The wey to heaven

 

החברה הסינית Great Wall Motors היא בעלת שם סמלי במיוחד, נקראת כך על שם החומה הגדולה של סין, בסיסה בעיר אודינג בסין, נוסדה ב-1984, ושם נמצא עד היום המשרד הראשי שלה.

בהתחלה החברה הרכיבה רכבים לפי אישורים של יצרניות רכב שונות ובעיקר של רכבים מסחריים. לאחר מכן הוקמה מחלקת הנדסת רכבים , שבסופו של דבר התפתחה למרכז הנדסה ובקרה גדול. כיום GWM מייצרת רכבי נוסעים, כולל מכוניות חשמליות, קרוסאוברים, טנדרים וגם מנועים וחלקי חילוף לרכב.

מפעליה ומרכזי המחקר והפיתוח של החברה, מעסיקה יותר מ-59,000 עובדים, על פני שלוש יבשות, וממוקמים בסין, ביפן, בארצות הברית, בגרמניה, בהודו, באוסטריה ובקוריאה הדרומית.

החל מ-2016  הפך WEY, למותג הסיני הראשון של רכבי שטח יוקרתיים, אשר הוקם במטרה “לאפשר ליותר אנשים להרשות לעצמם רכב שטח יוקרתי”.

לא מזמן אכן בחנתי את האח הגדול שנקרא 01 COFFEE, (מבחן דרכים קופי 01 (  ואכן, התרשמתי עמוקות ממכלול היתרונות של הקופי הגדול, אבל עכשיו אנו עומדים לפני האח הקטן יותר בכל פרמטר, ששמו כמתחייב קופי 02.

 

הרכב החדש יושב בלב סגמנט ה-SUV והוא מהווה גרסה נגישה יותר של דגם ה-Coffee01, המתאימה לנתח שוק רחב יותר, גם מבחינת הגודל וגם מבחינת המחיר. הדגם החדש משווק בשתי רמות גימור, Premium החל מ-239,900 ש״ח, Luxury החל מ-269,900 ש״ח.

 

מערכת ההנעה של ה-WEY מורכבת מ-2 מנועים, מנוע טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר (מיכל דלק 55 ליטרים) ומנוע חשמלי קדמי, מה שמייצר הספק משולב של 362 כ''ס, ובעל מומנט משולב של 51.0 קג''מ.

 

היות ו-65% מהנהגים רואים את מגבלת טווח הנסיעה כחסם משמעותי ברכישת רכב חשמלי, לכן הטווח הארוך של ה-coffee02, הן החשמלי והן המשולב, מאפשר להעלים את חרדה זו.

הקופי 02 הינו מוצר שישלים כניסה של מותג wey לישראל.

 

הרכב מצויד במערכות בטיחות מתקדמות (ציון 8 המקסימלי), במבט חיצוני ניכר כי הושקעה מחשבה בעיצוב מודרני, בחומרים איכותיים ובממדים נדיבים.

סביבת נהג מתקדמת וטכנולוגית. כל המידע ואפשרויות התפעול מרוכזים בשני מסכים במרכז הדשבורד, ובתחתיתו, בתפריט דובר עברית.

ברכב המבחן נפקד מקומה של אפליקציית שיקוף הטלפון (אנדרואיד אוטו/אפל קאר), ונמסר לי כי ברכבים הבאים לישראל בקרוב יצוידו באפליקציות אלו.

למרות רמות הגימור השונות הרכבים זהים מבחינה טכנית.

 

התייצבתי עם שחר באולם התצוגה המרשים ברחוב קרמניצקי בתל אביב, ומה רבה הייתה הפתעתי כאשר הראו לי את רכב המבחן שמגיע בדיוק עם אותו צבע יפהפה של האח הגדול.

(חלילה שיחשדו בי כי עשיתי העתק הדבק לצילומים).

על לוח המכוונים מול עיני הנהג נשקפים נתוני הפתיחה.

116 ק"מ חשמליים ועוד 467 עם מנוע בנזין.

467/116

דור שמוסר לי את הרכב, מסביר לי כי ברגע שהחשמל בסוללה נגמר, משמש מנוע הבנזין כגנרטור להטענת הסוללה לשימוש ההיברידי, וכמובן ניתן לשלוט על רמת ההטענה.

אם נשתמש בהטענה מקסימלית טווח הנסיעה יתקצר משמעותית שכן המנוע יצרוך הרבה יותר דלק, לכן ניתן לווסת את רמת הטעינה (עוד אופציה במסך הגדול).

כזכור, היצרן מבטיח טווח משולב של שני המנועים למרחק של כ-600 ק"מ, שכאמור 124 מתוכם יהיו חשמליים, והשאר ילך על בנזין.

אני לא יודע מי וכמה נסעו לפניי ברכב ההדגמה, אבל אני מעריך כי צריכת האנרגיה לא תהיה כזו שתשאיר אותי פעור פה מתדהמה.

יש גם תצוגה עילית מול עיני הנהג (ברקע רכב שאינו קשור)

בתוך העיר המרחק האמיתי הוא לא זה שיורד בטווח, ונכון הוא כי מרבית האנשים נוסעים מידי יום 50-70 ק"מ בלבד, וטווח של 124 ק"מ בוודאי יספיק לרוב האנשים למרבית צרכיהם, אבל בתנאי שזהו הטווח האמיתי ולא סתם מספר.

עם עוצמת מנוע של 362 כ"ס ומומנט משולב של 51 קג"מ ה02 ממריאה מהר יותר ממה שאתה עשוי לחשוב, אבל על דברים טובים משלמים במזומן, והרבה, ועל כן צריכת האנרגיה החשמלית והבנזינאית גבוהה עקב מעשי השובבות.

 

יום שוטטות עם הרכב מפה לשם רוקנה את הסוללה עד תומה, ומסתבר שצריך יותר משמונה שעות כדי להטעין 34 קווט"ש עד הפקק בשקע הביתי, לכן בבוקר עם 92 ק"מ חשמליים ו-390 על הבנזין נצא לדרך.

הזמנתי את אפרת שתטייל איתי, הכנתי תכנית בסיס ועל פיה נערוך שינויים על הדרך.

על הכביש המהיר אני מקבע את המהירות החוקית באמצעות מנוף קטן הנמצא בצד שמאל מתחת להגה, וליד מנוף הוינקר לו אני חייב התייחסות נפרדת.

אני לא יודע למה אבל למוצרים הבאים מבית GWM  יש דפקט קטן ומעצבן.

ידיות האיתות ובקרת השיוט

לידית הפעלת האיתות (וינקר) אין שלושה מצבים כמקובל של ימינה-ניוטרל-שמאלה, אלא, האיתות לאחר פניה ממשיך עד שמפעילים איתות נגדי, וחוזר חלילה, עד שמוצאים את נקודת האמצע. זה מטריד בעיקר במעבר בין נתיבים.

נתקלתי בזה באורה הקטנה, בקופי 01 והנה גם כאן.

כל כך מסובך לפתור את זה ??

רמקולים משובחים שמייצרים סאונד נפלא

אלו דברים קטנים שיכולים להעיב על שמחה גדולה, על כן פתחתי את הגג שנפתח לכל אורכו וחושף גג פנורמי עצום מידות שמכניס הרבה אור ושמחה ללב, יחד עם הסאונד המצוין הבוקע מ-12 רמקולים של אינפינטי המפוזרים בחלל הרכב המייצרים חוויה דינמית. בשעות החשיכה אורות האווירה הצבעוניים מרקדים לפי המקצב המוזיקלי ונותנים לנסיעה סתמית להפוך למסיבה.

מי שגר במרכז הארץ צריך לנסוע לפעמים בערך שעתיים צפונה או דרומה על מנת להתחיל יום טיול, ואף יומנו כזה, כי מה לא נעשה על מנת להכניס עניין ותוכן לטיול גדול?

"...כביש 899, הידוע גם ככביש הצפון, הוא אחד הכבישים הצפוניים ביותר בארץ. הכביש עובר ברובו לאורך קו הגבול בין ישראל ולבנון. הכביש עובר בין צומת כ"ח וצומת בצת ואורכו 63 ק"מ.

הכביש נסלל בימי המרד הערבי, בשנת 1937, וכאן נקבע גבול ישראל-לבנון (שאז הפריד בין המנדט הבריטי בארץ לבין המנדט הצרפתי בלבנון). בשנות ה-50 היה הכביש במצב ירוד, בשנת 1960 הוחל בתיקונו באזור מושב גורן. בינואר 1964 נפתח הכביש מחדש לתנועה לאחר ששופץ באופן שאפשר לשוב ולהשתמש בו. במהלך מלחמת לבנון השנייה נגרמו נזקים לקטעים שונים בכביש, עקב נסיעת טנקים וכלים כבדים של צה"ל על תוואי הכביש. לאחר המלחמה נעשה ריבוד ותיקון הכביש, ונסלל ברובו מחדש.

תוואי הכביש כיום מקביל ברובו לתוואי הכביש המנדטורי, אך הוא סוטה ממנו במספר קטעים.

נסיעה לאורך כביש הצפון היא מסע בין נופים מרהיבים, כפרים אותנטים, מושבים חקלאיים, אתרי ארכיאולוגיה מרשים וטבע משגע..."

כביש 889- כביש הצפון

זהו אחד הכבישים האהובים עלי בישראל שכן נופיו יפים ומשתנים בהתאם לעונות השנה, הוא כיפי לנהיגה (בעיקר ספורטיבית), ומספר כלי הרכב הנוסעים בו מועט יחסית.

יש בו מספר מוקדי עניין עליהם כבר התעכבתי במבחנים קודמים, וכנראה תמיד אמצא משהו שטרם הכרתי קודם לכן, ועל כן רבות ההפתעות המזמן כביש זה.

כדי להגיע אל הכביש צריך להתחיל בכביש 90 העולה צפונה, בגשר אל"מ אברהם חידו פונים שמאלה לכיוון צפת על כביש 89, נוסעים אתו עד לפניה לכביש 886, בדרכנו אנו חולפים על פני ישובים כמו עין זיתים, אזור תעשיה דלתון ושלל יקביו, כרם בן זמרה, ובצומת ריחניה פונים שמאלה אל מקטע כביש 8966, זהו כביש יפהפה חוצה ערוץ עמוק שמגיע בסופו אל 889.

צילום: אפרת פינקלר

אבל בטרם נגיע אל הקצה נזכרתי כי כאן בריחנייה יש מספיק סיבות לעצור לביקור.

"... הכפר הצ`רקסי ריחניה ממוקם במרום הגליל, על גבול הלבנון. הכפר נוסד בשנת 1880 הגיעו אליו משפחות צ`רקסיות משבט אבזח מצפון הקווקז. הכפר נבנה בשיטה צ`רקסית מסורתית, אשר מקורה בקווקז ושמה "כפר חומה". בכפר מסגד מיוחד שצורתו כמסגדים הצ`רקסים בקווקז... כפר ריחניה הוקם בסיוע האימפריה העותומאנית בכדי להשתמש בכישורי הצ`רקסיים בלחימה ואומץ הלב. ביישוב יש מגוון רחב של אטרקציות תיירותיות, ביקור בבית המורשת הצ`רקסית והחוויה הצ`רקסית לצד מאכלים אותנטיים במסעדה, ביקור במחלבה ליצור גבינה צ`רקסית, קפה בוטיק, בתי מאפה, מוזיאון סיור בגרעין הכפר ובריכת החורף. במעיין ריחאן ובריכת החורף עם מערכת אקולוגית עונתית,.."

ריחנייה

בריכת החורף ריחניה

ובדיוק בשביל בריכת החורף הגענו. בזכות הגוגל מצאנו את האתר בקלות, אבל מכיוון שאנו עומדים בשלהי הקיץ הבריכה הטבעית התייבשה ואיננה, אבל במקומה זכונו לחוויה אנושית שכולה טוב לב והכנסת אורחים נדיבה.

איש נדיב בפתח ביתו המדהים

רזי, שמתגורר בבית מהמם מול בריכת החורף בריחניה, פותח עבורנו את כל המזרקות שבנה בחצר, ומצייד אותנו בטונות ענבים מתוקים, תאנים דבש, ושלל צמחי תבלין שגדלים אצלו בחצר.

הבטחנו והתחייבנו לשוב הנה בחורף לאחר גשמים כאשר הבריכה מלאה.

דילגנו על ביקור מתחייב במאפייה המקומית והמשכנו הלאה אל היעד הראשון שתוכנן, וצריך לשים לב איך לא לפספס אותו. (כי קל מאד)

 

סמוך לכניסה ליער ברעם בצד השמאלי של הכביש העולה, יש לפנות שמאלה, ובמזלג לרדת ימינה כ-50 מטר.

עין ערבות. מקום קסום של זרם מים צוננים הפורצים מתוך צינור לאגן היקוות רדוד וקטן. המקום נמצא תחת מעביר מים מבוטן העובר מתחת לכביש 889.

המקום שקט ונקי, ורצוי לשמור עליו ככזה, ונמצא בנתיב הצעידה של שביל ישראל. (ופגשנו בהמשך היום מספר צועדי שביל).

לאחר התרעננות קצרה, חזרנו אל הכביש ופנינו לכיוון ממנו הגענו עד אשר ראינו שלט המפנה אל ציון קבר הנביא ישעיה בן אמוץ.

"... יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ, הוא נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו הוא אחד הנביאים המרכזיים והמשפיעים בתקופת מלכי יהודה, והוא אף נמנה עם משפחת המלוכה בהיותו נכד של המלך יהואש. הוא פעל בתקופת הגדולה של ממלכת אשור ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה, ורבות מנבואותיו עוסקות בתמורות מדיניות אלו.

רוב נבואותיו של ישעיהו עוסקות בעם ישראל, אך הוא התנבא רבות גם על עמי האזור וחורבנם העתידי..."

ישעיהו בן אמוץ

בקוראי את אמור לעיל אני מקווה מאד כי בקורנו כאן לא מנבא את חורבננו העתידי.

אזור הגליל מרובה בקברים עתיקים, ומידי פעם ציינתי לעצמי להגיע אליהם ולבדוק משמעותם.

המשכה של הדרך מוביל אותנו אל קיבוץ יראון.

שמתי לב כאשר מטיילים בימות החול, מרבית השערים של ישובים מוקפי גדר פתוחים בניגוד לסופי שבוע.

אז מה יש כאן שראוי להיכנס?

ראשית בכניסה לקיבוץ, על חורבות דיר כבשים ישן בנו מוזיאון קטן ("ואהבת" שמו) לזיכרון המורשת החקלאית של הקיבוץ.

השלט המסקרן ביותר המפנה להיכנס לקיבוץ מכוון ל"אגם חי" שזה מתחם בעלי חיים ואגם קטן לשיט, ומיועד למשפחות עם ילדים קטנים, אך היות ואנחנו לא שם, פנינו לחפש את טיילת הפסלים.

מייסדי הקיבוץ היו חיילים שהיו שייכים לפלמ"ח לפני מלחמת העצמאות, והוכשרו בתור חקלאים בקיבוץ דפנה. 16 מתוך החקלאים נהרגו במלחמה, רובם בקרבות הקשים במצודת כ"ח. אתר הכשרת דפנה – יד לנופלים, המוקדש ל-16 חברי ההכשרה, הפך לטיילת לזכרם.

בקצה אחד של שביל הטיילת הצופה אל נופי הגליל והלבנון, מוצב פסל הרעות, ובקצהו השני מצפה בשם גן איילת.

גן איילת

למרות השקט וציוץ הציפורים והרוח הקלילה, ניכר שאין יד שדואגת לתחזוקה של המקום, שדורש רק קצת התייחסות מידי פעם.

ומדוע אני מציין זאת?

כי משם פנינו, ונסענו לקיבוץ מלכיה הסמוך.

כאן יש מצפור ומצפה.

מצפה מלכיה המטופח והיפהפה פונה אל הרי הלבנון הסמוכים, ועל מפה באתר מופיעים שמות רבים המוכרים מקרבות שהיו שם.

מצפור מלכיה, שניצב על גבעה בכניסה לקיבוץ, הוא אתר זיכרון לקרבות תש"ח שהיו במקום, ובמצפור המוקם אף הוא בקצה שביל צופה אל עמק החולה והרי הגולן.

לצערנו אוויר היום אפור חם ודחוס, ולכן הראות פחות יפה, ומן הסתם בימי החורף כאשר האוויר צלול, המקום מומלץ להגעה.

אי אפשר לסיים יום מקיף כל כך וחם כפי שציינתי בלי לתת לו גראנד פינלה משובח, ועל כן, ועל מנת להפתיע את האורחת שלי הסקרנית הוריתי לצוענייה להוביל אותנו אל רחוב דוד שמעוני בקרית שמונה.

רחוב זה שאינו שונה מרחובות אחרים בקריה מוביל לממתק ייחודי.

בקצה הרחוב, יש רחבת כורכר, שם מחנים את הרכב ויורדים ישר אל ערוץ מים זכים, ומקום מטופח בלב שכונת מגורים שנקרא המעיין הכורדי.  כאן המים צוננים במיוחד, והפער בין חום היום לקרירות המים משמעותי. רדידות המים וגודל הבריכה מאפשר שהייה של רבים במקום כפי שנוכחנו לראות בעבר, אבל היום, ובשעה הזאת אנחנו כאן לבדנו, והעונג מושלם.

 

650 ק"מ עברתי עם הקופי 02 במהלך היומיים הללו, ומה שהערכתי מראש התברר כנכון.

הקופי הזה הוא בן לוויה מושלם לעיר שכן הטווח החשמלי שלו ייקח אותנו לכל שימוש יומי כמעט ללא שימוש במנוע הבנזין, וגם אם נגיע למצב בו הסוללה מתרוקנת יש לנו מספיק אנרגיה חלופית להמשיך בנסיעה.

נתוני צריכת אנרגיה

הקופי 02 הוא חזק ומהיר וקל מאד להגיע אתו מאפס עד איבוד רישיון הנהיגה, וכל זאת תחת מערכות בטיחות מקיפות שישמרו על שלום הנוסעים.

הרכב נוח מאד למרחקים ארוכים, ובזכות המפרט העשיר שלו מקבלים ערך מוסף לרכישתו.

270,000 ₪ זה לא מעט כסף, אבל מנגד ישנה תחושה כי מתקבלת תמורה מלאה עבור כל שקל.

 

ירון הולנדר (ואפרת)

ספטמבר 2023

 

WEY COFFEE 02

רמת גימור LUXURY

 

מנוע טורבו בנזין 2 ל'.

הספק משולב 362 כ"ס.

מומנט 50 קג"מ.

טווח חשמלי עד 124 ק"מ, טווח משולב עד 600 ק"מ.

קיבולת סוללה 34 קווט"ש.

 מחיר (דגם מבחן כולל אגרה): 273,494 ש"ח.

 

כביש 899.

בריכת חורף ריחניה.

עין ערבות.

קבר הנביא ישעיהו בן אמוץ.

אהבת, יראון.

אגם חי, יראון.

טיילת הפסלים, פסל הרעות, יראון.

גן איילת, יראון.

מצפה מלכיה.

מצפור מלכיה.

המעיין הכורדי.