סוד היהלום

 

 עשר בבוקר שבת, אנחנו מגיעים לראש פינה, לחפש תחנת דלק, להוסיף נוזל מאובנים שיבטיח יום ללא דאגות, ואם כבר נסענו עד לכאן במשך שעה וחצי, שלא נתפוס איזה רילקס, וכפי שהרכב שעמנו לגם אנרגיה, גם לנו מגיע ליהנות מכוס קפה מול הנוף.

ראש פינה ביום ובשעה, אפופה שלווה כפרית. מטיילים (כמונו) שעוצרים לרגע, נופשים שבאו ליותר מזה, ומקומיים שאינם ממהרים לשום מקום, מהווים את נוף הרחוב, שפעם היה הציר הראשי בדרכנו צפונה מזה.

חודשיים של השבתה, ממלחמה ובעיות בריאות, ונראה כי השנה האביב התמסמס לנו בין האצבעות, ויש לנו פערים למלא, בעיקר בגזרת מבחני הדרכים לרכבים חדשים שעלו ארצה, וכך יצא כי רכב שנקבע כמה פעמים שאקח למבחן ונדחו, הגיע אלי לסופשבוע משותף, שנתהה על קנקנו של זה, שנדמה שנמצא דורות בשוק הישראלי, ולא נכנע לגחמות האופנה החולפות, ומתיחות הפנים שלו מינימליות בעיקרן ושומרות על מבנה הקוביית מלבן גדולה, היכולה לנייד עד שבעה נוסעים.

 

האאוטלנדר של מיצובישי, מהווה כיום את הדגם היחיד של היצרן המפואר שנמצא כיום באולמות התצוגה.

דגם יחיד המגיע ב-8 רמות גימור, ופער של כ-60,000 ₪ מקצה לקצה, כאשר את כל רמות הגימור מניע אותו מנוע וותיק ואמין, כאשר שתי רמות מתוך השמונה, מאפשרות ירידה מהאספלט לטובת שבילים ודרכי עפר, בהיותם כפולי הנעה, אבל לא מהסוג שתרצו לחצות איתו הרים מסולעים.

מיצובישי כיצרן וותיק העמיד כאן לאלו שזוכרים, רכבי שטח מעולים שעדיין נוסעים על הכבישים, כולל טנדרים ייעודיים.

אאוטלנדר הוצג לעולם לפני 25 שנה, ועבר מאז מתיחות פנים ושינויים דוריים.

 

ההיסטוריה של המיצובישי אאוטלנדר היא סיפור של טרנספורמציה – מרכב פנאי קטן וספורטיבי, לקרוסאובר משפחתי מוביל עם דגש על שבעה מושבים וטכנולוגיה היברידית.

בשנת 2021 הציגה מיצובישי בערוץ הקניות של אמזון את הדור החדש של האאוטלנדר, החולק פלפורמה ומכלולים עם ניסאן אקס-טרייל החדש. הדור הרביעי שונה באופן משמעותי מהדגמים הראשונים הן בעיצוב והצורה החיצונית המשדרת עוצמה ויוקרתיות, לצד שדרוגים בכל פרמטר באיכות הנסיעה והנוחות כולל רמת האבזור הגבוה של האאוטלנדר החדש.

יחידת ההנעה החדשה כוללת מנוע בנזין 4 צילינדרים בנפח 2.5 ליטרים המספק כ-181 כוחות סוס.

בישראל נמכר הדגם החל משנת 2004, והמוניטין שנצבר בא לידי ביטוי בגרף המכירות שעלה בהתמדה, ועומד על אלפי יחידות מידי שנה.

ובכל זאת, על מנת להיות רלוונטי בשוק שיש בו כל כך הרבה חידושים, טכנולוגיות ומתחרים רבים שלא היו כאן כמה שנים לפני כן, יש צורך ביותר ממוניטין לבדו, על כן מלאכתו של הבוחן צריכה להבין מה סוד הקסם והמשיכה.

 

האאוטלנדר הוא מהרכבים הבודדים בקטגוריה שמציעים שבעה מושבים כסטנדרט ברוב רמות הגימור. חשוב לציין כי השורה השלישית צפופה ומתאימה בעיקר לילדים.

כאשר המושבים של שתי השורות מקופלים מתקבל נפח פנימי גדול מאד, למקרה של יציאה זוגית לקמפינג, או צורך הובלה פתאומי.

הדור החדש מציג קפיצה אדירה באיכות. תא הנוסעים מרגיש יוקרתי, עם שימוש נרחב בחומרים רכים, דיפונים מעוצבים ומסכים מודרניים.

רכב המבחן מגיע עם ריפוד עור בצבע חום, שפחות דיבר אלי, בעוד הצביעה הדו-גוונית החיצונית נאה יותר.

יש צבעים עדיפים

גג פנורמי גדול וחצוי, אשר חלקו הקדמי אף נפתח לשמים בימים של מזג אוויר נעים, מכניס אור אל חלל הנוסעים המעוצב בטוב טעם.

בניגוד לקולגות מסין, במיצובישי עדיין מאמינים במה שמוכר ועובד היטב, וכך נמצא מיזוג שיש לו כפתורים פיזיים לתפעול, ומה שמתופעל דרך המסך מצומצם עד מאד.

בשנת 2021 כשהוצג הדור החדש, במיצובישי התגאו בחיבור המולטימדיה לטלפון באמצעות כבל, מאז, מים רבים זרמו באוקיינוסים בין יפן לישראל, והיום כבר אין סיבה להתגאות בטכנולוגיה שעבר זמנה, ואם משתמשי אפל נהנים מחיבור אלחוטי, תמוה בעיני מדוע מעדיפי האנדרואיד, נידונים לאפליה?

אנדרואיד אוטו? רק עם כבל

רכב המבחן שהועמד לרשותי הוא ברמת גימור הנקראת  Luxury TTH FL וניצב שביעי בסולם רמות הגימור.

כאשר המנוע והגיר אחידים, מה שמבדיל בין הרמות זו בעיקר קוסמטיקה.

והיכן באים לידי ביטוי אותם הבדלים קוסמטיים?

לעיתים אלו הבדלים מינוריים עד כמעט לא מורגשים, (מישהו יודע להבדיל על ישבנו את ההבדל בין עור אמיתי לעור טבעוני/תחליף עור?), או אם גודל צג המולטימדיה הוא 8 אינצ' או 9?

תצוגה עלית בחניון

לעומת זאת תצוגה עילית, היא בהחלט בונוס חשוב, עשרה רמקולים (בקטלוג כתוב BOSE בפועל YAMAHA) למי שחשובה לו איכות הסאונד, מול שישה בגרסאות הבסיס, או גם עניין של צביעה חיצונית בצבע אחיד או שניים.

מושב הנוסע אומנם חשמלי בעיקרו אך אינו מתרומם לגובה, וזה לפעמים מתמיה אותי, שכן כבר שמתם פה מנוע, קשה לתת לו עוד פיצ'ר של נוחות?

ככלל, המושבים של האאוטלנדר נוחים ומרווחים, לפחות שתי השורות הראשונות. לשורה השלישית לא ניסיתי להשתחל ואני לא בטוח שהייתי חש בנוח. ילדים קטנים דווקא יסתדרו לא רע, אך שליפת השורה השלישית מצמצמת עד מאד את תא המטען, או מה שיישאר ממנו.

מאידך, (וזה תמיד טוב) לאאוטלנדר שפע תאי אחסון גדולים בדלתות ובין המושבים.

בקונסולה המרכזית, מתחת לפנל המיזוג ניצבת ידית הילוכים קצרה, המאפשרת נהיגה אוטומטית, או בתפעול ידני של גיר ההילוכים הרציף, וכפתור עגול גדול עליו חמישה מצבי נהיגה, (שישה ברכבים כפולי ההנעה).

אגב, כל הדברים הללו הופיעו במפרט שהוצג כבר לפני 5 שנים, אך יתכן שפספסתי איזה ניואנס עיצובי.

יצאנו לסוף שבוע ארוך, שנמתח על פני קילומטרים רבים בכבישים משתנים, ותכל'ס, את הסיפור של האאוטלנדר אפשר כבר לסכם בחצי שעה, אבל למען אמינות הבוחן, וכדי לתת לטיעונים משנה תוקף, השתדלתי לתת יותר מעצמי למען המשימה.

 

וכפי שפתחתי, מצאנו את עצמנו מתחילים את סיבוב עוטף כנרת מראש פינה והלאה.

הנקודה הראשונה לעצירה תלויה בשעות ביקור, ועל כן הזדרזנו להגיע בזמן.

בית בגליל או דומוס גלילאה בשמו הלטיני, הוא קומפלקס יפהפה ומיוחד הנטוע על צלע הר המשקיף לכנרת.

"... על הר האושר, מול הכנרת התכולה, ניצבת כנסיית דומוס גלילאה, אשר משמחת את העין ומרוממת את הנפש, בלי קשר לדת או לאמונה שלכם, לעיתים זקוק אדם, גם אם איננו בן דתו של ישוע, למקום אחד ומיוחד שייתן לו, ולו לרגע, טעימה קטנה מן הרוגע והשלווה שקנו את עולמם של נזירים. כנסיית דומוס גלילאה היא אחת מיני מעט כנסיות הזוכות לתואר הנשגב – מקום למלא את הנפש.

על הר האושר, אל מול ימת הכנרת הכחולה, במרחב חייו ונסיו של ישוע בגליל, התכנסו יחדיו כל היופי הנשגב וכל האהבה הרוחנית. מרכז ההכשרה ללימודים והתבודדות, דומוס גלילאה, הוא מרכזם ומשכנם של הנוצרים השייכים לזרם הדרך הניאו-קאטקומנאלית – קבוצה "החוזרת לשורשיה היהודיים במטרה להבין את משמעות התפילה, החגים והליטורגיה היהודית שהיו לחם חוקו של ישוע"..."

דומוס גלילאה, בית בגליל

היות וזו לא פעם ראשונה שלי באתר, אני יכול להסכים בכל ליבי עם המתואר לעיל.

מכיוון שיש כאן שעות ביקור מוקפדות, ולא ניתן להסתובב חופשי בשטח, אנחנו מוזמנים להיכנס אל הלובי, שם פוגש אותנו חוזה, מתנדב בכנסייה דובר עברית רהוטה (ועוד 8-9 שפות אחרות), ועובר איתנו בהסברים מעמיקים על מהות המקום ואופיו.

חוזה מספר לנו כי שורשי הנצרות הרי מצויים ביהדות, ועל כן עיצוב בית התפילה מעוצב ברוח יהדות.

הכנסייה היחידה בעולם שיש בה ספר תורה

הנזירים לומדים תורה ותנ"ך ומתפללים מידי יום.

חוזה, הוא אחד מתוך 90 מתנדבים, חלקם קבועים, וחלקם מגיעים לכאן מרחבי העולם לשנה-שנתיים, של שירות לימוד והדרכה.

השפה שהמתנדבים מדברים בניהם אגב, היא איטלקית.

בתחילה המנזר היה פתוח ללא גדרות אבל לא לביקורים, אבל בשל סקרנות נפתח המקום לביקורים.

זרם הנצרות שהקים את המקום החל להתפתח בספרד בשנות השישים של המאה הקודמת. כיום יש לזרם נוכחות ב- 130 מדינות ברחבי העולם.

ביקור במקום הזה משחרר כל מיני חומרים במוח שיוצרים תחושה של נעימות שכל כך חסרה בתוך הלחץ והכאוס שאנו חווים לאחרונה.

אותה תחושת נעימות ממשיכה להתרחש בתוך חלל המיצובישי, שאינו נמנה על הרכבים המדרבנים את הנוהג בו ללחוץ על דוושת הגז.

181 סוסים זה מכובד, לכשעצמו, אבל מומנט עצל של 25 קג"מ לא ימשוך את 1700 הק"ג (ללא נוסעים) מהר מאד. הוא ייקח את הזמן, ויגיע בסופו של דבר.

הכביש היורד אל הכנרת מתפתל וחושף נוף מרהיב של צמחיה ירוקה בתוך שדות בשלבי הצהבה, כשברקע הכנרת עם מימיה הכחולים-אפורים.

חום היום שחצה את השלושים מעלות וטיפס הלאה, שכנע אותי לקחת את האורחת שלי, למקום בו טרם ביקרה.

חוף בורה בורה, בצד הצפון מערבי של האגם, הוא נקודת העצירה, אבל כיוון שאני לא היחיד שבא לכנרת בצהרי היום החם, החנייה במקום מלאה עד הפקק, המשכנו בנסיעה איטית על הכביש וליד כנסיית מריה מגדלנה הרוסית (בה ביקרנו בטיול אחר), הכביש מספיק רחב על מנת לעמוד  ולחנות מעבר לשוליים.

היות והכנסייה יושבת על מקטע חוף, היא מגודרת מכל צדדיה, ונדרשת צעידה קצרה בחזרה לחוף, ומשם לרדת וללכת על קו המים.

מקטע זה הוא מאד יפה בעיקרו בשל הדקלים הגבוהים שניצבים בתוך המים, כאשר המפלס גבוה, כיום, לאחר מספר חורפים שחונים קו המים מרוחק יותר וכל רצועת החוף היפה מלאה טינופת והררי זבל למרות שפע הפחים המפוזרים לאורכו.

כאילו לא די בתרבות הזו שאינה נותנת כבוד לסביבה, במים מתרוצצות סירות ואופנועי ים עם רמקולים מחרישי אוזניים במוזיקה הערבה לקהל היעד (שהוא לא בא מהעדה שלי).

לחיסרון יש גם יתרון, בו נחוש ברגע שנגיע למקום אליו כיוונתי.

"... בצד הצפון מערבי של הכנרת נמצאת הכנסייה הרוסית ולצידה אכסניית ימק"א שמאז שנת 2016 עומדת נטושה לאחר שנשרפה. סביב המבנים האלו נובעים מספר מעיינות צלולים אל תוך בריכות בזלת – עיינות רקת. עיינות רקת נמצאים בתוך שטח הכנסייה הרוסית – שטח פרטי מה שאומר שהכניסה אליהם לא אפשרית. לצידם תמצאו את בריכת ימק"א שנמצאת בצמוד לאכסניית הנוער ימק"א על קו מים...

בריכת ימק"א היא אולי אחת הבריכות היפות שיצא לכם לראות, כשמפלס המים של הכנרת גבוה יש כאן תחושה של בריכה אינסופית שמתחברת עם מי האגם הלאומי. אל בריכת ימק"א אפשר להגיע דרך הכנרת בלבד, אין כניסה מסודרת כיוון הכניסה היא דרך האכסניה שעומדת נטושה ונעולה..."

עין ימק"א-עינות רקת

כפי שכתבתי לחיסרון יש יתרון. והוא מפלס האגם הנמוך מאפשר הגעה לבריכה דרך קו המים ואין צורך לטפס דרך האכסניה מוקפת הגדר (הפרצה סגורה), וגם כל אופנועי הים המרעישים לא יכולים להגיע אל דופן הבריכה.

כשהכנרת מלאה המים מגיעים עד סף הבריכה

החיסרון הוא שמי הבריכה עצמה אומנם צלולים ונעימים, אבל בעומק מקסימלי של כחצי מטר ולא כשני מטר.

לצורך ההתרעננות זה סבבה, אבל הלכלוך והרעש, העזובה וההזנחה גורם לכל הכיף הפוטנציאלי להיות הרבה פחות מזה.

למה אי אפשר לשמור על ניקיון, ראבאק?

רכס הארבל הנישא מעבר לכביש אינו מוכר לזו שבא איתי. זאת אומרת, היא יודעת ומכירה את השם, אבל לא זוכרת שהייתה אי פעם עליו.

מבחינתי זו סיבה מספיק טובה לסובב את הגה העור הנעים, ולטפס דרך טבריה המנומנמת אל גן לאומי הר ארבל.

"...הר ארבל הוא צוק יפהפה ומרהיב עין המתנוסס לגובה של כ-400  מטר מעל הכנרת, ו כ -200 מטרים מעל פני הים. מפאת גובהו המרשים של מצוק הארבל הוא משקיף במזרח אל הגולן והחרמון ובצפון מערב לעבר הרי הגליל במקום שמורת טבע מרשימה, וגן הלאומי מטופח אשר כוללים מעבר להר ארבל עצמו  את: הר סביון, הר ניתאי ואת נחל ארבל למרגלות המצוק, בנוסף במקום נמצאו שרידיהם של יישובים קדומים הכוללים שרידי בתי כנסת עתיקים...

בתקופת בית-שני (538 לפנה"ס עד 136 לספירה ) האזור שהיה בעל יתרון אסטרטגי מובהק התבסס כמבצר חזק ואיתן עם  ביצורים, מחילות, מעברים וחומות, רצפות וקירות. המערות הקרסטיות נאטמו כדי לייעד אותם כמאגרי מים. המבצר הגדול והגבוה ,שהיה מבוסס וחצוב אל תוך המצוק והמערות, נבנה בשלושה מפלסים שונים, הגישה אליו הייתה מאוד מצומצמת את זאת בכדי למנוע, מהצרים עליו ומהתוקפים, להגיע אליו בקלות.

למערות הללו היו שימושים נוספים בעת ההיא : מגורים, מחסני תבואה, מקוואות ועוד.

אחד מהקרבות המפורסמים שמטרתו הייתה השתלטות על  המבצר היה בין צבאו של הורדוס לבין הקנאים שהתבצרו במבצר בתקופת המרד הגדול (66 לספירה -73 ). צבא הורדוס ניסה להשתלט ולכבוש את המבצר בשלל שיטות, שבמרביתם נכשל, וזו האחרונה דרך השתלשלותם של חייליו מראש הצוק אל תוך המבצר  (סנפלינג בצורתו הקדומה…) וכניסה לתוך פיתחו של המבצר צלחה, החיילים הרומאים הדפו את המורדים והעיפו אותם אל התהום..."

גן לאומי הר ארבל

אי אפשר לטייל כל היום בלי לאכול משהו טעים, לא ככה?

גם המקום הבא לא מוכר לאורחת, ובטח לא ההפתעות המגיעות עם המקום.

כפר כמא הצ'רקסי הוא אחד המקומות היפים והנעימים בישראל.

צריך לעבור סיור מודרך במקום על מנת להבין את המנטליות של התושבים המוסלמים שמקורם בהרי הקווקז, שנראים אירופאים בהירים, דוברי שפה מוזרה, עם שמות רחובות קשים להיגוי, ועדיין להתפעל מהשקט והניקיון של הישוב היפה.

אין פה הרבה אופציות קולינריות, אך זו שמובילה ללא כל ספק היא כנאפה חסוס, שיש לה תפריט של כל מיני כיסונים ומאפים, אבל אנחנו באנו בשביל הכנאפה הכי טובה בישראל (באחריות).

אולי זו הגבינה המיוחדת, אולי שערות הקדאיף העדינות והטריות, ואולי המתיקות העדינה שאינה משתלטת על המאפה הזה.

יחד עם כוס קפה שחור מריר שממתן את ההצגה ומאזן את הטעמים ועם גלידה (טעימה אבל לא הכרחית), יכולנו להיאנח באנחות עונג.

עוד עונג קטן נמצא בעין קזאן, שהוא בריכת מים ירוקים היוצאים מתוך מבנה אבן סגור, מול נוף הר תבור, ושלווה מכל עבר.

"...עין קאזאן הוא מעיין נביעה טבעית הנאגר לתוך בריכה מסודרת שעומקה המירבי כ-60 ס"מ. (כיום הבריכה סגורה).

בשנים האחרונות המקום עבר שיפוץ מדהים והפך ליעד אטרקטיבי למטיילים וחובבי מעיינות. במקום יש חניה מסודרת ולצידה יש מתחם שולחנות פיקניק הצופה אל נוף הרי התבור. כדי להגיע אל המעיין ישנה אפשרות לרדת 4 מדרגות וללכת לכיוון המעיין בשביל מסודר של כמה עשרות מטרים.

ישנה גם אפשרות לעשות עיקוף קטן למדרגות וללכת בשביל עם חצץ (בצד שמאל) העובר בפינת ישיבה נחמדה תחת העצים – פתרון למי שמגיע עם עגלה או כסא גלגלים. בסיום השביל תגיעו אל מרפסת שנמצאת מעל למעיין ומשקיפה אל הנוף. בריכת המעיין גדולה, רדודה וחשופה כל כולה לשמש והנוף ממנה פשוט עוצר נשימה – הר התבור נגלה פה מולכם בצורה מושלמת!..."

עין קזאן

 

יותר מזה הבנאדם לא צריך.

 

וזו גם שורת הסיכום של כל היום הזה, עם האאוטלנדר הגדול.

רכב נוח, זה אלף בית.

שקט, זה גימל

מרווח ונעים, אמין ועם שם טוב לסחירות עתידית.

המגרעות הקטנות יהיו בדברים שכבר שכחנו ופה נשארו מטעמים לא ברורים.

הצימאון של האאוטלנדר  על פי היצרן עומד על 11 ק"מ לכל ליטר דלק. בנסיעה רגועה במצב קומפורט השגתי נתון טוב יותר שנע בין 12.2-12-7  ק"מ לליטר, ואין ספק כי בעלים של הרכב שינהגו במתינות, יזכו לראות נתון טוב מזה של היצרן, אם כי, אני מקווה כי הדגמים הבאים יגיעו עם מנועי פלאג אין היברידיים חסכוניים הרבה יותר, ואז כנראה האאוטלנדר יהיה הרבה יותר מושלם.

היפנים בדרך כלל יודעים מה לעשות, אבל לוקח להם זמן לכל שינוי.

 

ירון הולנדר (ואפרת)

אפריל 2026

 

מיצובישי אאוטלנדר.

רמת גימור Luxury TTH FL.

הנעה קדמית.

מנוע בנזין 2.5 ל'.

הספק 181 כ"ס.

מומנט 24.9 קג"מ.

צריכת דלק (יצרן) 11.1 ק"מ/ל'

צריכת דלק (מבחן) 12.2 ק"מ/ל'

מחיר (רכב מבחן) 252,889 ₪.

 

 

 

ראש פינה.

דומוס גלילאה, בית בגליל.

חוף בורה בורה.

כנסיית מריה מגדלנה.

עין ימק"א.

גן לאומי ארבל.

כנאפה חסוס, כפר כמא.

עין קזאן.