החודש
האחרון כפה עלינו מציאות לא נורמלית, המחייבת לא להתרחק יותר מידי ממרחבים מוגנים,
ולחיות בסוג לחץ עם מוכנות בכל רגע נתון, לשמוע את צליל ההתרעה לבואה של אזעקה קרובה.
שעון הקיץ
שהופעל אך לפני יומיים, מוסיף עוד שעת תאורה חיונית.
אי לכך
החלטתי כי מאסתי בחיי הכלא הביתי, וצריך בשביל הנשמה, אתם יודעים, לנסוע למקומות שלא
מכירים את סוג ההוויה הזאת.
כזכור
כבר בחנתי בעבר את הדגמים הקודמים שעלו לישראל כששורת הסיכום הייתה בהתרשמות חיובית,
ומי שזוכר יודע כי דגם גיאומטרי אף כיכב בראש טבלת המכירות שכן שילב בין יכולות מובטחות
למחיר שפוי (לזמנו), כך שהתייצבתי למבחן טעון חיוביות מראש.
מי ומהו
דגם זה הנקרא ג'ילי סטאריי?
אין לדגם
אלמנט עיצובי מיוחד שיבדיל אותו משאר העדר.
לא מדובר
חלילה בעיצוב מוגזם או דוחה, אלא מראה סביר במגע הראשון.
פעם, בשנות
השמונים הייתה לרשת טמבון סיסמה "תראה מה שצבע יכול לעשות", וזהו סלוגן מאד
משמעותי במקרה שלפנינו, ואפרט בהמשך.
אם כך,
מדובר כמובן בעוד דגם פלאג אין שהפך בשנה האחרונה לסגמנט מוביל במכירות.
סוג הנעה
זו כבש את השוק בהיותו זה שנמצא בין מנועי בעירה פנימית (קרי, לוגמי בנזין וסולר),
לבין מנועי חשמל נטו.
הסטאריי
מגיע לישראל בשתי רמות גימור, ולי נמסר הבכיר שבין השניים.
רכב המבחן
מגיע בצבע ירוק בקבוק המשתלב בהתאמה עם הריפוד והדיפונים של העור הטבעוני (שם מכובס
לחומר דמוי עור שמקורו לא מן החי), העוטף את חלל הנוסעים בצבע חום בהיר נעים, שמשדרג
אותו הרבה יותר מזה הכול-שחור שניצב באולם התצוגה.
(זוכרים מה כתבתי על צבע?)
גג פנורמי
מלא מוסיף אור יום (אם אין גשם ואפור), ושישה עשר הרמקולים של הגרסה הבכירה באים מבית
flyme sound.
הסאונד הבוקע מהם עשיר וצלול.
כאשר אני
קורא במפרט על מרחק בין סרנים של 275 ס"מ, אני יודע מראש כי מי שיישב מאחור לא
יתלונן.
ואכן,
תנוחת הישיבה נוחה ותומכת, ומי שנסע איתי (וגובהו כמטר ושמונים), דיווח (כצפוי) כי
הכול בסדר שם מאחור, לא צפוף בכלל, ונעים.
וזה שישב שם נוטה להיות מבקר חמור ומתלונן
סידרתי.
תא המטען
בעל גובה משתנה יכול להכיל מטען מהסוג היומי, ומעבר לו.
ג'ילי
פיתחו מנוע בנזין שתפקידו העיקרי להטעין את הסוללה ולהיות תומך לנסיעה שקטה וחלקה.
ועל כן
אין התנעה בכלל כי הרכב כבר "מונע".
השילוב
בין מנוע הבנזין והחשמלי מבטיח טווח נסיעה מעל 900 ק"מ, אז שלא נלך על הקצה ונאתר
בעיקר את היכולת שלנו לגמוע מרחקים, ולראות אם מישהו ישבר??
השמש הפציעה
לכבודנו, ושמיים כחולים מעל, בישרו כי העולם ממשיך להתקיים כמנהגו, עם איומים מארצות
רחוקות, ובלעדיהם.
אפשרויות
לטיול הפכו למצומצמות על כן הפניתי את ההגה דרומה למקום חמים יותר ורגוע.
הגשמים
האחרונים יצרו אגמי מים במקומות הנמוכים, מה שמוסיף נקודות עניין חינניות בצידי הדרך.
כמעט סקוטלנד.
כמעט.
בזמן הנסיעה
הארוך, הסטאריי מתגלה כרכב למרחקים ארוכים.
הסטאריי בולע בקלילות את הבורות והחריצים באספלט, וכל הנוסעים מדווחים שנוח להם מאד ולא מרגישים כלום.
מרבית
הנסיעה עוברת בשקט ממכר מצד המנועים, אולם צורך עקיפה מעורר טורים גבוהים לצאת מגדרם,
בצליל צורם במקצת.
הירידה
המתונה ממצפה רמון למכתש, הוסיפה 4% לסוללה. לא נתון שייקח אותנו רחוק ייתר, אבל יתרום
משהו לצריכה הסופית. יש לציין כי זה הושג על טווח נסיעה קצר יחסית ומראה את יכולת הג'ילי
לאחזר אנרכיה במיידי.
המקום
הראשון הוא קצת לפני מושב צופר.
כאן, בירידה
מהכביש מצד ימין, מצאתי את מצפור צופר.
"... תצפית נוף צופר היא נקודת תצפית פנורמית השוכנת על גבעת הר צופר בערבה התיכונה, בסמוך לכביש 90 ומצפון למושב צופר. התצפית נחנכה ביולי 2024 ונפתחה למבקרים ללא תשלום, והיא מהווה מוקד עצירה למטיילים ולנוסעים בכביש הערבה בדרכם לאילת... אל הצפית מוביל שביל גישה מעגלי להולכי רגל באורך של כקילומטר, המתוחם באבנים מקומיות. בנקודת התצפית הוצב סלע קונגלומרט במשקל כ־15 טון, ונאספו אבני חול נוביות בצבעי אש ואבני צור מאזור הסמוך למושב. כמו כן הובאו סלעים מדרום הר חברון שהוצבו בצורת חצי גורן..."
בתחתית
הגבעה בין עצי שיטה מציץ שלט האומר כי כאן מתחיל שביל השיטים.
"...
עצי השיטה הפזורים בערבה הם המעניקים לה את המראה המיוחד של נופי הסוואנה. בחבל ארץ
שבו שורר אקלים חם ויבש, מהקיצוניים ביותר על פני כדור הארץ, מצליחים העצים העקשנים
האלה לשמור על ארשת פנים ירוקה. הם עושים זאת בזכות התאמות שפיתחו במשך מיליוני שנות
אבולוציה לתנאים הקיצוניים השוררים באזור. מעט הגשם שיורד באזור, עשרות מילימטרים בשנה
בלבד, גורם לשיטפונות באפיקים, ואלו מבטיחים את קיום עצי השיטה.
עצי השיטה – שיטה סלילנית ושיטה סוככנית – חשובים לא רק לנוף. העצים האלה הם הבסיס היצרני לאקוסיסטמה הייחודית באזור. עולם החי של הערבה נשען על עצי השיטה המשמשים מקור מזון ומחסה לחרקים, לזוחלים ולעופות. יונקים רבים, ובהם צבי המדבר, ניזונים מהפירות ומהעלים של השיטים ונהנים מצילן בשעות החמות של היום. עצי השיטה גם מעשירים את הקרקע שבסביבתם בתרכובות חנקן זמינות ובחומרים אורגניים.
ללא עצי השיטה תקרוס המערכת האקולוגית הטבעית בערבה וייפגע עולם החי כולו, מחיפושיות עד בעלי החיים הטורפים... בעקבות הפגיעה הקשה בעצים ובבתי הגידול שלהם יזמה המועצה האזורית הערבה התיכונה, בשיתוף קרן קימת לישראל ורשות ניקוז ערבה, פרויקט קהילתי שבו התושבים מקבלים אחריות על סביבתם, נוטעים עצי שיטה באזורים מוגדרים, מטפחים עצים בוגרים ומתייחסים ביתר נאמנות לטבע שהם חיים בו. הפרויקט זוכה למימון ידידי קק"ל באוסטרליה, בקנדה ובהולנד, שהתגייסו לעניין בהתלהבות..."
היה זה אך אירוני שבכניסה למושב צופר הדהד הטלפון בצפירת התרעה לסכנה מתקרבת.
למרות
צפירת ההתרעה לקראת אזעקה האנשים במושב מתנהלים ברוגע הולם שכן עד היום נשמעה במושב
אזעקה אחת בלבד בפרוץ הלחימה, אז ממה יש להם להתרגש?
בכל מקרה
במקום בו עצרתי נאמר לי כי יש מרחב מוגן, אבל עוד לא נעשה בו שימוש.
טוב לדעת.
ובכל זאת,
מה יש לי לחפש כאן באמצע המדבר בצהרי היום?
הגעתי
לכאן בשל חיבתי העמוקה ליקבים בכלל, ולסיפורים שמאחוריהם, בפרט.
מבנה היקב שימש בעבר כבית אריזה לפלפלים אותם מגדל יהודה, וחדר החביות ומקרר המיכלים שימשו לקירור פרחים בתקופה בה גידלו פרחים בשדות המשק המשפחתי. המבנה שוכן בין בית המשפחה, לבית האריזה החדש לפלפלים ומטע התמרים הצעיר- כל ענפי המשק יחד במקום אחד, בקרבת בני המשפחה..."
בשעה זו של היום, האוויר חמים ונעים, תחת סככת הצללה יושבים מבקרים (רובם צעירים בני 20-30) עם כוסות יין ומגשי נשנוש.
אני פוגש
את יהודה, הבעלים, חקלאי צרוב שמש וניסיון חיים, שמרחיב לי את היריעה אודות היקב.
מואה הייתה
נקודת משמר נבטי, שישבו על דרך הבשמים, בתוך נחל עומר והמבנה המשוחזר הפך לסמל היקב.
הענבים מהם מייצרים יין, מגיעים מכרמים במצפה רמון.
ביקב מכוונים
ליינות קלילים. וכיום היקב מייצר עשרה סוגי יין שונים.
בדוגמאות
שדגמתי נוכחתי שאכן כך הוא הדבר.
כאן אגב
פגשתי מיכל התיישנות מחרס הנקרא אומפורה*, ומאפשר תסיסה לזמן קצוב ומעניק טעם ייחודי.
נכון להיום
היקב אינו כשר, והיינות נמכרים ביקב בחנויות יין ובמסעדות בכל הארץ.
* אמפורה
(Amphora) היא כלי חרס עתיק בעל שתי
ידיות, ששימש ביוון ורומא לאחסון והובלת נוזלים ומוצרים מוצקים כמו יין, שמן זית, דגים
ותבואה. כלי זה אופיין לעיתים קרובות בבסיס מחודד שהוקע באדמה, ומילא תפקיד מפתח במסחר
ובתרבות הים-תיכונית העתיקה.
פירוט
ושימושים:
מטרה:
שימשה בעיקר לאחסון, הובלה (שינוע) של סחורות, ולעיתים רחוקות יותר ככלי לפרס בתחרויות
(למשל, אמפורה פאן-אתנאית עם שמן זית) או כדי לאחסן אפר מתים.
מבנה:
צוואר צר, שתי ידיות, גוף רחב ובסיס מחודד (להעמדה בקרקע רכה) או טבעתי (לשימוש ביתי).
שימושים
עתיקים: אחסון יין, שמן, זיתים, דגים, תבואה ומוצרי יסוד אחרים.
טוב לדעת,
לא?
יצאתי
אופטימי ורגוע יותר משנכנסתי, והמשכתי בדרכי צפונה.
במושב
עין יהב נכנסתי לכיוון המושב.
סמוך לשער המושב ישנה תנועת רכבי שמאלה (כיוון כללי צפון-מערב), ולאחר כמה מאות מטרים מבצבצת הסיבה לכך.
הגשמים
האחרונים יצרו כאן מאגר (שנתי בד"כ), שמימיו חומים בוציים, אבל לא מונעים מהתושבים
ומאורחים לרגע להשתכשך בהם.
באחד הערוצים המובילים את המאגר תקוע אופנוע שננטש אחרי שלא הצליח להיחלץ מהאדמת החימר.
בסך הכול נראה כי המבקרים כאן נהנים מאד מהסיטואציה. ראיתי את המאגר הזה בצבעים אחרים בתקופה אחרת, כשהיה מלא הרבה יותר.
אגב, מי
שיחפש במפה "מאגר עין יהב" יגיע למאגר מגודר בתוך המושב שלא ניתן לרחוץ בו.
בשעת אחר
צהרים נכנסתי לקפה בתחנת דלק פז בדימונה, ולפתע שמתי לב כמה שאני עייף (בכל
זאת יצאנו מהמרכז בשש וקצת בבוקר אחרי אזעקה מתחייבת).
ביציאה
מדימונה, תפסה אותי עוד אזעקה.
סדין שהבאתי
מראש למטרה הזאת, נפרס על הקרקע לפי הוראות פיקוד העורף במרוחק מהרכב, ואני חייב לציין
שהספסל האחורי הרבה יותר נוח.
לאחר שעברתי במהלך סוף השבוע יותר מ-800 ק"מ
הגעתי למסקנות הבאות:
הסטאריי מקיים כל הבטחה. נקודה.
מערכות הבטיחות מעניקות שקט נפשי וחווית נסיעה
שקטה ונעימה.
הטעינה מהירה ומתקדמת. (ויש לזכור כי סוללות רכבי
פלאג אין נטענות בקצב שונה מרכב חשמלי מלא).
לרכב מערך טכנולוגי הכולל תצוגה עילית, מסך
מולטימדיה צלול וברור (ואלחוטי),
גג פנורמי מלא,
כפתורים פיזיים לתפעול מזגן ועוד (ברמת האבזור
הבכירה).
במחיר 175,990 ₪ נראה שיש כאן עסקה טובה ומשלמת.
ירון הולנדר (דור ועידו)
מרץ 2026
ג'ילי סטאריי
רמת גימור TECH
מנוע בנזין 1.5 ל'
הנעה קידמית
הספק משולב
214 כ"ס
טווח חשמלי
83 ק"מ
טווח משולב
(יצרן) 943 ק"מ.
קיבולת
סוללה 18.4 קווט"ש.
צריכת דלק (משולבת- יצרן) 16.2 ק"מ לכל
מאה ק"מ.
צריכת דלק (משולבת – במבחן) 18.5 ק"מ לליטר.
מחיר: 175,990 ₪
אילת.
כביש הערבה.
מצפור
צופר.
שביל השיטים.
יקב נואה,
צופר.
מאגר עין
יהב.
דימונה.






















































אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל