יום רביעי, 2 בספטמבר 2026

פרא אוסטרלי

 

ישנם יצרני רכב המעניקים לדגמים אותם הם מייצרים, שמות, שהם לבדם יכבשו את הלקוח הפוטנציאלי, עוד בטרם תדרוך כף רגלו באולם התצוגה, וכבר הוא יעוף בדמיונו אל מחוזות אחרים.

כאלו למשל הם:

רכבי שטח, מדבר וסלעים (Off-Road & Rock Crawling)

  • פורד ברונקו באדלנדס (Ford Bronco Badlands):

  • קרוי על שם אזור הסלעים המבותר והקשוח בפארק הלאומי בדקוטה.

  • מאותת לנהג על עבירות טכנית בשטחי סלעים וטרשים.

  • פולקסווגן טוארג (Volkswagen Touareg):

  • נקרא על שם שבט הטוארג הנודד במדבר סהרה.

  • מייצג יכולת גמיאת מרחקים ארוכים בדיונות ובתנאי מדבר קיצוניים.

  • טויוטה לנד קרוזר טריילהאנטר (Trailhunter / TRD Pro):

  • תת-דגם המכוון במפורש למסעות Overlanding

  • ממושכים ועמוקים בתוך שמורות טבע מנותקות.

כאלו המיועדים למעברי הרים וכבישי נהיגה מפותלים

(Tarmac & Dynamics)

  • אלפא רומיאו סטלביו (Alfa Romeo Stelvio):

  • נקרא על שם מעבר ההרים המפורסם באלפים האיטלקיים

  • (Passo dello Stelvio), הכולל עשרות פניות חדות ועליות תלולות.

  • השם מסמן לנהג יעד של דינמיקת נהיגה ספורטיבית בכבישים טכניים.

  • פורשה קאררה (Porsche 911 Carrera):

  • נקראת על שם מרוץ הכביש הפתוח והמפרך במקסיקו

  • (Carrera Panamericana). השם משדר יכולת תנועה מהירה, חדה

  • ועמידה לאורך מאות קילומטרים של אספלט מאתגר.

וכמובן אלו המכוונים אל מסלולי מרוצים וביצועי קצה (Track & Speed)

פורד מוסטנג בוס 302 לגונה סקה (Laguna Seca):

דגם קצה המוקדש למסלול המרוצים המפורסם בקליפורניה

ופניית ה-"Corkscrew" התובענית. מאותת לרוכש שהיעד האמיתי של

הרכב הוא ימי מסלול (Track Days).

  • שברולט קורבט גרנד ספורט / Z06 דייטונה (Daytona):

  • קישור ישיר למסלול המהיר בפלורידה, המאותת על שאיפה

  • למהירויות גבוהות בקו ישר ונהיגת אנדורנס.

  • פרארי 296 GTB / מונזה (Monza): על שם "מקדש המהירות"

  • האיטלקי, שמציב כמטרה זמני הקפה קיצוניים ותאוצה ללא פשרות.

על כן אני לא מתפלא על האקזמפלר המגודל

שאספתי בבוקר מאולם התצוגה של סובארו בתל אביב.




סובארו אאוטבק (Subaru Outback): שואב את שמו משממת הפרא והמדבר האוסטרלי הנידח. מכוון לקהל

שמחפש קמפינג מבודד ודרכי עפר ארוכות.

ברור מאליו כי אני הוא בדיוק קהל המטרה של האח הגדול

במשפחת רכבי השטח של היצרן היפני המיובאים לישראל.

יקפצו אנשי השטח הארד-קור, ויצעקו לי באוזן שסובארו זה סבבה,

וארבע על ארבע, נכון, וביצועים וכו', אבל שטח קשוח עם מדרגות ומסלעות,

זה לא מה שהיפנים הללו אוהבים, או יכולים לעבור, מבלי להשאיר אחריהם

חלקי פלסטיק ומתכת שלא היו צריכים להיות שם עוד לפני שירדנו מהאספלט.

ועדיין, משפחת רכבי 4X4 של היצרן שמתחילים עם הקרוסטק, עוברים לפורסטר, ומסתיימים עם האאוטבק הגדול, והמצוייד מכולם, יאכלו אבק דרכים מבלי להתרגש.

יכולים, אבל…

אין לרכב ההדגמה מיגון תחתון, מזהיר אותי שי, שמוסר לי את הרכב,

ומפחית באחת את הרצון שלי לקחת את הרכב היקר (קצת עודף

משלוש מאות אלפי שקלים), לטחון סלעים בשם "העבירות".

מאחור
ומלפנים

את זה אשאיר למי שירכוש את הרכב וירצה לקחת אותו לבחון את גבולות המעטפת.

אבל, אי אפשר להצית לי את הדמיון על ערבות מדבר,

מבלי שאחוש את הדבר האמיתי תחת רגליי. לא ככה?

בינתיים, עד שאגיע לשם, אני מעיין במפרט הטכני, לראות במה דברים אמורים בכל מה שקשור לברזל, חומרי גלם וטכנולוגיה.

בתחילת שנות ה-90, סובארו עמדה על סף פשיטת רגל בארה"ב.

באותם ימים קרס שוק הסטיישנים, והתחיל הבום ההיסטרי של רכבי ה-SUV

(פורד אקספלורר, ג'יפ גרנד צ'ירוקי). לסובארו לא היה דולר שחוק

אחד בקופה כדי לפתח פלטפורמת SUV חדשה מאפס.

מה עשו המהנדסים? תרגיל אלתור גאוני: לקחו את הלגאסי סטיישן (Legacy Wagon) המנומנמת, הגביהו לה את המתלים, הדביקו פגושי פלסטיק שחורים-

אפורים ענקיים מסביב, תקעו פנסי ערפל בגודל צלחות פיצה על הגריל,

וקראו לה "Outback" על שם המדבר האוסטרלי.

הם שכרו את פול הוגאן ("קרוקודיל דנדי") לפרסומות בטלוויזיה –

והשאר היסטוריה. הדגם הציל את סובארו מהתרסקות והמציא

את קטגוריית ה-Crossover כפי שאנו מכירים אותה.





הדורות של האאוטבק -

דור ראשון (1994–1999): הניסוי המוצלח. רשמית נמכר כ"Legacy Outback".

מנועי בוקסר 2.2 ו-2.5 ליטר עם מרווח גחון שהפתיע את כל מי שחשב

שמדובר בעוד עגלת קניות משפחתית. 

דור שני (2000–2004): עצמאות ומנועי שרירים. האאוטבק הפך לדגם מובחן יותר,

וסובארו הוסיפה מנוע 6 צילינדרים בוקסר (H6 3.0L) חלק ושקט,

כולל גרסאות מפוארות בשיתוף מותג הטיולים L.L. Bean

דור שלישי (2003–2009): שיא העיצוב והאלגנטיות. הדור האהוב ביותר על חובבי נהיגה.

דלתות ללא מסגרת (Frameless doors), גרסת XT עם מנוע 2.5 טורבו

שנלקח ישירות מה-WRX, ומשקל קל יחסית שסיפק התנהגות כביש ספורטיבית

ומדויקת. 

ובקפיצה קלה הגענו עד לדור הנוכחי, השישי במספר, ובו נמצא מעבר

לפלטפורמה הגלובלית (SGP). שלדה קשיחה במיוחד, מסך מגע אנכי ענק ("11.6),

ומנוע 2.4 ליטר טורבו חזק. 



האאוטבק אינו רכב עבירות סלעים כמו ג'יפ רוביקון, אבל בתוואי שבילים מהירים, בוץ, חול, שלג ודרכי חורש – הוא מביך ג'יפונים יוקרתיים בזכות יתרונות הנדסיים מובהקים: 

מרכז כובד של לטאה (Boxer Engine): מנוע הבוקסר השטוח יושב עמוק ונמוך בשלדה. בזמן שרכבי כביש-שטח

גבוהים מתנדנדים כמו ספינת דיג בסערה בכל פנייה חדה, האאוטבק שומר על

מרכז כובד נמוך שמייצר אחיזה פנומנלית ויציבות של מכונית פרטית. 

הנעה כפולה סימטרית אמיתית (Symmetrical AWD):רוב הג'יפונים בשוק הם רכבי הנעה קדמית שמחברים את הגלגלים האחוריים

רק אחרי שמתחילה החלקה (Slip & Grip). בסובארו,

הכוח מועבר לכל ארבעת הגלגלים כל הזמן בקו ישר וסימטרי לחלוטין. 

מרווח גחון של טרקטור (21.3–24 ס"מ): הוא נראה כמו סטיישן ארוך ונמוך, אך בפועל מרווח הגחון שלו גבוה יותר

מרוב דגמי מתחריו.

האאוטבק מיובא לישראל ברמת גימור אחת LUXURY ובה נמצא אבזור עשיר,

סביבת נהג דיגיטלית, אסתטיקה עיצובית נעימה לעין ומדגישה חוסן ונוכחות,

וכל זאת בשימוש בחומרי גלם משובחים, ובבנייה שתשרוד שנים רבות

גם אם הרכב יסע באותן ערבות רחוקות וגם במישורים העירוניים הקשוחים ביותר.

את מנוע השניים וחצי ליטרים פגשתי לאחרונה אצל האח הצעיר הקרוסטרק, כך שלא תיפול לי הלסת מתפוקה בסך 180 סוסים נמרצים שגורמים לנתון של 24.6 קג"מ לסחוב היטב גם את האח הבוגר והכבד יותר באותם משעולי דרכים, באותה נינוחות ויעילות.

אותם שועלי קרבות גם יצקצקו בלשונם ויאמרו בשקט מתחת לשפם,

כי גם הגיר הרציף זה לא בדיוק הלחם והחמאה של עכברי המדבר,

אבל בפועל בכל טיול שטח אליו יצאתי בשנים האחרונות הגיע תמיד סובארו

כלשהו, שסיים את המסלול כמו האחרים, למרות ואל אף, כמו שנהוג לומר,

ולמרות ויש מגבלות מובנות, תכנון טוב וגישה נכונה יכולה לשפר נתוני פתיחה

נחותים.

במחיר שלו אינך מצפה לפגוש חומרי גלם נחותים, וכך המושבים המחבקים

והתומכים עשויים עור נאפה, מסך המולטימדיה הגדול במרכז הדשבורד

מכיל המון מידע שימושי, אבל עד מתי יופלו משתמשי האנדרואיד לשימוש בכבל

מעצבן? אם הסינים כבר התגברו על המכשול הטכני הזה גם אתם ביפן, יכולים.




אומנם כאמור רכב המבחן מגיע ללא מיגון נוסף, אבל בהתכופפות לגובה קרקע נראה גחון הרכב כמקשה אחת.

כנראה שאין בזה להפחית צורך במיגון קשיח למניעת נזקים חמורים.

עוד אני רואה כי עם מיכל דלק מלא ניתן לנסוע יותר מ-500 ק"מ,

וכפי הנראה אלו שנהגו לפניי לחצו ללא רחם, כי אני מתכוון לשפר את

הצריכה הממוצעת (לאחר נסיעה ארוכה הנתון כבר השתנה לאזור ה-900 !!).

על ההגה משמאל, נמצא את לחצן הפלא X-MODE שעוזר במקומות בהם הרכב יתקשה להתקדם, בשלג, בוץ, חול וכיוצ"ב.

כפתור שמונע טלפון ל"ידידים"
רכב המבחן מגיע בצבע חיצוני ירוק בקבוק שמוסיף לו נקודות זכות כבר מפגישה ראשונה, אם כי פחות התחברתי לדיפונים הפנימיים בצבע חום.

תא מטען מכובד מאחור, ובתחתיתו גלגל חלופי הכרחי לכל רכב עם

יומרות מעבר לאספלט.

