המושך בסוסים *

 

שבוע ימים חלף מאז שקיבלתי לידיי את הלקסוס h300ES והנה אני מקבל נציג אחר מאותו בית היוצר היפני.

הפעם מדובר בדגם פלאג אין, כלומר היברידי נטען שונה לגמרי במידות ובמראה, ובמערכות ההינע למעט מנוע הבנזין הזהה בעל נפח של שניים וחצי ליטרים.

אבל, וזה האבל הגדול, שגם מפריד בינו לדגם הצנוע יותר המסתפק במנוע היברידי "רגיל", תוספת הסוללה והמנוע החשמלי מאפשרים ל-450NX נסיעה חשמלית לחלוטין עד מרחק של 76 ק"מ, וככוח מניע הדגם הזה חזק יותר (309 כ"ס מול 244 כ"ס).

כמצופה מרכב ברמת המחיר הזו, וכחבר במועדון הלאקצ'רי המכובד, בנוי ה-NX  מחומרים משובחים ביותר, ובאיכות הרכבה הולמת.

כך אפשר למצוא את דגם ה-450 ברמת בטיחות מקסימלית (8), וברמת זיהום האוויר המינימלית (1).

בקונסולה המרכזית שבין המושבים צומח מוט הילוכים קצר שיש צורך להתאמן בהפעלתו, כנראה יש פה מעין שריד אבולוציוני שנועד לרכך את המעבר בין ידית הילוכים למה שאינו עונה להגדרה, ומושבי חלל הנוסעים מגיעים בעור רך ונעים למגע.

לחיצה על כפתור ההתנעה מעיר לחיים את המסך הגדול, שדורש (עדיין) חיבור כבלי עם הטלפון, למען הטמעת אפליקציית אנדרואיד אוטו, וכאשר הכול מחובר אפשר לגלוש חרישית אל העולם שמעבר לחניון.

אחד היתרונות של רכבי הפלאג אין היא האפשרות ל"שחק" עם צריכת החשמל, בתוך העיר להשתמש בנסיעה חשמלית מלאה, ואילו בכבישים המהירים משלבים את המנוע ההיברידי יחד עם המנוע החשמלי תוך אחזור אנרגיה למען נסיעה חלקה ולרגועה.

מקבעים את המהירות עם בקרת השיוט האדפטיבית המצוינת, ומאפשרים לרכב להתנייד באופן המיטיבי ביותר, תוך שימוש מינימאלי בבנזין ובחשמל, עם זיהום סביבתי מופחת, וככה, כאשר כולם מרוצים מגיעים לכל יעד רגועים הרבה יותר.

 

 בוקר שבת. השמים הכריזו על מרד, או ככה לפחות ניבאו התחזיות, ולא יהיה בכדי זה להניא אותי לצאת אל הכבישים המהירים, ולמצוא לאן לטייל.

הזמנתי את גל, שתוארו המשפטי עשוי תמיד לסייע, חבר ויועץ לעניינים כללים, בכלל, ולמרות שאינו בתחום, גם לפן המוטורי בפרט, שיחווה דעה על העלם החסוד העומד לרשותנו היום.

חסוד וחסון.

הכביש המהיר די שומם בשעות בהן אנו יוצאים לתור את הארץ, וזה המקום והזמן בו אנו יכולים (במגבלות החוק, כמובן) לבחון את מה שאי אפשר (או אסור) בכביש עמוס וצפוף.

תאוצות למשל.

309 סוסים קטנים קמו יחד איתנו, ובניגוד לנו הם יודעים לרוץ כאשר לוחצים עליהם בעדינות, ודוחפים את המרכבה ההדורה אל גבולות המעטפת במהירות.

כמה מהר? היצרן אומר שידרשו 6 שניות שלמות להגיע ממצב עמידה אל מאה קמ"ש, ולמרות שההצהרה השנייה אומרת שהמהירות המקסימלית תהיה 200 קמ"ש, לא ניסינו אפילו לבדוק אם זה קרוב למוצהר, נסתפק באמונה.

מי שמאמין אומר המשפט אינו מפחד, אבל משטרת התנועה מפחידה את המאמינים.

תאוצות הביניים, אלו שידרשו לצרכי עקיפה למשל, מזניקות את שניים וחצי הטונות הללו באופן חלק, שקט למדי ובצורה מאד בטוחה ונינוחה.

החזאי אמר שגשמים רבים ירדו בדרום הארץ, ויעברו אל מרכזה, אי לכך החלטתי ניסע צפונה, חלק מהאתרים מוכרים וידועים, וחלקם עדיין לא.

תמיד נחמד לחזור אל מקומות שעשו לנו טוב, לא ככה?

בדרך העולה אל בית רימון הכביש מתפתל בפניות חדות ומאפשר לאנ-אקס (שנקרא לו בחיבה יוניקס?), להפגין את שריריו.

כפתור שעושה פלאים

מצב ספורט שנבחר פותח את הצ'אקרות של המנוע הגמיש, שלא מראה שום סימני מאמץ מיוחדים, ובולע את כל האתגרים שהצבתי בפניו כחטיף לפני ארוחה.

 

במצפור לאודרמילק ניבט ביום בהיר נוף מרהיב של בקעת נטופה, אבל הבוקר, כאשר ערפילי הבוקר עודם מאפירים את הסביבה, ומכסים בכסות צמרירית את הנוף, נראים ממנו רק קרעים קרובים, וחבל.

נגיע שוב לאחר הגשמים, לחזות בבקעה המוצפת, הנראית כמו שדות האורז בדרום מזרח אסיה.

מיהו אותו לאודרמילק בעל השם החריג, ובמה זכה שיקרא מצפור על שמו?

פניתי אל זו שיודעת הכול, כדי להשכיל, וזה מה שמצאתי.

"... בשנת 1938 נשלח למסע חקר בנושא שמור הקרקע באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. במסגרת מסע זה, הגיע לאודרמילק, שלא היה יהודי, והיו לו ידיעות מועטות על הציונות, לארץ ישראל. לאחר שראה את מפעל ההתיישבות היהודי בארץ ואת תרומתו לשימור הקרקע ולטיובה, הפך לחסיד התנועה הציונית.

בשנת 1944 פרסם ספר בשם "ארץ ישראל הארץ היעודה" (Palestine, Land of Promise), בו הוא סוקר ב-14 פרקים את בואו לארץ, את הרקע הגאוגרפי וההיסטורי של ארץ ישראל, את ההתיישבות היהודית בארץ, את פיתוח התעשייה, את בניית הבית הלאומי היהודי ואת הכלכלה הערבית והיהודית בארץ. בפרק 11 הוא מציע להקים "רשות לעמק הירדן" (בדומה לרשות עמק טנסי בארצות הברית). הוא מציע להשתמש במי הירדן להשקיית עמק הירדן (ובעודפים - להשקיית עמק יזרעאל), תוך ניצול הפרש הגבהים בין הים התיכון לים המלח לייצור חשמל..."

מצפור לאודרמילק

 

לאור האמור ניתן להבין מדוע זכה למצפור במקום היפה הזה, שמהווה נקודת התחלה לדרך נוף טורען  אשר מתאימה ככפפה לרכב היברידי/ חשמלי, ומאפשרת לרכב להשתלב בשקט הטבעי של הנוף ללא רעשי לוואי כלשהם.

הייתי כאן בפעם הקודמת באביב לפני שנתיים וחצי, עם רכב היברידי (ויפני) אחר, גם אז חשתי כי הדרך הנופית הזאת, שבאה עם מזג אוויר אירופאי, יוצרת תחושה של ביקור בחלקים אחרים של העולם.

דרך הנוף מובילה אל רחבה גדולה עליה ניצב מגדל תצפית יערות של קק"ל. בפעם ההיא זכינו לביקור של פקח שהעלה אותנו אל מרומי המגדל, אבל מאז שהצטיידנו ברחפן שעולה לגבהים מעל גובה המגדל, נפתחות בפנינו אפשרויות טובות מאלו שהיו אז, ושוב עכירות האוויר מנעו צילומי נוף מרהיבים.

דרך הנוף ממשיכה ועוברת בתוך חורש יפה, שיתמלא בקרוב בשלל פרחים, אבל בין העצים הבחנו לפתע בגחלים לוחשות שהותיר מישהו שלא התכוון לכבות, אולי מתוך כוונת זדון, ואולי סתם מתוך רשלנות.

