קנדי קראש

בסוף גורשנו מגן העדן.
הפעם לא הייתה מעורבת בזה אישה או נחש.
אבל ככה זה כשמתרגלים לדברים טובים מתישהו הם נגמרים.
אבל למה להתחיל מהסוף ?
ההתחלה הייתה הרבה יותר פשוטה, ומרגע שהתחלנו היו בה רק עליות.
מטפוריות וממשיות.
בעוד תל אביב אפופת עננות קלה ירדתי לחניון לקחת את הסוכרייה האדומה שלנו.
תקופה ארוכה אני מחביא אותה מעיני הציבור, מדבר עליה בסתר ובקודים כנגד העין הרע (לא שאני מאמין חלילה) אבל מחפש את האירוע ההולם לחשיפה.
הייתה כמותה לפניה לא יודע מה יהיה אחריה.
מרגע שנכנסה למשפחתנו נרשמה אהבה מכל אוחזי ההגה.
קלילה ודינמית, יפה ומרווחת.
אחת שיודעת לקחת אותך רחוק גם כשיש מעט חניה פנויה. כשיורדים אל סודות יכולותיה, מבינים מדוע היא ממובילות רשימת המכוניות הנמכרות בשנים האחרונות, שנה אחת אפילו הובילה את הרשימה בעצמה.
הגענו איתה אל קצות הארץ. דרומה וצפונה ימה וקדמה. בכל מזג אויר, בכבישים מהירים ובדרכי עפר.
לא בכדי קיבלה את הכינוי "הסוכרייה".
היות וכבר שבועיים לפחות אני נמצא בארץ מאז חופשתי האחרונה, החלטתי לרגל המאמץ הרב שדורשת עבודתי לצאת ולהתפנק באיזה מלון יוקרתי שטרם דגמתי.
רצה הגורל (ולא רק הוא אבל למה להרוס סיפור טוב) והצלחנו למצוא הזדמנות טובה במלון "כרמים" השייך לרשת "ישרוטל".

קונספט המלון מזכיר את אחיו הבוגר ביערות הכרמל, היות וכבר היינו שם, ואהבנו, החלטנו שרע זה לא יכול להיות  כי מדובר במלון חדיש ומודרני יותר.
וכך מצאתי את עצמי בצהרי היום נוהג בסוכריה האדומה, אוסף בדרכי את י' שציפה לראות קוריאני גדול, ובמקום זה קיבל עלמה חסודה שבוער לה המנוע להקדים את תחילת הבילוי.
י' המסתורי רק נחת מחופשה מאי קריבי, והצטרף אלי כדי לרכך את השיבה לשגרה דרך אוכל טוב (כמובטח) מרגוע לנפש ואיזה עיסוי מפרק רקמות.
מנוע ה-1250 סמ"ק אפילו לא מתאמץ בעליה המתחילה בשער הגיא.
העבודות בכביש 1 אני מקווה שהגיעו לסיומן, וכך בקלילות אני מגיעים אל שער הברזל שנפתח לקראתנו.

מכיוון שהמלון נבנה על צלע הר חניית כלי הרכב היא בדרך העולה למלון. לאלו שחונים בחלק התחתון מציע המלון עגלות גולף שמקלות את העלייה והכניסה למלון. נשאלנו בדרכנו לכניסה יותר מפעמיים אם ברצוננו שהמזוודות יילקחו ישירות לחדר. זהו שירות שאינו מקובל במרבית בתי המלון, וכבר נותן לבא לראשונה בשעריו רמז כי מדובר במשהו אחר.

הרושם הראשוני של המלון הוא אלגנטיות מאופקת. סוג של מלון בוטיק  אקסטרא לארג'. (בכל זאת 155 חדרים זה לא "קטן").
אל המלון נכנסים דרך גישה מונגשת וירוקה המשלבת עצי זית וגפנים ובריכת מים.
הלובי  הגדול מואר באור טבעי ונוף ההרים סביב נותן כניסה מרשימה. עגלה ועליה צלוחיות מרמדלת יין, עוגיות ומשקה תירוש בריח אניס  מקדמים את פני האורחים.

יש מלונות שכובשים אותך לאט בתחושת רוגע ויוקרתיות. מלון כרמים עושה את זה ברגע.

אני לא יודע אם זו השעה או המזל,( אולי זו בכלל אישיותי הכובשת), אבל בניגוד למקובל לא נזקקנו להמתין זמן רב כדי לקבל חדר.
בדרכנו אל המעליות עברנו לצד מסדרון המוביל אל הספא וחדרי הטיפולים וליד בוטיק יין מסקרן. מוטיב הגפנים והיין מקיף את המלון מכל צדדיו ועוד נתייחס לזה בהמשך.
בהגיעי לראשונה לבית מלון אני נוהג לחקור מה יש למלון להציע ואחר כך לגבש סדר יום  מרוכז.

מסדרונות מלון כרמים ממשיכות להציג את הפן החדשני של המלון. עיצוב נעים ואחזקה מוקפדת מעידים שיש פה מישהו ששם לב לכל פרט.

ההפתעה הראשונה מתקבלת משאך פותחים את הדלת  לחדר ברמת דלקס שקיבלנו, ונפעמים מהנוף הנשקף מבעד לחלון הגדול הנמתח לכל רוחב החדר המרווח, אחר כך באות שאר ההפתעות והפינוקים.

 

חדר אמבטיה עם קיר זכוכית המשקיף על החדר וניתן לחציצה בעזרת וילון חשמלי, אמבטיה אובלית גדולה מהמקובל, מכונת אספרסו, טלוויזיה משולבת במסך זכוכית עצום, מיני בר גדוש כל טוב. ומרפסת נדיבה עם רצפת דק.
בקיצור, כל מה שצריך כדי ליהנות ללא פשרות.

בעת הרישום קיבלנו כנהוג גם רשימת אפשרויות בילוי שהמלון מציע. לא תמצאו כאן מועדון ריקודים או קזינו. לכאן באים להירגע להשתחרר ולנקות את הראש.
ראשית נרשמנו להרצאה וטעימות יין בבוטיק ולאחריו הזמנת טיפול ועיסוי.
את שתי הפעילויות הללו נעשה מחר. היום ננוח מהדרך הארוכה (כ-40 דקות נסיעה).
החלפנו את הבגדים בחלוק רחצה ריחני וכפכפים, וכמו זוג פנסיונרים ירדנו אל הספא.

אזור הספא מחולק למתחמים. חדרי כושר, בריכה פנימית מחוממת, שתי בריכות ג'אקוזי, שתי סאונות יבשות  וחמאם גדול. חדרי הטיפולים נמצאים בקומה מעל.
כאן עובד עיקרון התיון. נכנסים ויוצאים. נרטבים ומתייבשים וחוזר ...עד שמחליטים שמספיק. בחוץ ישנה בריכה יפה לימות הקיץ החמים.

 

יש עוד מספיק זמן לשנו"צ (שנת צהריים) עד ארוחת הערב.

חדר האוכל של המלון בנוי כך שכל האוכל מרוכז בפינה אחת שקל להגיע אליה מכל נקודה. אין כאן תורים שמשתרכים, אלא צוות גדול קשוב מקצועי ומיומן שדואג ומשרת את האורח. כל המנות מעוררות מיידית את כל המיצים וחבל שהקיבולת מצומצמת כי רוצים לטעום הכול.
האוכל טעים מאד. נקודה.

   מרקים, סלטים,    בשרים ודגים.                                                                                                    בשלב הקינוחים שחררנו אנחה מתגלגלת…. היה קשה.
                                

לאחר ארוחת הערב אפשר להישאר בטרקלין המוביל אל חדר האוכל ליד קמין ארוך שמפיץ חום נעים ולהאזין לפסנתרן,

או לעבור לפאב בהמשך המסדרון לערב קוקטיילים ואלכוהול.

הבוקר שמתחיל מאוחר כמצופה מחופשה שולח קרני שמש חמקניות מבעד לווילונות, ורומז לנו כי כדאי לנו לרדת אל חדר האוכל, כי ממש לא אכלנו כבר כמה שעות טובות ויש למה לחכות. על ידית הדלת ממתין עיתון למי שרעב להזרקת אקטואליה מיידית.
מסדרונות המלון ממשיכים את אותו קו עיצובי מאופק

ומרשים. י' הסב את תשומת ליבי כי למלון יש חדרים הפונים לכיוון הנוף בלבד, כלומר, החדרים נמצאים רק בצדו האחד של המלון. ככה מלון נמנע בתכנון מראש מבניית חדרים פחותי ערך.
הזמן שהמלון מקציב לארוחת בוקר נמתח עד שעה 12, כך אפשר להגיע בנינוחות  לאכול משהו קטן, לצאת לסיבוב בחוץ או לפעילות אחרת, ולחזור להמשך הארוחה. ככה גם אין תורים ליד עמדת החביתות, למשל.

 





ארוחת הבוקר שונה מאלו המוכרות ממלונות "הקונפקציה" ההמוניים. מנות קטנות מעוצבות, סלטים טריים ומיני מאפים מלוחים ומתוקים, והפריט שאהבתי במיוחד יין מוסקטו מבעבע של "טפרברג", קליל שהופך ארוחה לבילוי חגיגי.
מרפסת רחבה וארוכה צמודה לחדר האוכל ומאפשרת לחפץ בכך לשבת מול הנוף והאוויר הצלול.

היום, כאמור תוכנן כיום מרגוע מושלם, ולאחר התאוששות מארוחת הבוקר עברנו שוב לחלוקים ופנינו אל קומת הטיפולים.
התחושה הראשונה שהגעת אל אזור זמן לא מוגדר, מתחם שקט בתאורת עמומה יפהפה ומצוחצח מקבל את פניך. לאלו שממתינים לטיפול יש פינת ישיבה ובה דוכן שתיה חמה וקרה של תמציות וחליטות שונות. מטפלים ומטפלות מגיעים בשעה היעודה מכל קצוות האולם ומלווים את האורח אל חדר הטיפולים. ניתן להזמין מבחר עיסויים שונים לפי מפרט וצורך.
אני הלכתי על אופציית הטיפול המשולב, ובטיפולה של אנייה המסורה נרשם עונג עילאי. היה כיף !!
שמתי לב כי בעת העדרנו מהחדר עברה שם פיית קסם שחידשה את מלאי קפסולות הקפה, החליפה ספלים משומשים בנקיים, ווידאה שהחדר נקי ומסודר. 

בשעת צהריים חיכה לנו עמית בבר היין בקומת המבוא. מלון "כרמים" מקיף עצמו בהתייחסות לענבים, כך שלמלון יש כרם משלו ויין הנוצר במיוחד ביקב. בבוטיק היין יש מבחר גדול של יינות מיקבים שונים, והמאפיין את כולם הוא אזור הגידול שבהרי יהודה. לסדנת היין נקבצים כעשרה אורחים כדי

להעשיר את הידע וההבנה במושגי יסוד מלווים בטעימות של יינות נבחרים. עמית מתגלה כמבין ומתמצא בתחום וסבלני לכל שאלה. מאוחר יותר נפגוש אותו בחדר האוכל מייעץ בבחירת יין לליוויי ארוחת הערב. ניתן לרכוש יין בבוטיק ולקבל אותו בארוחה..

טיול נעים אביהו

בארוחת הערב אנו מכירים את אביהו, עוד צעיר שבחר בעבודת מלצרות בבית מלון אחרי השחרור מהצבא, וזו לו המשמרת האחרונה לפני הטיול הגדול  לדרום אמריקה, התלהבות הנעורים המתפרצת וההתרגשות לקראת העתיד מלווה את נועם השירות שמאפיין אותו ואת מרבית עובדי המלון הזה שמוסיפים לחוויית האירוח. י' נותן לו טיפים ושיעור קצר בספרדית מדוברת, נחמד להעניק חזרה.
היום הזה שכולו היה מתנה לעצמנו מסתיים כשם שהתחיל – בשקט ובשלווה נעימה.

 לפעמים זה מה שנחוץ כדי להטעין מצברים לפני החזרה לשגרת החיים. להתנתק להשתחרר ולחוות משהו אחר שאין בו כלום מהיומיום. 
ארוחת הבוקר הנפלאה היא אקורד סיום הביקור במלון המפנק הזה. 
בדרכנו חזרה אל השפלה לקחנו אתנו קצת שמש בכיסים, חיוך דבילי על הפנים וחום בלב.

אין ספק, עוד נחזור לפה לעוד סיבוב.
גם מלון כרמים התגלה כסוג של ממתק.

כאשר החיים נותנים לך סוכריות כדאי שתעשה מזה בונבוניירה.

ירון הולנדר (ויוסי)
דצמבר 2016

מלון כרמים ,(מרשת "ישרוטל") קרית ענבים הרי ירושלים
קיה פיקנטו  1,250  סמ"ק אדומה 
וי' אחד שמת לחזור לקובה