בועה מולקולרית

 

בתחילת הקיץ הושק בישראל איוניק 6, גרסת סלון חשמלית של יונדאיי, וכעת נמצא עבורה הזמן לשהות במחיצתי.

ביום ההשקה נסעתי עם הגרסה החזקה והיקרה ביותר, אולם למבחן ביקשתי דווקא את הגרסה שהיצרן מצהיר עליה כי ביכולתה לנסוע עד 614 ק"מ ארוכים בין טעינות בזכות סוללה גדולה בנפח 77.4 קווט"ש.

נתון זה, ראוי שיבחן לעומק שכן טווח משמעותי שכזה מסיר את העוקץ לחלוטין מכל אלו שחוששים להיתקע בדרכים.

ומדוע יצרנים אוהבים להדגיש את המילה "עד"?

ראשית בשביל לא להתחייב, כי אם לא תעמוד במילה בטוח שיהיה מי שיגרור את היצרן לערכאות משפטיות לא נחוצות.

שנית הטווח משתנה בהתאם לאופי הנהיגה, מצב הדרכים והשפעות מזג האוויר, ומניסיון (ברכבים אחרים), הפערים בין נסיעה ללא מזגן במצב חסכוני לבין מצב ספורט עם מזגן במלוא העוצמה יכולים להגיע אף ל-70 עד 80 ק"מ הפרש. וזה לא מעט ברכבים חשמליים.

נתחיל כהרגלנו בסקירה קצרה על המוביל החינני.

האיוניק 6 הינו רכב חדש באבולוציה של יונדאיי. הדגם ממשיך מסורת של יונדאיי, שממצבת עצמה בצמרת תעשיית הרכב. עד שנת 2030 בכוונת הקונצרן למכור מעל 3 מיליון רכבים חשמליים.

חזון סביבה ירוקה בפיתוח כלי הרכב, עמד לנגד עיני המתכננים, כמו למשל שימוש בחומרים אקולוגיים להקטנת טביעת רגל פחמנית. וכך ניתן למצוא ברכב דשבורד העשוי מקני סוכר, הדלתות מכילות רכיבי שמן צמחיים, ריפוד המושבים מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים, ושימוש בצמיגים ממוחזרים לפגושים.

צריכת האנרגיה של הרכב משתמשת במינימום אנרגיה, ובעזרת תכנון נבון משיגים שיפורים נוספים כגון ספויילר אחורי כפול לשיפור נצילות, חישוקי הצמיגים בקוטר 18 אינצ' מאפשרים הגדלת טווח ב-70 ק"מ.

הרכב מאפשר מהירות טעינה גבוהה מאד. עד 350 קווט"ש DC.

מי שכבר נחשף לדגמים אחרים של יונדאיי ימצא כאן קווי עיצוב דומים, חלל פנימי מעוצב ופונקציונלי, סביבת נהג נוחה, קונסולה צפה, דלת חלקה עם תא אחסון שקוף.

ארבעה פיקסלים צבעוניים על ההגה משמשים פונקציות כמו, סטטוס טעינה, נסיעה אחורנית, וסוג נהיגה.

האיוניק 6 נאה מאד בחיצוניותה, ומושכת מבטים. זהו סוג עיצוב הבא עם אמירה דינמית, חדשנית ומודרנית, וברור מאד לזה שעתיד לרכוש אותה מה מביא אותו לשם.

אבל, עיצוב זה בסופו של דבר זה עניין של טעם והעדפה, ובמשך כל המבחן תהיתי למשל למה בחר המעצב להוסיף מעין קרניים בפינות הדשבורד.

מה זה בפינה?

אין להן שום תכלית ושימושיות כלשהי.

בונוס אחר שבא עם הרכב הוא באפשרות לספק חשמל החוצה עם שקע ביתי. פנימי או חיצוני, כלומר, הרכב יכול לשמש כסוללה ניידת גדולה, אם צריך.

ואם בחשמל עסקינן, בדק הבוחן המודאג תדיר, מה עומד לרשות הנוסעים ולהלן ממצאיו:

משטח טעינה אלחוטי ועוד 2 נקודות יו אס בי (C-TYPE) ויו אס בי "רגיל" לצורך חיבור טלפון למערכת המולטימדיה מקדימה, ושתיים מאחור יספקו כל נוסע, ובנוסף שקע 12 וולט מסורתי, נמצא מתחת לקונסולה הצפה.

האיוניק מרווחת מאד הודות לבסיס גלגלים נדיב של 295 ס"מ שעושה נפלאות ומעניק נוחות רבה בעיקר ליושבי השורה השנייה.

המושבים הבהירים מכניסים אור לחלל הנוסעים, גם כאשר אין גג שמש פנורמי מעל.

בהירות הריפוד גם נותנת תחושת מרחב גדול. ברור שלא ארד כאן לכל הרזולוציות המבדילות בין רמות הגימור, והרשימה גדולה ומפורטת כמו המחירים המתחילים ב-214,458 ש"ח, ומגיעים עד 295,458 ₪.

 

את המבחן הפעם בחרתי לחלק לשניים.

האחד נסיעה "מנהלתית" פשוטה, הלוך וחזור בעיקר בכביש מהיר, והשני טיול בכבישים משתנים.

אי לכך בבוקרו של יום שישי, לאחר שהרכב נמסר לידי החלטתי לנסוע עד עין עירון, שם נמצא משק פוקס, שהומלץ לי על טיב המוצרים הנמכרים בו.

למי שאינו מכיר, מושב עין עירון נמצא בשולי כרכור-פרדס חנה, וכאשר הגעתי אל היעד נחשפתי להאנגר גדול הניצב בין בתים.

התוצרת הנמכרת כאן משתנה בהתאם לעונות השנה, ובעלת המקום, אישה קטנה ונמרצת המציגה עצמה בשם פוקסית, מתזזת עצמה בין הלקוחות.

היום נמכרים כאן רימונים ענקיים מתוקים מאד, גויאבות עצומות שלא ראיתי אף פעם כמותן (זהו זן שנקרא בן דוד אומרת הפוקסית), מארזי פסיפלורה, וכמובן פרי הדר.

המחירים נמוכים מאלו של המרכולים, ומגיעים ישירות לחקלאי שעמל על גידולם.

אבל, הפירות הם רק הסיבה המשנית להגיע לכאן.

היופי והייחוד נמצא בחצר הבית הצמוד.

יצירות אמנות מחומרים שזורקים מבלי לחשוב פעמיים, או כמו שאמר לי פעם חבר, זבל של אחד הוא זהב לאחר, וכך ניתן למצוא בחצר פעמוני רוח מקפסולות של קפה, גלגלי שיניים של אופניים שהפכו לפסלים צבעוניים, ובגדים משומשים שהפכו לאדניות פורחות.

במחשבה לאחור גיליתי קשר הדוק בין מי שממחזר זבל למטרות יופי וסביבת מחיה נאה, לבין מי שבוחר ליצר רכבים מחומרים ידידותיים לסביבה ומחומרים ממחוזרים.

 

בדרכי חזרה, ולקראת טיול המחר נכנסתי לתחנת הדלק במסובים, כאן נמצאת עמדת הטעינה המהירה בארץ.

משום מה קצב הטעינה עמד על 65 קווט"ש (במקום 360), וטעינה של 30% עד הפקק נמשכה כ-40 דקות.

יש לדעת כי מפתחי הסוללות ממליצים על טעינות בין 20%-80%, ומקובל לראות כי סוללה שמגיעה ל80%, קצב הטעינה שלה יורד עד לטעינה מלאה.

אלו שיש להם עמדה ביתית יכולים כמובן לשלוט ברמת הטעינה ומן הסתם עומד לרשותם בד"כ זמן רב יותר.

על המסך הגדול בבוקר, עומד לרשותנו טווח מוצהר של 525 ק"מ, נראה לאן נגיע אתו.

 

 בימים גשומים יש התלבטות אם לצאת לטייל ולאן, ואם כבר התשובה חיובית, הרי שברור כי אין הרבה ברירות.

נטייל היכן שלא גשום, וכדי לעמוד ביעד נרד עד ים המלח, כנראה, ונראה מה נמצא בדרך.

 

בעליות לירושלים רוח חזקה מנשבת, ובעצירה הראשונה שלנו באנדרטת פורצי הדרך מסתבר כי קצת קריר.

ומדוע עצרתי כאן?

ברוח הימים הקימה קק"ל מיצג המוקדש לחטופים בעזה, ועצם היותנו כאן לבד, עם השקט והרוח העצימו את התחושות שהמיצג מייצר.

שיחזרו כבר!

"... אנדרטת פורצי הדרך לירושלים היא אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. האנדרטה, השוכנת מול המושב שואבה מעל מחלף שורש, על גבעה במעלה שער הגיא, תוכננה על ידי הפסלת נעמי הנריק ונחנכה בשנת 1967... האנדרטה נראית כמזנקת מהגבעה לעבר ירושלים. מבסיס הבטון מזנקים מוטות מפלדת אל חלד המגיעים לאורך של 12 מטר ונשענים על קבוצת מוטות אנכיים נמוכים יותר. הם מסמלים את הפריצה לירושלים... מאחר שהאנדרטה נבנתה בטעות על שטח פרטי שהיה שייך לנציב העליון הרברט סמואל וליורשיו, ומאז שנת 2006 למשפחת שושני, אין מתאפשרת גישה מסודרת אל האנדרטה. בתחתית הגבעה נבנתה רחבת הנצחה, ממנה ניתן להגיע אל האנדרטה ב'שביל-עיזים' מפותל..."

אנדרטת פורצי הדרך

אם אנחנו כבר בעניין אנדרטאות, שאלתי את האורח שלי אם היה בזו המוקדשת לאסון התאומים?

תשובתו השלילית גרמה לי להפנות את הגה האיוניק ולכוונה אל פארק עמק ארזים הסמוך, אל אנדרטת אסון התאומים.

"... בתוך מעגל גדול ניצב פסל גדול ממתכת. חלקו התחתון של האנדרטה נראה כקיר קורס ועליו 50 כוכבים כמספר מדינות ארצות הברית וחלקו העליון בצורת דגל ארצות הברית המתנופף אל על. גובה האנדרטה 9 מטרים ובבסיסה נמצא גוש מתכת שנלקח משלד הריסות מגדלי התאומים והועבר לישראל מטעם עיריית ניו יורק לשם שילובו בפסל. בשולי המעגל נמצאים לוחות מתכת ועליהם מוטבעים שמות 2,980 הנספים, בהם חמישה ישראלים.

האנדרטה נחנכה ב-12 בנובמבר 2009..."

אנדרטת אסון התאומים

העלייה המתונה (יחסית) אל הבירה גובה את מחירה בק"מ מהירים היורדים מטווח הנסיעה, ואין קשר בינה לבין המרחק האמיתי.

אני בונה על הירידות של כביש 1 שיאחזרו חלק מאותה אנרגיה אבודה.

מזג האוויר הסגרירי אינו פוסח גם על חלק זה של הארץ, אומנם פחות קר ולא גשום, והטמפרטורות נושקות ל-27 מעלות, אבל רוח חזקה נושבת כל הזמן, ומי ים המלח נראים מקציפים מגלים נמוכים.

על כביש 90 אין כמעט תנועה, כך שניתן לקבע את מהירות הרכב בבקרת השיוט ולהנות מתנועה חלקה וחרישית.

אחד הפיצ'רים המותקנים כאן נמצא תדיר אצל האחיות ממותג ג'נסיס היוקרתי יותר, והוא רחש מוקלט של גשם, מים, ג'ונגל ועוד, לכאלה שמעדיפים זאת על פני מוזיקה הבוקעת ממערכת הסאונד האיכותית של BOSE.

הצלילים הצלולים מנעימים לנו את הדרך.

מיד אחרי הכניסה לקיבוץ עין גדי, מצד שמאל יש כניסה לאתר בשם EIN GEDI CAMP LODGE או בעברית – חאן עין גדי.

זהו אתר נופש מיוחד לכאלו שרוצים חופשה מסוג אחר.

כאן במתחם ניתן לשכור אוהל משפחתי רבוע, או מתחם לאוהלים פרטיים, ואפילו בעלי קארוונים יכולים להגיע לכאן למתחם ייעודי, אבל את העין תופסים מספר רכבי וואן של פולקסווגאן צבעוניים שהוסבו ליחידת לינה זוגית.

לרשות הנופשים עומדים מקררים שיתופיים, מקלחות ושירותים ציבוריים, ובית קפה המציע מגוון ארוחות.

כל היחידות צופות אל נופו של ים המלח, והמחירים, כך נמסר לנו, מאפשרים נופש זול ושונה.

חאן עין גדי

אבל, למעשה לא הגענו לכאן בגלל האתר החמוד הזה, ששווה עצירה גם לסתם קפה על הדרך, אלא אל הגן הבוטני של הקיבוץ.

"... ב-1959 עלו ראשוני חברי עין-גדי לנקודת הקבע ב"פלאטו" – שטח פחות או יותר מישורי שלא היה בו אפילו צמח אחד לרפואה או לצל. גבעה סלעית צרובת שמש... הגן משתרע על פני למעלה ממאה דונמים, והוא למעשה (היחיד בעולם) שנטוע בתוך ישוב. בסמוך אליו נמצאת שמורת עין גדי הנהדרת והירוקה, וצבעי מדבר יהודה (צהוב) וים המלח (כחול) מוסיפים לקסמו. בעונת האביב פורח הגן בגוני ורוד נפלא. הגן נפתח למבקרים לפני למעלה מעשרים שנה ובשנים שחלפו הפך לאטרקציה תיירותית המושכת אליה אוהבי טבע ופריחה. אפשר לטייל בגן באופן עצמאי, או בסיורים מודרכים בתיאום מראש. בגן ישנן כמה נקודות תצפית אל הנוף הנהדר שמסביב לקיבוץ...

גן בוטני קיבוץ עין גדי

מי שרוצה הסנפה של נירוונה, יכול למצוא את זה כאן, בשיטוט רגוע בשבילי הקיבוץ, או להגיע אל אחת הפינות הצופות אל ים המלח או נחל ערוגות, ולהתמסטל מהטבע, והשקט.

קקטוס כיסא החותנת

 

הגענו לעין גדי עם טווח שנותר 344 ק"מ, כלומר נסענו על פי הרכב כ-180 ק"מ, בעוד שהמרחק האמיתי נמוך מזה והוא בסביבות 150 ק"מ.

דילגנו משם במסענו אל עוד נקודה בה אני עוצר תדיר, הפטריות של ים המלח. מביקור לביקור הנוף משתנה, יש כאן תהליכי בניה של מרכז כנסים עצום, ומלון חדש מוקם סמוך לשם.

החוף עצמו עבר פיתוח כלשהו והופך לטיילת יפה, אבל אל הפטריות עצמן שפעם היו בעומק מותניו של אדם בוגר, ניתן היום להגיע בהליכה כשקו המים הוא בין הקרסול לברך, וגם הפטריות עצמן איבדו קצת מזוהרן וייחודיותן.

 

היות וכאמור היום הסגרירי לא מושך לטבול במים, החלטנו לחזור צפונה בדרך שונה מזו שממנה הגענו.

כביש 31 העולה מים המלח לערד הוא כביש לבחינת יכולות ספורטיביות עם הרכבים המתאימים, כל עוד התנועה לא מפריעה, או במילים אחרות אם אין תנועה.

כאן מעבירים למצב ספורט, ושום נהימה פראית לא בוקעת מאיזה אגזוז, אלא רק מומנט מתפרץ המעיף את ה-6 בקלילות וללא מאמץ.

ברגע בו מגיעים לרכב איטי, מחכים לרגע בו הקו הרצוף שבין הנתיבים, הופך למקווקו על מנת להפעיל איתות קטן ובלחיצה עצבנית על דוושת הגז מתחילים ומסיימים עקיפה בטרם הנעקף יספיק למצמץ.

אנשים הזקוקים להמחשה כיצד מרגישים כאשר מאתיים עשרים ושמונה סוסים עצבניים, בועטים במומנט של 35.6 קג"מ, מוזמנים לניסויי עקיפה בכביש 31.

(ואז מגיעה הארה מסוימת שאומרת, "אבל היי, יש גם גרסה בכירה יותר עם 325 כ"ס ו-61.6 קג"מ, ואם עם החלש שבין השניים מרגישים ככה, איך מרגישים עם החזק?").

אכן דילמה למי שצריך להתלבט.

 

47% אחוזי סוללה וקצת יותר מ-230 ק"מ טווח הראה מד המרחק בערד, ולמען השקט הנפשי עצרנו למילוי וחיזוק הסוללה של הרכב, בסמוך לפאב מוזה הצבעוני והשמח שמאפשר מילוי מצברים אנושיים באותו הזמן.

בשעה זו של היום, המקום הומה מטיילים, ג'יפאים, רוכבי אופנועים והמון ילדים מקומיים שמוצאים כאן אוכל לטעמם.

בזמן שסעדנו בפיש אנד צ'יפס נוספו לרכב עוד 200 ק"מ שיביאו אותנו בבטחה הביתה.

 

בדרך חזרה האוויר מלא אבק מגביל ראות, לא משהו שהאיוניק הזאת לא תתגבר עליו.

 

מבחר צבעי הדגם

כ-500 ק"מ נסעתי עם האיוניק 6 במהלך סוף השבוע, ויש בהם כדי לספק שורות סיכום.

האיוניק 6 מבטיח נראות ואלגנטיות, חדשנות וטכנולוגיות, ועומד בכל ההבטחות בכבוד.

הנסיעה חלקה ונעימה. אין הפתעות ואין חרדות, ואם היצרן מבטיח טווח שנשמע דמיוני, ובפועל נוסעים "רק" 500 ק"מ (פלוס מינוס), ואנחנו עדיין מתלוננים, כנראה שהגענו לנקודה ממנה ניתן להתלונן כשטוב מידי.

אגב, מי בדיוק נוסע מידי יום 500 ק"מ?

במצב ספורט התאוצות של ה-6 מרשימות וחלקות, אבל העברה למצב הזה מורידה מיידית 10% מטווח הנסיעה.

הפעלת מזגן, ודילוגים בין הטמפרטורות יורידו בהתאמה קילומטרים ניכרים מהטווח הגדול, מאידך, נסיעה רגועה ושקולה בשילוב כמובן עם בקרת השיוט יניבו נתונים קרובים לאלו של היצרן, ויתכן שבטווח הארוך אפילו יאפילו עליהן.(לחיוב).

מחירי הכניסה לדגם 6 מתחילים ב-214,000 ₪ ומגיעים במבחר אפשרויות אבזור להגיע עד 295,000 ₪.

האיוניק 6 מאפשרת התניידות מנותקת בתוך בועה נעימה, העוצמה של הרכב מגיעה מתוך השקט והביטחון שנגיע לכל מקום שנרצה.

 

אחריות לרכב 5 שנים, ולמערכת החשמלית 7 שנים

 

ירון הולנדר (ומושיק)

יונדאיי איוניק 6

רמת אבזור LIMITED

מנוע חשמלי הספק 228 כ"ס.

מומנט 35.6 קג"מ

צריכת חשמל (במבחן) 16.9 קווט"ש/ל-100 ק"מ. (נתון מצויין)

מחיר (רכב מבחן) 260,458 ₪.

 

משק פוקס עין עירון.

אנדרטת פורצי הדרך.

פארק עמק ארזים.

אנדרטת התאומים.

חאן עין גדי.

גן בוטני עין גדי.

פטריות ים המלח.

מוזה ערד.