עשינו מעשה טוב, ודאגנו לחנוק את הגחלים בטרם יהפכו לשריפה גדולה.

הכביש יורד ומתחבר אל כביש 65 הממשיך בכיוון צפון.

נדמה לי כי מעודי לא נכנסתי בשערי עילבון, והמצאות כנסייה ביום בו חוגג העולם הנוצרי את ערב חג המולד, שכנעו אותי להיכנס.

כנסייה יוונית אורתודוקסית מר ג'יריאס הינו מבנה קטן וצנוע מקושט לכבוד החג במוטיבים מוכרים. משום מה המקום היה סגור על מנעול ושרשרת, וגם לא מצאתי שום מידע אודותיו, כך שסבנו על עקבותינו ועברנו בסמטאות צפופות, בהן חובה להתנהל בזהירות ובאדיבות, שכן ברבות מהן לא ניתן מעבר של שני רכבים במקביל.

מאידך לא נרשם אף צפצוף של חוסר סבלנות או עקשנות.

יש כאן שווארמה מפורסמת בשם MY SHAWARMA אמר לפתע היועץ לענייני קולינריה, שהתלווה אלי היום, ולמרות שהשמש עוד לא עמדה במרום השמיים, תהייה זו סוג של סטייה פטישית לחמוד לאפה בשרנית בשעה מוקדמת זו של היום.

להפתעתנו המלאה נעמדנו בלי להתכוון או לכוון ממש מול האתר האמור.

שנרד לבדוק מה מצב עמוד האש? ניסרה שאלה בחלל הרכב.

הריח, אוי הריח הזה היכה בכל הרחוב, משדר אותות של מוניטין מוצדק.

למזלנו, במקום גם מכינים פלאפל טרי, ולזה יאמר זה שאוהב את המאכל העממי, יש מקום במגירה בכל שעה שהיא. רק בתנאי שיהיה טרי.

והיה הכי טרי שיכולנו לבקש.

עכשיו אפשר להתחיל לטייל באמת.

חזרנו אל כביש 65 שמתחבר בהמשכו אל כביש 85 עד אשר הגענו אל ראש פינה.

הפעם, במקום לדלג ולעקוף, בחרנו להיכנס אל הישוב העתיק והמשתחזר, ולטפס על כביש האבנים הישנות אל מרומי הישוב אל מצפה נמרוד.

"... נמרוד שגב היה תושב ראש פינה ,שימש כמפקד טנק בחיל השריון שנהרג בדמי ימיו בגיל 28 , במסגרת שירות מילואים, בעקבות פגיעת טיל נגד טנקים שפגע בטנק שבו שהה במהלך מלחמת לבנון השנייה. מצפה נמרוד הוקם להנצחת נמרוד וחבריו לטנק אשר נהרגו יחד איתו בעת הפגיעה של הטיל... מצפה נמרוד הוקם בשנת 2010 ביוזמת וע"י אביו של נמרוד ז"ל (חזי שגב) ,בתוך המצפה שולבו 4 סלעים גדולים ודקורטיביים הנמצאים בחזית המצפור , ועליהם חקוקים שמותיהם של נמרוד שגב ושלושת חבריו שנספו בתקרית זו : ניר כהן ,נועם גולדמן, גלעד שטוקלמן.

עוד במצפה נמרוד שולבו אלמנטים  נוספים כגון פעמון רוח גדול בגובה 8 מטרים המשמיע צלילים כתוצאה ממשבי הרוח הרבים שעוברים פה. במצפה מתקיימים מעת לעת אירועים להנצחת נמרוד וחבריו...."

מצפה נמרוד

המצפה הזה מהווה נקודת יציאה למספר כיווני הליכה.

הראשון שבהם מטפס מהמצפה דרך שביל סלול אל שער בגדר שמושך אל גבעה נישאת, המחייבת כושר הליכה, וכפי הנראה שווה את הטיפוס הקשה.

השני הוא לרדת במדרגות מהמצפה להגיע אל החניון הגדול שנמצא למרגלות המצפה, ולפנות אל סמטאות מרוצפות אבן אל בתים וגלריות הנמצאים כאן.

אחד מאלו הוא מוזיאון בית פרופסור גדעון מר.

"... פרופסור גדעון מֶר (1894 – 22 במרץ, 1961), היה רופא וחוקר ישראלי בעל שם עולמי שחקר את מחלת המלריה בארץ ישראל... באתר השחזור,  בבית שנבנה לצרכי פקידות הברון רוטשילד, מצוי הבית שקרוי "בית מר". הוא משמש עדות למפעל חיים של רופא, שתרם תרומה חשובה להדברת הקדחת..."

מוזיאון בית פרופסור מר

מחצר הבית ישנו גרם מדרגות תלול היורד הישר אל גן הברון.

"... גן מיוחד שנטעו פקידי הברון רוטשילד בשנת 1886 לערך. הגן נטוע במדרון מתחת לבתי הפקידות על טרסות המחוברות בגרם מדרגות מרשים.

את ההחלטה על נטיעת הגן קיבל הברון רוטשילד  עצמו והאחראי על הביצוע היה גנן צרפתי נוצרי בשם ז'יל דהה. התכנון הקפדני והעיצוב מלמדים על תפיסה אירופית מודרנית. הגן שרת את פקידי הברון ואנשי המושבה שהיו מטיילים בו להנאתם.

הגן נהרס במלחמת העולם הראשונה, ושנים רבות עמד מוזנח רק בשנת 1996 הגן עבר שחזור ושימור ונטעו בו נטיעות חדשות לצד העצים העתיקים. בגן שתי ברכות נוי ומזרקות, האחת במעלה הגן והשנייה בתחתית גרם המדרגות..."

גן הברון- ראש פינה

למען הבאים אל הגן הנעים והשקט הזה עומדת במקום עגלת קפה קטנה וקומפקטית, ולפי ריח המאפים והקפה הטרי, שווה לעצור כאן לאתנחתא.

יציאה מהגן אל מורד הרחוב מביאה את המבקר אל מצפור נוף נוסף.

מצפה בארי

"... ביום רביעי א באדר ב' תשס"ג החמישי במרץ 2003 בשעה 14:15 בצהרים התפוצץ מחבל מתאבד באוטובוס מס' 37 ברחוב מוריה על הכרמל בחיפה.

17 אנשים נהרגו. תשעה מבין ההרוגים היו צעירים, תלמידים שחזרו מבית הספר.

כמו תמונת ראי של החברה הישראלית כולה.

בארי עובד בן 21 היה תושב ראש פינה, הוא היה בדרכו לבקר את סבו באותו יום. משפחתו הקימה לזכרו מצפור בעירו ראש פינה, מצפה בארי..."

מצפה בארי

למרות שזווית הצפייה בין המצפים כמעט זהה, היותם בגבהים שונים נותנת פרשנות שונה לאותו נוף.

גם כאן וגם שם הלב נחמץ על אובדן הנעורים ומחיר קיומנו.

 

מאחר ונחשפנו לעצבות וכאב, חשתי כי יש צורך להודות לטוב שיש בחיינו, ולזיכרון אלו שציוו לנו את החיים כמאמר הקלישאה, הפנינו את חרטום הספינה בכיוון כללי של חזרה אל המרכז אבל עם סטייה למען ההפתעה.

האורח שלי, שאינו מודע לתוכניותיי לא חושד מדוע משכתי את ההגה בחזרה אל כביש 85, אבל בצומת קדרים פניתי לכיוון מערב ולא התחברתי אל 65 המוכר.

פניתי שמאלה אל קיבוץ מורן, ועד מהרה החנינו את הלקסוס היפה שאיתנו, ליד מבשלת בירה הגליל.

מעולם לא הייתי כאן קודם לכן, לכן גם עבורי זו התגלות וראשיתה של ידידות מופלאה, כנראה.

את פנינו מקדם צוות צעיר ונמרץ תחת ניהולו של יהב, מנהל המקום, שלא משתמש בתוארו רק לניהול, אלא מזיז כסאות, מנקה שולחנות, טורח במטבח, ממריץ ומדרבן.

לפליאתי מסתבר כי המקום אמנם קיים כבר 11 שנים, אבל רק לאחרונה החליף ידיים, וכנראה המשפט הידוע לגבי מטאטא חדש בא כאן לידי ביטוי.

כאמור המבשלה קיימת 11 שנה ומייצרת בין 6-8 סוגי בירה שונים הבאים בחוזק האלכוהול בין 4.8% -8.2%.

כמו כן ניתן להשיג במקום בירות בוטיק ישראליות נוספות.

בנוסף המקום מציע בשרים ממעשנה ונשנושים לצד הבירה.

מבשלת בירה הגליל

8.2%, אני לא יודע מה הם שמים בבירה המצוינת הזאת, אבל היא זורקת חזק אחרי כמה דקות, ולוקחת אותך אל ענני שדות הציד הנצחיים, ואם צריך לנהוג אחרי זה, זאת עלולה להיות בעיה קטנה.

בירה מעולה

תבואו עם נהג תורן, גם בגלל שמבאס לשתות לבד, וגם כי רצוי שמישהו אחר ינהג במקומכם.

 

בדרך חזרה אל המרכז פגשנו את ענן הגשם שהתחמקנו ממנו באלגנטיות משך כל היום הזה.

גם פקק מתחייב תפס אותנו בכביש 6. קצר וחלש יותר מזה שהיה בשבוע שעבר, אבל דווקא כאן, בשלב הזה ואולי בגלל זה, שוב הפעלנו את כפתור הפלא הספורטיבי והלקסוס רקד כל הדרך אל המרכז בין רכבים אחרים שנדמה שעמדו נפעמים ומשתוממים מול מה שעקף אותם בהבזק, ומותיר אחריו בוהק לבן מסנוור.

לקסוס h450NX לימד אותנו בסוף שבוע אחד שיעור בצניעות.

למרות כל מה שהוא משדר כלפי חוץ, ופנים, ואל אף מחירו, שיש מי שיגדיר "יקר", מצאנו בן לוויה שקט וסבלני, פתוח לכל גחמה ומוכן לכל משימה.

שקט וצייתן.

נאמן, ובעיקר מאד חסכוני, בשימוש נבון ומושכל.

בכל זאת 76 ק"מ חשמליים הם בערך כל מה שאדם ממוצע צורך ביום. ואם צריך קצת יותר, גם את זה נמצא.

עם צריכת דלק שעיקרה בדרכים מחוץ לעיר שעומדת על 23 ליטרים לכל קילומטר דרך, אני יודע ש- א. זהו רק נתון בלתי מייצג ל- 500 ק"מ נסיעה. ב. עם יותר זמן ודרכים מגוונות ניתן לשכלל את הנתון הזה לגבוה הרבה יותר.

לקסוס עושים רכבים משובחים ומעניינים, עובדה היא כי בכל נסיעה אני פוגש פן אחר של היצרן שממשיך להפתיע ולייצר איכויות, ולכן זה לא מפתיע לפגוש בכבישים נציגים רבים מכל קשת דגמי היצרן.

היה לנו לעונג, לפחות עד הפעם הבאה.

 

ירון הולנדר (וגל)

דצמבר 2022

 

לקסוס h450NX.

רמת גימור HADORI.

מנוע 2.5 ל'.

הספק (משולב) 309 כ"ס.

הנעה (והנאה) כפולה.

מחיר (לרכב המבחן) 360,687 ₪.

 

 

דרך נוף טורען

כנסיה מר גיראס עילבון

פלאפל מיי שווארמה

מצפה נמרוד ראש פינה

בית מר ראש פינה

מצפה בארי

גן הברון

מבשלת  בירה הגליל, מורן.

·     *   " לקסוס NX הוא הרכב הראשון של המותג המציע את קונספט ה-TAZUNA שמשמעו "ידיים על ההגה עיניים על הכביש".

זו לא רק סיסמא אלא תפיסת עולם המבטיחה מיקוד מוחלט בנהג וממשק משתמש קל לשימוש.

המושג TAZUNA מבטא את התקשורת בין סוס ורוכבו באמצעות המושכות.

לקסוס NX מבטיחה שליטה פשוטה במגוון המערכות של הרכב."

(מתוך קטלוג הרכב).