"אתה
מתחיל הכי חזק ולאט לאט מגביר את הקצב".
ולמה חשבתי בדיוק על זה ??
שאלה טובה.
הגעתי למלון ששמעתי עליו רק טובות מגבעתיים עד ים סוף.
היה לי
דחוף לבדוק על בשרי את סוד קסמו.
מלון ישרוטל ים סוף שוכן בדיוק באמצע הדרך בין העיר אילת לצ'ופצ'יק
הכי דרומי של המדינה. קצת דרומית לנמל ולפני שמורת חוף אלמוג.
מי שעוקב אחריי יודע כבר לבטח את חיבתי למקטע זה של החוף, ואת היתרון
בבידוד מהמולת העיר מחד והקרבה לחוף ים שקט, כיפי, עתיר דגה ואטרקציות מאידך.
בקבלה אני מתבשר ששובצתי לחדר פרמיום (אחד מתוך תשעה) השייכים לאגף
הריף של המלון, והם נושקים לדק של הבריכה, כמו שאמרו הגששים "מהעמדה
לאוטו" ככה הקרבה
מהמיטה עליה ישנים אל מיטת השיזוף הכי קרובה.
שלא נבזבז חלילה אף קלוריה מיותרת.
בכניסה לחדר מקבלת את פני סלסלת פירות עם הקדשה אישית, על המיטה
מפוזרים פסלי מגבות משובצים פרחים שיוצרים על המיטה מיצג שכל כך חבל לפרק.
בעודי בודק את מה שיש לחדר החמוד הזה להציע מתדבקים על הדלת שני
אנשי שירות נושאים מבחר משקאות ותפנוקים.
אם זו קבלת הפנים, אני חושב ביני לבין עצמי מה כבר ילד ההמשך ??
(בעיקרון
אני כבר יודע על הפתעה שתקרה מחר אבל ככה אני בונה מתח בשביל הקורא).
247
החדרים של המלון בנויים במספר אגפים שכולם עוטפים את שלוש הבריכות והמתחם המרכזי.
מהקומות הגבוהות של שני המבנים הגבוהים (6 קומות) נפרש נופו של מפרץ אילת למלוא
רוחב העין.
אם יש משהו ששובה אותך ברגע בו דורכות רגליך על מפתן המלון זה עיצובו
האלגנטי המאופק. האלגנטיות הזו מתרחשת גם בשטחים הציבוריים והעדר צוות בידור מתוך
מגמה וכוונה
מייצרת תחושת חופשה רגועה מהרגע הראשון.
אבל מי בא פה לחופשה רגועה ??
מתוך תחושת השליחות של "הגורו להנאות החיים" ומחויבויותיי
החברתיות באתי לעבוד לצלם ולחקור עבורכם קוראיי הנאמנים את כל מה שיש למלון
הזה להציע, ואולי זה אפילו עשוי לשרת אותי בפעם הבאה שאבוא לנוח כאן.
מהלובי נמשך מסדרון אוורירי שממנו יש גישה ישירה אל חוף הים של
המלון.
שני חללים במסדרון הזה מספקים סוג של עניין לנופשים.
האחד הינו של חנות מותגי רשת "ישרוטל" , ומה רבה פליאתי
למראה שורת בקבוקים צבעוניים המכילים את הריח של כל
מלון ברשת. כן, כן ממש כך.
כל מלון מאופיין בריח דומיננטי שמופץ בחלליו.
החבר'ה יגידו על זה שזה קטע-קטע.
בחלל הבא במסדרון השקיעה הנהלת המלון את תחליף צוות הבידור הראוי
למתבגרים הצעירים.
קונסולות משחקים של כל היצרנים מפוזרים ומאפשרים
לנוער התנתקות
מההורים לשבוע או שנתיים.
לילדים הצעירים יותר הקדיש המלון חלל ששימש את וותיקי אילת כמטווח במאה
הקודמת (תכל'ס לא ממש מזמן אבל נשמע המון).
מעבר לשטח השקיעה הנהלת המלון ממון רב ביצירת אזור 
הפעוטות שהיו שם לא זיקו אותי אפילו בהרמת גבה. הם היו שקועים
בציורים ועיסוקים שונים שהעידו שאכן החדר הזה משרת את מטרתו בצורה המיטבית ביותר.
סביב הבריכה הגדולה מפוזרים מרבצים גדולים שכל מטרתם הוא זיקוק הבטלה
למקסימום שלה. ("מתחילים הכי חזק...",
( ?? זוכרים
( ?? זוכרים
ציוץ הציפורים וזמזום הזבובים זה הרעש הכי חזק שתשמע כאן.
מסתבר שכדי להכניס את הנופש לאווירת הנירוונה נדרש כל כך מעט.
תוריד פה, תקצץ שם...תתאמץ בקטנה ותקבל את תחושת הכלום.
ככה אני אוהב, ומתברר שיש עוד הרבה כמוני.
עובדה
העסק עובד בהצלחה.
הדבר המוזר בבטלה מבורכת הוא שהזמן זז. אומנם נדמה לך שככל שתעשה
פחות הזמן יעבור לאט יותר, אבל לפחות השמש נוטה אל מעבר להרים והדמדומים הופכים
לחשיכת ערב.
אין דבר המשמח יותר את הנופש הממוצע מאשר להגיע
מורעב לארוחה.
מורעב לארוחה.
בתי המלון בישראל מרעיפים שפע אפשרויות שכולן טעימות, ומלון ים סוף
אינו יוצא דופן בכך.
שף המלון רן וצוותו עושים הכול כדי להוציא את כל האורחים מרוצים,
ואכן לא ראיתי אף אחד יוצא מתלונן שיצא רעב, פה ושם שומעים את המשפט הידוע
"יו, כמה אכלתי"...
העדר צוות בידור משאיר את הלובי לכל מי שאוהב חברותא שקטה עם מוזיקת
רקע נעימה, מאוחר יותר עולה זמרת צעירה ומוכשרת ומצליחה להרקיד כמה זוגות.
יום ראשון כזה מעיד על מה שימשיך להיות פה בשאר הימים.
זה הולך להיות קשה...ללא ספק, אבל מניסיון אני יודע ששורדים את הקושי
הזה.
הבוקר שלנו מתחיל עם קרן שמש שמצליחה לחדור מבעד לווילונות ופוגעת לי
בול בפוני.
שנת לילה מייצרת רעב וציפייה.
ארוחת בוקר טיפוסית ממתינה לנופש. אם אתה מצליח להגיע לפני מה שאני
קורא "פלישת ההונים" אז מצפה לך חוויה
כיפית.
תקום שעה מאוחר יותר ותאלץ לריב על כל פיסת פנקייק.
בגילנו המתקדם אנחנו שייכים לאלה שנהנים. ישנים פחות ואוכלים רק מה
שבאמת צריך, כך שארוחת הבוקר מהווה נקודת התחלה אופטימית.
בשבוע שעבר לפני בואי התקשרה אליי רוני מנהלת השיווק של מועדון הצלילה "מנטה"
של המלון.
"אני
רוצה להזמין אותך לצלילה", אמרה.
הופתעתי...והחלטתי לזרום.(ים או לא ים...זורמים)
לצערי מגבלות רפואיות מונעות ממני את מלוא החוויה.
"אז
סיור שנורקלים מודרך??" שאלה שוב.
"בכיף",
עניתי, "אשמח מאד".
וכך
מצאתי את עצמי בצהרי היום ניגש אל מבנה הצלילה לארגן את הסיור
עידו המדריך חיכה לי, הסביר לי על הציוד והתאים לי כזה שמתאים לצרכיי
רכב המועדון הסיע אותנו לכיוון מעבר טאבה וברצועת החוף, בין האוהלים
והקארוונים ירדנו למים.
הסבר קצר על כללי התנהגות ואנחנו מתחילים בציפה אל עומק הים. המים
צלולים להדהים ובמרחק של כ -50 מטר מהחוף כבר מבחינים בשוניות אלמוגים מרהיבות,
בלהקות דגים צבעוניים ששוחים בשלווה בין האלמוגים, ושושנות הים שנעות עם הזרמים.
צוללי עומק מתחילים חולפים תחתינו גם 
להם זו פעם ראשונה.
הדגים ממלאים פיהם מים ולא מתייחסים לאורחים ששטים בתוך אקווריום
צבעוני מלהיב.
