יום ראשון, 5 ביולי 2026

הכלה הקלה

 


מה זה אומר ציונות אמיתית ובלי מירכאות בשנת 2026?

הסיפור בכלל מתחיל הרבה קודם לכן, בשנת 1999, ורק אנשים שבדמם זורמת ציונות, הם לא אלו שירמו ידיים אם קשה, הם לא יתייאשו. אם יעמוד מולם קיר של ביורוקרטיה, הם יעקפו אותו מהצד, ואם יזרקו אותם מהדלת, הם יחזרו מהחלון, ובסוף הם ינצחו.

למה?

כי הטוב הולך עם המתמידים.

כזה הוא דורון אלוש שנסעתי לפגוש עד למבואות יריחו (שירים יד מי שיודע (בלי לחפש) היכן זה נמצא), יחד עם חבריי סמדר ויוסי, שהצטרפו לנסיעה בעיקר בגלל המוביל.

שזה לא אני.



יש אנשים (בלי שמות), שאני מזמין אותם לטייל איתי, אני שומע צליל ספק של "נראה...אולי...אבל חם..", ואז אני מוסיף, "במרצדס", ואז אין יותר ספקות.

ברור שבאים.

כאילו, שנוותר על הלאקצ'רי??

כך יצא, שעם עלות השחר, והפקקים זזו לכיוון המנוגד, כבר דהרה ה-CLA, הנאה לכיוון מזרח כשעל סיפונה קברניט נחוש וזוג חבריו, שלא הייתה להם סיבה טובה יותר שלא לבוא.

הבטחתי שיהיה מעניין.

מה אני כבר יודע??




לא מזמן, בתערוכת תיירות שנתית, פגשתי את דורון, ותיאמנו שאגיע באיזה יום חול, כי הישוב שלו שומר מצוות, ובשבת ביקור שכזה פחות מתאים.

אמרתי כבר שצפוי יום חם, אמרו החזאים, ובבקעת הירדן יהיה אפילו חם יותר???

בחלל הגרמני שרר מזג אוויר אירופאי, במצבו הנעים.

המנוע החשמלי שרק בשקט, ולא התרגש מעליה מתונה וארוכה לעבר הבירה, כפי שלא התרגש מהירידה שאחזרה חלק משמעותי מהסוללה.

פניה היפות של הארץ

 

דורון המתין לנו בסוכה מוצלת בלב מטע תמרים, ומרגע זה נחשפנו לסיפור מודרני על ציונות של אדם שמיישם במו ידיו, יחד עם חבריו חזון ציוני מרגש של התיישבות, טיפוח והפרחת השממה, תרתי משמע.


סיפור היישוב נשמע כל כך מורכב שאחרים היו מרימים ידיים ועוזבים, אך אפילו בתנ"ך מוזכר הביטוי קשה עורף כסימן לעקשנות יוצאת דופן, וזהו סיפורו של הישוב המבודד הזה.

הישוב מבואות יריחו עלה לקרקע ב-99 בתור תחנת ניסיונות בחקלאות, מתוך רצון לנוכחות יהודית במקום.

צילומים מהארכיון מהעלייה לקרקע

צילומים באדיבות דורון אלוש


עד שנת 2020 המקום היה מאחז לא חוקי, מה שאומר עצירת תקציבים, תשתיות חינוך, וכו'.

בישוב חיים היום 80 משפחות.

כאמור, הישוב הוכר חוקי בשנת 2020.



"... ראשיתו של היישוב בשנת תשס"א (2002), ע"י קבוצה אידיאליסטית שהתנגדה לנטישת הממשלה את אזור יריחו. קבוצה זו קיבלה שטח בבקעה קסומה סמוך לכניסה הצפונית ליריחו (בקעת נערן), ובהמשך נקשרה למקום בעבותות אהבה...

עם הזמן גדלה החווה, התפתחה והפכה ליישוב ייחודי המשלב את החזון ההתחלתי עם קהילתיות חמה, חיי מעשה וחיי רוח פוריים..."

מבואות יריחו




דוגמא מדהימה לחיי השיתוף הקהילתיים כפי שדורון מספר לנו, נמצאת בבית הכנסת המקבל ומכיל את זרמיה השונים של היהדות, כאשר שליח הציבור שמוביל את התפילה הוא זה שקובע את נוסח התפילה (אשכנזי, ספרדי וכו').

דורון מספר לנו על העסק שלו "קסם התמר" המבסס על מטע תמר מג'הול, שכולו עבודה עברית טהורה (זוכרים את המושג?).

מעבר לפן החקלאי משמש המקום כאתר תיירותי.

ניתן לקיים במקום סיור מקיף ולהשתתף בסדנה להפקת סילאן טהור.

קסם התמר


 


דורון, מפתיע אותנו בבירה קרה שהוא מייצר על בסיס תמרים (אלא מה?) במקום דגנים.

שיחה עם מקומיים תמיד יניבו מידע שרק מקומיים מכירים, וכך, כששאלתי את דורון אם יש בסביבה איזה מקור מים (נחל, מעיין, בריכה), שניתן לטבול בו, הוא שלח אותי לקצה המושב אל עין צדק.

"... הבריכה נמצאת בתוך ערוצו המדברי של ואדי אום-סירא הנשפך לבקעת ייט"ב.

זה לא עוד "גב" טבעי ומוכר, הבריכה תוכננה בקפידה.

בימי החורף הבריכה מתמלאת במי שיטפונות ומנצלת את שיפולי מורדות גב ההר לצורך הטיית מי הגשמים למילויה, ואילו בחודשי הקיץ תושבי המקום מזרימים לתוכה מים באופן מלאכותי ובתוך כך מחיים את הבריכה גם בעתות  יובש.


השילוב בין הנוף הצהבהב ,השקט חללי הסלע בשכבות דקות של קרטון, וחרסית יוצרים אווירה ייחודית, והופכים את הבילוי בבריכה למהנה במיוחד. לנוחות המטיילים שולחנות פיקניק ופינה מטופחת שסודרה במקום


לתשומת ליבכם: כדי לשמור על סטריליות מדי שבוע מרוקנים את הבריכה ביום חמישי בערב, וממלאים אותה מחדש ביום ראשון, לכן אין טעם לבקר במקום בסופי שבוע..."

עין צדק

איזה כיף. מים טריים ונעימים בשיא החום.

מים במדבר הם גם הסיפור של אמת המים העתיקה החוצה את היישוב.

מדובר באמת מים המתוארכת לתקופה הרומית שיש לה שיפוע קבוע ומתון, וחלקה נחשף לטובת טיילת עתידית המתוכננת במקום.



מים כידוע הם מנוע הקיום של חיים במדבר, והשילוב של ישוב פעיל שיש בו חקלאות מתקדמת וחיים תוססים, קורה בזכות המים.

 

מרוב התלהבות של חוויית הגילויים הללו טרם סיפרתי על מובילת היום ששמה המלא הוא מרצדס 250 CLA, להלן "הכלה".

 


גריל כוכבים מואר פוגש את המבקר (לרגע או זה הקבוע), והוא זה שמשאיר אותך פעור פה לנוכח הדיוק בפרטים הקטנים.

זוהי מכונית סלונית בעיצוב ספורטיבי ואווירודינמי, היוצר נוכחות שלא ניתן להתעלם ממנה, ומעניק לה מראה חד ומדויק שמדבר בעד עצמו כבר מהרגע הראשון.

העיצוב המדויק לא נשאר רק בחוץ. משנפתחת הדלת מתגלה חלל נוסעים בנוי מחומרים משובחים הבאים מהתואר המתחייב של רמת הגימור של הדגם זה (ויש 13 כאלו).


מסך סופר-סקרין כולו זכוכית, עובר לרוחב ה-CLA מצד לצד, ומחולק לצג לנוסע, צג מרכזי עם שלל תפקודים של הרכב ומידע, וכן צג נתוני נסיעה מאחורי ההגה.



צג זה למעשה לא מעשי, שכן תצוגה עלית מוקרנת על השמשה מול עיני הנהג, וחוסכת את הצורך להשפיל מבט.

המושבים המשולבים עור ובד חובקים את הנוסעים במבנה ארגונומי, אך לטעמי האישי הישיבה הנמוכה לא מאפשרת לאנשים כמוני לשבת בפיסוק, וישנה תחושת צפיפות קטנה.

מי שמכוון את המושב שלו גבוה עלול למצוא חובט את ראשו ביציאה או בכניסה.





זו שהתמזל לשבת מאחור התלוננה רק כשהשמש פגעה לה בול בפוני, שכן גג פנורמי מלא, ללא וילון (וללא צורך בווילון), ממלא את כל גג הרכב, ואין צורך לדאוג שכן החום לא חודר את הזכוכית.

במרצדס תמיד אני מצפה לפגוש את הטוב ביותר, הקל ביותר והבטיחותי מעל הכול, ואומנם עם השנים כפתורים זזו, תפריטים השתנו, אבל תמיד המערכות באות לקראת הנהג ולסייע לו בכל שיבחר.

יש לי שיחות מרתקות עם העוזרות האישיות ברכבים שונים. שאלתי את מרצדס מה היא יכולה לעזור לי אז היא אמרה לי שהיא יכולה ללמד אותי על מערכות הרכב, היא יכולה לשעשע אותי, ואם אני משועמם, היא תספר לי את תוצאות משחקי הכדורגל.

לנסות כל מיני דברים טובים שהיא יכולה לעשות אני רק צריך לשאול את מה אני רוצה לדעת והיא כבר תהיה שם בשבילי.



בקשה קולית להצגת מצבי נהיגה תגרום להופעת התפריט הייעודי, או בקשה להפעלת מערכת סיוע בחניה, תפתח גם כאן את תפריט הסיוע.

ואפרופו סיוע בחניה, המערכת הזאת עובדת מצוין ומשחילה את הרכב בדיוק ובמהירות לחניה, למרות שתמיד אני בחששות כלשהן (בכל זאת מכונית לא זולה), עד היום, טפו טפו, המערכת עובדת טוב ממני.

מנוע הכלה הינו מנוע חשמלי מוזן מסוללה בקיבולת 85 קווט"ש, שביכולתה להוביל את הרכב למרחק רשמי של עד 740 ק"מ, אליהם נגיע בסיוע עדר 272 סוסים נמרצים במיוחד.

מישהו עוד זוכר את המונח "חרדת טווח"?

זהו, פאסה, נאדה, לא קיים יותר.

מערכת קול משובחת עם  16 רמקולים Burmester® 3D מפיקה צלילים צלולים המייצרים חוויית שמיעה של אולם קונצרטים.



עמיתים מכובדים שבחנו את הרכב לפניי, השאירו חותם דיגיטלי באלבום התמונות של הרכב. (כן יש מצלמה פנימית מופעלת מצג הנוסע).

 


610 ק"מ עומדים לרשותי בבוקר כשאני יוצא ליום טיול ארוך שאותו כזכור התחלתי (לאחר כשעה וחצי נסיעה) במבואות יריחו.

מכירים אדם נורמטיבי שנוסע 600 ק"מ ביום? מידי יום?

 


יצאנו מהיישוב רעננים להמשכה של הדרך, ושלט הכוונה אל אנדרטת הנ"ד שולח אותנו לכביש צדדי מתפתל בין גבעות נמוכות בגווני צבע של ירוק וצהוב.

"... אסון הנ"ד (על שם נ"ד ההרוגים באסון) הוא תאונה אווירית שהתרחשה בכ"ג באייר תשל"ז, 10 במאי 1977, ובה התרסק מסוק CH-53 סי סטאליון יסעור של חיל האוויר הישראלי במהלך תרגיל בבקעת הירדן.

באסון נהרגו 54 חיילי צה"ל: 44 לוחמים וקצינים מחטיבת הצנחנים, לוחמי פלוגת מאי 76' בגדוד 890, ועשרה אנשי צוות אוויר, צוותי המסוקים ואנשי צוות אוויר נוספים שהשתתפו בטיסה כחלק מקורס האימון המבצעי של טייסי מסוקי הסער... ועדת השמות הממשלתית החליטה לקרוא לגבעה, עליה התרחש האסון, "גבעת הנ"ד". ביוזמת המשפחות השכולות הוקמה בראש הגבעה אנדרטת הנ"ד, שעוצבה בידי הצייר אריה מוסקוביץ. מסביב לה ניטעו 54 עצי זית עם שמות כל הנופלים..."

אנדרטת הנ"ד








חזרנו אל הרכב כדי לחזור צפונה אל צומת ייט"ב בה פנינו שמאלה, לכיוון המושב, ובמזלג פנינו בנתיב השמאלי המוביל אל אחד המקומות המיוחדים באזור,


"... האטרקציה המרגשת ביותר במסלול זה היא ללא ספק המגלשה, שהיא עדות חיה להנדסת המים המופלאה של האזור. תעלת המים הזורמת כאן כבר יותר מ-2,000 שנים מהווה פיסת היסטוריה חיה, המספרת סיפור של התמודדות האדם עם תנאי הטבע הקשים של המדבר. מדובר על אמת מים שנבנתה בתקופתו של הורדוס. בקרב מטיילים רבים תעלת המים הופכת למגלשה טבעית אך יחד עם זאת חשוב לזכור כי זרימה המים בחלק מאמת המים זורמים בעוצמה מה שעלול להיות לא בטיחותי לגלישה..."

מגלשת עוג'ה


באופן מפתיע נעלמו כל המים שהיו כאן (לפחות בחורף האחרון), אם כי כמויות הזבל והלכלוך מעשה ידי אדם שהיו כאן גם בביקור הקודם לפני מספר שנים, עדיין כאן, ומכערות את יפי הטבע.

נסענו בחזרה לכיוון ממנו הגענו אבל הפעם במקום לפנות שמאלה שוב לכיוון מבואות יריחו, פנינו ימינה לכביש 449 שעולה מכאן ומגיע לירושלים במרחק של כ-40 דקות נסיעה.

ומדוע בחרתי לחזור מכביש זה?

ראשית, בהסתמך על המלצות המקומיים (פעם שנייה).

שנית, זהו כביש נופי שעולה לגובה רב, וככל שמטפסים הולך ונפרש מול עיניך נופה המהפנט של בקעת הירדן.

שלישית, יש לי מכונית עם יכולות דינמיות מהמעלה הראשונה, כוח זמין ומתפרץ, יכולת הצמדות לקרקע , ושילוב זמין של עליות וסיבובים, ברור שמישהו כאן הולך ליהנות במיוחד, והאחרים שאיתו יעצמו עיניים וימלמלו תפילות כאילו שמשהו יעזור.

איזה כביש כיפי במיוחד אם הוא פנוי וברשותך רכב מתאים.

 



סיומו של הכביש בגבעת זאב, ומכאן משתלבים בתנועה עירונית צפופה וכאוטית, כל כך שונה מהאטמוספירה שעזבנו לפני פחות משעה.

עומסים כבדים נרשמו גם בכביש היורד מהבירה לשפלה, ובה הפגינה הכלה הלבנה את יתרונות מערכות הבטיחות האקטיביות ששמרו עלינו מכל מפגש לא רצוי, החליטה מתי להאיץ ומתי להאט, ובעיקר עזרה להפחית מתחים מצטברים מסביבה עוינת.


אנחנו רעבים הודיעה בפעם המי יודע כמה, זו שמגיעה תמיד רעבה מהבית שלושה ימים לפני טיול, וכפתרון של רגע החליטה הוועדה ברוב קולות ופה אחד (רעב) לעצור בפונדק אלביס הידוע בנווה אילן.

לא פעם ביקרתי כאן אבל אף פעם לא הייתי מספיק רעב כדי להישאר.



"... זה כנראה המקום היחיד בעולם בו מוכרים תמונות של אלביס, המבורגרים ומוצרים מים המלח.

"פונדק אלביס" הוא הדבר הכי רחוק מממפיס, טנסי, שאפשר לדמיין - עם תפריט שכולל חומוס וקבב ואווירה קרינג'ית במיוחד. בכל זאת, ביקור שם הוא אחד מעצירות התדלוק המוזרות אך המיוחדות שיש בארץ..."

פונדק אלביס


ממש במילים אלו מסכם הכתב איתן לשם מעיתון "הארץ" את המקום.

דיינר אמריקאי הבנוי סביב אייקון תרבות ייחודי, עם אוכל אמריקאי אופייני, שבתפריט שלו תמצא חומוס וקבב כמו במסעדה מזרחית, נשמע כמו התחלה של תסריט לסרט שהכול יכול לקרות בו.





מזל שהיינו רעבים, כי מה שהוגש וכלל המבורגרים, סלט ירקות, וקערת חומוס, נגמר כאילו הגיעה לכאן פלוגה לאחר תרגיל מסכם.

לפחות זכינו לפגוש בירה טובה וקרה כהוגן.

 



 לא ממש הייתי צריך להטעין חשמל, אבל כשהגוף שלי שידר עייפות נזקקתי לתמריץ.

בזמן ששיתי קפה בתחנת הדלק בלטרון, לגמה הגרמנייה הנאה מלוא הטנא אלקטרונים בקצב טעינה של 178 קווט"ש.

מישהי באה צמאה, חשבתי לעצמי, עבדה קשה היום.

 




גם למישהו כמוני המדלג תדיר בין מספר רכבים מידי חודש נדרשות הרבה יותר מ-48 שעות משותפות (ברוטו), על מנת להכיר את כל הפונקציות והיכולות, אבל גם ההיכרות המינימלית משאירה את הנהג בטעם של רוצה עוד מהדבר הזה.

מרצדס 250 CLA היא חבילה גדולה של יתרונות הלקוחות מעולם היוקרה למי שיכול ורוצה לחיות בצד המתוק של החיים.

במחיר שלה מקבלים תמורה הולמת.

במחיר שלה תזכו גם בחברים שיבואו איתכם לכל מקום, וזה רבותיי, פרייסלס.

 


ירון הולנדר (סמדר ויוסי)

יולי 2026

CLA 250 Plus Signature AMG Line

הנעה אחורית, חשמלית.

מנוע חשמלי 200 קילוואט,

הספק 272 כ"ס.

מומנט 33.5 קג"מ.

קיבולת סוללה 85 קווט"ש.

טווח 740 ק"מ.

צריכת אנרגיה (במבחן) 16.6 קווט"ש לכל 100 ק"מ.

מחיר (רכב מבחן) 455,399 ש"ח

 


מבואות יריחו

קסם התמר

עין צדק

אמת מים עתיקה

אנדרטת נ"ד

מגלשת עוג'ה

כביש 449

פונדק אלביס

 

עמדות טעינה

דור מסובים 180 קווט"ש.

דור לטרון 180 קווט"ש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל