הדרך לגן עדן מתחילה בכוונות טובות,והרבה

מה אומרת לך המילה "סוס" ?

  

האם זה מדליק לך איזה ניצוץ של התרגשות, אולי של סקרנות? אהבה לבעל חיים שמיוחסת לו רגישויות וקשר מיוחד ?

אולי זה בכלל אותו זיכרון עמום ממערבונים ישנים שראית בילדותך בהם הגיבורים רכבו אל השקיעה בין נופיה הציוריים של מדבריות אריזונה , מנווטים את דרכם במערב ללא מפה או ג'י פי אס עם סוס שאינו מתעייף לעולם...

רוכבים אל השקיעה

אולי בכלל אתה טיפוס עירוני המעביר ימיו בשעות עבודה ארוכות ,ובגידול משפחה שלפעמים אתה שוכח קצת את עצמך, ומתגעגע לרגעים של ריגוש וכיף ...

אז זהו שאחת הסיבות האלו , או אולי כולן ביחד הדליקו אותי להענות להזמנה של מישאל בן אהרון , ממושב רישפון.

את מישאל אני מכיר מאז נפגשנו במוסד החקלאי בו למדנו בין הגילאים 15-18.

אצל כל אדם כמעט אלו שנים שמעצבים את דמותו המתבגרת לעתיד לבוא ,וכך כל אחד התגלגל בחייו לכל מיני כיוונים.

מישאל הקים בית ומשק חקלאי במושב רישפון (ההוא על כביש החוף קצת צפונית לכפר שמריהו ) ,והקשר בנינו מתקיים על בסיס רצון של החברים לשמור עליו, בעיקר מאז פרצו לחיינו הפייסבוק והוואטספ.

מישאל הוא בעלים של חווה לגידול ואימון סוסים, הוא מתעסק עם הענף כבר שנים רבות ובהחלט אפשר לומר עליו בפה מלא שהוא "לוחש לסוסים". מבין אותם, קורא את שפת גופם ויודע להעביר את הידע שלו לאלה שחפצים ללמוד רכיבה.

מידי סופשבוע הוא מעלה לעמוד הפייסבוק שלו צרור תמונות ממחוזות שונים בארץ , לשם הוא מוביל קבוצת רוכבים בעקבות ההיסטוריה של המקום,נופיו  או ייחודיותו.

אני מת על התמונות שלו, שרובן מקבלות פריים שמתחיל בקו האוזניים והרעמה של הסוס.

התמונות האלה מציגות פן רומנטי משהו של תמימות מחד וחיבור אינטימי גם עם בעל החיים וגם עם הטבע מאידך.

פשוט קנאה,

אולי זה בגלל שאני אוהב את זה..אולי?

לאחרונה הציע מישאל למספר חברים לבוא להצטרף לרכיבה באיזור החווה שלו.

מי שמכיר אותי יודע שאם אני מקבל הזמנה, אני נוהג לבוא.

אבל כאן נכנס אלמנט לא פשוט כלל- רכיבה צריכים ללמוד , לפני שבכלל יוצאים לשטח.

אבל, היות ומדובר באנשים בוגרים ואחראיים מטבעם, וגם הסוסים בחווה רגועים מאד, ונוחים במיוחד למתחילים מישאל פסק שנצא לרכב לכיוון הים.

הנשים שבחבורה הביעו ספקנות לחצות את גדר המכלאה, בעוד הגברים משחקים אותה רגועים, אבל עם לב מפרפר לא פחות.

נשים כידוע טובות יותר בהחצנת רגשות...

מישאל לא ויתר, ולאחר כחצי שעת תרגולים והבנת רוכב וסוסו (הייתי קורא לרגע הזה "סמי וסוסו,",סתם כך בשביל ההברקה) .נפתח השער אל עתיד לוט בערפילי שקיעה.

יצאנו מהחווה על דרכי עפר ובינות לפרדסים ומטעים למדנו להכיר כיצד לדרבן וכיצד להאט, כיצד לטפס וכיצד לרדת, כיצד לשלוט על הסוס למרות הפחדים והחששות הטבעיים שלנו מבלי שהסוס יקח את המושכות מידנו.

זהו שיעור מרתק שמחייב ריכוז כל רגע ורגע.

התנודות המרגיעות של הסוס הכי רגוע יכולות להפוך בין רגע לשעטה דמויית נסיעה ברכבת הרים.

אני, אגב לא אוהב רכבות הרים.ממש לא.

אנחנו מתמכרים לכיף הזה בקלות רבה והחששות שהחלו את הרכיבה מתחלפות בחיוך שאינו יורד .

למען האמת זה נראה די דבילי למתבונן מהצד. אבל למי איכפת?

מישאל מוביל אותנו משדות המושב אל איזור קיבוץ שפיים , ולאחר מעבר בגדר של מתחם חוף השרון אנו פוסעים בינות לאקליפטוסים עד המצוק המשקיף על הים.

יש שם נקודת תצפית שהגענו אליה בדיוק ברגע בו השמש נשקה לים, הסוסים היוו רקע מושלם לצילומים.

זה המקום בו מישאל מוציא ערכת קפה ועוגיות, ואנחנו מגלים היכרות מחודשת עם שרירים שכבר חשבנו שנעלמו.

אנו נרגשים מאד. מחליפים חוויות . משחזרים כל פניה וחידוש שנכנסו לחיינו .

הסוסים נחים, וגם אנחנו.

שותים קפה, ומים, מחזירים את קצב הלב לסידרו.

ניסית פעם לרדת ממאתיים קמ"ש לעשרה?

זאת אותה תחושה של עצירה והאטה של כל מה שעשית עד כה.

השקט של הסביבה שמשתלב עם המיית הגלים מחבר אותך ברגע הזה לסביבה ואל מה שסביבך.

אין את זה בחיים שלנו. זהו זמן קסום.

חלפה שעת המנוחה , עלטה אופפת את האיזור. מישאל מסביר שהסוסים לא רואים טוב כבני האדם אבל יש להם אמונה במי שמוביל אותם.

ברגעים הבאים אני נזכר בכל א"שי הלילה בהם השתתפתי בנעוריי.

בערים הסמוכות אלה שעות בילוי הערב אבל בין הקוצים ודרכי העפר ,עם שקשוקם של שבעה סוסים ,ומונוטוניות הרכיבה זהו זמן אחר.

אפשר להרגיש רוגע נעים פושט בכל אברי הגוף.

הפעם  הסוסים ורוכביהם החדשים כבר יותר קשובים זה לזה. אולי אלה הסוסים שיודעים שהם בדרך לאורווה ולמנוחה. אנו נכנסים לשבילי המושב.הכל חשוך ושקט.

בשדות מקרקרות צפרדעים בקולות שכבר נשתכחו' ולאחר שעה קלה ירדנו מהסוסים כואבים ושמחים.

זכינו בחוויה משכרת, מאתגרת ואפופת אדרנלין.

זאת כנראה הסיבה מדוע אני יושב באחת וחצי אחר חצות וכותב את כל הסיפור הזה.

אין לי ספק שזוהי ראשיתה (והמשכה)  של ידידות נפלאה.

אם חשקה נפשך להנות מאותה חוויה אל תתבייש\י להרים טלפון למישאל,

מגיע לו.

כי הדרך לגן עדן מתחילה בחוות הכוונות הטובות.ברישפון

מישאל בן אהרון
טלפון 0523-277618