זה ר-AION שווה

 

 בארבעת החודשים הראשונים של השנה רשמו היצרנים הסיניים מהפך כולל בשוק הרכבים הישראלי, והדיחו שליטה דומיננטית של קוריאה ויפן שהייתה כאן במשך עשורים.

שמות של יצרנים עלומים צצים פה כפטריות אחרי שיטפון במדבר, והופכים שגורים כאילו אנחנו מכירים שנים, ובכל זאת, מה שכאן חדש, לעיתים חי ובועט בארץ המקור הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

אחד כזה הוא GAC.

המותג  GAC החל ליצר רכבים כבר ב-1954!!!

GAC מסתבר הוא לא סתם עוד אותיות באנגלית.

השם המלא הוא Guangzhou Automobile Group, אבל בואו נודה באמת – GAC נשמע הרבה יותר כמו צליל של מישהו שנחנק לרגע מבורקס, או לחילופין, כמו הבעת הפתעה ("גאק! איזה אוטו יפה").

הסיפור של GAC הוא הקלאסיקה הסינית, הם התחילו בתור ה"שותפים השקטים" של ענקיות כמו הונדה וטויוטה. במשך שנים הם הסתכלו ליפנים מעבר לכתף, רשמו הערות, ובסוף אמרו: "אוקיי, הבנו את הקטע, עכשיו תורנו".

היום הם מייצרים מכוניות (מעל 2.2 מיליון בשנה!!!), שנראות כאילו הן הגיעו מ-2035, בזמן שחלק מהיצרנים האירופאיים עדיין מנסים להבין איך לגרום למסך המולטימדיה לא לקפוא בבוקר קר.

AION הוא מותג־בת של GAC, המתמקד רק ברכבים חשמליים. הוא הוקם לראשונה כקו דגמים חשמליים תחת GAC בשנת 2018, ולאחר מכן הפך למותג עצמאי למחצה.

אם ה-GAC "הרגילה" היא הילד הטוב של הכיתה, ה-Hyper HT הוא האח הגדול שעשה אקזיט וקנה לעצמו מלתחה של מעצב על. זהו רכב פנאי (SUV) חשמלי ששייך למותג היוקרה של GAC, שנקרא "Hyper" – כי "סבבה" או "נחמד" פשוט לא היו מספיק דרמטיים.

במבחן ההשראה הסיני לבחירת שמות הדגמים, מצטיינים היצרנים (כולם) לא להמציא שמות אייקונים שיישארו פה דורות, אלא בוחרים באות או מספר, כשם לדגם.

ככה רבותיי לא מייצרים מותג, ומהשם המלא הכתוב על הירכתיים HYPTEC נותרו לבסוף רק HT.

אני אסטה הפעם ממנהגי הרגיל (שלא לדבר על המתחרים הישירים) אבל ברור איזה שם ודגם שמו מתכנני ה-HT מול העיניים שלהם במטרה להתעלות על המקור, ולעשות אותו טוב ממנו. אבל בסין כמו בסין, אם חשבת שיש רק דוגמה אחת מולה צריך להתייצב על מנת לתת פייט, מסתבר שיש יותר מאחת, ובישראל הקטנה תמצא כמה דוגמאות הנאבקות על אותה משבצת בדיוק.

באולם התצוגה החדש והיפהפה באזור התעשייה רעננה, ניצבים בגאווה שלושת הדגמים שעלו ארצה.

את דגם V בחנתי באוקטובר האחרון, והיום הגיע תור ה-HT המרשים, שנדמה לי ששלח לי קריצה משמעותית כבר באירוע ההשקה לעיתונאים.

אי אפשר להתעלם מהנוכחות של הדגם הזה.

העיצוב החיצוני,

הוא נראה כל כך חלק ואווירודינמי, שאם תשאיר אותו בחוץ בגשם, המים כנראה יחליקו ממנו עוד לפני שהם יגעו בפח. המקדם גרר שלו כל כך נמוך, שהוא כמעט מתנצל בפני האוויר על זה שהוא עובר דרכו.

זהו רכב גדול, בעל נוכחות על הכביש, ובצדו.

עם קרוב לחמישה מטרים אורך, גובה 1.70 ובסיס גלגלים של 293 ס"מ, ברור מראש כי מקום לא חסר בתא הנוסעים.

ואכן, משנפתחת הדלת מוכים בסנוורים, כמתואר בתנ"ך.

עיצוב הפנים מותיר את המבקר פעור פה ונדהם.

ממה מתחילים?

עיצוב נקי ונעים לעין, גם בשל חיפוי הדפנות וההגה באותו עור טבעוני (אמיתי או חיקוי?) בגוון חום בהיר.

לוח מכוונים צר ומרוחק מההגה, במיקום לא מקובל ממש תחת השמשה הקדמית.

בשל גודלו הקטן התפריט שבו מוגבל למדי, אך הפונט של המהירות גדול וברור.

מסך מרכזי גדול וברור במרכז הדשבורד, ובו תפעול המערכות כולן. (באנגלית).

כל התפעולים במסך, צריך לזכור איך פותחים את וילון הגג, איך מכוונים את המראות, ואיך בסוף טעינה משחררים את האקדח.

הטלפון שלי התממשק מיידית ובאופן אלחוטי עם המערכת, ובמקרה הצורך ניתן להיעזר בשירותיו של כבל פשוט.

החלון האחורי צר וארוך, ולא רואים דרכו הרבה על הנעשה מאחורי הרכב, אך מצד שני מצלמות 360 מכסות כל פינה.

ישבן הרכב בנוי מכנפיים אחוריות תפוחות המשנות את קו הפרופיל, לכזה המכריח את הנהג לקחת פניות בקשת רחבה מהרגיל.

איזה מסאג' אדוני מבקש?

אחד האלמנטים האהובים עלי ברכבים הוא הימצאות מערכת עיסוי במושבים הקדמיים.

ב-HT תמצאו מושבים עם פונקציית עיסוי שגורמת לכם לתהות למה בכלל יש לכם בית. ליושבים מאחור יש אפילו אופציה למושב אחורי שנשכב כמעט לגמרי, כדי שתוכלו לנמנם בזמן שהילדים צועקים בחוץ.

בונוסים ליושבים מאחור – זה שמימין יוכל להוסיף הדום לרגליו בזמן ששוקע בתנומה, בעוד זה שיושב מאחורי הנהג יוכל לפתוח שולחן (כמו במטוסים) בזמן שהדיילת תעביר לו חטיפים ופיצוחים.

הדיילת אגב, (עדיין) לא כלולה במפרט המלא.

לרכב יש שפע תאי אחסון לכל סוג וצורך, ובמקרה קיצון אם תרצו להעביר תכולת דירה, ולקפל לצורך כך את המושבים האחוריים תקבלו נפח הטענה של אונייה קטנה (1800 ליטר, וזה המון).

אין גלגל חלופי, יש ערכת ניפוח (כמקובל), ולמרבה הפלא יש בנמצא ג'ק (?!)

כאילו, אם אין גלגל למה ג'ק?

מאידך, תא אחסון גדול מאד, ויתכן וניתן לשים בו צמיג, גם קטן מידות.

בחזית הרכב, עוד תא אחסון גדול ועמוק.

מערכת שמע בעלת 22 רמקולים מבית Atmos Dolby

כולל רמקולים במשענת הנהג (לטובת הוראות ניווט ושיחות טלפון), וסאב וופר, אחראית לצליל שמע ברור וצלול.

 

רמקולים לאוזני הנהג בלבד

תכננתי לי סוף שבוע ארוך גדוש כבישים ארוכים ומשתנים, כדי לעמוד על טיבו של זה המצהיר כי יכול לקחת אותי 445 קילומטרים בטרם תתרוקן לו הסוללה.

ספויילר מתחייב - שמתי לב כי (בניגוד לרכבים חשמליים אחרים המשנים את טווח הנסיעה על פי אופן הנהיגה של הנהג/ת) לא משנה איך נסעת, מה נסעת, בטעינה יתקבל תמיד אותו ערך של 445 ק"מ.

על מנת לעמוד בסטנדרט המחמיר אני נוהג לנסוע במצב חסכוני, ובשימוש בבקרת שיוט אדפטיבית (גם בעיר, ככל הניתן) על מנת לשמור ולאחזר את מירב האנרגיה), כדי לקבל ציון טוב ככל האפשר. (כפי שאני נוהג אגב לעשות גם ברכבי הפרטי)

בקרת שיוט במצב גנרטיבי מקסימלי שומרת על מרחקים סבירים ונסיעה שלווה.

 

אנשים הרגישים לצפצופי התרעות, עשויים לקבל את ב -AION HT את הג'ננה מהקונצרט המוזיקלי המורחב והמורכב מצלילם שונים, בטרם ילמדו מה מפעיל כל התרעה וכיצד להימנע ממנה.

אני, באופן אישי מאמין בחובת הקיום של ההתרעה שמזהירה מפני סכנות בדרך, ומעדיף שיהיו.

כמובן שניתן לעמעם ואף לשתק אותן, אבל למה?

 

השאלה המסקרנת את קהל רוכשי הרכבים החשמליים היא האם הטווח המובטח הוא אכן טווח ריאלי, על כן יצאתי ליום טיול ארוך, לאחר שכבר נסעתי בכל מיני כבישים עירוניים וכאלה שאינם, ולאחר שניסע מאות קילומטרים מצטברים, אדע לחוות דעה המסתמכת על נתונים.

בתחום העירוני ראיתי כי בנסיעה מעמדת הטעינה אלי הביתה, כשהמרחק האמיתי הוא כשבעה ק"מ לכל היותר, ירד טווח האיון ב- 18 ק"מ, לא פחות.

 

בבוקר יצאתי לדרך עם 438 ק"מ על המד, לערד המרוחקת 135 ק"מ מהמרכז.

בנסיעות הארוכות שלי, אני מרגיש כמו גיבור הספר "זן ואומנות אחזקת האופנוע" ואני טובע במחשבות עם עצמי, ספר פילוסופי עמוק כנראה לא יצא מזה. מקסימום סיפור דרך מעניין.

בעוד אני מקפיד על מהירות מתונה וחסכונית בכביש הכי מהיר בארץ, שיירות ג'יפים מצוחצחים עוקפים אותי בדרכם דרומה ללקט הרפתקאות.

למה החלטתי לנסוע לערד?

ראשית, יש שם עמדת טעינה זמינה ומהירה (בד"כ), שתמלא במחצית השעה את הפער בין מה שהתרוקן עד למצב סוללה מלא.

שנית, מכאן יורד כביש שהנסיעה בו ברכב חשמלי תורמת את חלקה לנסיעה חסכונית במיוחד.

שלישית, זו נקודת התחלה ליום ספונטני מתוכנן.

כלומר יש נקודות עצירה מתוכננות ומוכרות וכמה שממש לא.

רביעית, חשקתי ללכת בעקבות שרידי השיטפונות שירדו פה בשבוע שעבר, ואולי אמצא משהו שלא יחייב רכב שטח או הליכה מרובה מידי.

 

ואכן בעצירה בערד מתברר כי מרחק הנסיעה המלא עמד על 138 ק"מ, ועל מד הטווח נותרו 285 ק"מ, כך שהצפי הטווח המלא לנסיעה עומד על 421 ק"מ.

(תרשמו את המספר בצד ושימו לב לסוף הכתבה).

 

כצפוי עמדת הטעינה של חברת EV EDGE עמדה ריקה לקראתי.

זוהי עמדה מהירה בקצב 180 קווט"ש, אך את האיון הגדולה היא מילאה בקצב מקסימלי של 80 קווט"ש בלבד.

ליד העמדה ניצב דוכן מזון מהיר (סגור בשבת) ולצידו פינת ישיבה מוצלת, ובזמן שהרכב לוגם אלקטרונים, אני ממלא את עצמי במה שהבאתי איתי מהבית. ממול אגב, יש תחנת דלק עם חנות נוחות פתוחה.

כמובן שקצב הטעינה יורד ככל שהסוללה מתמלאת, אבל לבסוף הרכב עמד בזמן שהקציב לי.

35 דקות למילוי 35% סוללה.

אם אני בערד, שלא אקפוץ להציץ בנזקי נפילת הטיל האירני בחודש מרץ?

"... העיר ערד התעוררה הבוקר למראות חורבן קשים בעקבות פגיעה ישירה של טיל איראני כבד בלב שכונת מגורים, שהותירה אחריה מכתש ענק ותשעה בניינים שספגו נזק מבני כבד. נכון לשעה זו, 115 פצועים פונו לבית החולים סורוקה, בהם 18 ילדים המאושפזים במחלקות, בזמן שמאות תושבים שבתיהם נהרסו פונו במהלך הלילה לבתי מלון... הטיל האיראני, הנושא ראש קרב במשקל 500 קילוגרם חומר נפץ, לא יורט ופגע פגיעה ישירה בחצר המשותפת של שורת "בנייני רכבת" בני 4-5 קומות. עוצמת ההדף האדירה גרמה לנזק כבד לתשעה מבנים והותירה מאות משפחות ללא קורת גג..."

נפילת הטיל האירני בערד

אני חונה בחניית הקניון הנמצא מעבר לכביש, וחוצה את האתר מוקף גדרות איסכורית.

לתופעת הצורך הזה, אני קורא לזה פורנוגרפיה של אסונות. היו במלחמה האחרונה לא מעט זירות ופגיעות, אבל נדמה כי זו בערד יצרה אימפקט חזק, בעוצמת הנזק.

הסקרנות האנושית מובילה אותנו למקומות כאלו, כדי להיות שותפים, ולחוש כאילו זה פגע בנו ממש., וליצור אמפטיה עם הנפגעים.

קירות הבתים קרועים מהדף הטיל, פותחים חלון הצצה גדול לחיים שהיו שם קודם לכן.

ציוץ הציפורים מהווה דיסוננס בלתי מתקבל על הדעת, מול המראות, כאומר, למרות הכול החיים ממשיכים הלאה, כדרכם.

אני מפנה את הגה ה-HT ויורד בכביש 31, שבימים כתיקונם עם רכב מתאים, הוא אחד המהנים ביותר לנהיגה, אבל גם אחד המסוכנים מאותן סיבות בדיוק.

ואפרופו סכנות, היום הסתערו על הכביש הזה עשרות רוכבי אופנועים, שעלו וירדו במהירות מסחררת, תוך סיכון עצמי וסביבתי, מתעלמים לחלוטין מהיסטוריה של תאונות שקרו כאן וככה בדיוק.

מי שרוצה מסלול מרוצים, יש שלושה כאלו בישראל, שלמו כסף למסלול סגור בלי לסכן אף אחד מלבדכם.

 

הירידה בכביש 31 באה לשרת בדיקה של מערכת הרגנרציה של הרכב (כלומר, עד כמה הרכב יחזיר לעצמו אנרגיה הנוצרת מנסיעת הרכב במורד). המרחק בין ערד לחופי ים המלח הוא כ-25 קילומטרים ובשימוש בבקרת השיוט בלבד במהירויות שבין 60 ל-70 הנסיעה לא מצריכה גרם אחד של אנרגיה, והפוך מזה, הגעתי לים המלח עם הטווח המקסימלי של 445 קילומטרים על הצג.

כלומר נסעתי 25 ק"מ על אוויר.

נחמד מאד.

שרידי שיטפון שחלף פה בעוצמה ניכרים בנחל חימר שנשפך לבריכות האידוי של ים המלח ליד מלונית בשם זוהרה.

בערוץ הנחל יש צמחיית סוואנה נמוכה בתוך הלגונה שראיתי בירידות לים המלח.

"...הדלתה של נחל חימר

נ.צ. 562107 / 235188   גובה: -385

לפנים, עד שנות התשעים של המאה הקודמת, הייתה כאן דלתה טבעית של נחלי לוט-פרצים-זוהר אשר בה היה "חתך הצומח המדברי היפה ביותר במזרח התיכון! של ואדי הנשפך לקא או לים" (הדרכנו כאן משנת 1964 ועד 1984 לפחות) חגורות הצומח בשפך הואדי כלל חגורת השיטים במעלה הנחל, חגורת ימלוח, שנהבית ומיני אשל במלחה ו- חגורת בן-מלח מכחיל בשפת ים-המלח...."

הדלתא של נחל חימר, עמוד ענן

בירידה בכביש 31 הלגונה נראית גדולה ומאוד יפה, השתדלתי והתאפקתי לא להרים את הרחפן שלי גבוה מדי, שלא ייחטף בידי גורמים עוינים, אבל גם ולמרות, יצאו תמונות יפות.

בדרכי משם חלפי על פני חוף נווה זוהר העמוס בקראוונים שהתנחלו בצפיפות צמודה על קו המים מהסיבות הכי נכונות.

 

אני לא יכול להרשות לעצמי לעבור ליד חופי בריכות האידוי של ים המלח או לפעמים בים המלח עצמו, ולא להיכנס לטבילה מרעננת, ולראות מה משתנה כי כל הזמן הנוף פה משתנה.

שוב אני עוצר בחוף מלון לאונרדו קלאב שמרגיש צורך להוכיח את הקלאביות שלו במוזיקה עוצמתית, שהיא קצת בתדר גבוה מדי בשביל הסתלבט של ים המלח, בטח ובטח בשבת  נינוחה בצהריים, אבל מה בתי המלון לא יעשו בשביל קהל האגדודו שלהם???

 

התרעננות קצרה ואפשר לצאת לדרך צפונה ולחפש נקודות עצירה שיהיו בהן מים מתוקים בלב מדבר.

התחנה הראשונה שחשבתי עליה היא הגן הלאומי נחל ערוגות הנמצא סמוך לקיבוץ עין גדי.

כביש קצר מוביל לשם ובחנייה עומדים מספר רכבים, אבל שער השמורה סגור, ופקח חביב מספר כי השיטפונות גרמו לנזקים שאינם מאפשרים כרגע ביקור לפני שהאתר ישוקם, וממליץ לי לקפוץ אל נחל דוד הסמוך, אם מה שאני מחפש זה מפל חביב.

הטבע דינמי. לא איכפת לו מבני אדם.

השיטפונות האחרונים במדבר יהודה (בשבוע האחרון ויתכן גם השבוע), היו עוצמתיים במיוחד, ומסלולי הליכה בשמורות ערוגות ודוד נפגעו קשות, וטרם נערכו בהן  לעומדן נזקים, שיפוץ ותיקון, ולכן שמורת נחל ערוגות כרגע סגורה כליל למבקרים, ובשמורת נחל דוד אפשר להגיע במסלול הליכה קצרצר למפל מים צוננים בגובה כארבעה מטרים, אבל אלו מים שאינם נקווים לבריכה.

ריענון קצר ונעים. חינם למחזיקי מטמון, שיקול שווה להורי ילדים קטנים.

עדר יעלים ביישניים מתרוצץ סביב, ותמיד אני חושב בראותי אותם, שהם חלק ממקבלי המשכורות של הרט"ג.

עובדה, הם תמיד שם, עושים את הפוזה שלהם עם אכילת שורשים וקפיצות על מדרונות תלולים.

 

מכאן למרכז אומרת לי הצוענייה שעל הניווט, המרחק הוא 135 ק"מ, יתרת הסוללה מספרת לי כי נותר לי מספיק על מנת למשוך עוד 392 ק"מ.

בהתחשב בעובדה שלפניי עלייה לירושלים וממנה ירידה חסכונית במיוחד, כנראה שאצליח לעמוד ביעד, להגיע הביתה בשלום.

כנראה שזה יספיק.

 

תכל'ס, בנהיגה במהירות קבועה כל הדרך, הורדתי את הצריכה הכללית עד רף 17.2 קווט"ש לכל מאה קילומטרים, ובבית מד הטווח הותיר לי 252 ק"מ.

זוכרים שאמרתי לכם לרשום מספר בתחילת הכתבה?

 

17.2 קווט"ש לכל מאה קילומטר נסיעה אומר כי הטווח הריאלי יעמוד על סביב 422 ק"מ,

וזה ציון מעולה.

שש מאות (פלוס) הקילומטר שבילינו יחדיו הוכיח כי אכן קיימת סטיה בין הטווח המובטח, לבין הטווח בפועל והיא עומדת לכל היותר סביב 20 ק"מ בלבד.

יתכן מאד ולאורך זמן, שימוש תכוף יותר בכבישים עירוניים יגדיל את הטווח לקרוב לנתוני היצרן.

הנהיגה שלי במהירות שאינה עולה על 100 קמ"ש, במצב חסכוני עם בקרת שיוט פעילה ב 99% מהדרך, הם אלו שאחראים לנתון המשובח הזה.

לא לכל אחד יש סבלנות לנסוע כמו פנסיונר אמריקאי בפלורידה.

AION HT קוצר הרבה תשבחות, והחסרונות שמצאתי הם בעיקר אינדיבידואליים, ויתכן כי אחרים אפילו לא ישימו אליהם לב או לא יפריעו בכלל.

במחיר שלו, ובתמורה לכל שקל AION HT עולה על מתחריו הישירים ואלו שרוצים להיות כמותו.

 

ירון הולנדר

מאי 2026

 

AION HT

רמת גימור אחת.

הנעה אחורית

הספק 245 כ"ס.

מומנט 31.5 קג"מ.

קיבולת סוללה 72.7 קווט"ש.

צריכת אנרגיה (יצרן) 18.8 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

צריכת אנרגיה (מבחן) 17.2 קווט"ש.

טווח מקסימלי (יצרן) 445 ק"מ.

טווח מקסימלי (מבחן) 422 ק"מ.

מחיר: 189,384 (כולל אגרה)

 

 

אתר נפילת הטיל האירני, ערד.

כביש 31.

שפך נחל חימר.

חוף נווה זוהר.

חוף מלון ליאונרדו קלאב.

גן לאומי נחל ערוגות.

(מקלחון) נחל דוד.

 

עמדת טעינה ברמת גן קצב טעינה  50 קווט"ש.

עמדת טעינה אזור תעשיה ערד 180 קווט"ש, הטענה בקצב 83 קווט"ש.

גם בעמדה ביתית