המון מקום לכל טיול
בשעה חמש בבוקר יצאתי מגבעתיים, ליום ארוך, עם משימות ואתרים על הדרך.

האורח שלי שלא מתרגש מהשכמה מוקדמת, מגיע עם המון מוטיבציה וערנות

הכרחית.

החלטתי כי ניסע לאילת, נשהה כמה שנדרש, ובדרכנו חזרה נעצור
בתחנות שיש בהן עניין.

אחת מהן כבר קרצה לנו בדרכנו דרומה, במרחק של פחות משעה מאילת,

נמצא אתר חינני בשם חולות כיסוי.



זה שיודע מרחיב בנושא.

"שמורת חולות כסוי (נכתב לעיתים גם חולות כיסוי) היא שמורת טבע

מרהיבה וייחודית הממוקמת במזרח בקעת עובדה שבדרום הנגב,

בסמוך לנחל כסוי, ליישוב שחרות ולבסיס עובדה.

מאפיינים וייחוד.

הדיונה הלבנה: האתר מפורסם בדיונת חול ענקית, רכה ובהירה במיוחד.

הדיונה נוצרה כתוצאה מרוחות מערביות עזות שלכדו והשקיעו גרגירי חול דקים

למרגלות מצוקי הבקעה.



הרכב גירני ייחודי: בניגוד לרוב חולות החוף והדיונות בישראל שמקורם בקוורץ (מסחף הנילוס), החול בחולות כסוי הוא ממקור מקומי ברובו – תוצר בליה של סלעי גיר וקירטון קדומים, ומכיל שברי מאובנים ימיים. בזכות צבעו הבהיר והרכבו הגירני, הוא מחזיר את קרינת השמש ואינו לוהט כמו חול רגיל. 

הרוחות המערביות בבקעה מסיעות את גרגירי החול,

וכאשר הן פוגשות במדרונות והמצוקים המזרחיים, עוצמת הרוח יורדת

והחול שוקע ונערם לדיונות ענק".

כל מי שמגיע לכאן לראשונה עומד נפעם מול היופי הטבעי השונה מכל הסביבה.

היות ואסור (וגם לא ניתן) להעמיד את האאוטבק על שולי הדיונה,

מצאתי זווית מחמיאה לצילום של "כאילו".

אם היה לנו שפע זמן יתכן והיינו משתעשעים בדיונה כילדים קטנים,
אך מכיוון ואצה לנו הדרך, המשכנו אל החוף הצפוני של העיר.

סוף חודש אוגוסט ומרבית הנופשים כבר עזבו את העיר,

כך שמצאנו חנייה קרובה, בקלות, ואף מיטות שיזוף שהועמדו בצל.

מי הים האדום נעימים כתמיד, צלולים ומרעננים לאחר הנסיעה הארוכה.


פוזת הנהנתן (סימן רשום)
מי שנשלח למטרות כלכליות פנה לעיסוקיו, בעוד האחר רבץ בצל ממתין לקריאה.

לפני שנתחיל לחזור, יש למלא את הבטן, ולפי המלצות של מקומי, פנינו אל אבשי,מוסד אילתי הידוע בשווארמה איכותית, אולם זה שמסרב לאכול כזו

המבוססת על בשר בקר, העדיף את החלופה הצמחונית של אבשי, הפלאפל.

גם הוא לא רע בכלל.



"כשהראש מסודר, לא איכפת שום דבר" שרו בשנות השמונים חברי להקת בנזין, ואנחנו יוצאים רגועים צפונה.



לאחרונה, בטיול שהשתתפנו בפרו הכרנו את אבי ועידית, חברי קיבוץ יוטבתה, המקסימים, וקבענו כי בהזדמנות הראשונה אעצור בקיבוץ המוכר בזכות

המחלבה והשוקו, להכיר גם דברים פחות מוכרים.

אבי ועידית, אנשים מקסימים שכיף בחברתם.
אבי לוקח אותנו למקום הגבוה ביותר בקיבוץ המשמש כתצפית על כביש 90.




במקור, הוא מספר לנו, הקימו את הקיבוץ בתוך שקע נסתר מעיני השכנים ממזרח, והתצפית הזאת שימשה גם כמוצב קדמי.

תצפית הפוכה, מהגבעה אל הקיבוץ.

גם כיום מאייש הצבא את הנקודות השולטות, על מנת למנוע צרות אפשריות.

מעבר לכביש 90, בצדו המזרחי נמצא אתר חובה לעצירה בדרך אל או מ-אילת.








כולנו מכירים את תחנת הדלק והמזנון של יוטבתה, אולם אני הבור חסר המודעות לא הכרתי את ברז השוקו המופלא שנדמה כי אני היחיד בישראל שלא שמע עליו.

" ברז השוקו של יטבתה הוא אחת האטרקציות הנוסטלגיות

והמוכרות ביותר בדרך לאילת, הממוקמת בפונדק יטבתה (פארק יטבתה)

על כביש 90 בערבה.

איך זה עובד?

קונספט "שתה כפי יכולתך": בכניסה מקבלים כוס ייעודית,

ניגשים למזיגה חופשית מברז מזיגה ייעודי שמזרים שוקו יטבתה קר.

חוויית עצירה: הפונדק הפך עם השנים לתחנת חובה קלאסית

לשבירת הנסיעה הארוכה דרומה, והברז מהווה אטרקציה אהובה במיוחד

על ילדים ומשפחות.

בפארק יטבתה

הברז משולב כיום בחוויית הביקור בפארק יטבתה הסמוך לפונדק,

הכולל פעילויות אינטראקטיביות סביב עולם החלב, הקיבוץ, אנרגיה מתחדשת

והמדבר, כשסיום המסלול כולל לרוב את טעימת השוקו".

קשה להאמין שבישראל היקרה משהו ניתן חינם וכמה שרוצים,

וראה זה פלא, מספר לנו המקומי שיודע, הגימיק תורם לעלייה במכירות

השוקו בכל הארץ.

וואלה.

הפלא ושוקו.

בשעת צהריים השארנו את חברינו הקיבוצניקים מאחור, והמשכנו בדרכנו צפונה.

שישה ק"מ אחרי פונדק כושי רמון המציין 101 ק"מ מאילת,

ישנה ירידה ימינה אל השטח סמוך לתל בולט עליו ממוקם

מוצב צבאי עם אנטנות גדולות.

דרך עפר בולטת הנמתחת לכיוון מזרח מובילה אל מאגר עשת הדסה.


מה כתוב בשלט הצהוב?
" מאגר עשת הינו מאגר מים גדול באפיק נחל הערבה, הנמצא בקרבת היישוב
פארן. בשונה ממאגרים אחרים באזור, שהוקמו לצד הנחל
(מאגר עידן, מאגר חצבה) ובערוצים משניים (מאגר נקרות).
זהו המאגר היחיד הבנוי באפיק נחל הערבה עצמו. בגבולו המערבי של
המאגר נמצא רכס גבעות - גבעות קדם - המקנה למאגר מראה ציורי שאין דומה לו במאגרי מים מלאכותיים בארץ.

המאגר הוקם בידי קק"ל (כנראה באמצע שנות ה-80'),

ומוקדש לארגון הנשים האמריקאי"הדסה" שתרם כספים להקמתו.

בדופן הצפונית של המאגר יש סכר גדול, ונקודות המאפשרות

שחרור עודפי מים כאשר המאגר עולה על גדותיו.





כאשר הוקם המאגר, שלטה ישראל על כ- 300 קמ"ר במזרח הערבה מעבר לקו הגבול המנדטורי בערוץ נחל הערבה. עם הסכם השלום בין ישראל וירדן, בוצעו חילופי שטחים. כתוצאה מכך, אמנם מרבית המאגר נמצאת בריבונות ישראל אולם הגדה המזרחית נמצאת בריבונות ירדנית. מסיבה זו, וכן בשל אפשרות לבוץ טובעני בקרקעית המאגר, המקום מיועד לצפייה בלבד אך לא לכניסה למים.

המים במאגר מגיעים מערוץ נחל הערבה.

הערוץ העיקרי באזור זה הוא נחל חיון, שראשיתו בבקעת עובדה

והוא מנקז חלקים גדולים מדרום הנגב. עם חציית כביש 90,

משנה הנחל את שמו לנחל הערבה, ומצטרפים אליו נחל חמדה ונחל

מנוחה כמו גם מספר ערוצי נחלים היורדים מהרי אדום שבירדן.

באזור זה, כמויות המים מעטות (במושב פארן הסמוך יורדים 33 מ"מ גשם

בשנה ממוצעת) ועיקר הגשם מתרכז בימים ספורים בשנה הגורמים

לאירועי שטפונות נרחבים, אחריהם כדאי לבקר במקום".

מאגר עשת הדסה

המאגר נמצא מעבר לציר הטשטוש, למרות שקו הגבול בין ישראל לירדן

נמצא היכן שהוא במרכז המאגר.

סמכתי על יכולות האאוטבק להתמודד עם דרך העפר הזו,
שלא גרמה לי אפילו מחשבה להפעיל את "האמצעים המיוחדים",
אבל במקומות בהם רכב "רגיל" יתנדנד, ויעביר את מהמורות
הדרך אל תא הנוסעים, אנחנו חשנו כאילו אנחנו בנתיב המהיר.

הכניסה מוקפת גדר שפרוצה בכמה מקומות, וניכר כי בשנים

האחרונות שטפונות גרמו להיווצרות ערוץ עמוק בין החניון לכניסה למאגר.




אין הכתוב בא להמליץ על ביקור במקום, שהיום הצבא טוען
שהגישה אסורה אליו (סיור שפגשנו ביציאה אמר זאת).

אבל, אם כבר הגעתי, אספר כי המאגר הזה שיופיו מרהיב כשהוא מלא במים,

חרב  כיום לחלוטין מכל טיפה, וכמה שהמראה משעמם יחסית,

נראה כי החייל הירדני בעמדה ממול (כ-300 מטר), משועמם יותר.





מכאן כבר היינו מלאים מהיום העמוס, ולא עצרנו יותר אלא
רק כשהגענו למרכז.

מה למדתי ביומיים אלו?

האאוטבק הוא רכב שיסב הנאה ביום יום, וכאשר יקרא אל הדגל

לא ימצמץ מדרכים מאתגרות.

אבל, יש לזכור את המגבלות המבניות של הרכב, ולהסיק מכך את הרצון

לכבוש כל פסגה אפשרית.

300 אלף שקלים, זה סכום גבוה בשביל לקחת סיכונים לא מחושבים

ולגרום לנזקים עכשוויים ומצטברים.



הבטחתי כי אשפר את צריכת הדלק, ולפי אופן הנהיגה הצלחתי לא רע.

לאאוטבק יתרונות ברורים בתחום המידות, חומרי הגלם,
יכולות לצלוח מכשולים, ומוניטין משובח.

אם רכב זה יכול להתמודד עם הערבות האוסטרליות,

אין ספק כי יוכל להתמודד גם עם נתיבי התנועה בישראל, על הכביש, ומעבר לו.



ירון הולנדר (ומושיק)

אוגוסט 2026


סובארו אאוטבק

מנוע בנזין 2.5 ל'.

הספק 180 כ"ס.

מומנט 24.6 קג"מ.

צריכת דלק (יצרן) כ-10.2 ק"מ לליטר.

צריכת דלק (מבחן) 12.34 ק"מ לליטר.

מחיר 283,799 ש"ח.




חולות כיסוי

החוף הצפוני אילת

פלאפל אבשי, אילת

יוטבתה.

מצפור

ברז שוקו

מאגר עשת הדסה


תגובה 1:

  1. איזה כייף שבאת לבקר ביטבתה. מומלץ לבוא למאגר עשת אחרי גשם - המראה מרהיב.

    השבמחק

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל