דור האיקס

מראש אזהיר כי צהוב זה האיקס החדש, ומי שרגיש לצבע יש לו בעיה.

אך לפני שבועיים הושקה בישראל האיקס של הסיד, זאת שתקראה להלן האיקסיד וכבר באתי בשעריה.

הצהוב הזה שנחשף כבר בהשקה העולמית הראשונה, כבש אותי ברגע, אי לכך ביקשתי לשריין לי כזאת, ושמחתי מאד כשראיתי את זו שחיכתה לי בבוקר שישי בסוכנות קיה ברחוב המסגר.

לאיקסיד היפה שלוש רמות גימור עם פער של כ-9000 שקלים, (מהנמוכה לגבוהה) אני קיבלתי את האמצעית, שיש בה יותר מזו תחתיה, אבל אם יש פרט שבולט בחסרונו הרי שזו בקרת השיוט האדפטיבית, שנמצאת רק בגרסה היקרה ביותר, ואני מתפלא על היצרן, שהרגיל אותנו למצוא מערכות בטיחות מתקדמות, החל מהגרסאות העממיות וסימן בכך רף לכל מותג מתחרה.

באופן אישי הייתי שמח למצוא גם גג שמש פנורמי שיוסיף מימד אור טבעי בחללה המעוצב למשעי של האיקסיד.

על הכביש המהיר, אני נוכח  לגלות כי למאה וארבעים הסוסים יש מספיק חמצן להאיץ מהר מבלי לספוג חור בכיס עקב כך.

צריכת דלק ממוצעת של ליטר בנזין לכל 14 ק"מ במהירות תלת ספרתית (קבועה) זה נתון מכובד ביותר.

האיקסיד מרווחת מאד, איכותית ומאובזרת ברמה המקובלת. כבר בסקירה ראשונית רואים כי מקבלים תמורה מלאה לכל שקל.

הפתעה נעימה היא למצוא את  מערכת הניווט של ווייז מוטמעת במסך המולטימדיה הגדול והברור. כמה פשוט וכמה שימושי. כבר אי אפשר בלי זה.

רשימת האבזור כאמור מתרחבת עם העלייה ברמות הגימור, ובמקרה הזה אני משתייך לאלו שיעדיפו לשלם יותר ולקבל את המקסימום, בעיקר כאשר היותר בא לידי ביטוי בתוספות בטיחותיות חשובות.

יום שישי בלי חומוס בשבילי זה כמו לעבור בלונדון בלי לחטוף איזה יום גשם, אי לכך הרמתי טלפון לארז, חבר שפרש לגמלאות, וזמנו בידו לכל תעלול שיש ארוחת בצדו, עם הזמנה להצטרף אלי לארוחה.

    




זה שארז מתגורר בחיפה והחומוס בכלל בעכו, זה פרט שולי שמתחבר לסיפור, כי ממילא הייתה לי סיבה אחרת לקפוץ לעיר הכרמל.

החורף, יודע מי כל מי שמכיר אותי, מבאס אותי דרך קבע, חומוס חם ביום חורפי כמוהו כנחמה פורתא.

אזור השוק של עכו פנוי היום ממטיילים שחששו כנראה ממזג האוויר, ולכבודנו יצאה השמש שנחבאה כאן בשבועיים האחרונים, וגם חנייה זמינה יש בשפע.

בסניף העכואי שומרים על שקט תמוה שאינו  מאפיין חומוסיות של המגזר, אך זה לא השפיע כהוא זה על מהירות השירות ואיכות המזון המוגש.

מכיוון שלכל ראש ממשלה יש סגן, ולכל אלוף עולמי יש משנה, כך גם הקיסר היפואי נהנה מסגן מכובד ששומר על האיכות לאורך השנים.

חומוס תמיד כיף לאכול, החברותא מכפילה את התענוג.

בדרך  חזרה לתל אביב עצרתי בעתלית, הים הגועש ושפע הגולשים במפרץ תימרצו אותי לעצור כאן.

סדרת צילומים שידגישו את היופי הצהוב אל מול הגלים הכחולים הם לבדם מהווים סיבה טובה לעצירה.

סמוך לשם במרום גבעה הצופה אל המפרץ עומד מבנה בטון מסיבי ששימש בעבר בריכת מים.

בילדותי הגענו לכאן בקיץ, כשהיינו בתנועת הנוער, מאז כבר הוכשרה גישה, נבנו מדרגות ומעקה, ומדריך קבוצת גמלאים מעביר תדריך על חורבת קרתא שהייתה כאן.

(שרידיה החצובים בסלע נמצאים ממש מתחת לבריכת הבטון הגדולה).

עוד פרטים על המקום מצאתי כהרגלי בויקיפדיה.

..." הנוסע מבורדו שעבר באזור בשנת 333 מספר שהגיע לתחנת דרכים, שם המקום על פי כתביו היה "מוטאטיו קרת'אה" (Mutatio Carthae, "מקום החלפת הסוסים"). החוקרים זיהו בתחילה את המקום עם מבצר דטרוא. זיהוי זה אינו ודאי. בשנת 1969 נעשו חפירות ארכאולוגיות בתל סחר על ידי הארכאולוג מגן ברושי, הוא הציע לזהות את קרתה עם היישוב ששכן על התל, ולא עם האתר הנמצא בשמורה.... תצפית ברכת המים - מבנה מרובע מבטון ששימש בעבר כברכת מים. מעל המבנה הותקנה מרפסת תצפית ממנה ניתן לצפות לכל ארבע רוחות השמים. מהתצפית ניתן לראות את מבצר עתלית וחוף הים, כל רכס הכרמל מזכרון יעקב מדרום, פתחי הנחלים מערות ואורן ועד מגדל אוניברסיטת חיפה מצפון. על קיר הבריכה יש לוח הקדשה לאברהם דנקנר "איש המלח" (1922–2004) שהיה מבעלי מפעל המלח בעתלית...."

( חורבת קרתא-ויקיפדיה).

בוקר שבת, השמיים כחולים מכל ענן, הפוגה בין הסופות תוציא היום ללא כל ספק החוצה את המוני בית ישראל ואופניו, לראות מה מתחדש בנחלים ובהרים, החלטתי לראות איך האיקסיד הצהובה מכול, תצטלם ברקע הירוק הבוהק שלאחר הגשמים.

יצאתי מגבעתיים כשהטמפרטורה החיצונית הייתה סביב 8 מעלות, וכאשר חציתי את עמק איילון ושדותיו רוויי הבוץ הכבד, השמש שיצאה גרמה למד המעלות להראות  15, כאן נפלה בי ההכרה התנ"כית: "שמש בגבעון דום".

הבנתי.

תוך כדי הנהיגה על הכביש המהיר עלתה לי מחשבה ביני לבין עצמי, (ככה זה אצלי כאשר אני נוסע לבד, מחשבות), איך זה מרגיש כאשר טיל שיוט צהוב עוקף אותך משמאל, ומשאיר אחריו אוושת התפעלות, אבל מכיוון שאני הטייס נבצר ממני להגיע אל אותן תובנות, אלא רק להמשיך וללחוץ.

את מבטי התדהמה של הנעקפים קלטתי בזווית העין.

גם את זה אני בהחלט יכול להבין.

  ברגע בו עברתי את מחלף ענבה המתחבר למודיעין נזכרתי כי מעולם, ומעודי לא נכנסתי אל מנזר השתקנים בלטרון, וחבל לבזבז יום מקסים כל כך בדילוג על המקום ששמעתי עליו כה רבות בעבר, אם כי בדרך כלל בהקשר היינות המיוצרים במקום.

בין כרם זיתים לכרם גפנים נמצאת רחבת הכניסה למנזר אשר בה כבר חונים מספר אוטובוסים של תיירים, ומטיילי שבת כמוני.

בשעה מוקדמת של הבוקר, כבר ניצבים כאן כמה דוכנים המציעים פריטים שקורצים לתיירים.

אני נכנס אל המתחם השלו, ומיד בכניסה נמצאת חנות המנזר עם מבחר יינות.

יין רוזה וורדרד (צבע מדהים ומיוחד) מפתה אותי לבקש טעימה, הטעם כבר גורם לי לשלוף את הארנק.

רציתי לנצל את ההזדמנות ולהצטרף לסיור במנזר, אך נאמר לי כי יש צורך להירשם מראש.

זה מספר הטלפון אליו מתקשרים כדי להזמין סיור כזה, 025356954.

זהו סיור מעניין ומלמד אודות המקום וההיסטוריה שלו כולל טעימות יין ומשולב עם מופע.

אצטרך לשוב מתישהו. (ולו רק בשביל לקנות עוד יין מופלא).

מכיוון שהכנתי לי מראש תכנית טיול להיום החלטתי לנסות להיצמד לתכנית ולראות אם אצליח גם להגיע. בדרך למנזר בית ג'אמל חוצים את כביש 38 שעבר שדרוג משמעותי בחציו הצפוני.

מכביש צר ופתלתל הפך המקטע לכביש דו נתיבי (לכל כיוון), מודרני, בטוח ומאד נעים לנהיגה. אזור בית שמש כולל המון אפשרות בילוי בטבע. יש כאן מבחר גדול של יערות ופארקים, שבילים לאלו שהולכים ברגל, מדוושי האופניים ולהרפתקנים בעלי רכבי שטח. מזג האוויר הנוח מוציא היום את כול אלו.

 כאן בכבישים הצדדיים אני יכול לבחור במצב ספורט (נשבע שיש כזה). המנוע הופך להיות יותר נמרץ, לוח המכוונים משנה את התצוגה בהתאם. מחט מד הסל"ד הופכת למספרים מקפצים בחדווה, ומד המהירות אף הוא משתנה ממחט אדומה לספרות בגודל פונט 200. (בערך)

כאן נוכחים לראות כי המנוע מפגין יותר גמישות, והמתלים הרכים סופגים את מהמורות הכביש המשובש בקלילות ובנועם.

התנהגותה של האיקסיד עלולה לגרור אותך למעשי שובבות.

ראה הוזהרת !!

 

הדרך העולה מכביש 38 למנזר בית ג'אמל לוקחת את הדמיון שלך אל מחוזות אחרים.

יפה פה עכשיו, ומדהים יותר בחודשי האביב, כאשר כול השדות נמצאים בשיא פריחתם. ככה או ככה הטבע מפעים אותך.

גם כאן בכניסה למנזר מגלים חנות לממכר שמנים ויין המיוצרים במקום. למנזר חצר גדולה ובמרכזה עץ גדול עם שולחן  גדול לידו אפשר לעצור להפסקה קלה.

גם כאן ניתן להזמין מקום לקונצרט של שבת. (כל שבת ב -12:30) שנערך בתוך הכנסייה.

בצידה האחורי של הכנסייה הגדולה ישנה כנסייה קטנה יותר, ולידה חצר עם ספסלים בנויים הצופים אל העמק, לעיתים המקום מנוצל להרצאות ולמופעים.

כאילו לא דיי בשני המנזרים בהם ביקרתי הבוקר כדי שאמשיך לשלישי.

מנזר דיר ראפאת. מקום פסטורלי ויפהפה, ואם הוא לא היה בארץ הייתי בטוח שאני בכלל בחו"ל.

 מכביש 38 פונים לכיוון קיבוץ צרעה, וממשיכים הלאה על הכביש עד קצהו.

בלב חורש אורנים גדול נמצא המנזר הזה.

ריח אח דולקת נישא באוויר מקבל פני הבאים, ומוסיף לאווירה החו"לית של המקום.

אין כאן שילוט אבל אפשר לזרום עם האנשים שמסתובבים כאן, לפחות חלקם יודע לאן ללכת.

גם כאן יש כנסייה קטנה וצנועה ובצידה חנות מזכרות של סמלים ואביזרים בעלי צביון נוצרי דתי.

מעבר לגדר נמצא יקב מוני.

 שמתי לב לפי מה שראיתי היום כי מנזרי הסביבה תולים את הכנסתם (שנובעים כפי הנראה מעיסוקם הגשמי) בתנובת כרמי זיתים וגפן. אבל רק כאן ביקב מוני אפשר כבר ליהנות במידי גם מהיין וגם עם נשנושים מתחייבים לצדו, וכל זאת במחיר שווה לכל נפש.

צלחת גבינות פרוסות וזיתים עולה 30 שקלים. לא בדקתי את מחיר כוסות היין אבל גם בקבוקים שלמים נמכרים במחירים סבירים ביותר.

את כל הטוב שרוכשים לוקחים לשולחנות גדולים במרפסת רחבה שגפנים משורגות על הגג שלה  צופה על נוף העמק.

יום כזה יפה, נוף מופלא, אוכל ויין מרחיבים דעתו של כל ספקן.

רציתי לקנח את טיולי הקצר היום באיזו מבשלת בירה מקומית. את זו הסמוכה במושב שריגים אני מכיר, ואני גם מכיר את ההמולה שם בשבתות כאלה. חיפשתי אחרת, אך כאשר כבר הגעתי עד לפתחה מסתבר שמדובר במתחם שומר שבת.

גם אליה אצטרך להגיע בהזדמנות אחרת. 

ככה נראה המחבר כשהוא מאוהב

לסיכום:
נסעתי עם האיקסיד כ- 470 ק"מ במהלך סוף השבוע. הכרתי מכונית כיפית. פשוט מכונית נעימה, נוחה, יפה (לא פחות חשוב), מודרנית ועדכנית. טווח בין תדלוקים כ-650 ק"מ וצריכת הדלק הממוצעת עמדה על 1:12.5  ק"מ \ל'.

142,000 ₪ יעמיד את הגרסה הזאת בחנייה של כל אחד. אני הייתי בוחר להוסיף ולקחת את הבכירה יותר.

כך או אחרת מי שיקנה אותה יצרך לעשות עוד דבר אחד קטן.

ממש קטן.

לבחור צהוב.
צהוב, ורק צהוב. *

וכשתבחרו תבינו.

תבינו ששמתם איקס, על כל מי שחושב אחרת.

ירון הולנדר (וארז)

ינואר 2020

קיה איקס סיד 1.4 טורבו.

140 כ"ס, 24 קג"מ.

142,000 שקל.

חומוס סעיד, עכו.

חורבת קרתא.

מנזר השתקנים.

מנזר בית ג'מאל.

מנזר דיר ראפאת.

יקב מוני.

* להבהרה:
האיקס סיד מגיעה גם בצבעים אחרים, אבל למה לכם??