בצורת הצלילה הזו ממעיטים בשחייה ונותנים לזרם להשיט אותך. פה ושם
עידו מכוון אותי לצדפה שפוערת לוע וסוגרת אותו כשמתקרב אליה גוף זר, או לדג
מיוחד החולף לידנו בנון שאלנט.
אפשר לעשות את זה הלוך וחזור כי המראות ממגנטים
ומהפנטים וקשה
להתנתק.
אתר זה נקרא "המערה" על שום פתח שחוצה את השונית בעומק של
כשישה מטרים. אסור לעבור דרכו ונותר רק ליהנות ממראהו בשתי הכניסות.
אם היו לי חששות ופחדים שגררתי עם השנים הרי שהם נעלמים ברגע.
הצלילה הזו מביאה עימה נינוחות מרגיעה, התנתקות מוחלטת מעולם החוץ
והתמקדות ביופי הבריאה.
ההפתעות והפינוקים לא מפסיקים.
כיף גדול.
מלון ים סוף מפתיע גם בגישתו אל אורחיו המגיעים ללא רכב.
מי שמכיר את אילת יודע כי נושא התחבורה הציבורית הוא נושא
כאוב, וכמעט לא ניתן להתנייד כאן ללא שימוש תכוף במוניות יקרות, כי שירות
האוטובוסים מוגבל בזמינותו.
הבעיה מחריפה לאלה שמתארחים במלונות מחוץ למרכז העיר ורוצים להגיע
לקניון, או למרכזים תיירותיים כאלה ואחרים.
אי לכך כדי לעודד שימוש באוטובוסים המלון מזמין את אורחיו להשתמש בהם
תוך התחייבות להחזיר את העלות תמורת כרטיסי הנסיעה.
למרות שמדובר בסכום זניח זו יוזמה יפה שמעודדת את האורח לבקר גם בעיר
ובמרכזים העסקיים.
אילת כידוע נהנית ממעמדה כעיר פטורת מס, מה שמביא את הנופש גם לבצע
עסקאות משתלמות ומחזק את העסקים בעיר.
אחר הצהריים הגיע, וזה בדיוק הזמן להיכנס לחדר הכושר של המלון שמכיל
מספר מתקנים שכל מתאמן מכיר ויודע לתפעל.
זה הזמן לשלם בזיעה על זלילות לא מבוקרות.
הימים חולפים ביעף, הגוף מתמלא אנרגיות חדשות. כמה פשוט.
אוכל טוב.
בריכה.
חוף ים.
שלווה.
תעשו את זה יומיים-שלושה ואולי ארבעה ותבינו על מה אני
מדבר.
מדבר.
היות ולכל דבר יש סוף החלטתי להקדיש מספר מילים חמות לצוות של מלון
ישרוטל ים סוף על הזמן והמאמץ להוציא כל אורח בתחושה שקיבל תמורה מלאה לכספו.
רואים שיש כאן עין ששמה לב לדברים הקטנים כגדולים. בין אם זה הנגשה
נוחה לבעלי מוגבלויות, ובין אם זה פח אשפה ליד כל מרבץ בבריכה. בין אם זה הקפדה על
שקט בשטחים הציבוריים, ובין אם זו תחזוקה מוקפדת לאורך כל הזמן על ניקיון, גינון, ושלמות
המבנים והמתקנים.
אני יודע במה זה כרוך ומעריך את המאמץ. לא בכדי המלון ניצב בחמישייה
הפותחת והמומלצת של כלל בתי המלון באילת, באתר העולמי של טריפאדוויזור עם ציון
של שביעות רצון מעל 90% !!!
נהניתי מאד במלון ישרוטל ים סוף. אין ספק שאשוב בעתיד.
תודה אישית למר דודו צוקר מנכ"ל המלון.
למנהלת הקבלה ליטל אסייג.
למנהל מחלקת המזון והמשקאות דניאל ויסנוביץ.
לרוני מנהלת השיווק של מועדון הצלילה מנטה.
לרן מועלם השף שעל המעדנים.
ואחרונה חביבה, אוסנת פינטו, מנהלת יחסי הציבור של המלון.
הם האחראים על התענוגות, מאחוריהם יש צוות שלם מקצועי וקשוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל