש המיוחד הזה.

לכאן מגיעים כאלו הרוצים לחוות את המדבר והשקט ברמת האקסטרים שלו, או לצאת לטיולים בסביבה.

אנחנו באנו בשביל הנוף הניראה מפה של כל חוף צפון ים המלח זרוע הבולענים, וגילנו כאן בית קפה עם הנוף הכי יפה בארץ. נקודה.

העלייה שווה גם בשביל זה, ורק בשביל זה.

"... כפר המטיילים מצוקי דרגות נמצא בחלקו הצפוני של ים המלח - על מצוק גבוה המשקיף אל ים המלח מצד אחד ומהצד השני הרי יהודה. הכפר מציע מגוון פתרונות לינה, החל ממתחם הקמפינג (לאנשי השטח), חדרי מטיילים בגדלים שונים, יחידות הטנטי הזוגיות והמשפחתיות ועד ליחידות המצוק המאובזרות באופן מלא..."

מצוקי דרגות

לו היינו מגיעים לכאן עם רכב חשמלי כלשהו היינו מגלים שני דברים חשובים.

א.  יש כאן 2 עמדות לטעינת רכב חשמלי (של אפקון).

ב.  הירידה הארוכה בחזרה לכביש 90 הייתה ממלאת לפחות חצי מצבר באנרגיה חוזרת.

תושב מקומי, אחד מכמה

אבל היות ואנחנו עם מוביל גדול מונע סולר, צריכים להמשיך בנסיעה איטית וזהירה בעיקולים והסיבובים החדים שהכביש הזה מרובה בהם.

לאור המלצתה של גילת המדריכה משמורת עינות צוקים, אנחנו פונים בפנייה לנחל דוד\נחל ערוגות ימינה, וזולגים אל פנייה נוספת המובילה אל עתיקות בית הכנסת העתיק.

"... בית הכנסת העתיק בעין גדי הוא שריד לבית כנסת עתיק שהיה בעין גדי שבמדבר יהודה. בעין גדי היה ישוב בתקופות עתיקות והוא מוזכר במקרא, בין השאר במגילת שיר השירים. הממצאים שהתגלו מבית הכנסת הם מהמאה השלישית. כאשר התחדש הישוב לאחר חורבנו הקודם ממרד בר כוכבא,. במאה השישית אז חרב המקום שוב, ובית הכנסת נשרף.

הממצאים החשובים שהתגלו באתר היו: רצפת פסיפס שהשתמרה להפליא, ופסיפס מאוחר יותר ובו כתובות בשפה הארמית. אחת הכתובות מזהירה מגילוי סודה של העיר לזרים – השמן שהופק מפרי האפרסמון.

"אוסביוס מקיסריה" שחי במאה הרביעית כולל את עין גדי בתחום רומא וכותב עליה: "כפר גדול מאוד של יהודים"..."

עתיקות בית הכנסת בעין גדי

החברים שאיתי אמרו שקצת חם היום, אולי נמצא משהו לטבול בו, כי מזמן לא נרטבנו.

בהתלבטות הקבועה שלנו בין חוף עין בוקק למקום אחר, ניצח האחרון, כי מניסיון העבר אנחנו יודעים כמה יכולים להיות מי בריכות האידוי הללו לא נעימים בימי הקיץ הלוהטים, ונחמה גדולה אין בהם, לכן הגענו אל פתחו של נחל בוקק, השארנו את האונייה עימה הגענו בחניה המסודרת, ותוך מספר דקות דשדשנו במים נעימים בתוך ערוץ מוצל.

אפשר לבלות כאן יום שלם, מבלי להשתעמם דקה.

מצאנו בריכה מספיק עמוקה כדי לעבור למצב ג'מוס, ולשכוח שמעלינו יש בערך 5,000 מעלות, בצל.

הנחל הזה מושך מבקרים רבים וכל אחד מוצא בו את המקום הנעים לו ביותר. יש בריכות שכשוך, ויש מפלים קטנים בהם אפשר לשבת מתחת, ולתת למים לעסות את הגב והצוואר, ואפשר להמשיך לטייל במעלה הנחל ולחזור.

הערוץ הצר מרובה במקומות שיש בהם צל וצמחייה, ונורא קל לשכוח שבחוץ הרבה פחות נעים.

 

כאשר החלטנו לצאת ולהתחיל לחזור אל הציוויליזציה הרמנו ראש אל מול החנייה למרגלות ההר ניצבים שרידי מבצר קדום

חיפשתי ומצאתי את המסופר על מצד בוקק.

"... במוצא נחל בוקק צמוד לכביש וסמוך למלונות ים המלח עומד כבר 1500 שנה מבצר עתיק. בשפת הארכאולוגים – מצד .

המצד שמר על האחוזות החקלאיות במניפת הסחף של נחל בוקק.

גודלו 20×20 מטר ויש לו 4 מגדלי שמירה. המצד נבנה כנראה בתקופה הביזנטית. במצד שהו 56 חיילים. המצד היה חלק מקו הלימס . קו של מצודות ששמרו על גבולות האימפריה הביזנטית. המצד התקיים כ 300 שנה עד התקופה המוסלמית..."

מצד בוקק

לפני חזרה, עצרנו לצפות בפטריות ים המלח שכל סביבתן משתנה מביקור לביקור, ומזל שהבירות ששכבו כל היום בקרח היו צוננות דיין כדי לתת לנו את הבוסט הנדרש.

על כביש 31 העולה מים המלח לערד נדרשה הסטריה להפגין שרירים וגם לחיצה משכנעת עם רגל כבדה מידי פעם, ולהורדת הילוכים כאשר למנוע חסר קצת אוויר, ומאחר ולהפתעתנו התנועה הייתה דלילה, אפשר היה לנסות לקחת את הסטריה אל גבולות המעטפת האפשריים שלה.

ברור שזאת לא מכונית ספורט, וגם העברת מצב הנהיגה למצב הספורטיבי לא הזריק לה תוספת סטרואידים עלומים, אבל בכביש הזה, שמשמש כביש בוחן ללא מעט רכבים, מתגלה הסטריה ככזאת שלא לוקחת בהיסטריה שום דבר.

 

לקראת שקיעה ואחרי קפה דלוח בערד, לקחתי את חבריי אל מנחת ערד, והם, שלא הכירו את המקום עפו עליו.

מזל שלסטריה אין כנפיים, אחרת לדרימליינר של בואינג הייתה מתחרה ראויה.

 

על קו הזינוק לפני ההמראה

אחרי שנסעתי במהלך סוף השבוע כ-540 ק"מ הגעתי לתובנות על הסטריה.

יש לסטריה נקודות זכות, והן עיצוב עתידני ייחודי, סביבת נהג נוחה ונעימה, (לא עניין של מה בכך, ברכב כל כך גדול), חלל פנימי מרווח, טכנולוגיה מתקדמת, ובטיחות מקסימלית. מודולריות לפי צורך, ושימושיות לקהל היעד.

ולכל מי שממשיך לתהות.

הגודל בהחלט קובע.

הסטריה היא חללית מעולם אחר.

 

ירון הולנדר (שירה, עודי ואבי)

ספטמבר 2022

 

יונדאיי סטריה, רמת גימור פרמיום.

מנוע טורבו דיזל 2.2 ל'.

הספק: 177 כ"ס.

מומנט: 44 קג"מ.

צריכת דלק (במבחן) 1:10 ק"מ\ל'.

מחיר (רכב מבחן) 278,302 ₪.

 

 

כביש 16

מוזיאון ישראל, ירושלים

היכל הספר

 

עינות צוקים, סיור ובריכות

מצוקי דרגות

בית הכנסת הביזנטי בעין גדי

נחל עין בוקק

מצד בוקק

תצפית פטריות ים המלח

מנחת ערד