הלוחש לסוסים

 

 

סובארו קרוסטרק (Crosstrek) – או בשמו הקודם בישראל, ה-XV – הוא התגלמות החלום הישראלי. רכב שנראה כאילו הוא בדרך לכבוש את מעלה יאיר, כאשר בפועל הוא בעיקר כובש את המדרכה ליד קפה שכונתי, או את החניה של הסופר.

מעבר להשמצות שלעיל, בכל טיול ג'יפאים תמיד תפגשו סובארו כזו או אחרת, ואם אלו קבוצות של בעלי סובארו לדגמיהם השונים, ניתן לפגוש את כל הדורות והאבולוציה שעבר דגם כזה או אחר של היצרן.

דבר אחד בטוח, כולם יתחילו ויסיימו את המסלול.

 

הקרוסטרק  (גם בשמו הקודם) הוא אחד הדגמים המצליחים ביותר של סובארו, ולא בכדי. מדובר בשילוב גאוני בין סובארו אימפרזה משפחתית ותמימה, לבין רכב שטח שקיבל זריקת מרץ, הגבהה נאה, והמון פלסטיקה שחורה וקשוחה מסביב לגלגלים, כדי לבשר לעולם כי אתה "איש של טבע" (גם אם הטבע היחיד שראית לאחרונה זה עציץ בסלון), ואין כמו דימוי מצ'ואיסטי לגבר עירוני.

בזמן שרוב רכבי ה-SUV העירוניים (הג'יפונים) המודרניים מבוססים על הנעה קדמית בלבד, ונכנסים לחרדה עמוקה מכל שלולית או מדרכה רטובה, הקרוסטרק מגיע מהאסכולה הישנה. הוא מציע הנעה כפולה קבועה (AWD), זו המערכת המפורסמת של סובארו שעובדת כל הזמן, לא רק כשהרכב מחליק. מרווח גחון מכובד (וממוגן) של 22 ס"מ הינו נתון נאה ביותר לרכב בגודל הזה. לשם השוואה, זה גבוה יותר מחלק מרכבי השטח ה"אמיתיים" והגדולים בשוק.

מנועי הבוקסר של סובארו הם סימן ההיכר שלהם (הבוכנות נעות בצורה אופקית, כמו שני מתאגרפים שנותנים אגרופים זה לזה – ומכאן השם Boxer). בקרוסטרק תמצאו בדרך כלל מנוע 2.0 ליטר אטמוספרי (בלי טורבו) המשודך לתיבת הילוכים רציפה (CVT).

המילים "ריגוש", "תאוצה עוצרת נשימה" או "הדבקה למושב" לא מופיעות בספר הרכב. התיבה הרציפה נוטה לייצר צליל של "מערבל בטון במאמץ" כשלוחצים חזק על הגז, בזמן שהרכב מתקדם בקצב שלו.

נראה שמהנדסי סובארו תכננו את הרכב הזה במיוחד כדי שאף אחד לא יקבל דוח מהירות. הוא מאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש בזמן שנמדד באמצעות לוח שנה, אבל היי – הוא יביא אותך לכל מקום, גם אם זה ייקח נצח במושגים של רכב חשמלי סיני.

מכיוון שכבר ערכתי מבחן דרכים למנוע זה לפני שנתיים (התפוז המיכני) , הפעם ביקשתי (וקיבלתי) את זה המגיע עם מנוע גדול יותר בחצי ליטר, ובאורווה שלו ממתינים 180 סוסים.

אז איפה נפגוש את אותם סוסים נמרצים?

נבדוק את זה בהמשך הדרך.

אחד היתרונות הגדולים של סובארו הוא מערכת הבטיחות האקטיבית EyeSight, המבוססת על צמד מצלמות בחלק העליון של השמשה הקדמית (כמו זוג עיניים אנושיות). היא פשוט מעולה, יודעת לבלום לבד, לשמור על הנתיב, ולהתריע על סכנות.

הדורות האחרונים של הקרוסטרק נראים מצוין, בעיקר אם אתם אוהבים את המראה המוחצן-עדין. סובארו הגזימו בכוונה עם פלסטיקים שחורים בבתי הגלגלים ובפגושים, מתוך כוונה למזער נזקי שטח כמו שיחים קוצניים, והמראה הזה מעניק לוק קשיח של אחד שאינו מתרגש מהתלאות הצפויות.

ואם כבר דיברתי על קשיחות ועיצוב, זה נכון כפליים בתוך תא הנוסעים הבנוי מחומרים חזקים ועמידים, נוקשים היכן שצריך, ורכים היכן שנדרש, ואני מאמין בלב שלם כי גם אחרי מסעות רבים הם ישמרו כפי שיצאו מהמפעל.

בתא הנוסעים מצאתי חיפוי פנימי בהיר מול ריפוד כהה, אשר לטעמי מוסיף אלגנטיות ושמחה לאלו הבאים לשהות במחיצתו.

מצד אחד סובארו יודעים לכוון ולשדר את היותם מעודכנים במילה האחרונה בכל תחום, עד שזה מגיע לחיבור הטלפון אל מערכת המולטימדיה.

היפנים שמעריצים את האמריקאים יודעים לפנק את מחזיקי מותג התפוח, בעוד שאנו האמונים על האנדרואיד, זקוקים לכבל ולים תירוצים למה זה לא עובד אלחוטי.

מושב הנוסע נמוך יחסית למושב הנהג המתכוונן גם לגובה, ותמיד אשאל, למה? מה הבעיה להוסיף גם גובה לזה שיושב ורוצה לראות גבוה ולא רק את השמים?

אם יש משהו שעושה לפעמים את ההבדל בין הבנלי למיוחד בתחום הרכב, הרי שזה הצבע.

יש רכבים שנראים נהדר בכל צבע שהוא לא לבן-שחור-אפור של חברות הליסינג, ויש כאלו שפחות.

רכב המבחן מפתיע אותי בצבע חדש שסובארו פיתחו שנקרא Sand Dune Pearl (צבע חול-מדבר), ואם כבר להביא זאב בעור כבש שיודע לרדת מהאספלט ולשחק אותה COOL הרי שהצבע הזה הוא בדיוק מה שהדגם צריך, ואני מהמר שעיקר המכירות הפרטיות יבחרו בצבע המיוחד הזה המבליט את הרכב, בעיקר בשדות הציד.

במבט לאחר מעשה, כשבחנתי את מאות הצילומים ומשפע הזוויות הקרוסטרק פשוט פוטוגני להפליא, ובעידן של SUV לכל פועל, טוב שיש גם כאלה ששומרים על מראה אחר.

267 ס"מ בין סרנים יעידו בד"כ על קצת צפיפות ליושבים מאחור, היות ולא היו לי נוסעים כאלו במהלך המבחן, אני לא יכול לקבל חוות דעת, למרות שבדקתי, ולא נראה לי שמישהו שישב מאחור יזכה להתלונן.

שאפו מגיע על צירוף גלגל חלופי בגודל מלא בתא המטען, לא מובן מאליו בעידן בו היצרנים מעדיפים לצייד רכבים בערכות ניפוח, ויודע כל מי שאוהב להריח בוץ מהצד הרטוב, כי ללא גלגל חלופי אין בכלל מה לרדת מהכביש.

הקרוסטרק מציע לנהג שלושה מצבי נהיגה. רגיל, שלג/ עפר, ושלג עמוק /בוץ.

המעבר בין המצבים נעשה בלחיצה על המסך אשר לא מעביר שום שינוי בהתנהגות הרכב.

בעבר הייתה תצוגה גרפית על המסך על זווית המרכב ועוד, וחבל שוויתרו עליהן.

מעבר למצבי הנהיגה מוט ההילוכים מאפשר הסטה הצידה לתפעול ההילוכים הוירטואליים (8 במספר), הנשלטים במנופים שמתחת להגה או באמצעות מוט ההילוכים עצמו.

לפי עדויות שמצאתי מתחת למכסה המנוע, מישהו כנראה עבר את הרוביקון עם רכב המבחן.

למרות שהרכב מגיע (כראוי וכנדרש) עם מיגון תחתון ששומר על המכלולים הנמוכים, אני לא מתכנן שום דבר אקסטרימי, העלול לחבל בחלק כזה או אחר, בעיקר לאחר ששמעתי על רגישות הפגוש הקדמי לזוויות לא מחמיאות למפגשים לא צפויים עם קפלי קרקע וסלעים.

רכב המבחן שעבר כששת אלפים קילומטרים בטרם נמסר לי, טרם קיבע עדיין את צריכת הדלק, וכתוצאה מזה טווח הנסיעה הצפוי משתנה על פי הנהיגה המתונה שלי, ואני מניח כי התוצאה טובה מהשקלול של אלו שלחצו חזק על הדוושה. לצורך הבנת העניין אספר כי יצאתי מגבעתיים עם מיכל מלא והטווח העומד לרשותי הראה 420 ק"מ.

אומנם זהו לא רכב חשמלי המייצר חרדת טווח לאלו שנוסעים הרבה ורחוק, ומכיוון שתכננתי יום ארוך וגדוש חובה למלא דלק בתחנה הקרובה ביותר לנקודת ההתחלה של מסלול השטח הנמצא שעתיים וחצי נסיעה מביתי.

כאשר הגעתי אל תחנת הדלק המד הורה על 720 ק"מ. וזאת אחרי שהקפדתי לשמור על מהירות חוקית קבועה כל הדרך.

מוזר?

לאחר מילוי החלק החסר (כ-13 ליטרים דלק) עלה הטווח ל-930 ק"מ.

מכאן, סעו רגוע תגיעו רחוק.

בין חמסין שהיה, לחמסין שיהיה, נראה שמזג האוויר בא לטובתנו היום.

השמיים כחולים האוויר חמים במידה נעימה, וכל זה הם תנאים מקדימים ליום שלא יכול להיות רע.

כדי לשמור על חוק "לשטח לא נכנסים לבד", הזמתי להצטרף אלי את חברי עזרא בעל סובארו פורסטר, שהביא את איריס זוגתו, ואת גברי, חבר משותף של שנינו, ובהכוונת מומחים בחרתי נתיבים סבירים לשני הרכבים.

"... פלוטית על פי המדרשים הייתה בתו של לוט, ועל שמה קראו תושבי כיכר סדום את המעיין הזה המכונה שם "מעין האהבה". על פי מדרש האגדה, פלוטית דאגה לפליטים ולעניים בסדום. אנשי העיר הבחינו בכך ודנו אותה למוות בשריפה, והיא במצוקתה צעקה לאל שיציל אותה. הדבר הביא להשתלשלות אירועי חורבן סדום ושאר ערי הכיכר.

עין פלוטית נראית כמו עין גדולה וכחולה של מי מעיין בין דקלים מרהיבים שסוככים עליה, ונמצאת במרחק מטרים בודדים מכביש מס' 2499 - כביש הגישה לנאות הכיכר ועין תמר. הפינה היפיפייה נחבאת מעינם של המטיילים שלא מבחינים בה עד שמגיעים אליה. האגדה המקומית מספרת שמי המעיין מחזירים אהבות קודמות: הטובל את ידיו במי המעיין ואחר כך שוטף את פניו, האהבה שנטשה אותו תחזור אליו..."

עין פלוטית

מי שזו לו פעם ראשונה כאן לא יכול להסתיר את התלהבותו מיפי המקום, ומי שכבר היה לא יכול שלא לטבול, בידיעה שיהיו עוד בהמשך.

בכניסה למושב עין תמר נמצא "פארק אקולוגי נחל אמציהו".

"...פארק נחל אמציהו אשר באזור הערבה . הוא פארק אקולוגי השוכן בקרבת היישובים נאות הכיכר ועין תמר ובסמיכות לים המלח. פארק זה הוקם ונוסד לראשונה לפני כ 7 שנים ובשנת 2021 עבר "מתיחת פנים " רצינית והוכשרו בו פינות פיקניק ,הצללה ועוד.

בתוך הפארק הוכנסה "תפאורה" מיוחדת במינה. הכוללת: סלעים דקורטיביים הפזורים סביב נחל אמציהו, עצי דקל , עצי אשל אשר אופיינים לאזור המדברי. אמצעים אילו מעניקים לפארק נחל אמציהו. רוח גבית ההופכת אותו לפארק בילוי ופנאי לכל בני המשפחה.

בתוך הפארק הוכנסו 2 סלעים בעלי מסר גיאולוגי ייחודי , מדובר על סלע שהובא מהמקום הגבוה ביותר בעולם הר האוורסט בנפאל. והוא הוצב סמוך לפסל שהובא מים המלח – המקום הנמוך ביותר בעולם. 2 סלעים כאלו הוצבו גם בנפאל. כאות לידידות בין מועצה אזורית תמר לבין מועצה אזורית קהומבו פסאנג לאמו בנפאל..."

פארק אקולוגי נחל אמציהו

מי שמגלה את הפארק הזה לראשונה בחייו מוכן להישאר כאן למשך היום כולו, אנחנו שרוצים יותר, עוצרים לארוחה קלה, טבילה שנייה במים המרעננים (רק בסופי שבוע!) בטרם נתחיל את "המסע".

מי שיצא מתחומי הפארק יבחין כי לכיוון דרום נפתח ערוץ רחב שמשני צדדיו עמודי סלע כבירים, ובמרכז הערוץ עוברת דרך עפר כבושה.

מכאן מתחיל נתיב המסומן במפות הניווט בצבע אדום ונמתח לאורך של כ-23 ק"מ.

היות וגם לי זו פעם ראשונה בנתיב הזה אני לא מפסיק להתלהב מחוויית הגילוי.

זהו אחד המסלולים היפים ביותר בישראל שראיתי כי אומנם תחילתו של המסלול עובר בנוף צחיח אך משתנה בצבעיו וגווני שכבות הקרקע שעל קירות הסלע, אך בהמשכו מצטרפת צמחיית מדבר נמוכה של שיחים אופייניים ועצי שיטה שעוצבו ברוח, וכל אחד מהם מיוחד במינו, ובניהם פזורים גזעים מתים בשלל צורות שרק הטבע יכול להמציא.

הקרוסטרק (והפורסטר) לא מתאמצים במיוחד בנסיעה הנעה ממשטחי עפר כבוש עד לקוליסים (עקבות צמיגים של רכבים שכבר עברו כאן) של אבני חצץ, ואם לא שומרים על קו התקדמות על הצד הגבוה של הקוליס, נשמעים לעיתים חריקות נגיעות החצץ במיגון התחתי. (לא משהו שגורם לנזק כלשהו).

הנתיב הזה אפשרי גם לרכבים גבוהים ללא הנעה כפולה, כל עוד שומרים על נהיגה רציפה ומתוכננת.

מסלול נחל אמציהו מסתיים בפאתי מושב עידן.

מכאן כיוונתי את ההגה אל מספר אתרים בעלי עניין שמצאתי בחיפוש במפה.

שלט הכוונה בצומת הדרכים שולח אותנו על דרך עפר (דרך השלום) לכיוון צפון, אל שתי נקודות, ואנחנו מתחילים עם הרחוקה יותר.

"... הדרך עוברת על המצוק המערבי של נחל ערבה, על גבי בתרונות חוואר הלשון – נוף קסום, אחרי כ –  4.6 ק"מ מגיעים לנקודת תצפית מרשימה על מאגר עידן, נחל ערבה , גוש הרי אדום, שמורת דנה(בירדן) וים החווארים הנפלא מסביבנו. דרך זו עבירה לכל סוגי הרכב..."

מצפור דרך החאוורים

מצפור דרך החווארים נבנה כנראה לפני שנים, וכמו הדרך המובילה אליו מישהו עצר באמצע התהליך.

הנוף הקסום של מזרח הערבה, מאגרים (ריקים), חממות, ושדות חקלאים, והכל טובל בשקט מרגיע.

העצים שניטעו במצפור מטילים צל כבד המקל על חום היום.

מכאן ישנה דרך עפר היורדת אל מאגר חצבה (אליו נגיע מדרך אחרת בהמשך), אולם אנחנו חוזרים לנתיב ממנו הגענו, כדי לנסוע כשתי דקות ולעצור ליד המרפסת של בודי.

"...התצפית נבנתה לזכרו של אהד “בודי” כהן, בן מושב עידן ולוחם יחידת שלדג שנפל בקרב באוקטובר 2023.

את המקום בנו הוריו של אהד בעזרת תושבים וחברים של אהד.

אחת התצפיות היפות בערבה.

המרפסת של בודי ליד מושב עידן, נמצאת מעל מצוק של נחל ערבה,

מהתצפית נשקף נוף מרהיב להרי אדום ונחל ערבה שמהווה את הגבול בין ישראל לירדן.

מקום נהדר לזריחות מרשימות ושקיעות מרהיבות..."

המרפסת של בודי

מכאן אנחנו מכוונים עצמנו אל דרך השלום, שהיא למעשה דרך המתחילה במושב עידן ונמתחת עד עין יהב, וגם כאן על הדרך נעצור במספר אטרקציות שוות.

"...מצפור השלום נבנה במסגרת תוכנית ציונית הנקראת בשם 'שותפות 2000' פרויקט בו כל קהילה יהודית בחו"ל, אימצה לעצמה חבל ארץ במדינת ישראל והתחיבה לתמוך בו ולתחזק אותו לאורך זמן. 

מצפור השלום הוא פרי יוזמתה של היהדות האוסטרלית שבחרה לאמץ את הערבה הצפונית  אימוץ חם וחשוב ליהודי אוסטרליה וגם ליישובי הערבה.

העמודים המוצבים ליד מצפור לשלום, אלה עמודים שעליהם מופיעים שמותיהם של אנשים שתרמו כספים לטובת יישובי הערבה, חלקם הגדול אוסטרליים אך יש ביניהם גם תורמים מארה"ב, מבריטניה ומעוד מקומות.

מבנה מצפור השלום, אשר נתרם ע"י משפחת גוסינסקי מאוסטרליה, בנוי בצורת פרגולה אשר מהווה מקום מוצל במרחב שבו השמש יוקדת במהלך רוב ימות השנה וממוקם במקום שמאפשר תצפית נרחבת על השטחים החקלאיים של יישובי הערבה..."

מצפור השלום

המשכה של הדרך מפגיש את הבאים מצפון בשני כסאות ברזל עצומים המכוונים למזרח.

זוהי אנדרטה פעילה בשם נוכחים נפקדים.

"... מצפה הכיסאות בערבה - לאורך דרך השלום, בלב נופי הבראשית של הערבה התיכונה, שוכנת אחת התחנות המפתיעות והפוטוגניות ביותר באזור: מצפה "נקודת מבט". על גבעה קטנה שניצבת מאחורי מושב חצבה, מעל ביתרונות חוואר לבנים ומול הרי אדום, הוצבו שני כיסאות ענקיים. הכיסאות פונים מזרחה אל הנוף הפתוח, ומזמינים אותנו לטפס עליהם ולהרגיש לכמה רגעים כמו ילדים - להביט על הנוף מזווית ראייה קצת אחרת, להשתולל בין גבעות החוואר שלמרגלות הכיסאות, או פשוט להתחבר למדבר ולנוף המהפנט (בעיקר בזריחה או בשעת בין ערביים). זהו מקום שבו האמנות הסביבתית משתלבת בשקט המדברי, ומציעה רגע של נחת מול הרי אדום הנישאים במזרח..." 

נוכחים נפקדים

שם היצירה ‏נקודת מבט - לזכר תמי ודני בראל‏, ממייסדי מושב חצבה.

ומדוע זו אנדרטה פעילה? כי בניגוד לאנדרטאות דוממות הכיסאות הללו ממש מזמינים טיפוס עליהם וישיבה מול הנוף המהפנט.

יש מי שממליץ לרדת ממרומי הגבעה אל מורדות החווארים למשחקי טבע.

התחנה הבאה והמפתיעה נמצאת גם היא במרחק מספר דקות נסיעה בשולי מושב חצבה.

בעבר חשבתי כי רק עם רכב שטח ניתן להגיע וזו חצי אמת, שכן דרך אספלט מובילה לשם, אולם דרך זו זרועה בבורות ואספלט שבור המחייב נהיגה זהירה במיוחד, אולם עבירה לכל רכב.

הדרך מעלה אותנו אל מעלה גבעה שבראשה נראה מתקן קידוח גדול של מקורות, אולם לא למענו הגענו לכאן.

שלט קטן בכניסה לדרך מבשר כי אנחנו בנחל שיזף, ואי לכך העלייה מסתיימת במצפה שיזף, כאן מצאנו על אותה כתף של הגבעה אל ספסל געגוע לניר, ואנדרטה נוספת בפינה שלישית של הכתף- כסא גנן ללוטן.

"... מצפה לוטן - בלב הערבה, סמוך למושב חצבה, נמצאת נקודת עצירה שמשלבת נוף מדברי פתוח עם סיפור גבורה ישראלי: מצפה לוטן. המצפה שוכן על גבעה רחבת ידיים, ועליה שתי נקודות תצפית מומלצות. הנקודה הראשונה מכונה מצפור שיזף, ובה נוכל ליהנות מפרגולה גדולה ומצלה, ומתצפית צפונה ומערבה על מרחבי הערבה הבלתי נגמרים. הנקודה השנייה מרשימה וייחודית יותר, ונקראת כיסא לוטן. מול הנוף המדברי העוצמתי מוצב כיסא נהג של טנק, או בשמו בעממי - כיסא "גנן" (כיסא המוצב באימון בראש צריח הטנק, ובו יושב המפקד המדריך שצוות הטנק הם חניכיו). כיסא זה נלקח מטנק אמיתי, והוא מנציח את זכרו של סגן לוטן סלוין ז"ל, בן מושב חצבה, קצין שריון שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. אפשר לשבת על הכיסא המסתובב, להשקיף על הרי מואב ועל הנוף הפתוח שמסביב, ולהרגיש בעצמותינו את משמעות המשפט שאמר לוטן וחקוק על גב הכיסא: "אתה קולט כמה רחוק רואים מכאן?!!". זהו מקום שבו עוצמת המדבר פוגשת את הזיכרון האישי, בנקודה נגישה ומרגשת במיוחד..."

כסא גנן ללוטן

"... ספסל הגעגוע לניר. הספסל הוקם לזכרה של ניר אבוחצירה ז"ל, בת מושב חצבה, שנהרגה בתאונת דרכים טרגית של "פגע וברח" בשנת 2024. בנקודה הזו, הצופה מערבה אל עבר השמש השוקעת, יצרו בני משפחתה פינה של שקט ועוצמה בדיוק במרחבים שבהם גדלה ואותם אהבה. הישיבה על הספסל, מול נופי בראשית והרי הנגב הרחוקים, מזמינה את המטיילים לעצור את המירוץ, לנשום את השלווה של המדבר, ולהתחבר לסיפורה של צעירה שחיוכה ורוחה ממשיכים ללוות את השקיעות היפות של הערבה..."

ספסל געגוע לניר

כאן למעלה בין הנקודות עומד טנדר צבאי ובו ארבע חיילות חמודות חמושות עד צוואר, מיחידת קרקל שבחרו להיות לוחמות ולבלות שבת בפעילות צבאית במקום להיות בבית. כבוד והערכה רבה.

 

החלטנו לאחר התלבטות, ומראה טור הרכבים באופק העושה דרכו על כביש 90 צפונה כי נתחיל לחזור ובתחנה הבאה נקבל החלטה דרמטית.

דרך עפר כבוש לוקחת אותנו לכיוון צפון מזרח בין ערוץ רחב המשמש לחקלאות ובין קפלי קרקע מעוצבים על ידי הרוח והמים שיוצרים את נוף החווארים הייחודי.

זו דרך עבירה לכל רכב, אך יש לנהוג בה במתינות בשל הזעזועים.

הקרוסטרק המסיבי לא מפגין  שום אכפתיות ממצב הדרך ולוקח אותה בנון שאלנט.

בסופה של הדרך היורדת אנו ניצבים על גדת מאגר חצבה שמוקדם יותר ראינו ממצפור החווארים.

"...מאגר חצבה הינו אחד מהמאגרים שהוקמו בערבה על מנת לאגור מי שיטפונות ולהשתמש במימיהם להשקיית הגידולים החקלאיים באזור חצבה ,במאגר משתרע על שטח של 500 דונם ואוגר בתוכו כמיליון שמונה מאות מטר מעוקב של מים,

בנוסף, נאגרים בו מים מליחים שנשאבים מקידוחי הסביבה ונמהלים במימי המאגר ,עודפי המים מוזרמים למאגר עידן ומאגר נאות תמרים ,כל שלושת המאגרים משמשים להעשרת מי התאום באזור..."

מאגר חצבה

היום המאגר יבש לחלוטין וללא ספק מראה המאגר המלא מול צהוב המדבר מוסיף עניין רב.

על פלחי אבטיח קר שנשלף לרגע זה החלטנו להתפצל. האורחים שלי בחרו להתערבב עם ההמון בכביש 90 מצומת הערבה אל המרכז.

אני ואבי בחרנו להמשיך על כביש 90 אל חוף מלון ליאונרדו קלאב (בים המלח) החביב עלי, לטבילת אחר צהריים (שלישית להיום), להתרעננות לקראת הנסיעה חזרה.

 

היום הארוך והמיוחד הזה הוכיח מעל ומעבר לכל ספק כי הקרוסטרק הוא הרכב המושלם למי שרוצה את ה"גם וגם". הוא נוח ומרווח מספיק ליומיום, אמין בצורה מוחלטת (יפני, נו), ובסופי שבוע הוא מאפשר לכם לרדת לשבילים ולעקוף בסיבוב את כל הג'יפונים הנוצצים שנשארים על האספלט ומביטים בכם בקנאה.

מנוע שני הליטרים ומחצה מתגלה כמנוע חזק שלא ישאיר אתכם אף פעם ללא אוויר.

נסיעה רגועה ומתונה תעקוף לדעתי את כל מה שהיצרן מפרסם בטבלאות צריכת הדלק, ואת המסלולים שתרצו לעשות, תבחרו בחוכמה, בשטח סעו עם קבוצה או עם חבר נוסף, אל תחפשו צרות כי מי שמחפש, בסוף גם מוצא.

חכם לא נכנס למקום ממנו פיקח יודע לצאת.

המלצה שלי שבאה לאחר כל הבדיקות והניסיונות - אל תנסו לעשות איתו רייסים ברמזור – חבל על הדלק ועל עור התוף שלכם.

בשביל כל השאר, הקרוסטרק ייקח אתכם אל מעבר למה שחשבתם.

 

ירון הולנדר (אבי, עזרא, איריס וגברי)

מאי 2026

 

סובארו קרוסטרק

רמת גימור Luxury.

מנוע בנזין 2.5 ל'

הספק 180כ"ס.

מומנט 24.6 קג"מ.

צריכת דלק (במבחן) 11.6 ק"מ לכל ליטר דלק בנסיעה משולבת.

מחיר 179,350 ₪.

 

 

עין פלוטית.

פארק נחל אמציה.

נחל אמציה (21 ק"מ).

עידן.

מצפור דרך החווארים.

המרפסת של בודי.

מצפור השלום.

נוכחים נפקדים, מצפה הכיסאות חצבה.

ספסל געגוע לניר.

כיסא גנן ללוטן.

מצפה שיזף.

מאגר מים חצבה.

חוף מלון ליאונרדו קלאב, ים המלח.