ניצחון ידוע מראש

 

לפני ארבע שנים הציגה טויוטה את דגם  c-hr שהביא בשורת עיצוב פורץ דרך, והציג לעולם פנים נועזות יותר של חברה הנתפסת כשמרנית (במובן הטוב).

והנה, ממש לקרת סוף השנה האזרחית, התכנסנו לרגל הצגת הדגם החדש, שעבר מתיחת פנים מקצה לקצה, ואותו מנוע היברידי שנפח מנועו ליטר נקודה שמונה, שניפק בעבר 122 סוסים, עבר מקצה שיפורים, והספקו הנוכחי עומד על 140 סוסים, וזוהי קפיצת דרך אחת מיני רבות שבאות כאן לידי ביטוי.

אני מציץ בכתבה שפרסמתי אז, ואני שם לב כי מקצה שיפורים לא תמיד משפר את הקיים, כמו למשל הארגונומיה של ההגה הנוכחי פחות נוחה והגיונית מזה הקודם, ולמה אני מתכוון? לצורך תפעול מערכות שונות (כמו שינויי עוצמת רדיו, תפעול בקרת שיוט ועוד), בזמן נהיגה הכפתורים צריכים להיות בולטים ומבודדים, שניתן להפעיל במישוש בלי צורך לחפש אותם תוך כדי, ודווקא בהגה החדש בשם הרצון לשפר זה הופך קשה ומסובך, ולא פעם נאלצתי להשפיל עיניים כדי לוודא שאני לוחץ במקום הנכון.

מרבית הכפתורים שטוחים ולא ניתן להבדיל בניהם.

וזה לטעמי האישי לא עונה על כוונה ליצירת מערכות שליטה אינטואיטיביות, כפי שנמסר לעיתונאים בהשקת הדגם החדש.

או כמו שמפורסם בקטלוג החדש של הדגם "שדרוג הרכב ששבר את התבנית, והפך להצהרה עוצמתית שופעת סטייל, דרך עיצוב בלתי קונבנציונלי בו הטכנולוגיה נמצאת במרכז".

כל אלו מילים יפות אבל איך טכנולוגיה שנמצאת במרכז, כהגדרת היצרן, עדיין משתמשת למשל בכבל פיזי לחיבור מכשיר הטלפון למערכת המולטימדיה?

לעיתים כשלון של דגם נמדד בפרטים הקטנים שייקחו את הלקוחות ליצרנים אחרים ששמים לב לדקויות, והעולם כבר התקדם לפתרונות נוחים יותר מכבל, לא ככה?

מצד שני, טויוטה שילבה ברכב חומרים רבים ממוחזרים וידידותיים לסביבה, ומהווה עקב כך מנהיגה סביבתית ומורת דרך.

הדור החדש לוקח את הדגם צעד קדימה, זהו דגם ייחודי למותג שנותן מענה רחב לסגמנט c-suv.

העיצוב החיצוני מוחצן ופונה לרגש והעיצוב הפנימי יותר טכנולוגי.

הדגם המחודש מציע 2 מערכות היברידיות שונות.

האחת (שבה שתי רמות גימור) של מנוע 1.8 והשנייה עם מנוע חזק וספורטיבי שנפחו 2 ליטר.

שלושת הדגמים כוללים את כל מערכות הבטיחות המתקדמות ביותר של טויוטה.

מחירי הדגמים נעים בטווח המחירים 170-220 אלף ₪.

 

למרות העיצוב החיצוני הנאה, והצבע המהמם של רכב המבחן (רמת גימור VISION- המרכזית בין השלוש), שמגיע בשילוב מרכב אדום וגג שחור, טויוטה ממשיכים לבאס אותי עם תא נוסעים שחור, קר ומלנכולי.

גג שמש, ריפוד בהיר, ונגיעות צבע יחוללו פה פלאים, ויתנו תחושת מרחב קצת יותר גדולה.

לטעמי גם הקונסולה המרכזית יכלה להיות פחות מאסיבית ומצופפת.

ואם כבר מדברים על צפיפות, יושבי השורה האחורית לא נהנים מרווחה גדולה. יכולים לשבת כאן שני מבוגרים או שלושה ילדים, אבל במידה ואין נוסעים מאחור יכולים יושבי השורה הראשונה למתוח את המושבים שלהם לאחור למען שיפור הנוחיות שלהם.

יש רכבים המאתגרים את הנהג מהרגע הראשון, מחייבים אותו לדריכות, ולעיתים לסוג של מתח, ובעיקר בדקות הראשונות המלאים בחשש מהלא נודע, ויש את טויוטה c-hr.

מרגע ההתנעה השקטה ועד לתזוזה הראשונה של הגלגלים, כבר מרגישים בנינוחות חלקה.

הרכב והנהג (והנהגת), הופכים במהירות ליחידה אחת שפועלת בסינרגיה נעימה וקלילה.

ואל יהא הדבר קל בעיניכם, כי זה ממש לא מובן מאליו.

כבר ברמזור הראשון קל להשתלב בתנועה הזורמת, בלי חשש ובלי לחץ.

קלללללל.

מאידך, ואין לי הסברים למה זה קורה, ברגע שמשלבים את ידית ההילוכים (גיר רציף) לנסיעה קדימה או לאחור, יש מעין נקישה רועשת ומלחיצה, ואם נחזור לרגע לכבל המעצבן של אנדרואיד אוטו, תוך כדי נסיעה ללא שום מגע, המערכת מפסיקה לעבוד ומתנתקת מעצמה, ויש צורך להוציא את הכבל מהטלפון (או משקע החיבור), ולהתחבר מחדש.

כמובן שאם היה כאן חיבור אלחוטי זה לא היה קורה.

אבל, כל אלו מחווירים כאמור אל מול הנסיעה הרכה והנוחה.

מצבי הנהיגה על לוח המכוונים

ובשם הנוחות והנינוחות אין כמו ניסיון לחזור לשגרת ימי שישי רגועים בהם אנחנו יוצאים לגלות ולבלות בכל מיני מקומות שיזמים בעלי מעוף חוברים ליצירת מקום עם אופי וייחודיות.

כזהו בדיוק המקום של בירבזאר שנמצא במושב כפר דניאל, ליד יער בן שמן.

במתחם שהיה פעם מפעל הצורפים (השילוט עדיין קיים), הוקם מפעל חדש של מבשלת הבירה ששורשיה מתחילים לפני 12 שנה.

"... בירבזאר היא קבוצת אנשים שלוכדו ביחד בעקבות משיכה כמעט אלוהית להגדלת הסצנה וליצירת חוויות קסומות עבור כמה שיותר חובבי בירות קראפט ישראליות... אנחנו גם מבשלים בירה, גם פרוסים ברחבי הארץ כחממה לאוהבי בירות קראפט ישראליות, גם נותנים במה ליצרני בירות קראפט ועוזרים להם להגיע לכמה שיותר פיות, גם יפים, וגם צנועים.

בגדול, החזון שלנו הוא לחבר בין כמה שיותר יצרני בירות קראפט ישראלים לבין כל אדם שחסרה לו בירה ביד..."

מבשלת בירבזאר

האם יש קשר בין אנשים עם משיכה כמעט אלוהית (כהגדרתם) ליצירת בירה, לבין יפנים בעלי משיכה ארצית ליצירת מוביל תחבורתי אהוד ומוצלח?

מתחם הבירבזאר מתפקד בימי שישי כשוק איכרים, דוכני מזון, ואפילו שני רוקיסטים מקשישים שנותנים קולם בשירה נעימה, ובין העצים מפוזרים שולחנות וספסלים המאפשר לכל הבא להתרווח בנועם עם בירה טעימה וצוננת, וליהנות מזיו החמה החורפית.

ויש כמובן גם סיור מודרך במבשלה עצמה, פשוט חוויה כוללת ומושלמת.

 והבירה, אגב (חתול שמן שמה), טעימה, חלקה, ונותנת בראש, בקטנה.

להשלמת החוויות שלי יצאתי עם בוקר שבת לבחון את כל מכלולי הרכב בשלל דרכים.

בקרת השיוט האדפטיבית שפעם טויוטה התעקשו למקם כמנוף קטנטן מתחת להגה עברה להגה עצמו, עובדת מצוין, כמו גם זו ששומרת על מרכז נתיב ההתקדמות.

מזמן לא עברתי בכביש 65, ולשמחתי התנועה בו זרמה ללא כל עיכוב.

כביש העלייה הצר המוביל להר מרובה פיתולים חדים, ולא ניכר היה למנוע הצעיר שהוא חש איזו בעיה לטפס מעלה. העדרם של הילוכים פיזיים מאפשר תנועה רציפה וקלה. פה ושם המנוע מעלה קצת טורים בזעף, אבל לא בצורה העשויה להדאיג.

 

הישן והחדש

הכניסה לכנסיה במרומי הר תבור חסומה לכניסת רכבים מסיבה עלומה, ומגרש חניה שהוכשר כאן מביקורי הקודם, מלא עד אפס מקום, וצריך לאלתר חניה בכביש הגישה.

"...הר תבור הינו הר גבוה מאוד בגליל התחתון. פסגתו נושקת לקו השמיים ומרקיעה שחקים עד לגובה של  562 מטרים מעל פני הים. עובדה זו מאפשרת להשקיף כמעט על כל פינה בגליל התחתון עד לרמת הגולן... להר  ממד היסטורי עשיר עמוק וחשוב לשלושת הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם. לפי ההיסטוריה היהודית, ברק בן אבינועם הוביל את הקרב יחד עם דבורה הנביאה כנגד סיסרא שר צבאו של יבין מלך חצור הכנעני. על הר התבור ניטש קרב קשה בין צבאותיהם...

גם מבחינת הנצרות להר חשיבות גבוהה לקשר שלו למסורת הנוצרית. בהר תבור התרחש אירוע ההשתנות של ישו אירוע חשוב ומכריע בחייו ובניסים הגדולים שהתרחשו בו.

על ההר יש כנסייה ענקית קתולית של המסדר הפרנציסקני ...

כנסיית ההשתנות

הכניסה לכנסיית ההשתנות מוגבלת בימים ושעות, ועל כן, כל שנותר הוא לבחון מה לעשות במקום ביקור בכנסייה.

פניתי בעקבות מטיילי השבת אל שביל סובב הר תבור (שביל ישראל/מסלול שחור).

על צלע ההר המלבלב בירוק טרי, אפשר לראות תחילת פריחה כמו רקפות ורדרדות, ואפילו פטריה מוזרה בצבע כתום-חום העונה לשם טבורית הזית. (לפי גוגל, אני לא אחראי).

זהו מסלול מקסים העובר בתוך חורש אורנים ואלונים, הנוף למטה עוד מעורפל קמעה מערפילי בוקר, אבל כאן ניתן לחזות בנוף מכל צדי ההר.

בשלב מסוים השביל עובר בצמוד לחומת הכנסיה/המנזר, וכאן רואים יותר עצי זית, והדרך מובילה אל מערה מסתורית בצד בדרך שפתחה אבנים מסותתות.

אני, שהלכתי בקצב מהיר יחסית, ונדרשו לי כארבעים דקות הליכה (כולל עצירות לצילומים וכו'). משפחות עם ילדים או צועדים בניחותא ידרשו לזמן כפול.

חזרתי אל ה c-hr שהמתין בשלווה, כדי לרדת בחזרה את כל הדרך המפותלת אל למרגלות הכפר דבוריה.

תור ארוך (בעיקר קהל מקומי), משתרך במאפיית אלטאבון, והם כנראה יודעים למה.

יש כאן שני תנורי אבן, וצוות גדול ונמרץ שמוציא כל הזמן מאפים ועופות מהתנור.

פיתה דקה אוורירית וענקית, מחולקת כמו פיצה ועליה גבינת לבנה עולה רק 12 שקלים. עם כוס קפה אסלי ומיץ ליצ'י יצאתי בנזק של 20 שקלים.

עכשיו גם אני יודע למה כדאי ורצוי לעצור כאן.

 

נדרש לי לא מעט זמן, והקשבה מדויקת לצוענייה שעל הניווט, על מנת להגיע לפארק נחל השבעה, שנמצא בלב מקום הנקרא שיבלי.

"... נחל השבעה קיבל את שמו על שום 7 לוחמי הפלמ"ח אשר קיפחו את חייהם במקום זה במהלך הקרבות של מלחמת העצמאות... תוואי הנחל הוא בין הכפר שיבלי, כפר תבור והיישוב כדורי. הוא מתחיל בשיבלי או בכפר תבור..."

פארק נחל השבעה

המקום הוסדר עי רשות ניקוז ירדן דרומי בשנים האחרונות, ולפי מדד הלכלוך והטינופת, המקום אהוד מאד על האוכלוסייה המקומית שאוהבת לבוא וליהנות, אבל לא לשמור על הניקיון.

טרקטורונים ואופנועים חוצים פה את דרכי העפר בכל רגע נתון, כאילו וזה פארק מוטורי.

בימים גשומים הערוץ בוודאי שופע מים, עכשיו יש שלוליות קטנות וצמחייה שנרמסה בזרם החזק.

אבל, זהו מקום יפהפה טובל כולו בירוק של חורף.

שביל הליכה מבוטן של כמה מאות מטרים, מאפשר טיול רגוע.

שבתי אל כביש 65, ובהמשכו פניתי שמאלה, אל כביש 7673 המוביל לבית קשת, ולפי השילוט פניתי ימינה.

בדרך נוף יער בית קשת, הכביש הצר מתפתל בערוץ בין הגבעות.

המוני מטיילי שבת נוכחים כאן, מפקנקים בכל פינה פנויה, סביב מנגל מעלה ריחות מגרים ועשן.

מרבית מבלי היום הינם בני מיעוטים, ורבים מגיעים עם רכבים רועמי מוזיקה חזקה, וטרקטורונים ואופנועים רועשים במיוחד, וחלילה אם אשמע גזעני, אבל אלה העובדות.

אלו שלא עסוקים בפיקניק משפחתי רגוע, עסוקים בעיקר בהחצנת ביצועים מוטוריים על גבול הקיצון שיש בו בעיקר סכנה לציבור המבלים.

 

נערות מקומיות אמרו לי כי השבת זה משהו מיוחד (סוף שנה), ולכן יש כאן פעילות רבה, הייתי אומר אפילו "תוססת".

 

עצירה ראשונה אני עושה במצפור הנושא את השם " מצפור אלוני בית קשת".

מבט מן המצפור, הפונה לכיוון מזרח ודרומה, מגלה את גבעת המורה, התבור, הגלבוע, רמת כוכב, רמת פורייה וטבריה עלית. מכאן גם ניתן לראות את יער הפארק של אלוני התבור, שהם עצים נשירים הגדלים באגן המזרחי של הים התיכון.

המשכו של כביש דרך הנוף מוביל לחניון ותצפית נוספת- בית היערן.

"... בית היערן או "בית הקרן הקיימת", הוא מחסן לכלי עבודה ושתילים מצופה אבן שנבנה בשנת 1946, לקראת ראשית הנטיעות במורדות המזרחיים של הרי נצרת. על הקמתו הורה יוסף ויץ שהיה מנהל מחלקת הקרקעות והייעור בקק"ל. הבית נבנה כחלק מתוכנית הסיוע שהגה ויץ לעזור לגרעין ההתיישבותי "מצפה הגליל" שגרו בחוות סג'רה ללא עבודה... בית היערן נבנה לשימוש הפועלים והנטיעות. באזור בית היערן נמצא חניון גדול שהוא החניון המרכזי של יער בית קשת...מבית היערן יוצאת דרך סלולה המותאמת לבעלי מוגבלויות ומובילה לנקודת תצפית "מצפור בית היערן". מהמצפור ניתן להשקיף לכיוון דרום ומזרח לכיוון הר תבור, גבעת המורה, הר הגלבוע, רמת כוכב ובקעת יבנאל..."

בית היערן, יער בית קשת

היופי של הנוף משקיט את כל הזמזומים מסביב, וללא ספק בימים פחות עמוסים ביקור במקום יותיר חוויה מרשימה הרבה יותר.

 

לאור הבילוי המשותף במהלך סוף השבוע אין לי שום ספק כי טויוטה הוציאו רכב פוטוגני מאד (בעיקר בשילוב הצבעים אדום-שחור), הדוגמן היפני מושך מבטים וסקרנים שמזהים את הנסיך החדש, ובאים להתעניין.

כאמור, קל להסתגל לרכב במהירות ולמצוא בו את מירב היתרונות שמחפים על חסרונות (בעיקר כאלו שנובעים מהעדפות אישיות), ולדעת להגיע אתו לכל מקום שרוצים בהנאה ובבטחה.

היות וקיבלתי לידי רכב כמעט חדש מהניילון, (עם כ-2500 ק"מ בלבד), הרי שנתון צריכת הדלק עוד לא ממש התקבע וניתן להסיק ממנו מסקנות עתידיות, אני שנהגתי בו בשלל דרכים (כ-400 ק"מ), ומגוון אפשרויות הנהיגה (חסכונית, ספורטיבית ומותאמת), הצלחתי להוציא 18 ק"מ לכל ליטר נוזל מאובנים, שזה בסדר בד"כ, אם כי אני בטוח כי זה שירכוש את הרכב וינהג בו במתינות, יוכל להוציא נתון טוב מזה.

עמיתים שנהגו בחו"ל בדגם החזק יותר סיפרו שהם חוו עונג אמיתי ואחר מזה שניתן להפיק מהמנוע הצנוע יותר.

המחיר הנדרש לדגם זה נראה לי גבוה מידי, ומצד שני גרסת הבסיס מעוטה באבזור פנימי על גבול המינימום הדרוש, מהסוג שפוגשים לרוב רק בחברות השכרה, אך הפער העומד על 15,000 ₪ הוא מסוג הפערים שמצריכים מחשבה על כדאיות מול שימושיות.

טויוטה, יודעים ליצר מכוניות אמינות שאנשים אוהבים, ועל זה נשען מוניטין המותג, ולא נראה לי שמשהו יפגע במכירות הנסיך החדש, והמאוד יפה שיצא תחת ידי המעצבים והמהנדסים היפניים.

ועם הצלחה כידוע לא מתווכחים.

 

ירון הולנדר

דצמבר 2023

 

טויוטה c-hr

רמת גימור VISION

מנוע 1.8 ל'.

הספק 140 כ"ס.

מומנט 140 קג"מ.

צריכת דלק (במבחן) 1:18 ק"מ/ל'.

מחיר (דגם במבחן) 187,564 ₪.

 

 

 

 

 

מבשלת בירבאזאר, כפר דניאל.

שביל סובב הר תבור.

מאפית אלטאבון, דבוריה.

פארק נחל השבעה.

דרך נוף יער בית קשת.

מצפור אלוני בית קשת.

בית היערן.

לקינוח-קליפ שיצרתי